כנסת פתוחה

ס ד ר ה י ו ם"עיר חכמה" - טכנולוגיה ומידע לשירות ולרווחת התושבים - הצגת העיר אריאל כמודל



5
ועדת המדע והטכנולוגיה - 19.7.2004


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 92
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, א' באב התשס"ד (19.7.2004) שעה 09:30

ס ד ר ה י ו ם
"עיר חכמה" - טכנולוגיה ומידע לשירות ולרווחת התושבים - הצגת העיר אריאל כמודל, על-ידי מר רון נחמן ראש העיר ובהשתתפות ראשי הרשויות המקומיות

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך – היו"ר
יגאל יאסינוב

רון נחמן, ראש העיר אריאל
רונית אשכנזי, אחראית על אשכולות פיס, משרד החינוך והתרבות
ד"ר גדעון אריאלי, ראש תחום מדעי המחשב וטכנולוגיות מתקדמות, משרד המדע והטכנולוגיה
רפי הוידה, לשכת המדען הראשי, משרד התקשורת
אהרון אזולאי, מנכ"ל עיריית קרית אתא
יובל סטרול, עוזר סמנכ"ל תקשוב ומערכות מידע, המוסד לביטוח לאומי
משה אלקסלסי, יושב-ראש דירקטוריון חברת אוטומציה
שמעון בוקשפן, שלטון מקומי
עזרי בלזם, מנמ"ר עיריית רחובות
אדם דניאל, מנמ"ר עיריית נתניה
אבי וגנר, מנמ"ר עיריית ראשון לציון
אליעזר יגור, מנמ"ר עיריית רמת גן
שמואל לזרוביץ, מנמ"ר עיריית אשקלון
מוטי לייסט, מנמ"ר עיריית בת ים
יאיר לייפר, אוטומציה
דורון נישרי, מנהל מערכות אוטומציה
משה פרין, אוטומציה
עדי קפליוק, מנמ"ר עיריית גבעתיים
שמואל רפאלי, מנמ"ר עיריית אריאל
שי גוטפריד, עוזר יושב-ראש החברה לאוטומציה
אורלי הר ציון, מנהלת אגף פיתוח מערכות הנדסה, החברה לאוטומציה
קליין הרשל, ג'וינט
רונן יפת, מנכ"ל אקספרטו
יוסי מלכה, מנכ"ל אקי"ם
ראובן סלומון, יושב-ראש אקי"ם
משה רחום, ראש אגף אינטגרציה, חברת אופק

ענת לוי

חבר המתרגמים בע"מ


"עיר חכמה" - טכנולוגיה ומידע לשירות ולרווחת התושבים - הצגת העיר אריאל כמודל, על-ידי מר רון נחמן ראש העיר ובהשתתפות ראשי הרשויות המקומיות

אנחנו מחכים לאנשים האחרים שבשער אז ננצל את ההזדמנות ובינתיים נראה מי יושב איתנו. הישיבה הזאת נקבעה כבר מזמן ופשוט מסיבות טכניות זה נדחה, אבל אחרי שאנחנו היינו באריאל בסיור אני התלהבתי וחשבתי שכדאי שכמה שיותר עיריות תכרנה את התוכנית שתיכף נשמע עליה.

הנושא שלנו הוא "עיר חכמה", טכנולוגיה ומידע לשירות ולרווחת התושבים. אנחנו ביקרנו במסגרת הועדה לסגירת הפערים של משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, ביקרנו באריאל, ראינו את המצגת ואכן אפשר לומר על רון נחמן שהוא לא דורך במקום, הוא תמיד מתקדם עם הקידמה ועם הטכנולוגיה ומנסה לעשות יותר לטובת התושבים שלו ועל כך אתה מבורך, וכשאני רואה משהו טוב אני חושבת למה שכל אחד יתחיל את הגלגל מהתחלה, אפשר ללמוד מאחרים ולכן זימנו אתכם לכאן, כדי שתראו שעושים דברים טובים בישראל ואם תרצו תשכפלו ואני ממה שאני ראיתי, כדאי מאוד לשכפל. אז נכון שכולנו במצוקת כספים, אבל כשבודקים חשבון ארוך וחושבים קצת מעבר לטווח יותר ארוך, רואים שהדבר משתלם וכדאי גם לתושבים וגם לעיריה ובסופו של חשבון כולם יוצאים נשכרים.

התזה שלי פה בועדת המדע אומרת שהטכנולוגיה, המדע, המידע, הם הכלים העיקריים שלנו במאה ה-21, אנחנו הגענו לתקופה שבה המשאב העיקרי של מדינת ישראל זה אותו הון אנושי, אותה קופסה שחורה או לבנה, תלוי בראייה, מלאה או ריקה, איך שתקראו לזה, חיובית או שלילית, תלוי מה אנחנו עושים עם זה, והגענו לתקופה שמה שאנחנו נעשה עם ההון האנושי שלנו זה מה שיקבע את העתיד של המדינה. ואני חושבת שעם הכוחות שיש פה במדינת ישראל, עם היכולת העצומה, עם הפוטנציאל האדיר הזה, אנחנו נעשה עוול לנו ולילדים שלנו אם לא נעשה בזה שימוש.

הדוגמה של "עיר חכמה" באה לשלב בין הטכנולוגיה או לתת את הכלים של הטכנולוגיה ולהאדיר את אותו משאב אנושי כדי שיהיה לו את הכלים להתפתח אם על-ידי אפשרות להגיע למאגרי מידע, אם על-ידי אפשרות להיות בקשר יותר אינטראקטיבי בין האנשים השונים, בין התושבים לבין הממשל, בין התושבים לבין הספריה העירונית, בין התושבים לבין כל מוצר אחר שיש, שירות אחר שיש בעיר וחלק גדול מאוד מהקידמה שאנחנו יכולים להשיג באמצעים הטכניים האלה זה את האלמנט של החינוך. גם חינוך של תלמידים או בני נוער אותה אוכלוסיה שנמצאת במסגרת מערכת החינוך וגם אלה שכבר סיימו את מערכת החינוך וצריכים הכשרה מקצועית או הכשרה אחרת, צריכים את אותם נתונים או את הידע כדי להתקדם בחיים.

אני חושבת שמצאנו כאן כלי יוצא מן הכלל, עשוי היטב וחובתנו להפיץ את זה. קיוויתי שיהיו פה יותר ראשי עיר, אבל אני מבינה שראשי הערים שלכם סומכים עליכם שאתם תביאו את הרעיונות. צריך את החזון של ראש העיר אבל בלי האנשים בשטח זה פשוט לא יתבצע, אז התפקיד שלכם זה לבוא עם החזון, להדביק בחיידק הזה את ראש העיר שלכם ולהראות לו שיש כלים ויש עשייה ואני בטוחה שהאיש הזה יתנדב לבוא לכל ראש עיר כדי למכור את מרכולתו.

אני מבינה שגם לחברה לאוטומציה יכולה להיות יד פה כי אתם בהחלט יכולים להוביל את המהפכה הזאת בשלטון המקומי, זה גם חוסך עלויות, זה גם משפר, שוב אני מדברת בטווח הארוך, ברור שבהתחלה יש הוצאות ואפילו גדולות.

ראשית אני רוצה לתת לכל אחד מהמשתתפים את המצגת, יש פה את כל הנקודות שאני רוצה להציג, מהחזון דרך המימוש ודרך ההרחבה של זה גם במובן של הפיזיביליטי הכלכלי וגם לקבלת החלטות ברמה לאומית, מה צריך לעשות מעבר להצגת פרוייקט של מה עשינו.

אני מציעה שתתחיל במצגת שלך ואחר כך נדבר על הרמה הלאומית ומה אפשר לעשות מעבר.

באריאל כמודל לאומי עשינו גם את כל העבודה הזאת.

הפרוייקט מבוסס כולו על פס רחב. היינו אמורים להיות מחוברים למערכות האינטרנט של הכנסת ישר אלינו לחוות שרתים אבל כנראה שהכנסת לא יכולה לחבר אותנו ישירות, רצינו לעשות שילוב של המצגת און ליין. ההום פייג' של כל עיר, בדרך כלל רואים את התמונה של ראש העיר ורואים כיתוביות. אנחנו נגד הדבר הזה, בעידן של המולטי מדיה ופס רחב אנחנו מדברים פה על מהירויות רוחב פס של מאה מגה והדברים הללו היום יכולים גם להיות מספוקים גם על-ידי הכבלים וגם על-ידי הבזק ועוד עם טכנולוגיות חדשות שהם מכניסים לרבות ספקים נוספים כמו אינטרנט זהב או חברות אחרות שנותנות תשתיות. אתם רואים לכל עיר, לצערי הרב אין פה ברקו אבל זה הדבר היחידי שאפשר להראות בכנסת, שתי דקות סרט תדמית על העיר, כל ראש עיר רוצה לשווק את העיר שלו. הייתי עכשיו בשיווק של הערים במסגרת הפרוייקט בצרפת להביא עולים חדשים, רוצים לראות את העיר, רוצים לראות מה העיר שלך, הנה יש לך אפשרות לעשות את זה בשידור בפס רחב ופה הנושא של התשתיות היום פטור, אין לנו בעיות לכל השלטון המקומי בארץ, ואנחנו יכולים להמחיש במולטי מדיה בסרט את כל מה שקורה.

אנחנו בעיקר מראים את מערכות החינוך, המערכת הכי תשתיתית שיש בישראל עם כל הכבוד לכבישים וכל הכבוד לגשרים, זה החינוך. אם אין חינוך לא יהיה לנו דור עתידי ועל כן הפרוייקט שנקרא "עיר חכמה" מושתת, אתם תיכף תראו בתום הסרט הזה את הרציונאל שלו. הנה נגמר הסרט, שתי דקות. אנחנו נרוץ קדימה עם השקפים. כולם מדברים על פער דיגיטלי, כולם יודעים לאתר את זה, כולם יודעים להגיד מה הסימפטומים, אבל איך אנחנו מתמודדים עם פער דיגיטלי זאת השאלה. מה אנחנו עושים כדי לצמצם ובאיזה דרכים את הפער הדיגיטלי וזה הרעיון שאותו אני מוליך שבע שנים, שבע שנים איך להביא לידי כך שאתה משדרג קהילה, אתה משדרג את כוח האדם, אתה משדרג את הגורם האנושי, הטכנולוגיה צריכה לשרת אותו ולא להיפך.

אנחנו רוצים לעשות שלושה דברים, בתחום הממשל בתחום החינוך ובתחום הקהילה, זה השידרוג של העיר, שידרוג כל הערים במדינה יביא מלמטה הצמחה של כל מדינת ישראל. לא דרך השלטון המרכזי. לי יש ויכוח גדול עם השלטון המרכזי, שלטון מרכזי לא יכול לבנות מדינה, הוא יכול לתת כסף, הוא יכול לתת את האמצעים, הוא יכול לתת את הכיסוי היורידי הלגליסטי, הוא לא יכול לעשות את זה, זה לא התפקיד שלו, זה אנחנו צריכים לעשות.

אנחנו מדברים על "עיר חכמה" כדוגמת סינגפור, כולם מדברים על סינגפור 1, אני התחלתי לעשות אריאל 1. המודל הוא סוציולוגי, הוא לא טכנולוגי, הוא מנצל טכנולוגיה אבל הוא בא לשים אותנו, את התושבים, במרכז העשייה.

