הצעת חוק הבנקאות (רישוי)(תיקון מס' 13), הצ"ח אנשי צד"ל, שינויים בתקציב

5
ועדת הכספים
19.7.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 174
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום שני, א' באב התשס"ד - 19 ביולי 2004 - בשעה 10:45

1. הצעת חוק הבנקאות (רישוי)(תיקון מס' 13), התשס"ג-2003
2. הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ג-2003 (פ/292)
3. שינויים בתקציב לשנת 2004

חברי הוועדה: אברהם הירשזון - היו"ר
דניאל בנלולו - מ"מ היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
אלי אפללו
מיכאל גורלובסקי
משה גפני
חיים הרצוג
אבשלום וילן
אהוד רצאבי
אברהם בייגה שוחט

שוקי שי - יועץ המנכ"ל, משרד האוצר
ירון זליכה - החשב הכללי, משרד האוצר
עדי שחף - חשכ"ל
יובל ברונשטיין - סגן חשכ"ל
גיל שבתאי - עוזר החשב הכללי, האוצר
דרורה ליפשיץ - משרד האוצר
יואב לימן - בנק ישראל
חני פרץ - בנק ישראל
ורדה לוסטהויז - יועצת משפטית, בנק ישראל
אילן מזור - נציג בנק הפועלים, איגוד הבנקים
רונית אברמזון-רוקח - נציגת בנק דיסקונט, איגוד הבנקים
דליה טל - קנטור, אלחנני, טל ושות', איגוד הבנקים
אייל דותן - קנטור, אלחנני, טל ושות', איגוד הבנקים
מוריה דורון-הופטמן - נציגת בנק הפועלים, איגוד הבנקים
עו"ד טל נד"ב - נציג איגוד הבנקים
עו"ד איתי גפן - משרד גורניצקי, איגוד הבנקים
מיכל עבאדי - יו"ר מ.י נכסים
נירה להב - מ.י נכסים
יחזקאל לביא - מתאם לשכת הקשר, משרד הפנים
עירית ויסבלום - משרד הפנים
יצחק וכטל - משרד הביטחון
רינת גולד-גזית - משרד הביטחון
עמרי אינגבר - משרד הקליטה
אורנה ורקוביצקי - מינהל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד גידי פרישטיק
כריסטנה קורנהאוזר
ניר רייס - אגף התקציבים, משרד האוצר
אריאל למדני - משרד החקלאות
הרצל בן-יהושע - משרד התחבורה
ולדימיר סימון - מע"ץ, משרד התחבורה
משה בר-סימן טוב
יפתח ברמן
עמית לנג
ראובן קוגן

סמדר אלחנני

אנה שניידר
שגית אפיק

טמיר כהן

הדס דויטש


1. הצעת חוק הבנקאות (רישוי)(תיקון מס' 13), התשס"ג-2003

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

ביום רביעי שעבר היינו צריכים לשמוע האופק הוורוד של השנה שעברה מקובי הבר. האופק התקדר קצת גם כי הישיבה לא התקיימה. אני ראיתי שגם השבוע בסדר היום לא מופיע.

קודם כל, תודה רבה על ההערה. לא קיימנו את הישיבה משום שהייתי עסוק בנושא הנמלים, ולכן לא קיימנו באותו יום. לכן ביקשתי לדחות את זה, כי רציתי להיות בישיבה ולשמוע את הדברים. קבענו את הישיבה לשבוע הבא, וקובי הבר יאמר את דבריו פה. אני לא יודע באיזה מזג אוויר הוא יהיה...

אני מבין שיש לך הצעה לסדר, חבר הכנסת שוחט.

יש נושא שחוזר מפעם לפעם, ולדעתי, מחייב טיפול. הוא נמצא בסמכות הבלעדית של ועדת הכספים – הנושא של תנאים נלווים לראשי ממשלה לשעבר, נשיאים לשעבר, מערכת מצומצמת של אנשים, אבל ביקורת לא קטנה, כללים לא ברורים. מכיוון שבדקתי את הדברים, אני יכול להגיד שגם לאגף החשכ"ל בשעתו היתה פנייה עוד לאלי גולדשמידט לקבל הכרעות בנושא. הדברים האלה השתנו כי השתנה אופיים של ראשי הממשלות, מודל העבודה ומודלים אחרים. מכיוון שהדבר בסמכות הוועדה, ושוחחתי אתך על כך, אני מבקש שתקום ועדת משנה שתעסוק בעניין בצורה יסודית ביותר ותוכל להביא לוועדה מסמך מקיף ורחב שיקבע כללים הולמים ונאותים, ברורים וחד-משמעיים. אני מניח שגם החשב הכללי, שבמקרה יושב כאן, לא ידעתי שזה ייצא בישיבה הזאת, אשמח שהדבר הזה ייעשה.

הדבר בסמכות הוועדה, ואני מציע להקים ועדת משנה. הכנתי נוסח של זה, לפי דעתי במה הוועדה תעסוק.

אני גם אשמח שתקרא את הנוסח. אכן חבר הכנסת בייגה שוחט דיבר אתי על כך כבר לפני עשרה ימים, והעלה את ההצעה הזאת, אני חושב שזאת הצעה נכונה, טובה, רצינית וראויה. במקום שנעסוק מדי פעם בתיקון של מגרעת כזאת או אחרת, חבר הכנסת שוחט מציע אחת ולתמיד לעשות דבר יסודי שיכלול גם נשיאים, גם ראשי ממשלות, מה שבתחום סמכות הוועדה, ואז ועדת המשנה הזאת תגיש מסמך למליאת הוועדה לדיון ולאישור, כן או לא, זה כבר תלוי בוועדת הכספים. אני חושב שאתה מתפרץ לדלת פתוחה, אני אשמח מאוד שתעשה זאת. אני אודה לך אם תסכים לעמוד בראש הוועדה הזאת. אני מציע שתקרא את מה שאתה חושב שהוועדה תעשה, יש לך את זה בכתב, העברת לי גם העתק של הנושא, ואם יש לך גם החברים שאתה מציע שיהיו בוועדה – אני אשמח מאוד.

הנוסח נכתב בהתייעצות עם אנה שניידר. אקרא את הנוסח: הצעת החלטה - הקמת ועדת משנה לעניין תנאים נלווים לנשיאים לשעבר וראשי ממשלה לשעבר; ועדת המשנה תדון בהשתתפות בהוצאות ובכל התנאים הנלווים (למעט זכויות פנסיה) של נשיאים לשעבר, אלמנות נשיאים לשעבר וראשי ממשלות לשעבר. ועדת המשנה תביא בפני מליאת ועדת הכספים הצעה כוללת, אשר תכלול קריטריונים ברורים לתנאים הנלווים, דרך ושיטת ביצועם ותקופת הזכאות להם. ועדת המשנה תמליץ על שינויי חקיקה במידה ויידרשו כאלה. בדיוניה תתייעץ הוועדה עם לשכת נשיא המדינה, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר וכל גורם אחר אשר תמצא לנכון. היועצת המשפטית של הכנסת תלווה את עבודת ועדת המשנה.

