תקנון, שכ"ד, לוגול, ספנות, אי אמון, שירות לאומי

4
ועדת הכנסת
12.07.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 147
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ג בתמוז התשס"ד (12 ביולי 2004), בשעה 10:00

1. הצעת חבר הכנסת אילן שלגי לתיקון התקנון בדבר שינוי שם ועדת החינוך והתרבות.
2. פניית חבר הכנסת מתן וילנאי בדבר אישור תשלום שכר דירה בעבור משרדו.
3. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום בנושא: "חלוקת כדורי 'לוגול' נגד קרינה רדיואקטיבית
לתושבי הדרום" – של חבר הכנסת עסאם מח'ול.
4. טענת חריגה מגדר נושא הצעת חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 – הנדונה בוועדת
הכספים.
5. קביעת סדרי דיון לדיון בהצעת אי-אמון בממשלה.
6. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שירות לאומי בהתנדבות (תוכנית ניסיונית
לבנים)(הוראת שעה)(תיקון), התשס"ד-2004.

חברי הוועדה: היו"ר רוני בר-און
רוחמה אברהם
יולי אדלשטיין
דליה איציק
אלי אפללו
דניאל בנלולו
רוני בריזון
ענבל גבריאלי
מיכאל גורלובסקי
זהבה גלאון
צבי הנדל
יצחק הרצוג
רשף חן
אחמד טיבי
דני יתום
אליעזר כהן
אורית נוקד
משולם נהרי
מרינה סולודקין
ניסן סלומינסקי
גדעון סער
יאיר פרץ
עמיר פרץ
מאיר פרוש
עמרי שרון

אברהם הירשזון
יובל שטייניץ
אילן שלגי

אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
טובי חכימיאן - חשבות הכנסת
עו"ד בתיה הרטמן - יועצת משפטית, משרד הרווחה
אורי יוגב - משרד האוצר
קרן רפלנסקי - משרד האוצר

עו"ד אנה שניידר

אתי בן-יוסף

שלומית כהן


1. הצעת חבר הכנסת אילן שלגי לתיקון התקנון בדבר שינוי שם ועדת החינוך והתרבות

אני מתכבד לפתוח את ישיבה 147 של ועדת הכנסת. יש לנו כמה עניינים על סדר היום, ועוד כמה עניינים שניתוספו בדחיפות אתמול והבוקר.

הנושא הראשון, הצעתו של חבר הכנסת אילן שלגי לתיקון התקנון בדבר שינוי שם ועדת החינוך והתרבות. יושב-ראש הוועדה מבקש להוסיף לשם הוועדה את המלה "ספורט", כך שהיא תיקרא "ועדת החינוך, התרבות והספורט", כפי שנקרא המשרד שבעניינו מטפלת הוועדה. בנוסף, במקום "תרבות הגוף" מבקש היושב-ראש שהוועדה תיקרא "הספורט".

כאשר מפרטים בתקנון את תחומי עיסוקה של הוועדה, כתוב "תרבות הגוף". אני מבקש שיהיה כתוב "ספורט".

בכל מקום שבו כתוב בסמכויות הוועדה בתקנון המונח "תרבות הגוף", מבקש חבר הכנסת שלגי שתבוא במקומו המלה "ספורט".

בבקשה, חבר הכנסת פרוש.

אני יכול להבין את ההצעה של חבר הכנסת שלגי, אבל דומני שמייעדים לחבר הכנסת שלגי נכבדות, וייתכן מאוד שבימים הקרובים הוא לא יהיה עוד יושב-ראש ועדת החינוך, אלא יהיה בתפקיד אחר. לכן אני מציע להשאיר את זה ליושב-ראש הוועדה הבא.

שם הוועדה לא נוגע לשאלה מי עומד בראשה. הבאתי אותה לפני כשלושה שבועות, כאשר אף אחד לא חזה את האירועים שבאו אחר-כך.

ההצעה היא הצעה ראויה. מי בעד לקבל את הצעת התיקון? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – 2
נמנעים – אין

אני קובע שברוב ניכר קיבלנו את ההצעה. אנחנו מברכים אותך לרגל היותך יושב-ראש הוועדה החדש לחינוך, תרבות וספורט.

תודה רבה.

2. פניית חבר הכנסת מתן וילנאי בדבר אישור תשלום שכר דירה בעבור משרדו

הנושא הבא הוא בקשתו של חבר הכנסת מתן וילנאי להכיר לו רטרואקטיבית בהסכם שכר הדירה של הלשכה הפרלמנטרית שלו. חבר הכנסת וילנאי דיבר אתי אתמול ואמר שלצערו הוא לא יוכל לבוא לישיבת הוועדה. אני מבקש להציג את הבקשה שלו.

