ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 19/07/2004

שגרירים של רצון טוב-תיירים ישראליים בחו"ל

פרוטוקול

 
א' - שגרירים של רצון טוב - תיירים ישראליים בחו"ל

17
ועדת החינוך והתרבות
19.7.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 282
מישיבת ועדת החינוך התרבות
יום שני, א' באב התשס"ד, ( 19.7.2004 ) שעה 09:30
סדר היום
שגרירים של רצון טוב - תיירים ישראליים בחו"ל
נכחו
חברי הוועדה: אילן שלגי - היו"ר
אורי אריאל
גילה פינקלשטיין
איוב קרא
מוזמנים
הדרה רוזנבלום - משרד החינוך, התרבות והספורט
ד"ר יוסי לוי - משרד החינוך, התרבות והספורט
ד"ר אילנה זיילר - משרד החינוך, התרבות והספורט
חווה אלדובי - משרד החינוך, התרבות והספורט
עו"ד רפי בן-חור - משרד התיירות
אמיר גיסין - משרד החוץ
אפרים לפיד - הסוכנות היהודית לא"י
מוטעי יורם - ארקיע
נאוה רוזנפלד - אל-על
אלכס סורוקין - דוברת מועצת התלמידים והנוער הארצית
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ














שגרירים של רצון טוב - תיירים ישראליים בחו"ל
היו"ר אילן שלגי
בוקר טוב לכולם. אנחנו סברנו שוועדת החינוך והתרבות תתייחס לנושא החשוב, כיצד אנחנו נראים ומייצגים את המדינה בחו"ל, כאשר אנחנו נמצאים בפתח או כבר בתחילתה של עונת הנסיעות והחופשות. אני מוטרד מתופעות שונות שאני עצמי ראיתי לאורך השנים, ושאנחנו שומעים עליהם מדי פעם.

ועדת החינוך לא צריכה לעסוק רק במערכת החינוך ובהשכלה הגבוהה, וכאשר מדברים על היותנו גם ועדת התרבות, אז לא צריך לעסוק רק בענייני התרבות בישראל, שזה נושא חשוב מאוד שאנחנו משתדלים לטפח אותו לסייע לו. כל הענף שכל מה שקשור לתרבות, אלא התרבות היא גם איך אנחנו משוחחים זה עם זה, על תרבות הדיבור, ההתנהגות והנימוסים שלנו, בעיקר איש כלפי רעהו.

אני זוכר שהיו שנים עם קמפיין של משרד התיירות, של "הסבר פניך לתייר". וטוב שכך, וצריך לקיים אותו. ואני יודע שבשנים האחרונות קמה התארגנות של אזרחים שהקימו עמותה בנושא, שגם קראו לפרוייקט, "שגרירים של רצון טוב". אני לא יודע, משום מה הם לא הגיעו, אנחנו לא הצלחנו ליצור קשר אתם. גם מנהלת הוועדה ניסתה וגם העוזר שלי ניסה. מעט תמוה, אבל זה לא משנה, הנושא הוא נושא, ואני סבור שזה לא מסוג הדברים שאני צריך להשאיר לאזרחים טובים את היוזמה. אפשר כמובן להסתייע בחסויות, אבל זה דבר שצריך להיות מנוהל בעידוד של המדינה, בהחלט בשיתוף פעולה עם גורמים אחרים. כמובן הסוכנות היהודית.

אנחנו ביקשנו וטוב שבאו גם הנציגים של אל-על וארקיע, כי אתם אלה שמטיסים את רוב הישראלים לחו"ל, וגם מחזירים את רוב הישראלים מחו"ל. ואתם בוודאי יכולים לסייע בעניין. אני מניח שגם ההתנהגות של הישראלים בדרך, גם היא יש לה חשיבות. ויש לכם עניין בזה. ראיתי תופעות צורמות של התנהגות של ישראלים בחו"ל, גם באתרים יהודיים. ישראלים מטבע הדברים מגיעים לאתרים יהודים. בין אם זה בתי-כנסת, אתרי הנצחה, או בתי-עלמין יהודיים. גם שם לא תמיד ההתנהגות היא כפי שהיינו מצפים שתהיה. וכמובן בבתי-מלון ובאתרים. והתופעה של כתובות בעברית, אנחנו זוכרים אותה מזמן, מאז שישראלים התחילו לנסוע בכמויות יותר גדולות לחו"ל, בשנות ה-70 וה-80.

והיום כשהישראלים מגיעים גם למקומות רחוקים יותר - אז גם מוצאים את טביעת האצבע של התרמילאי הישראלי, גם בכל מיני פינות נידחות. ומה לעשות, שאנחנו יש לנו שפה קצת יוצאת דופן. כלומר, גם מי שלא יודע בדיוק לקרוא מה כתוב שם - הוא יודע, הוא שואל, מה זו השפה הזו, ומישהו ישיב לו, שזאת עברית. ואז ברור שזאת טביעת אצבע מכוערת של נציגים שלנו בחו"ל.

ואנחנו רוצים לחשוב ביחד אתכם איך אפשר לחזק את המאמץ כדי למנוע ולצמצם את התופעות.
גילה פינקלשטיין
בוקר טוב. אני אומרת שהצלחנו בחינוך לשמור על פרחי הבר. אם אתם זוכרים בשנים עברו ילדים יצאו לטיולים וקטפו את הפרחים. ואמרנו שבאמצעות חינוך, אפשר להשיג הכל. שהחינוך זה הקטר שמוביל את רכבת המשק הישראלי להצלחה בכל התחומים. אז אם נחנך את הילדים שלנו לא להיות הישראלי המכוער, ואנחנו שמענו על דברים נוראיים, ולתקן את הדימוי של הישראלי - יהיה טוב לעם ישראל. באמת זו פעילות נהדרת, בעצם מהפכה לתדמית של הישראלי בחו"ל, שנעשה פה. זה נזק עצום לתדמית שלנו בחו"ל. הגיע הזמן באמת שניקח את זה לידיים ונפעל בכיוון הזה.
היו"ר אילן שלגי
אני מציע שנפתח הפעם עם נציג משרד התיירות, מר רפאל בן-חור, סמנכ"ל בכיר. איך אתם רואים את הנושא, מה אתם עושים, מה אתם ממליצים?
רפאל בן-חור
קודם כל, כמו שאתם יודעים משרד התיירות פועל בקרב התיירים הפוטנציאליים או התיירים שמגיעים ארצה. ולסוגייה בזמנו שר התיירות, רחבעם זאבי ז"ל, החליט לפעול באופן אינטנסיבי בנקודה הזו. ואפילו ציין במכתב כל ישראלי שיצא לחו"ל וביקש ממנו לנהוג בחו"ל, לתפארת, בצורה נאותה. אני לא יודע מה היתה התוצאה של הפעולה הזו. אני חושב שלצערי הרב, פחי הזבל בנתב"ג היו מלאים בניירות כאלה. אני לא יודע עד כמה זה השפיע. הראיה שזה לא נמצא כרגע וזה לא פועל כעת.

