כנסת פתוחה

משנה מפגעי איכות הסביבה - גורל ערכי טבע באיזור פי גלילות



5
ועדת משנה לנושא מפגעי איכות הסביבה - 20.7.2004


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 31
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הפנים ואיכות הסביבה) לנושא מפגעי איכות הסביבה
יום שלישי ב' באב התשס"ד (20.7.2004) שעה 12:00


ס ד ר ה י ו ם

גורל ערכי טבע באיזור פי גלילות

חברי הוועדה: לאה נס – היו"ר
עמרם מצנע
עמרי שרון

מנחם זוליצקי, ראש אגף שטחים פתוחים, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד עמנואל וייזר
אבנר גולן, עיריית רמת השרון
רועי ממרן, חיים וסביבה
דני מורגנשטרן
עמית מנדלסון
ד"ר אורי פרגמן ספיר, מדען ראשי, הגן הבוטני, אוניברסיטת ירושלים
הדס שכנאי, חברת מועצת העיר תל-אביב
איילה תמרי
יעקב היכל, יועץ לועדה

יפה שפירא

חבר המתרגמים בע"מ


גורל ערכי טבע באיזור פי גלילות

צהריים טובים לכולם. אני שמחה לפתוח את הדיון היום בנושא פי גלילות. אחרי כל כך הרבה שנים שהוחלט פעם אחר פעם לסגור את המתחם של אתר פי גלילות, בסוף זה קרה, על אמת אני מקווה. אתה עושה ככה, זה לא בטוח שזה סגור.

לא, לצערנו הרב, כי אני חושב שזה צריך להיות פתוח, אלא שצריך היה לטמון אותו בתוך האדמה.

זה כבר משהו אחר, אנחנו עכשיו מדברים על נושא אחר.

בכל אופן בעקבות ההחלטה, המעשה, החלטות כבר היו בעבר אבל בעקבות המעשה כבר שמענו פרסומים בעיתונים על תוכניות נהדרות גם של רמת השרון וגם של עיריית תל-אביב ואסור לשכוח שהמקום הזה, המתחם הזה היה אסור לבניה בגלל הקרבה שהיתה למתחם של גז ודלק ובתקופה הזאת שלא בנו שם התפתחו שם ערכי טבע שאנחנו חושבים שהתוכניות, לפחות מה שהוצג בתקשורת, לא לקחו בחשבון את ערכי הטבע וזו הועדה הנכונה לדון בה כדי שיקחו בחשבון את ערכי הטבע והתוכניות יהיו בהתאם, אם בכלל יהיו.

אנחנו בישיבה הזאת קודם כל ניתן לנציגי העיריות שיראו את התוכניות שיש להם ואחר כך ידברו פעילים נגד התוכניות הללו ונציגי המשרדים.

קודם כל לא אמרו לנו שאנחנו מתבקשים להציג את התוכניות, אבל אנחנו נדבר עליהם.

אם צריך לדבר על משהו, זה התוכניות שהמשרד לאיכות הסביבה מתנגד לכך לגבי תסקיר הסביבה וכו' אז וודאי שאנחנו צריכים לראות במה מדובר.

דבר ראשון בפתח הישיבה אני רוצה להגיד שהתוכנית שבתחום רמת השרון ופינוי פי גלילות ר"ש 800, ובתחום תל-אביב ת"א 2812 הם תוכניות, לפחות התוכנית של רמת השרון שהוכנסה למתן תוקף, מעוכבת בחתימת השר בגלל עתירה מינהלית וזה ענין טכני לחלוטין. התוכניות האלה הן תוכניות תקפות לכאורה כאשר התהליך הסטטוטורי לאשרן הסתיים, הוא תהליך שארך קרוב לעשר שנים והתהליך הזה הסתיים. בפתח הדברים אני קודם כל רוצה, אני נפגשתי עם מתכננת מחוז תל-אביב לפני שהגעתי הנה, אני רוצה להעביר את המסר קודם כל בשמה ואני מקריא את מה שהיא אומרת.

דבר ראשון צריך להבין ששתי התוכניות הן תוכניות מתאריות בלבד, התוכנית בינוי עדיין לא קיימת והיא תבוא בהמשך הדרך. התוכנית כמובן תשאף לשלב כל ערך טבע שניתן להכניס וכל ערך טבע שהוא בעל חשיבות.

שניתן להכניס, לא שהוא קיים.

