הכנסת השש-עשרה

מושב שגי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 150

מישיבת ועדת הכנסת

מיום שני, א' באב התשס"ד (19 ביולי 2004). שעה: 10:00

א. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה

1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 73), התשס"ד-2003 מטעם הממשלה

2. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון-הכנסות פטורות מדמי ביטוח),

התשס"ד- 2004, של חבר הכנסת אהוד רצאבי וקבוצת חברי כנסת

ג. בקשת יושב-ראש סיעת הליכוד לחילופין בראשות הוועדה למאבק בנגע הסמים.

1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון נקודת קצבה), התשס"ד-2004 (פ/3193)

שהפכה להצעה לסדר היום

2. הצעת חוק האזנת סתר (תיקון איסור האזנות סתר לחברי כנסת),

התשס"ד-2003, של חבר הכנסת אורי אריאל (פ/1678)

ה. הצעת יושב-ראש הכנסת לתיקון תקנון הכנסת בנושא: "מינוי ממלא מקום

ליושב ראש ועדה"

חברי הוועדה: רוני בר-און -היו"ר

יולי יואל אדלשטיין

ענבל גבריאלי

מיכאל גורלובסקי

זהבה גלאון

צבי הנדל

רשף חן

אחמד טיבי

גדעון סער

מאיר פרוש

עמרי שרון

רוחמה אברהם

בני אלון

יחיאל חזן

אהוד רצאבי

יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין

מזכיר הכנסת אריה האן

סגן מזכיר הכנסת דוד לב

סגן מזכיר הכנסת רות קפלן

סגן מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

ג'ודי וסרטן - היועצת המשפטית של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יועצת משפטית; אנה שניידר

אתי בן-יוסף

אושרה עצידה



א. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, ישיבה מס' 150.

אנחנו מקדמים בברכה שתי אורחות צעירות חברות במועדון "הפרלמנטר הצעיר" והן: רוני

בר שלו מתיכון "רוטנברג" ברמת השרון שיש לה זכויות משפחתיות, היא נכדתו של רב אלוף

מוטה גור זכרו לברכה, וחברתה קטיה בולגורודסקי מתיכון "אנקורי" באשדוד. אני אפנה אליכן

אס בהרמת יד תרצנה לשאול שאלה במהלך הדיון.

על סדר היום שלנו קודם כל בקשה של המזכירות לקבוע סדרי דיון בעניין ההצעות להביע

אי אמון בממשלה.

הוגשו הצעות מטעם סיעת עבודה-מימ"ד, ש"ס יהדות התורה, יח"ד, בל"ד, עם אחד ורע"מ

א. המשבר המתמשך ברשויות המקומיות, במועצות הדתיות, של עבודה מימד.

ב. המשבר המתמשך ברשויות המקומיות, במועצות הדתיות, והפגיעה

בשירותים המוניציפליים והדתיים, של ש"ס ויהדות התורה.

ג. אמינותו של ראש הממשלה וממשלתו בתחומי המדיניות השונים של יח"ד.

ד. מצוקת הרשויות המקומיות של בל"ד.

ה. הפגיעה המתמשכת בעובדי הרשויות והמועצות הדתיות והגדלת העוני

בישראל של עם אחד.

ו. מדיניותה המובילה לשינוי הסטטוס קוו ברחבת המסגדים בהר-הבית של

רע"ם.

ההצעות ידונו בישיבת הכנסת ביום ב' ראש חודש אב התשס"ד, 19 ביולי 2004. ועדת

הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת דיון להצעות אלה.

האם אנחנו רוצים לשנות מהסטנדרט?

מה שהיה בשבוע שעבר.

נמצא שההצעה היא שיהיה דיון משולב. לכל מציע עשר דקות, לליכוד עשרים דקות,

לעבודה עשר דקות, לשינוי שבע דקות, ולכל היתר חמש דקות.

מי בעד ההצעה שהצעתי? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההצעה לסדר הדיון בהצעות להביע אי אמון בממשלה נתקבלה.

אנחנו קובעים שזה סדר הדיון.

1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 73), התשס"ד-2003 מטעם הממשלה

2. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון-הכנסות פטורות מדמי ביטוח), התשס"ד-2004

של חבר הכנסת אהוד רצאבי וקבוצת חברי כנסת.

הנושא הבא לסדר היום הוא בקשה למיזוג הצעות חוק הבאות: הצעת חוק הביטוח

הלאומי (תיקון מס' 73, התשס"ד-2003 מטעם הממשלה, והצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון-

הכנסות פטורות מדמי ביטוח), התשס"ד-2004 של חבר הכנסת אהוד רצאבי וקבוצת חברי כנסת.

האם יש בעניין הזה הערות, טענות? האם יש התנגדות לבקשה למזג את הדיון בהצעות החוק?

לא.

מי בעד מיזוג הדיון בהצעות החוק ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההצעה למזג את הדיון בהצעות החוק נתקבלה פה אחד.

אנחנו קובעים שהבקשה למזג את הדיון בהצעות החוק נתקבלה פה אחד.



ג. בקשת יושב-ראש סיעת הליכוד לחילופין בראשות הוועדה למאבק בנגע הסמים.

קיבלתי את בקשתו של יושב-ראש סיעת הליכוד ויושב ראש הקואליציה כהאי לישנא:

"הריני להודיעך בזאת כי בהתאם להחלטת סיעת הליכוד מיום 16 ליוני2003, חבר הכנסת

איוב קרא יסיים את תפקידו כיושב ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים ובמקומו יכהן חבר הכנסת

יחיאל חזן''.

מבקש יושב-ראש סיעת הליכוד שאנחנו נאשר את חילופי הגברא האלה לביצוע החל מיום

שני הבא.

מי בעד ההצעה לאשר? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההצעה לאשר את הבקשה כהמלצה נתקבלה פה אחד.

אנחנו מאשרים את זה פה אחד. אנחנו מאשרים את הבקשה כהמלצה לוועדה למאבק בנגע

הסמים. יושב-ראש הכנסת ואנוכי נציע את ההמלצה הזאת בהנחה שהוועדה גם תאשר את זה,

והדבר ייהפך לעובדה מוגמרת. כך או כך, אנחנו מאחלים לחבר הכנסת חזן מאבק פורה בנגע

הסמים לצד בריאות טובה.



ד. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק הבאות;

1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון נקודת קצבה), התשס"ד-2004 (פ/3193)

שהפכה להצעה לסדר היום

הנושא הבא הוא קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות: ראשית, הצעת חוק הביטוח

הלאומי (תיקון-נקודת קצבה), התשס"ד-2004 (פ/3193) שהפכה להצעה לסדר היום, של חבר

הכנסת משה גפני.