אני חושב שחבל מאוד שהחבר'ה של העמותה של שגרירי רצון טוב לא נמצאים כאן, אני חושב שהם גורם מאוד מאוד חשוב. אני חושב שהם עושים עבודה נהדרת, בשיתוף פעולה עם אל-על, בשיתוף פעולה עם חברות אחרות. ובמידה מסוימת גם בשיתוף פעולה אתנו ומשרד החינוך גם הבנתי, מפגישות שהיה לי אתם, שהם הזמינו לשיתוף פעולה. ומסייעת להם בהכנת הדמויות שהם עושים. אבל יכול להיות שאת תבהירי את הפרוייקט שלהם.

מה שקורה אצלנו מבחינת תיירים שמגיעים לארץ, אתם יודעים בשנת 2000, _ _ _
היו"ר אילן שלגי
ברשותך היות וזמננו קצר, אולי נחזור אליך בהמשך, אבל אני מעדיף שנדבר עכשיו על הישראלים היוצאים לחו"ל.
אילנה זיילר
חוה אמנם תמשיך, מפני שמנהל חברה ונוער התחיל את הקשר עם שגרירים של רצון טוב כבר לפני שלוש שנים. אנחנו אתם בקשר שנתיים. אבל אני רוצה להתחיל ממשהו אחר. העובדה שאנחנו חברנו לעמותה נובעת כמובן מההכרה שלנו גם כן בצורך לטפח את התרבות של המטייל הישראלי לסוגיו. ואנחנו סברנו שזאת הזדמנות מצוינת לחבור לגוף שמנסה להתוות מסביב או בצורה היקפית, לא רק מול משרד החינוך, מפני שמערכת החינוך יש לה כמובן גם הדרכים שלה לפעול. אני לא מייצגת כאן את שגרירים של רצון טוב, שלא תהיה כאן אי הבנה. אני רוצה רק להסביר מה אנחנו עשינו בעקבות המהלך הזה.
היו"ר אילן שלגי
אני כבר אמרתי שאנחנו הזמנו אותם, לא הצלחנו ליצור אתם קשר, למרות מאמצים. זה מעט תמוה, הם מיומנים בנושא לא באנשים.
רפאל בן-חור
הם גורם עיקרי של הנושא.
אילנה זיילר
לא, הם גורם מאוד מדרבן, עם הרבה מאוד רצון טוב והרבה מאוד פעילות מסביב וקשרים. אבל כמובן שגם המשרד נענה לאתגר הזה. אני רוצה רק לומר דבר אחד, מיד אני אפרט מה עושים. שהמסר של איך נראה הישראלי בחו"ל הוא חשוב לאין ערוך, אבל אנחנו סברנו, בעיקר כשמדובר במערכת החינוך המורחבת-הישראלית, שכיוון שלא כל המערכת, כל הורי הילדים יוצאים לחו"ל וכיוון שלא כל הילדים יוצאים לחו"ל. אבל לעומת זאת, הילדים מטיילים בארץ והילדים חייב שיטיילו בארץ ויכירו את מקורותיה ויכירו את אתריה וכו'. אז אנחנו מיקדנו הרבה מאוד מהפעילות שלנו דווקא בהתנהלות ובהתנהגות בטיולים ובאתרים בארץ, ולאו דווקא ביציאה לחו"ל.
היו"ר אילן שלגי
ברשותך הערת ביניים, אני כמובן מאוד מחייב, זה חשוב מאוד, אנחנו צריכים לדעת גם להיות תרבותיים בארצנו, קודם כל בבית, זה כלפי זה אין ספק. יחד עם זה, אני רוצה להוסיף שמשרד החינוך הרי מעודד ואנחנו נקיים פה בעוד שעתיים דיון בנושא של המסעות לפולין. כלומר, יוצאים הרבה מאוד תלמידים במסגרת בתי-הספר לחו"ל.
אילנה זיילר
אז אני רק בקצרה אומר מה אנחנו עושים בנושא הזה בשנתיים האחרונות. כפי שאנחנו כולנו יודעים, אנחנו מתחילים מהמוסד, אנחנו התחלנו עם גני-ילדים. כרגע בנושא הזה עובדות 3,000 גננות, מספר מאוד נכבד. יש 8,000, אבל זה מספר משמעותי. ואנחנו קיימנו בינואר השנה, יום שיא לפעילות ילדי גנים בנושא. וביום הזה הילדים עשו שני דברים, קודם כל, חיברנו יחד עם שגרירות של רצון טוב אמנה למחנכים בגני-הילדים. נוסח האמנה הוא לפני, הרעיון הוא, ייצוג נאות של המדינה בכל מקום, בכל עת ובכל אירוע, כחובה לאומית. כל מה שאנחנו מתכוונים שיעשו ילדי הגנים.

והנקודה השניה היא אמנה שכתבו ילדי הגנים. זאת אומרת, אמנה למחנכים ואמנה לילדי הגנים. וילדי הגנים בעקבות האמנה הזאת שאמרה, "אנחנו לא נפגע בסביבה או ברכוש האחר ונדבר בשקט במקום ציבורי ונגיד תודה וכו'". הסיסמא שאימצו הגננות עם ילדי הגנים, "זה עדיף להיות עדין". וברוח זאת, הוכנו קרוב ל10,000- ציורי גלויות שילדי הגנים ציירו. וב1- בינואר, ביום השיא, קושטו מרכזים בקהילה במוסדות עירוניים ומשרדי נסיעות ומרכזי קניות ברחבי הארץ. גלויות של תודה רבה. ואת היוזמה הזאת אנחנו ממשיכים.