אנחנו מדברים על מגן דוד. מגן דוד יש לו שני משולשים, באחד האזרח בראש ועל ידו הממשלה והרשות המקומית והמשולש השני זה החינוך התלמידים, אתם רואים בציר התחתון, והמורים וההורים. בלי שיש את שלושת הקשרים הללו אי אפשר לקדם את החינוך, אי אפשר לקדם את המדינה, עם כל החוקים וכל הנוסחאות.

מה הם המרכיבים של הפרוייקט. אנחנו מדברים על תשתיות. התשתית יכולה להיות DSL, יכולה להיות כבלים, יכולה להיות ויירנס. הטכנולוגיה והתכנים משתנים לפי שלושת הסיגמנטים. סיגמנט אחד זה החינוך, סיגמנט שני זה הרשות, הממשל המרכזי והמקומי, והסיגמנט השלישי זה הקהילה, זה אנחנו, הקישוריות שבינינו.

אנחנו רואים במסגרת הקישוריות את הקשר של מרכבה ממשל זמין עם השלטון המקומי. אנחנו עכשיו עשינו את זה ושמוליק רפאלי נכנס כמתאם בין החבר'ה של איציק כהן לבין השלטון המקומי על מנת לקחת את משרד החינוך עם ראש מחלקת החינוך בעיריה, קצין הבטחון עם משרד הבטחון, משרד הבריאות עם האחראי על הבריאות, משרד הפנים עם הנושא שלו, כל משרד ומשרד יש לו את הזרוע שלו.

מה אנחנו בדקנו, ופה לכל ראש עיר, לכל מנמ"ר אני מציע לעשות, קודם כל סקר ישובי, כמה בתי אב יש, איך הם מחולקים, מה החתך הסוציו-אקונומי, מה מערכת החינוך עושה, איך אנחנו בודקים למי יש מחשב ואיזה סוגי מחשב, מה אנחנו בודקים מבחינת היכולות שלהם והחתך הסוציו-אקונומי הוא חשוב מאוד. כי כשאנחנו מדברים על הפער הדיגיטלי זה לא חוכמה להגיע ל-50% שלהם יש מחשבים, אנחנו מדברים על ה-50% אלה שאין להם, איך אנחנו אותם לוקחים ואיתם סוגרים את הפער הדיגיטלי כי החזקים ירוצו קדימה, אין לנו בעיה עם אלה שישנם, יש לנו בעיה עם אלה שאין להם.

אמרת ש-50% מתושבי אריאל אין להם מחשב?

לא, אני אומר שאלה שמחוברים לפס רחב.

לכמה כאלה אין מחשב?

15-20% החלק הארי שלהם זה אנשים מבוגרים מאוד.

אבל גם המחשבים שישנם הם לא יכולים לקבל פס רחב כי זה מחשבים ישנים, אתה צריך לשדרג אותם ולכן תראו מה אנחנו עושים פה כדי לעשות שידרוג של כל המחשבים. הרי לא כל פעם נקנה מחשב חדש, אז אנחנו משתמשים ברשת והרשת יש לה שרת, חוות שרתים ששם אנחנו שמים את התוכנה שמאפשרת לעשות את המחשב מחשב רשת שהוא מחשב טיפש כי המוח יושב על השרת המרכזי ואז שידרגנו בלי לתת תוספת עלויות לתושבים שאין להם כסף במצב הכלכלי הקשה של המדינה.

הרעיון שלי הוא, ואת זה אני רוצה לעשות בכל עיר ועיר, זה נקרא סיטי קרייר, מה שמשרד התקשורת לא אוהב כי הוא מפעיל פנים ארצי, מפ"א, ואני מדבר על כך שראש העיר תהיה לו את הרשת שלו והרשת שלו מעניינת את התושבים שלו, כאשר המפ"א, המפעיל פנים ארצי יש לו דבר אחר בראש ולכן יש כאן בעיות רגולטוריות. אנחנו הקמנו ווקסהול עירוני שמורכב מרשת אלחוטית ויינרס שחברת אופק התקינה אצלנו במסגרת פרוייקט אופק בהשקעה של עשרות מליוני שקלים, לפני זה אני התקנתי רשת אלחוטית של פריסקוף שהיתה 2.4 מגה, היום הרשת הזאת יושבת על מאה מגה ויש לנו אנטנות של חברת אופטיקל אקסס שהם רוצים לשים אצלנו של ג'יגה וחצי רוחב פס. אני לא צריך להגיד לכם מה זה אומר, אנחנו לא יכולים לחבר עדיין את בתי התושבים.

לגבי משרד התקשורת, הם עושים בעיה בלהפעיל את המערכת או שאתה מסתדר איתם?

כן. יש לי קמ"ט תקשורת שכל פעם ממציא פטנט חדש כיוון שהרשת הזאת היא אינפרא רד אין פה קרינה אז הוא לא יכול לעשות לי שום דבר, אני לא צריך לקבל שום אישור כי על פס אור אין לו סמכויות לפי החוק למנוע. מצד שני אם את הולכת לדברים אחרים אז יש את הרגולטור, משרד התקשורת, אבל הואיל ואני קיבלתי רשיון, היחידי בארץ, לעשות את הוטה סייד של כל הדברים הללו, אז אנחנו הולכים להפעיל פה במסגרת הפרוייקט של הנשיאות כל מיני דברים. עכשיו פתאום נזכרו ובאו אלי, מה פתאום אני מפעיל את הרשת כי קיבלתי אותה באופן זמני, הזמניות נגמרה כשאופק גמר את הפרוייקט, אז עכשיו אני אומר, מה, תהרוס את זה? אז כל הענין של הפקידות והאנשים שיושבים על הרגולציה, זה צריך לקבל טיפול כאן, לפי דעתי גם בכנסת, כדי לאפשר את הסרת החסמים. צריכים לאפשר הסרת חסמים.

זו הרשת שיש לנו, אתם רואים אותה, קחו אותה דוגמה לכל עיר במדינת ישראל, מעיר קטנה לעיר גדולה. יש רשת, יש לנו פה את הדקפון, אתם רואים פה, המרכזי וממנו, מחוות השרתים מחוברים כל מוסדות החינוך כי זה מה שקיבלנו היתר מהרגולטור, אסור לנו לחבר בתי תושבים, גם לכם יהיה אסור לחבר בתי תושבים כי על-ידי כך אנחנו הופכים להיות חברת טלפוניה, כי היום על האינטרנט יש וייס אובר איפי, אז אנחנו נספק את כל השירותים האלה ואז הפכנו להיות מתחרים לבזק על בסיס מקומי או לכבלים על בסיס מקומי, ואז מה קרה, הרגנו את הבזק והרגנו את הכבלים, לכן הם מתנגדים לזה. במסגרת הניסוי שלנו קיבלנו אישור לחבר רק את מוסדות החינוך, את העיריה ואת החממה הטכנולוגית, המכללה, האוניברסיטה, את כל המוסדות. על-ידי כך יש לנו 1,200 מחשבים שמחוברים לרשת הזאת והדקפון הזה במהירויות שאתם רואים ובאיכויות של טלויזיה.

מה מפריע לכם להתחבר לרשתות שקיבלו אישור כמו בזק, כבלים וכו'.

זאת שאלה מאוד חשובה. אנחנו היום נמצאים במשא ומתן עם בזק ועם הכבלים, אני ישבתי עם רם בלינקו וישבתי עם מנכ"ל בזק אמנון דיק שהם באו אלינו לראות את כל התשתית ומה שעשינו ושתי החברות האלה, גם הכבלים וגם בזק מעוניינות עכשיו לחבור ביחד כי הם מבינים שמבחינת הביזנס שלהם בעתיד אם הם לא ילכו לכיוון הזה הם יקרסו ולכן הם רוצים להגיע קודם ולראות איך לעשות חיבור בין ההיבט הכללי של המדינה לבין ההיבט הכללי שהזרז, הסטימיולייטר זה בעצם התושבים. כל החוכמה לא נמצאת רק בירושלים, היא נמצאת אצל התושב ועיר יש לה עושר שיכול לזוז.

ברור. זאת אומרת אין מגבלה שתעשו את זה דרך בזק והכבלים, זה ענין של הסכם.

כרגע לא, יותר מזה, חברת אינטרנט זהב למשל אמורה לקבל אישור, או חברות נוספות, ממשרד התקשורת, לפי דעתי זה יגביר את התחרות, יוריד את העלויות ללקוח, התושבים ישלמו פחות ויקבלו הרבה יותר שירותים והם יצמיחו את כל טכנולוגיית המידע מקרב הציבור ואל רק ממערכת של פקידות.

עזוב את הפקידות, אני רוצה להראות שהחסם הוא לא חסם כי יש דרכים.

היום יש דרכים, היום יש התקדמות ואפשר לעשות את זה.

חינוך. כולם מדברים על הפער הדיגיטלי. זה לא חוכמה לשבת ולשחק במחשב, הבעיה היא ליצור תוכן. חבל שאנשי משרד החינוך לא נמצאים פה, כי אני מאוד מאוכזב מהענין הזה ואני לא רוצה לנקוב בשמות של האנשים, אבל אצלי באריאל יש פיילוט עם האגף לחינוך וטכנולוגיה בראשות יפה ויגוצקי על פרוייקט משותף, עם ד"ר עוזי מלמד ורוני דיין שמנסים לעושת תוכן חינוכי בשביל הפס הרחב, כי הכל משתנה. המורה בכיתה, הפרזנטציה, הכנת החומר, הכל.

ויש לך שיתוף פעולה.

יש לנו שיתוף פעולה וחבל שהדבר הזה לא מוצג כאן היום.

מה אנחנו עשינו, זה לא מה הרעיון אלא מה עשינו. בלי שמקימים צוות עבודה בחתך רוחבי עירוני, לא תצליחו שום דבר לעשות. תקחו בית ספר אחד הוא יפרח, שאר בתי הספר יפלו. הכל בראיה רוחבית הוריזונטלית של כל העיר, אתה יכול לקחת את תל-אביב לחלק אותה לעשר שכונות, את ירושלים אותו דבר, את חיפה, נתניה, רחובות, אתה תעשה חלוקה הוריזונטלית של העיר שלך, כל הגורמים חייבים לעבור הכשרה במחשב ואינטרנט, היום כבר יש מורים צעירים וזה הולך יותר טוב.

אתה מצאת כשל גם בזה, חסר לך מורים?

כן. המורים בעיקר בחטיבות העליונות מספרים שיש להם בחינות בגרות, הם בורחים מכל הענין הזה, הבעיה תמיד זה בחטיבה העליונה שם יש תירוצים למה לא להיכנס לקידמה. חטיבות הביניים קצת פחות, הכי טוב זה הולך ביסודי, אז בעוד חמש שנים זה כבר יגיע לתיכון, זה ענין של זמן. הייתי בארה"ב כך הם עושים, משקיעים קודם מלמטה, מטרום חובה ועד סוף יסודי, בהנחה שיצמיחו ויצמחו ביחד. הדבר הזה הכי חשוב, לידיעת כל החבר'ה מהישובים השונים. אנחנו הולכים לחבר באמצעות מיקרוסופט את חוות השרתים המרכזית לכל בתי המורים על בזק, על כל הדברים או על המערכת שלנו לפי מה שדיברנו על תשתיות, ואז הכל מחובר ביחד. מה שעשינו עוד, אתם רואים פה את רכזי המקצוע שבונים את האתרים של האינטרנט, רצינו להדגים לכם בשידור חי, אבל זה לא ניתן, כל אחד יכנס ל-www.ariel ויראה דברים שנעשים בחתך רוחבי על-ידי כל בעלי המקצוע. כשמדברים על הרשת הלאומית לחינוך, שעד שנחבר את הספריות אז הספריות יהיו מחוברות, נו אז מה, אז אנחנו ביקשנו לעשות ספריה דיגיטלית עירונית, לכל עיר יש את הגאווה שלה, יש את החומר שלה, יש את המוזיאון שלה, את הארכיון שלה, את תולדות העיר, את תולדות התושבים, את התיק של התושב, את ההסטוריה של המשפחה שלו, את השורשים וכל הדברים האלה, אפשר לעשות על בסיס כזה עירוני, לא צריך בשביל זה מפ"א.