זה הנוסח שאני מציע.

למה אלמנות של נשיאים?

כך מופיע בחוק.

לאלמנות של ראשי ממשלה אין היום שום זכויות, להבדיל מאלמנות של נשיאים.

אני שוחחתי עם מספר אנשים וגם התייעצתי אתך. אנשים נתנו הסכמתם – בריזון משינוי, אפללו מהליכוד- -

הוא היה אתך גם בוועדה לנושא נשיא המדינה.

כן. סלומינסקי מהמפד"ל, חיים אורון מיחד, אני – ודהן מש"ס. עם כולם דיברתי.

אני לא חושב שצריך להביא את זה להצבעה, אבל אם יש למישהו התנגדות לנושא הזה, שיאמר.

תודה רבה, אני מציע שתתחילו בעבודה, ואני רוצה לאחל לכם הצלחה בעבודתכם.

אנו עוברים לנושא תיקון מס' 13. מאחר שאני מאוד אוהב להיות זהיר וללכת על קרקע בטוחה, שאלתי בעקבות כתבות כאלה ואחרות שהיו, האם גברתי רואה איזה מצב שאני לא צריך לנהל היום את ישיבת ועדת הכספים בנושא הזה? אני אשמח לדעת. אם גברתי חושבת שאני כן יכול לנהל, אשמח לנהל.

תשובתי מבוססת על כללי האתיקה לחברי הכנסת. נאמר בהם כך: לא יהיה לחבר הכנסת במילוי תפקידו עניין אישי ולא יהיה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הכנסת לבין עניינו האישי. ואם היה לו עניין אישי, הוא צריך להודיע על כך ולא צריך להשתתף בדיון בנושא שיש לו בו עניין אישי, אלא לאחר שהודיע – אם מדובר על דיון בוועדה, הוא לא צריך להשתתף בהצבעה על אותו נושא.

יש הגדרה של עניין אישי, האומרת: הנאה חומרית ישירה או עקיפה של חבר הכנסת, קרובו, לקוחו או חבר בני אדם, למעט עניין הנוגע לענף משקי שחבר הכנסת משתייך אליו. לכן השאלה - האם מדובר בעניין אישי לגבי חברי כנסת, קודם כל צריך להחליט האם נושא מסוים בעצם הוא עניין שנוגע לענף משקי שחבר הכנסת מייצג. היו לנו כבר מספר מקרים בעבר הרחוק והקרוב לגבי העניין הזה.

הוגשה נגד היושב ראש תלונה לוועדת האתיקה, והיא עוד לא התחילה להתברר.

התחילה להתברר, עוד לא הסתיימה.

לא התחילה באופן מעשי להתברר. כל עוד אין החלטה של ועדת האתיקה, כשהשאלה הראשונה שתישאל, האם מדובר פה בעניין אישי או ענף משקי, אנחנו נמצאים במצב של ספק, וספק בכל הליך משפטי פועל לטובתו של אותו אדם שמעורב בהליך המשפטי.

לכן אני חייבת להחזיר את הכדור אליך. אם אתה סבור שיש לך עניין אישי בכפוף להגדרה שכרגע ציינתי בנושא שנידון פה, תצטרך להודיע. אם אתה סבור שאתה רוצה להשאיר את זה להחלטה של ועדת האתיקה או שאתה סבור שאין לך שום עניין אישי, כמובן שההחלטה שלך בעניין הזה בשלב זה היא ההחלטה שקובעת.

תודה רבה.

כיוון שהנושא עלה על ידך, אדוני היושב ראש, כחבר בוועדת האתיקה תרשה לי הצעה לכל חברי הוועדה. אני לא רוצה להתייחס למה שנאמר בוועדת האתיקה, כי מתוקף תפקידי אני חייב לשמור על סודיות וכך אעשה. אני מציע לכל חברי הוועדה לתת את מלוא הגיבוי ליושב ראש ולא לקיים את הדיון בנושאים האלה עד שוועדת האתיקה תסיים את הדיונים, זה יהיה מהר. אני בטוח שאחרי סיום הדיונים בוועדת האתיקה, אדוני היושב ראש יוכל להמשיך למלא את תפקידו כמו עד היום באותה נאמנות ואותו יושר. אבל כיוון שהמצב עכשיו בספק, כמו שהיועצת המשפטית הסבירה את העניין, אני מציע שמצד אחד אנחנו נותנים אמון מלא ביושב ראש, מצד שני אנו לא רוצים לקיים את הדיון הזה כאשר היושב ראש לא אתנו, כי אנחנו מאמינים בו באמון מלא, נדחה את הדיונים עד שוועדת האתיקה תסיים את תפקידה, וזה יהיה מהר. אני לא מציע שמישהו אחר ינהל את הישיבות.

תודה רבה. אני מאוד מודה על האמון. אני חושב שענייני האישי לא צריך להביא לידי כך שחוקים לא ילכו בנתיב הנכון שלהם.

עוד שבוע.

לכן הייתי מציע – לי אין ספק, אבל מאחר והעניין תלוי בוועדה, הייתי מציע שמישהו אחר ינהל את הישיבה הזאת עד שתיפול החלטה. עם כל הכבוד והתודה שאני רוחש לחבר הכנסת דהן על הדברים שלו, הייתי מציע שהישיבה תימשך ואני אפרוש לחדרי, ומישהו אחר ינהל את הישיבה.

המניעה היא על ההצבעה, לא על ניהול הישיבה.

דני, תנהל.

אנו נקבל הסברים על סעיף-סעיף בחוק, נשמע הערות, ואנחנו היום לא נבצע הצבעה אלא פשוט נקשיב ואם יש הערות לכל אחד, נעלה אותן. בישיבה הבאה נעשה סיכומים והצבעות.

רק ביום חמישי, אחרי שרצנו אחרי זה, קיבלנו בשעה מאוחרת את התשובות של המפקח על הבנקים לשאלות שהוועדה הציגה בפניו, כולל הערות שלנו, כך שאנשים שלנו קיבלו את זה רק ביום ראשון בבוקר.

זה טיעון שלהם כל פעם.

היינו רוצים להניח בפני הוועדה תשובות מדויקות ומפורטות בכל נושא הנוגע בבנקים. כמובן, לא הספקנו להכין את זה מיום ראשון בבוקר עד היום.

יש לך זמן לישיבה הבאה להכין את זה.

רק כדי להעמיד דברים על דיוקם, אותו תירוץ שמענו גם בפעמים קודמות. אי אפשר כל פעם לדחות דיונים באמתלה שקיבלנו את החומר מאוחר.

