1. הצעת חוק האזרחות (תיקון מס" 8)(הרחבת הפטור מתנאים להתאזרחות למשרת בצבא הגנה לישראל)

PAGE
2
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

25.07.04

הכנסת השש-עשרה








נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 267

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

מיום ראשון, ז' באב, התשס"ד (15 ביולי, 2004) בשעה 13:30

1. הצעת חוק האזרחות (תיקון מס' 8)(הרחבת הפטור מתנאים להתאזרחות למשרת בצבא הגנה לישראל), התשס"ד-2004

חה"כ חיים אורון, זהבה גלאון, רן כהן

2. הצעת חוק האזרחות (תיקון- פטור מתנאים להתאזרחות בתום שנת שרות סדיר)

התשס"ג-2003

חה"כ מרינה סולודקין

חברי הוועדה: יורי שטרן - היו"ר

חיים אורון

דוד אזולאי

גלעד ארדן

רוני בריזון

מיכאל גורלובסקי

לאה נס

גילה פינקלשטיין

יולי תמיר

יעקב ורשבסקי - מ.מ.מ

עו"ד אירית ויסבלום - משרד הפנים

טלי בראל

עו"ד אביטל שטרנברג

סגן ארז גוריון

רוני קציר

עדו בן יצחק

יפה שפירא

לאה קיקיון

1. הצעת חוק האזרחות (תיקון מס' 8)(הרחבת הפטור מתנאים להתאזרחות למשרת בצבא הגנה לישראל), התשס"ד-2004

2. הצעת חוק האזרחות (תיקון- פטור מתנאים להתאזרחות בתום שנת שרות סדיר), התשס"ג-2003

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה.


על סדר היום - איחוד הצעות חוק.

יש כאן נוסח שגיבשנו עם הפרקליטות הצבאית.

יש נוסח אחר ממה שמונח לפנינו?

אנחנו מחדשים דיון בהצעת חוק האזרחות (תיקון מס' 8)(הרחבת הפטור מתנאים להתאזרחות למשרת בצבא הגנה לישראל), התשס"ד -2004 והצעת חוק מ- 2003 של חברת הכנסת מרינה סולודקין, שהצבענו בעד איחודה וצירופה להצעת חוק של חברי הכנסת חיים אורון, רן כהן וזהבה גלאון.


הדיון הקודם הסתיים בכך שביקש חבר הכנסת משה גפני הערכה של עלות תקציבית. פנינו לשלושה גורמים. פנינו למרכז המידע של הכנסת, שהמנהל שלו, ד"ר ורשבסקי, נמצא אתנו כאן.

למעשה, הבסיס לעשיית אומדן תקציבי מדויק הוא מספר בני הזוג שיש לחיילים משרתים שלגביהם התקופה תקוצר במחצית, כי לגבי כל שאר המרכיבים הזכויות ממילא קיימות ולכן אין לזה עלות.

גם לבני זוג אין שום קיצור אוטומטי מזה שאדם מקבל אזרחות.

המבחן המדורג לתושב קבע יותר ארוך מהמבחן המדורג לאזרח.

לכן, יש כאן שני אפקטים, למעשה. יש אפקט של עלויות אם בני המשפחה גוררים השקעה של המדינה, נאמר- ביטוח רפואי, אבל יש גם היבט של תוספת לתוצר. גם למשרד האוצר, ככל שהבנו, וגם לרשויות צה"ל אין את המספר, וקשה מאד לאתר את כמות בני המשפחה שיהיו כלולים במעטפת הזאת של עלויות - - -

לא רק כמות, אתה גם לא יודע גילאים. הוא יכול להעביר לאזרחות את אשתו, שהיא אישה צעירה, או את בעלה של החיילת, שאלה אנשים צעירים, והרווח למשק המדינה מהתאזרחותם הוא גדול מהעלות והוא יכול להביא קשישים, שאולי עולים יותר מאשר מוסיפים לתל"ג. אז לכן אין פה בסיס בכלל לחישוב.