נשמעו במליאה הצעות להעביר את הנושא לוועדת הכספים או לוועדת העבודה, הרווחה

והבריאות. חבר הכנסת גפני לא פה ולא נוכל לשאול את פיו.

נדמה לי שהנושא שייך באופן טבעי לוועדת העבודה והרווחה.

אני רוצה לציין שכל נושא הרפורמה בקצבאות בוצע בוועדת הכספים במסגרת התוכנית

הכלכלית של מאי שנה שעברה, ולכן לפי דעתי ועדת הכספים היא זו שעסקה בנושא הזה.

אני הבנתי שהקיצוצים היו בוועדת הכספים.

זה רפורמה.

חבר הכנסת פרוש, מהי ההצעה שלך?

אני חושב שזה צריך להיות בוועדת העבודה והרווחה, אבל אני לא מתעקש על כך. חבר

הכנסת גפני לא אמר לי מה הוא רוצה.

מי בעד ועדת העבודה והרווחה ירים את ידו?

הצבעה

בעד- מיעוט

נגד - רוב

נמנעים- אין

מי בעד ועדת הכספים ירים את ידו? מי נמנע?



הצבעה

בעד - רוב

נגד - מיעוט

נמנעים- אין

ההצעה להעביר את הדיון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון-נקודת קצבה), התשס"ד-2004

(פ/3193), שהפכה להצעה לסדר היום, לוועדת הכספים נתקבלה.

אני קובע שברוב דעות העברנו את זה לוועדת הכספים.

2. הצעת חוק האזנת סתר (תיקון-איסור האזנות לחברי כנסת), התשס"ד-2003,

של חבר הכנסת אורי אריאל (פ/1678)

ו

ההצעה הבאה שאנחנו מתבקשים לקבוע ועדה לדיון בה היא הצעת חוק האזנות סתר

(תיקון-איסור האזנות סתר לחברי כנסת), התשס"ד-2003 של חבר הכנסת אורי אריאל, (פ/1678).

לא נשמעה במליאה כל הצעה להעברת הנושא לוועדה מסוימת, על כן מועבר הנושא

להכרעתה של ועדת הכנסת.

לדעתי ועדת חוקה.

גם לדעתי זה צריך להיות בוועדת חוקה

למה זה צריך להיות בוועדת החוקה?

כי כל נושא האזנות סתר - - -

כן, אבל פה יש עניין ספציפי. פה הלוז זה לא האזנת סתר, אלא זכויותיהם ומעמדם של

חברי הכנסת במסגרת חוקי החסינות החלים עליהם. זה נכון שהווריאנט הוא האזנת סתר, אבל

לא מטפלים בחוק בלוז שלו כהאזנת סתר. האזנת סתר ברורה לכולם. השאלה, האם אנחנו

מחילים את זה על חברי הכנסת? לכן, לפי דעתי זה חלק בלתי נפרד מעניינה של ועדת הכנסת.

יכול להיות שבסופו של דבר זה צריך להיות תיקון לחוק חסינות חברי הכנסת.

אני לא שולל את זה, אבל אני מציע לקיים הידברות עם יושב-ראש ועדת החוקה בעניין

הזה.

אין לי בעיה. תוך כדי קריאה ראיתי שזה עולה בכלל על סדר היום, לא נתתי את דעתי

לשאלה.

ההצעה היא להקביל את זה לבעלי המקצועות. אבל, אני מקבל את עמדתה של היועצת

המשפטית שזה צריך להיות תיקון לחוק החסינות. שנית, הקונטקסט הוא קונטקסט רחב של חוק

האזנת סתר משנת 1985 עם כל ההסדרים שקבועים בו, יחד עם הנושא של חברי הכנסת.

אני מוכן לפה ואני מוכן לפה. אני רק מציע שזה יהיה תוך הידברות עם יושב-ראש ועדת

החוקה.

אני חושב שהאלמנט הבולט בהצעת החוק הזאת, הרכיב המרכזי של הצעת החוק הזאת,

ללא עוסק בנושא האזנת סתר כמו בנושא זכויות וההגנות שיש לחברי הכנסת מפני פלישה לתחום

שלהם.

לא. אני דרך אגב קיימתי דיון בנושא הצעת החוק הזאת אצלי, והחוק הזה עבר גם על דעת

משרד המשפטים. יש שורה של דברים גם בצד הפרוצדורה שצריך לעשות בו, אבל לפי דעתי

המגמה היתה מגמה שבאה להשתלב בתחום הזה של דיני האזנות סתר בכלל. נכון שכפי שאומרת

היועצת המשפטית, כפי שאתה אומר, יש פה ממד של זכות שניתנת לחבר כנסת שניתנת בעקבות

המעמד.

אני עומד על דעתי שזה צריך להיות פה, אני לא רוצה כמובן למנוע ממך את האפשרות

להידבר בעניין הזה.

אדוני היושב ראש, אני לא שולל בכלל שזה יהיה פה.

אין בזה אידיאולוגיה צרופה. אני האזנתי לדברי ההסבר של חבר הכנסת אורי אריאל מעל

הדוכן. הוא בעצם מתלבש על דבר קייס בחוק האזנות הסתר לקבוצה אחרת. הוא טוען שחברי

הכנסת כאילו מופלים לרעה מקבוצה אחרת.

מאיזה קבוצה?

כוהני דת, עורכי דין.

המקור החוקי למה שמציע חבר הכנסת אריאל זה חוק חסינות חברי הכנסת זכויות

וחובות.

אני חושב שלא זה מה שהוא רוצה, זה בדיוק מה שהוא לא רוצה. הוא בדיוק לא רוצה

בחוק חסינות. הוא אומר שלא יכול להיות שיש בחוק חסינות חברי הכנסת קבוצת אוכלוסייה

שהמניעים שמקלים עליהם בנושא הזה ומחמירים עם המאזינים, הם בגלל עבודתם, ואותם

מניעים קיימים גס על חברי הכנסת. אני בכוונה מדגיש את זה בהכירי את תפיסת עולמו של חבר

הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת אורי אריאל מאוד נזהר בנושא הזה של עודף נתינה לחסינות

חברי הכנסת כי זה כבר נמאס לכולם. פה הוא אומר שהוא דווקא לא מתלבש על חסינות חברי

הכנסת, אלא הוא מתלבש ומיישר קו שלא נהיה מופלים לרעה. לכן, על פניו נראה לי שזה צריך

להיות בוועדת חוקה, בדיוק כדי שזה לא ישתמע כחסינות חברי הכנסת.

אדוני היושב ראש, אני מציע שתשאל גם את המציע, וגם את חבר הכנסת מיכאל איתן.

