כנסת פתוחה

דיווח השרה לקליטת עלייה ח"כ ציפי לבני על תוכניתה החדשה לקליטת עלייה.נוכחים:

2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
28.7.2004
הכנסת השש- עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 145
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י' באב התשס"ד(28.7.2004), שעה 10:00

דיווח השרה לקליטת עלייה ח"כ ציפי לבני על תוכניתה החדשה לקליטת עלייה.

חברי הוועדה: קולט אביטל- היו"ר
רומן ברונפמן
מיכאל מלכיאור
מרינה סולודקין

שרת הקליטה והשיכון ציפי לבני
רות בר- און, מנכ"ל סל"ע, מרכז סיוע לעולה במשבר
יהודה ענבר, דובר, המשרד לקליטת עלייה
נחליאל דיסון, מועצת אירגוני העולים
גרי קליימן
אריה אזולאי, ראש מחלקת העליה, הסוכנות היהודית
מייק רוזנברג, מנכ"ל המחלקה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית
שושנה רון, מנכ"ל ברית יוצאי בוכרה, מועצת ארגוני עולים
סימה תמיר, "נתיב", לשכת הקשר

דנה גורדון

חבר המתרגמים בע"מ





דיווח השרה לקליטת עלייה ח"כ ציפי לבני על תוכניתה החדשה לקליטת עלייה.

בוקר טוב היום יום קצר, אז אנחנו נפתח את הישיבה הזאת, תודה לאל בזמן. אנחנו מארחים היום את שרת הקליטה והשיכון בשני כובעיה, אבל היום אנחנו נשמע בכובע אחד בצורה יותר מפורטת, מה הרפורמות, מה שנקרא אחד על אחד, קליטה ישירה בסיוע אישי שינתן לעולים ואני מניחה שכבר הקבוצה שתגיע הערב מצרפת תזכה לעזרה המבורכת הזו. גברתי השרה, רשות הדיבור לך ואני יודעת שיש פה הרבה ארגונים וולונטריים והרבה ארגוני עולים שטיפה מודאגים, אז אנחנו גם ניתן להם אחרי שתציגי את דבריך לשאול שאלות.

תודה רבה, האמת שהקבוצה שמגיעה היום תעבור שני פרויקטים שאנחנו עושים במשרד הקליטה, האחד זה "אחד על אחד" שתכף אני אתייחס והשני המשותף למשרד ולסוכנות זה עלייה קהילתית, שבעצם זה המטוס הראשון שנוחת במסגרת הפרויקט הזה ולכן המטוס הערב הוא גם היסטורי מהבחינות האלה.

זה פרויקט של ליווי של קבוצות בעזרת פרויקטור מיוחד, כמובן דובר השפה עם תמיכה קבוצתית לקבוצות שיגיעו, הם יתפזרו בערים מסוימות ושם אנחנו ננסה להקל עליהם, גם על הבירוקרטיה העירונית, גם על התהליך הראשוני כשההתייחסות היא התייחסות קבוצתית וזה במקביל לפרויקט של אחד על אחד.

אז העולים שמגיעים היום בערב זוכים להיות חלק משני תהליכים שעבר משרד הקליטה. אני אקדים לפני שאעבור ל"אחד על אחד", שמדברים על תהליכים שעבר משרד הקליטה, זה תהליכים שהם עוברים בבית פנימה, נמצאים כאן נציגי העובדים, ההנהלה, יו"ר ועד העובדים ובעוד אנחנו מדברים הפרויקט הוא כבר מתבצע. זה לא איזה דיבור על משהו, אלא תהליך שהתחיל לקרות.

חשוב לומר, בואו נעבור לקהל היעד, אנחנו לא מתייחסים רק לעולים שהתחילו להגיע לפני שבוע וצפונה, אלא גם לעולים שנמצאים כבר בארץ, שהכוונה היא שתוך מספר חודשים נגיע לעולים שעלו בשנה האחרונה ותוך שנה נגיע לעולים שהגיעו בשלוש שנים האחרונות, בפניות יזומות מצידנו, זאת אומרת לא מדובר רק במי שאמור להגיע אלא גם למי שנמצא כאן. שאנחנו מדברים שקהל היעד הוא מועמדים לעלייה, כי אחד המאפיינים של הפרויקט זה שיתוף פעולה בתהליך העלייה עוד בטרם הוא קורה, כדי להקל גם על העולה וגם עלינו את הטיפול בו.