בחינוך היסודי עשינו פעולה דומה. ובנוסף במסגרת פרוייקט מאוד גדול, שהחינוך היסודי מקיים, של תקשורת בין-אישית שעוסק בכבוד לזולת ובשיח הציבורי ובתקשורת וכו' ובדרך ארץ. הוצאנו אגרת לכל המחנכים מלאה בהרבה מאוד הצעות לפעילות בתוך בתי-הספר. אבל השיא הוא הגלויה שמכינים הילדים. ואני לא יודעת אם ידוע לך, חבר-הכנסת אילן שלגי, אבל הכוונה היתה יחד עם שגרירים של רצון טוב, לתלות בפתיחת שנת הלימודים שתבוא עלינו לטובה, שטיח של הגלויות האלה במשכן הכנסת. אני לא יודעת עם מי באו בדברים, אבל זה הרעיון.
היו"ר אילן שלגי
רעיון יפה.
אילנה זיילר
ואני יודעת שהרעיון הזה מתבשל בין לשכת המנכ"לית ולשכת השרה.
היו"ר אילן שלגי
אני מציע שמנהלת הוועדה תבדוק בלשכת השרה, היכן הדברים עומדים ואנחנו נשמח לסייע.
אילנה זיילר
הרפרנטית במשרד אצלנו, גב' יפה שושני, ראש לשכתה של המנכ"לית. איתה אנחנו מנהלים את המשא ומתן, לגבי הסיפור הזה של הגלויות. אנחנו רצינו גם לשלב את זה בתור פתיחת שנת הלימודים.
היו"ר אילן שלגי
אני בהחלט חושב שכדאי גם לערב את יו"ר הכנסת בזה, אם הוא ימצא בזה עניין.
אילנה זיילר
אני מניחה שאתו הקשר. אז הפעולה הזאת היא פעולה ענפה מאוד והמסר הזה מחלחל. ואני חושבת שתוכלנה להוסיף גם חוה אלדובי, ודאי הדרה רוזנבלום. חוה בודאי תוסיף מה קורה עם הילדים המבוגרים יותר. על כל פנים כדי לסכם את העניין הנושא מוכר, הבעיה מוכרת, אנחנו מתמודדים אתה, השיתוף עם עמותת שגרירים של רצון טוב, מסייע לנו מאוד בעניין הזה. כפי שאמרתי, הם גם צינור להעברת מסרים מחוץ למערכת. אבל המערכת ללא ספק שמה את הנושא על סדר היום שלה.
גילה פינקלשטיין
הגיע הזמן.
איוב קרא
אדוני היו"ר, חברי חברי-הכנסת, אורחים נכבדים. מה שמדאיג אותי בטיולים של הישראלים זה בעיקר נושא התרמילאים בכל העולם, ובמיוחד במזרח הרחוק. זה נושא שצריך לתת מענה נכון, לדעתי, בראייה הישראלית, את האכפתיות הישראלית.

שני אחוז מבני-הנוער בעצם הם אותם בני-נוער שיוצאים לטיולים הללו, וחוזרים חסרי תקנה. אנשים לא מודעים לזה. שני אחוז זה מאות ילדים טובים.
היו"ר אילן שלגי
אתה מדבר מתוך היותך יו"ר ועדת הסמים?
איוב קרא
ברור. שני אחוז נשארים חסרי תקנה. אני יכול לומר לך, שמכפר איזון שביקרתי בפעם האחרונה, באה אלי מישהו אומר לי, "אני אריק שרון". אז ככה במלים האלה, אמרתי לו, "אבל אריק שרון בירושלים". אז הוא אומר לי, "אני המשיח", אז אמרתי לו, "המשיח כבר איננו". פתאום בא השני אומר לי, "אני המשיח", אמרתי, "תחליטו ביניכם, מי משיח" "אני המשיח האמיתי".

כמה אבסורד לעשות משהו באותם פגועים. למרות שהרבה חוזרים למה שהיו לפני צאתם לטיולים הללו. אבל שום דבר בשני אחוז, זה מאות ילדים מן הארץ, זה ילדים הכי טובים שבעצם הופכים להיות חסרי תקנה. ולדעתי המערכת לא מספיק נותנת את הדעת על כך, לא בראיה חינוכית, הסברתית, ולא בראיה לאומית, בכל מה שמשתמע מכך.

ולכן אני חושב שכדאי מאוד שהוועדה תשמע ממשרד החינוך, ממשרד התיירות, מכל מי שנמצא פה, מה עושים נגד הדבר הזה. בעצם אנחנו מפסידים את מיטב בני-הנוער בטיולים הללו. הולכים לטייל, חוזרים חסרי תקנה, כבר עם עול עם ההורים שלה, עול על החברה. ואפילו כפרי גמילה, אנשים שנוסעים לטפל בהם - כל ילד כזה עולה בחודש 12-15 אלף ש"ח, בלטפל בו. זה יכול לקחת כמה חודשים טובים ואין לאנשים את הסכומים הללו.
היו"ר אילן שלגי
אני מסכים אתך, חבר-הכנסת קרא, זה נושא מאוד חשוב. היא תופעה מדאיגה, אני סבור שכדאי שנקיים בה אולי דיון משותף של שתי הוועדות. היום אנחנו בנושא אחר, של התנהגותם של ישראלים בחו"ל.
איוב קרא
הם שגרירים טובים.
גילה פינקלשטיין
זה הישראלי המכוער.
היו"ר אילן שלגי
גם על זה יש היבט כמובן, כי אחרים רואים אותם, את אלה ש"מתמסטלים" שם.
איוב קרא
לפעמים יוצא שילדים יוצאים מפה אפילו לא מעשנים סיגריות רגילות, הילדים הללו חוזרים מהודו או מהמזרח הרחוק, הם מכורים לסמים בצורה פראית, הם לא יכולים בלי זה. ולא רק זה, הבעיה שיכולה להיות קבוצה שלמה שחוזרת חסרת תקנה, או שהם מאבדים את הצפון. אתה צריך לרוץ אחריהם עד הודו כדי לחפש אותו שם, כדי להחזיר אותו לארץ. אז זה השגרירות שלא טובה.
גילה פינקלשטיין
יש לחבר-הכנסת קרא טעות, אנחנו מדברים על בני-נוער לפני סיום תיכון. אתה מדבר שמסיימים, הנוער לא נוסע.
איוב קרא
גם נוער.
גילה פינקלשטיין
לא, אנחנו מדברים באמת על תדמית מהפכנית בהתנהגות של הנוער שבאים לייצג אותנו ונותנים להם הרה כבוד.
חוה אלדובי
מנהל חברה ונוער עוסק העל-היסודי, בעצם בחבר'ה היותר מבוגרים. וההיבטים לא הקוליקולרים אלא בהיבטים של החיים החברתיים וערכים חברתיים. ערכים של חיים וחברה. לכן נקודת החיבור שלנו אל שגרירות של רצון טוב היא מאוד מאוד טבעית. התהליך של ההתחברות אליהם, היה שם משהו של תזמון מאוד מיוחד. אנחנו התחלנו לעבוד על זה כתוכנית שלנו, ואז הם קמו העמותה, אז נוצר החיבור.

באופן טבעי מעצם העובדה שהרבה מאוד ממשלחות הנוער, כולל כל מנהלת פולין, נמצאים בידינו. אז היה קל מאוד לעשות את החיבור למקום הכי אמיתי שבו הדברים יכולים להשפיע. המפגש הראשון עם שגרירים של רצון טוב היה עם כל מי שמזמין משלחות נוער, כל מי שמטפל בנושא של משלחות נוער, במסגרת מנהל חברה ונוער. ומשם זה כבר פרץ הלאה אל כל מי שמלווה את משלחות הנוער, אל בני-הנוער עצמם כמובן, ואל כל מי שיוזם את המשלחות.