אני אשאל את המציע, אבל אני לא רואה שיכולה להיות השפעה. הוא רוצה להביא את

איסור האזנת סתר מכיוון של אי-אפליה מול כוהן דת. עם כל הכבוד לדבר הזה, אני חושב שזה

חלק בלתי נפרד מחסינות חברי הכנסת זכויות וחובות. כיוון שכך זה צריך להידון בוועדת הכנסת.

אבל, אני מוכן לבוא בדברים גם איתו וגם עם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. כך או כך,

אנחנו לא נחליט בזה עכשיו.

ה. הצעת יושב-ראש הכנסת לתיקון תקנון הכנסת בנושא: "מינוי ממלא מקום

ליושב ראש ועדה"

אנחנו מקדמים בברכה את יושב-ראש הכנסת. הנושא הבא הוא הצעת יושב-ראש הכנסת

"מינוי ממלא מקום ליושב ראש ועדה".

לפני כחודש ימים פנה אליי יושב-ראש הכנסת ופרס את הצעתו שעניינה מינוי ממלא מקום

ליושבי ראש ועדה.

ועדה כלשהי.

ודאי, כלשהי.

העניין עלה כנראה עקב יציאה מהארץ של יושבי ראש ועדות כאלה ואחרים שלא טרחו

למנות להם ממלאי מקום. העניין יוצר מפעם לפעם תקלות בעבודתה השוטפת של הכנסת ושל

ועדותיה, והיושב ראש ראה לנכון להציע הסדר סטטוטורי בעניין הזה.

אדוני היושב ראש, בבקשה.

אני מאוד מודה ליושב ראש הוועדה.

הצורך הזה שהיה כמעט מובן מאליו במהלך עניינים רגיל, התברר בקדנציה הזאת כדבר

שאנחנו לא יכולים אלא להסדירו מבחינה תקנונית. קרו מקרים בגלל צרכים פוליטיים או

מתחים כאלה ואחרים שוועדות היו נותרות ללא יושב-ראש, ולא היה מי שיכול היה לכנס ועדה.

הדברים באו לידי מצב שבו דברים שהממשלה או מוסדות כאלה ואחרים של הכנסת שהיו

צריכים לקבל החלטות והכרעות של ועדות כנסת לא היו יכולים לתפקד באותה שעה עד אשר

תכונס אותה ועדה.

הוועדה יכולה להתכנס על-פי התקנון על-ידי יושב-ראש הוועדה, והדבר הזה הוא לא רק

פררוגטיבה אלא זכות יחידה של יושב-ראש. בדרך כלל, יושבי-ראש ועדות כשהיו יוצאים לחופשה

או כאשר נבצר מהם מסיבה כזאת או אחרת למלא ישיבה כזאת או אחרת, היו ממנים ממלאי

מקום. היה מקרה בכנסת הזאת בשמונה עשר חודשי כינונה, שבו יושב-ראש בא ואמר בצורה

אינני רוצה לכנס את הוועדה מטעמים פוליטיים, על מנת להשיג איזשהו הישג פוליטי,

דבר שלא התקבל על הדעת.

האם זה היה בגלל שהוא נסע לחוץ לארץ?

בין השאר, הוא נסע לחוץ לארץ.

כדי למנוע תהליך שבו נצטרך לכנס את הוועדה והוועדה תבחר יושב-ראש, והיושב ראש

חלילה עוד יכול להיות בבחינת מודח על תנאי או דברים כאלה, חשבתי שנכון יהיה להסדיר את

העניין מבחינה תקנונית ולבוא ולקבוע שלכל יושב-ראש על-פי רצונו, או על-פי רצון הוועדה, יתכונן

ממלא מקום. ממלא המקום יהיה רשאי כמובן לזמן ועדות בהתייעצות או שלא בהתייעצות עם

יושב-ראש הוועדה, הכל לפי עניינכם, על מנת שנוכל להמשיך ולתפקד בכנסת במהלך עניינים רגיל

גם כאשר אישיות כזאת או אחרת נמצאת במצב שבו היא לא יכולה לנהל את הישיבה, בין שהיא

בשליחות הכנסת, בין שהיא בשליחות המדינה, בין שהיא בנושא אישי פרטי שלא מאפשר לו לכנס

את ישיבת הוועדה ולהשתתף בה.

או שנבצר ממנו גם מסיבה אחרת, לא רק עקב יציאה לחו"ל.

שנבצר ממנו מסיבות אישיות כאלה ואחרות, בין שמחות או בין חלילה מחלה.

אדוני היושב ראש, האם אתה מבקש למנות ממלא מקום קבוע או ממלא מקום אד-הוק?

אני משאיר את זה לשיקול דעתך. אני חושב שהטוב יהיה אם יהיה ממלא מקום קבוע. אבל

מה? ממלא מקום קבוע יכול להיקלע למצב שבו שני האישים הס חברים באחת מהמשלחות של

הכנסת והם לא נמצאים, ואז יצטרכו לממלא המקום הקבוע למנות ממלא מקום אד-הוק.

לא צריך ממלא מקום קבוע.

לא צריך ממלא מקום קבוע. זה מסבך את העסק הזה גם מהותית וגם מערכתית.

בקשה, אין לי בעיה.

עם כל הכבוד, אני גם חושב שהסיפא של (א1): לא מינה יושב-ראש הוועדה ממלא מקום

כאמור - רשאי יושב-ראש הכנסת לכנס את הוועדה, והיא תבחר יושב-ראש מבין חבריה, יהיה

מותנה בתקופת מינימום. זאת אומרת, זה לא יהיה אחרי יום ולא אחרי ארבעים ושמונה שעות.

בסדר.

אם יורשה לי להציג את מה שאנחנו הצענו - - -

היו"ר רוני בר-און

זה מונח בפני החברים.

דרך אגב, אני הייתי מוותר אפילו על סעיף (א1) אם היית בא וקובע שיש ממלא מקום.

בשביל מה צריך שיושב ראש הכנסת יתערב בעניין זה?

בבקשה אדוני יושב-ראש הקואליציה.

אדוני היושב ראש, מכובדי יושב-ראש הכנסת, כמי שאנחנו מכירים את מציאות החיים

הפרלמנטרים, כל נושא ממלא מקום קבוע יגרור סיבוך ומרוץ נוסף אחרי תפקידים, תארים

להתקשט בהם.

וכמובן דרישות שכר.

פשוט אסור להיכנס לדבר הזה.



סעיף (א1) כפי שהוא מנוסח עכשיו הוא סעיף בעייתי במובן זה שאין לו תקופה מקסימלית.