בואו נראה מה הם מאפייני הרפורמה שהשינוי המרכזי הוא בעם שינוי במה שכל אזרח עובר עם משרדי הממשלה ולכן אני חושבת שהשינוי המהותי במשרד ואני מדגישה אותו ואת החשיבות שהוא נעשה, ביחד עם העובדים, כי אני חושבת שזה תהליך שראוי כמעט לכל משרד שיעבור אותו. אנחנו בעצם, קודם כל, רוצים לחסוך לעולה את התהליך הבירוקראטי שהוא בלתי נסבל מבחינת כל אזרח שצריך להיזקק לשירותי השלטון. אתה מגיע לתחנה אחת, מעבירים אותך למומחה שנמצא בחדר ליד, הוא לא נמצא באותו יום הוא יבוא ביום אחר, אחר כך מסתבר שחלק מהדברים אתה צריך לקבל במשרד אחר ושם אתה מתחיל את אותה דרך.

השינוי הדרמטי הוא בזה שבמקום כל תחנות השירות שהעולה היה עובר, אנחנו יצרנו שירות, מה שנקרא one stop talk, של יועץ קליטה אישי, אדם שהעולה יכיר אותו בשמו, שילווה את העולה וישמש בשבילו, ירכז בשבילו את כל הנתונים, את כל המידע ואת כל עזרה שהעולה היה מקבל בעבר בכמה תחנות. אם בעבר זה היה באמת התמחות צרה, כל אחד ידע את תפקידו, שחלק בכלל לא היה במשרד הקליטה. מהיום יועץ הקליטה האישי קודם כל יעבור הכשרה והסמכה כדי שהוא יוכל להיות יועץ קליטה אישי, הוא ילמד ויקבל נתונים מהמחלקות המקצועיות במשרד, אם זה דיור, תעסוקה ואחרות והוא גם זה שבמקום להפנות את העולה ולהגיד לו, עכשיו את המשך השירות אתה צריך לקבל בביטוח לאומי או משרד הרווחה, יעשה עבורו את אותו טלפון ויוודא שבאמת מה שהוא יכול לתת לו, ייתן לו באותו המקום ומה שצריך, יבדוק אחר כך שבאמת העולה מקבל את התשובה.

דיברנו על זה שהשירות הוא מתמשך ויתחיל בחו"ל, סיכמנו את זה גם עם הסוכנות היהודית, נמצאים כאן גם הנציגים של הסוכנות היהודית, כדי להקל על העולה וכדי לאפשר לנו את הנתונים המתאימים ולפעמים זה גם נוגע לשאלה אם העולה יבחר לבוא לגור במקום אחד או במקום אחר כי התעסוקה זה נקודת ההשפעה הכי מהותית מבחינת העולה. אנחנו ביקשנו מהסוכנות לעדכן אותנו עוד בטרם העלייה של העולה על כל הצרכים שלו ועל המאפיינים שלו, אני אסביר גם למה זה עוד חשוב ונגיע לזה אחר כך.

השירות הוא אישי אבל הוא גם שונה מעולה לעולה ומקבוצה לקבוצה. קודם כל יש שונות שהיא שונות טבעית, מארץ המוצא וגם כל עולה יקבל את השירות בשפתו, הצרפתים בצרפתית, בדרום אמריקה בספרדית וחבר העמים ברוסית וכן הלאה וכן הלאה. חוץ מהשוני הזה במאפיינים, יש גם שוני בשירות שניתן לקשיש שמגיע, גם הזכויות שהוא מקבל הן אחרות. סטודנטים שמגיעים, יש להם גם צרכים אחרים וגם שירות אחר, דרך אגב, אני חושבת שההודעה המשמחת אם מתייחסים למטוס של היום בערב, יש שם שישים סטודנטים שמגיעים למנהל הסטודנטים.

למדענים יש זכויות אחרות ושירות אחר, משפחות עם ילדים, חס וחלילה נכים. ככל שלנו יש מידע על העולה לפני שהוא מגיע, כך אנחנו יכולים להתאים את השירות כבר ממועד הנחיתה שיתאים למאפיינים המיוחדים לו. מליווי פאסיבי שבו אנחנו נמצאים בלשכות ומחכים שהעולים יתקשרו ומצאנו בעצם, שגם זה עוד שינוי דרמטי, שחלק מהעולים לא יוצרים את הקשר ולא בגלל שהכול טוב מבחינתם, אלא כי לא תמיד הם מודעים לזכות, יודעים שעומדים לרשותם. והיה תהליך במהלך השנים שעבר לקליטה ישירה שזה תהליך שנותן הרבה עצמאות לעולה אבל מצד שני הוא קצת איבד את הקשר עם תהליך הקליטה של העולה ואנחנו עוברים עכשיו לליווי אקטיבי, יוזם.