למה לא? אם לא חילקו חומר, זאת סיבה מוצדקת. אל תנהל לנו החיים.

שמעתי את הטענה. אמרתי שהיום אין הצבעות, יש לו זמן להביא את זה עד הישיבה הבאה.

מעולם לא העלינו טענה שלא קיבלנו חומר בזמן.

שמעתי את הטענה. אני מבקש שתביאו את החומר לישיבה הבאה.

הגשנו את החומר בזמן. ברגע שהיתה לי פנייה מעו"ד טל נד"ב, מיד נתנו את החומר.

מייד אבקש מסגנית היועצת המשפטית של האוצר לעבור סעיף-סעיף. אומר כמה מלות רקע, להזכיר לחברי הכנסת מה מטרת החוק; מטרת החוק בראש ובראשונה להקנות כלים למפקח על הבנקים שיעלו בקנה אחד עם כלי פיקוח שיש בעולם. גם בנק ישראל, גם משרד האוצר, פה אחד אנו סבורים שיש פער גדול בין סמכויות המפקח כרגע על-פי החקיקה הקיימת ובין הנהוג בעולם, פער שאינו עומד לזכותנו וראוי שיתוקן. לכן באה הצעת הממשלה יחד עם בנק ישראל ונועדה לתקן המצב הזה, לסגור את הפער ולאפשר לנו לנהוג כמתוקנות במדינות העולם.

אני מבקש מעו"ד דרורה ליפשיץ לעבור סעיף-סעיף.

יש פה שני נושאים שיכולים לדון עליהם יחד, או להפריד; יש הנושא שהעלית – לגביו אין מחלוקת. הנושא השני מאוד מרכזי – בנק ללא גרעין שליטה, שהוא לא השאלה איך מגבירים פיקוח. היות ולא כל החברים משתתפים בכל הישיבות – יש הגברת הכלים שבידי המפקח על הבנקים, אפשר לדון בהם עם הדיון הזה, או לחוד. יש נושא שני, מאוד מרכזי, שאני כמי שהשתתף, נדמה לי, בכל הישיבות, מרגיש לגביו עוד הרבה מאוד חללים ריקים, והייתי מקווה, אדוני היושב ראש, שתוך כדי קריאת הסעיפים לא נקרא אותו ונלך הלאה, כאילו זה עוד אחד מהסעיפים, האם המפקח יכול או לא בהודעה של 60 יום לעשות את זה ואת זה. זה לא אותו נושא. אגב, אם היה מסודר הסיפור, היה מגיע הנושא הזה כנושא אחד – הפרטת בנק לאומי – שבדברי ההסבר הוא מככב, ובהסבר שלך הוא איננו.

בוא נפריד את שני הנושאים. היושב ראש הקבוע של הוועדה הבטיח שיבואו הנה שלושה-ארבעה אנשי מקצוע, לא כאלה שמנועים לדבר כי מבנק לאומי, ולא כאלה שלא רוצים לדבר כי הם בבנק מתחרה, ולא כאלה שרוצים לדבר, כי הם בעד המהלך, אלא שיבואו לוועדה ויגידו איך נראה הסיפור בעיניהם. זה לא קרה. אז היות ונכנסים עכשיו למהלך של מעבר על החוק, ואני בטוח שבשעה מסוימת יתחילו לקרוא אותו, ובשעה אחרת יבואו הנה 12 איש ויצביעו, אני מבקש שהתהליך הזה לא יתרחש.

חבר הכנסת אורון, שמעתי, אשקול את הדברים ואתן לך תשובה בנושא.

אני מקווה שהתשובה תהיה לפני ההצבעה.

בוודאי.

אני לא מבין למה זה אינטרס שלי. חוץ מזה שיש לי בכל הבנקים חשבונות עם אוברדרפט וריבית חריגה, אני לא מבין- -

לפי המפקח על הבנקים, 80% ממדינת ישראל היא בעלת עניין.

התייחסות קצרה לדברים שחבר הכנסת אורון אמר; לטעמי, שוחחנו בהרחבה בשני הדיונים הקודמים בסוגייה שהעלית, הממשלה הסבירה שבנקים רבים בעולם נסחרים ללא גרעין שליטה מזוהה ומוגדר, אנחנו לא רואים עם זה כל בעיה ומקום להבחנה בין המצבים. החוק מתייחס לפיקוח הכללי, בין אם במקרה הזה או השני, הוא קובע הבחנות להיקף הבקרה והפיקוח בכל אחד משני המצבים. אנחנו חושבים שמדינת ישראל אינה שונה ממדינות אחרות בעולם, בארצות הברית חלק גדול מהבנקים, אולי רוב הבנקים, אם ירצה המפקח, הוא יוסיף, נסחרים ללא גרעין שליטה מזוהה.

הם גם הסבירו למה התנגדו לזה. לפחות תגיד: יש בעיה, אבל שקלנו בתוך האיזונים לעשות כך. למה מציגים כאילו אין בעיה?

למה אתה חושב שיש בעיה? למה אנחנו צריכים להיות מיוחדים מהעולם?

חבר הכנסת אורון, הוא יציג, יאמר את הדברים: אחרי כל סעיף- -

לא זאת הבעיה. רצים קדימה כשהוועדה ביקשה לא לרוץ.

אם נגיע לסעיף כלשהו, נעצור ונדון על זה.

אבל זה ברמת העיקרון.

העיקרון שהנחה אותנו הוא העיקרון שמדינת ישראל אינה שונה ממדינות אחרות בעולם. מה שמקובל בעולם, הן לגבי הבעלות ואופי השליטה בבנק והן לגבי כלי הפיקוח של המפקח, לא צריך להיות שונה ממה שמקובל בעולם. אנחנו כאן מביאים הצעת החוק שהממשלה, משרד האוצר ובנק ישראל פה אחד סבורים שיש פערים בינינו לעולם, ואנו מנסים לסגור אותם פה בהצעת החוק הזאת.

הדו שיח הזה, שיש החלטת ממשלה והגיעו להסכמה, אז מי שהיה בדעה אחרת לא יגיד אותה כאן. כולנו חיים בארץ, קוראים עיתונים ומדברים עם אנשים. עובדה שעד לא מזמן היתה דעה של כל אנשי המקצוע האלה חד משמעית נגד הפרטת בנק בסדר גודל כזה ללא גרעין שליטה. היתה עמדה מוצהרת, לכן הקימו את ועדת מראני. אתה יכול להגיד: בסדר, שקלנו מחדש, ואנו מציעים אחרת. אבל אני חושב שזאת תהיה טעות מבחינת הצגת העניין לחברי הוועדה, כאילו יש פה מסלול כזה.