דהיינו, אדם נבצר ממנו תקופה ארוכה, ומכונסת הוועדה לבחור ממלא מקום, אני חושב שקודם

כל צריך לבוא ולהגיד את אותו הסדר שקיים פה. זאת אומרת, או באישור ועדת הכנסת שזה

נראה לי דבר שהוא בסדר, אם אנחנו חורגים מאותם שבועיים אנחנו מגיעים למילוי מקום מאוד

מאוד ארוך וצריך לשמוע מה המשמעות, כי היציאה לחו"ל או הנבצרות לא הוגבלה פה בזמן.

נדמה לי שהסיפא של סעיף (א1) כפוף לרישא של סעיף (א1). פירושו של דבר, מאותם

טעמים שהיושב ראש צריך למנות לו ממלא מקום לתקופה שבה נבצר ממנו לבצע את תפקידו, כך

יושב-ראש הכנסת יכול למנות לו ממלא מקום לאותה תקופה. ייתכן שצריך לכתוב את זה בצורה

עוד יותר בהירה. אין כאן כוונה שיושב ראש הכנסת מחליף את יושב-ראש הוועדה לצמיתות או

באופן קבוע.

כאשר אנחנו מדברים חס ושלום על מצבים שהם בגדר הסעיף הזה בצורה ברורה כי נבצר

ממנו למלא את תפקידו, ושואלים אנה אנו באים? אס זה עד שבועיים, אין לי שום בעיה. אם זה

מעל לשבועיים, אז לפי דעתי צריכה להיות אותה פרוצדורה. זאת אומרת, זה צריך לעבור דרך

ועדת הכנסת כי אני עושה דבר שבמידה רבה יש בו כבר יסוד של קביעות. הרי החיים פה הם

דינמיים ומעל שבועיים זה כבר דבר -

אני אתן דוגמה שהיא לא לקוחה כאן מהוועדות, כי נוח לי משום שאני הייתי אחד

מהאנשים שפעלו על-פי איזשהי החלטה של יושב-ראש הכנסת.

כאשר אברהם בורג שימש כיושב ראש הכנסת ואני הייתי אחד מסגניו, נפטר אביו חבר

הכנסת ד''ר יוסף בורג. יושב-ראש הכנסת מינה שניים מסגניו לשמש כיושבי ראש, אחד במחצית

הראשונה, והאחד במחצית האחרת של תקופת היותו יושב באבל.

כמובן שיושב-ראש הכנסת עשה זאת. אבל, יכול להיווצר מצב שבו יושב-ראש הישיבה לא

יכול לעשות זאת. יושב-ראש הכנסת יכול להכריז על אחד מסגניו בלי צורך לכנס את הישיבה,

ולקבוע מי מהם ימלא את מקומו, בין שנבצר ממנו כתוצאה מעניין אישי, ובין שהוא יוצא

בשליחות לחוץ לארץ או יוצא לאיזשהי משימה שהוא לא יכול למלא בה את תפקידו לתקופה

קצובה.

היתה בכנסת זו בעיה שהיא התעוררה והיא הביאה אותנו לידי מחשבה בצורך בתיקון סעיף

11, ומעשה שהיה כך היה. יושב-ראש הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון יצא בשליחות הכנסת

לסין, ובאופן ברור ומתוך הצהרה פוליטית ברורה לא רצה לכנס את הישיבה של הוועדה, ולא

לאשר את תקציב הביטחון.

נוצר מצב שבו צה"ל נמצא כמעט חסר אפשרות לתפקד, אלא על-פי אחד חלקי שתים עשרה

של תקציב המדינה. הדבר הזה הוא בהחלט אפשרי. גם יכולה ועדה לשבת במליאתה ולהחליט

שלא להחליט. אבל, זה דבר שנמסר מבחינה מהותית לסמכותה של הוועדה, ולא לסמכות

פרוצדורלית של יושב-ראש הוועדה. למעשה, יושב-ראש הוועדה באקט פרוצדורלי ותוך שימוש

בהליכי הכנסת, מנע דיון מהותי בשאלה המרכזית.

אבל, פה מתערבבים התחומים. אם הדוגמה שהיושב ראש נותן היא זאת הדוגמה שמהווה

את הסיבה לשינוי, אני חושב שהטכניקה של התערבות יושב-ראש הכנסת במינוי יושב-ראש, היא

טכניקה שנועדה למנוע מיושבי ראש ועדה עשיית שימוש בסמכותם למניפולציה פוליטית על סדר

היום של הוועדה. אס את זה רוצים לתקן אז את זה צריך להגיד במפורש.

לא.

אמרת שנסע פלוני לסין וידע שהוא צריך לסדר את בעיות הצבא, ולא סידר אותם לפני

שהוא נסע.

הוא מינה את שאול יהלום.

אחרי שאני דרשתי ממנו.

אבל, אתה אומר שהוא עשה פה מניפולציה פוליטית.

קודם כל, לא אמרתי שהוא עשה מניפולציה. הוא הפעיל את סמכותו לפי שיקול דעתו,

כאשר הוא אדם שהוא מקפיד קלה כחמורה על כל אות ותג בתקנון. הוא הפנה את תשומת ליבי

שאני עם כל הכבוד, לא יכול לעשות דבר משום שהתקנון קובע כך. הוא אמר לי: "אתה רוצה

למשל לחייב אותי, תשנה את התקנון". עד כאן דברי אורי אריאל.

אז למה לטפל בשור בזנב? בואו נתפוס אותו בקרניים ונטפל בעניין הזה, האם באמת יש

מקום שבו כאשר יושב-ראש עושה שבת לעצמו ואומר שבזה הוא לא מטפל, יש מה שנקרא מנגנון

התערבות של יושב-ראש הכנסת בעניין הזה. אני מוכן לשקול את זה, אני לא בטוח שאני נגד.

מחר הוא לא ייסע לסין ולא יטפל בתקציב הביטחון.

מעשה שהיה היה כך עוד לפני כן.

הוא עשה את זה.

יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין.

הוא סירב להצביע. פנו אליי חברי ועדה ואמרו לי: ''תפעיל את סמכותך, על מנת לחייב

אותו להעלות על סדר היום את נושא ההצבעה".

אפילו טיפלת בזה רחוק מהבית, אם אני זוכר נכון.

לא, גס לפני כן. אני יצאתי איתן יחד לשליחות ללטביה כשזה היה כבר בהיריון, וכאשר

הוא הבטיח לי שהוא אכן יקיים דיון.

מה הוא עשה? הוא קודם כל הפעיל את סמכותו כיושב ראש הוועדה לעשות את הדיון

הממושך, אני לא אומר אפילו פיליבסטר. לאחר מכן, הוא בא ואמר: "עכשיו אני יוצא בשליחות

הכנסת לסין, ולכן לא תתקיימנה ישיבות ועדה." אמרתי לו- "אתה תמנה ממלא מקום עבורך."