כך שהם הופיעו בכל ההקשרים של מי שיוצא לחו"ל. אנחנו עובדים עם מועצת תלמידים ונוער, והם היו חלק חשוב במסגרת העבודה שלנו. הם קיבלו את ההדרכה איך לעבוד עם הנושא והם עבדו על זה עם בני-נוער יותר צעירים שלהם, והעבירו את זה הלאה. הם פגשו במסגרת של קייטנות, הם גם עובדים עם ילדים צעירים יותר, והעבירו להם את המסר בהרחבה מאוד רבה. גם מועצות ארציות, גם מועצות במחוזות.

במסגרת של מנהלת פולין, ששם זה המסה הגדולה מאוד של בני-נוער שיוצאים אצלנו, ידברו עליהם יותר מאוחר, ההיבט הזה של שגרירים של רצון טוב, נכנס מאוד מאוד חזק. גם בצורה של הרצאות, של דיונים, של המון המון מידע סביב הנושא וגם עבודה חינוכית. אנחנו כבר קיבלנו הרבה מאוד תגובות מאוד חיוביות על דברים שקרו בחו"ל בעקבות הקשר הזה.

הורים ומורים שמלווים משלחות לחו"ל, עברו את זה גם כן יחד עם בני-הנוער או בנפרד. פורומים של מנחים ומפקחים מנהל חברה ונוער, כולם עברו אצלנו את הנושא הזה והעבירו אותו הלאה.
היו"ר אילן שלגי
מה פירוש, "עברו אצלנו את הנושא", מה קורה? זה שיחה, זו הרצאת הרצאה, זה יום?
חוה אלדובי
לא, אנחנו לא כל-כך מאמינים ביום, אנחנו מאמינים יותר בתהליך הפנמה יותר מתמשך. שזה חלק מכל מהלך העבודה שלנו. דרך אגב, גם בהיבטים של מטיילים בתוך הארץ, ויש לנו את השל"ח בתוכנו וזה חלק מהמנהל שלנו, וגם לגבי לחו"ל. זאת הרצאה עם מצגת שהציעו לנו שגרירים של רצון טוב. ואנחנו נעזרנו בהם, בהרצאות שלהם, במצגת שלהם והשתמשנו בזה די הרבה.
היו"ר אילן שלגי
הגיע מישהו אולי משגרירים של רצון טוב?
רפאל בן-חור
אם תרשה לי אני אסביר בדיוק מה הפרוייקט שלנו.
היו"ר אילן שלגי
נחזור אליך בהמשך.
רפאל בן-חור
כי היה איזשהו פרוייקט שניסינו לעשות יחד.
חוה אלדובי
אני מיד אסביר מה עושים עם שגרירות של רצון טוב. אני אומרת שחלק מזה זה היה באמת ההרצאה והמצגת שלהם. חלק מהעבודה אנחנו בנינו איזשהו תוכנית, יש לנו משהו שנקרא "על סדר היום", שזה נושאים אקטואליים מאוד, שעומדים על הפרק, לפעמים עושים בו הורים. אנחנו כותבים על זה איזשהו דף למחנכים בכל מדינת ישראל ומפיצים את זה בכל בתי-הספר. הדף הזה נותן גם מידע כללי על הנושא וגם נותן דרכים לעבודה על זה עם תלמידים. אני הבאתי כאן דוגמה של מה עשינו.

אנחנו עושים איזשהו חומר שנקרא, "הטיול שלך הוא הבית שלי". זאת אחת הדרכים שעובדים אתם. מלבד שיחות ודיונים לאורך דרך, אבל אנחנו בעצם נתנו את הנושא וכתוב על גבי נייר, וכל מחנך יכול לקחת את זה לידיו, וגם עשו את זה הרבה והשתמשו בזה.

מה שעושים שגרירים של רצון טוב, ועם חלק מהדברים התחברנו מיידית, עם חלק לא כל-כך. יש להם מצגת מאוד חזקה על כל מיני מפגעים ודברים קשים שעשו חבר'ה בחו"ל. כשרואים אותה, אי אפשר שלא להרגיש מאוד לא נוח. לא משנה כמה הפרחח היה, זה ממש מרגיש לא נוח. והם נותנים הרצאה במקביל על התוצאות של זה לגבי מדינת ישראל, לגבי הדימוי של הישראלים, והם מראים איך התנהגות כזאת בעצם פוגעת בעליל גם באנשים שמתנהגים בצורה מאוד חיובית בדרך האסוציאציה או בכל דרך אחרת.

זאת אומרת, יוצא שהאנשים לא מתקבלים במלונות מסוימים, אין כניסה לישראלים במקומות מסוימים, שעושה לנו אסוציאציה מאוד קשה בכלל. והכל באמת בעקבות התנהגויות שממש מדגימים אותם בעזרת המצגת שלהם. אחת הפעולות היפות שהם עשו, הם עשו המון המון גלויות, כמויות עצומות של גלויות תודה ב13- שפות. אחרי שהכנסנו אותם למשלחות פולין, הם הוסיפו גם בפולנית. גלויות התודה האלה נועדו לתת אולם בחו"ל למי שנתן לך שירות טוב, להשאיר עבור החדרנית שטיפלה בך. להעניק אותם לאנשים ולהגיד להם, "זה תודה מישראל" וכו'.

אני יודעת מתוך הניסיון האישי, אני לא יוצאת לחו"ל בלי הגלויות האלה, ניתן את זה למישהו, למלצר או משהו, וזה אומר לו, "זה מישראל, תודה רבה לך, אתה היית נורא נחמד אלינו". ואנשים מה זה מתרגשים, זה עושה דברים נפלאים.
יהודית גידלי
יש לך דוגמה במקרה?
חוה אלדובי
לא, אני חשבתי שהם יגיעו עם כל החומר שלהם. אני מופתעת שהם לא הגיעו.
אילנה זיילר
זה הגלויות שהילדים בבתי-הספר ציירו, זה הרעיון של השטיח, שזאת תוצר של העבודה החינוכית בבית-הספר היסודי.
חוה אלדובי
אני רוצה לספר על סיפור אחד שכן ידוע לנו, שבמשלחת פולין אחת, איזשהו לילה אחרי שהם היו בטיול מאוד קשה, הם היו נסערים הילדים וזה, והיו קולניים והגיעו תלונות מהשכנים במלון. אחר-כך היה איזה כינוס של כל הילדים עם המדריכים שלהם, ואמרו להם, "תשמעו, קחו אחת מהגלויות ולכו תתנצלו". הילדים דפקו על כל הדלתות במלון, הגיעו עם הגלויות והתנצלו ואמרו, "אנחנו יודעים שהתנהגו אתמול בצורה קצת קולנית". הזמינו אותם לקפה, לעוגות, התרגשו וזה וזה, והכל התהפך.

