מחשבים לילדים עם צרכים מיוחדים-מעקב-

5
הוועדה המשותפת לוועדת המדע והוועדה לזכוות הילד
28.07.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול
מהישיבה המשותפת לוועדת המדע - 101
ולוועדה לזכויות הילד -
יום רביעי, י' באב התשס"ד (28.07.2004), בשעה 09:30

מחשבים לילדים עם צרכים מיוחדים-מעקב-

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור -יו"ר הוועדה לזכויות הילד
לאה נס -יו"ר ועדת מדע

נעמה מזור -מחלקת תפתחת הילד ושיקומו, משרד הבריאות רוני דיין -מפקח על יישומי המחשב בחינוך, משרד החינוך,
התרבו והספורט
רבקה דנקונה -רכזת מקצועית-קרן לפיתוח שירותים לנכים,
המוסד לביטוח לאומי
אוסנת ארבל -בית חולים "אלין"
אורית אלמוג -הצרכז לטכנולוגיה חינוכית
אתי להב -רכזת עמותת "קו אור"
גילה גרטל-חסון -רכזת פרוייקט נגישות, ארגון אינטרנט ישראל
יונית הגואל-קרניאל -"עזר מציון"
תמרה שכטר-מרגלית -מנהלת מקצועית במכון קרטן אשקלון

ענת לוי

רחל סעדה

מיטל בר-שלום








מחשבים לילדים עם צרכים מיוחדים-מעקב-

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנו מברכים חברה פעילה מאוד בוועדה שלנו, חה"כ לאה נס, שקיבלה היום תפקיד חשוב, יו"ר ועדת המדע. אנחנו מאוד מקווים לשיתוף פעולה הדוק. כדי להדגים את שיתוף הפעולה ההדוק, קבענו מיד עם כניסתה לתפקיד ישיבת מעקב אחרי דיון מעניין בנושא שימוש במחשב לילדים מוגבלים. בדיון הקודם שמענו איך המחשב יכול להביא את הילדים לתפקוד מלא בחברה.

אנחנו ביקשנו אז ממשרד החינוך, להקים ועדה מיוחדת בהשתתפות נציגים ממשרדים אחרים, שתפקידה יהיה להגדיל את השימוש במחשבים אצל הילדים המוגבלים.

הבנתי שהיתה גם פנייה לראש הממשלה בנוגע לפרוייקט לאומי בנושא.

אני לא יודע על זה. אנחנו לא מקבלים תשובות ממשרד ראש הממשלה.

הנושא של שימוש במחשבים עלה כנושא מרכזי בוועדת מדע, וממנו נבע אחר כך הנושא של שימוש ילדים במחשב.

אני יודע שדרשנו את זה ממשרד החינוך ובסוף הדיון הגענו להחלטה. אני מציע שנשמע את נציגי משרד החינוך שיספרו לנו על כך.

אני מייצג גם את מנהלת האגף לחינוך המיוחד, שפרשה לגמלאות. אני רוצה לפתוח ולומר, כי במסגרת משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, הוקמה ועדה לצמצום הפער הדיגיטלי. בוועדה הזו ישנם נציגי משרדים שונים שבוחנים את האפשרות לאגם משאבים מכל הגופים שיכולים לגייס תרומות ולהשאיל מחשבים. הוועדה הזו צריכה לתת קווים מנחים לדרך בה יאגדו את הכל ביחד לתוכנית כלל ארצית, כדי שלא יוצר מצב בו ביישוב אחד יהיו 3-4 פרוייקטים בעוד שביישוב אחר לא יהיה אף פרוייקט. אני מקווה שייצא מזה פרוייקט ארצי שייתן מענה ופתרון לילדים.

בישיבה הקודמת היו פה הרבה חברים שהציגו מודלים שונים של פעילויות שהם עושים. הפעילות היתה די ספורדית וכל אדם עשה בתחום שלו. בסוף הישיבה התקבלה החלטה, ואני רוצה לומר איך אנחנו במשרד החינוך פעלנו בהתאם להחלטה הזו.

אני רוצה להסביר כי הילדים עליהם אנו מדברים מתחלקים לשתי קבוצות. יש קבוצה של ילדים שמרותקים לבתים לפרק זמן מוגבל, ובשלב מסוים חוזרים לבתי ספר. עמותת קו אור פועלת בתוך בתי החולים על מנת לעזור לילדים האלה. כך גם עמותת תללים. התקצוב שלנו להם היה במסגרת העברות, הקצבות ותמיכות. אנחנו הוצאנו את התהליך הזה למכרז בצורה מסודרת ותקינה, כדי שאם הילדים האלה יצטרכו סיוע הדרכתי-הוראתי, כולל קישור של הילד עם בית הספר בזמן אמת, הם יוכלו לקבל זאת. אנו חושבים שבצורה כזו אנו נותנים מענה קבוע לתהליך שהיה קודם לכן רק באמצעות תמיכות. התוכנית הזו כוללת כמה מאות תלמידים בכל שנה. אני מאמין שהמכרז הזה ייתן לילדים האלה את הפתרון.