אני מבקש ישיבה שלישית – תנו את רשימת הארצות שהמודל הזה של בנק בסדר גודל כזה הוא בלי גרעין שליטה. השאלה השנייה היא: המנגנון שמוצע פה היה נושא מאוד מרכזי שהיתה עליו פה מחלוקת גדולה. בהנחה שהולכים על מהלך של בנק בלי גרעין שליטה, מה המנגנון שבאמצעותו יהיה הפיקוח במהלך התקופה שאין גרעין שליטה, ומה הדרך שבו יתגבש גרעין השליטה ומה בדיוק יהיו המנגנונים המאזנים בתקופת המעבר? נגיע לזה, נתווכח על זה. אבל להגיד: זה אחד הסעיפים שנגיע אליו, בסדר. אני מכיר את הוועדה, ישבתי בה הרבה שנים, כנראה שיש התפתחויות כל הזמן בטיב העבודה של הוועדה, אין בעיה. אבל את זכות הזעקה אי אפשר למנוע כי אי אפשר להחליף חברי כנסת, כמו ששמענו במקרה אחר שנדון בימים האחרונים. אל תדאג, בסוף יופיע הרוב, כמו שתמיד מופיע, ויצביע.

הסיפה של הדברים שלך מיותרת. אתה תמיד אומר: אני באופוזיציה, הקואליציה תמיד תצביע. כאשר היית בקואליציה, לא אמרת את הדברים האלה. שכחת.

אתה יושב כאן, מעיר הערות, אתה לא יכול לומר שלא מתייחסים להערות שלך, שלא שומעים. מקשיבים. יש לך ניסיון, דבריך חשובים, ואנחנו לוקחים אותם בחשבון. כשנתקן הכל, נמצא את התיקונים הנכונים בחוק, יעשו אותם, ונביא את זה להצבעה. אם תצביע או לא, את זה נראה באותו רגע.

לפי מיטב זכרוני, אולי אני טועה, אך נדמה לי שהדיון שג'ומס מדבר עליו לא התקיים עדיין. הדיון על דרך ההפרטה של בנק לאומי לא התקיים עדיין בוועדה.

זה לא הנושא.

אתה מציג כאילו באופן תמים הגיע חוק של הפיקוח על הבנקים שעד עכשיו לא היה מספיק טוב וצריך לתגבר אותו. אנחנו הרי יודעים שהחוק הזה נבע – ואולי אחר כך הוסיפו עליו שכבות נוספות – מדיון שהתחיל על הפרטת בנק לאומי. זה היה הקטליזטור לדיון. מכיוון שהחליטה ועדת מראני שהיא מציעה ללכת דרך מכירת המניות לשוק, ובנק ישראל פחד שבמצב הפיקוח הקיים יהיה לו קשה לשלוט בעסק, הוא בא ואמר: נחוקק חוק עם חגורה ושלייקעס.

לשאלתי, אולי בישיבה הראשונה, את יואב, הוא אמר: זאת היתה הסיבה, אך יש דברים שבגינם החוק טוב גם בלי עניין ההפרטה. זאת התשובה שקיבלתי. לשאלה של ג'ומס, האם ההחלטה עצמה, החלטת מראני לפני החוק, ובוודאי ההחלטה החדשה של פיזור המניות לציבור, על זה לא היה דיון בוועדה. אפשר להגיד שמבחינה חוקית את שיטת המכירה של הבנקים לא צריך להביא טרם הביצוע, אלא להביא לאישור אחרי הביצוע, אני לא יודע מה יהיה לאשר אחרי הביצוע אם כבר יחלקו המניות – אני חושב שגם יושב ראש הוועדה וגם חברי הוועדה זכאים לדיון הזה שעליו אתה מדבר, מה עושים עם בנק גדול, האם למכור אותו?

זה לא הדיון עכשיו.

זה לא הדיון, אבל כל אחד מבין שהתולדה של החוק הזה הוא בגלל ההפרטה של בנק לאומי.

זה לא הדיון, שר אוצר לשעבר.

אני מוכן להתחייב שנבוא בצורה מסודרת בלי קשר לחוק הזה, לוועדת הכספים, בין אם חייבים לבוא ובין אם לא, ונערוך דיון מסודר על הפרטת בנק לאומי, הדרכים, האלטרנטיבות, מה אנו ממליצים, בין אם חייבים ובין אם לא.

יותר מזה; חלוקת האופציות לציבור תיעשה על פי חוק. בפרוטוקולים היה מה שג'ומס מדבר עליו, לקבל דעת מומחים נטרליים לגבי קיום בנק בסדר גודל כזה בלי גרעין שליטה. והיתה שאלה ספציפית על לאומי. לגבי השאלה שלך לגבי לאומי, אמר חבר הכנסת הירשזון, יושב-ראש הוועדה, בדיון הקודם: השתכנעתי שלא צריך לקיים דיון נפרד, כי יהיה דיון על החוק שיבוא לחלוקת המניות, ואז יתקיים הדיון. לגבי מומחים הוא אמר שצריך לשמוע. זה מה שנאמר בפעם הקודמת.

הצעת חוק הבנקאות רישוי (תיקון מס' 13), התשס"ד-2004 - קוראת.

ההגדרה הקיימת כיום בחוק קובעת שהזכות למנות דירקטור, אמצעי שליטה, הם כל אחד מאלה: זכות הצבעה באספה כללית של חברה או בגוף המקביל של תאגיד אחר, והפסקה השנייה - הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו. אנו מציעים לתקן את הפסקה שאני קוראת עכשיו: חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר שהוא בעל הזכות למנותו. אנו רוצים להוסיף לחזקה, שגם מי ששולט באותו תאגיד, גם הם חזקה שהם בעלי הזכות למנותו.

אדוני, אמרת שלא היה לך זמן לעבור על החומר. יש לך הערות עכשיו על החומר?

כנראה, לא הסברתי את עצמי נכון. המפקח על הבנקים התייחס למספר נקודות שהוועדה שאלה אותו, מה שעומד בבסיס החוק לגבי סמכויות מפקח בעולם, לגבי נושאי משרה וכו'. לתשובה שלו לא הספקנו להתייחס. לסעיפים עצמם יש לנו הערות, והעברנו אותן לוועדה כבר מזמן, לא ברגע האחרון.

יש כאן חזקה שאומרת שמי ששולט בתאגיד ייחשב בעל שליטה בו. זה מסתמך על הגדרת שליטה. מה שנאמר בהגדרה, שמי ששולט הוא זה ששולט. יש פה טאוטולוגיה. בתוך המונח אמצעי שליטה - אי אפשר להגדיר שזה שאתה שולט זה שיש לך אמצעי שליטה. ההפך הוא הנכון.

בגלל המונח אמצעי שליטה גם במגדיר וגם בגוף ההגדרה.

אבל שליטה היא הגדרה אחרת.