מועצות תלמידים ונוער, הם היו באמת מוכנים להתנדב בחלוקת גלויות בשדה התעופה ובכל דבר.
היו"ר אילן שלגי
מר לפיד, איך הסוכנות היהודית בתמונה?
אפרים לפיד
אנחנו שמענו את צחי לנגר, זה שגם מופיע כל הזמן בג'ינגלים שלהם עם תגלית. אני לא יודע למה הוא לא מופיע פה. הוא בדרך-כלל אחד שלא מחמיץ אף הזדמנות וזה מוזר. בכל מקרה אנחנו שלחנו השנה, כמו כל שנה, 1,800 צעירים למחנות קיץ ברחבי העולם היהודי. והם עוברים בין היתר סדרת הסברה איך להיות הישראלי המייצג, הם בלי התואר הזה של עמותת השגרירים, בעצם מבצעים הלכה למעשה את השליחות הכי משמעותית, הבלתי פורמלית של ישראל בכל רחבי העולם, בצפון אמריקה, בדרום אמריקה, בחבר העמים, בצרפת, באנגליה ובכל המקומות.

אני מדבר רק על שליחים צעירים, אני לא מדבר על כל מערכת השליחות האחרת. אנחנו שולחים מדי שנה כמה עשרות בנות שירות לאומי לשירות כזה. שהן גם עוברות תהליך הסברה מאוד באוריינטציה הזאת. ואני חושב שכל מי שחוזר, אנחנו מדברים כבר אחרי כמה וכמה שנים של ניסיון בעניין הזה, אנחנו מדברים על אלפי צעירים ישראליים שהיו בשליחויות כאלה שהם הופכים למסבירנים אמיתיים וטבעיים של ישראל היפה.

ואני חושב שזה לעתים יותר מכל ערכות ההסברה למיניהן, הם עושים את זה הלכה למעשה ומציגים את הישראלי היפה. כשהם חוזרים לארץ גם חוזרים ציוניים יותר טובים.
היו"ר אילן שלגי
אולי נשמע את אנשי אל-על, ארקיע.
נאוה רוזנפלד
מה שאל-על עשתה בנושא. א: היא הטביעה את הלוגו של עמותת השגרירים על כל המטוסים. בנוסף רץ תשדיר בגלי-צה"ל, כל הזמן, בשיתוף עם העמותה.
אורי אריאל
תשדיר או חסות?
נאוה רוזנפלד
יש תשדיר שהסוף שלו, "אל-על הכי בבית בעולם", אבל כל הזמן מדברים על ההתנהגות. היה שילוט חוצות בלה גרדיא בתל-אביב, רץ שילוט החוצות בנושא של התנהגות בחו"ל בלוגו של העמותה. ובנוסף אל-על לקחה גם חלק בנשא של הגלויות שדובר כאן, מבחינת עזרה ותמיכה בתהליך הזה.
היו"ר אילן שלגי
בבקשה האדון מארקיע.
יורם מוטעי
ברשותכם הייתי להתייחס לכמה דברים שנאמרו כאן ואחר-כך גם להגיד מה אנחנו עושים באמת כדי לקדם את הנושא. נגיד דברים בשם אומרם, הדברים שנאמרו כאן גם ע"י נציגת משרד החינוך וגם מחברת-הכנסת, אני חושב שהם עיקר הבעיה וגם הטיפול בבעיה. נכון שאפשר לתת ערכות לאנשים שיוצאים לחו"ל, אבל צריך לטפל בבעיה הקיימת מהשורש. והטיפול בשורש מתחיל באמת מילדי הגן. זאת אומרת, לבוא ולהגיד למישהו בגיל 18, "אל תצייר כתובות בחו"ל, כשהוא במשך 18 שנים, אם צייר כתובות על קירות פה בארץ, אז זה קצת קשה, כי זה לא נראה לו דבר חריג.

אז לכן באמת כמו שאני שומע כאן, הטיפול שנעשה מגני-הילדים, הוא לדעתי הטיפול המבורך שבעוד כמה שנים אני מניח שייתן תוצאות, ואולי כבר לא יהיה צורך בדיון כזה. לגופו של עניין מה שחברת ארקיע עושה, אנחנו משתדלים להתמקד במידע ככל האפשר לתייר שיוצא מישראל. המידע הזה בא לידי ביטוי בכל החוברות שאנחנו מוציאים. ובכל פרוייקט מיוחד שאנחנו לוקחים בו חלק, שמדובר בהטסה של אלפים כפרוייקט ייחודי. אנחנו משתדלים לחלק מידע ספציפי וייעודי גם לתייר שמגיע לחו"ל. וגם אם מדובר בקבוצה, אז לראשי הקבוצה.

המידע הזה עוזר גם להתנהג, ועוזר גם בקבלת יכולת להתמודד, א: עם ההגעה, ב: עם השהייה. היכולת להתמודד גם בהגעה וגם בשהייה, הוא בדרך-כלל תורמת לרוגע ולשלווה של האנשים. לפחות לחץ ופשוט ליהנות מהשהייה וליהנות מהטיול, ולא להתעסק עם דברים שגורמים לך אולי למתחים מיותרים. כמו מידע מה קורה כשנגנב הרכב ומידע מה קורה כשהולכת לאיבוד התכולה, המידע הזה נורא עוזר להתנהגות.
היו"ר אילן שלגי
תודה. הנציגה של מועצת התלמידים הארצית, מה אומר הנוער?
אלכס סורקין
קודם כל אני רוצה לברך על היוזמה. הרבה פעמים בני-נוער חוזרים מחו"ל והם אומרים, "התביישנו להגיד שאנחנו ישראלים בגלל ההתנהגות שלא אשים אחרים". אז קודם כל זה לא צריך להיות ככה ואנחנו מברכים ותומכים ביוזמות של שגרירים של רצון טוב בשיתוף עם משרד החינוך ומנהל חברה ונוער. מעבר לזה אני חושבת שבני-נוער, המסה העיקרית של בני-נוער שיוצאים, זה המסעות לפולין באמת. ובאמת במסע לפולין בא לידי ביטוי כל הנושא הזה. ויש הדרכה ויש דיון מקדים על כל הנושא הזה.

חוץ מזה, אנחנו רצינו יותר להתמקד בארץ, כי בארץ ישנה בעיה מאוד קשה. למשל באילת, ישנם מלונות שלא מקבלים פשוט בני-נוער בגלל שזה ידוע שהם עושים בלגאן, לא מתנהגים כראוי, ולא באופן שמכבד את עצמו. וגם טיולים בארץ מספיק לצאת לטיול שנתי ולראות את כמויות הזבל שאנשים ובני-הנוער בטיולים משאירים אחריהם. אז קודם כל, הגלויות שחולקו, מועצת תלמידים והנוער השתתפה בזה, התנדבו בני-נוער שעמדו באל-על וחילקו גלויות של תודה והם חילקו אותם גם בחו"ל.