הקבוצה השנייה היא הקבוצה היותר קריטית, אותם ילדים בעלי צרכים מיוחדים שנמצאים במוסד החינוכי או בביתם. יש לנו תוכנית תקשוב, תוכנית למחשוב בתי הספר ולספק את העזרים המתאים. זה לא תמיד נעשה בקצב הרצוי, כי אנחנו גם תלויים במשאבים. זו תוכנית מסודרת מאוד עם העדפות של המשרד, כולל תקציבים מוגברים יחסית לבתי ספר האחרים בארץ.

המשרד היה צריך ליצור קשר גם עם גופים אחרים, ולכן התחברנו למוסד לביטוח הלאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה, הג'וינט באמצעות עמותת תללים ומט"ח. כל הפעילות הזו תתועל סביב המתנ"סים ברשויות המקומיות. הכוונה היתה למצוא דרך מסודרת לספק לתלמידים מחשבים ואמצעי גישה לאינטרנט.

מתי הקמתם את הוועדה?

כאשר אתה הצעת את הקמת הוועדה, היו כבר גישושים שלנו עם הקבוצה, והיא כבר נפגשה לא מעט פעמים. אני מקווה שעד סוף השנה יהיו קווים מנחים שנוכל להגיש אותם. התפקיד שלנו השנה הוא לסיים את הגדרת הקווים המנחים כדי שנוכל לצאת למכרז ולשריין את התקציב לשנה הבאה.

אני מבינה שהוועדה כבר קיימת חצי שנה. האם יש לכם לוח זמנים מוגדר ליציאה למכרז?

המכרז תלוי בתקציבים. ברגע שנדע מה יהיה התקציב שלנו לשנה הבאה, אז נוכל לדבר על מכרז. כרגע, אנו רוצים לסיים את כתיבת המסמך. ברגע שהוא יהיה כתוב, אנו במקביל ניתן הנחיות לכתיבת המכרז. לא יהיה קשה לכתוב את המכרז הזה, כיוון שיש לנו כבר שני מכרזים קודמים לרכישת ציוד וכו'. גם המכרז שפתר את הבעיה של עמותת תללים הוא דוגמא אחת לנושא הזה.

הקו המנחה שלנו אמר שאנחנו לא נחלק לילדים מחשבים במתנה, כי הסתבר שאספקה של מחשב לילד בעל צרכים מיוחדים בעייתית מאוד אם זה לאורך זמן. בגלל הצורך הזמני של הילד בעזר מסוים, הוא משתמש במחשב, ולאחר מכן שהוא צריך משהו אחר בגלל הצורך הרפואי שלו, הוא כבר לא יקבל עזר כי הוא קיבל כבר מערכת ויש אחרים בתור שמחכים. לכן, החלטנו להקים בתוך המתנ"סים מרכזי השאלה, ועל פי ההכוונות שנקבל מהמדריכים הטיפוליים, נתאים את המחשב לפרק זמן מסוים שבו הילד יזדקק למחשב ולעזר המסוים שמלווה אליו. צריך להבין שהבעיה פה היא לא המחשב אלא העזר. לפעמים העזר עצמו עולה פי 3 או פי 4 יותר מהמחשב. לדוגמא, המכשיר שעוזר לילדים העיוורים לתרגם לכתב ברייל עולה 80.000 שקל, בזמן שמחשב עולה 3,000-4,000 שקלים. לכן, להשאיל למישהו לפרק זמן קבוע מכשיר שללאחר מכן הוא לא יעשה בו שימוש, זה בעייתי. לכן, הקווים המנחים בתוך המכרז הם להקים מרכזי השאלה כאלה.

אני מזהה פה גופים שעוד לא הגענו אליהם, אבל בהחלט נשמח להכניס אותם גם לאותה קבוצה, כדי שהם יהיו חלק מהפעילות שלנו. אני מקווה מאוד שבחודשים הקרובים נוכל לבשר לכם שאנחנו יוצאים במכרז לתוכנית הזו.

אני חברה בוועדה שהכותרת שלה היא, "תקשוב כשילוב". אני חשבתי שהביטוח הלאומי יזם את הוועדה, אבל עכשיו אני שומעת אחרת. זו ועדה משותפת לכמה משרדים, כולל לאשלים ומשרד החינוך. בנושא של תקשוב אנחנו בשלבים אחרונים של גיבוש תוכנית, על מנת להקים מרכזי השאלה והדרכה של מחשבים לילדים עם צרכים מיוחדים.