הוא בא ואמר לי- " אני אינני ממנה ממלא מקום, כי התקנון אינו מחייב אותי". לאחר שדיבר

איתו יושב-ראש הקואליציה, לאחר שדיבר איתו סגן השר לשעבר שהיה באותו זמן, לאחר שדיבר

איתו יושב-ראש מפלגתו או הסיעה המשותפת, הוא ניאות להעביר את שרביט הניהול לחבר

הכנסת יהלום תוך כדי הסכמה בינהם שלא תתקיימנה הצבעות. כתוצאה מכך נוצרה בעיה. נוצרת

בעיה שיושב ראש ועדה יוצא לחוץ לארץ ורק הוא יכול לזמן ועדה או שנבצר ממנו.

אפשר להדיח אותו גם לפי התקנון.

אני לא רוצה להדיח אותו. אני מוותר על סעיף (א1) אם יימצא פתרון שאתה ניסית

להסביר לי מדוע הוא אינו טוב בסעיף (א). אתה אומר שאם אני יוצר מצב שבו עם כינונה של

ועדה, אנחנו בוחרים יושב-ראש ולידו ממלא מקום שהוא ממלא מקום קבוע, נוצר מצב של

סטטוס, נוצר מצב של מאחז נוסף, של מאבקי כוחות פוליטיים.

היו"ר רוני בר-און

נוצר כל מה שאתה לא רוצה.

נכון, נוצר מצב שבו יש אדם שגם הוא יושב-ראש ועדה מבחינת תקנון הכנסת. כל הדברים

האלה אינם טובים. לכן אני בא ואומר, יושב-ראש ועדה הוא ימנה לעצמו ממלא מקום בכל פעם

שיהיה צורך בכך. בכל פעם שיושב ראש לא יכול לנהל ישיבה הוא בא ואומר: "אני ממנה את

ממלא מקומי". כדוגמא, יושב-ראש ועדת הכנסת בדרך כלל ממנה את יושב-ראש הקואליציה

לשמש ממלא מקומו.

מה יקרה כאשר יושב-ראש ועדה לא ירצה להשתמש באותה סמכות או באותה הוראה שבה

אנחנו קובעים בסעיף 11(א). האם הסנקציה היא שאנחנו אומרים לו "נו, נו, נו"?

אתה יכול להגיד: חייב יושב-ראש למנות לו.

בדיוק.

אפשר, אני מסכים.

אומר חבר הכנסת פרוש, במקום סעיף (א1) צריך בסיפא של סעיף (א) לומר: יצא לחו"ל או

נבצר ממנו למלא את תפקידו, ימנה. זה לא רשאי, זה חייב.

ומה אם הוא לא מינה?

אם הוא לא מינה אז נתקל בבעיה כאשר היא תופיע. הרי כמה בעיות כאלה תהיינה? אנחנו

חיינו די טוב. אתה לא רוצה להיות במצב הזה, רובי.

בוודאי שלא.

אני רוצה לחסוך לך את זה.

אין לי בעיה גם להשאיר את כל הבעיה כפי שהיא ולחכות עד ש- - -

לא, אבל, אתה אומר קטגורית, אתה עושה חיוב. מה אמר לך אורי אריאל בהתחלה? "אני

לא חייב לפי התקנון". והנה פתרתי את הבעיה, אני מוסיף חיוב קטגורית.

אולי שיושבי ראש לא ייסעו לחו"ל?

דרך אגב, אני מוותר על סעיף (א1). לא איכפת לי שיהיה כתוב שפורום- - -

חברת הכנסת גבריאלי, בבקשה.

אני לא יודעת עד כמה נהוג בסעיפי חקיקה לכתוב את המילה "חייב". עד כמה שאני

יודעת, בדרך כלל הפרשנות המשפטית של במקום בו כתוב רשאי, בית משפט מפרש את זה

כחובה, שניתן לא לקיים את החובה/ההרשאה בנימוקים הגיוניים וסבירים.

אם למשל, ייווצר מצב כמו אותו מצב שממניעים פוליטיים יושב-ראש הוועדה לא מינה

ממלא מקום, אז אנחנו נראה את זה כהפרת החובה, הפרת ההרשאה. אני לא חושבת שצריך

להחליף את המילה רשאי במילה חייב. אני חושבת שצריך להשאיר את זה עם המילה רשאי, ולתת

לזה את אותה פרשנות שניתנת בבית משפט. במקום בו כתוב רשאי, זה חייב, אלא אם כן ניתן

לנמק בנימוקים הגיוניים וסבירים לפי העניין.

ואם הוא לא מינה בין אם כתוב רשאי או בין אם כתוב ימנה?

זה כבר עניין אחר לקביעת סנקציה. זה לא משנה אם אנחנו כותבים פה רשאי או חייב.

לגבי ציון מפורש של יציאה לחו"ל או נבצר ממנו, מציאות החיים בכל תחום היא הרי

סבוכה ומפותלת, והיא בלתי צפויה, כך שאף פעם אנחנו לא נוכל לכסות בסעיף חוק את כל

המקרים האפשריים.

אני חושבת שניתן להסתפק במילים: "נבצר ממנו", ולהכניס לשם את כל הסיבות

האפשרויות. זה יכול להיות או בשל מילוי תפקידו במקומות אחרים כאן בתוך הכנסת, או בחו"ל,

או מסיבות רפואיות או אישיות פרטיות אחרות.

אני כן חושבת שצריך למנות ממלא מקום קבוע שבכל מצב שבו יושב-ראש הוועדה לא יוכל

לכנס את הוועדה, או לא ירצה מסיבות פוליטיות, באופן אוטומטי ממלא המקום יוכל למלא את

מקומו מבלי שתידרש התערבות של יושב-ראש הכנסת או של ועדת הכנסת.

נמנה ישר שניים למקרה שגם היושב ראש וגם ממלא המקום הקבוע לא באו.

רק אז יהיה צורך במינוי אד-הוק. אבל, אנחנו יודעים שהמצב הזה הוא לא יהיה מאוד

שכיח. אני חושבת שכן צריך להיות ממלא מקום קבוע. רק במקום בו גס מהיושב ראש, וגם

מממלא מקום הקבוע נבצר לכנס את הוועדה ולקיים דיון, רק אז למנות אד-הוק. אני חושבת

שההסדר של מינוי ממלא מקום אד-הוק בכל פעם שנדרש הוא סבוך מידיי.

תודה רבה.

אני רוצה לברר למה השמטתם את המילה "קבועה" ממה שהיה קודם בתקנון? היה כתוב

"יושב-ראש ועדה קבועה", ועכשיו יש סתם יושב-ראש ועדה.