הדגש העיקרי שלנו עכשיו, מה שהיינו רוצים לראות זה באמת גלויות בארץ. כי מלונות שלא מקבלים בני-נוער, זה לא מכובד. אז אני חושבת שקודם כל צריך לשים דגש באמת על המסעות לפולין ועל המלונות. הנושא של נוער שמטייל בארץ.
היו"ר אילן שלגי
אני רוצה לשאול אותך, מעבר לטיולים בארץ, האם מישהו מדבר עם תלמידים על הצורך להיות מנומס ברחוב, לעמוד בתור לאוטובוס, בתור לקולנוע, לא לצעוק ברחוב. האם על זה משוחחים עם תלמידים בבתי-הספר?
אלכס סורוקין
לא במסגרת של המועצה הארצית. אבל בשיעורי חינוך בבתי-ספר מעודדים את הנושא הזה. ויש הרבה חינוך לערכים ופעילויות של המועצה הארצית באופן ספציפי לקידום הנושאים האלה.
אורי אריאל
קודם כל ביקשתי לדבר אחרי אלכס. פגשתי אותה פעמיים השבוע בלוד.
היו"ר אילן שלגי
מה היה לך לעשות פעמיים בלוד?
אורי אריאל
זה שאלה טוב. נסענו ביום חמישי במסגרת הוועדה לזכויות הילד. וגם אלכס, גם אחרים שאמרו, "בסדר, אתם באים והולכים, זה בסדר". זה היה לא נעים, לא עניתי, אבל באתי אתמול. לראות איך עוזרים להם בקייטנות חו"ל, אני מקווה שלא צריך לעזור להם, אני אומר לך כיו"ר ועדת חינוך. א: יש לך פרטנרית טובה, אני לא יודע ראש-העיר וזה שמה לא בטוח, אני אומר בזהירות, לא בטוח מצד אחד. מועצת התלמידים שהיא יושבת-ראש, היא בהחלט כתובת לעשייה. לפעמים מלמטה זה הרבה יותר טוב מאשר מלמעלה.

בקשר לנושא. זה נושא חשוב מאוד, אני רק חושב שכמו תמיד, זה מתחיל מהבית. אפשר לדבר על חוצות, על חו"ל, ואם בבית-ספר זה לא עובד ובחלק מהבתים של עובד מספיק טוב, נגיד זה עוד בזהירות ובעדינות. עכשיו יהיה מבצע בחו"ל, אני בעד. בסדר, כדאי לעשות את זה, ולחשוב שפה תהיה הישועה, קצת מרחיק לכת. אם נצליח בבתים אצלנו וברחוב אצלנו, אם לא עומדים פה בתור, למה יעמדו שם בתור. מה, כי מישהו יגיד, בעלייה לאוטובוס שהוא מסיע עד המטוס, "חבר'ה יש גלויה, תתנהגו יפה".

לא ככה למדנו את נושא החינוך, אדוני היושב-ראש. גם לא כך למדנו את זה במקומות אחרים. זה עוד דבר שעושים אותו, לא צריך חס וחלילה להוריד מערכו או לבטלו, אבל צריך לדעת לפרופורציות איפה הוא נמצא.
היו"ר אילן שלגי
בהחלט נכון.
הדרה רוזנבלום
אני רציתי רק לומר שאנחנו במסגרת כל קורסי ההדרכה וההנחיה שלנו, לכל מי שעובד עם בני-נוער, אנחנו או משתדלים להביא את האנשים שהם חברי העמותה, ואם לא, אנחנו מציבים אותם בדיסקט ומראים להם את זה בכל הקורסים. כי באמת אנחנו שמים את הדגש לאו דווקא על חו"ל, כי לא לכולם, בטח לא בשנה וחצי, שנתיים האחרונות, יש כסף לנסוע לחו"ל. וכשאני מגיעה לקורסים ומדברת על חו"ל. ממש בקורס האחרון שסיימתי אותו ב1- ביוני, אמרו לי, "זה אפילו לא מחונך שאת אומרת לנו על חו"ל, נראה קודם שיהיה להם כסף לנסוע פה לטיולים ולקייטנות בארץ, ואת תכף מדברת אתנו על חו"ל.

אבל בהחלט אנחנו מדברים על הדברים האלה. אנחנו אומרים, "בואו ניקח את התכנית וננסה ליישם אותה פה". כי צריך כאן דוגמה אישית מאוד מאוד רצינית. ואנחנו בהחלט מנסים עכשיו להרחיב כמה שיותר בכל הקורסים שלנו ובכל ההשתלמויות, את המודעות, "זאת הארץ שלי, זה הבית שלי וזה המקום שאני חייב לשמור עליו". לא רק כשרואים מבחוץ, אלא זה מתחיל מהבית. הלוואי והיה לנו גם את השעות ואת הזמן לעשות את זה גם בבתי-הספר.
אמיר גיסין
מה שרציתי לומר זה שבניגוד לגורמים אחרים שיושבים כאן, אנחנו לקוח של העמותה. אין יותר מדי גופים שמסייעים לעבודתנו, בנציגויות בחו"ל, במיוחד מול מטיילים ישראליים, כמו העמותה. יש לנו שיתוף פעולה מגוון אתה. למעשה חומרים של העמותה מחולקים בכל המחלקות הקונסולריות של כל השגרירויות בעולם. מחלקות קונסולריות בשגרירות ישראל, הם מספקות שירותים לישראליים בחו"ל.
יהודית גידלי
זה המעט שבמעט.
אמיר גיסין
אני אתן לך דוגמה משירותי האחרון בניו-זילנד. מקום קצת בעייתי. זה היה לפני שבע שנים. אבל הייתי אומר שחלק הארי מכל הישראלים שמגיעים לניו-זילנד באופן כזה או אחר, עברו דרך השגרירות.
יהודית גידלי
כמה כבר מגיעים ישראלים?
אמיר גיסין
לניו-זילנד, 5,000 בשנה, אני לא יודע כמה זה היום. חבל לזלזל בזה. אני חושב שהנקודה החשובה כאן היא שבהרבה מאוד שגרירויות בעולם, דווקא במדינות ששמה השם של התיירות הישראלית לא כל-כך טוב - השגרירות מהווה איזשהו אבן שואבת לישראלים שמגיעים, מכיוון שזה המקום שהם יכולים לקבל דואר מהבית, חבילות בבית.
יהודית גידלי
כמה ישראלים יש בטורקיה?
אמיר גיסין
זה אני לא יודע.
יהודית גידלי
350 אלף בשנה. אז בוא נשווה קצת.
אמיר גיסין
אני לא מבין את הקו. הנקודה היא שבנציגויות שלנו יש כמות רצינית מאוד של ישראלים שמגיע. אנחנו לא מנסים, המטרה היא לא למשוך ישראלים לנציגויות, זה פשוט מקום שבו הם מקבלים שירות. ובמקום הזה זה המקום שלמדינת ישראל יש דרך לעודד את פעילות העמותה על-ידי חלוקת חומר ועל-ידי העברת הנושא למודעות של המטיילים שנמצאים שם.