אנחנו נראה לכם אחר כך שקף שבו תראו הוראות ההפעלה בעצם, שיש לכל יועץ קליטה אישית מול קבוצה והוא אמור להתקשר, ליזום טלפונים, ללכת לראות לבית ספר מה קורה עם הילד, תחשבו מה קורה למורה שפתאום מתקשר אליו יועץ הקליטה האישי ומברר מה קורה עם הילד של העולה, ההתייחסות, אני חושבת, תהיה קצת אחרת. אם אנחנו רואים על פי המעקב הממוחשב שהוא לא פתח חשבון בנק, אנחנו מתקשים לשאול למה, מה קרה ואם אפשר לעזור. בקיצור, אנחנו מלווים אותו אקטיבית, לא רק אם הוא מגיע אלינו, אלא אנחנו מתקשרים לשאול אם הוא צריך משהו.

ביקורי השטח, דיברנו על בית הספר, בבית, זאת אומרת בשלב הראשון עוד העולה רק הגיע, נמצא בדירה שכורה, אז שואלים אותו, האם הוא רוצה להיפגש בלשכה. כמובן, דרך אגב, אם קובעים בלשכה קובעים לו שעה שהוא מגיע ומקבלים אותו, הוא לא צריך לשבת ולחכות שיתפנה התור. התהליך הוא תהליך של בניה משותפת של התוכנית על פי הצרכים האישיים, דיברנו על זה, יחוד אישי ויחודי, דיברנו על זה.

בעצם זה נותן ביטוי טקסטואלי למה שאמרתי עד עכשיו ועכשיו אני ישרטט את התהליך. יש כמובן את קבלת המידע המוקדם, לפני העלייה, דיברנו על זה. העלייה לארץ, הוא מגיע לנתב"ג, נתב"ג מעבירה מידע און ליין לאותו יועץ קליטה אישי שידע לקראת מה הוא נערך וידע תוך 24 שעות להרים טלפון לאדם, להגיד לו ברוך הבא לארץ, אלה הדברים שאתה זכאי להם, האם אתה רוצה להיפגש אצלך בדירה, האם אתה רוצה לבוא אליי ומה אתה צריך.

תוך שבוע קובעים פגישה ראשונית ועובדים איתו על התוכנית האישית. אמרנו שכל עולה יש לו גם זכויות אחרות וגם צרכים אחרים. תוך שלושה שבועות עושים עוד מפגש כדי לוודא שבאמת הדברים נכנסו למסלול. תוך שלושה חודשים אותו ביקור, בבית, בבית הספר, כמובן בלי לחדור לפרטיות, אז זה בהסכמת העולה, לבדוק את ההתאקלמות ותוך ארבעה חמישה חודשים גם נושאים שהם נושאים מאוד חשובים, אבל הם לא בשבוע הראשון שזה באמת השתלבות בקהילה ותעסוקה.

בואו נראה, לקחתי כאן דוגמה, זה פשוט רק שתבינו, אין לי כאן את הספר, יש במשרד פשוט ספר הדרכה לכל יועץ קליטה אישי. זה דף מקרי של קשישים, אותו הדבר יש דף לנכים, לסטודנטים, למובטלים, לבעלי מוגבלויות שנותן תהליך של מה יועץ הקליטה צריך לעשות באופן ספציפי שזה משתנה מכל אחד ואחד. כאן יש דוגמה, אני לא אעבור על כל הדוגמה, תוך 24-72 שעות באמת אותו המפגש היכרות בדירה הזמנית הראשונה, תוך שבוע פגישה בלשכה, בנייה של התוכנית, תוך שלושה שבועות מההגעה בדיקה גם בישוב ומול הישוב מה קורה האם הוא באמת התחיל להגיע לאולפן, אם זה עולה קשיש אז אנחנו מפנים אותו גם לפעילויות חברתיות שיש לקשישים בקהילה כדי שיוכל להתחיל להשתלב מהתחלה.

לאחר מכן, אחת לשבועיים פנייה טלפונית יזומה, אחרי שלושה חודשים עוד ביקור בית וככל שניתן סיוע מול גורמי חוץ שהעולה נתקל מולם. יש כאן עוד תוך ארבעה חמישה חודשים, המשך הבדיקה כשכתוב תוך איקס חודשים המשמעות היא שאנחנו יוזמים, זאת אומרת יש לוח שנה, תזכורות כאלה, אצל אותו יועץ קליטה, הוא יודע שעבר איקס זמן הוא יודע שצריך להרים טלפון לקשיש ולשאול מה קורה ואם הוא במקהלה ואם הוא מצא דיור והאם אפשר לעזור לו באיזה שהוא אופן.

דבר נוסף שהמשרד עובר, התייחסתי קודם לזה שאם אנחנו רואים שהוא לא פתח חשבון בנק אז יוצרים קשר, חלק מהתהליך מתאפשר גם בעזרת שינויים טכנולוגיים שהמשרד נמצא בהם כבר מזה זמן ומעכשיו הם יכולים לעמוד לראשות העולה. חלק נמצא עוד בתהליך הכנה, אז אנחנו עוד לא יכולים לראות את זה, אבל בעצם תהיה מערכת של בקרה על מה קורה עם העולה. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו אנחנו יוזמים, מתקשרים, רואים מה עם העולה, אבל עולה שלא צריך פיזית לבוא ללשכה ואין לו צורך להיפגש פנים אל פנים עם המלווה, יוכל להפיק אישורים דרך המחשב, לפעמים צריך לתת לעבודה אישור, הוא היה בלשכה, הוא לא יכול, למלא טפסים דרך המחשב.