ועדה קבועה בתקנון אלה הוועדות שמפורטות בסעיף 13 לתקנון. ועדה משותפת לתקציב

הביטחון איננה ועדה במובן של סעיף 13 לתקנון, ובכל זאת זו ועדה סטטוטורית במובן זה שהיא

הוקמה בחוק יסודות התקציב. על מנת שלא תיווצר בעיה פרשנית, חשבנו שאם נוריד את המילה

"קבועה", -

כן, אבל השימוש בטכניקה הזאת פורץ איזשהי פריצת גדר בכוונות של היושב ראש להגיע

למצב שיהיו בכנסת הזאת רק ועדות קבועות.

אבל ועדה לתקציב הביטחון על-פי חוק. אפשר להגיד אותה באופן ספציפי.

חבר הכנסת עמרי שרון, בבקשה.

אם אני מבין נכון, הכוונה היא ליצור מצב של אפשרות רכה של החלפה לצורך עניין

ספציפי. מדובר על אפשרות רכה, לא על הדחה של יושב-ראש ועדה ולא על פגיעה. השאלה כאן

היא, האם אנחנו לא עושים סיבוך מיותר על מקרה פרטיי אני נגד כל דבר שהוא שינוי חוק או

תקנון לגבי מקרה פרטי. כל דבר פרטי הוא רע, כי אם אתה עושה את המקרה הזה אז אתה

מתחיל לעשות נגזרות של נגזרות ושל נגזרות וזה יוצא רע.

אנחנו נכנסים פה לגישות כמו איך יקבעו ממלאי מקום קבועים. האם צריך עוד הפעם

להיכנס לסידור הממשלה, צמוד לחדרים וצמוד לוועדות? אדוני יושב-ראש הכנסת, אני נמצא פה

במצב לא נוח. אני בדרך כלל לא אוהב לחלוק עליך. אבל, אני חושב שצריך לראות פה איך אנחנו

כחברי כנסת מגלים פה בגרות, ולא נכנסים לנישה כזאת. אם עושים פה נישה כזאת אז יש פה

בעיה. זה עלה בגלל צורך ספציפי, לא בגלל דברים כללים. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו לא

נכנסים פה למשהו נקודתי על למקרה פרטי.

תודה רבה. חבר הכנסת הנדל, בבקשה.

יש פה שתי סוגיות. האחת היא ממין העניין, והאחת עומדת ברקע. ברשותך, אני רוצה

לומר מילה על מה שנמצא ברקע. אורי הוא מזן מיוחד, הוא יקה. המילה הכתובה אצלו היא מאוד

משמעותית. אני לא הייתי נוהג כמוהו, כי אני כבר בכנסת ואני יודע מה מקובל, והממשלה

מבקשת ואתה מסכים וכוי. דווקא בגלל שהוא יקה, הוא העמיד אותנו בצורה מאוד חדה על

הקשר ביננו לבין הממשלה ועל התפקיד שלנו כחברי כנסת. אילו לא היה בהקשר הזה את תקציב

הביטחון שכולנו הרגשנו מאוד לא נוח, כולל עבדיך הנאמן שהוא חבר טוב שלו, היינו צריכים

להמציא את המקרה.

אני לא רוצה לחזור על המקרה לגופו. אבל, הוא העלה סוגיה שאנחנו בעצם די חותמת גומי

בדברים המאוד משמעותיים כי לא נעים, וצבא וכו' וכו'. דווקא בגלל שזה בא בגין הסוגיה הזאת,

תנסו להתעלם לרגע שזה אורי, תחשוב עכשיו עליך או על יושב-ראש ועדה. אני מאוד מאוד

מזדהה עם הדברים שאמר גדעון סער.

אני לא מדבר עכשיו על רשאי או לא רשאי, ימנה. אני אומר שגם אם הוא לא מינה והוא

איננו, ויש שבועיים וכוי, גם זה לא אסון גדול שיושב ראש הכנסת יאסוף את הוועדה והוועדה

מתוכה תמנה, לא הוא ממנה. גם אם הוא לא יעשה, גם לא נורא.

אני בעד לעשות את זה בשלבים, שיהיה סעיף כזה שהוא ממנה ממלא מקום. אס בעוד שנה

שנתיים יתברר לנו שזה לא הספיק אז נשבור את הראש.

תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, בבקשה.

אני מבין את הדחף שיש ליושב ראש אס הוא באמת רוצה שבכנסת הכל יפעל כמו מכונה

ושהכל יהיה טיפ טופ. אבל, כשבוחרים חבר כנסת כזה או אחר שיעמוד בראש ועדה כזאת או

אחרת, לוקחים בחשבון את כל הפעולות שיושב-הראש יעשה במסגרת תרגילים פרלמנטרים שהם

קיימים, ובדרך כלל לא עושים הרבה צרות.



טיפול בנושא שיושב ראש ועדה לא רצה לכנס ועדה או לא רצה להצביע, בעיניי הוא כמו

טיפול בשר שלא רוצה להחליט יכול למשוך את הזמן מכאן ועד הודעה חשובה. יש פקידים

שמורחים את הזמן כאשר אתה פונה אליהם בדברים דחופים. אנחנו מוצאים את זה הרבה. למה

אנחנו צריכים לטפל דווקא בחברי כנסת ולשנות תקנון אם פעם מישהו ניצל את העוצמה

הפוליטית שיש לו ומשך הצבעה מסוימת? אדוני היושב ראש, אם חברי כנסת שיחקו פעם עם

הכוח שלהם והס עשו את מה שהם עשו, לא מגיע להם עונש בשביל זה.

תודה רבה. חבר הכנסת אדלשטיין, בבקשה.

תודה רבה. ראשית, לגבי מינוי ממלא מקום קבוע ליושב ראש הוועדה, אני הייתי אומר

שאני מתנגד כאן עקרונית לעניין הזה. אני חושב שזה מאוד מסרבל, ולא תורם ברמת הפרקטיקה.

לא נעים לומר, אבל בהרבה מאוד ועדות כולל בוועדת החוקה, אולי עכשיו עם יושב הראש הנוכחי

פחות, אבל בהרבה מאוד ועדות אס זה חוק של פלוני אלמוני והוא נחוש לקדם את החוק אז הוא

גם מנהל לפעמים ישיבות, והדבר הזה בעיניי הוא לא פוגע בשום דבר מפעילות הוועדה. ברגע שיש

ממלא מקום קבוע, זה מסרבל את העניין.