חלק מהתוכנית הזו כבר מומשה על ידנו במסגרת תוכניות אחרות, כמו תוכנית מחשבים לילדים עיוורים וכבדי ראייה, שאושרה לכל 2,000 הילדים כבדי הראייה והעיוורים בארץ, וממומשת בפועל. התוכנית היא בשלבים האחרונים. המימון יתחלק בין כמה משרדים, כולל משרד החינוך.

אמרתי בתחילת דבריי, כי בזמן שחה"כ מלכיאור יזם את הוועדה, כבר היו גישושים ראשונים בין המשרדים השונים.

הוועדה הזו התחילה לעבוד כבר לפני למעלה משנה.

בישיבה הקודם השתתפו כל הגופים, ודווח לנו כי אין שום תיאום. זה שהיו גישושים זה דבר אחד, אבל לא היתה שום ועדה שעבדה.

מה שבטוח הוא, שכל המוסיף הוא לא גורע.

אם כל אחד לוקח את הזכות להקמת הוועדה, זה אומר שזה דבר מוצלח. אנו יכולים רק לברך על זה שזה פועל. אם יהיו את התקציבים הנחוצים, אז מה טוב.

אנחנו נתחיל כפיילוט באזור מסוים, כנראה באזור הדרום.

אני אחראית על המרכז להשאלת מחשבים מדברים וציוד פלט קולי. אני לא הייתי בפגישה הקודמת, אבל אני יודעת שהוצגה הסטטיסטיקה שלנו פה. אנחנו קיימים מזה 7 שנים, ועד היום אנחנו השאלנו מעל 2,000 פלטים קוליים ומחשבים ניידים מדברים לאוכלוסייה של ילדים ומבוגרים בעלי במגבלות מכל רחבי הארץ. אנחנו נשמח לשתף פעולה עם כל התאגדות כזו שקמה.

80% מעלות הרכישה שלנו מגיעה מהביטוח הלאומי ומהקרן לשירותים מיוחדים לנכים, ו-20% על ידי מימון עצמי של "עזר מציון" בעזרת תרומות.

האם אתם לא חברים בוועדה שהוקמה?

אנחנו נוסיף אותם.

זה חשוב שהם יהיו חלק מכם. יונית, מעכשיו אתם חלק מהוועדה. יש פה הסכמה מקיר לקיר.

אנו נראה עכשיו את המצגת שהכינה עמותת קו אור.

אני מרכזת של תוכנית קו אור, שעניינה למידה מרחוק של ילדים הנמצאים בבתי חולים. בפועל, אנחנו ממחשבים את כיתות הלימוד במחלקות ילדים בכל בתי החולים בארץ. מדובר ב-100 מחלקות ב-27 בתי חולים. השנה ניכנס גם לבתי החולים הפסיכיאטריים. יש לנו אתר אינטרנט שמחולק לשני חלקים, אחד מספר לעולם מי אנחנו ואחר הוא אינטרנט רק לילדים בתוך בתי החולים. באמצעות האתר אנחנו מקיימם את התקשורת בין הילדים בבתי החולים, באמצעות צ'ט, צ'ט ציורי, פורומים לילדים שמאושפזים אשפוז ארוך ולמידה מרחוק. הלמידה מרחוק מתבצעת כך שמוצב מורה מול תלמיד, כאשר מדובר בתחומי הדעת ומקצועות הלימוד, או מורה מול קבוצת תלמידים, כאשר מדובר בהעשרה, שיעורי אומנות, שיעורים על בעלי חיים, שעת סיפור וכו'. האתר שלנו משרת את הילדים בעברית ובערבית, כאשר האתר החיצוני מתורגם גם לאנגלית כדי לספר לעולם מי אנחנו. אנו נציג עכשיו סרטון קצר שיסביר מי אנחנו.

למרות שפה דובר רק על ילדים קטנים וחולים, אי אפשר שלא לדבר על אוכלוסייה של בוגרים והדרך שלהם להשתלבות בחיים, במקומות עבודה, ולהסתדר עם הרשויות שהן ממוחשבות.