שהכוונה היא בכלל בעתיד להגיע לכרטיס חכם במקום תעודת העולה שיהיה עליה, הוא גם יוכל להוריד איתה את הכספים שהוא מקבל כסל קליטה וקיוסק מידע כמו כספומט שהוא יוכל להשתמש באותה תעודה כדי לדעת מה מצבו והאם נשארו לו זכויות או כספים.

והקיוסק הזה איפה?

נשים אותו, נפזר אותו במקומות שבהם יש ריכוזי עולים, זה כמו כספומט כזה. אבל זה באמת בעתיד, אנחנו עובדים עכשיו עוד על הכרטיס החכם, ברגע שזה יהיה אז הקיוסקים זה הדרך לתת את השירות.

עכשיו מבחינת העובדים, שזה באמת לא רק שזה לא פחות חשוב, זה כמעט הכי חשוב, כי אחרת אפשר לדבר מכאן עד להודעה חדשה על חזון, על איפה רוצים להגיע---

זה כולל גם עולים מאתיופיה?

כן, שדיברתי קודם על התהליכים ועל זה שיש לכל קבוצה מאפיינים שונים, אז יש במסגרת התוכנית, עמודים ספציפיים, זאת אומרת הוראות ליועצי הקליטה שעוסקים בעולים מאתיופיה שדרך הקליטה שלהם היא אחרת, זאת אומרת היא לא קליטה ישירה, אז ממילא הם נמצאים יותר במגע עם תהליך הקליטה כי הם עוברים את מרכזי הקליטה, אבל כל התהליך של הבדיקה והווידוא והיוזמה למי שעזב את מרכז הקליטה וגם במסגרת מרכז הקליטה, לבוא ולהכיר, העובדה שהם נמצאים ביחד עוד לא אומר שהם מטופלים אישית, אז יש כאן מאפיינים מיוחדים שהם נתנו להם הנחיות ליועצים.

עכשיו, התחלתי לומר שלא מספיק בחזון אלא גם במערכת שרוצה, מבינה ורוצה לעבור תהליכי שינוי ועל זה אני באמת מורידה את הכובע גם להנהלה וגם לעובדי המשרד כי צריך היה לעבור שינוי, שינוי מחשבתי, שינוי של רצון וזה משליך גם על מה שיקרה לעובדים. שאלת קודם מה קורה לעובדים, קודם כל הפכנו קבוצה, כ-150 עובדים למעין סיירת של המשרד, הם יצטרכו לעבור הכשרה והסמכה שבסיום הפרק הזה הם יהיו רשאים להיות יועצי קליטה אישיים.

מדובר בעובדים מתוך המערכת שצריכים לעבור את ההכשרה הזאת, אני אתן גם את סוף התהליך שזה בעניי מאוד דרמטי, כי עובדי משרד הקליטה הסכימו לעשות את מה שהשופטים בישראל עוד לא הסכימו לעשות וזה שימלאו עליהם משוב. זאת אומרת מעבר לווידוא, התהליך והבקרה שאתם יכולים לראות מבחינת המשרד, כי השינוי הוא לא רק שינוי של איקס אנשים שיעבדו מול העולים, כל המערכת מתאימה את עצמה לשינוי, כי אם בעבר היה לנו דיור, מסלול אחד שהגיע עד לנקודת הקצה, עד ליועץ הדיור והיום זה עובר אחרת.

יועץ התעסוקה שבעבר ישב בלשכה והיה מקבל את העולים, עכשיו גם הוא משנה את עבודתו וצריך עכשיו לצאת החוצה למפעלים, ליזום וליצור מקומות עבודה, להעביר את הנתונים ליועץ הקליטה האישי כדי שיועץ הקליטה ייתן את זה לעולה. זאת אומרת, שחררנו לו את הזמן במקום המפגשים עם העולים שאותם עושה יועץ הקליטה האישי, הוא יצא לשטח וינסה ליזום יצירה של מקומות עבודה. כל המערכת מתכווננת עד רמת ההנהלה הבכירה לתהליך הזה.