במרכז פיסגה ובכל הישובים יש מה שהיה מרפ"ד היום זה פיסגה, ניתן ללכת ולחבור ביחד. בשלוש רמות, מורה ברמת בית הספר וברמה של כל קישורי מוסדות החינוך, זה בסיגמנט שנקרא חינוך.

מה אנחנו עשינו בחינוך, דוגמאות שמופיעות על האתר שלנו, אתם יכולים להיכנס. זה פרוייקט מדהים של 30 מורים על יום השואה ללימודים, שהמערכת שלנו מאפשרת להתקשר ליד ושם בירושלים, 600 ילד שיושבים בו זמנית בכל בתי הספר מחוברים ליד ושם בירושלים, מקבלים תשובות לשאלות, זה לימוד אינטראקטיבי און ליין. יש לנו אתר תקומה עכשיו שעושים אותו על בסיס של תקומת מדינת ישראל כי היום הדור הצעיר לא יודע מה זה מדינת ישראל בכלל. אחר כך יש לנו לימודי הישוב, אריאל העיר, העיר שלי רחובות, ראשון, פרדס חנה, נתניה, חיפה, ירושלים, העיר שלי. יש אולימפיאדה וירטואלית, זה דברים מאוד קשים, אנחנו לא נדע להשיב עליהם, כשעושים בו זמנית חיתוך לכל התלמידים של בתי הספר באותה שכבת גיל.

בקהילה, עכשיו אנחנו מדברים על קהילה. אנחנו האזרחים, מה הוא החיבור בינינו. אנחנו היום, ואני אומר את זה למנמ"רים, יש לנו הזדמנות עצומה עם עידן הרשת. עידן הרשת מאפשר היום את החיבור בין כל התושבים לבין כולם, מה שלא היה פעם, היום זה ניתן. אנחנו מדברים פה על נגישות למגוון שירותים. למשל אני רב עם משרד הבריאות ושר הבריאות לחבר את כל התושבים בקשר ישיר למיון בבילינסון או בסורוקה או ברמב"ם, שאתה לא צריך לרוץ לקחת טופס 17 ללכת למיון. יש הרבה דברים שצריך לעשות אותם, אז פטרבורג שהיה מנכ"ל קופת חולים היה פריק מחשבים, איתו עבדנו על הסיפור הזה, היום הוא בסלקום אז אין לנו פרטנרים, אני אומר את זה לך מלי, שיש צורך בראייה כוללת של כל הדברים הללו. אני מדבר על תרבות פנאי וכדומה. המרחב הקהילתי זה הפורום העירוני, אתם תראו את הצ'טים, יש כל מיני בעיות עם זה, לכלוכים וכל מיני צרות אחרות, צריך לראות מה עושים ואיך עושים, אבל הדבר הזה מאפשר לסגור את הקהילה.

זה המטרות. כל דבר אתם רואים מה המטרות ומה עשינו. קודם כל להכניס לתודעה של התושבים שיש לך דבר כזה, כי אנשים לא יודעים, זה דברים מופשטים. צריך לעשות את כל העבודה. פה רצינו להראות לכם את יום העצמאות, כשמביאים אומנים ומביאים שחקנים וזמרים, מה אנחנו עשינו, כל התלמידים של אריאל, 400 חבר'ה השתתפו בהצגה יחד עם הזקנים והצעירים, אריאל עיר חכמה, הוא התחפש לחיפושית או התחפש לעכבר והוא הלך ועושה קליק ורואים את המצגת, 10,000 איש באמפיתיאטרון יושבים, אריאל עיר חכמה. אתה יוצר תודעה ציבורית כשאתה עושה את זה. אנחנו לקחנו את בתי הספר, לכולנו יש בתי ספר, בבתי הספר יש מחשבים, הם גם היום ברשת, לקחנו אותם והפעלנו אותם כמוסדות להכשרה מקצועית, בחמש אחר הצהרים ובעשר וחצי, מתרומות שגייסנו בחוץ-לארץ סיבסדנו עם החברות שעושות את הדרכה והעברנו 2,000 משפחות בהדרכה, במקום שידרגנו את כל העיר. אנחנו עשינו להם קורסים של 60 ו-120 שעות, זה המון והם קיבלו עבודה, חברת פרטנר על המקום לקחה 200 איש לעבודה.

אנחנו לקחנו את מרכזי תפוח, ליאון רקנאטי, יש לנו שני מרכזים ואנחנו מפעילים אותם ודרשנו לעשות את האנגלית, לא רק שימוש מחשב ולא רק אינטרנט, לקדם את זה, צריכים לעשות הלאה, צריכים לפתח את הדברים הללו. בספריה העירונית יש שימוש חופשי, פס רחב, כל אחד שרוצה לבוא, מי שאין לו מחשב יושב ויכול להשתמש חופשי ועשינו שם קפה אינטרנט, מי שהיה אצלנו ראה, חופשי לקהל, פס רחב, יושב שם אחד כל יום ומשחק שחמט עם קספרוב, כל יום שש שעות.

בממשל, פה איציק כהן חסר לי, יש ממשל זמין, יש מרכבה, איפה השלטון המקומי, לא קיים. איך זה יכול להיות וזה המאבק שלי שאני מוביל בשלטון המקומי, לא יכול להיות מצב שהשלטון המקומי מנוטרל. ולכן ישבתי עם ועדת שרים למדע. מה המטרות, המטרות זה קודם כל שידרוג המיומנות של העובדים שלנו, רמת השירות לתושב, הייעול של העבודה והשיטות של העבודה עם erp. אין erp מוניציפלי בעולם, יש נסיונות אבל אין דבר כזה. ויש erp בביזנס, בעסקים, בתעשיה.

אני זוכרת שהייתי בקו מערכות והם כן דיברו על זה שהם עובדים עם עיריות.

אין erp, אין בעולם erp. המריצה שלי של erp מוניציפלי מבוסס gis. Gis המערכות הקרקעיות - -

אדם רגיל ברשות מקומית שהוא לא ממש מומחה לנושא לא יכול להשתמש בזה. אם איש המועצה המקומית מחלקת התכנון רוצה לעשות שינויים בתוכנה כדי לשלב - -

בקלי קלות.

אולי לך זה בקלי קלות אבל לא למי שלא מתמצא.

יש שתי מערכות שיכולות לתת שידרוג של השירותים לתושב, אחד זה מרשם התושבים של משרד הפנים והשני זה gis. יודעים שמלי פולישוק גרה במקום א', שהיא נשואה, שיש לה ילדים, הם בקופת חולים ויש להם בעיות כאלה והם בשירותי רווחה, על הבסיס של המיקום והחתך הגיאוגרפי של ה-gis פלוס קובץ התושבים אתה עושה כמובן כפוף לנושא חסיון, אני מודע לזה, ישבתי בבית הזה כמה שנים, אז אני אומר שפה חייבת להיות פעולה חקיקתית, מה שנקרא חופש המידע. היום יש חוק חופש המידע ואתה יודע בדיוק מה לתת אבל אתה צריך לקחת את המערכות האלה, אז לכל עיר יודעים איפה הכביש ואיפה המדרכה ואיפה המים ואיפה תחנת האוטובוס ואיפה תחנת הרכבת, ואיפה המוסדות העירוניים וכל הדברים האלה הם מבוססי gis. ועל כן זה הבסיס להכל ואת התפיסה הזאת אם לא נכניס בראש של כל המתכננים חבל על הזמן, לא ממשל זמין ולא כלום. אמרתי את זה לאיציק כהן ולכן אני ישוב בועדה הלאומית הזאת ואני אומר את הדברים האלה כאן. ה-gis מבוסס יחד על העיר אם זה תפעול אבל מערכות המידע חייבות להיות. קובץ תושבים וקובץ gis. שני הדברים האלה חייבים להיות, את זה צריך לדחוף לאוטומציה כי היו כי היום היא מקושרת לכל הרשויות במדינת ישראל. רישום ילדים לבתי ספר עושים - -

נושא של בטיחות למשל.

בניית מוסדות חינוך, משרד השיכון, הכל.

אני מכירה את זה עוד מהתקופה של לפני היותי חברת כנסת ואני ראיתי את הקשיים שאדם שהוא לא איש מחשב אלא דווקא איש תכנון או איש בטיחות נתקל בהרבה מאוד קשיים, זה היה לפני שנה וחצי שנתיים אז אולי מאז השתכללתם, אבל היה מאוד קשה למישהו שזה לא עיסוקו להשתלב במערכת, לשנות אותה ולתפעל אותה. הוא כל הזמן היה צריך, אולי אתם בכוונה עושים את זה כדי שיצטרכו אתכם.

לא צריך להקל בכלל במה שאת אומרת כי יש הרבה מאוד בעיות ויש בעיות קשות מאוד, קודם כל אלה שיש להם את הידע לא רוצים לשתף אחרים בידע, אבל אלה דברים שצריך לקחת אותם כנתונים.

בקהילה עשינו תיק תושב בפיתוחה של חברת האוטומציה, אתם תראו את זה, גם יציגו את הדברים האלה, זה הקשר בין התושב לבין הממשל המקומי ותיק התושב הזה נותן לו להפעיל את המערכות בעצמו מהבית הוא לא צריך להגיע בדרך כזאת שהוא יכול להיכנס כמו לכספת, לאינפורמציה שרק הוא יש לו את האפשרות להיכנס. כיוון שעם איציק כהן היום אנחנו הולכים לעשות את החתימה הדיגיטלית והכרטיס הדיגיטלי ונעשה את הדברים האלה ביחד, אנחנו הולכים להפעיל את זה על אלף משפחות אצלנו, אז באמצעות הזיהוי הזה אתה יכול לשמור על החסיון והחסינות של כל האינפורמציה. דואר אלקטרוני, תלונות, זה נכנס לעיריה, מתחיל לרוץ במערכת.

שלטון מקומי. כל העובדים היו חייבים לעבור השתלמות במחשב ובאינטרנט, כולם, מהרמה הכי נמוכה ועד הרמה הכי גבוהה והמנכ"ל, כולם. אנחנו עשינו את זה בזמן העבודה ולא אחרי הצהריים, שווה לי להשקיע את הכסף כראש עיר כי ההשקעה הזאת היא מעלה את הרמה שלהם. יחד עם מרכבה ועם פעילה שמוליק רפאלי שעבד איתי בהתנדבות שבע שנים, אני התחלתי את זה עם ג'נרל דינמיקס בזמנו, ועם רוסיה, מכון חרושצ'וב במוסקבה ועם אוניברסיטת טקסס, לראות את הדבר הזה, כל הזמן אמרו לנו צפון קרולינה, אנחנו יודעים לעשות גם כן. את שיתוף הפעולה, ואני אומר את זה פה לאנשי השלטון המקומי, אני אעמוד על כך במסגרת השלטון המקומי, שפרוייקט מרכבה ותהילה יהיו קשורים על-פי החלטות ממשלה ביחד עם השלטון המקומי ולזה אני מבקש את העזרה שלך מלי, לא יכול להיות שיהיה חתך אחד של השלטון המרכזי שעושה לעצמו מערכת מיחשוב מרכזית, מבלי שזה נוגע לנו התושבים. הרי המקור בא מאיתנו. כל הנתונים של מס הכנסה, כל הנתונים של מע"מ, כל הנתונים האחרים מתחילים מאיתנו, ולכן חייב להיות קשר באמצעות חברת אוטומציה שהיום כמו שעושים מנב"ס, זה גם מרכבה, צריך לחשוב בראייה כוללת.