אני חושב שיש כאן מקרה יפה של שיתוף פעולה בין הממסד לבין NGO שחרט על דגלו מטרה יפה מאוד. לנו ודאי יש עניין לשתף פעולה עם העמותה. מכיוון שאחת הבעיות שנתקלים בה במשרד החוץ, היא באמת בהרבה מאוד מקומות, התנהגות של ישראלים. וזה עוד דרך, אני חושב, גם להעביר מסר פנימה אל תוך ישראל וגם להשיג עוד איזה שהיא דרך להגיע לישראלים שיוצאים לחו"ל, בשביל להתנהג בצורה אחרת שמצמצמת את הבעיות שלנו בתור מי שאמור לייצג את המדינה. אז ודאי שאנחנו רואים ברכה בעבודת העמותה.
היו"ר אילן שלגי
אני רוצה לומר לך, אני שמח לשמוע את הדברים. אני פניתי ופגשתי ביזמתי את מר מאיר, הסמנכ"ל הסברה, בנושא חופף. ובדעתי לנסות ולקדם את זה בכמה אופנים. אני סבור שמשרד החוץ לא נעזר די בישראלים השוהים בחו"ל לרגל עבודתם, לרגל לימודיהם. אפילו הייתי אומר, בני-משפחה של כאלה שהם אנשי משרד החוץ. מעבר למה שאנשי משרד החוץ עושים במסגרת תפקידם, אבל אם ישראלים יכולים לצאת ובאופן יזום לפגוש ציבוריים, לא רק יהודיים. ולדבר על ישראל. בין אם זה על עניינים שוטפים שבחדשות, אבל גם על ענייני תרבות, כל אחד בתחום שהוא יכול לדבר בו ולעשות בו.

אני יודע שהקונסוליות עוסקות בזה. אני אישית עשיתי את זה לפני הרבה שנים בעת לימודים בחו"ל. יחד עם זה, אני חושב שאפשר להגביר את זה, שישראלים שנמצאים בחו"ל, או אפילו כאלה שנוסעים לעתים קרובות במסגרת עבודתם ותפקידם, שיוכלו להשתלב במסגרת ההסברה הישראלית. ואני אומר שוב, לא רק הסברה בנושאים שנדונים בעצרת האו"ם.
אילנה זיילר
בהמשך לדבריו של חבר-הכנסת אריאל, לחזור ולומר את מה שאמרתי מלכתחילה. לנו ברור שאנחנו קודם כל צריכים לטפל בתוך הבית פנימה. ולכן כל הנושא הזה בתוך מערכת החינוך היסודית, משולב, כפי שאמרתי קודם, בנושא הרבה יותר מערכתי שנקרא, "תקשורת בין אישית". יש לו הרבה מאוד פנים של התנהגות, של אדם עם עצמו ואדם עם זולתו.

ואנחנו לקחנו את הנושא של שגרירים של רצון טוב, או של פני הישראלי המטייל, בוודאי קודם כל בארץ. על זה היו לנו הרבה מאוד דיונים, ואחר-כך בחו"ל. באמת מתוך הנחה שקודם כל כבודנו פנימה חשוב לא פחות מאשר כבודנו חוצה. ודבר שני, שאנחנו באמת צריכים כאן לשנות התנהגויות בסיסיות של ילדים, משלב החינוך הראשון ולקוות שהתוצאה תהיה באמת אחר-כך, גם התנהגות אחרת של ילדים או של בני-נוער, או של משפחותיהם, כשהם יוצאים לחו"ל.

כך שמאוד חשוב לי להדגיש שלא קרה כאן פתאום איזשהו מבצע חד-פעמי שהמערכת מתלבשת עליו ורצה אתו, ושוכחת שצריך לדבר כאן בתהליכים מתמשכים ובהעמקה של תהליכים ובשינוי התנהגויות ועמדות, וכל היוצא באילו, כפי שזה ברור בכל תהליכים חינוכיים.
רפאל בן-חור
אני רציתי להתייחס לזה מנקודת ראות נוספת. קודם כל, כולנו מתעמקים יותר מדי בסוגיה מנקודת ראות של משלחות של בתי-ספר. אני לא חושב שהבעיה העיקרית היא במשלחות של בתי-הספר. מכיוון שמשלחות של בתי-הספר הולכים עם מדריכים. במידה ומישהו מהם עושה איזשהו צעד לא נכון, יש מישהו שידריך אותם. הבעיה העיקרית, מישהו ציין את זה קודם, היא בעיקר של תרמילאים ושל כל מיני מטיילים בודדים ששם הם יוצרים לנו את השם הרע.

אלה אותם שכותבים את "הברוך ג'מילי", דרך אגב, הכתובות על הקיר לא התחילו מהדור הזה, זה התחיל מהדור של הפלמ"ח. ואנחנו אפילו השיר הזה הוא זכה על-ידי שלמה ארצי למקום ראשון בפסטיבל הזמר בזמנו, שכתוב "ברוך ג'מילי" על הקירות. למעשה ישנן נקודות ממשק שכל התרמילאים האלה, זה לרוב, כמו שאמרה הגברת מאל-על, זה חבר'ה אחרי צבא.

נקודות הממשק אתם הם בדרך-כלל במקומות ששם מוכרים את הציוד לתרמילאים. זה בסוכנויות הנסיעות ועוד כל מיני מקומות ששם ניתן לאתר אותם ולדבר אל ליבם, או להעביר אליהם מסרים כתובים ולעשות פעולות להבהיר להם כאן בארץ, את החשיבות של ההתנהגות שלהם בחו"ל. אין לי ספק שאפשר גם לגייס אותם לעלות את המודעות הגדולה שלהם לגבי כיוון הנושאים של ישראל, כמו שציינת ובצדק רב, המסבירנים הטובים ביותר שלנו או להפך, זה אותם אלה שנוסעים לחו"ל והם נפגשים עם אנשים ומדברים אתם.

הסטטיסטיקות של תיירות בארץ מדברות על כך ש-70 אחוז מהתיירים שמגיעים לארץ, כולם תיירים בסגנון של חבר מביא חבר. כלומר, אדם שהיה בארץ והוא ניהנה מהשהות בקרב הישראלים, הוא ניהנה מהביקור שלו, הוא ניהנה מהיחס, ואותו תייר שנמצא בארץ והוא קיבל יחס נאות, הוא חוזר חזרה והוא הופך להיות ממש מנוף שיווקי שלנו.

אני חושב שאותו דבר אפשר להתייחס לזה לחבורה הזו שנוסעים לחו"ל. אנחנו צריכים לאתר אותם. נפגשתי עם החבר'ה של שגרירי רצון טוב, וניסינו להעביר את המסר הזה אליהם. ולנסות להפוך אותם להיות הגורם שייצור קשר עם האנשים שנמצאים בחו"ל, שאתם הם באים במגע, על מנת להפוך אותם להיות שגרירי רצון טוב לטובת מדינת ישראל. כך שבאופן אוטומטי אותו אחד שהוא גם נושא בחובו איזה שהיא אחריות - אז כמובן גם יידע ויתנהג בהתאם.