יועץ הקליטה האישי נמצא בלשכות, רק כל הלשכה משתנה, המחוז משתנה בהתאמה כי זה כבר לא הולך במסלול עד נקודת הקצה אלא הופך להיות תחנה אחת. אמרתי קודם שהליך הבקרה יהיה גם מצד ההנהלה כמובן והמפקחים על העובדים, אבל גם מצד העולים. עולה כזה יוכל למלא משוב על העובד שעובד מולו ושאלת הקידום והתמרוץ שגם זה אנחנו נמצאים היום בדיונים מול נציבות שירות המדינה שבאמת מעריכה גם את הצעד הזה שהמשרד עושה כדי שאדם שבאמת מוערך כיאות יוכל לקבל תמרוץ מתאים ואדם שהסתבר שיכול להיות שהיו נקודות כשל, שהוא יכול להיות איש מוצלח מאוד בתחומים אחרים, אבל פחות בקשר עם אנשים, פשוט יעבור מתפקידו ולא יהיה בקבוצה הזאת שנמצא בחשיפה מול העולים.

לוחות הזמנים, אקדמאי ככה, אנחנו התחלנו בתהליך העבודה, אבל בעצם אנחנו נמצאים כבר בפסקה השלישית, התוכנית האופרטיבית כבר הוכנה, עברנו את כנסי ההסברה, העובדים עברו תהליך הדרכה ראשוני כרגע. דרך אגב, עוד הערה, הכוונה היא גם שהם יהיו עם מדים הולמים, משהו שמאפיין חוץ מהשם גם דבר שיהיה ייצוגי, אני חושבת שזה דבר שהוא ייצוגי מול העולה וזה דבר שנכון לעשות אותו. העובדים, דרך אגב, מקבלים את זה בצורה מדהימה, באמת ממש מתוך נכונות להיכנס לעניין הזה. היום בערב כבר נוכל לראות את חלקם מקבלים את הקבוצה הראשונה שמגיעה שבמהלך התהליך כפי שאמרנו קודם, אנחנו מתחילים עכשיו את התאום, אני מקווה שבאמת זה יעבוד כפי שצריך גם עם הסוכנות ולשכת הקשר.

המשרד כולו מתחיל להיערך בהתאם, הרפורמה כבר בביצוע כפי שאמרנו, שהכוונה היא תוך שנה לשבץ ביוזמתנו כבר את העולים שחיים פה בארץ ובני משפחותיהם ולפתוח באיזה שהוא קמפיין הסברתי גם בארץ וגם בחו"ל כי אנחנו מאמינים שיש קשר בין הנכונות של אדם לבצע את תהליך העלייה לבין איך הוא רואה את התהליך בארץ ואנחנו מכאן מקווים שכל השינויים האלה שהמשרד עובר יאפשרו, לא רק לעשות את הנחיתה של העולים החדשים שמגיעים נחיתה רכה יותר, אלא גם יחזקו את העולים שכבר נמצאים כאן מצד אחד וגם יעודדו עוד עולים להגיע הנה.

תודה רבה, אנחנו מקצרים את הישיבה הזאת כי ב- 10:30 אמורה להתחיל פה ישיבה בנושא האתיופים, אז אני מבקשת חברת הכנסת סולודקין, אחריה חבר הכנסת ברונפמן, יושב ראש התאחדות העולים, בבקשה.

כבוד השרה, גברתי יושבת ראש הוועדה, שמענו תוכנית מאוד הגיונית ואני מאחלת הצלחה בגלל שאני רואה הרבה דברים מאוד חיוביים בתוכנית הזאת. אני חושבת שהעבודה בכיוון הזה, הם חיים במשרד הקליטה, אבל עכשיו לאסוף את כל הפונקציות ולעשות סבב של אנשים, זה מאוד חשוב ומאוד נכון. מה שאני רוצה להדגיש שהדבר הזה אפשרי רק בסוף של עידן העלייה ההמונית, במקביל לתמיכה בתוכנית הזאת, אני חושבת שאנחנו צריכים גם לחשוב איך להחזיר את חלק מהמספרים שהיו בשנים הקודמות ואני חושבת על העלאת סל הקליטה, אם זה עכשיו אפשרי, אז אולי לחלק מהאנשים, גודל סל הקליטה מאוד חשוב.

אני מכירה את המאבק של שרת הקליטה בנושא של תקציבים ושאנחנו עומדים לפני הקיצוץ הבא שזה גם 7-8 מיליארד שקל שזה הרבה ואני מאוד מפחדת שעוד פעם רוצים לקצץ מסיוע בשכר דירה ומדברים אחרים, אז אני מאחלת לשרה ולוועדה שלנו מאבק בלי פשרות ואם אפשר גם להחזיר, גם את הזכויות של העולים וגם את הסכומים ששילמו לפני התוכנית הכלכלית ותקציבים של 2003-2004, תודה.

לפני שאני אתחיל במחמאות אני רוצה תשובות לשתיים שלוש שאלות קצרות מאוד. תקציבית, יש לזה ביטוי תקציבי או שזה נעשה מהמקורות של המשרד עצמו?