פרוייקט להבה. עזרה כל הזמן למסכנים, תלך קדימה, איזה פיתוחים אתה רוצה לעשות, להבה זה תוכן זה לא רק התשתית. איך אנחנו קושרים את זה ופה אמרתי שאני מבקש את העזרה שלך גם, הפרוייקטים של הממשל המרכזי בשלטון המקומי. אם נעשה את זה אנחנו נחסוך המון כסף ונעשה יעילות ברמה לאומית.

זה הקידמה וכולם מדברים, יש בנובמבר את הועידה של הגלובל דיגיטל סיטיס של אירופה, דרך אגב אני היחידי בארץ שנרשמתי ואני נמצא שם אז כששילמתי להם את דמי החבר החזירו לי כי אני ווב פפיג'. הייתי בהלסינקי והצגתי את זה, הייתי ברומא והצגתי והייתי בסטוקהולם ובאוניברסיטה של וושינגטון, כי באירופה הולכים על הכיוון הזה ובארה"ב הולכים על הכיוון הזה, כי הנושא הצנטרליסטי של מידע גמור, יש לך מקום מרכזי אבל יש דה-צנטרליזציה של השימושים.

כמודל לאומי עשינו את המצגת הזאת, מה אנחנו מציעים. אנחנו מדברים על תוכנית ארבע שנתית כפרוייקט לאומי. זה התוכניות, כל מה שיש לנו פה, אני מדבר על מנוע צמיחה, אני רוצה להניע את התעשיה של ההי-טק, היום יש אבטלה אפשר לקחת, הממשלה שתשקיע עם משרד התעשיה בכל עיריה לחזק את המנמ"ר. כמו שיש מהנדס עיר, מפקחים שמים לנו לפה, במקום המבקרים שימי לי מהנדסי תעשיית ניהול או מהנדסי מערכות מידע ותראי איך אנחנו משדרגים את כל העסק. ביקורת על מה שהיה דה פקטו, לא על חשיבה מה יהיה קדימה, זה עקום כל העסק, אנחנו חושבים עקום פה במדינה. ולכן את זה אנחנו רוצים, אני רוצה לבקש ממך שיהיה תקן כמו גזבר, כמו מבקר, כמו יועץ משפטי, יהיה איש מערכות, איש הנדסת תעשיה וניהול בכל רשות. היום זה לא חובה, רק אם ראש העיר רוצה, כי אז גם יהיה ייעול המערכות, גם יהיו תשתיות וכו'. אבל לא חושבים על זה.

מה הארכיטקטורה שצריכה להיות, אנחנו עשינו אצל משה רחום שהוא איש בוגר 8200 שהוא היה מנהל הפרוייקט של אופק אצלנו שלצערי הרב הוא הפסיק את העבודה שלו בגלל הנפילה של ההי-טק, נורטל זכו במכרז של 700-800 מליון דולר לעשות את הרשת השלישית במדינת ישראל מול הבזק והכבלים והוא הריץ את כל נושא הארכיטקטורה של התשתיות שצריכות להיות בכל עיר ועיר. יש לכם במצגת, אני אתן לכם את המצגות, כמו שאתם רואים פה יש מצגת שלמה, תקחו את זה, תלמדו את זה, תראו לראש העיר, תבואו לביקור, נחבור ביחד 30-40 רשויות אנחנו משנים את כל המדינה הזאת.

כל הדברים האלה זה מבוסס על סינגפור. כל הקונספט הזה מתחיל מלמטה, מאיתנו התושבים, אנחנו מניעים את כל המערכת ולא מלמעלה עם אינטרסים שהם זרים למה שאנחנו רוצים, לא יכולים להוריד את זה למטה.

מדברים איתי על כסף. יש פה את הפניה שעשינו בנושא מימוני. כל מה שיש, כוח אדם, תשתיות. אני מדבר על הנסיון שלנו שעשינו ארבע שנים, אנחנו רוצים שזה יהיה 350 מליון דולר בכל הישובים. ישבתי עם מנכ"ל מע"צ, הם הולכים להשקיע עכשיו תוכנית חומש 20 מיליארד שקל. אחרי שרכבת ישראל קיבלה 20 מיליארד שקל לעשות רכבות, זה יהיה נהדר, יובילו מקצה לקצה, מדינת ישראל כולה 450 ק"מ, פה אני מדבר על 350-400-500 מליון, שני מיליארד שקל, בשני מיליארד שקל אתה משדרג את המדינה, זה תשתית אנושית, על מה הם מדברים, כולם יודעים לעלות על הגשר, יודעים לנסוע על הכביש, פה זה ההחלטה שאתם חברי הכנסת צריכים לקבל.

הניתוח שעשינו, פה זה לא מסחרה, פה השקענו הרבה עבודה, שנים של עבודה, בלי לקבל אגורה אחת מהמדינה. גודל הישוב עד 500 תושבים, 500, אלף, עד מאה אלף וזה הולך הלאה, רואים את העלויות הראשוניות. יש לנו עוד שקפים נוספים, את החלוקה הכספית הכלכלית יש לנו פה, אני ישבתי איתו בלילה לראות כל שקף ושקף, לראות איך לעשות את הדברים האלה שנוכל לתת לכם תמונה מלאה, אני אבוא לועדת שרים למדע ואני אשב שם או בקבינט הכלכלי חברתי ואני צריך להציג את הדברים, אז צריך גם להבין, זה לא אגף התקציבים שמבלבל את כולם שם, צריך לתת להם את הדברים, איך עשינו את השלבים. שלב א' ב' ג', התשתיות מה צריך, עשינו ניסויים, אנחנו יכולים להעביר טלפוניה היום, הנושא של ה-ISP של החברות, האינטרנט הישובי, כל בן אדם מעניין אותו המקומון שלו, לא מעניין את ההוא בדימונה מה קורה עכשיו בנתניה, מעניין אותו מה קורה בדימונה, החיבורים שישנם, טלויזיה דיגיטלית, ויש לנו את זה, ראיתם את הפתיחה של הדבר הזה. מה יהיה השלב של הפעולה הטכנית וההקמה, פורטל עירוני, חינוך, מה אנחנו צריכים לעשות בחינוך, כל זה נמצא בשקפים, תקבלו את הכל.

אני את הפרזנטציה הזאת עשיתי, יש תוספות ממה שראית אצלנו ואת הדבר הזה אני רוצה שתדעו, אני מניע את זה בלי שקיבלתי אגורה אחת ממשלת ישראל, לא קיבלתי אגורה אחת משותפות 2000 כי הם לא עוברים את הקו הירוק, לא קיבלתי מקרן קיימת כי הם לא מעבירים את התשתיות כי הם לא עוברים את הקו הירוק, לא קיבלתי כלום, אז אומרים לי הבאת תרומות מחוץ-לארץ, נכון, אני השקעתי בזה תרומה ממשפחת מילכן בערך מליון דולר בהתחלה בתשתיות החינוך, אחר כך עבדנו עם חברת מל"ם שלא הצליחה לעשות אצלנו את הרעיון הזה עיר חכמה, אז עשו את המשכורות, עשו את הגביה, עשו את המנב"ק, אבל זה לא הראייה הכוללת. אנחנו עובדים עם האוטומציה, שמוליק עבד באוטומציה כשליח כמו שיש בירושלים ובראשון ובעוד כמה מקומות אנשי חברת אוטומציה והקמנו את הועדה של עיר חכמה בשלטון המקומי שאני עומד בראשה וגם בחברה לאוטומציה ואני את הכיוון הזה רוצה לדחוף.

הפתרון שאני רואה אותו במדינת ישראל הוא לא יגיע דרך הדואופול שנקרא בזק וכבלים, הפתרון לסגירת הפער הדיגיטלי, וחיים יודע את זה, ד"ר חיים אילוש שהוא יושב-ראש הועדה של הפער הדיגיטלי, אנחנו עובדים ביחד, גם לא ילך שום דבר לא עם הועדה של גורי מנצר, של הרשת הלאומית לחינוך ולתרבות, זה לא ילך אם אנחנו מלמטה, ראשי הערים והתושבים, לא ירימו את זה. זה יהיה תמיד פער שהולך וגדל.

אני רוצה להזכיר כאן את מוני יניב, מוני יניב הלך לעולמו, מוני יניב האיש שעוזר לאיציק כהן נפטר השבוע. אנחנו עבדנו עם מוני על כל הקונספציה הזאת. הוא היה איש של ארגון מערכות, בחור נהדר, נתן את כל הנשמה שלו לממשל זמין והוא הקורבן הראשון של הממשל הזמין. הוא לקח ללב יותר מדי. גם פרוייקט שחר וכל הדברים האחרים, עם כל הקשיים והבירוקרטיות שישנן.

מוני עזר לי הרבה בתחילת דרכי כיו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה, מהר מאוד הגעתי למסקנות ששמענו עכשיו בסוף דבריך על ההון האנושי וטכנולוגיה ואיך אפשר לשדרג את המדינה הזאת בצורה משמעותית. ישבתי בועדה של הפער הדיגיטלי עם איציק כהן ומוני עזר לאיציק כהן, הוא היה יועץ שלו בנושאים האלה ויחד איתו כתבתי את התוכנית שאותה הגשתי אחר כך לראש הממשלה ולשר האוצר, והיו לי הרבה שעות מוני יניב, הוא אדם מקסים וצנוע ואיכותי מאוד, אני ממש בשוק כשאני עכשיו שומעת שהוא איננו.

אכן תודה רבה, כמו שאתם רואים על קצה המזלג כי אפשר היה להרחיב ולפתח יותר, השמים הם הגבול בדרך הזאת ויש המון מה לעשות ואפשר לעשות. אנחנו רק נגענו, אני מדברת אנחנו ברשויות המקומיות, רק נוגעים בקצה הטכנולוגיה ובקצה האפשרויות ואני מצטרפת לקריאה שלך בסוף דבריך, לצערי הרב הממשלה עדיין מתקדמת, אי אפשר להגיד שלא, אתמול החליטה הממשלה להקים מועצה לאומית למו"פ שזה דבר חשוב, זאת אומרת יש כן חשיבה של ללכת וליצור, הועדה הלאומית לצמצום הפער של הממשלה, יש כן עבודות בשטח אבל זה לא בקצב הנכון, העולם הדיגיטלי הוא בקצב דיגיטלי, הוא עובד מהר ואנחנו במדינת ישראל משום מה אנחנו עוד שבויים בגישות וקצבים של המאה הקודמת, העולם מתקדם קדימה, אנחנו נסוגים, זה הכל יחסי, זה כבר לימדו אותנו ולכן אני חושבת שדווקא אם זה יבוא ואני מצטרפת לקריאה שלך, אם זה יבוא מכם, מלמטה, אנחנו יכולים לתת לזה פוש אדיר.