לא, כל ערך טבע שהוא בעל חשיבות. צריך להזכיר תמיד את סדר העדיפויות, שהשטח פעם חשבו שלהוציא משם את חברות הגז והדלק זה דבר תיאורטי, ככה כולם חשבו ואפילו בועדה הזאת לפני שנה נאמר שיטמינו את הגז, כי אף אחד לא האמין שזה אפשרי לפנות. אז רמת השרון חתומה, ואני מדגיש את זה, רמת השרון בלבד חתומה על פינוי השטח מהמפגעים הגדולים והמפגעים האלה הם מפגעים שאף אחד לא האמין - -

אולי זה נותן לה איזה שהיא זכות עתידית לפגוע בשטח בהמשך. זה שזה הישג גדול כולנו מסכימים, זאת הצלחה כבירה, השאלה אם זה הופך את זה לאיזה שהיא זכות לפגוע בו בהמשך.

אז דבר ראשון לפני שנה אף אחד לא האמין ולפני חודשיים פונה השטח לחלוטין ועכשיו צריך לזכור ששתי התוכניות האלה הן תוכניות שמטרתן היתה קודם כל הסרת סיכון גדול לאוכלוסיה. התוכניות הן תוכניות - -

בסדר, אבל בוא נתקדם הלאה, את השלב הזה עברנו.

אני מביא את דברה של מתכננת המחוז.

עם כל הכבוד תביא התייחסות לענין של התוכניות עם הערכים הסביבתיים.

הסרת סיכון גדול מאוד. טיהור המים והקרקע, לפנינו אי וודאות מאוד גדול שאנחנו הולכים להיכנס אליו בקרוב מאוד לעשות סקרים ולבדוק מה המצב האמיתי שם, המפגע הזה שהיה קיים שם שנים ארוכות יצר כנראה, בעיות בקרקע, במי התהום אנחנו יודעים בוודאות ומה שמוטל עלינו כרשות מקומית, זה קודם כל להשלים את הסרת המפגע. התוכנית הזאת שיזמו אותה מינהל מקרקעי ישראל בעל הקרקע בשיתוף עם הרשויות, היא תוכנית שלקחה באופן סינרגי את כל מערך האיזונים. כלומר, קודם כל פינוי המטרד, טיהור המפגעים וכמובן הגבהה או הזזת האנטנות שנמצאות בשכונה שם ועכשיו לעשות איזה שהוא איזון כלכלי על מנת שניתן יהיה להסיר את המפגעים האלה ובהמשך כתוצאה מזה לבנות.

התוכניות כיום ותחולתן כפי שהן כתובות בתחום רמת השרון 6,000-9,000 יחידות דיור, בתל-אביב 0-3,000 יחידות דיור, ברמת השרון יש גם 500-700 אלף מ"ר, המשחק הזה הוא איזה שהוא משחק שניתן על מנת שבמהלך התוכניות המפורטות ובמהלך הטיהור ניתן יהיה לאזן כלכלית את מערך הדרישות והצרכים אל מול מערכך הזכויות על מנת שניתן יהיה באופן כלכלי אכן לעשות את זה. אז קודם כל זאת הקדמה.

ההקדמה נשמעת טוב אבל סך הכל אני חושבת שהייתם צריכים קודם כל להשקיע בתסקיר הסביבה, לראות מה מצב הקרקע וכו' ואז לדעת איפה זה בכלל עומד. אתה לא יודע אפילו מה ההשקעה שצריך לעשות כדי לטהר את הקרקעות הללו.

נכון, אבל גם לבדוק עולה הון תועפות. רמת השרון אני אומר כבר הולכת בתקופה הקרובה, זה נמצא על תוכנית העבודה שלה, לבצע סקרים. ראש העיר נפגש עם הממונה על המחוז במשרד לאיכות הסביבה, אני לפני שבוע נפגשתי עם מתכננת מחוז תל-אביב במשרד לאיכות הסביבה, אנחנו לומדים את הנושא ואנחנו הולכים להשקיע וזה נמצא בתוכנית העבודה של רמת השרון להשקיע בבדיקות והכנת הסקרים האלה. בד בבד - -

לא, אי אפשר להתקדם לפני זה.