יש לזה כיסוי תקציבי של המשרד.

מהמנהלה מתוך המשרד. נושא שני, אני אגיד שני משפטים ואחר כך אני אשאל את השאלה, אני חושב שמרינה צדקה בזה שתהליך כזה אפשר לעשות ברגיעה מסוימת ואחרי העלייה ההמונית, כי כשמספרים עומדים על 10-15 אלף לשנה, זה דבר אחד וכשזה 10-15 אלף לחודש, זה דבר אחר. יחד עם זאת זה באמת, הייתי אומר, ביטוי מהפכני ואני אומר את זה בזהירות, אבל ביטוי מהפכני לשינוי קונספטואלי מאז ביטול הקליטה המרוכזת, קליטה ממוסדת במרכזי קליטה, שזה לא פחות ולא יותר 15 שנה. אז 15 שנה לקח לנו להגיע לכזה מצב ואני ממש לברך אותך ציפי.

יש לי פה איזה שתי הסתייגויות ואני רוצה שתדעי, זה הופך את המשרד למשרד מתאם, כי אם זה יצבור כוח, הרי אותם יועצי קליטה יהפכו להיות מתאמים מול המוסדות האחרים, זה מצוין אבל השאלה אם הם מודעים לזה. את אמרת, תארו לעצמכם אם יועצת הקליטה תתקשר למורה, אז מה יהיה אחרי זה, אם המורה לא תתחשב למשל. אז זה נותן כוח פוטנציאלי---

זה עזרה, זה לא כוח.

לא, למשרד כמשרד מתאם ואת צריכה לדעת מה יהיה השלב הבא, איך יגיבו המוסדות אחרים על זה ואם אתם ערוכים לזה או לא ערוכים לזה.

איזה סמכויות יש להם כלפי המשרדים האחרים?

מה האפשרויות, אם לא יהיו סמכויות היא מילה קשה מידי, אבל מה האפשרויות שהפקיד הזה יעמוד מול משרד אחר, מוסד אחר ואם כן או לא יתקבל בברכה שם. דבר שני, יש פה כמה וכמה, כמו שאת אמרת, מסלולים, השאלה אם אותו יועץ, הוא יהיה מספיק מוכשר לפעילות עם הקשיש או מספיק מוכשר עם הפעילות מול המתגייס, כי זה שתי הקצבות של הטיפול בעולים. קודם כל זה מעניין מאוד, מעורר המון שאלות ובהצלחה, לא סתם בהצלחה, בהצלחה רבה.

קודם כל בשם ארגוני העולים, אנחנו מברכים את משרד הקליטה על אימוץ של מודל שכבר קיים הרבה שנים בארגוני העולים. ארגוני העולים שלנו מקבלים את העולים בשדה התעופה, מלווים אותם לאורך כל הדרך. אנחנו שמחים שהמשרד רואה את זה כאתגר ליצור יועץ אישי לכל עולה. השאלה של המתנדבים שלנו בשדה התעופה ובמקומות האחרים, במשך עשרות שנים המתנדבים מקבלים את העולים בשדה התעופה ובמשך השבוע האחרון יש בעיה במשרד שבעצם אומרים להם תשבו בצד, האנשים שלנו מקבלים את העולים, השאלה אם זה בעצם יהיה המודל שבו המשרד למעשה ידחקו את רגלי המתנדבים החוצה וייקח את הפעילות שנעשתה במשך עשרות שנים על ידי מתנדבים, האם זה יהיה הדרך של המשרד או שנמצא דרך לשתף פעולה.

השאלה השלישית שאני פשוט חייב להעלות פה, מרינה הפעם שכחה, אני לא יודע למה, שארגוני העולים עדיין בתהליכים של ועדות ועוד ועדות.

אנחנו לא מבקשים ישיבה בפגרה בנושא של תוכנית רפורמות.

זאת שאלה אחרונה שאני לא הספקתי לשאול, אם אני יכול לשאול עכשיו שאלה נוספת---

אני רוצה כשותף לעבודה מטעם הסוכנות, לברך את משרד הקליטה ושרת הקליטה והעובדים של משרד הקליטה על המהפכה, זה לא בזהירות, זה באמת מהפכה תפישתית. אנחנו מאמינים שזה יהווה שם גורם בטוח לעידוד עלייה כי הקבלה הראשונית היא מרכזית ואני מקווה שגם ההעזה של עובדי המשרד והסכמתם תקרין גם על הרבה מערכות ציבוריות שלנו ולכן באמת כל הברכה וכל העזרה והשותפות.

אני הייתי רק מוסיף שמן הראוי שאותו יעוץ אישי מלווה, ישלים את התהליך עם התוכנית שאנחנו מבצעים ביחד, של בבית ביחד, כדי למצוא גם את המשפחה המלווה לאותה משפחת עולה ואז יש אינטגרציה כוללת של הטיפול האישי הפרטני וכל הכבוד ותודה רבה.