לפני שבוע בוועדה למפגעי איכות הסביבה שבראשותי, הופיע בחור צעיר, עמית בנדלסון, שמנהל מלחמה ירוקה נגד עיריית רמת השרון ותל אביב, שמתכוונת לבנות בפי גלילות, הכל דרך האינטרנט. הוא כבד שמיעה וכבד לשון, ולמרות זאת הוא הופיע בוועדה ואפילו הצליח קצת להתבטא. הוא הקים פורום ודרך האינטרנט הוא מנהל את המאבק בצורה מקצועית. עבודה של עורכי דין לא הגיעה להישגים כמו שהוא הגיע. לכן, אני חושבת שהמטרה שלנו זה לעזור לילדים האלה שהופכים להיות בוגרים, להשתלב בחיים, בעבודה, ולתפקד כך שכל הרשויות תהיינה זמינות להן מבלי לכתת רגליים.

הוועדה שהוזכרה כאן על ידנו, מטפלת בילדים ונוער עד גיל 21.

הילדים עם המוגבלויות הללו, הם כבר בגיל 18 רוצים להשתלב במערך החיים, ולשם כך הם זקוקים לכלים המתאימים. לפי מה שאתם תיארתם, נראה כי מדובר בכלים המתאימים לתקופות מסוימות. כפי שאמרת, אתם משאילים להם את הכלים האלה, אבל כל שנה צריך לתת להם את הכלי המשוכלל יותר, כדי להתקדם ולהשתלב בחברה, בעבודה ובכלל.

אני מקבל את מה שאת אומרת ובתור חבר הוועדה לצמצום הפער הדיגיטלי, אני אציג זאת בפני החברים, כי יש מקום לשלב גם את דברייך בתוך אותה מסגרת.

אם אתה מדבר על ילדים ונוער עד גיל 21, אז מה שאמרתי הוא בהחלט מאוד מתאים. בוגרים בני 21 מצפים כבר למצוא עבודה, ואפשר לעזור להם בכך.

אני רוצה לברך על הסרטון הקצר שהצגתם. אתם באמת עושים עבודת קודש. אנחנו לא רגילים בוועדות שלנו רק לשבח. זה מראה גם איזה פערים יש בחברה שלעיתים יורדת לתהום התשתיות בטיפול בנזקקים, ופה, מכוח המדע והטכנולוגיה, שמדינת ישראל היא בין המובילות בעולם בתחום הזה, יש אפשרות להיות קו אור לילדים הללו אנו מראים לכל העולם איך אפשר לעשות שילוב של הילדים בעלי המוגבלויות. בהמשך הדרך, היינו מצפים לראות את תוכניות העבודה שלכם, ולשמוע את ההתקדמות שלכם. תדעו שיש לכם פה כנסת תומכת, ואם יש מישהו שעושה לכם בעיות תביאו אותם לפה. אנחנו רוצים מאוד לראות את התוכניות שלכם לגבי הילדים המוגבלים, הולכות ומתבצעות.

אני באמת נתקלת בכך שעד גיל 21 יש טיפול של המערכת באנשים, ומגיל 21 אנשים יכולים לזכות בציוד עזר או במחשבים, רק אם זה לצורך עבודה או לצורך לימודים. לטעמי, היום מחשב וחיבור לאינטרנט משול לרכב שנותנים לנכה, מאשר למשהו שמשמש רק לעבודה ולימודים. המחשב והאינטרנט הוא היום אמצעי תקשורת עם העולם. הדוגמא שאת נתת היא מצוינת. הוא מאפשר לאנשים עם מוגבלות, שעד היום לא היתה להם דרך לתקשר עם העולם, לעשות את זה מבלי קשר למוגבלות שלהם. לכן אני חושבת שוועדת המדע צריכה להתייחס לנושא הזה ולראות איך המדינה תתחיל להתייחס לחיבור לאינטרנט כאל משהו שהוא לא מותרות, אלא הוא לצורך קיום ממש.

כמו שנכים מקבלים הנחה מאוד גדולה בקניית רכב, אתו דבר צריך להיות לגבי רכישת מחשב ואינטרנט, שזה בעצם הרגליים של אותו נכה.

אני נציגת מכוני קרטן, מכונים אשר מתאימים את הנגישות של מבוגרים מעל גיל 21 למחשב. אני רוצה לחזק את הדברים של גילה ולומר, שרוב האוכלוסייה שמגיעה אלינו, זו אוכלוסייה שמופנית על ידי הביטוח הלאומי מכיוון לשיקום מקצועי בלבד. המכונים האלה הוקמו דווקא כדי לתת מענה לנכים הקשים מאוד, והם אלה שכמעט ולא מקבלים מענה, כי אין גורמים ממשלתיים שיממנו אותם. חלק מהאנשים מגיעים אלינו דרך הרווחה, אבל אין שום מימון לכל העזרים הנדרשים. לעומת זאת, אנשים שמופנים אלינו מהביטוח הלאומי לצורך שיקום מקצועי, יש מימון לעזרים שהם צריכים לרכוש. לנכים הקשים שמרותקים לביתם, אין מענה.