אנו משתמשים בו במונח שמוגדר אחר כך. איזו בעיה מהותית מלבד זה שמשתמשים במונח שמוגדר אחר כך מתעוררת לך פה? איזה מקרה יכול להיות בעייתי?

זאת תוספת ייחודית לחוק הבנקאות רישוי. היא לא נמצאת בחוקים אחרים שמגדירים שליטה- -

תסתכל על ההגדרה של אמצעי שליטה ועל ההגדרה של יחד עם אחרים בחוק המקורי, לפני התיקון. תראה שאותה בעיה, לשיטתך, קיימת גם שם.

הוספתם קומה שנייה, אמרתם שמי ששולט למעלה, שולט גם למטה.

אם יש לך בעיה, אז יש לך בעיה גם עם החוק כמו שהוא היום.

קוראת את סעיף 2. סעיף 6 עוסק בשיקולים למתן רשיון. מה שאנחנו מציעים להוסיף מופיע היום – אנחנו מציעים שבין השיקולים תהיה גם תחרות לשוק ההון בכלל ולמערכת הבנקאות בפרט, לאור שאלת הריכוזיות.

תיקון סעיף 11, סעיף 15 וסעיף 14 – אלה בעצם תיקונים זהים.

קוראת סעיפים 3, 4, 5. אנו מציעים למחוק את הסעיפים שמדברים על שליטת בנק בתאגיד בנקאי אחר, כי הם מוסדרים אחר כך בהמשך.

סעיף 6, אנו מוסיפים פה סעיף 20א, החזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אחר. זה בהמשך לפסקאות שמחקנו קודם. קוראת סעיף 6.

כאן אנו מציעים לאפשר לתאגיד בנקאי או לתאגיד החזקה בנקאית להחזיק בתאגיד בנקאי אחר או עד אחוז או להיות שולט לבדו באותו תאגיד.

מה המצב הקיים?

יש הוראות שהסדרנו, שאסור לשלוט אלא בתאגידים הקיימים.

היום אין שום מגבלה על הדרך שבה בנק שולט בתאגיד בנקאי אחר. השאלה, אם יש מקום להגביל תאגיד בנקאי באחוזי שליטה בתאגיד בנקאי אחר – לומר אם זה רק אחוז אחד, האם בנק יכול להחזיק 30% בתאגיד בנקאי אחר, וב-30% אפשר לשלוט בשוק ההון. עכשיו אתם אומרים שב-5% אפשר לשלוט בתאגיד בנקאי. למה תאגיד בנקאי לא יכול להחזיק 30% מתאגיד בנקאי אחר?

למה עכשיו לא מחזיקים?

בנק יסוד למשכנתאות מוחזק על ידינו כיום ב-60%. ברור לי שהיום אנחנו נמצאים – הסיטואציה שלנו לא חורגת ממה שהחוק מתיר.

זה לא יוצר שינוי במצב הקיים בפועל.

השאלה היא מה מטרת ההגבלה, ולמה לא מרשים לתאגיד בנקאי להחזיק פחות מ-50% בתאגיד אחר?

יש לסעיף הזה שני רכיבים; אחד, שליטה לבדו, והשני - ה-50%. לכאורה אפשר לוותר על אחד מהם. אם השליטה לבדו, עלול להיות מצב שבו לא שולט לבדו, את ה-50% מחזיק עוד מישהו. אז צריך שולט לבדו. את מתארת מצבים שבנק אולי יחליט שהוא יכול לשלוט לבדו עם 15% או 20%, והוא מרגיש טוב. יום, יומיים, שולט לבדו, אבל ביום השלישי הוא לא שולט כלל, היה תיקו בעניין הזה, ופה אתם בונים רק על העובדה שהנגיד לא ייתן היתר למישהו אחר. אבל גם בלי היתר, כל האופוזיציה יכולה להפוך את השולט לחסר אונים, שלא יכל לנהל את הבנק בכלל, משום שהם לא ישלטו בבנק, אבל לא יתנו לו לעשות מה שהוא רוצה לעשות כדי ליישם את שליטתו.

אם הוא יאבד השליטה, אנחנו במצב שהוא הפר את ההיתר או את החוק? האם צריכים לשלול לו את ההיתר כי הוא בדיפולט? אנחנו נתנו פה תנאי נוסף, שמונע את האפשרות שנהיה במבוכה הזאת. את צודקת, אפשר לבנות מודלים ולקיים שליטות גם ב-49.7%, זה לא כתוב בתורה שתמיד אני חייב 50.1% כדי לקיים השליטה, אבל ההפך בהחלט יכול לקרות, והמצב הזה שהוא לא טוב מבחינתנו, שבנק איבד השליטה בחברת הבת, זה מצב שאם רוצים לאפשר אותו, צריך סוללת אמצעים, מה עושים במצב כזה.

אני רוצה להעיר; אל"ף, הסעיף הזה כן משנה מצב קיים, אם כי יש בסוף הוראות מעבר. בנק לאומי מחזיק כיום בבנק איגוד 14%, ולכן זה לא נכנס לסעיף הזה. לכן יש מצבים בשטח שנוגדים את הסעיף הזה.

אני בודק, אתם קיבלתם את החוק הזה לפי חצי שנה.

הערנו הערות במסמך עב כרס.

וקיבלתם תגובות?

לא.

חשבתי שלא מכירים את החוק.

אנו מכירים מאוד את החוק. היו כמה ישיבות. הערנו נייר ארוך ומסודר, העברנו אותו לוועדת הכספים. הנייר פה, אנו יכולים למסור אותו שוב. מאחר ומקריאים את החוק, אנחנו מעירים הערות לגבי כל סעיף.

חבר הכנסת אורון, הם קיבלו את החומר, העירו הערות, קיבלו תשובות. אנו לא נדון עכשיו על כל התשובות.

יש פה אי הבנה בסיסית, אני מקווה שלא עם אנשי האוצר. עם כל הכבוד, ברגע מסוים זה בא לפה, זה טוב שתכינו, תמיד יותר נוח לי שאתם מכינים וכולם אומרים: אנחנו מסכימים. אני רוצה להבין. אולי אני לא רוצה אפילו אחוז אחד. זה שהם הסכימו זה בסדר גמור. זה שהם העבירו ביניהם ניירות וחלק מהם כאן, ומסכימים, זה בסדר.

ישבנו אתם שעות, בוועדת מראני.

עכשיו מובא לפה חוק, ואנחנו צריכים להחליט אם אנו מקבלים או לא מקבלים. בשבוע הבא לא יהיה שוב דיון. השאלה כאן היא שאלה. מה שנאמר כאן על-ידי הבנקים – הם אומרים: למה אתם קובעים לנו אחוז ולא משאירים את זה בידי המפקח, כי אומרים: יש לפעמים 20% שהוא שליטה ויש לפעמים 36% שהוא לא שליטה. תעזבו אותנו מהעניין הזה, תשאירו לכם את ההכרעה לכאורה, לכאורה משאירים למפקח את ההכרעה בשאלה הזאת. החוק פה אומר: אני בשום מקרה לא רוצה שיעלה על אחוז אחד. או 51%. כל מצבי הביניים שלא יתקיימו, שהבנקים לא יהיו מעורבים. אני מבין שיש רצון להקטין את הריכוזיות במערכת הבנקאית.