מהצטברות של נתונים שעולים במשך תקופה ארוכה, בהרבה נושאים, ההערכה שלנו - וזו באמת הערכה בלבד - וגם על בסיס ניסיון אישי, כי במשך 20 שנה עסקתי בנושאים קרובים לזה, בצה"ל, מדובר בכמות קטנה, יחסית. כלומר, אפשר לחלק 5 מיליון לסל משאבים ולקבל מספרים באלפים שהם כנראה לא סבירים. לכן, במובן הזה - - -

כלומר, אתה הולך הפוך.

כן. אני עושה reverse engineering. אני אומר: נניח שסל כזה הוא 10,000 שקל. 5 מיליון לחלק ל- 10,000, או 20,000 או 30,0000 - יוצא עדיין מספר גבוה מכל - - -

שיטה יפה.

משרד האוצר אמר שבתיאוריה אין עלות. במכתב הם כתבו לנו : "קשה להעריך באופן מדויק את מספר החיילים שאליהם מתייחסת הצעת החוק שבנדון, ולכן קשה לערוך אומדן מדויק של עלותה. עם זאת, נראה כי מדובר במספר מצומצם של חיילים, ועל כן נראה כי עלות הצעת החוק אינה גבוהה. מאיליו יובן כי הערכת עלות זו עוסקת בנוסח שהונח על שולחן ועדת הפנים ואיכות הסביבה להכנה לקריאה שניה ושלישית, וכי שינוי בנוסח ההצעה עשוי להביא לשינוי באומדן העלות". כלומר- אין אומדן עלות, אבל שינוי יכול לשנות את אומדן העלות.


פנינו גם לסמדר אלחנני, היועצת הכלכלית לוועדת הכספים וגם דעתה היתה ביסודה דומה.

זה מתייחס להצעת החוק של חברי הכנסת אורון, גלאון וכהן או גם להצעה של חברת הכנסת מרינה סולודקין?

לשתי ההצעות.

שניהם לקריאה שניה ושלישית?

איחדנו אותן. היא היתה בטרומית. הוועדה אישרה בישיבה הקודמת, אחרי אישור ועדת הכנסת, אבל זה אותו חוק.

אבל צריך לכך אישור של ועדת הכנסת.

אנחנו לא נניח לפני שיהיה אישור.

אני מציע שנפריד בין הדברים. ההצעה של חברת הכנסת סולודקין היא מקרה אחד, שצריך להביא אותו לוועדת הכנסת, וזה בסדר. זה הליך נכון. יש כרגע על סדר היום את ההצעה של חבר הכנסת אורון, שעליה צריך לדון, בלבד, ולא לצרף הצעות נוספות.

אני מקיים הצבעה על שתי ההצעות.

אתה לא יכול להצביע - - -

אני מצביע על שתי ההצעות. ההצבעה יכולה להיות נפרדת, כאשר הפניה שלנו, לפי ההחלטה של הוועדה, לוועדת הכנסת, היא לאחד את שתי ההצעות, ולאשר להצעה של חברת הכנסת סולודקין לקפוץ מדרגה ולעבור ישר, יחד עם ההצעה של חבר הכנסת אורון, לקריאה שניה ושלישית.

סלח לי, זה לא נוהל תקין. אתה עכשיו מקיים הצבעה על דבר שלא אושר? זו ביצה שלא נולדה בכלל. מי אמר לך שוועדת הכנסת - - -

אבל אתה לא הקשבת עד הסוף. יש לנו שתי הצעות חוק. על אחת אנחנו מצביעים לקריאה שניה ושלישית - - -

של חבר הכנסת אורון?

כן. על השניה אנחנו מצביעים לקריאה ראשונה, כאשר הבקשה שלנו לוועדת הכנסת לתת גם להצעה השניה להצטרף לראשונה - -

ההצעה של חברת הכנסת סולודקין עברה בקריאה טרומית? ואתה רוצה כרגע לתת אישור להעביר אותה לקריאה ראשונה? בלי כל קשר לקריאה השניה והשלישית.

כן. אבל הבקשה שלנו לאיחוד הועלתה להצבעה בישיבה הקודמת - ואושרה. לכן זה מלווה בבקשה שלנו.


אם כך, אנחנו קובעים שאין עלות תקציבית שמחייבת תמיכה של 51 חברי כנסת, אין את התנגדות משרד האוצר, ואני מביא את החוק להצבעה.