אנחנו צריכים לפעול לכך שהעזרים לנכים יינתנו להם בהנחות מאוד משמעותיות. היום אין סוף לפיתוחים, ולכן אני מתארת לעצמי שהמוסד לביטוח לאומי עושה רשימות. היום, לשמחתנו, המדע מתפתח וראינו למה אפשר להגיע. כמו יש סל תרופות, צריך שיהיה גם סל צרכים לנכים.

הוועדה לזכויות הילד תיתן את תמיכתה המלאה גם לנכים מעבר לגיל 21, אף על פי שזה קצת חורג מסמכותנו.

בסרט שהוקרן קודם ראינו איך הילדה מגלגלת באמצעות השפתיים את העכבר. במסגרת למידה למדע וטכנולוגיה, אנחנו מפעילים כל שנה פרוייקט שנקרא "גם אני יכול". זו תחרות בין-ארצית לילדים בחטיבות הביניים, דרכה אנו מקרבים את הילדים הרגילים לילדים בעלי הצרכים המיוחדים, כי לפעמים יש נתק גדול ביניהם. אחת הדרכים לעשות זאת זה על יד התחרות הזו, שבה הילדים האלה לוקחים לעצמם משימה לבוא לילד מסוים בעל מוגבלות מסוימת, לתחקר אותו ולנסות לתכנן ביחד עזר שיוכל לעזור לו. זה יכול להיות עזר בהפעלה טכנולוגית או עזר בהפעלה מחשבית. העכבר הוא דוגמא אחת של פעולות כאלה.

האם ילדים פיתחו את העכבר הזה?

לא את זה, אבל דברים דומים. הפעילות הזו מקרב את הילדים אל הילדים בעלי המוגבלויות. בזמן העשייה נוצר דו שיח בין הילדים הרגילים לבין הילדים עם המוגבלות, והם מפתחים ביחד איזשהו פתרון לילד בעל המוגבלות. זה פרוייקט מאוד יפה, ושווה להראות אותו לחברים באחת ההזדמנויות.

אני רוצה לחדד את מה שתמרה וגילה אמרו. ברגע שאנחנו משאילים פלטים ומחשבים מדברים, אנחנו משאילים אותם לך-3 חודשים עד חצי שנה. מכיוון שיש לנו רשימות המתנה ארוכות, אנחנו נאלצים למשוך את הפלטים הקוליים ברגע שאנחנו יודעים שזה הפלט הקולי או המחשב המתאים מבחינת היכולות המוטוריות והקוגניטיביות של אותו משתמש, ואז המשפחה נאלצת לרכוש את הפלטים האלה. כאשר מדובר על מחשב נייד עם כל אמצעי הנגישות הנלווים אליו, אפשר להגיע ל-6,000-7,000 דולר. אנחנו עומדים בפני מחזות קורעי לב, כי אנחנו נאלצים למשוך את הפלטים האלה בגלל רשימת המתנה גדולה, ואז המשפחה צריכה להתחיל לגייס כספים על מנת לרכוש עבור ילדם מכשיר כזה.

כמו שנכה משתמש במערכות של כיסא גלגלים ממונע, שנמצא במסגרת סל הבריאות, גם עזרים ממוחשבים של תקשורת תומכת צריכים להיות באותו סל.

כאשר אני מדברת על סל מכשור שיהיה מקביל לסל הבריאות, אני מתייחסת לכל האוכלוסייה.

היא אומרת שהילדים האלה מקבלים את זה רק לתקופה מוגבלת מאוד.

אנו נותנים להם את העזרים האלה במידה ואנחנו יודעים שזה מה שמתאים, ואם לא הם יכולים לחזור אלינו ולנסות מארזים אחרים, עד הרגע שבו אנו מוצאים את המארז שיוכל ללוות אותם בהמשך הדרך.

מגיעות אלי פניות מדימונה ומכל מיני מקומות שבהם ילדים נכים משולבים בבתי ספר רגילים, שאין מי שיממן את השלב של הערכה. חלק כבר לא מקבלים מימון של משרד הרווחה. אני מדברת על שלב מקדים שבו ישנם ילדים שלא זוכים לקבל הערכה להתאמת נגישות למחשב. הסעד צריך לכלול את כל השלבים, הערכה, התאמה ורכישת הציוד.

קודם כל שיהיה סל. אתם מקדימים קצת את המאוחר. אנחנו נלך על הכיוון של סל צרכים ומכשור.

אני מבין שהיום המוסד לביטוח הלאומי לא עוזר בזה.

כרגע יושבת הוועדה והיא זו שאמורה להוציא קווים מנחים בנושא.