ואז אני שואל, אחרי שהבנתי את שני הצדדים, האם הריכוזיות היא בתחום של כמות האחזקות או בתחום של השליטה על ניגוד העניינים?

החלק האחד הוא פחות מאחוז. התפיסה העקרונית היתה שבנק לא יחזיק בבנק אחר, לא נתחיל שרשרת החזקות סיבוביות בבנקים, יש לזה השלכות של קיזוזי הון הדדיים וכו'. אמרנו: לא רוצים קשרים מהסוג הזה, רוצים אפס. אמרו לנו: אם אתה קובע אפס, אפילו לא מניה אחת, יכול להיות מצב שבו לסוגי פעילויות מסוימות בנקאיות או שוק הון של כתיבת אופציה, למשל, והתכסות במניות הבסיס, אפילו אם אנו רוצים לכתוב אופציות ללקוחות, אנו לא נוכל לכתוב את האופציה, כי לא נוכל לקנות את המניות ולדמות את תיק הבסיס לאופציה שנכתבה. תנו לנו שפיל מינימלי לעסקאות כאלה, שנוכל בכל זאת לקנות משהו. זה היה מטרת האחוז האחד, בשונה מהאפס. זאת אחת מהפשרות שכדי לאפשר פעילות אחרת, לא קשור להחזקות, לא רוצים יותר מזה כדי לא להגיע לאותן הצלבות.

השאלה השנייה היא אחרת; אפס זה לא לכל בנק. אם אתה חברת בנק, זה הבנק שלך. זאת לא אחזקה שאתה מחזיק 10% פה, כך פה, זאת חברת בנק שלך. אנחנו קוראים לזה "כיס עמוק". אנחנו לא מסכימים למצבים שבהם גוף אחד, תאגיד ריאלי או בעל הון אחר, עושה מעין שותפות עם בנק, ביחד שולט, הבנק יחזיק 30% בבנק הבת ואיל ההון או מישהו אחר יחזיק 70%. מצב כזה – בעל השליטה המעשית זה אותו אחד חיצוני שהוא לא בנק, והבנק בכל זאת מזוהה עם הבנק שהוא חברה בת. אם יהיה שם ברוך, המפקידים, הציבור יסתכלו לא לאותו אחד שניהל את הבנק, אלא לאותו בנק אם שמזוהה אתו, ויתבעו ממנו – זה בנק שנושא אפילו את שמך – לכסות את ההפסדים. הוא יצטרך בשביל שמו הטוב לכסות, ואנחנו קוראים לזה בעיית הכיס העמוק.

לכן אנחנו דורשים שליטה לבדו ושליטה מתמשכת לבדו. ה-50% נועד להבטיח את השליטה הזאת לאורך זמן, גם אם ברגע נתון קונסטלציית הפיזור וההחזקות מאפשרת החזקה באמצעות פחות מ-50%. זה ההסבר. אם אנו מאפשרים פחות מזה, אנחנו צריכים להביא בחשבון בחוק גם תרופות למצבים שבהם נשמטת השליטה.

דבר דומה יש היום בחוק בתאגידי עזר. אם בנק מחזיק חברה של כרטיסי אשראי, גם שם הוא צריך לשלוט בה לבדה. זה סעיף בחוק שאנחנו חיים אתו יפה מאוד. למפקח יש סמכות להתיר חריגה מהעניין הזה. פה אין סמכות כזאת. זה מוזר שאני רוצה להעניק סמכות, והמפקח לא.

זה תרתי דסתרי.

למה? החיים הם יותר מגוונים. עובדה היא שיש חברת כרטיסי אשראי, שהפעיל את הסמכות הזאת, ובנק דיסקונט לא שולט לבדו, יש גם פישמן ואחרים. אם החוק לא נותן, אי אפשר- -

כללי משחק - -

זה קצת משונה. הם רוצים לתת סמכות למפקח על הבנקים, הם לא רוצים.

להפך, החיים יותר פשוטים כשאין לך סמכויות.

תמיד אפשר להוסיף סמכות ושיקול דעת, אך זה צריך להיות לפי מתווה מדיני. רק לתת את הסמכות ולעשות חריגים, זה יוצר אי שוויוניות, לכן אנו לא קבענו את הסייג הזה מלכתחילה. אתם מציעים לנו בכל זאת להתחיל לעשות איפה ואיפה בין מקרים שונים. נשקול את זה.

זה לא איפה ואיפה.

יש הערות נוספות.

בוועדה מעולם לא השמענו את הערותינו.

יש עוד משהו לומר מעבר למה שנאמר?

כן.

לנושא הסמכות; אם היינו רוצים לתת פה סמכות לנגיד, איזה סוג של בנקטים היית רוצה ליצור בסמכות הזאת?

איפה שהנגיד סבור שיתהפך העולם והם לא יאבדו את השליטה. אני לא יודע איך הוא יכול להיות סבור לזה. הוא צריך לקבל כושר ניבוי לעניין הזה. זה לא בלתי אפשרי. נסכם שאנחנו נחשוב על זה שוב. אבל שוב – לא מתוך מגמה לשנות הכל על כל הערה.

מצבו של בנק לפי הסעיף הזה נחות ממצב של אדם מהיישוב. אדם מהיישוב יכול להחזיק עד 5% גם לפי החוק החדש, ולפי החוק הנוכחי זה 10%, בלי לקבל היתר של בנק ישראל. לפי זה, מצבו של בנק שהוא מפוקח ומוכר יותר נחות יותר משל אדם שיכול לעשות 3-4 אחוז בבורסה ולהחזיק בבנק. אנו לא מבינים למה מצב של בנק צריך להיות רע יותר ממצבו של האדם, על אחת כמה וכמה, כשיש לבעלי שליטה היתר להחזיק בשליטה, אנו לא מבינים למה בנק כזה - מצבו צריך להיות נחות יותר משל האדם הרגיל.

כי לא רוצים שיחזיק- -

תודה. סעיף 7.

בהמשך ל-(א)-(ב) שמתייחס להחזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אחר, שנועדו לשמש כערובה לחיוב, אנו מציעים לבטל את סעיף 26 לחוק, שבו במקום ב"תאגיד אחר" יבוא ב"תאגיד ריאלי". סעיף 26 לחוק הקיים מתייחס להחזקת אמצעי שליטה בתאגיד אחר. הוא קובע שתאגיד בנקאי רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד אחר, אם אמצעי השליטה נועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב, ובלבד שהתאגיד הבנקאי לא יצביע באסיפת בעלי מניות של אותו תאגיד. אנחנו מציעים כאן שהסעיף הזה יתייחס רק לאחזקת אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי ולא בתאגיד בנקאי אחר, ששם יש התייחסות נפרדת לאחזקת אמצעי שליטה של בנק בתאגיד בנקאי אחר.