חבר הכנסת וילנאי אומר שהוא חסך כסף מתקציב קשר עם הבוחר בכך שהוא החליף את הלשכה הפרלמנטרית הקודמת שעלתה יותר, ללשכה פרלמנטרית שעולה פחות. מטעמים של נסיעה לחוץ לארץ, שלו ושל המזכיר, הוא לא שם לב ולא הביא את הנושא. היתה גם פגרה באמצע. החשבות הכירה לו בחוזה מ-1 במאי. רק מסמכות הוועדה להכיר לו את החוזה מ-1 בינואר. אני מציע לאשר את זה.

מי בעד לאשר את ההסכם? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

אישרנו אפוא את ההסכם.

3. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום בנושא: "חלוקת כדורי 'לוגול'
נגד קרינה רדיואקטיבית לתושבי הדרום" – של חבר הכנסת עסאם מח'ול

הנושא הבא: קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום בנושא: "חלוקת כדורי 'לוגול' נגד קרינה רדיואקטיבית לתושבי הדרום" – של חבר הכנסת עסאם מח'ול.

נשמעו במליאה הצעות להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות או לוועדת החוץ והביטחון. אני מציע שזה יעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. האם יש דעה אחרת?

מי בעד ועדת העבודה, הרווחה והבריאות? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

הנושא יעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

4. טענת חריגה מגדר נושא הצעת חוק
רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 – הנדונה בוועדת הכספים

אנחנו עוברים לדון בטענת חריגה מגדר נושא הצעת חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 – הנדונה בוועדת הכספים.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שבעת שנותנים לפקידי האוצר להיכנס לדיון, יש לאפשר גם לנציגי עובדים להיכנס לדיון.

הם רשאים להיכנס.

פנה אלי חבר הכנסת אברהם הירשזון, יושב-ראש ועדת הכספים, בבקשה לדון בטענת חריגה מגדר הנושא בעניין הצעת חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004, שנדונה אתמול בוועדת הכספים, וזאת לשון המכתב: "ועדת הכספים שבראשותי קיימה היום דיון נוסף במסגרת הדיונים שעניינם הכנת הצעת חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. במהלך הדיון העלו חברי הכנסת יצחק הרצוג ומשולם נהרי טענה, לפיה במספר סעיפים בנוסח שהונח על שולחן הוועדה יש משום חריגה מגדר הנושא של הצעות החוק, כפי שאושרה בקריאה הראשונה". הסעיפים פורטו כפי שנתבקשו להכרה בגדר חריגה מגדר הנושא, מה שאנחנו קוראים "נושא חדש", הן הנושאים שטוען כלפיהם חבר הכנסת הרצוג והן הסעיף שטוען כלפיו חבר הכנסת משולם נהרי. ומסכם יושב-ראש ועדת הכספים: "מכוח סעיף 120א לתקנון הכנסת מובא הנושא לפני ועדת הכנסת. אבקשך להעמידו על סדר יומה, כמתחייב מהסעיף האמור".

אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, תודה על השתתפותך. האם אתה רוצה להוסיף עוד דברים?

אין לי מה להוסיף, המכתב מדבר בעד עצמו.

מונחת לפניכם גם הצעת החוק שהונחה אתמול על שולחן ועדת הכספים, מונחת הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, ועכשיו תשוו ותגיעו להחלטה על עניין ה"נושא חדש".

חבר הכנסת הרצוג, נא לפרט את הטענות.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לתת לכם סקירה על התהליך שעברנו בחודשים האחרונים. החוק הזה עבר בקריאה ראשונה במהלך הפגרה לפני שנה. מאז לא היתה התקדמות בחקיקה, ובחודשיים האחרונים הובא החוק הזה במהירות הבזק לתהליך של חקיקה. הוקמה ועדת משנה של ועדת הכספים לטפל בחוק הזה, ונתחם לה מועד לסיום הוועדה על-ידי יושב-ראש הוועדה. היושב-ראש בחר את המועד ה-8 ביולי, מתוך כוונה לאפשר משא-ומתן והידברות בין הצדדים.

מדובר בנושא מאוד מורכב וסבוך. מבחוץ הוא נראה מאוד פשוט, לכאורה, מעין תדמית של עובדים שכירים ועשירים.