אם היום מישהו רוצה לקנות מחשב, הוא יכול לפנות למוסד לביטוח הלאומי ולקבל עזרה?

הקרן שאני מייצגת אותה, קרן פיתוח שירותים לנכים, מסייעת לא ברמה הפרטנית, היא מסייעת למסגרות ופרוייקטים, כמו למכון קרטן ולעמותת עזר מציון, להקים מאגרי השאלה. אנחנו מסייעים לגנים טיפוליים ולכיתות חינוך מיוחד, בהשאלת מחשבים לחדרי טיפול.

אנשים בגילאי 25 ומעלה, יכולים לקבל מחשב, במידה והייעוד של המחשב הוא ייעוד שיקומי לצורכי עבודה. אנחנו עוד לא הגענו לטיפול בהשאלת מחשבים לצורכי פנאי, צרכים קיומיים לאיכות חיים. כרגע, מחלקת השיקול מסייעת ברכישת מחשב, במידה והוא חלק מסביבת עבודה.

עכשיו אנו מתכוונים לכסות את כל אוכלוסיית הילדים העיוורים, שזו אוכלוסייה קטנה של 2,000 ילדים. לגבי ילדים אחרים עם צרכים מיוחדים, אנו נפעל להשאלת מחשבים במסגרת הפורום הבין-משרדי. אנו צרפנו לצוות הזה גם את אמנון מ"להבה".

גם במסגרת הזו נעבוד בשלבים, למרות שהפתרון יהיה פתרון לכל האוכלוסייה בעלת הצרכים. בשלב הראשון אנחנו נעזור לתלמידים בעלי מוגבלויות פיזיות.

בינתיים אנחנו מצליחים דרך עמותות שעובדות איתנו לעזור לכמה עשרות תלמידים מידי שנה ולספק מחשבים לביתם, בצורה של השאלה לפרק זמן של שנה עד שנתיים. הצלחנו לשנות את הקריטריונים של פרוייקט, "מחשב לכל ילד", אבל, לצערנו, לא רץ בקצב שחשבנו. הוספנו את הקריטריונים הנוגעים לילדים בעלי מוגבלויות, כי בשלב הראשון כאשר נקבעו הקריטריונים לפרוייקט הזה, הילדים האלה היו מחוץ לקריטריונים. הם לא היו זכאים להשתלב בפרוייקט הזה. אני חושב שזה הישג חשוב. באותן רשויות שעדיין עוסקים בכיסוי האוכלוסייה הנצרכת, מביאים בחשבון גם את הילדים האלה.

אני מרפאה בעיסוק בבית חולים "אלין". אנחנו עושים הרבה מאוד הערכות לילדים בעלי צרכים מיוחדים בקהילה. חשוב לי לומר, שאני מרגישה שהרבה מאוד משאבים מושקעים בעצם ההשאלה של הציוד, וזה מאוד חשוב, אבל כאשר ילד בא למעקב חצי שנה אחרי שהושאל לו הציוד, אנו רואים כי הוא לא תמיד יודע מה לעשות איתו. לפעמים אנו שומעים כי האחים של אותו ילד הם אלה שמשחקים במחשב, והוא שלא קיבל את הליווי הנכון, לא יכול להשתמש בו בצורה הנכונה. אני חושבת שלכל תוכנית עבודה חייבים להכניס בצורה מרכזית את הליווי וההדרכה לילד.

בישיבה הקודמת דיברו על כך שזה חלק אינטגרלי מההשאלה.

אני מדברת על הדרכה שהיא הרבה יותר ממשהו חד פעמי.

לנו יש סל של שעות של מדריך שמגיע לבית הילד. יותר מזה, יש לנו אפשרות לעקוב אחרי הסוגים של ההפעלות והפעילויות שהילד עושה בתוך המחשב. אנחנו יכולים לזהות מיד אם אלה פעילויות חינוכיות המכוונות לילד, או שמדובר בפעילויות של האחים בבית. ייתכן מצב בו אחרי תקופה של 3 חודשים יוצר איזשהו נתק, אבל אז על המוסד החינוכי שהילד קשור אליו ליצור איתו את הקשר. אנחנו נותנים את הליווי בשלב שאנו מכניסים את המחשב לבית הילד, פרק זמן של חודשיים-שלושה.

בכל זאת, זו הערה מאוד חשוב. חבל על הזמן, הכסף והמאמצים אם אין את העזרה הדרושה מצד ההורים, האחים או מישהו אחר.

לפעמים זה מאוד רצוי שיהיו אלה האחים. זה עושה המון דברים טובים בתוך המשפחה.