יש משהו מדהים, זה נשמע כמעט כמו שטחי אש, תמיד אומרים ששטחי אש פוגעים בטבע, בסך הכל מה התברר ששטחי אש זה השמורות הכי טובות שיש כי אף אחד לא מסתובב בהם. מה קרה לנו פה, היה לנו פה מקום שלא הסתובבו בו, היה בו איזה שהוא נזק מסוג מסויים, לא בנו בו, ופתאום עכשיו באים, היינו בטוחים שניצלנו פה, עשינו פה דבר גדול ואנחנו עכשיו באים ונותנים פה לעשות משהו אחר. זה שפתרנו בעיה אחת לא אומר שצריך לפתור בעיה אחרת.

אנחנו במהלך תקופת ההפקדה של התוכנית שמענו את כל המתנגדים הירוקים, כולל את מר עמית מנדלסון, תושב רמת השרון שהוא גם חבר ועדת שימור אתרים ונציג ציבור ברמת השרון ואנחנו בדקנו את כל ההתנגדויות וגם הגשנו אותן לבדיקה לד"ר רפי בן שחר, אני יכול לתת לכם תמצית של הבדיקה שעשינו במהלך תקופת ההפקדה, אני רק יכול להגיד שהמצגת שתוצג בערכי הטבע שיוצגו כאשר הם נבחנים ברמה הארצית מבחינת ריכוזם, חשיבותם ואיכותם, אנחנו קיבלנו המלצות שבעצם המידע שהובא איננו מוכיח ומצביע על ערכי טבע ייחודיים. ההתנגדות של מר מנדלסון לתוכנית מתאר פי גלילות מפנה את תשומת הלב הציבורית לקיום אפשרי של מיני צמחים ובעלי חיים, חלקם מוגנים ואף נדירים בתחום התוכנית, עם זאת המידע מסופק על ערכי הטבע בתחומי התוכנית מתאר אוסף אקראי של מינים של בעלי חיים וצמחים שאינם מרכיבים מערכות אקולוגיות שלמות ויציבות ואינם מצביעים עם קיומם של בתי גידול טבעיים מפותחים וייחודיים התומכים במארג אקולוגי עשיר בתחום התוכנית. לפיכך אין מקום להסיק לאור זאת שהפיתוח יגרום לנזק בלתי הפיך ויפגע באוכלוסיית בעלי חיים וצמחיה שיש לה ערך ברמה הלאומית, נקרא לזה כך.

עולה מן ההתנגדויות שהמינים שנצפו בתחום התוכנית הם בעיקר מיני בעלי חיים וצמחים שהתבססו באיזור בזמן האחרון תוך התגברות על הפרעה אנושית, קיימים ואינם מהווים שריד מקומי ייחודי לאיזור מקרב אוכלוסיות מפותחות מן העבר. כלומר, ערכיות השטח מבחינת שמירת הטבע היא נמוכה מאוד. יתר על כן, קיימים בתי גידול אחרים באיזור השרון, נחל פולג, יקום, חלקם מוכרזים כשמורות טבע, התומכות במערכות אקולוגיות המייצגות את איזור מישור החוף. כלומר, מבחינה מקצועית ההתנגדויות שהוגשו נבחנו על-ידי מומחים בנושא והתגלו כלא - -

מומחה, מה שאנחנו רואים זה מומחה. וראיתי שהבסיס לדברים שלו זה דווקא ההסטוריה של הערכים האלה, זאת אומרת בעלי חיים וצמחים שרק לאחרונה הצליחו - -

תסלחו לי שאין לי מצגת כי אני חשבתי שאני צריך לבוא ולדון בנושאים שאחרי, הרי הועדה הזאת היא לא ועדה שמחליפה את המוסדות הסטטוטוריים.

זאת ועדה שבהחלט ההמלצות שלה ישפיעו, אחרת היא לא היתה קיימת אם היא לא היתה יכולה להשפיע.

מבחינתנו התוכנית הזאת כבר קיבלה תוקף, אני רק מראה לכם, זאת תוכנית האב של רמת השרון, תוכנית האב של רמת השרון היא תוכנית שמטרתה לשמר את הלב הירוק במטרופולין בהתאם לתוכניות מתאר ארציות ומחוזיות. סמן 5 וסמן 5 על 2 הם צורת הנופש, פארק הבסטה והמשך צורת הנופש דרך אתר פי גלילות. זה אתר פי גלילות, זה הגבול הסטטוטורי עם עיריית תל-אביב, מה שאנחנו יכולים להגיד זה שהתיאום התכנוני שבוצע במחוז תל-אביב, רמת השרון ביצעה תיאום שמשמר את כל רצועת הנופש ואת המעברים המטרופולינים שהם שני מעברים מטרופולינים ברוחבים של מאה מטר כל אחד צפונית למחלף הטבעי ודרומית למחלף הטבעי באתר שבו יש את מערות הקבורה השומרוניות שישמרו את ערכי הטבע העיקריים. בנוסף, גם בלב התוכנית מתוכנן לקום פארק בשטח של כ-250 דונם שישמר את הרצף הזה ושאמור בהמשך לשמר צירים מטרופולינים שיורדים אל הים בתחום עיריית תל-אביב.