חבר הכנסת הרצוג, אני מציע שלא תעביר את אור הזרקורים שמונח בוועדת הכספים בעניין הזה לוועדת הכנסת. הדיון בוועדת הכנסת הוא דיון מאוד טכני, בשאלה מעין משפטית. אני מבקש להתייחס לטענות מה בהצעת החוק החדשה לא נזכר בהצעת החוק המקורית שעברה בקריאה הראשונה.

היות שאני לא מאמין שהקואליציה מורכבת מבובות, אלא מאנשים חושבים, אם אני אומר ביטויים שאף אחד לא יבין, באופן טבעי תגיד לי שלא הסברתי על מה מדובר. מדובר ברפורמה מרחיקת לכת בצורה בלתי רגילה, שאני אומר מראש שלדעת רוב חברי הוועדה יש בה גם היגיון בסיסי מסוים. אבל הבעיה הגדולה היא, שכאשר אתה יורד לפרטי פרטים יש פה נושאים לא סגורים. עם קצת רצון טוב וזמן נוח לאישור, היה ניתן להגיע לכל הנושא הזה בהסכמה עם העובדים. בעקבות התהליך נוספו סעיפים חדשים לחוק, סעיפים שהם בעלי משמעות והם מאוד משמעותיים גם לעתיד. אני אומר לחברי הכנסת, שההצבעה היום היא חלק מתהליך שיכול להוביל את מדינת ישראל לאחד המשברים החמורים ביותר בתולדותיה. בתהליך נכון של הידברות ניתן היה לסכם את כל הדבר הזה, המרחקים הם לא גדולים וזאת הטרגדיה הגדולה.

הדבר הראשון, בפרק ההגדרות, פרק א': פרשנות – המונח "מקרקעין מועברים" לא הוגדר בהצעת החוק המקורית. יתירה מזאת, הוא היה עמום לגמרי בהצעת החוק המקורית, ובמיוחד הסיפא שהוספה להגדרת "מקרקעין מועברים" לא נכללה בשום מקום בהצעת החוק המקורית.

בפרק ב' בסעיף 3, תפקידי הרשות, הוסיפו שני תפקידים שלא היו מנויים בחוק המקורי. האחד, סעיף (6) – לנסוע ולקיים קשרים בין-לאומיים. האחר, סעיף (10) – לפקח על תכנון ופיתוח הנמלים שבתוספת השנייה, שאף היא הוספה בעניין התוכנית לפיתוח הנמלים וכו'.

חברת הפיתוח והנכסים – אני רוצה לומר לחברי הכנסת, שחברת הנכסים היא אחד המוקשים העיקריים בכל הדיאלוג הזה. זה נושא מורכב, שרק גופים בעלי יכולת ניתוח כלכלית יוכלו להוכיח את החסינות והיכולת הפיננסית של הגופים האלה. ולכן סעיף 9(ב)(2)(א), שעוסק בכל הנושא של נכסים לשימוש חברות הנמל, עוסק בתמלוגים. הסיפא קובע מנגנון לגבי השרים ולגבי קנסות במתן שירותי הנמל.

אתה מרחיב את מה שביקשת לדון בו כ"נושא חדש" על-פי מכתב שקיבלתי מהיושב-ראש. בפרק ג' דיברת רק על (ב)(2)(א).

רק על זה דיברתי.

זה עניין של דמי השימוש המשתנים. למה אתה לא רואה את התשובה במקרה זה בתשובה שניתנת בסעיף 9(ב) להצעת החוק בקריאה הראשונה, ובסעיף 17 לחוק? זה נכון שזה לא אומר את זה ברזולוציה הזאת, אבל במפורש זאת תכליתו של מעשה החקיקה. זה נכון שאתה יכול לטעון את זה למראית עין, אבל כאשר בודקים לגופו של עניין, כמעט כל הטענות שלך מסתתמות כנגד הטענה שהן מופיעות ברזולוציה אחרת ורזולוציה מופחתת בקריאה הראשונה.

אדוני, האם אתה נציג המדינה או יושב-ראש הוועדה? אם אתה יושב-ראש הוועדה, תן לי לדבר ולהציג את הטענות.

סעיף 10(ג) הוא חדש לחלוטין. כל נושא ההסמכה והביטול של ההסמכה לחברות הנמל והנמלים – תהליך שלם שלא מופיע בכלל בחוק המקורי.

פרק ד1 כולו הוא חדש – העיצומים הכספיים. הוא הוסף, אגב, גם בהערה שלי.

בחומר שלפניכם נפלה טעות קולמוס. בעמוד 13, מתחת לסעיף 29ה, צריך להיות 29ו ו-29ז.

אנחנו שמענו את הערת יושב-ראש הוועדה ואנחנו נתקן בהתאם.