הסעיף הזה מגביל בנק מלשעבד- -

משחרר בנק. היום הבנק מוגבל בשעבוד. לפי הפרשנות שלנו, השעבוד הנו אחזקה בכל מקרה.

אבל כשמדובר ב-10%. עכשיו זה 5%, וזה בחלקים קטנים. זה מחייב אותנו לעשות פרוצדורה מאוד רצינית, להתחיל לעקוב אחרי כל האחזקות הקטנות של לקוחות בתיקי ניירות ערך, כשברור לנו שזה לא נועד להחזיק אמצעי שליטה. לכן הסעיף הזה שמתקשר לסעיף ההוא, לא אכפת לי מתי אנו רוצים לדון בשאלה הזאת, אבל השאלה היא עקרונית – עד כמה אנחנו צריכים לעקוב אחרי תיקי ניירות ערך של הלקוחות על ה-0.0000 אחזקה בבנק.

היתה הצעת פשרה.

ברור לי שקיבלתם את ההנחה שלנו, שכוונת החוק מעולם לא היתה לתפוס ניירות ערך שמשועבדים בניירות הערך הרגילים.

באופן מזערי- -

אנו חושבים ששיעורי האחזקה שהתרתם לנו, שאנו צריכים לעקוב אחריהם, זה לעשות בכל תיק ותיק- -

הבעיה היא לא בשיעור, אלא בדרך ההוכחה או הבדיקה.

ההנחה שלך היא שעם אחוז אחד- -

זה לא לסעיף הזה. זה מבלבל את כל הדיון.

עוד סעיף אחד, ונסיים את הדיון היום. הדיון ילך ויהיה ארוך יותר, לכן נזמן עוד כמה דיונים, עד שנסיים לקרוא את כל החוק. שאלתי את החשב הכללי בשקט: האם תיקנו חלק מההערות שאתם הגשתם. אמרו לי: כן.

חלק קטן כן.

החלק שנראה לנו נכון.

קוראת סעיפים 7-8.

אנו מציעים להחליף ה-10% ל-5%, דהיינו שלא יוכלו להחזיק ביותר מ-5%.

קראנו עד סעיף 8, כולל סעיף 8. בישיבה הבאה נמשיך מסעיף 9 ואילך.

אני רוצה להשיב ליושב ראש לגבי התיקונים שלכאורה נעשו; בתור מי שמייצגת ביום-יום בנק שיש לו גרעין שליטה, נעשו תיקונים שהחמירו את מצב הבנקים שיש להם גרעין שליטה, וזה בוודאי לא מה שביקשנו.

נקודה שנייה; מתייחסים לסעיף 27(ג)(א) שמדבר על אחזקה של משקיעים מוסדיים באמצעי שליטה בתאגידים בנקאיים. הרף העליון שהיה עד כה 10% מצומצם ל-5%. בסעיף הזה מצומצמת המגבלה של משקיעים מוסדיים קשורים לאיזושהי קבוצה בנקאית להחזיק בתאגידים בנקאיים מ-10% ל-5%. אנו סבורים שהצמצום הזה אין בו כדי להועיל לשוק ההון אלא כדי לפגוע, כי בסופו של דבר הגופים האלה הם הציבור, קניינם הוא של הציבור, וכך מסיגים אחורה את זכות הציבור להשתתף בשוק ההון.

ההערה נרשמה ותיבדק. בדיון הבא נמשיך את הסעיפים הבאים. אני עובר לנושא השני.


2. הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ג-2003 (פ/292)

אדוני, מאחר שאני לא הייתי בישיבות שהיו, הייתי מבקש לשאול שאלה; אני מבין שהיו דיונים בנושא. הנוסח שמונח לפנינו הוא כבר נוסח של אחרי דיונים?

נכון. הוא מוסכם, יש אולי כמה- -

יש למישהו מהמשרדים להעיר הערה בנושא הזה, שהיא לא יכולה להיות נידונה בקריאה שנייה ושלישית?

יש הערות שהן משמעותיות.

לגבי קריאה ראשונה? אני אומר לך; אני רוצה להעביר את זה בקריאה ראשונה, אני מוכן שאחר כך נשב לקריאה שנייה ושלישית ונדון על כל סעיף וכל דבר. לגברתי יהיה כל הזמן בעולם להשמיע את טיעוניה ולשכנע אותנו.

קודם כל, הערת קולמוס- -

היועצת המשפטית כבר הודיעה שזה יתוקן, תודה על ההערה.

יש עוד הערות שאני לא חושבת שאי אפשר יהיה לתקן אותן, אני רק חושבת שעדיף שזה יגיע לקריאה הראשונה בנוסח- -

גברתי תעיר אותן?

אני מוכנה להעיר אותן; יש סעיף שמדבר על סעיף המטרה, יום כניסת החוק לתוקף, צריך שיוחל על אנשי צד"ל.

הנושא הזה מקובל על אדוני?

כן.

יהיה תיקון בנושא הזה.

הגדרה של נכות, אנחנו רוצים להתאים אותה בצורה יותר מדויקת להגדרה של נכות בחוק הנכים. הנוסח שאנו מבקשים זה איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה או פחיתתו של כושר זה, שנגרם לאיש צד"ל כתוצאה של פגיעה במהלך פעילות מבצעית שאירעה בתקופת שירותו בצד"ל ועקב השירות כאמור, וזה גם תיקון שלא אמורה להיות בעיה אתו.

אני חושב שזה תיקון ראוי שנקיים עליו דיון, ונראה בדיוק מה משמעותו. לכן אפשר להשאיר אותו לקריאה שנייה ושלישית. אני לא רואה שום בעיה, אני חושב שהוא צריך להיות נידון בוועדה.

סעיפים 5(ב) לחוק ו-6(ב) לחוק מדברים על התאמות, שמקובל עליי – לטעמי, אפשר לוותר על הסעיפים האלה, ואם יישאר צורך בעניין מתוכם, אפשר לדון לפני שנייה ושלישית. אני מעדיפה שזה יעלה בלי הסעיפים האלה.

זה יכול להישאר גם לשנייה ושלישית, כי אין לי יכולת לאמוד את הדקות הזאת. יש פה צוות שעובד אתנו על החוק, עובדים בתיאום ושקיפות, זה יכול לחכות לקריאה שנייה ושלישית.

סעיף 11 חייב להתייחס למענק ההוקרה בלבד.

מקובל.

מקובל.