רמת השרון מקפידה ומדקדקת על הרוחבים האלה של הצירים המטרופולינים והפארקים הירוקים במדוייק בהתאם לתוכניות ותפתח אותם. יתרה מכך, כמו שאמרתי, תוכנית הבינוי של פי גלילות היא תוכנית שעדיין לא החלה, בינתיים יש לנו תוכנית מתארית וגם היא לא ברורה, יש בה גמישות רבה. בכוונתנו שיתחיל שלב התוכניות המפורטות והבינוי ובהתאם לסקרים אנחנו ניגע בדייקנות, תראו רבותי אני בא, אני ירק בנשמתי ואני אומר לכם שאנחנו נקפיד על כל קוצו של יוד ועל כל ערך טבע קיים ואם צריך לנייד - -

סך הכל בתשובה יש פה קצת זלזול. לעניות דעתי.

בכלל לא, להיפך. אני רק יכול להגיד לכם שגישתה של רמת השרון בפיתוח הפארקים המטרופולינים שהם כמו לב ירוק בין שכונות מגורים היא מוקפדת ביותר, בדיוק בהתאם למדיניות המחוז ובתוכניות הבינוי המפורטות לכשתגענה בהתאם לתהליכים שהם תהליכים, התסקירים שיבוצעו, הבעיות שיתגלו אם יתגלו, הצרכים לפנות קרקע או לפנות אתרי פסולת או לייצר טיהור מי תהום בהתאם לכל התהליכים האלה, יתוכננו תוכניות שהן יעשו שימור מיטבי בשטחים הפתוחים בהתאם לערכים שנקבעו בתוכנית.

עכשיו אנחנו נשמע את מי שלא רואה את זה כל כך פשוט ונכון.

זאת אחת הפעמים הנדירות בשנים האחרונות שעמדתו של ראש העיריה רון חולדאי משתלב לחלוטין עם העמדות שלי כחברת מועצה מטעם מפלגת הירוקים והוא ביקש שאני אייצג כאן את עמדתו שהיא במקרה זה גם עמדתי.

אז קודם כל ברמה העקרונית, עיריית תל-אביב מביעה רצון לשמור על כל ערכי הטבע ומבחינתה יש עדיפות להשאיר את השטח פתוח לחלוטין לרווחת הציבור כהמשך של רצועת הנופש. עיריית תל-אביב אינה מעוניינת כלל וכלל לבנות בשטח. הועדה המחוזית כפתה עלינו לתכנן בניה בשטח, כפתה עלינו לתכנן כ-3,000 יחידות דיור ואנחנו מתנגדים גם לכך וגם אם יכפו עלינו בסופו של דבר לעשות בניה בשטח אנחנו מוכנים לוותר על הבניה ולעשות חילופי שטחים עם עיריית רמת השרון ולהשאיר את השטח פתוח לחלוטין לרווחת הציבור.

לא הבנתי את חילופי השטחים, אז הם יבנו בשטח הזה גם.

נכון לעכשיו, לא - -

אני חושב שפה מדובר, היא שמה על סדר היום נושא אחר לחלוטין.

לא, זה לא נושא אחר.

הסוגיה כיום היא שועדת גבולות שאמורה להתכנס כבר במשך תקופה ארוכה ועדיין לא התכנסה, וראש העיריה ומהנדס העיריה של תל-אביב ביקשו ממני שאולי אפשר שמהישיבה הזאת תצא קריאה למשרד הפנים שאכן סוף סוף יכנס את ועדת הגבולות ויחליטו על הגבולות בין עיריית תל-אביב ורמת השרון, יש על כך ויכוח. עיריית תל-אביב טוענת לחזקה גיאוגרפית והסטורית עד לגבול כביש 5, שזה אומר שכל השטח אמור להיות בבעלותנו, אני מניחה שרמת השרון אפילו כבר התחילה לפתח את השטח ואני לא יודעת מתוך איזה החלטה, ועד שועדת הגבולות לא תחליט מה קורה אז קצת קשה לדון בענין הזה. ולכן אני חושבת שזה יכול להיות אחת מההחלטות שיוצאות מהדיון הנוכחי.