פרק ה' – עובדים עוברים והעברת נכסים – הוא פרק מרכזי במערך יחסי העבודה, ועליו יש מחלוקת עמוקה ברמה מאוד משמעותית, מנגד החלופה עם הסכם קיבוצי כמקובל. יש סוגיות אדירות בנושא הפנסיה.

תצטמצם לטענות של "נושא חדש", לא עם יש דרמה בחוק או אין דרמה בחוק.

סעיף 31, במיוחד סעיף (ה), שעוסק בכל הנושא של הגמלאות של בעלי הפנסיה התקציבית וגמלאי הרשות. כל הפרק כולו מכיל כמעט בכל סעיף נושאים חדשים. אדוני היושב-ראש, גם אתה בחכמתך ובבקיאותך המשפטית לא תצליח לבור את התבן מן המוץ בעניין הזה.

סעיף 34(ד) – העברת הזכויות לגבי חברת הנמל שתבוא במקום חברת הפיתוח והתקציב לגבי היעדר תביעות. סעיף היעדר תביעות הוא סעיף חדש לחלוטין.

בפרק ו' יש סעיף מסים, סעיף 38(א), שהוא חדש לחלוטין. וכן כל התוספת הראשונה בתוספת הראשונה היא חדשה, היא לא היתה קודם. כל השימושים הנמליים כוללת עשרות נושאים ששנויים במחלוקת והם לא היו קודם.

תודה רבה. חבר הכנסת נהרי, בבקשה.

אתמול התקיים דיון בוועדת הכספים על הצעת חוק רשות הספנות והנמלים. מדובר בהצעה שבין היתר אמורה לשמור על הזכויות של העובדים. אני לא מאמין שחברי הוועדה ירדו לסופם של הדברים, כי יש אנשים שהם יותר בקיאים, יש עובדי הנמלים שזאת שאלה של קיום אצלם, שאלת הזכויות שלהם אחרי שנים רבות שהם עובדים, ומנגד יש האוצר שיודע למה הוא התכוון. אנחנו היום נאבקים בכל הנושא של עובדים, ובכל שבוע אנחנו עדים להצעת אי-אמון בנושא זכויות העובדים. עכשיו אנחנו נתקלים בסקטור חדש, עובדי הנמלים, שנאבקים על הזכויות שלהם. מה שהם ביקשו בסך הכול זה ארבעה ימים של משא-ומתן.

חבר הכנסת נהרי, איפה ה"נושא חדש"?

לגבי הטענה של "נושא חדש", אני מדבר על סעיף 41. הצעת החוק הראשונה כולה מתחילה ביום שיקבעו השרים בצו, ללא מועד סופי, בתוספת של הוראות שעה לגבי שנת 2003 תתחיל מייד. בנוסח הנוכחי התחילה היא בעוד 60 יום או ביום שיקבעו השרים בצו, לפי המוקדם.

מה "נושא חדש" בזה? האם רצית שבקריאה השנייה ובקריאה השלישית יגידו יום תחילה של מה שהעברנו בקיץ שעבר, כי לקחנו חצי שנה למשא-ומתן?

לא סיימתי. בנוסח הנוכחי התחילה היא בעוד 30 יום או ביום שיקבעו השרים בצו לפי המוקדם. בנוסף, השרים רשאים להאריך ב-60 יום את התחילה, והממשלה בעוד 90 יום. אני חושב שזה שינוי משמעותי, מן הקצה אל הקצה.

אורי יוגב ישיב בשם האוצר, בבקשה.

אני רוצה להזכיר לכולם, שאם מחליטים שהסעיפים הללו הם נושאים חדשים, זה חוזר לנוסח הקודם. הנוסחים בכל המקומות הללו הם נוסחים ששינינו בוועדה על-פי הערותיהם של חברי כנסת או של עובדים ומשתמשים, על-מנת לחדד הגדרות בחוק.

אלה הישגים של המשא-ומתן שהתנהל במהלך ששת החודשים האלה?

זה חלק מהדברים שהוועדה החליטה לשנות על רקע שמיעת כל הצדדים. בפרשנות "מקרקעין מועברים" היתה בקשה שהניסוח הקודם לא צפה מצב שבו השרים לא יבצעו את מה שהיה כתוב בחוק, שהם צריכים לעשות תוך 21 יום ויש מנגנון אוטומטי להעברת הנכסים לחברות, וזה גם לטובתם. "הרשות ותפקידיה" – היה פירוט של התפקידים שצוינו באופן כללי בהצעת החוק המקורית. לגבי פרק ג', חברת הפיתוח והנכסים – גם פה היה בכחול אישור להסכמים, ופה הקלנו על חברות הנמל. יישום כספי הוא פרק שהוכנס לבקשתו של חבר הכנסת הרצוג. הוא אכן חדש, אבל הוא נועד לגרום לכך שלא יצטרכו לנקוט בהליך מאוד קיצוני.