תדעו לכם שסטטיסטיקות גם אומרות שרבים מהתרמילאים שמגיעים לכל מקום בעולם, אלה תרמילאים שבאים לבקר חברים תרמילאים שפגשו אותם במקומות אחרים. ומדובר בתיירות לא מבוטלת. אין לי בדיוק את הנתונים המספריים. אנחנו שנה שעברה התחלנו לגבש עם שגרירי רצון טוב גלויה ספציפית לנושא תיירות. הרי המוטו שלהם בנושא של הגלויות שהם מפיצים אותם באמצעות התיירים הישראליים בחו"ל.

והגלויה הזו למעשה, אדם שיוצר אתו קשר ואומר לו, "תודה רבה על הקשר אתך, אם אתה רוצה יותר אינפורמציה על ישראל, אם אתה תקפוץ לבקר בישראל". והכנו גלויות כאלה, אני מאמין שבשנת התקציב הזו, אני מקווה שאנחנו נוציא את זה לפועל. ועם כתובות דואר אלקטרוני.
גילה פינקלשטיין
אני מתנצלת, צריכה להיות הוועדה לזכויות הילד, וזה תמיד חופף הכל ומנסים להיות בכל מקום. השאלה שלי, אני שמעתי פרסומת ברדיו שמאוד לא מצאה חן בעיני. "טוב, בארץ אנחנו מלכלכים, מילא בארץ, אבל בחו"ל?". זאת אומרת, אני ציפיתי שתהיה פה איזה תפנית מהפכנית בהתנהגות הישראלי בחו"ל. וכמו שהצלחנו במאבק לשמור על פרחי בר - נצליח במאבק הזה, לשמור על תדמית של הישראלי.
אורי אריאל
תמיד אותה דוגמה אצלנו, זה נובע מזה שאין שום הצלחה אחרת או שזה אמירה הכי חזקה.
גילה פינקלשטיין
לא, זו דוגמה שאתה רואה שהנה אתה בעזרת חינוך, צריך למצוא משהו חדש שהצליח כל-כך.

אני רוצה לשאול אתכם לפני שאני מתנצלת וחייבת לעזוב. איך יכול להיות הפרסומת הזאת ברדיו, "מילא בישראל אנחנו מלכלכים", אפשר ללכלך זה מדינה שלנו, אבל בחו"ל? איזה פרסומת זאת? אז תסבירו לי מה קורה עם הפרסומת הזאת?
היו"ר אילן שלגי
אני לא חושב שיש פה מישהו שאחראי לפרסומת הזו. אבל בהחלט אנחנו יכולים כולנו להביע מחאה.
גילה פינקלשטיין
מי אחראי לפרסום הזה?
חוה אלדובי
מאיפה אנחנו יודעים.
היו"ר אילן שלגי
זה צריך לבדוק ברשות השידור או לדבר עם העמותה.
גילה פינקלשטיין
זה העמותה, זה האחריות שלה.
היו"ר אילן שלגי
ושוב אני אומר, אנחנו הזמנו את העמותה, ניסינו בכמה דרכים להגיע אליהם.
גילה פינקלשטיין
אני קוראת לחבר-הכנסת אילן שלגי, יושב-ראש הוועדה, לצאת במחאה לפרסום הזה שבטח ראית, זה העמותה של השגרירים.
היו"ר אילן שלגי
אנחנו נשלב את זה.
חוה אלדובי
אני רוצה להגיד שמסמנים פה שלושה כיוונים. כיוון אחד זה הכיוון של התרמילאים. עכשיו אם זה באמת ככה לדבר על העמותה באופן מאוד אמיתי, אז זה מוסיף למודעה, הם מוציאים חופשות של תרמילאים שמתנדבים בכל מיני יישובי מכשולים, בנפאל בכל מיני מקומות. מסייעים ובאים בשם מדינת ישראל ומסייעים בזאת לפעילות מאוד יפה. באמת באיזשהו מקום חילוקי הדעות שלי אתם זה על הנושא של ההתמקדות בחו"ל. ולכן אנחנו לקחנו את המגמה, מנהל חברה ונוער, גם על חו"ל, אבל מתוך אמונה שבאמת אותו הגורם שגורם למישהו להתנהג כך בארץ.

אלה הכיוונים שאנחנו לקחנו, כשחו"ל באמת מנותב בענייני המשלחות, אבל העבודה האמיתית שלנו מכוונת לשני המישורים. ויש לי כאן פשוט דוגמאות.
היו"ר אילן שלגי
תשאירי לנו את זה.

אנחנו צריכים גבירותיי ורבותיי, לסיים. אני מציע לחברי, אורי אריאל, שאנחנו נחליט כדלהלן:

ועדת החינוך והתרבות קוראת למשרד החינוך והתרבות להגביר המעורבות בהסברה לישראלים, בני-נוער ומבוגרים, בדבר הצורך לנהוג זה כלפי זה בנימוס ובדרך ארץ. תוך התייחסות גם להתנהגותם של ישראלים בחו"ל. אבל הדגש הוא על דרך הארץ והנימוס. תוך התייחסות גם להתנהגותם של ישראלים בחו"ל.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לפעול כגורם יוזם ומוביל בחינוך תלמידים. והסברה לישראלים בכלל, באשר להתנהגות ברשות הרבים ובטיולים בארץ ובחו"ל. הוועדה שמחה לשמוע על מעורבות משרד החוץ ומשרד התיירות בפעילות מול ישראלים בחו"ל. ובעידודם להיות שגרירי רצון טוב של המדינה בכל מקום בו הם נמצאים.

הוועדה קוראת לכל הישראלים היוצאים לחו"ל לנהוג בנימוס ובנועם הליכות. הדבר נכון כמובן גם בחיי היום-יום בארץ, אולם בצאתנו מגבולותיה, עלינו להקפיד עם עצמנו מעל ומעבר.
אילנה זיילר
סליחה שאני מעירה, אבל מתוך הדברים משתמע, אתה אומר, "להגביר, שהמשרד לא עושה".
היו"ר אילן שלגי
אני חושב שאתם לא היוזמים, אתם נרתמתם לפעילות של העמותה. עכשיו זה שאתם עושים לגבי תלמידים, זה בסדר. שאני קורא לכם להגביר, זה לא אומר שאתם לא עושים מספיק.
רפאל בן-חור
אני מבקש, תחזק את הדרישה שלכם כמעורבות של משרד התיירות בנושא הזה.
היו"ר אילן שלגי
יש סעיף מיוחד שמדבר על משרד החוץ ומשרד התיירות. בהחלט כן.

תודה רבה לכולם.





הישיבה ננעלה בשעה 10:00

קוד המקור של הנתונים