אבל מה הקשר, מדובר על ערכי הטבע.

היא קשרה את זה לחשיבה של עיריית תל-אביב לגבי הפיתוח של האיזור הזה שנמצא ברשותה.

חברים זה לא הדיון, זה הגבול, זה החלק של רמת השרון, זה החלק הדרומי של תל-אביב, לתל-אביב יש חלק קטן, רבע מהשטח שם. אני חייב לבוא ולהגיד שאני מבקש מהיו"ר ואני אומר את זה לפרוטוקול, זה לא נושא הדיון ועדת הגבולות. אני מבקש מהיו"ר להוריד את נושא ועדת הגבולות מסדר היום.

זאת רק ההתייחסות שלה לגבי האתר של פי גלילות, המתחם שעליו אנחנו מדברים ואנחנו רוצים לשמוע על ערכי הטבע שנמצאים במקום.

בכל מקרה בשטח שבסופו של דבר ינותב לטובת עיריית תל-אביב, אנחנו לא מעוניינים לבנות, אנחנו מעוניינים להשאיר אותו פתוח לחלוטין לטובת הציבור הרחב.
אני רוצה להעיר למהנדס הנכבד של עיריית רמת השרון, שעם כל הכבוד לך אני זו שאמורה להעביר כאן את העמדה של עיריית תל-אביב ולא אתה ולכן הפתיח לדבריך קצת מוזר.

בנוסף לכך, כל ההתייחסות שלך לנושא של ערכי הטבע שאפשר להגיד שבגדול אתה שללת מכל וכל שאכן יש שם ערכי טבע ייחודיים ומקומות ייחודיים, אני חושבת שזה אמירה מאוד בוטה שלך ואני מקווה שעד סוף הישיבה תחזור מדבריך.

מותר לו להגיד את הדברים, אני לא הייתי קוראת לזה דברים בוטים, אני חושבת שהוא אמר את העמדה שלו ואת המומחים שהוא הביא ואנחנו עכשיו נשמע את הצד האחר, את האזרחים מרמת השרון שרוצים להציג את העמדה שלהם.

אני מארגון מגמה ירוקה ומנהל משותף של פורום איכות הסביבה ב-Yנט. השאלה הנשאלת היא מה כן הייתם מחפשים באיזור כדי להכריז עליו כשמורת טבע. אני מניח שהייתם מצפים למצוא שם מרבד צמחיה, פרחי בר מוגנים ונדירים, מגוון בעלי חיים, אולי בעלי חיים בסכנת הכחדה, ערוץ נחל וגם אתר הסטורי. זה הדברים שאני הייתי מחפש בשמורת טבע. בואו נראה מה יש לנו שם, נרקיסים, הריכוז הכי גדול של נרקיסים או המסורתי היחיד שנשאר במרכז הארץ, הפריחה בחודש ינואר, כולם מוזמנים לראות. זה מבט על עמק הנרקיסים מצפון לדרום. אירוס הארגמן, פריחה שלו בפברואר, אתם יודעים איזה הגנה נתנו לאירוס הארגמן בשמורת פולג ובנס ציונה, זה האתר השלישי של אירוס הארגמן. אירוס ארץ ישראלי, פריחה בינואר. בחודש אפריל פריחה של הסייפנים. יש דוגמאות נוספות, אני כמובן לא מביא הכל מקוצר זמן, הדברים האלה מצויים באינטרנט ואפשר לקבל מידע נוסף. צבעונים, נוריות, כלניות, ממש בכל חודש יש את הפריחה שלו שם.

בעלי חיים. יש שם זוחלים ודו חיים ממגוון סוגים. טריטון הפסים, דו חיים בסכנת הכחדה בכל הארץ, זה דורש בית גידול משמעותי. הוא לא יכול להתפתח בלי בית גידול. בית הגידול שלו שנמצא בערוץ נחל אחייה פחות או יותר שם מתוכנן לעבור כביש רוחב משמעותי, כביש הנופש, כולל מחלף של נתיבי איילון ממש צמוד לשדרת האקליפטוסים ולערוץ הנחל. התוכנית הזאת כבר מופיעה בתוכנית המתארית ב-ר"ש 800 ובגלל זה יש לנו בעיה איתה.