אתה אומר שמדובר בסעיף חדש?

התכוונתי שהניסוח הוא חדש, זה ניסוח על נושא שמופיע בנוסח הכחול, שזה סנקציות נגד אי הסמכה. בפירוש נתנו פה פיתוח של סנקציות בהתאם למה שחשבו חברי הכנסת שנכון לחדד. גם פרק ה' הוא פרק שנתן בניסוח כללי פתרון לכל בעיית העובדים. התבקשנו בוועדה לתת פירוטים כאלה ואחרים וניסוחים כאלה ואחרים, וכך עשינו. גם סעיף 38א בעצם משלים את הפירוטים שנעשו בפרק ה'.

לגבי ההערה של חבר הכנסת משולם נהרי, בעניין התחולה, אני חושב שברור מאליו שזה לא נושא חדש.

אי-אפשר לקבוע תחולה בהצעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, להעתיק את מה שנקבע בקריאה הראשונה. זה חסר כל היגיון.

בבקשה, היועצת המשפטית.

סעיף 119 לתקנון קובע שהוועדה רשאית להציע תיקונים בהצעת החוק ככל שייראה לה, ובלבד שתיקונים כאלה לא יחרגו מגדר הנושא של הצעת החוק. לדעתי מבחינה משפטית הוועדה אכן עשתה את כל השינויים והתיקונים במסגרת סמכותה לפי סעיף 119, ואף אחד מהנושאים שהוזכרו כאן אינו חורג מגדר הנושא.

אני מבקש להעיר הערה.

דודו, אנחנו לא קובעים בחוק שלכם דבר. אני לא יכול לאפשר לך לדבר, זה דיון טכני, הוא מעין שיפוטי, הוא נוגע לשאלה של פרשנות בלבד. אנחנו לא מתעסקים במהות החוק בשום צורה ודרך שהיא. בדרך-כלל אני לא מונע מאנשים בעלי עניין בדיונים שמתקיימים בוועדת הכנסת לדבר, גם אם הם לא חברי כנסת. במקרה הספציפי הזה, חוץ מחברי הכנסת והיועצת המשפטית ואלה שנותנים את התשובה, אני לא יכול לפתוח את הדיון. אתה לא יכול לשפוך על הדיון הזה שום אור אחר, זה עניין פנימי טכני של הכנסת. אני מצטער.

חבר הכנסת רשף חן, בבקשה.

גם אני חושב שאין פה דבר חדש. הסוגיה הזאת של "נושא חדש" היא לא סוגיה טכנית, כאילו אנחנו משחקים משחק שש-בש, אלא היא קשורה באופן ישיר להיקף של החוק המוצע מלכתחילה. ככל שהרזולוציה של החוק המוצע מלכתחילה יותר קטנה, שבאה לתקן סעיף ספציפי או תת סעיף ספציפי, אז הרבה יותר דברים כן ייחשבו כ"נושא חדש", כי הנושא הוא הרבה יותר מצומצם. כאשר יש מצב כמו המצב הזה, שההיקף של הנושא הוא מאוד רחב, אז גם הרבה מאוד שינויים בתוך הנושא לא ייכללו כ"נושא חדש" בתוך הנושא הזה, וזה המצב כאן. הנושא הוא רחב וכללי, והשינויים כאן הם בהחלט ענייניים.

שכנעת אותי.

חבר הכנסת עמיר פרץ, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להפנות את תשומת לבכם, בנוסף להערות שהעיר כאן חבר הכנסת יצחק הרצוג, שבכל זאת לוועדת הכנסת יש תפקיד מאוד משמעותי בחיים הפרלמנטריים. אני תמיד מזכיר, שלסוג החרב שמחזיקים יש תכונה להפוך לחרב פיפיות. נורמות שקובעים פעם אחת בקואליציה, מחר יהפכו לנורמות שהן נגד הקואליציה שהופכת לאופוזיציה. גדעון סער, כבר ראינו כמה קואליציות שהפכו לאופוזיציה.

האם אתם לא מדברים על אחדות?