אני יודעת שכל אחד מכם יבוא לראש העיר שלו וההוא יגיד אין לי כסף לתת משכורת לעובדים כבר 8-9 חודשים, והוא צודק ראש העיר, אנחנו מכירים את המצוקה, אנחנו לא מנותקים ממנה, אבל אסור לנו להרפות משום שבצד המאמץ הבלתי מתפשר לכך שאנשים יקבלו משכורת ושהעיריות תתחלנה להתייעל ולעבור לא רק לפס רחב אלא לפסים של התנהלות נכונה, אנחנו חייבים לא להמתין ולדחוף את הדבר הזה. לא נחכה עד שהדברים יסתדרו ואז לדחוף את זה אלא להיפך, זה לדחוף את זה כי בדרך הזאת אנחנו יכולים להגיע יותר מהר לפתרון של בעיות אחרות.

רון ואני ליווינו בתחילת הדרך את נושא הועדה הלאומית לטכנולוגיית חברות המידע וגם את השתתפת בדיונים הראשונים. החלטת הממשלה שעוסקת בממשל זמין דנה רק בנושא הממשלה. בהתכתבות שהיתה בינינו גילינו שניתן בקלות את אותה החלטת ממשלה לשדרג כולל השלטון המקומי.

אני מסכימה אבל בוא נחכה עם זה.

אני למעשה באקספרטו שזה גוף שדווקא עובד מול הדואופולים שדיבר עליהם רון בתכנון של של קרייר. מה שאנחנו עושים כרגע לצורך הענין בהתנדבות, את המשאבים של משה בנושא של לתכנן כאלה דברים אנחנו לרשות מי שיבקש, לצורך הענין ממש כאידיאולוגיה, זה איזה שהוא חלק מהזמן שמשה משקיע בפן מה שנקרא במסגרת התרומה לקהילה אנחנו לקחנו לצורך הענין גם כשהוא נכנס איתנו לעבודה הוא דיבר על זה שהוא רוצה לתרום מזמנו לענין ואנחנו בהחלט מברכים על זה באקספרטו.

יחד עם זה אנחנו רוצים שאנשים יתפרנסו מזה, אז לא הכל בהתנדבות, אתם תצטרכו גם לשלם.

כרגע זה בשלב של דחיפה וקידום מתוך תרומה.

אני מלווה את הפרוייקט יחד עם רון ארבע שנים במסגרת חברת אופק ואת כל התשתיות בנינו במסגרת העיר החכמה את כל העיר אריאל. את כל הטכנולוגיה שנאמרה פה, פרסנו את כל העיר אריאל, נתנו את כל השירותים, הפעלנו את זה אני כמנהל הפרוייקט יחד עם החברות הבינלאומיות שפרסו פה ועשינו תכנון גם ביוון עם הכפר האולימפי שלצערי זה לא יצא לפועל אבל גם לשם היינו אמורים להגיע.

אחרי שנפגשתי פה עם מלי אמרתי, למה הולכים על מספר רשויות, בואו ניקח את כל מדינת ישראל כמדינה ונבנה תוכנית אב למדינת ישראל, כי העלויות שאתה לוקח סך הכל בסיכום של העני והעשיר הן הרבה יותר נמוכות כשאתה מסתכל על כל מדינת ישראל ובונה תוכנית אב. התוכנית שנבנתה פה היא בארבע שנים, אפשר לקחת את כל מדינת ישראל ולעשות פרוייקט "עיר חכמה" בארבע שנים, יש פה שלב שלב מה המשמעויות הכספיות, עם תוכניות עיסקיות, עם לוחות זמנים, עם מימוש, עם כוח אדם, איך עושים את זה שלב אחרי שלב. אם מתחילים ב-2004 ב-2008 סיימנו את הפרוייקט.

איך הוא אמור להתבצע, דיבר על זה רון, אני לא אכנס לזה אבל זה אמור להביא כ-5,000 מקומות עבודה בהערכה ראשונית. כשאני אומר מקומות עבודה, זה מקומות עבודה בתחום ההי-טק, תחומים מאוד מתקדמים, בתחום מערכות מידע, אז סך הכל משדרגים את האוכלוסיה כלפי מעלה, הרעיון פה גם באריאל כשעבדנו זה שכל התשתיות שנמצאות באריאל הם בתעשיה המקומית פה, כמעט שום דבר לא מחוץ-לארץ. אז מי שילך לשם יראה את הציוד מיוקנעם ויראה ציוד ממגדל העמק ויראה ציוד ותשתיות חשמל מהחברות באיזור נתיבות ואופקים, יראה ציוד מכל הארץ. הבסיס של התוכנית הוא כמה שיותר לעודד ייצור מקומי.

הסעיף האחרון הוא מאוד חשוב, סך הכל ראיתי את זה באריאל ורואים את זה במקומות אחרים, כל אחד מגיע מכיוון אחר ומשקיע המון משאבים לא מכווני מטרה של העיר כעיר. אז משקיעים בתשתיות של חינוך, משקיעים בממשל, כשעושים איגום אין שום סיבה שבשעות אחר הצהריים כשנסגר בית הספר אבל התשתיות קיימות, אז למה לא לנצל אותם. אותו דבר בתחומים אחרים, בתחום החשמל, בתחום המים, ונכנסים לזה תוך כדי השלבים. אפשר פה לשלב הרבה דברים ודרך השילוב הזה בתוכנית העיסקית מביאים לידי חיסכון. תשתיות מקומיות שישנן, לעבוד בטרמינל סרוורים ולא בשיטה של מחשבים ואז כל שנתיים מחליפים מחשבים, משקיעים הון עתק, אז למה, תבנה שרתים חזקים, תבנה צג טיפש או מחשב פשוט, אל תשקיע הרבה בתוכנות תשקיע בתוכנה המרכזית, אתה חוסך המון, אבל אנשים רצים קדימה, משקיעים הון תועפות, תעצרו, תעשו חושבים, תבנו תוכנית אב, בסך הכל בארבע שנים זה חיסון, מי שיקח את הארבע שנים יראה שזה העלות של הפרוייקט שלו, אבל אחרי ארבע שנים הוא הקפיץ את הישוב שלו 20 שנה קדימה.

פה זה הארכיטקטורה של העיר, שבניינו אותה שבסופו של תהליך אתה מגיע לכל הקהילה. הרעיון הוא לשלב את כל הגורמים בקהילה, את כל הלקוחות, גם את הבתים, גם את העסקים כי בסוף התהליך גם הצד העיסקי בקהילה יכול לתרום וגם הוא בסופו של תהליך כשאתה בונה את כל הפורטלים עם לוחות דרושים וכל מיני אפשרויות, הסך הכל זה עוד גורם כספי נוסף שיכול להיכנס במסגרת הקהילה. הסך הכל זה עוד גורם כספי נוסף שיכול להיכנס במסגרת הקהילה.

פה רואים את האפשרויות לממש את כל אותם דברים, חלק מהרשויות אימצו חוות שרתים שלהם, מספר רשויות, כי בסך הכל כשמנתחים את כל מדינת ישראל לא כל רשות יכולה להרים לעצמה חוות שרתים, את התכנים המקומיים שלה, אז ניתן לאחד מספר רשויות וגם ברמה הארצית, ישובים קטנים אתה עושה פורטל ברמה ארצית ונותן להם תמיכה ארצית. הטכנולוגיה היום תומכת בזה, אפשר לתת כל שירות שאתה רוצה עם כל הטכנולוגיות, כל זה נבדק, כל מה שאני אומר בדקנו את הדברים האלה, רון הראה לכם את הפיילוט שנבדק במסגרת אריאל.

כל הנושא של עולם התוכן, חשוב מאוד השילוב בקהילה. שמנו אוטוסטרדה, רון אמר, יש מאה מגה, מגיע לכל אחד מבתי הספר, אוטוסטרדה מאוד מתקדמת, טכנולוגיה מתקדמת, אבל אם התושבים לא יודעים לשים עליה את התכנים, לשלב בזה את הקהילה, אותם צוותי התכנים שמחוברים לאותן תשתיות והם יוצרים את התכנים יחד עם גורמים חיצוניים שבתוכנית עיסקית, כדאי להם להשתלב בתוך הקהילה, אז בעצם לא עשית כלום. מה שאמר רון, כל הקישורים, לקופת חולים, לבתי חולים, לקבלת טופס 17, הפס הרחב היום מאפשר את זה, אז התחלנו עם מנכ"ל קופת חולים כללית בתהליך אבל לא סיימנו את הפרוייקט הזה. אבל זה דברים שיכולים לקדם מאוד את נושא הקהילה.

יש כאן נקודה שזה האבטחה. כולנו מדברים על ונדאליזם, על פריצות לבתי ספר, על כל מיני בעיות באבטחת ישובים, רשת האינטרנט בפס הרחב מאפשרת להציג מצלמות עם רזולוציה טובה, אנחנו תפסנו פורצים בבתי הספר שלנו, תפסנו אותם על חם עם הקלטות וסרטים, וגם בעיות של בטחון, ניתן לשים על הגדרות ולראות אם מנסים להתקדם שם מחבלים וכו'. כשישי לך פס רחב במערכת עירונית אתה יכול לקדם את זה. אני אומר לכם שזה חוסך המון כספים לאחר מכן.

בתוכנית העיסקית זה משולב שבכל בית ספר יש ארבע מצלמות, כל זה מגיע למוקד עירוני אחד ואז יש גוף אחד שמסתובב, יש פה תהליכים שמשלבים גם את נושא האבטחה במסגרת פרוייקט העיר החכמה. פה יש את השלבים של המימוש, בהתחלה את הפס הרחב, חיבור של פס רחב, טלפוניה פנימית לטובת הגוף הציבורי, היום יש כל מיני מרכזיות שקיימות בערים מהדור האנלוגי הישן, אנחנו אומרים שאם כבר שמת תשתית מאוד רחבה אז תסתכל צעד אחד קדימה ותן ווייס אובר איפי עם שירותים קצת יותר מתקדמים ובהמשך זה מתחבר, כי סך הכל חמשת השלבים נותנים את העיר החכמה בראייה ארבע שנים קדימה עם תוכנית אב לאותו ישוב. גם חיבור התושבים והעסקים, כל הזמן אמרתי שאני צריך לחבר גם את הפבליק, גם את הציבורי, גם את העיסקי וגם את הפרטי. כי בסופו של תהליך כולם ביחד יוצרים את הקהילה וזה בדיוק השלבים איך שאנחנו מחברים שלב אחרי שלב את כל הגורמים, כמובן תחת הרגולטור עם אותן אופציות עתידיות מה שניתן לחבר, אבל העולם הולך בכיוון הזה.

בעיקרון העיר החכמה נבנתה על-פי חבילות. היום יש חבילה שנקראת חבילת עיר חכמה שכוללת את התכולות שתיכף אני אעבור עליהן, כולל איזה ציוד, כוללת תוכנית עיסקית, זאת אומרת שכשאתה נכנס לתוכנית הזאת של עיר חכמה אתה יודע מה אתה מקבל בכל שלב, כך שהדברים הם לא בתוכנית ערטילאית אלא תוכנית מעשית שעשינו ואפשר לשכפל אותה.

שירותים מכל הקבוצות כולל מימוש, מה שבשלב מיידי מה שבשלב ב' בשנה הראשונה אם כי זה תלוי בגורמים נוספים, שלוש שנים ראשונות, וכל אחת מהקבוצות פה יש לה פירוט ויש פה בדיוק את השלבים מה מקבלים בכל שלב, איך זה מתחבר, אם זה בתחום החינוך, אם זה בתחום הממשלה, ופה יש שילוב עם האוטומציה, כל נושא תרבות הפנאי וזה שילוב של קהילה, חברות עיסקיות בשילוב כל הגורמים, כל נושא האבטחה עם המצלמות שרון אמר זה חלק מהתוכנית עיסקית, כל נושא השירותים העיסקיים, שילוב של הגורמים העיסקיים וזה נכנס במסגרת תשלום של הגורמים העיסקיים שאמורים להיכנס לפה.