רציתי להזכיר שיש ילדים שעדיין לא נמצאים במערכת החינוך וכן זקוקים לעזרה הזו. יש למעלה מ-30 מכונים להתפתחות הילד ברחבי הארץ, שעוסקים בעיקר בילדים עם בעיות התפתחויות. יש יחידות טיפולים במספר כפול ממספר המכונים ויש למעלה מ-40 מעונות יום שיקומיים, ובכולם מטפלים בילדים עם בעיות התפתחותיות, גם עם מחשבים. אנחנו לא מדברים על התערבות של איש מקצוע אחת בבית, אלא על צוות רב מקצועי, כולל רופא, שילווה את הילד לאורך זמן. היום סל הבריאות הוא לגילאי 1-3, ומתחת לזה מגיע 27 טיפולים בשנה, כך שהילד יכול להיות מלווה.

במשרד הבריאות אנחנו מאוד מנסים לקדם את הנושא של מחשוב באמצעות תקני ציוד. בתקני הציוד האלה כתוב שצריכים להיות מחשבים לילדים, כולל כל העזרים, תוכנות ואפשרות לאנשי מקצועות הבריאות לצאת להשתלמות, כדי ללמוד איך להתאים תוכנות לילדים האלה ולשלבן בתוך התוכנית הטיפולית, לא כמשהו שנמצא מחוץ לקונטקסט, אלא בהקשר שהוא מעבר להקשר הוירטואלי.

אנחנו מאוד רוצים שגם לכל מטפל יהיה מחשב, כדי לתעד את התקדמות הילד בטיפול. אני חושבת שזה לא פחות חשוב מזה שלילד עצמו יהיה מחשב. היום כל התיעוד מתבצע ביד, ולכן אנו רואים רק שהילד התקדם יפה, אבל אין לנו דרך למדוד את ההתקדמות. הרבה פעמים ילד נכנס למערכת החינוך אחרי שהוא סיים עם מערכת הבריאות, כטבולה רזה.

אני מניח שלחלק גדול מהמטפלים יש נגישות למחשבים.

לא. במכונים להתפתחות הילד אתה לא מוצא מחשב. רק ההנהלה ממוחשבת. אם ילד לא מגיע לטיפול, אז זה מהבהב.

אבל המחשב ישנו.

קיים מחשב בהנהלה, אבל למטפלים עצמם אין נגישות למחשבים. מי שעשה עבודה מאוד יפה בנושא הזה, זו קופת חולים "מכבי", שהריצה את הנושא הזה קדימה באמצעות המשאבים הפרטיים שלה.

בסדר. זו עוד נקודה לתשומת לב הוועדה שהוקמה.

אני רשמתי זאת.

רציתי לציין לגבי מעונות יום שיקומיים, שזה באמת פרוייקט ייחודי, כי אנחנו מדברים על ילדים בני שנה עד שלוש שנים, שגם שם מחשב מאוד חשוב. מדובר בדרך כלל בילדים עם פיגור, ילדים שאין להם מוטיבציה לשחק, והמחשב הרבה פעמים הוא מכשיר שיכול לעזור.

האם יש מחשבים במעונות היום?

יש מחשב בכל מעון יום שיקומי. זה חלק מהציוד, וזה משום שמדובר בפרוייקט חדש. הפרוייקט של מעונות יום שיקומיים קיים בסך הכל שנה.

לא תמיד צריך לדרוש מחשב. לפעמים פן יכול לעזו יותר למטפל. אנחנו סיפקנו פנים לבוחנים בבחינות הבגרות, והם עושים את כל התיעוד והניקוד על פן.

אני מדברת על מחשוב ולא על החומרה. ברוב מעונות היום השיקומיים יש מחשב עם מסך מגע, ויש לפחות איש מקצוע אחד שהשתלם בתחום הזה.

אנחנו גם כן חלק מהוועדה שהוקמה. בנוסף, יש לנו הרבה מאוד פרוייקטים חברתיים, כמו חונכות וירטואלית, לילדים עם צרכים מיוחדים. אנחנו מפתיחים תוכנות וכלים לילדים עם צרכים מיוחדים, שמפותחים במיוחד עבור ילדים עם בעיות מורכבות.

אחת הבעיות שאני נוכחתי בהן, היא שהטכנולוגיה מתפתחת מהר מאוד וצריך לדאוג גם לשדרג בזמן את המחשב, כי אחרת המחשב הופך לחפץ שאי אפשר להשתמש בו.

במיוחד בהתחשב בזה שההורים הוציאו סכומים גדולים עבור הציוד המיוחד. אני יודעת שבהנהלה, לדוגמא, יש מחשבים חזקים, אבל בבתי הספר עצמם יש מחשבים חלשים.