נחל אחייה זה למעשה יובל צפוני של הירקון שמתחיל ממקורות הירקון באיזור פארק אפק, עובר דרך איזור רצועת הנופש, הכפר הירוק, מתחת לנתיבי איילון ונכנס לתוך המתחם שלנו ומתעקל פה דרומה.

מערות אפקה, אתר קבורה עתיק שחלקו משוער שומרוני, האתר הזה נמצא בהשגחה של רשות העתיקות, המתחם שכרגע מסומן כמתחם לא לבניה הוא מתחם מאוד מצומצם של חמישה דונם שהוא כולל חלק מרכס הכורכר שבו נמצאות המערות, יש השערה שנמצאות מערות גם בגבעה שממערב לה וכמו כן אם יבנו בצמוד למתחם הזה זה יכול להביא לקריסה ובפעולות של חציבה וכרייה זה יכול להביא לקריסה גם של רכס הכורכר של המערות עצמן.

בתצלום הזה לא מופיעה חוות הגז, פה נמצא איזור המערות, המתחם הזה, בגבעה הזאת יש ריכוז של פרחי בר נדירים, זה ערוץ נחל אחייה, העמק הזה זה עמק הנרקיסים הגדול עם ריכוז הנרקיסים, כאן חוות הגז. פה היה אתר פסולת שנסגר, אתר פסולת של עיריית רמת השרון אם אני לא טועה. בכל המתחם ניתן למצוא כ-200 מיני צומח, שפע מינים מוגנים וייחודיים, אפיק נחל עונתי, מגוון בעלי חיים קטנים, דו חיים מארבע משפחות שונות מתוך שש הקיימות בארץ ישראל, מפגש של ארבעה מיני קרקעות, כורכר חמרה חולות וקרקעות כבדות, כל אחד עם הצמחיה והפרחים שמאפיינים אותו וזה המקום האחרון בסביבת גוש דן שבו ניתן למצוא שטח כזה כמעט לא נגוע.

הפעילות של מגמה ירוקה בנושא הזה החלה במרץ 2003, אנחנו בשנה הזאת הבאנו כ-1,500 איש לסיורים במקום מתוכם כ-700 היו בחודש ינואר בתקופת פריחת הנרקיסים. רוב האנשים שהגיעו לסיורים האלה הביעו רצון שלא תהיה בניה בשטח.

זיהום הקרקע והמים, הזכיר כבר מהנדס עיריית רמת השרון, ואנחנו מסכימים בנושא הזה עם מה שהוא אמר ובגלל זה הופתענו לשמוע מיד עם סגירת החווה על התוכנית של עיריית רמת השרון להקים שם מרכז בילוי שימשוך לשם אלפי מבקרים כל עוד לא יודעים ולא טיהרו את כל הזיהומים שנמצאים באתר. בחודש ינואר 2004 היה שם זיהום מים חמור שנבדק על-ידי המשרד לאיכות הסביבה ונמצא כאחד החמורים באיזור.

לדעתנו התוכנית שקיימת איננה משרתת מספיק את טובת הציבור, יש שם פגיעה בערכי טבע, והרבה דברים אחרים שיכולים להשליך על האיזור הזה. בעיות תחבורה כמובן, כל המחלף הזה עם נתיבי איילון על כל המשמעויות שלו ואיך זה ישפיע על התחבורה הקיימת באיזור רמת אביב ג' והסביבה.

אנחנו קוראים לשינוי של תוכנית ר"ש 800 והחלפה שלה בתוכנית שמבוססת על בדיקה מקיפה של המתחם, מפגעים סביבתיים וערכי טבע ואני חשוב שצריך לקיים דיון ציבורי ולשתף את הציבור. עובדה למשל שאנחנו כארגון סביבתי ידענו על זה רק אחרי שהתוכנית כבר היתה סגורה להפקדה, לדעתנו זה מראה על כך שהציבור לא היה מספיק שותף לבניית התוכנית הזאת. אני חושב שיש מקום לבחון לגופו של ענין עם רשות שמורות הטבע את האפשרות להקים שם שמורת טבע, ולחלופין אפשרות גם להפוך את זה לפארק טבע עירוני בשיתוף תושבים כמקום שימשוך לשם תושבים, שזה אלמנט חינוכי וימשוך לשם בתי ספר ונוער לראות את המקום הזה, בקיצור שימור של ערכי הטבע.