לא אחת סיעה יצרה מצב של שימוש בכנסת באופן בלתי סביר, ואני חושב שמה שמתרחש לנגד עינינו זה שימוש בכנסת באופן בלתי סביר. כולם זוכרים את הדרמה הגדולה, שוועדת הכנסת אישרה את הכינוס המיוחד לצורך הקריאה הראשונה של חוק הנמלים, בין ראש-השנה ליום כיפור. היתה תחושה כאילו יוצאים למלחמה, מכנסים כנסת בימים הכי בלתי סבירים. לא כינסו את הכנסת בימים האלה אפילו לצורך נושאים ביטחוניים כפי שכינסו אז את הכנסת בבהלה מאוד גדולה.

לוועדת הכנסת לא היה בזה יד ורגל. מי שמכנס את הכנסת אלה הסיעות.

האופוזיציה עשתה טעות וביקשה את כינוס הכנסת, והממשלה ניצלה את הכינוס כדי להעביר את החוק.

ועדת הכנסת לא מכנסת את המליאה, אבל ועדת הכנסת קובעת מעת לעת סייגים שבסופו של דבר כל הגורמים חיים אתם, גם הנשיאות, גם הגורמים השונים שמתאמים בין אופוזיציה לקואליציה.

הדבר הקשה ביותר מבחינתנו, שוועדת הכנסת צריכה לקיים בו אולי דיון מיוחד, הוא שהכנסת משמשת כלי במערכת יחסי עבודה. עם כל הכבוד, אי-אפשר שמדינת ישראל תרקוד לפי החליל של העובדה שאורי יוגב צריך לנסוע ביום חמישי לחוץ לארץ. לכנסת הזאת יש עוד שבועיים כדי להשלים את זמנה, וראוי היה שגם חברי הכנסת יראו אחריות למדינת ישראל וייתנו את הזמן הנדרש כדי שהחוק הזה יגיע בהסכמה. גם בחוק הפנסיה הרסו את הכול, ובסוף היתה חקיקה מחודשת שהביאו תיקונים לחקיקה שחברי הכנסת האלה עשו. אורי יוגב יכול לנסוע לדרכו ולא נחליט על "נושא חדש", נאחל לו נסיעה טובה. יש שבועיים, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, ואני מאמין שאפשר להגיע להסכמים ולמנוע את כל המשבר המיותר הזה.

שמענו את הקריאה הנרגשת של חבר הכנסת עמיר פרץ ליושב-ראש ועדת הכספים. האם אתם רוצים לוותר על הטענה של "נושא חדש"? אני לא מתכוון לסחוט פה תשובה מיושב-ראש ועדת הכספים, אבל הוא שמע את זה כמוכם. אם הכוונה בהצגת "נושא חדש" היתה להרוויח זמן, אני חושב שאתם נוכחים בפני המציאות שההחלטה על "נושא חדש" תיפול תוך כמה דקות לכאן או לכאן.

אתה מציע לדחות את ההצבעה בשבועיים?

לא. או שאתם חוזרים בכם מ"נושא חדש", או שאנחנו מצביעים על "נושא חדש".

אני לא מושך את הטענה.

אם יהיה משא-ומתן עם העובדים.

תנאים בחתונה, לא אצלי. אתה מושך את הטענה או לא?

לא.

אנחנו עוברים להצבעות. אנחנו מצביעים האם להכיר בטענה של חבר הכנסת יצחק הרצוג, לפיה בפרק א' – פרשנות – בסעיף 1 (פרשנות), ההגדרה בעניין "מקרקעין מועברים", ובמיוחד הסיפה החל במלים "לא נקבעה" הוא חריגה מגדר הנושא.

מי בעד להכיר בזה כחריגה מגדר הנושא? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 9
נגד – 10
נמנעים – 1

ברוב של 10 כנגד 9 לא הוכר "נושא חדש".

אם אדוני רוצה, הוא יכול להצביע על כל ההצבעות בבלוק אחד.

בשום אופן לא. אני לא מתייחס בזלזול לטענה שלך.

מי בעד ההכרה בפרק ב' – הרשות ותפקידיה – בסעיף 3 (תפקידי הרשות), פסקאות (6) ו- (10) כטענה של חריגה מגדר הנושא? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 9
נגד – 11
נמנעים – 1

9 בעד, 11 נגד ונמנע אחד.

מי בעד ההכרה כחריגה מגדר הנושא בפרק ג', חברת פיתוח הנכסים, חברות הנמל והתאגידים המורשים, סעיף 9 פסקה (ב)(2)(א) וסעיף 10(ג)? מי נגד? מי נמנע?


ה צ ב ע ה
בעד – 9
נגד – 11
נמנעים – 1

9 בעד, 11 נגד ונמנע אחד. הטענה לא התקבלה.

