כנסת פתוחה

PAGE
2
ועדת החינוך והתרבות

19.7.2004


הכנסת השש-עשרה




נוסח לא מתוק
מושב שני
פרוטוקול מס' 283

מישיבת ועדת החינוך התרבות

יום שני, א' באב התשס"ד, (19.7.2004) שעה 10:00

תקנות לימוד חובה (ייעוד כספי תשלומים) - התשס"ד- 2004

חברי הוועדה: אילן שלגי - היו"ר

ד"ר יאיר סמוכה - סגן מנהלת המינהל הפדגוגי

ד"ר יוסי לוי - משרד החינוך, התרבות והספורט



ציפי וינברג - עוזרת מנכ"לית, משרד החינוך

דרור עמיאל
- לשכת היועצת המשפטית , משרד החינוך

עו"ד אביגדור דנן - לשכת היועצת המשפטית, משרד החינוך

ישראל נדיבי
- סמנכ"ל מרכז מועצות אזוריות



אמיר ברטוב - גזבר עיריית רעננה



יהודית איזנר - הסתדרות המורים



תלמידים
- הפרלמנטר הצעיר

עו"ד אביאל אהרון

מירב ישראלי

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בע"מ

תקנות לימוד חובה (ייעוד כספי תשלומים) - התשס"ד- 2004

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אני מקווה שנצליח לאשר את התקנות, זה נושא חשוב. וזה נושא שגם בו תלוי האישור של תשלומי ההורים לתשס"ה. יש לנו גם תלמידים מכל הארץ. אתם הגעתם הנה בתור הפרלמנטר הצעיר? יופי, שמענו עליכם, נחמד מאוד, ברוכים הבאים.


אני מציע, ד"ר סמוכה, עו"ד אביגדור דנן, תציגו את התקנות ואז אנחנו נתייחס.

לאחרונה תוקן חוק לימוד חובה, בתיקון שנקרא "תיקון מספר 26". שהוא פורסם בספר חוקים ב11- למרץ 2004. והמהות העיקרית של התיקון היתה כזו. ראשית, עפ"י הקבוע בחוק, כל רשות מקומית צריכה להחזיק את כל כספי התשלומים, שהם למעשה הכספים שגובים מוסדות חינוך מהורי התלמידים שלומדים באותו מוסד, בחשבון בנק נפרד המיועד אך ורק למטרה הזו.


קודם כל, ייחוד חשבון בנק לכספי התשלומים. אחר-כך הוסיף התיקון וקבע, שבסוף כל שנה יהיה ניתן, או להחזיר את הכספים לתלמידים שמהם נגבו, או לנכות מהם. תלמידים שנשארים להמשיך ללמוד באותו מוסד חינוך, ניתן לקזז למעשה את התשלומים העודפים משנה אחת, מהסכומים שהם חייבים בשנה העוקבת לה. אלו שתי האופציות שהשאיר המחוקק לעשות עם העודפים שנשארו מכספים שנגבו בשנת לימודים ספציפית.


עוד הטיל המחוקק על שרת החינוך, לקבוע תקנות והוראות לביצוע הסעיפים האלה. וגם הנחיות לגבי ניהול חשבון הבנק, המיוחד הזה שהזכרנו. ואחראי על ביקורת על ניהולו. וכן מתן זכות עיון ודיווח להורים ולוועד ההורים במוסד החינוך, לעניין כספי התשלומים.

אני רוצה להעיר שהמחוקק גם הטיל עליכם, כלשונך, לתקן את התקנות האלה בתוך שלושה חודשים על פרסום החוק, ואנחנו כבר מעבר לארבעה חודשים. אבל טוב שהגעתם אלינו סוף סוף.

נכון, אנחנו עשינו את זה באמת בזריזות. אני רק אעיר, מה שכן נוצר פה איזה שהיא פרוצדורה והיא יחסית מורכבת, בגלל שכל תיקון לחוק לימוד חובה מחייב את שרת החינוך להיוועץ בוועד החינוך שהוקם.

שעכשיו סוף סוף קיים.