לכל עיר תוכנית אינטגרטיבית, תוכנית אב שנבנית לפי שלבים כאשר בכל עיר יש צוות היגוי עירוני בתחום חינוך, בתחום ממשל, בתחום תרבות פנאי והוא שותף לתהליך. לעשות את זה לבד זה לא יעבוד, זה חלק מתהליך עירוני שמתלבש שלב אחרי שלב.

יש פה שלבים. שלב א', באים לרשות, בונים צוות היגוי עירוני, מציגים להם את התוכנית, לאחר מכן יש ניתוח מצב קיים, כי חשוב מאוד מה התשתיות הקיימות, יש עיר יותר מתקדמת יש עיר פחות מתקדמת, עושים ניתוח מצב קיים ועל זה בונים תוכנית מסודרת עם עלויות ולוחות זמנים. יש ישוב שיגיד אני רוצה לממש תוך שנה, יש לי תקציבים אני יכול לעשות את זה, יש ישוב שבארבע שנים ואתה בונה לו תוכנית משולבת כל שלב ושלב מה הוא מקבל, כי הרעיון הוא שמהשלב הראשון אחרי שנה הוא יקבל חלק מהתכולות, שלא ישקיע כסף ולא יראה את זה בסוף.

יש פה את כל השלבים, שתדעו שכל הדברים הושקעה בהם הרבה מחשבה, איך מממשים את זה ברמה הארצית, הרעיון פה הוא לעשות חפיפה בין ישובים כי כל ישוב בפני עצמו להרים פרוייקט כזה זה לא חוכמה כי החפיפה של צוותי התוכן היא מאוד קריטית להצלחה לכן אם לוקחים את אריאל שתחפוף שלושה ישובים, השלושה האלה יחפפו 20 ישובים, וה-20 חופפים 40, וככה שלב אחר שלב בצורה מדורגת מגיעים ל-2008 וסיימת את כל מדינת ישראל על-פי איזורים ועל-פי ישובים שאחד לומד מהשני בתהליך.

יש פה את העלויות על-פי השלבים, כאשר מה שנכנס בתוכנית העיסקית זה אותם שלושת השלבים הראשונים, עם המצלמות, עם התוכנית העיסקית, עם התשתיות וחוות השרתים ומשמעויות, כל זה נכנס פה בהיבט של התמחור, כאשר לכל ישוב בונים את התוכנית שלו. ישוב אחד יעלה יותר, ישוב אחד יעלה פחות, אבל כרגע בתוכנית הראשונית של כל מדינת ישראל, שישה מליון תושבים עם הישובים שישנם, ופה גם בניתי תוכנית ברמה של ישוב ישוב, כמה יעלה לכל ישוב גם בחתך של עלות למשפחה ממוצעת, כמה יעלה למשפחה, כמובן ביושב קטן ההשקעות יותר גדולות ובישוב יותר גדול ההשקעה על חוות שרתים שתומכת בהרבה משתמשים היא יותר קטנה, אבל סך הכל בסופו של תהליך אתה רואה כל ישוב שיש לו תוכנית אב ולוחות זמנים ויש לו בסוף משהו שמאגם את כל המשאבים של הישוב לטובת מטרה אחת ששמת אותה מול העיניים.

אני קודם כל מקדם בברכה את עצם המפגש הזה לשפוך אור על כל המערכת הדיגיטלית ולמצוא את האפשרויות לראייה קדימה. אנחנו מייצגים את החברה לאוטומציה ואני מתחבר לדברים של רון לגבי עיר חכמה, שבשביל להקים פרוייקט כזה צריך שיהיה גם ראש עיר חכם על מנת להקים עיר חכמה, ורון עושה את זה בהחלט בפריסה ובאמונה האופיינית שלו והדברים מדברים בעד עצמם. ד"ר אזולאי מקרית אתא נמצא פה, והיה לי העונג להשתתף במשך יום תמים ולראות את המערכת של עיר חכמה שגלומים בתוכה מערכת החינוך, מערכת הבינוי והם עושים זאת לעילא ולעילא ובהחלט גם שם יש ראש עיר שבתוך סדר העדיפויות שלו בעיר הקדיש את מלוא תשומת הלב לתחום המיחשוב.

כשאנחנו מדברים על המערכות האלה קודם כל צריך להכשיר את הגורם האנושי, וטוב עשתה קרית אתא שלקחה את כל עובדי העיריה ותחת שרביטה של החברה לאוטומציה אנחנו ערכנו את ההיכרות לא רק עם המחשב אלא גם עם התכנים שבו כך שמבחינת המיומנות של אותו פקיד שיושב סביב השולחן בהחלט שתהיה לו מיומנות וקשר בינו לבין האזרח.

אנחנו כחברה לאוטומציה ערכנו שינוי מבני בתוך החברה, כאשר המנהלים הם כולם בוגרי הרשויות המקומיות, הווה אומר שאנחנו נושמים, אנחנו חושבים למען הרשויות המקומיות, 260 רשויות מקומיות מקבלות שירותים בחברה לאוטומציה.

אז בוא תראה לנו איך אתם עושים שירותים בתחום הזה.

אנחנו המוביל הלאומי הדיגיטלי שאפשר לסמוך עליו בכל התחומים. אנחנו הכנו מצגת קטנה ואורלי תיתן את ההיבט המקצועי ואני אשלים אותה בהמשך.

דיברנו על הנושא של תקציבים, אני התרשמתי מאוד ממה שקורה אצל רון, מיחזור החומר, כל המערכות שאנחנו מדברים עליהם ופג תוקפם כעבור שנתיים, החברה לאוטומציה מעודדת חשיבה שונה על מנת להאריך את זמנו של המחשב ולהפחית בעלויות.

אני מתחברת לדברי רון נחמן בקטע של העמדת התושב במרכז, גם כמבין וגם כמקבל המידע במשולש שרון נחמן דיבר עליו. גם החברה לאוטומציה רואה בתושב לקוח של הרשות, אנחנו רואים את שיפור ויעול השירות לאזרח תוך הידוק הקשרים שלנו גם בחשיפת המידע וגם בסגירת התהליכים של הרשות מול התושב.

החברה לאוטומציה השיקה ארבעה פוטלים שמיישמים או נוגעים באותה עיר חכמה שהציג אותה רון נחמן, אני אגע בקצרה ברמת כל פורטל על מה הוא בא לענות.

פורטל אחד זה פורטל התשלומים שנקרא סיטי פיי של החברה לאוטומציה, שמאפשר לכל תושב רשות מעבר לתשלום עצמו של הארנונה והמים מול הרשות, גם לקבל דיווח ישיר מה חובותיו ותשלום דוחות החניה של הרשות, כל אותם תשלומים שתושב אמור לשלם לרשות עצמה, על-ידי זיהוי התושב באמצעים המתאימים.

פורטל נוסף זה סיטי אדיו, מה שדיברנו קודם בענין החינוך, זאת אותה אפשרות לתושב גם לראות את בתי הספר שהוא יכול להירשם אליהם או גנים, רישום התלמידים בפועל למוסדות החינוך השונים בתוך העיר והחברה לאוטומציה תרחיב את הפורטל מעבר לרישום עצמו גם אחר כך לדברים נוספים בתחום החינוך.

אם דיברנו על המשולש תושב רשות ממשלה, אז אני מוצאת לנכון להזכיר את הסיטי טאבו שזה החיבור של התושב עם מאגרי המידע של הטאבו, חשיפה, הסתכלות, בקשות למיניהן.

את יכולה להיכנס לפורטל תיק תושב?

אני לא יכולה להתחבר אינטרנטית, אבל אני אציג את זה. זה אותו פורטל תיק תושב שרון נחמן הזכיר, אני מראה אותו, זה דוגמה לסיטי טאבו, זה מסך שאזרח יכול לבקש לצפות, הוא לא חייב להזמין פיזית ולשלם, הוא יכול גם רק לראות את המידע עצמו ולהחליט בעצמו גם גיאוגרפית. זזה דוגמה לפורטל התשלומים ברשות המקומית, אתה יכול להיכנס לפורטל כמנוי קיים ולקבל מידע על כל חובותיך לרשות כולל תשלום הארנונה, מים, דוחות חניה או כל תשלום אחר שהרשות תחליט שאפשר לגבות, כולל הנדסה אפילו. פה יש לנו דוגמה לסיטי אדיו שזה פורטל הרישום לחינוך, שכל תושב יכול לרשום את ילדיו.

זה הצדדים הטכניים. מה זה כרטיס תושב?

תיק תושב. זה התפיסה שאנחנו רואים את התושב במרכז ונותנים לו לראות את כל האינטראקציה שלו עם הרשות, בין אם זה פניות שהוא פנה למוקד עירוני, בין אם זה החובות שלו לעיריה, מוסדות החינוך אליהם הוא רשום או חוגים שהילדים רשומים, נכנסים לתושב, מצב חשבון, כל התשלום חובות, תהליך רישום עסקים, אם איזה שהוא תושב התחיל באיזה שהוא רישום עסקים לראות תמונה כוללת איפה זה עומד כרגע, ריכוז כל דוחות החניה שלו, הרישום לחינוך רשמו או לא רשמו, כל הפניות שלו למוקד. התפיסה היא שאני אזרח, כל המידע שלי מול הרשות שאני כאזרח חלק ממנה, וכמובן שזה ברמת אבטחה כזאת - -

אנחנו באריאל מקיימים את תיק התושב, זה אחד הדברים היותר יפים שיש באופן עקרוני בעיר חכמה. זה מאפשר מערכת אינטראקטיבית בין העיר לבין התושב. לא רק שהתושב יכול לראות - -

זה חד סיטרי, לא?

לא, זה דו סיטרי לגמרי. זה אינטראקטיבי לחלוטין.

אתה יכול להגיש פניות, מהאזרח אל הרשות וחזרה דרך הפורטל הזה אתה מקבל את כל האינפוט ואתה מתחיל תהליך, כמו רישוי עסקים לצורך הענין. אתה מתחיל באיזה שהוא תהליך מול הרשות.

אבל הקשר פה הוא יותר טכני. אם אתה רוצה לרשום את הילד שלך לבית ספר, אם אתה רוצה לשלם דו"ח - -

לא, כל מי שנרשם לתיק תושב, פעם בשבוע כל שבוע מקבל הביתה אל המייל שלו בדחיפה של הרשות אליו ריכוז כתבות שיש באתר העירוני או בעיתון, איזה אירועים יש בעיר במשך השבוע, כל האינפורמציה מגיעה אליו.

האלף בית שלנו זה להרים את הגורם האנושי שלא תהיה הפרדה שהפקיד יושב מנותק מהעולם החיצון אלא שיהיה קשר.

קשר גם ברמת חתכים מסויימים, לדוגמה מידע על צריכת המים שלי מעבר לקטע של דו"ח מסויים כזה או אחר. זה דוגמה לבקשת רשיון לבעלי עסק, פה זה רק דוגמאות, או חוגים ברשות שאני רשום או לא רשום, אפשר לראות את כל החוגים, אפשר לקבל דיווח על חוגים חדשים שנפתחים וזה כמובן הנושא של שילוב ה-GIS בתוך אותו היבט כולל. איך חושפים את מידע ה-GIS לציבור, הליכה בטוחה לבית הספר, אופטימיזציה של מסלולים, פיזור מוסדות דת, איזורי חניה, אפשר לקחת את זה לכל תחום ובטח לתחום ההנדסי עצמו. ניתן לבנות אוסף של שכבות ואתה יכול להחליט איזה אתה רוצה לראות ואיזה כן מעניין ואיזה לא מעניין.