אנחנו מצביעים על פרק ד1 – עיצום כספי – כל הפרק, כולל הסעיפים 29א, 29ב, 29ג, 29ד, 29ה, 29ו ו-29ז. מי בעד ההכרה בזה כחריגה מגדר הנושא? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 9
נגד – 11
נמנעים – 1

9 בעד, 11 נגד, נמנע אחד. גם הסעיף הזה נפל.

פרק ה' – עובדים עוברים והעברת נכסים, סעיף 31 וסעיף 34(ד) – מי בעד להכיר בזה כחריגה מגדר הנושא? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 9
נגד – 11
נמנעים – 1

9 בעד, 11 נגד, נמנע אחד. גם הסעיף הזה נפל.

בפרק ו' – הוראות מעבר והוראות שעה, סעיף 38א – מי בעד להכיר בזה כחריגה מגדר הנושא? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 9
נגד – 11
נמנעים – 1

9 בעד, 11 נגד, נמנע אחד. גם הסעיף הזה נפל.

מי בעד להכריז על כל התוספת הראשונה כטענת חריגה מגדר הנושא? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 9
נגד – 11
נמנעים – 1

9 בעד, 11 נגד, נמנע אחד. גם עניין התוספת הראשונה נפל.

לעניין הטענה על חריגה מגדר הנושא של חבר הכנסת משולם נהרי, שעניינה סעיף 41, תחולה. מי בעד הכרה בעניין זה כחריגה מגדר הנושא? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 9
נגד – 11
נמנעים – 1

9 בעד, 11 נגד, נמנע אחד. אני קובע כי כל הבקשות להכיר בדבר "נושא חדש" על טענה של חריגה מגדר הנושא, כפי שפורטו במכתבו של יושב-ראש ועדת הכספים מיום 11 ביולי 2004, לא נתקבלו. הנושא חוזר לוועדת הכספים.

5. קביעת סדרי דיון לדיון בהצעת אי-אמון בממשלה

אנחנו עוברים לדון בנושא של בקשה לקביעת סדרי דיון בנושא הצבעה בעניין אי-אמון. סיעות העבודה, מימד, ש"ס, יהדות התורה, מרצ, חד"ש, תע"ל ובל"ד הגישו ליושב-ראש הכנסת הצעות להביע אי-אמון בממשלה כמפורט להלן: א. בשל המשבר המתמשך ברשויות המקומיות, במועצות הדתיות – העבודה, מימד; ב. במלאות שנה לתוכנית הכלכלית הפוגעת בשכבות החלשות – ש"ס ויהדות התורה; ג. בשל התייחסותה להחלטת בית הדין בהאג בעניין הגדר – מרצ, חד"ש, תע"ל ובל"ד. ההצעות יידונו בישיבת הכנסת היום, יום שני, כ"ג בתמוז התשס"ד, 12 ביולי 2004. אנחנו מתבקשים לקבוע מסגרת דיון להצעות האלה.

האם מוסכם עליכם לקבוע 20 דקות לליכוד, 10 דקות לכל מציע, 10 דקות לעבודה, 8 דקות לשינוי ו-5 לכל היתר? מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

קבענו אפוא 10 דקות לכל מציע, 20 דקות לליכוד, 10 דקות לעבודה, 8 דקות לשינוי ו-5 דקות לכל היתר.

6. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שירות לאומי
בהתנדבות (תוכנית ניסיונית לבנים)(הוראת שעה)(תיקון), התשס"ד-2004

אנחנו עוברים לבקשת הממשלה, כפי שקיבלתי אותה הבוקר, להקדמת הדיון בהצעת חוק שירות לאומי בהתנדבות (תוכנית ניסיונית לבנים)(הוראת שעה)(תיקון), התשס"ד-2004. "על-פי סעיף 113ג לתקנון הכנסת מבקשת הממשלה כי ועדת הכנסת תחליט על הקדמת הדיון בהצעת החוק הנ"ל. החוברת הכחולה שבה מתפרסמת הצעת החוק תישלח אליכם בנפרד".

עו"ד הרטמן, היועצת המשפטית של משרד הרווחה, בבקשה.

מה כל כך דחוף?