שסוף סוף קיים, אבל זו עדיין פרוצדורה וגם מחייב אותנו כמי שמנסחים את התקנות, לקבל את אישור משרד המשפטים לנוסח. שיהיה מקובל גם על משרד המשפטים. זאת אומרת, שלוקח זמן זה תלוי רק בנו, אז השתדלנו מאוד ואכן לא עמדנו בזמנים, אנחנו מיצרים על כך.

להציג את התקנות לגופן?

כן. אני חושב שראוי להקריא.

אני יכולה להקריא, ואולי נעצור בכל מקום שיש הערה.


"תקנות לימוד חובה (ייעוד כספי תשלומים), התשס"ד-2004.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 6א(ג) ו-(ד) לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (להלן: "החוק"), לאחר היוועצות עם ועד החינוך, ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

1.
הגדרות -
בתקנות אלה -

"גזבר" - גזבר רשות חינוך מקומית או אדם שמונה לפקח על החשבון מטעם בעל מוסד חינוך;

"הממונה" - המנהל הכללי של משרד החינוך, או מי שהוא מינה לעניין תקנות אלה;

"שק" - כהגדרתו בסעיף 73 לפקודת השטרות;

"תאגיד בנקאי - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- 1981. "


כאן יש הערה ניסוחית פשוט בדקתי בתקנות ואין התייחסות למונח, "תאגיד בנקאי", כך שאין צורך בהגדרה הזאת. אולי אני אקריא את סעיף 2 ואז…

את סבורה שההגדרה "תאגיד בנקאי" כאן מיותרת?

כן. כנראה היתה הוראה קודם שהשמיטו אותה.

אז אנחנו מוחקים.

"ניהול החשבון 2 (א) -
רשות חינוך מקומית או בעל מוסד חינוך, ימסרו לכל

מנהל מוסד חינוך שבבעלותם, את פרטי חשבון הבנק

הנפרד של המוסד, לא יאוחר מה1- באוגוסט שבכל שנה".


כאן זה גם הערה ניסוחית. בעצם לא כתוב מי פותח את חשבון הבנק. בחוק כתוב, "שהרשות המקומית או בעל המוסד, יחזיקו את כספי התשלומים בחשבון בנק נפרד לכל מוסד".


הצעתי לעו"ד דנן, שאולי בנוסח יהיה משהו כמו, "שניתנו את פרטי חשבון הבנק הנפרד, שפתחו עבור המוסד". משהו בסגנון הזה, האם זה אפשרי מבחינתכם?

אני רק אעיר לעניין הזה, שלא בכל שנה יהיה מעשה של פתיחת חשבון.

בוודאי שלא.

ויכול להיות שיש כבר חשבונות כאלה.

אז יכול להיות שצריך להגיד הוראה נפרדת, "שרשות החינוך המקומית או בעל מוסד חינוך, יפתחו חשבון בנק עבור כל מוסד חינוך".

אבל אם אותו יפתחו - אז הם יצטרך לפתוח. אנחנו רוצים גם להכשיר את החשבונות שכבר קיימים.

תכתוב, "ידאגו לקיום חשבון נפרד במוסד".

פשוט לא כתוב כאן בעצם מי אחראי. הם יודיעו על החשבון, אבל אין פה הוראה אופרטיבית.

האם ההוראה שקיימת בחוק לא מספיקה?

השאלה אם זה כך, אז מי יפתח את החשבון? אם ההערה היא נכונה.

התשובה היא מאוד פשוטה. משמעו של מה שכתוב כאן, זה ברור שבעל המוסד, או הרשות המקומית, חייבים לפתוח.

אולי נבדוק בחוק.

החוק אומר, "החזיקו את… השני".

כן, אבל השאלה אם אפשר להבין מזה, שאם הם צריכים להחזיק את כספי התשלום בחשבון בנק נפרד, זה מחייב אותם לפתוח חשבון בנק כזה.

אפשר להתקדם.

"(ב)
רשות חינוך מקומית ובעל מוסד חינוך יסמיכו מטעמם את מנהל מוסד החינוך ואדם נוסף המועסק על ידם, לניהול כספי התשלומים שהתקבלו בעד תלמידים באותו מוסד, לגבי חשבון הבנק (להלן: "מורשי חתימה)."