אני מבקש התייעצות סיעתית.

בבקשה. חמש דקות.

הישיבה הופסקה והתחדשה לאחר 5 דקות.

אני מחדש את הישיבה. אנחנו מביאים את הדברים להצבעה. לפני כן אני רוצה לחזור למה שאמרתי גם בישיבות הקודמות: יש חלק בציבור, וגם בין חברי הכנסת, שמתייחסים לחקיקה הזו בשלילה שלא בצדק. החוק הזה, הדבר היחידי שהוא עושה הוא להקדים את מועד ההתאזרחות של החייל לאמצע שנות השירות, פחות או יותר, במקום לסוף. הוא לא משנה פה - לא את הקריטריונים לגיוס, גם לא את הקריטריונים שמזכים אדם בהתאזרחות. התיקון בא למנוע מצב שבו אנשים שכבר נמצאים בצבא ונלחמים, ולפעמים גם נופלים, הם עדיין אינם אזרחים. גם במחצית הראשונה של השירות זה יכול לקרות, חלילה, אבל לפחות - אחרי שאדם היה תקופה מסוימת, של 18 חודש, בצבא, אנחנו יכולים להיות בטוחים שהוא באמת במסלול הנכון.

הבעיה שלי היא לא עם החוק. זה נראה כמחטף כשעושים דבר כזה ביום ראשון, כאשר כולנו יודעים שבכל מקרה יש רוב לחוק הזה.

זה לא מחטף.

תרשה לי. זה לא מקובל. אני היום הגעתי במיוחד בשביל החוק הזה. לא יעלה על הדעת שאני אהיה פה - בין אם אני תומך או מתנגד. בחוק כזה צריך להביע את הדרך שלך, את המחאה שלך גם בהצבעה. יום ראשון זה לא יום - - -

זה לא נקבע לפי שום שיקול הצבעתי. השיקול היחידי היה איזה חוקים עידו בן יצחק יכול לטפל בהם, כי מירי פרנקל שור לא יכולה.

אתה מכתיב את סדר היום, עם כל הכבוד. אתה מחליט מתי יהיו הצבעות ומתי לא. אני מאד מעריך את חבר הכנסת אורון, אבל זה לא מקובל. יש הסכם שבשתיקה שלא עורכים הצבעות בימי ראשון וחמישי.

קודם כל- תאמין לי. לא קבעתי, לא דיברו אתי, הודיעו לי. אבל האמת היא שהחוק נדון ביום רביעי, בישיבה מסודרת.

ביום שלישי.

כן. חבר הכנסת משה גפני, באופן שאצלי עורר שאלות תקנוניות, ביקש לבדוק את העלות. אחרי שהוא למד את סיפור המזוזות הוא ביקש לבדוק עלות. היה ברור שאין עלות. היה גם ספק האם העלאת את שאלת העלות בצורה כזו בתוך ישיבה מצדיקה דחיית הצבעה. יושב הראש, ואני מודה שלא אהבתי את זה, החליט לדחות את ההצבעה, והבטיח שזה יידון למחרת. התשובה התעכבה, וזה הגיע להיום.

חבר הכנסת חמי דורון עשה דבר הפוך - הוא סיפר לכתב "הארץ" שאני הזדרזתי להביא את חוק המזוזות להצבעה, ושיש חוקים שמחכים כבר חודשים. אני לא יודע על איזה חוקים הוא מדבר. לא בחוק המזוזות ולא בחוק הזה - אני לא עושה את זה כמחטף. אני עושה את זה רק משיקולים אחידים, בלבד. וזה לכל החקיקות. כל מה שאפשר לקדם ולהביא להצבעה לפני גמר המושב, אני מבקש ממנהלת הוועדה להקדים בדיון. אם הפריסה, מבחינת היכולת של נציגי הממשלה והיועצים המשפטיים וכן הלאה, מכתיבה לנו שחוק מסוים יעלה ביום ראשון וחוק אחר ביום רביעי - זה מה שאני עושה. לא להתייחס לזה משום זווית אחרת, לא לכאן ולא לכאן. לא במקרה של מזוזות ולא במקרה של התאזרחות.