הוראת השעה עומדת להסתיים ב-31 באוגוסט שנה זאת. הממשלה החליטה להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות. לצורך זה היינו צריכים לעשות תיקון חקיקה מהיר, כדי שבנים שכבר נרשמו לשירות לאומי לשנה זאת, מספטמבר, יוכלו להשתלב בשירות הלאומי. ההארכה הזאת של הוראת השעה באה במקום הפיכת התוכנית הניסיונית, עקב הצלחתה, לתוכנית של קבע, כדי שהממשלה תוכל לבחון מדי פעם את העלות התקציבית של הפרויקט הזה. לכן אנחנו מבקשים פטור מהנחה, כדי שנוכל להשלים את תהליכי החקיקה במושב הזה של הכנסת, כדי שאותם בנים יוכלו להשתלב בתוכנית הניסיונית.

תודה רבה. חברת הכנסת גלאון, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תמיד אני תוהה איך משרד הרווחה נרדם בשמירה. הוא נרדם בשמירה כשזה נוגע להארכת התוקף של פגים, של נשים יולדות – הכול בחודשיים האחרונים. עכשיו הוא נזכר? האם לא היו לו שלושה חודשים לבוא לכאן בצורה מסודרת?

באופן עקרוני אני לא נוהג להתנגד לממשלה. אני חושב שזה נושא מורכב. אם לא קיבלנו את החוברת הכחולה, צריך להמתין.

זה לא נושא מורכב, מדובר בשורה אחת של הארכת מועד.

בכמה בחורים מדובר?

250 בחורים.

איזה סוג של שירות לאומי הם עושים?

השירות הלאומי הוא באותן מסגרות של השירות הלאומי שעושות בנות. מדובר בנושאים של תרומה לחברה – רווחה, בריאות, חינוך – כל הנושאים שהממשלה החליטה עליהם. התוכנית הזאת הצליחה, היתה ועדה שבדקה אותה והממשלה החליטה להאריך את הפרויקט הזה.

אדוני היושב-ראש, נושא חוק שירות לאומי בהתנדבות הוא חשוב ביותר. נדמה לי שקשה למצוא הצדקה יותר מאשר במקרה הזה לפטור מחובת הנחה.

בהצעות חוק פרטיות של חברי כנסת מסוימים נמצא הצדקה גדולה יותר.

ההצעה שמגיעה אלינו מדברת על המועד של 31 באוגוסט. אנחנו לא נהיה פה ב-31 באוגוסט, אנחנו נהיה פה עד ה-4 באוגוסט. אנחנו צריכים להעביר את הנושא הזה בכל הליכי החקיקה. אנחנו לא מענישים את משרד הרווחה כאשר אנחנו פוגעים בשילוב בנים באותה מסגרת של שירות לאומי בהתנדבות, אנחנו מענישים את עצמנו.

יש עוד שלושה שבועות, תעשו הליך חקיקה רגיל.

גם אין טעם להתנגד, מכיוון שכאשר חוק הוא בן ארבע שורות, אי-אפשר להגיד שצריך זמן להתעמק במסגרת אותן 48 שעות שבדרך-כלל יש עד הקריאה הראשונה. אני חושב שכל חבר כנסת יוכל להתעמק בזה.

לשם שינוי אני תומך במה שחבר הכנסת שרון מבקש. אני יודע שמדובר בארבע שורות, אבל אם ההיסטוריונים יבדקו פעם איך החוק הזה התקבל, וימצאו שהוא התקבל עם "צעטלע" שהעבירו ב-40 פקסים – בשבוע שעבר היה לנו חוק הרבה יותר מסובך בעניין טביעת אצבעות של המשטרה, והיתה חוברת של 40 עמודים.

לזה התנגדת מסיבות אידיאולוגיות.

אם זה יעבור בצורה מכובדת, אנחנו נעביר את זה.

החוק קיים, לא מחוקקים חוק חדש. מדובר רק בהארכה של התוכנית. נאמר כאן שנרדמנו בשמירה, אבל אנחנו הפצנו באפריל תזכיר להפיכת כל התוכנית הזאת לתוכנית קבע. הממשלה בהחלטה שלה מלפני שבוע החליטה להפוך את התוכנית לתוכנית ניסיונית נוספת. בעקבות מה שכתוב בחוק, שהתקופה הקובעת הסתיימה, לא היתה ברירה אלא להאריך.

הטרוניה בעניין מה שאומר חבר הכנסת פרוש, שמדובר בפקס שנשלח מפקס, היא באמת לא מעוררת כבוד. אבל מכיוון שמדובר פה בעניין טכני של שינוי התקופה הקובעת וקביעת התקופה, אני לא חושב שזה הזמן לדוק פורתא עם הממשלה על זה שהיא גורמת לנו את עוגמת הנפש הזאת.

מי בעד מתן פטור מחובת הנחה? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 3
נמנעים – 1

קיבלנו פטור מחובת הנחה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 11:10