אני חושב שיש עוד דבר, יש צמחים נדירים שיש אותם בעוד הרבה מקומות, אבל עדיין יש חשיבות לגיוון של זנים בעיקר במינים כמו איריסים ואנחנו ראינו את זה גם על הגלבוע וגם בנושא של אירוס הארגמן המאבק שאנחנו מנסים לארגן בנושא של רכס הכורכר בנס ציונה ובמקומות אחרים, הכליאה של אוכלוסיות הופך זן שהרבה פעמים הוא יכול להיות חי לכאורה ועדיין מבחינה גנטית הוא כבר מת ופה צריך להיות גיוון בעיקר בדברים כמו איריסים ופרחים אחרים מהסוג הזה. לא בהכרח אם יש את זה בעוד מקומות זה הופך את זה ללא נדיר.

זה אחד הדברים שהוא אמר בתסקיר שלו.

זאת גישה שהיא קצת תמוהה אפילו בעיניים של מי שכן, אם יש את זה בעוד מקומות אז, היינו במסיבה אז לא נלך אליה מחר, יש פה גישה מעניינת.

אני מסכימה איתך.

יש הערה מאוד חשובה, אירוסים יש גם בתורכיה, השאלה היא אם אותם 500 אלף תושבי תל-אביב צריכים לנסוע לתורכיה כדי לראות נרקיס. הנרקיס הוא צמח מוגן ולא רק בגלל זה אסור לבנות, אלא השקופית אולי החזקה ביותר זה אותם 1,700 איש שבאו לאירוע אחד בנושא פריחת נרקיסים, כלומר הערך הציבורי של אותו נרקיס הוא גבוה פי אלף מונים מאשר אותו ערך של שמירת טבע נטו. הדיון פה לדעתי הוא על הזכות של הציבור לטבע ואולי הציבור הגדול ביותר במדינת ישראל והצרכן המרכזי של טבע בארץ.

זה בא להוסיף, זה לא בא לגרוע לדעתי כי ערכי הטבע כבודם במקומם מונח גם אם לא כל הציבור רואה את זה.

זה גם טבע שלמזלנו נמצא במרחק נסיעה באוטובוס בתל-אביב מכל מקום בעיר, לבוא לראות משהו שהוא טבעי והוא לא - -

והוא לא בצפון או בדרום, לא בגליל אלא ממש במרכז.

הייתי רוצה להתייחס כאן לכמה דברים. ראשית, אמר כאן מהנדס רמת השרון לגבי סילוק המפגעים. מסתבר בסופו של דבר שדווקא המפגעים הם אלה שנשארו. במקום ללכת ולהטיל על מי שהשתמשו בשטח לטהר ולנקות, באים להטיל פה עלויות על הציבור בכללותו בין אם זה ציבור רמת השרון שהולכת לעשות סקר ובין אם הציבור שעומד להפסיד את השטח הזה כדי לממן את הטיפול אחר כך. בין המפגעים שיש שם יש לא רק אתר פסולת שנסגר אלא יש גם כמות גדולה מאוד של אדמה מזוהמת מאיזור תע"ש שעיריית רמת השרון לא מנעה את ההנחה שלה שם וגם הוא צריך להיות מטופל ומסולק ומי שצריך לעשות את זה במקרה הזה זה אותם גורמים שהניחו את זה.

אמר נכון חבר הכנסת שרון לגבי עובדה שכאשר מדברים על המישור הארצי, מסתכלים על כל הארץ אז אולי אין לזה חשיבות, אבל בגוש דן מדובר פה על מקבץ של ערכי טבע ונוף שבהחלט כן מהווים סיבה לשימור. מה יכולים לענות כנגד זה, שגם פה כמו במקומות אחרים יש קרקעות פרטיות, יש זכות הקנין של אנשים והם אומרים אנחנו לא יכולים לפגוע בהם. אבל אחד הדברים הגדולים שעשה פה עמית, הוא לא השאיר את זה ברמת המחאה, הוא בא והכין תוכנית חלופית שמראה איך ללא צמצום בשטחי הבניה, אותם שטחי בניה שרצו לאשר כאן עדיין ניתן לשמר את ערכי הטבע והנוף, זה הדבר שמבדיל אולי את ההתנגדות הזאת מהתנגדויות שבדרך כלל רואים, אני רואה לא מעט התנגדויות ואני חייב לומר שפה נעשתה באמת עבודה גדולה, זה לא רק עבודה שאמרה לא אל תעשו, אלא הראתה איך אפשר להשיג את אותם מטרות בדרך שלא תפגע. וזה דבר שפשוט לא מתייחסים אליו ברצינות ומנסים לטייח באמצעות משהו שהוא כמו חוות דעת.