זה אמנם מהפך מטעם משרד הקליטה, אבל לגבינו העמותות שעוסקות בזה במשך שנים זה לא מהפך, זאת העבודה שלנו, זאת בדיוק שיטת העבודה שלנו במשך שנים והשאלה היא כדי ליעל את המערכת וכדי שבאמת תצליחו, איפה אנחנו משתלבים במסגרת התוכנית. אני רוצה שתזכרו דבר אחד מאוד חשוב, לעולה בעיקר העולים שמגיעים מחבר הלאומים, יש חשד כלפי מי שמייצג את המוסד ואנחנו מגשרים. אנחנו כמי שמייצגים את אותם עדות ואנחנו מתגברים על אותו חשד, לכן מאוד חשוב שתחשבו איך אנחנו מתואמים ומשתלבים בתוך אותה תוכנית, גם כדי להצליח ברפורמה שבהחלט תבוא עלייך ברכה שיזמתם אותה.

תודה רבה, יש עוד שאלה חשובה אחרת, כי אנחנו חייבים לתת לשרה להשיב ולהתחיל ישיבה אחרת.

רק להוסיף משפט, לארגונים יש מערך מתנדבים ומרכזי מידע שאפשר לגייס ולרתום לטובת התוכנית הזאת.

אולי נקדיש, אני רוצה להתנצל בפני כולכם, לשרה היום יש בדיוק חצי שעה, נאמר לנו כי היום יש לנו הצבעות במליאה, לא נוכל להקדיש לישיבה הזאת זמן רב. אנחנו נקדיש לישיבה הזאת, אם יש צורך, גם ישיבה נוספת עם ארגוני העולים. בבקשה גברתי השרה.

אני מבחינתי מוכנה לעמוד לרשות הוועדה, לעבוד ביחד איתה ולכן גם הבעיה היום היא ממש לא מבחינתי ואני אשמח להגיע במועד אחר שיקבע לדיון גם על הנושא הזה וגם על הנושא של עלייה קבוצתית זה באמת פרויקט משותף עם הסוכנות ואני גם חושבת שזה חידוש מרענן שיכול לעזור בתהליך הקליטה והיום אנחנו מתחילים איתו, היום בעצם הוא מתרחש בפועל לראשונה.

כמה דברים לשאלות ששאלו, ההתייחסות לתקציב, תראו, ראש הממשלה הגדיר גם לקראת הדיון התקציבי את הנושא של קליטת העלייה ועידוד העלייה כנושא מרכזי. התקיימה ישיבה אצל ראש הממשלה לפני שבוע וגם אנחנו יש לנו תוכניות שעוסקות בהגדלת סל הקליטה, בהגדלת המשאבים שאנחנו שמים בתעסוקה מתוך הבנה שזה האלמנט הכי מרכזי מבחינת העולים שמגיעים הנה ואני במהלך השבועות הקרובים נצטרך לעבוד ביחד בעניין הזה לקראת אישור התקציב כדי להשים את הדגש על הנושאים שחשובים.

ביחס לארגוני העולים ובכלל כל התהליך, קודם כל אנחנו עדיין נמצאים בתהליך לימוד, התחלנו לעשות משהו ואנחנו מתחילים לעבוד. אני רואה חשיבות רבה בעבודה של ארגוני העולים, אני לא מתיימרת ולא רוצה להחליף שום גורם מהמגזר השלישי שעוזר לתהליך הקליטה ואני לא אגזים אם אני אומר שבתהליך הזה כל ארגון שעושה, נותן עוד יד, עוד חיבוק, עוד משפט, עוד עזרה, רק עושה את זה יותר אפשרי. אין כאן נקודה שבה מעבר לזה זה כבר יותר מידי.

מצד שני, אנחנו לא רואים את הארגונים כמחליפים אותנו ולנו היה חשוב שיהיה רצף כי זאת האחריות שלנו ולכן היה לנו חשוב שיהיה רצף במפגש הראשון, שעולה יודע, זה האיש מהממסד שאמור ללוות אותו, יש לו שם, זה נועד לרכך את הפגישה עם הממסד, זה כבר לא איזה מין משהו אמורפי שלטון, אלא בנאדם שיש לו שם וטלפון ופלאפון והוא מדבר איתו בשפתו.

החיבור בוודאי צריך להיעשות וחלק ממה שראיתם בתהליך הטיפול, אולי זה לא כל כך בא לידי ביטוי בעניין של הקשישים, אבל אלף, אנחנו נזדקק, חלק ממה שדיברנו עליו זה על הצורך בשפה ובהכרת התרבות. קודם כל גם היועצים ישמחו לקבל אינפוט מארגוני העולים כשלראשונה, מאחר ולנו זה חשוב עכשיו לעשות את זה ברמה האישית, גם כל הנתונים שלכם יש על העולה ועל תהליך הקליטה אותו, הוא לא יישאר רק אצלכם, אלא יכול להיות מוזן אצלנו.