סוג החשבון 3.
(א)
חשבון הבנק הנפרד יוגבל באופן שלא ניתן יהיה למשוך

ממנו משיכת יתר.

(2) רשות החינוך המקומית או בעל מוסד חינוך, יממנו את עלות העמלות הבנקאיות ודמי הניהול השונים הדרושים לקיומו של החשבון".

למה לא בית-ספר? אתה יוצר כאן חיכוך.

אבל ברור לי שהגזברים לא אוהבים את זה.

לא, אתה יוצר חיכוך עם הרשות.

בוא נדבר ברשות דיבור, אז אני בהחלט אשמח לשמוע אותך. אתם יכולים להתייחס לזה?

בחוזר מנכ"ל כתוב, "שאסור לגבות כספים מההורים עבור כל עמלה שהיא". כי אנחנו רוצים שהכספים שגובים מההורים ילכו לתלמידים.

מובן. אבל אנחנו מבינים שהרשויות המקומיות לא מרוצות מזה. מה לעשות, מה אומר מר נדיבי?

אני אומר שאם זה בסה"כ תקנה או חוזר מנכ"ל, אז שחוזר מנכ"ל יקבע שכל עלויות החשבון הם מאותו חשבון.

לא, לא. יש עניין אחר. היות ותשלומי ההורים הם דברים ספציפיים שנקבעים בחוק כל שנה על-פי סעיף 6(ד). אלה הכללים והתקנות שקובע השר. ותשלומים אחרים אסור לגבות מההורים. אז באמת המסקנה היא שזה לא צריך לחול עליהם.

משרד החינוך החזיק את החשבון. זאת אומרת, למה הרשות המקומית?

כי היא ממילא עושה את זה כבר.

היא עושה את זה בחשבון אחד לכל המוסדות חינוך. אם יש לה 100 מוסדות - הם יעשו את זה פי מאה.

כן, נכון. אני מניח שאתם תנהלו משא ומתן מוצלח עם הבנקים. והבנק שייתן לכם את התנאים הטובים ביותר, עם העמלות הנמוכות ביותר, שם תפתחו את החשבונות. אם עכשיו צריך לפתוח בדוגמה שלך, 100 חשבונות - אני מניח שהבנקים יתחרו והעמלות תהיינה בהתאם.

יש לבית ספר חשבון נוסף שמנהל כספים שאינם כספי הורים. בתי-ספר שעושים ניהול עצמי, שמשלמים לבד חשמל ומים. אין שום בעיה להטיל את העמלות האלה, לא על החשבון המיוחד, אלא על חשבון אחר של בית-הספר. ממילא הרשות נותנת תקציב לבית-הספר לפעילויות.

גם הפתרון הטכני הזה, הוא לא מתאים לגבי אותם בתי-ספר שאין להם את החשבון הנוסף.

אבל אין בתי-ספר שפועלים רק מכספי הורים. אין מצב כזה. אין רשות מקומית שלא נותנת לבית-הספר כסף.

אז אתה תוכל במסגרת הרשות המקומית, הכספים שאתה מעביר לבתי-ספר, לנכות את העלות של העמלות.

בוא נתקן את ההגדרה כאן, שהתשלומים האלה לא ירדו מהחשבון המיוחד.

ממש לא. אני לא מכיר איזה הוראת חוק שמונעת מכם לומר לבית-הספר, עמלות ניהול החשבון שלך, הראו השנה 200 ש"ח, אנחנו מנכים את זה מהכספים שאנחנו מעבירים לך.

למה באמת שלא יהיה נוסח ששולל את זה. שאומר, "העמלות לא ימומנו מחשבון התלמידים". זה אני מסכים לעיריות. אבל שלא ימומנו מזה. אם זה יהיה מהחשבון הישיר של המועצה או מהחשבון העקיף שהיא נותנת, זו בעיה.

מה אתם אומרים?