המערכת הזאת נותנת את התשובה לנושא של ההסעות למוסדות החינוך ברשויות המקומיות, ההסעות מהבית לבית הספר. יש לנו חתך איפה אני לומד ואיפה אני גר וזה נותן את האפשרות לראות את מערך ההסעות.

כמה רשויות יש להם את התוכנה או העברתם את זה כבר?

הפיילוט זה אצל רון, ועכשיו הלכנו על עפולה וקרית אתא ויש עוד 6-7 ישובים.

זה עדיין ברמה של בודדים. עיסקת החבילה הזאת כמה היא עולה אצלכם, איך זה עובד?

המערכת הזאת היא לא מערכת בפני עצמה, זה איזה שהוא ממשק שיושב על המערכות הציבוריות של העיריה והיתרון בזה שכשנכנסים למערכת זה חוסך את עבודת הפקיד בעיריה, הכל נעשה על-ידי התושב מהבית וזה חוסך את הפעילות מול העיריה.

לזה התכוונתי כשאמרתי שזה צריך להיות ידידותי גם לפקיד, שלא צריך את איש המחשב שיהיה צמוד לפקיד כדי שיוכל להפעיל את זה. אז אם כבר דאגתם לזה, אז תבורכו.

יש לי הרגשה שהיתה כאן איזה שהיא אי הבנה קטנה שאני רוצה לסדר אותה, מדובר כאן על תשתיות מאוד יקרות, דובר כאן גם על הפתרון, אין קשר בין שני הדברים.

ברור, אבל אם יהיה לך את זה אז תוכל יותר להפעיל את זה.

זה נכון אבל אנחנו יכולים גם על התשתיות הקיימות, האינטרנט שיש היום, להעביר את כל האינפורמציה.

האם מישהו יודע לכמה רשויות יש אתר אינטרנט?

יש 70 שאנחנו בנינו.

יש כ-150 רשויות שיש להם, לא ברמה הזאת.

אנחנו מייצגים גם את החברה לאוטומציה, אז איזה שהוא פן שנוגע לנושא הפער הדיגיטלי. אני חדש אבל מה שאני רואה שאנחנו אובייקטיבית נמצאים בכל פינה, אנחנו משרתים לא רק את המועצות הגדולות, עיריות גדולות חיפה ירושלים וכו', שהן מסתדרות לבד, רק רציתי להזכיר את התכונה הייחודית שלנו שאנחנו קיימים כאנשי הטכנולוגיה גם בעראבה וגם ב-100-200 המועצות הנמוכות, אז מבחינת פער דיגיטלי אתם צריכים להשתמש בנו כי אנחנו שם בכל מקרה ואנחנו היחידים ששם.

כשאנחנו מדברים על פער דיגיטלי אנחנו בעצם אומרים גם פער תפקודי ואין מכשיר כמו הטכנולוגיה, אין דרך יותר מאשר הטכנולוגיה לצמצם פערים בגלל פערים של תפקוד. עשינו כמה ישיבות בועדה שלנו תוך מבט ספציפי על ילדים אבל גם על כלל האוכלוסיה וגילינו שיש דרכים יוצאות מן הכלל, אני אומרת לכם את זה כנציגי הערים, יש דרכים יוצאות מן הכלל לגרום לזה שאנשים שבגלל שאין להם רגלים או אברים אחרים בגוף והם לא יכולים לתפקד ככל האדם, באמצעות המחשב הם יכולים לכסות על הפער הזה בתפקדו שלהם ואני חושבת שאם חלק מבעיות שירותי הרווחה יפתרו אם תתנו גם לזה את המחשבה ואת הפתרון כי אתם באמת יכולים לחסוך לאותו נכה, לא תצטרכו כבר למשל את הנגישות לכל נכה, דרך המחשב ניתן לעשות נגישות, אבל הרבה מעבר לזה. אנחנו הבאנו אנשים שלא רואים כמעט והמחשב מדבר אליהם, ואנשים שלא יכולים לכתוב והמחשב כותב להם, אין סוף אפשרויות על-ידי הטכנולוגיה הזאת מאפשר לצמצם פערים תפקודיים.

יש לנו מגוון שירותים לכלל הרשויות כולל בתחום הרווחה. אני רואה את הפורום הידידותי הזה שנמצא כאן והייתי מאוד מבקש אם ניתן לערוך מפגש דומה בחברה לאוטומציה, שם ינתן לנו זמן על מנת לתאר בפניכם את כל התחומים שיש לנו בתוך האוטומציה, בוודאי ובוודאי בתחום הרווחה שאיתו אנחנו בקשר גם עם נציגי הרווחה שהיו אצלנו לפני מספר ימים ודובר גם על הרחבת מערכות. אנחנו מבחינה טכנולוגית יכולים כן לתת שינויים על-פי דרישת הלקוחות.

ישבנו אצל איציק כהן וקבענו צוות שיראה את לשכת הרווחה העירונית איך היא נקשרת עם הנהלת המשרד ואיך האינטר פייס בין הלשכה העירונית לבין הלקוח שהוא זה שבא לקבל את השירות. בתיק הלקוח כשיודעים איזה תיק יש לכל אחד ניתן לתת תשובה גם לנושא הרווחה.

זה המקום לומר שממש היום וממש עכשיו יושבים נציגי מרכז השלטון המקומי ונציגי החברה לאוטומציה באיגוד האינטרנט הישראלי כדי לנסות למצות את כל היכולות הטכנולוגיות כדי להביא לאנשים המוגבלים בבתיהם את האפשרות להשתמש במידע.

אני רק ככה בקצרה בכדי להגיד קצת על הועדה ועל מה שהוצג פה, כי זה מאוד חשוב, זה היה חלק מהביקור של הועדה. כאשר הממשלה החליטה, ואני לא נציג של הממשלה אני רק חבר בועדה, אני יושב-ראש הועדה, אפילו שהועדה היא תחת האוצר במשרד ראש הממשלה, כאשר הממשלה החליטה שהיא רוצה להפוך את כל מדינת ישראל לממשל זמין בנושא מרכבה, שכל אזרח במדינת ישראל יתחבר בכל צורה דרך הרשתות הקיימות ושלא קיימות לכל מאגרי המידע והידע, עלה הנושא המרכזי שדיבר על מה עם כל אותה אוכלוסיה שתישאר מאחור. דבר ראשון שעשינו בתחילת עבודת הועדה זה רצינו לבדוק מה קורה בנושא הזה ומצאנו לצערנו, כמו שכולם בטח יודעים, שאוכלוסיה שבעיקר בפריפריות, בעיקר במיעוטים, בעיקר ערבים, בעיקר אוכלוסיה שנמצאת במצוקה, נמצאת רחוק מאותם מקומות שאנחנו מדברים עליהם אם זה בנושא נגישות לאינטרנט, אם זה בנושא מחשבים בבית וכו'. ולכן הצורך הזה בא בכדי לנסות ולהביא בכלים שקיימים מצד אחד ושלא קיימים מצד שני איך אנחנו גורמים שלא כל מדינת ישראל תרוץ קדימה בנושא הטכנולוגי או עיר חכמה כפי שראינו ומשאירה מאחורנית את אותה אוכלוסיה שאין לה את אותה נגישות וזה גם מתייחס לאוכלוסיית המוגבלים שזה חלק מאותה אוכלוסיה, אם זה קשישים, אם זה ערבים, אם זה כאלה שאין להם נגישות לאינטרנט וכו'. בדיקות קטנות שעשינו דרך הלמ"ס וגופים אחרים, התברר לנו לצערנו שככל שאנחנו מתקדמים יותר הפערים הולכים וגדלים. זאת אומרת זה לא שהגענו למצב שככל שאנחנו מתקדמים יותר אנחנו מציעים איזה שהם פערים שנסגרים, כאשר אנחנו משווים לפני 5-6 שנים כשהאינטרנט היה בחיתוליו, כל החיבורים, מחשבים בבתי וכו', אנחנו רואים שהנתונים שהיו שם הרבה יותר קלים מאשר הנתונים שקיימים היום שהם הרבה יותר קשים, הפערים הרבה יותר גדולים ואותו תשלום שהחברה הישראלית תשלום יהיה הרבה יותר יקר כי אנחנו גורמים לאוכלוסיה שלמה שלא להיות מחוברת לאותו מאגר שהוא העתיד ואני חושב שחלק מהמסמך שהוזכר פה שהוכן על-ידי מלי בנושא הכשרה טכנולוגית של אותה אוכלוסיה, הוא חלק מאוד חשוב מהנקודה הזאת של לעשות את האפגריידינג ואז באה הועדה והביקור הראשון שלה היה באריאל כאשר ניסינו לבחון איך דוגמה של עיר חכמה נותנת את אותו מענה לא רק לאוכלוסיה החזקה אלא גם לאוכלוסיה, אם זה בנושא של תפוח, בנושא להבה, אם זה מחשב לכל ילד, כל אותם פרוייקטים מאוד יפים שקיימים היום במדינה ולא מתחברים אחד עם השני.

ולכן אנחנו מנסים פה לחבר.

הנקודה המרכזית שאנחנו מנסים לחדד אותה גם דרך החברה לאוטומציה, אם זה יהיה גם דרך הנושא של עיר חכמה, היא לנסות ולראות איך אנחנו בטכנולוגיה הזאת לא נרחיק את הפערים אלא נקרב אותם.

אני מנכ"ל עיריית קרית אתא וגם לנו יש עיר חכמה. עיר חכמה זה עולם כל כך רחב ובכל מקום זה קיבל לבוש שונה למרות שחלק גדול מהמוטיבים דומה. רוב הדברים לגבי הטכנולוגיה נאמרו, הטכנולוגיה כבר כאן, יש לנו הרבה שנים לנצל את המצב הטכנולוגי הנכון להיום. אחת הבעיות היותר גדולות זה בנושא משרד החינוך, נושא התוכן. אנחנו הרצנו פרוייקט די גדול עם משרד החינוך שנגע בכל בתי הספר, 17 בתי ספר בסך הכל בקרית אתא, עיר בת 55 אלף תושבים, אתרים לבתי הספר, אתרים לכיתות, אתרים למורים. ברמה הטכנולוגית הגענו לכולם.

כמה אנשים מחוברים לזה?

כשאני אומר כולם אני מדבר על בתי הספר. לקחנו כיתת פיילוט בכל בית ספר, שכבת גיל אחת והמטרה היתה לגעת בתוכן יחד עם משרד החינוך. הרכזת של מחוז חיפה היתה יושב-ראש ועדת ההיגוי והרצנו תוכנית לימודים, לא נגענו במחשב אלא באמצעות המחשב הגענו לחומרים שנבנו על-ידי מורים ועל-ידי תלמידים. אחת הרעות החולות של הענין זה המוטיבציה של המורים, כשישבנו לישיבה ראשונית עם פורום המורים, הדבר הראשוני ששאלו היה מי מממן את השעות שהמורים יצטרכו להקדיש לענין. אני חושב שהדבר העיקרי שצריך לצאת ממנו זה איגום המשאבים, יש כל כך הרבה כספים שמושקעים בנושאים האלה בכל מיני משרדים ותיעולים שונים שאילו רק היו מאגמים אותם אז היינו לחסוך הרבה ואחת הדוגמאות זה משרד החינוך, כספים שמושקעים בהכשרת מורים בלימודי מחשב ובלימודים באמצעות המחשב, שלצערי לא נושאים פרי.