אנחנו כשהיה כתוב בפרק הזמן הזה של איקס זמן שואלים את העולה על קליטתו בקהילה, זה להפנות אותו בין היתר, אם יש פעילויות שעושים ארגוני העולים, אז אני אשמח להפנות את אותו עולה, גם לא הגעתם אליו ושצריך לעודד אותו ללכת לפעילות כזאת ואנחנו נעשה את זה בשמחה. זאת אומרת האינפורמציה צריכה לזרום, מבחינתנו אין לי ספק ששיתוף הפעולה הוא הכרחי, אני גם לא רוצה שכל אחד יראה את זה, מי דורך למי על היבלת, זה סך הכול הכוונה היא לתת מקסימום---

אנחנו נקבל את רשימת העולים, הטלפונים שלהם, בכל רמה?

בוודאי בשמחה רבה. גם חלק מהמסקנות, צריך לומר גם את זה, חלק מהמסקנות האלה, הרי לא קמו בבוקר יום אחד והחליטו לעשות, הייתה כאן עבודה של חודשים, ישבו עם ארגוני העולים, ישבו עם עולים, זאת אומרת היה כאן ניסיון להפיק לקחים. היו שני מפגשים עם ארגוני העולים, ואם הארגונים מרגישים שלא ניתן ביטוי לכולם, או שהם רוצים לתת עוד ביטוי, אז זה לא מאוחר מידי, אנחנו גם נתקן תוך כדי הליכה. כל השנה הראשונה מיועדת לפעילות ולבקרה, אני לראשונה מוצאת את עצמי במצב שבו כולם רק רוצים לעזור, זה נהדר, בדרך כלל זה מצב שבו כולם אומרים, אתם אחראים, לא אנחנו, אז אני מרוצה.

והתמיכות?

התמיכות היה עכשיו עוד תוספת שהייתה, אני פשוט לא יודעת איפה זה עומד.

לא קיבלנו שום הודעה ואנחנו לא יודעים כלום.

הייתה פנייה של ראש הוועדה, קיבלת השבוע מהמנכ"לית, נכון?

בעניין התמיכות לא קיבלנו.

הייתה איזה שהיא תוספת במהלך השנה.

לא קיבלנו כלום.

אז אני אבדוק את זה.

גברתי השרה, אלף, אני רוצה להצטרף לברכות של כולם, לפחות ממה שאנחנו רואים בוועדה הזאת, אחת הבעיות החשובות ביותר, או הגדולות ביותר, היא בדרך כלל שכל אחד מעביר את הכדור לשני, זה לא אחריותי, זה אחריותו של משרד החינוך, זה לא אחריותי, זה אחריות של משרד אחר. אז אם אותם היועצים האישיים ישמשו אלף בתפקיד של מתאמים, בית, יעבדו מול הבירוקרטיה הכבדה ויצליחו גם לקבל את המעמד הראוי שיוכלו לפתור את הבעיות מול כול אותן האינסטנציות, אנחנו רק נראה את זה בברכה.

אנחנו רוצים פשוט לבקש, לא לרוקן מתוכנן, להפך להעצים, אני פשוט אומרת את זה לפרוטוקול, את תפקידם של ארגוני העולים שרק יכולים לעזור בעניין הזה. כמובן שאם תהיה עלייה מאסיבית, יכול להיות שיצטרכו להגדיל את המספרים של היועצים האלה---

שאלה יהיו הצרות שלנו.

אבל, אני פשוט רוצה גם לבקש ולנצל את הישיבה הזאת לשתי בקשות נוספות, אנחנו באמת קיימנו פה קנס עם כל הארגונים הוולונטריים, החשוב הוא, לא רק התוספת התקציבית, החשוב הוא גם שאנשים ידעו מבעוד מועד בהתחלת השנה מה התקציב שעומד ברשותם ולא לקראת סוף השנה והחשוב הוא גם שיקבלו את התמיכות מבעוד מועד כי בינתיים הם עובדים ולפעמים ללא תקציב. הדבר השני שאני רוצה לנצל את נוכחותך כאן, זה להגיד ואולי נקדיש לזה גם איתך בתור שרת שיכון, ישיבה נוספת---

אז תעשו את זה מהר.

מה אני צריכה להבין מזה, יש פה בשורה, תודה רבה, אנחנו מקיימים עכשיו ישיבה בנושא של הכתבה שהופיעה בתקשורת בנושא האתיופי, אלה מכם שמוזמנים לישיבה הזאת מוזמנים להישאר, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30