אנחנו חוזרים שוב, וזה דומה לתשובה בסוגייה הקודמת שדנו. אנחנו חוזרים שוב לנוסח של החוק. ואנחנו חושבים שאם המחוקק נקט במינוח, "רשות החינוך המקומית או בעל מוסד חינוך, יחזיקו את כספי התשלומים בחשבון בנק נפרד". אנחנו סבורים שהתכוון המחוקק להטיל את עלות ניהול….

"משיכת כספים על חשבון: 4. כל משיכת כספים מחשבון הבנק, תחויב בחתימת שני מורשי החתימה.

5. (א)
מנהל מוסד חינוך יחזיר כספים שנותרו בחשבון הבנק, בתום שנת הלימודים, לתלמידים שמהם נגבו, עד יום 31 באוגוסט בכל שנה.

(ב) בעת החזר תשלום לתלמיד העולה על 20 שקלים חדשים, יהיה באמצעות שק בלבד".

אני רוצה להעיר משהו. אני פה דווקא מנסה לחסוך עלויות. שק זה עולה כסף, זה עוד עמלה, זה עוד שורה בחשבון והעלויות לרשויות ולבעלויות. נדמה לי שהיום מותר לדבר על סכום קצת גבוה יותר מ20- ש"ח, שאותו יהיה צורך להחזיר בשק.

למה בכלל ההוראה שלחייב להחזיר בשק, ממה זה נובע?

זה לקבל את האסמכתא.

אי אפשר להחתים אותו על קבלה?

בכל מקרה צריך גם להחתים על קבלה.

נכון, גם קבענו את זה.

האם יש חשש לאיזשהו נזק אם פה יהיה כתוב, "100 ש"ח".

לא. מה שכן, שזה אומר שסכומים עד 100 ש"ח, כל הניירת לגביהם תהיה פחות מסודרת.

אבל תהיינה קבלות.

כן, תהיינה קבלות. אבל בשיקים זה מסודר. אם הורה יבקש דיווח מהבנק - אז יראה את כל השק.

החשבון הזה אתה מגדיל את העלויות בצורה מאוד משמעותית. נניח שיש לי 300 הורים, אני צריך להחזיר לכולם 60 ש"ח - זה עוד 300 שיקים. אני יכול לעשות את זה בפקודה אחת, בשורה אחת, בהעברה בנקאית.

לכן אנחנו קודם כל כעת מגדילים את הסכום למאה או לחמישים, תכף נראה, וזה יצמצם את מספר השיקים.

בסדר, אבל בוא נכתוב.

אבל גם העברה בנקאית עולה כסף.

שורה אחת בבנק, היא פעולה הרבה יותר זולה, עולה להם 10 סנט.

מדובר על העברה לכל תלמיד ותלמיד, אז זה לא משנה אם אני נותן לה 10 שיקים או 10 העברות בנקאיות. זה בכל מקרה 10 שורות.

באמצעות העברה בנקאית דרך מסב, אתה עושה בעצם העברה של החשבון של בית-הספר, זה יהיה שורה אחת, זה ההבדל. בחשבונות התלמידים זה יהיה 300 שורות, העלות קטנה בהרבה. שק לא בלבד, או העברה בנקאית. בהעברה בנקאית יש לך את כל המסמכים, את כל התיעוד, אין שום בעיה.

אז אנחנו עושים 100 ש"ח בשק או בהעברה בנקאית.

החוק נקט, יוחזרו לתלמידים. קודם כל אנחנו מסכימים שזה הורי התלמידים, האפוטרופוסים, זה יכול גם לא הורה, זה יכול להיות גם מישהו אחר. ואז איך אנחנו יודעים שאנחנו מחזירים לחשבון. זאת אומרת, אנחנו צריכים פה איזה אקט של מסירת מספר חשבון שלשם יחזירו את הכספים?

אבל גם כספי התשלומים הם יגבו בצורה הזאת. איך קיבלתי את כספי התשלומים - או בשק, או בהוראה בנקאית או בכרטיס אשראי. כך גביתי אותם. כשאני בא להחזיר, יש לי את החשבון שממנו גביתי.

יש לך הסתייגות מהוראה בנקאית?