אנחנו נעבור לקריאת החוק.

ברשותכם, אני אקרא נוסח כפי שהוא עובד בהסכמה עם הפרקליטות הצבאית, לאור הסכמות של הממשלה ושינויים שנעשו. לפי זה, סעיף 6 (א) (1) יסומן א, וייאמר בו: "מי שהשלים 18 חודשי שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986 או ששירת אחרי יום ט"ז בכסלו, התש"ח, 29 בנובמבר, 1947, ושוחרר כחוק משירות אחר ששר הביטחון הכריז עליו בהכרזה שפורסמה ברשומות כשירות צבאי לצורך סעיף זה.

(ב) לעניין פסקה זו יראו אדם כמי שהשלים 18 חודשי שירות סדיר, אף אם שוחרר קודם לכן מחמת מחלה, החמרת מחלה, או חבלה, שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, כמשמעם בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב) (להלן: "חוק הנכים"), או בשל חבלה שאירעה בתקופת שירותו ואשר חל לגביה חוק הנכים, ובתנאי שלא נגרמה כתוצאה מהתנהגות רעה וחמורה מצדו, כמשמען בסעיף 9 לחוק הנכים".

בסעיף(ג) יש טעות, ואני אקרא את הסעיף כפי שהוא צריך להיות:

"(ג) על אף הוראת פסקה זו הוראות פסקת משנה (א) לא יחולו על אדם באחד מאלה:

1. הוא שוחרר מהשירות הצבאי בשל הרשעה בדין או בשל אי התאמה.

2. שר הפנים קבע ככלל או למקרה מסוים כי התקיימו נסיבות אחרות אשר מצדיקות קביעה כאמור".


למעשה, השינויים - בתחילת החוק זה עניין של סדר, ובסעיף קטן (ג), השינוי, לעומת הצעת החוק המקורית, שלגבי שחרור מהשירות הסדיר בשל הרשעה בדין או בשל אי התאמה, זה לא יהיה משהו ששר הפנים קבע, אלא זה משהו - - -

משהו שהחוק קובע. אם כך, הנוסח הזה יהיה נוסח אחיד לשתי הצעות החוק.

יש פה כמה דברים שלא הופיעו, שאתה הקראת.

אני ציינתי שהיתה טעות בפסקה (ג). מה שמופיע אצלכם במילים "רשאי שר הפנים לקבוע ככלל, או כמקרה מסוים כי..." - זה יורד. זו טעות.

"על אף הוראות פסקה זו, הוראות פסקת משנה (א) לא יחולו על אדם...".

מה שאתם הורדתם, זה לחומרה או לקולה?

מה ששינינו זה הנושא של שחרור משירות בשל הרשעה בדין או בשל התאמה, בנוסח המקורי נאמר - אם שר הפנים קבע.

זו היתה טעות משום שהחלטת הממשלה קובעת -- את הנוסח העכשווי, כרגע. זאת אומרת שאין שיקול דעת לגבי מי ששוחרר מחמת התנהגות רעה או אי התאמה. יש שיקול דעת במצבים אחרים.

אני לא מבין - אי אפשר לתת סמכויות לשר הפנים?

רוצים פה שזה יהיה אוטומטי, שלא יהיה לו שיקול דעת. במקרים שאדם הורשע.


ברשותכם, אני מעמיד להצבעה את הצעת החוק. קודם כל את ההצעה של חברי הכנסת חיים אורון, רן כהן וזהבה גלאון.

מי בעד אישור ההצעה לקריאה שניה ושלישית? 5 בעד. מי נגד? 1 מי נמנע? אין נמנעים.

אני מבקש להגיש הסתייגות.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה הזהה מבחינת הנוסח, של חברת הכנסת מרינה סולודקין, לקריאה ראשונה.


מי בעד? 5. מי נגד? 1. מי נמנע? - אין.

אני מבקש להגיש הסתייגות.

בליווי של ההחלטה שלנו מהישיבה הקודמת נפנה לוועדת הכנסת בבקשת איחוד.


אני מודה לכם, הישיבה נעולה .

הישיבה ננעלה בשעה 14:15