שנית, לגבי הצורך בשינוי בתקנון בנושא כינוס הוועדות, אני כאן במפתיע או שלא במפתיע

מאוד מסכים עם דברי קודמי חבר הכנסת פרוש. לפעמים זה לא נוח לנו שיש כוח כזה, אבל

כמחוקק, במיוחד כמחוקק באופוזיציה או בקואליציה שהוא לא בעל מהלכים רבים, זכור לי

שאתה מגיע לוועדה ומכיוון שליושב ראש הוועדה יש כוח מול אותם פקידי הממשלה או האוצר

שבאים ואומרים שעלות החוק היא מאה מיליארד שקל, אבל מכיוון שיש כוח ליושב ראש הוועדה

ויש כל מיני חוקים שאס לא יתחשבו הוא לא כל כך ימהר לקדם של הממשלה ושל הקואליציה,

אז אתה כמחוקק נהנה מהכוח הזה. במידה והוא רוצה לעזור לך עם חקיקה ספציפית הוא נותן

לך את הסיוע והעזרה מול הממשלה. ברגע שנחליש את הסטטוס של יושב-ראש הוועדה , אז כל

אחד מאיתנו כמחוקק, בשפה מאוד לא פרלמנטרית, "יאכל אותה" ביום יום בחקיקה ובדיונים

בוועדה.

אני מבקש להדגיש בפניכם שהבקשה הזאת שלי היא לא תוצאה של איזה גחמה או איזשהי

אי נוחות שנקלעתי אליה ושאני חשבתי שצריך לתת לה פתרון או מענה והלכתי לאיזשהו שינוי.

מדובר פה בבעיה מערכתית, וצריך להבחין הבחנה יתרה בין מה שנקרא בג"ץ רייסר לבין

הבעיה שאני מביא אותה כאן. בג"ץ רייסר הוא עניין מאוד מהותי שבית המשפט הגבוה לצדק

השאיר את זה בצריך עיון.

הוא לא התערב. אבל, אמר "נו, נו" גדול לכנסת על אופן פעולתה.

למה אני אומר זאת? שכן אין בכוונת הסעיף שאנחנו מבקשים לתקן כדי לפגוע כהוא זה

בסטטוס של יושב-ראש הוועדה. אבל, לא מדובר באיזשהו מקרה שממנו יצאנו מן הפרט אל

הכלל, ושהוא דבר יחיד. יכולים להיות מצבים שבהם אם ועדה לא מתכנסת בתקופה מסוימת,

היא יכולה לגרוס למצב שבו לא תתקבל החלטה שהיא יכולה להשליך על מצב עתידי לתקופה

כזאת או אחרת, והדברים קורים.

נכון שבחמישים ושש שנות קיומה של הכנסת, או הייתי אומר חמישים וארבע שנות קיומה

של הכנסת, כי אני לא סופר את השנתיים האלה כשנתיים רגילות, יש פה הרבה מהפיכות, לא עלה



דעתו של יושב-ראש ועדה לצאת ממקום מושבו או מתפקידו מבלי שהוא ימנה ממלא מקום. לא

עלה על דעתו. לי לא ידוע.

ראינו את פלדמן. הוא נסע לשוויץ והוא אמר: "אני עכשיו בשוויץ ואין יושב-ראש ועדה".

אני לא ידעתי על פלדמן. יכול להיות שכבר אז היה צריך להיות מצב שבו יקום מישהו

ויאמר, הרי אנחנו לא יכולים לבוא ולומר שוועדת הכנסת תלויה רק ביושב ראש.

חבר הכנסת פרוש, אני אתן לך דוגמה. התקנון קובע שרצו שליש מחברי ועדת כנסת לכנס

את הוועדה, יפנו ליושב ראש הוועדה על מנת לדרוש ממנו לכנסה. אס הוא לא נמצא, למי הם

יפנו? היו שפנו אליי. אמרתי אליהם: "עם כל הכבוד, אני לא יכול למנות במקומו שכן אין סמכות

בידיי". זאת אומרת, אין כאן עניין שבו אנחנו פתאום רוצים לתקן תקנון כי עד היום לא היינו

מקיימים ישיבות אלא בימים ראשון, שני, שלישי ורביעי, ועכשיו אנחנו רוצים לקיים ישיבות

במקום אחר, כי טוב לשנות. אני לא רוצה לשנות כלום. אני רק אומר לכם, יש מצב שאני נתקל בו

ואני שמח לשמוע עכשיו שגם אצל הרב פלדמן היה דבר כזה, שבו יכול להיות מצב לא של בג"ץ

רייסר שהוא שאלה רצינית ביותר שעוד נצטרך לתת עליה את הדעת, אם לא הכנסת הזאת אז

הכנסת הבאה.

מה זה בג"ץ רייסר?

ביקשו בו להדיח יושב-ראש כי הוא לא הסכים לכנס את הישיבה. הוא אמר: "אני פה,

ואני יושב פה, ולא יהיה ממלא מקום במקומי. שליש מחברי הוועדה ביקש ממני ואני לא רוצה".

בעניין זה לא נכנסתי, כי זה פגיעה בסטטוס של יושב-ראש ועדה, בעיה רצינית ביותר. אבל פה,

הוא willingly אומר שכאשר הוא נמצא -

בג"ץ החליט לא להתערב.

הוא אמר, אני משאיר בצריך עיון. הוא אמר, אני לא מתערב בעניין זה, אבל השאלה

נשארת בצריך עיון. רק בעניין תקציב המדינה התעוררה שאלה האם אנחנו הולכים להפעיל את

סעיף רייסר בנושא של אורי אריאל. דרך אגב, אני התנגדתי. י

גם היה עניין של ליצמן.

יכול להיות. אני מדבר פה בבעיה שהיא בעיה מערכתית.

מהי הבעיה המערכתית? כשאתה אומר לי בעיה מערכתית אני כבר רואה את המערכת

קורסת. פעם אחת היה מקרה.

אתה טועה, היו יותר מקרים מפעם אחת. אני בהחלט מסכים שאנחנו צריכים לצמצם כמה

שאפשר. הנחיה והוראה אד הוק למנות ממלא מקום כאשר זה - , בהחלט מספקת אותי אס

אתם רואים אותה כהוראה מחייבת. לא לכתוב רשאי, כי רשאי זה may. כאשר ה- may הוא של

אז אין שיקול דעת. אבל, לפעמים רשאי הוא רשאי. כאשר יש אפשריות ומגוון אפשרויות -

על היושב ראש למנות -

כן, ימנה ממלא מקום, לא חייב.

אני מציע הצעה אחרת לחלוטין. אני רואה בסעיף (א1) מעבר סמכויות שגם להערכתי יושבי

ראש כנסת בעבר ובעתיד לא ירצו אותם. אני עדיין לא חככתי בעתיד, אבל נדמה לי שאני לא

ארצה אותו. אני חושב שוועדה יכולה להתכנס ולהציע בחירה של מישהו מחבריה.

למה לי להכניס את זה? הכל יהיה פה קרבות. קודם כל נקבע את הנורמה, אחרי זה בוא

נראה שיפרו את הנורמה. למה אם הוא לא? כמה נורמות קיימות בתקנון ואין סנקציה לצידן.