אני אומר, אולי למקרים כאלה ששילמו באמצעות חשבון מסוים, אז אני מחזיר לו בחשבון, זה בסדר. אבל אם שילמו במזומן ואני מחזיר, אני מפקיד לחשבון ש_ _ _.

אני מציע שאת הסכום נגדיל ל100- ש"ח ונשאיר את זה בשק. על-ידי זה בכל זאת צמצמנו את העלויות.

"(ג)
המקבל תשלומים שהוחזרו כאמור בתקנת משנה (א), יאשר בחתימתו את דבר קבלתו.

6. על אף האמור בתקנה 5(א), מנהל מוסד חינוך רשאי, לאחר היוועצות עם ועד הורים במוסד, ובהיעדרו - בהיוועצות עם נציגות הורי התלמידים, לנכות את הכספים שנותרו מהתשלום שעליהם לשלם בשנת הלימודים שלאחריה, ובלבד שמנהל מוסד החינוך או מי מטעמו, שלח הודעה לתלמיד אודות פירוט התשלומים לשנה הבאה ועל הניכוי האמור".

להורי התלמיד.

"דיווח שנתי: 7. (א) מנהל מוסד חינוך ידווח לועד ההורים במוסד, ואם אין ועד הורים - להורי התלמידים במוסד החינוך, בתום כל שנת לימודים, ולא יאוחר מה- 30בספטמבר, על-פי הדיווח כמפורט בתוספת, לרבות כל סכום חריג; בתקנת משנה זאת, "סכום חריג" - סכום העולה על 30,000 שקלים חדשים.

(ב) מנהל מוסד חינוך חייב לתת לממונה ולגזבר…"

אני רוצה לשאול, על-פי מה קבעתם 30,000 ש"ח, מדוע?

זה בהתייעצות עם החשבות אצלנו במשרד. אבל בוא נגיד שגם את זה יכולים לשנות.

אני סבור שפה צריך להקטין את הסכום. אני חושב ש- 10,000 ש"ח, זה גם סכום חריג.


או-קיי, הלאה.

זה בהתייחס לכל הוצאה והוצאה, כלומר נגיד אם מוציאים טיול, אז זה בוודאי יותר. זה לגבי כל בית-הספר. זה בעצם הוצאות שהן לא לפר תלמיד.

" (ב)
מנהל מוסד חינוך חייב לתת לממונה ולגזבר, לפי דרישתם מזמן לזמן, העתק מהדיווח שהוגש בהתאם לתקנת משנה (א), כל אסמכתא המעידה על הוצאת התשלומים לגבי שנת לימודים המתקיימת באותה עת, וכן לגבי כל אחת מחמש שנות הלימודים שקדמו לה.

(ג)
הגזבר ידווח לממונה על ליקויים שימצא לגבי אופן ניהול כספי התשלומים".

אני רואה פה התייחסות לחובת הדיווח המופיעה בחוק, אבל אין פה התייחסות לזכות העיון הקבועה בחוק. החוק מדבר בסעיף שעוסק בדיווח, סעיף (ד), "השר יקבע הוראות לרבות בדבר ניהול חשבון הבנק לגבי הביקורת וכן בדבר מתן זכות עיון ודיווח להורים".

אז פה יש התייחסות לדיווח ולא לעיון. אז צריך להוסיף איזשהו סעיף שמדבר על זכות העיון של ההורים. וצריך לעשות את זה בצורה הפרקטית ביותר, בלי לגרום לטורח לבית-הספר וזכות חיטוט לכל הורה בנפרד.

אז מה שדיברנו קודם, זה שאולי פשוט יהיה בבית-הספר קלסר עם כל התדפיסים ובעצם אין סיבה שיהיה גם כמה פעמים בשנה, הם יכולים לגשת לקלסר הזה בעצם בכל עת.

אם תהיה חובה על מנהל בית-הספר, אחת לשבוע, או פעמיים בחודש, לעדכן את מצב החשבון בתיק שיהיה בבית-הספר. ואז יוכלו נציגי ההורים לעיין בתיק הזה.

החשבונות מגיעים אחת לחודש.