אנחנו לא יכולים להיות שוטרים.

היא אומרת שהרבה פעמים הציוד הופך להיות מיושן מאוד מהר, ולכן צריך לא רק לדאוג לשלבים הראשונים, אלא גם לשדרוג המחשב.

בקרב הציבור יש תפיסה מוטעית בנוגע למחשבים בגלל העבר. בעבר פיתחו פעילויות לימודיות שהיו מותאמות למערכת ההפעלה הספציפית של המחשב. עקב התיישנות מערכות ההפעלה גם התוכנה שפותחה התיישנה. בשנתיים האחרונות עברנו לתוכנית שמעבירה את כל הפעילויות לעבודה ברשת, ואז לא חשוב איזו מערכת הפעלה תהיה. זה מותאם למערכת ההפעלה הכי בסיסית שקיימת, למעט דברים מיוחדים שהם עתירי מולטימדיה, כמו סרט, שיכולות לעשות בעיות במערכות הפעלה מסוימות.

מאחר ואני לא מבין בזה, אני משאיר את הצדדים האלה לוועדת המדע והטכנולוגיה.

אני מפורום הורים לילדים עם נכויות רב תחומיות. אני רוצה לומר יש ילדים עם נכויות מורכבות ועם פיגור, והם צריכים את המחשב לצורכי לימוד, אבל לאו דווקא לצורך של קריאה וכתיבה, כי הם לא מגיעים בכלל לרמה הזו. אני חושבת שצריך לתת על זה את הדעת בוועדה, ולחשוב איך גם ילדים כאלה יכולים ליהנות ולהתקדם באמצעות המחשב, שהוא כאילו לצורכי משחק בשעות הפנאי, אך הוא יכול להעשיר אותם ולקדם אותם.

לגבי ההערה של משרד הבריאות, צריך להביא בחשבון שקופות החולים ממנות 27 טיפולים לשנה עבור ילדים קטנים, וההורים צריכים לחשוב מה יותר חשוב, ריפוי בעיסוק, פיזותרפיה, קלינאי תקשורת, בריכה וכו', או מחשב שיכול לגזול טיפולים מאוד יקרים שבשביל ההורים הם הרבה יותר חשובים ונחוצים. ככל שעולים בגיל, הולך ופוחת מספר הטיפולים שקופת החולים ממנת. הויכוח הידוע, הוא הויכוח בין קופות החולים למשרד הבריאות על טיפולים לצורכי לימוד. אם מחשב מוגדר לצורכי לימוד, קופת חולים לא תממן זאת.

לי, לדוגמא, קשה מאוד להשתמש במחשב וקשה לי יותר להשתמש בזה עם ילדי, ואני אמא לשתי ילדות עם צרכים מאוד מורכבים, שהמחשב יכול מאוד לעזור להם. ההורים מגיעים לזה אחרי שהם נותנים המון טיפולים לילדים, וזה עולה המון כסף, ולכן הם רוצים למצות את מה שהם קיבלו.

אני מאוד מבינה ומקבלת את מה שאת אומרת, אבל מחשב הוא כלי טיפולי. זה לא טיפול בפני עצמו. טיפול בתקשורת על ידי קלינאי תקשורת יכול להיעשות בעזרת מחשב. זה לא צריך להיעשות במקום. זה כמו שרכיבה על סוסים יכולה להיעשות במקביל לפיזותרפיה. זה נכון לגבי כל ציוד אחר, כמו כדור. אין להורים יכולת לרכוש כלים טיפוליים כדי להמשיך את הטיפול בילדים בשעות אחר הצוהריים.

בוודאי שהדור החדש של מרפאות בעיסוק יצטרכו להיות גם בעלות ידע במחשב. כל אחד לומד בהתאם לרמתו. גם מה שאת אומרת, זהו למידה של מיצוי הפוטנציאל.

זה נכון כאשר אנחנו יושבים פה ומדברים על זה, אבל כאשר זה מגיע לקופות החולים ולמי שצריך לחתום על זה, הוא לא חותם ומאשר את זה, כיוון שזה לצורך לימודי, ולימודים זה באחריות משרד החינוך. קופות החולים מסרבות לממן זאת.

אני מציעה לך לכתוב מכתב ולהפנות אותו למחלקה. אנחנו לא מקבלים מספיק תלונות מהורים.

זה נושא שנדון רבות.

הסיבה שאתם לא מקבלים מספיק מכתבים, היא כיוון שההורים מהדור שלי לא יודעים מה אשר לעשות עם הטכנולוגיה החדשה. אל תחכו למכתבי התלונה. אני מודה לכולכם. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנושא. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישבה ננעלה בשעה 10:30