איך מנוסח היום החוק?

סעיף 11 אומר היום כך: "יושב-ראש ועדה קבועה רשאי למנות מפעם לפעם אחד מחברי

הוועדה למלא מקומו לתקופה שלא תעלה על שבועיים. (ב) לממלא מקום יושב-ראש ועדה יהיו כל

הסמכויות של יושב-ראש." זה הסעיף הקייס.

"יושב-ראש ועדה - - -

הדיון מדבר עכשיו להכניס רק את (א1) רישא: "יצא יושב-ראש ועדה את גבולות המדינה,

או נבצר ממנו למלא את תפקידו, ימנה ממלא מקום לתקופה זו ויודיע על כך ליושב ראש הכנסת."

מאה אחוז, מסכים לחלוטין.

כל התיקון הולך להיות הרישא של סעיף (א1). תתעלמי מסעיף (א) הקטן, ותתעלמי מסעיף

(ב).

אני רק הייתי אומר: יצא וכו', שזה יהיה בימי עבודה פרלמנטריים או בימי המושב.

אבל, ועדות יכולות להתכנס גס בפגרה ואז יכולה להיות בעיה.

בסדר. אבל, אם חבר כנסת יוצא מהארץ לסוף שבוע, האם הוא צריך לעשות את זה?

הוא יוצא ביום רביעי בלילה וחוזר ביום ראשון, הוא לא צריך לעשות את זה.

ברשותך אני אתן לך דוגמה. ממשלת ישראל רוצה להעביר חוק בזמן הפגרה וצריך לשחרר

מחובת הנחה, ואתה צריך את ועדת הכנסת ויושב ראש הוועדה לא נמצא פה. האם בפגרה לא

צריך את זה? יוצא לחוץ לארץ, ימנה.

אני דיברתי על יוצא לחוץ לארץ בסוף שבוע. אבל, אם אתם רוצים שגם בסוף שבוע יהיה

ממלא מקום - - -

לגבי סוף שבוע, אני לא - - -

גדעון סער, זה ברור לחלוטין.

אם אנחנו אומרים יצא את גבולות המדינה, אז גם יצא לסוף שבוע ימנה ממלא מקום.

ומה נורא בזה?

לא נורא בזה,אבל גם לא חיוב בזה. אפילו שר שיוצא לחו"ל, החיוב בוטל בחוק והיום הוא

רשאי. 1

לא תהיה שום משמעות למינוי כי הוא יחזור. אבל, מה זה משנה? אני חושב שהניסוח כפי

שיושב ראש הוועדה הציע, פירושו של דבר הרישא של סעיף (א1), היא מכסה את כל העניינים.

ו

\

והדיסקרציה אומרת: אני מודיע לך חד-משמעית שאני יוצא ביום רביעי בלילה וחוזר ביום

ראשון בלילה, אני לא מודיע ולא ממנה ממלא מקום לאף אחד, ואף אחד לא יעשה על זה שוס

דבר, חד משמעית.

בטוח, כי לא יהיה צורך.

מה עם סעיף (א)?

סעיף (א) לא קיים. "יצא יושב-ראש ועדה את גבולות המדינות - - -

אני רוצה לברר לעצמי על מנת שאדע כיצד להניח על שולחן הכנסת. לגבי סעיף (א) יש

תוספת שלא קיימת היום. האס אתם רוצים לוותר עליה? התוספת היא "כן רשאי באישור ועדת

הכנסת למנות ממלא מקום לתקופה על שבועיים".

לא, לא רוצים.

אס תקראי את מה שנתתי אז עניין התקופה לא קיים בכלל.

אני שואלת אם אתם רוצים את זה או לא.

לא צריך.

אם אתם לא רוצים את זה אז אני מוחקת את (א) בכלל, ומשאירה אותו כמו שהוא קיים.

מסעיף (א) את מוחקת את סעיף (א) הקיים היום, פרט לסעיף (ב), סעיף (ב) נשאר, זה עניין

הסמכויות. במקום סעיף (א) הקיים היום יבוא: "יצא יושב-ראש ועדה את גבולות המדינה או

נבצר ממנו למלא את תפקידו, ימנה ממלא מקום לתקופה זו ויודיע על כך ליושב ראש הכנסת".

לא שבועיים, ולא שלושה שבועות ולא ארבע שבועות. אין מגבלה לכאן ואין מגבלה לכאן, הכל

פתוח. וסעיף (ב) מקנה את הסמכויות, משווה את סמכויות, של ממלא המקום ליושב ראש

הוועדה.

נכון מאוד.

ההצעה אומרת שבתקנון הקיים, סעיף 11(א) הקייס יימחק. אנחנו נמחק את סעיף (א),

ובמקום סעיף (א) תבוא הרישא של סעיף (א1): "יצא יושב-ראש ועדה את גבולות המדינה, או

נבצר ממנו למלא את תפקידו, ימנה ממלא מקום לתקופה זו ויודיע על כך ליושב ראש הכנסת",

נקודה.

מה עם הרשות במקרים אחרים? הרי כרגע החוק מאפשר רשות כללית, לא צפויית נסיבות.

כאן אתה קובע חיוב לשני מקרים נסיבתיים: יציאה לחו"ל או נבצרות. אני חושב שאת זה צריך

להתחיל.

אנחנו נתחיל את זה במילים: ביקש יושב-ראש ועדה למנות לו ממלא מקום או יצא את

גבולות המדינה או נבצר ממנו, ימנה -

לא. אדוני היושב ראש, לדעתי תעשה את החיוב כפי שהיה ברישא של סעיף (א1), ותשאיר

את הרשות במקרים האחרים לתקופה שלא עולה על שבועיים.

היו"ר רוני בר-און

בסדר גמור.

נכון מאוד.

אגב, בשני המקרים זה צריך להיות לא יותר משבועיים. אני מציע להשאיר את 11(א) כפי

שהוא קיים היום, ואני מציע אחריו להוסיף סעיף (א1): יצא יושב-ראש הוועדה את גבולות

המדינה או נבצר ממנו למלא את תפקידו, והכל לתקופה שלא תעלה על שבועיים, ימנה ממלא

מקום לתקופה זו, ויודיע על כך ליושב ראש הכנסת.

מאה אחוז. תוסיפי: והכל לתקופה שלא תעלה על שבועיים, ימנה ויודיע... האם זה מניח

את דעתך אדוני היושב ראש?

מאה אחוז.

מי בעד הצעת התיקון כמקובל? מי נגד? מי נמנע? !



הצבעה

הצעת התיקון התקבלה.

נא להניח את זה בנסיבות העניין.

הישיבה נעולה, אני מודה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 05 :11.