זה לא טוב. הם מגיעים בדואר אחת לחודש ומגיעים אחרי עוד שבוע, כשבבית-הספר יש חופשה, זה צריך יותר רציף. אתה עלול להגיע למצב, בהנחה שהיום ה- 20 ביולי ובית הספר פתוח גם בחופשה, יבוא ההורה הוא יקבל נתונים על דוח של חודש יוני. כלומר על פעולות שהיו לפני 50 יום. אם אתה מתייחס ל-1 ביוני. וזה קצת, אני חושב, מרווח גדול מדי.


יש כמובן דרך לומר, שנציג ההורים יקבל כרטיס שאתו הוא יכול רק לקבל מידע, לא להוציא כספים מחשבון הבנק. ואז הוא יכול בכל רגע נתון לגשת לחשבון ולבדוק גם, לא רק את מצב החשבון העו"ש, אלא את התנועות בחשבון.

ספק רב אם הוא יכול להפיק מידע ממה שהוא יקבל באמצעות הכרטיס הזה. כי פה מדברים על חשבון אחד לבית-ספר. עכשיו יש שם המון שכבות.

אז זה צריך להיות גזבר הוועד של בית-הספר. כל נציג של הורה בכיתה מסוימת.

לא, מה שהוא אומר, אם הוא יוציא תדפיס, אז הוא יראה נגיד 10 פעולות אחרונות, הוא לא יידע בדיוק מה זה. זה לא יהיה יעיל. יותר יעיל באמת שיהיה משהו מסודר. נגיד, לפי שכבות כיתות בתוך בית-הספר.

בסדר גמור. אני מבקש שתוסיפו תקנה או סעיף משנה, שמדבר על כך, "שבבית-הספר ינוהל תיק ובו עותקים מכל תדפיסי הבנק, מעודכנים פעמיים בחודש". תמיד ל-1 לחודש ול-15 בחודש. כמובן בסטיות לפי שבתות וחגים.

זה צריך להיות מישהו מטעם מוסד החינוך.

אני רוצה לשאול שאלה. מדברים כאן על סעיף 7(ב), לתת דיווח, נכון?

זה דיווח בסוף השנה.

זה בנוסף.

איפה הדיווח לועד ההורים, איפה הוא מופיע?

בסעיף 7 (א).

והשאלה אם זה מדובר על כל הורה, או מדובר רק על נציגי ועד ההורים.

זה צריך להיות כתוב, "לועד ההורים". אם אין ועד - אז התלמידים.

בכל זאת אני רוצה להעיר משהו. מבחינת בית-הספר וגם מבחינת ההורה, חשוב הדוח על פעולה מסוימת. כי גם אנחנו אומרים בחוזר, שאסור להעביר כספים מפעולה לפעולה. לכן הוא מסיים טיול שנתי בשכבה מסוימת, הוא מכין דוח על הטיול השנתי. הוא סיים את הסל תרבות - הוא נותן דוח על הסל תרבות, השאלת ספרי לימוד וכן הלאה וכן הלאה.


לכן הדוח צריך להיות לפי נושאים ולא תקופתי. ולפעמים זה ייקח קצת יותר זמן. אבל זה הרבה יותר רלוונטי מבחינת ההורה. הוא יודע שהוא שילם עבור טיול 100 אלף ש"ח, והוציאו 100 אלף ש"ח. אבל אם הוציאו 90 אלף - זה מידע מאוד משמעותי שהוא גם יכול להשתמש בו.

אז בעצם מנוהל תיק שוטף שעל סמכו אחר-כך עושים את הדיווח השנתי.

זה בוודאי נכון. אבל לצורך זכות העיון, צריך שיהיה סעיף שמתייחס לזכות העיון.

אז אנחנו מקבלים את ההערה הזו. אני מציע שזה לא יהיה ממש שוטף. כמו שאתה הצעת דווקא חודש, שזה יהיה מעודכן תמיד לגבי חודש לפני זה, לדעתי סביר. כי להטיל עכשיו על מנהל בית-הספר לעדכן פעמיים בחודש את התיק הזה.

היא בסך-הכל צריכה להוציא תדפיסים מהבנק ולשים בתיק.