חסר פה הסעיף של זכות הערעור.

זה יוכנס.

דבר אחר; כיום שוללים זכויות של איש צד"ל שיושב בכלא על ריגול לטובת החיזבאללה. לכאורה, הוא יכול לשלוח עורך דין, לקבל את המענק בזמן שהייתו בכלא. היום שוללים להם את הזכויות, מי שיושב על סמים. אני מציע לתת סמכות למי שנותן את המענק לשלול בנסיבות מיוחדות.

אני מציע, ברשותך, שנשאיר את זה לשנייה ושלישית, אני מתחייב לסגור את זה אתכם מראש, כי זה הערה הגיונית, אך זה הפיצ'פקעס של איך לנסח את זה. אני לא רוצה לתת סמכות גורפת.

סעיף 7(ב) – שר הביטחון ושר האוצר – אישור ועדת כספים יקבעו פריסת המענקים. הוראות שר הביטחון לפי סעיף קטן זה יעמדו בתוקף לתקופה של שנתיים בלבד - זה יושמט וייכנסו במקום זאת המלים הבאות: השרים יגישו דין וחשבון שנתי לוועדת הכספים בעניין זה. זה מוסכם עלינו ומוסכם על האוצר.

לנושא סעיף 11 שעוסק במיסוי ואבטחת הכנסה, סוכם עם המציע שלנושא הזה יינתן מענה ברוח החוק עד קריאה שנייה ושלישית.

נכון. נצביע, ולקראת שנייה ושלישית נסכם, גם התחייבנו על זה בפני ועדת שרים לחקיקה. זה ליטוש של הוראות בין ביטוח לאומי למס הכנסה.

אדוני יזכיר לנו את זה, כדי שלא נשכח.

בסעיף 3 יש הגדרה של בני משפחה שזכאים לקבל אזרחות, וסעיף 4 נשאר הסעיף הכללי יותר.

ההערה שלה מקובלת. אנו נתקן.

בסעיף 12 גם אמרנו: לפי כל דין ונוהל.

בסדר.

חלק מההערות קיבלנו, לקראת הקריאה ראשונה, התחייבנו לדון בהערות שנשמעו על ידי נציגי משרד הביטחון והאוצר לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אני מבקש להעלות את זה להצבעה בוועדה. מי בעד העברת החוק לקריאה ראשונה ירים את ידו? מי נגד? אין נגד, עבר לקריאה ראשונה.

תודה על שיתוף הפעולה.

3. שינויים בתקציב לשנת 2004


פנייה 350-351

הפנייה מתייחסת להעברה של 2,877,000 מהרזרבה, היא מיועדת לחיסון נגד כלבת- -

מי בעד? מי נגד? אושר.


פנייה 311

מדובר פה על שינויים בתקציב הרגיל של משרד התחבורה שעיקרו תוספת הכנסה מיועדת.

מי בעד? נגד? עבר.


פנייה 314-315

זה תקצוב של סגן חשב חדש במשרד התחבורה, אנחנו מעבירים את התקציב ואת הנתונים הכמותיים ממשרד התחבורה למשרד האוצר, כי החשבים והסגנים שלהם נכללים במסגרת כוח העבודה, במסגרת העובדים של האוצר.

מי בעד? מי נגד? אושר.


פנייה 343-344

מע"ץ מקדמת כביש רוחב חדש, 431, ל-PFI. הכביש מתחיל בפאתי מודיעין, באורך כ-20 קילומטר, ונגמר בנתיבי איילון. אנו מפנים באמצעות קבלן של משרד הבריאות, באמצעות מכרז שהוציא משרד הבריאות, מחסן תרופות. יש התקשרות. צריכים 17 מיליון שקל, זה תוצאות המכרז- -

לפנות מחסן תרופות זה 17 מיליון?

לפנות ולבנות מחדש. זה מחסני חירום של תרופות, זה לא מחסן אחד.

הבנייה זה 11 מיליון.

זה נבדק על ידי הגוף המנהל.

צריך מחסנים סטריליים.

מי בעד? מי נגד? אושר.


פנייה 363

זה שינוי פנימי להוצאות תפעוליות של מע"ץ.

למה צריך לתגבר?

היא יחידת סמך, אנחנו בגירעון של 22-23 מיליון שקל.

זה לא נמצא, לכן אי אפשר להצביע.

זה נמצא.

בסדר.

מי בעד? מי נגד? אושר.



פנייה 394

זה שינויים פנימיים לבקשת המשרד, שינויים פנימיים במשרד הרווחה לבקשת המשרד; הסטות פנימיות, תקצוב קלדניות ודברים כאלה.

מי בעד? מי נגד? אושר.


פנייה 332

זה גם שינוים פנימיים משרד התמ"ת, באגף להכשרה מקצועית, יחידה לבטיחות תעסוקתית.

מי בעד? מי נגד? אושר.


פנייה 334-335

אלה גם שינויים פנימיים במשרד התמ"ת וגם העברה של 400 אלף ש"ח ליחידה לעובדים זרים. בגלל שהם גובים אגרות, הם משלמים עמלות לבנקים.

מי בעד? מי נגד? אושר.


פנייה 374

זאת פנייה שנועדה לתקצב שתי החלטות ממשלה, שינויים בתקציב משרד הפנים שעיקרם תקצוב פעילותה של ועדת ההיגוי ליישום המלצותיה של ועדת זיילר.

מי בעד? מי נגד? אושר.


פנייה 379

זה מימון החלק של מינהל מקרקעי ישראל בהסכם תשתיות בפיתוח של קרית הלאום, הקריה החדשה של הממשלה.

מי בעד? מי נגד? אושר.


פנייה 398-399

לא הגיעה לוועדה.


פנייה 310

זה שינוי פנימי בתקציב משרד הפנים, המשרד מבקש לשנות בתוך היחידות שני דברים עיקריים, מסיט 7 מיליון ש"ח בין סעיפי אמרכלות לתפעול בהתאם לפעולות שהוא עושה, ויש פה תקצוב של 5 מיליון ש"ח עבור עירבון נבחרים בבחירות לרשויות המקומיות.

מי בעד? מי נגד? אושר.


פנייה 362

אני רואה שזה 600 אלף ש"ח לבניית חדרי ניתוח ברמב"ם.

ברמב"ם ובצפת, כסף להשלמת חדרי ניתוח.

מי בעד? מי נגד? אושר.


פנייה 364

זה נפגעי גזזת, OTC, ביקור חולים ומאוחדת.

מי בעד? מי נגד? אושר.



פנייה 341

זה שינויים פנימיים במענקי איזון. בהתאם לסיכום תוכנית הבראה עם עיריית ירושלים, אנו מעבירים מסעיף תוכניות הבראה לסעיף מענק הבירה 45 מיליון ש"ח.

מי בעד? מי נגד? אושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 12:45.