הייתי בכנס של ממשל זמין, דובר על 370 מליון שקל שאושרו עד 2006 בנושא ממשל זמין, השלטון המקומי כאילו לא קיים ונאמנים למשפט חנוך לנער על-פי דרכו סופו להיכשל. התושב הוא לא תלמיד, אי אפשר לשלוח לו בדואר כרטיס חכם וללמד אותו בדואר. אם אנחנו לא ננצל את המשאבים כמו שהזכרתי בבתי הספר, פרוייקט להבה, תפוח וכל השאר, ונכניס את כל התושבים דרך אותם פרוייקטים להכשרות, ונרגיל אותם להשתמש בזה, אז כל פרוייקט שיבוא מלמעלה לא יתפוס.

הרעיון שאנחנו לקחנו זה לראות את הענין מנקודת מבט של התושב ולא של העיריה, אנחנו לא מדברים על עיריה חכמה אלא על עיר חכמה מהבחינה הזאת שהתושבים מעורים.

בקשר למה שאמר רון לגבי איגום תשתיות ואיגום תוכן אז אני מדבר על איגום נתונים בעיקר בנושא של GIS. אנחנו עשינו שיתוף פעולה עם בזק, עם חברת חשמל וביום חמישי היתה לנו ישיבה במינהל מקרקעי ישראל לגבי לעשות איגום בנתונים. אין טעם שהרשות תזמין צילום אוויר ומינהל מקרקעי ישראל יזמין צילום אוויר ומע"צ יזמין צילום אוויר, העלויות הן אדירות, לא משנה מבחינת הטכנולוגיה, אני מדבר על העלויות הגדולות שהן בחלק של התשתיות שהוא דיבר ובחלק של הנתונים. צריך להגיע למצב שהנתונים יהיו שקופים ופתוחים לכולם, שהם יהיו משותפים ולא תהיה איזה חסימה על הנתונים האלה כי הנתונים הם של הרשויות והנתונים הם של הממשל, צריך להגיע למצב שיהיה שיתוף בין משרדי הממשלה השונים, חברת חשמל, בזק, מע"צ, משטרת ישראל, תע"ל, מינהל מקרקעי ישראל.

אתה צודק בהחלט.

אני חושבת שהיום במשרד החינוך יש מודעות גדולה, לא לחינם אנחנו חלק מהועדה לצמצום הפער הדיגיטלי והבחנו בהרבה שיתופי פעולה בין גורמים שמקודם בקושי היה דיבור איתם.

הבעיה עם משרד החינוך זה שהוא מכריח אתכם לבוא ובמקום שאתם תיזמו אתם משתפים פעולה. אתם צריכים להוביל, אני לא באה אלייך בטענות אלא לזאת שעומדת בראש המשרד, הם צריכים להוביל את המהפכה. אז נכון עכשיו יש לנו שלמה דברת ויש כבר סיסמה חדשה, אבל אנחנו רוצים לראות שזה מיושם, שהכיוון הוא אחר, שמשרד החינוך יגיע למאה ה-21. עד היום זה לא קרה.

מילה אחת לגבי מאגרי תכנים, אנחנו עובדים עכשיו בשיתוף עם האיחוד האירופי על מאגר גדול מאוד של תכנים שמיועד גם לישראל אבל גם לארצות אירופה האחרות. אנחנו יוצרים מאגר חומרי למידה שיהיו זמינים לכל המערכות ושהמערכות ידברו אחת עם השניה, כי אחת הבעיות היא שכל בית ספר או כל ישוב עובד במערכות טכנולוגיות שונות והן לא מדברות זו עם זו.

הוזכר פה מצב העיריות, אני חושב שאחת הדרכים להתגבר על זה זה להכניס מערכות שונות ממה שיש לנו היום, מערכות של תמיכה בקבלת החלטות, מערכות שישפרו את איכות הניהול, מערכות שמדברות על נושא שנקרא ניהול ידע, נושא שלא הוזכר פה בכלל, זה עולם אחר לגמרי ואנחנו לא נמצאים שם. כל שקל שאנחנו נשקיע בתחום הזה העלות תועלת תהיה מאוד גבוהה.

אני מסכימה איתך לחלוטין.

אני חושב שפה תהיה הבעיה העיקרית שלנו ומזה זה יגיע לעיר החכמה.

בדיוק על הנושא הזה שעכשיו הזכרת דיברתי עם ניר ברקת שהוא חבר מועצת העיר ירושלים והוא גם איש הי טק והוא עושה הרבה מאוד פרוייקטים בכיוון הזה שאתה מדבר עליו בירושלים. אני מתלבטת מאיפה זה צריך לבוא, אולי זה צריך לבוא משני הכיוונים. נכון ששר הפנים ומנכ"ל משרדו עסוקים מאוד בלכבות שריפות ולדאוג לזה שיהיה אוכל לאנשים ולייעל את המערכת, אבל לאור דבריך ודברים שנאמרו על-ידי אחרים אנחנו יכולים לייעל אותה בדרך הרבה יותר מהירה ונכונה אם אנחנו נפעל בדרך שאנחנו מנסים כאן להציג. אז אולי זה עיר חכמה ויעילה, אבל אין לי ספק שזאת הדרך.

אני היום כאילו לא ישבתי בועדת מדע של כנסת ישראל אלא הייתי באיזה שהיא מדינה אחרת, אולי דמיונית. כי אני אגיד לך מה הראייה של ממשלת ישראל ומשרד הפנים. לפני שנה, ואני אגיד לכם למה אני אמרתי שזה לא נכון שיש לרוב הרשויות אתרי אינטרנט, ברור לנו שלא כל תוכנית בומבסטית אפשר להעביר בחוסר התקציבים ובחוסר הרצון במדינת ישראל, אז לפני חצי שנה הלכתי להביא את האבן הראשונה בדבר הזה וניסיתי להעביר הצעת חוק שמחייבת רשויות להקים אתר אינטרנט סתמי, פשוט, אני הסכמתי להוריד את כל מה שהיה לי בהצעה רק כדי שתושבי העיר יקבלו כתובת ושעות קבלת קהל, טלפונים, דבר בסיסי, ואמרתי שלא כל רשות חייבת להקים וכמעט ואי אפשר לחייב ישוב בן מאה בתים. אז אמרתי לחלק את המדינה לאיזורים של 50 אלף איש ולהקים אתר איזורי. לצערי הרב הדבר קיבל התנגדות גם במשרד הפנים. והדבר כמעט ולא עולה כסף כי כמו שנאמר נכון שלחלק גדול מהרשויות יש אתרים, רק צריך להגדיר מה יהיה שם והאתרים האלה יכולים להיות הצעד הראשון של אותו פרוייקט שאנחנו דיברנו עליו היום. כי אם אין לרשות רצון להקים אתר ולהביא תרומה כזאת לתושבים אז בטח שאין לו רצון לעשות משהו מעבר לזה.

כשאנחנו נעשה את הסיור אנחנו נראה בדיוק את המצב לאשורו ואז נראה איזה חוק צריך לעשות. אני הגשתי הצעת חוק שכל בית ספר יהיה חייב להיות קשור לאינטרנט לפי אותה גישה, כדי לזרז ולדרבן את האנשים שעדיין לא עשו את זה.

אנחנו נצא לסיור ונראה איך אפשר לקדם ואם יש לכם עוד הצעות ורעיונות אני אשמח מאוד ואני רוצה לסיים ולחבר את הדברים שנאמרו פה. אני מצטרפת לקריאה שהממשלה צריכה להשקיע ברכבת הטכנולוגיה כדי לקדם את ההון האנושי. המטרה היא כמובן לא הטכנולוגיה, המטרה היא ההון האנושי שלנו כדי לקדם את החברה בישראל, כדי שנוכל לצמצם את הפערים וכדי שנוכל כל אחד ממקומו הוא לקדם אותו וזה מתייחס מהפועל הפשוט ביותר או המובטל שאין לו פרנסה ואין לו מקצוע, עד הפרופ' באוניברסיטה. זה חל על כולם, כל אחד יכול לשפר את מקומו ממקומו הוא. זה דבר מאוד חשוב לציין.

אני קוראת לממשלה להשקיע ברכבת הטכנולוגיה הזאת לפחות שני מיליארד שקל ואפשר לקחת חלק מהרכבת הפיזית לרכבת האנושית כי בלאו הכי הכסף לא יוצא שם ואם יוצא 24 מיליארד הוא יבוזבז. אני חותמת לכם על זה ושותף לזה גם החשב הכללי באוצר, אז אני חושבת שאנחנו נלחץ, אפשר לעבוד על זה ואפשר גם לקדם את זה.

בנוסף לקריאה הכללית אני רוצה לומר שאין ספק שרשויות המדינה ורשויות השלטון והרשויות למיניהן צריכות לשתף פעולה, זה כללי המשחק הבסיסיים, אין שיתוף פעולה וכל אחד מקים את הממלכה שלו, אנחנו מבזבזים הרבה מאוד משאבים והתפקיד של גופים כמו שלכם שמאחדים את כל הרשויות והתפקיד שלכם כרשויות זה להוביל את הענין הזה, לא לצפות ששר הפנים יעשה לכם את העבודה כי זה לא יקרה בנושא הזה, הוא מטפל בדברים אחרים.

בשיחה שהיתה לי עם ראש הממשלה אני אמרתי את זה, התחום שלנו של מדע וטכנולוגיה, קידום ההון האנושי צריך אהדה, צריך את האמירה המפורשת האסטרטגית של ממשלת ישראל שאנחנו רוצים לקדם את מדינת ישראל להיות מדינה של הון אנושי של מדע וטכנולוגיה. זאת צריכה להיות אמירה ממשלתית ואני רוצה לברך, אם אנחנו כבר מזכירים את זה, את הממשלה שאתמול הקימה את המועצה הלאומית למו"פ. זאת אומרת שהיא אומרת אני רוצה לקדם את הנושאים האלה.

צריך להיות שיתוף פעולה, צריך לפשט את אופן השימוש בטכנולוגיה כך שכל אחד מהאוכלוסיה יוכל להשתמש בטכנולוגיה הזאת, כמובן שכל אחד מאנשי המקצוע והפקידים בממשל המקומי יוכלו להשתמש בטכנולוגיה הזאת ולא יצטרכו רק אתכם. אנחנו צריכים בהחלט לקדם את הנושא ואנחנו קוראים לקדם את הנושא של שילוב ממשל זמין ממלכתי ממשלתי עם שילוב ממשל זמין מקומי, זה שורש הענין, אם לא נעשה את זה אנחנו מפספסים פה ומבזבזים אנרגיות משאבים ואת המטרה שלשמה כאן.

אני חושבת שצריכים לפעול כדי לבטל חסמים רגולטוריים, צריכים לבטל בירוקרטיות מיותרות, זה תמיד נכון לעשות ובוודאי בתחום הזה, זה אפשרי, אני קוראת לכם אם יש לכם רעיונות ביצועיים שאנחנו יכולים ללחוץ על הממשלה ו/או רעיונות לחקיקה לדחוף את המערכת דרך החקיקה, אנא תעשו את זה, אנחנו פה בשביל הענין הזה.

אני רוצה להוסיף, הועדה רואה בקידום הפרוייקטים האלה אפשרות לתת שירות לתושבי המדינה ולאזרחיה, שירות שלתת אותו כמו שצריך זה חובה של ממשל.

אני רוצה להודות על הישיבה הזאת, תודה לכם שבאתם ותודה מיוחדת לראש העיר אריאל רון נחמן על היוזמה והצגת הדברים.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30