זה לא תדפיס, זה נחשב כפעולות לנושאים השונים.

אני סבור שפעם בחודש זה מעט מדי. אמרתי כבר, זה מגיע באיחור.

אפילו פעם בשנה לא הולך, אז עכשיו אנחנו נהיה פעם בחודש, זה המון.

אני סבור שזה אחריותו של נציג הורים, של יושב-ראש ועד הורים מוסדי ו/או הגזבר, לעקוב אחרי הכספים של כספים ההורים, בהחלט כן.

בזה אין בעיה, אבל לא צריך הוראת חוק לזה. גזבר מעורב הרי בכל התהליך שם.

כן, אבל היות וכבר כעת הגענו למצב שיש חוק, ואנחנו עובדים על התקנות, אנחנו צריכים לתת להורים זכות עיון.

אז בוא נכתוב, "זכות עיון". "מנהל המוסד החינוכי ידווח לועד ההורים במוסד, יאפשר עיון במסמכים", בלי לקבוע את הזמן, מתי שהוא רוצה.

בסדר, אבל אני סבור שזה צריך להיות יותר מפעם בחודש. כי הפעם בחודש היא לא תהיה מעודכנת, היא תהיה מעודכנת לפעמים אחורה 60 יום. שאתה נותן דיווח למישהו בסוף חודש יולי, הוא יהיה מעודכן ל-60 יום אחורה.

אבל זה חשבון שאין לו פעולות חודשיות. אתה עושה טיולים עם חברה מסוימת במשך חודשיים וחצי, ואז אתה מקבל את החשבון. זה לא משהו שיש פה תשלומים חודשיים לכל דבר. עשית איזה פעילות תרבות עם גורם מסוים.

בוא ננסח כך, שזה יהיה פעם בחודש, אבל כפי שפה כתוב, לעניין הדיווח, לפי דרישתם מזמן לזמן, כלומר משאיר פתח, זה מה שאתה התייחסת, ד"ר סמוכה, לעניין שאחרי שיש פעולות ורואים, למשל, טיול, ירצה נציג ההורים לדעת, מה היו העלויות של הטיול, הוא לא צריך לחכות חודש עד חודשיים, אלא הוא יוכל לקבל את זה בשוטף. ואז יצטרך מנהל המוסד באמת להוציא את הנתונים מהבנק ולתת לו את העיון בסמוך לאחר הביצוע.

יש פה שני דברים שונים. יש את הזכות עיון עצמה, שהיא יכולה להיות בעצם בכל עת. ויש את החובה לעדכן את הקלסר, שהיא יכולה פעם בחודש. שני דברים שונים. אז לכן אנחנו צריכים להחליט. אני חושבת שזכות עיון צריכה להיות בכל עת. זאת אומרת, הוא יכול בכל עת לגשת לקלסר הזה, אין סיבה לעשות את זה פעם בחודש. אבל את העניין של עדכון הקלסר, החובה היא פעם בחודש, ואם יש דרישה לנתונים מיוחדים על משהו שהיה באותו חודש, בהתאם לדרישת ועד ההורים, מנהל בית-הספר ייתן את הנתונים.

אנחנו מסבכים כאן דבר פשוט. אם יש זכות עיון כל הזמן, אז גזבר הוועד יבוא ויראה את המצב כל רגע ורגע נתון. עכשיו אין לי מה לעדכן, אם לא קיבלתי את החשבון. אני לא יכול לעדכן אם אין לי מה לעשות אתו. הרי אני גובה בתחילת שנה את רוב הכסף.

לא, נניח שקיבלת מהבנק עדכון שוטף מסוים, ועכשיו לא קיבלת מהבנק.

תעברי למציאות, איזה עדכון יש בבנק?

פעולות שהבנק שולח לך.

שפרענו את השיקים שגבינו בתחילת שנה?

כל פעולה שעשית בחשבון. הכנסת כסף, הוצאת כסף.

אני לא מוציא כסף חוץ מאשר לשלם לפעולות ספציפיות. לתרבות, לטיולים.

על זה מדובר.

אבל זה קורה פעם בכמה חודשים. את מדברת על חודש חודש לעדכן. אין לי מה לעדכן. יש לי את הפירעון של הכסף. הרי בית-הספר מנהל חשבונות, הוא חייב לעשות את זה ממילא. אז פה אין איזה צורך מיוחד בהנחיה הזו. כל מסמכי הבנק נרשמים בספרי בית-הספר.

אני מציע כדלקמן: אתם תנסחו את הסעיף הזה, תחזרו אלינו מחר. מחר נקיים עוד דיון ולא צריך שיטרחו כולם להגיע. נעשה דיון של חצי שנה ונסיים את זה. תעביר את זה למירב ישראלי עוד היום. אנחנו נמצא פה את הנוסחה הנכונה, הגואלת.

"תחילה: 8. תחילתן של תקנות אלה בתחילת שנת הלימודים התשס"ה.

9. על אף האמור בסיפא של תקנה 7 (ב), מנהל מוסד חינוך לא יידרש להמציא דיווחים ואסמכתאות לגבי כל שנת לימודים הקודמת לשנת הלימודים התשס"ה".

כאן חשבנו להכניס, "דיווחים ואסמכתאות לפי תקנות אלה".

"תוספת תקנה 7(א) - דיווח שנתי של מנהל מוסד חינוך:

על-פי תקנות לימוד חובה (יעוד כספי תשלומים) התשס"ד-2004, אנו מדווחים בזאת כמתחייב לשנת הלימודים _____.








בשקלים חדשים

1. סך כל התקבולים מתשלומים הורים לשנת הלימודים:

_________



2. סך כל התשלומים שהוצאו מהחשבון בשנת הלימודים:

_________



3. יתרה: עודף/(גירעון) בתום שנת הלימודים (ראה פרוט 8(ה):
_________

4. בתום שנת הלימודים הועברה להורים יתרת הסכומים שנותרה בחשבון: _________

5. עמלות שגבה הבנק:




_________

6. הסכום שנותר בחשבון לתלמידים הממשיכים ללמוד במוסד החינוך: _________

7. הסכום שנותר לניהול החשבון בתקופה הפגרה:


_________

8. לדיווח זה מצורפים המסמכים להלן:

(1) פירוט התנועות בחשבון הבנק מתחילת שנת הלימודים בשנה המבוקרת עד יום פתיחת שנת הלימודים שלאחריה.

(2) פירוט הסכומים לגבי כל כיתה בנפרד, שהתקבלו עבור הפעילויות שגבייתם אושרה בידי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת".

כאן כבר הערתי לכם את ההערה, בעצם לא מדובר רק על תשלומים שהם אושרו על-ידי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אלא כל תשלום שנגבה מההורים. וזה כולל הכל.

אז גם פה תחזור אלינו עם התוספת של כמה מילים.

זה צריך להיות כמו הנוסח שבחוק בעצם.

"(ג)
פירוט סכום ההוצאה השנתית, לגבי כל כיתה בנפרד, לצד הפעילות לשמה


הוצא.

(ד)
הסבר מפורט בקשר לסכומים חריגים שהוצאו מחשבון זה.

(ה)
פירוט הנסיבות שבהן נוצרו עודפים בחשבון (אם קיימים):
________________


_________________


מנהל/ת מוסד החינוך


מורשה חתימה - עובד/ת





בעל מ וסד חינוך

________התשס"ד


______________________

( _________ 2004)

לימור לבנת






שרת החינוך, התרבות והספורט".

אנחנו נאשר את התקנות, בכפוף לדברים שנאמרו כאן. אבל האישור אנחנו נסיים בצורה מסודרת ורשמית, מחר בשעה 10:00. אתם מוזמנים לחזור אלינו, אבל אין צורך. תבוא אתה עו"ד אביגדור דנן, ד"ר יאיר סמוכה. אנחנו מחר בדיון קצר, בהנחה שתהיה הסכמה בין היועצת המשפטית של הוועדה ליועץ המשפטי של המשרד. נוכל לסיים את הליך האישור של התקנות.

תודה רבה לכולם ותודה גם לתלמידים שישבו בשקט ובהקשבה מופתיים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30