אני רוצה להתייחס גם לדברים שנאמרים כאן. נאמר כאן למשל, כל המינים המצוייים בתחומי התוכנית הם ריסנטיים שזמן התפתחותם יכול להימדד בעשרות שנים, מכאן אם המינים יעלמו מתחום התוכנית לא יגרם נזק משמעותי למרקם האקולוגי מסביב לאיזור התוכנית. מתעלמים לחלוטין מהעובדה שעיריית רמת השרון עצמה כבר הכינה תוכניות גם לאיזורים שמסביב, זאת אומרת לא הולך להיות שום דבר אקולוגי מסביב למעט קניונים, זאת הולכת להיות הסביבה העיקרית שם. להגיד שלא יגרם נזק זה פשוט אבסורד.

התוכנית היא שלוחה של איזור מיושב שאינה קוטעת פרוזדור אקולוגי. אומר המומחה כאן שזאת סיבה שלא צריך לשמר אותו. הנושא הוא הפוך, דווקא בגלל שהאיזור הוא מיושב בצפיפות ויש כאן פינה אחת שבה יש ריכוז של ערכי טבע רבים, דווקא בגלל זה צריך לשמר את זה. החדירה האפשרית של מינים זרים לאיזור עם התרחבותה בניה היא לא רלוונטית מכיוון שמדובר באיזור מיושב ומפותח מלכתחילה, אני חושב שהמצגת הראתה כאן מה שיש פה ומה שכדאי לשמר ואפשר לשמר.

וכל הלאה וכל הלאה כל סעיף שמוצג כאן, מוצג מזווית ראייה מאוד מצומצמת שבאה להראות למה לא בעוד שבפועל הנקודה הזאת יש בה הרבה מאוד הצדקות למה כן והראו גם איך אפשר לעשות את זה בלי לפגוע.

אני אקולוגית, הייתי ראש היחידה לאיכות הסביבה של משרד התשתיות והאנרגיה במשך שנים רבות והייתי אחראית שם על נושא הבטיחות של חוות גז. אני רוצה להגיד שני דברים עיקריים. אחד, האיזור הזה פונה מפי גלילות קודם כל מכיוון שכרישי הנדל"ן רצו את השטח. לא בגלל הסכנה. הסכנה לא היתה כצעקתה והדברים האלה גם נאמרו - -

סכנה היתה, פשוט היה פתרון אחר להטמין. זה שזה היה פצצה מתקתקת אף אחד לא ערער על כך.

גם פרוטוקול של הכנסת של ועדת הפנים אמר כאשר השר פריצקי הציג את זה, זאת איננה היום בעיה בטיחותית, גם לא היתה בהתחלה כאשר הורידו את כמויות הגז בשתי הספרות הגדולות האלה. על אחת כמה וכמה אם היו מטמינים את זה ממש לא היתה כאן שום בעיה. כלומר בסופו של דבר אכן נעשה כל הדבר מה שנעשה בכדי לפנות את השטח הזה לבניה או פיתוח מה שזה לא יהיה.

לאור זה כמובן כולם יודעים שיש לחצים עצומים מצד האנשים שנמצאים מאחורי הקלעים, כל האנשים שרוצים לבנות ולעשות כאן את הקופון שלהם, אני חושבת שהמקום הנכון כאן בועדת הכנסת הוא באמת לתת את האיזון שבין הדרישות האלה לפיתוח לבין הזכויות של האזרחים.

אני רוצה לומר שהחוויה הזאת של ילד ללכת למקומות האלה במרחק הליכה מהבית ולראות את הפריחה היא חוויה שהוא נושא אותה לאורך כל החיים וזאת אהבת הטבע ואהבת הסביבה שלו. כמו שנאמר, לא צריך לנסוע לתורכיה ולא צריך לנסוע לשוייץ, שם רואים את הדברים של שוייץ ושל תורכיה, לנו יש את הערכים שלנו והיה רצוי שנמצא קצת מקום פתוח בכל הצפיפות וכל האלימות הזאת שמצטברת בתוך המחנק העירוני.

אני שמח שאיילה אמרה את הדברים שהיא אמרה כי חשוב, הם נמצאים אגב בדברי ימי הסבב של הועדה הזאת, והם נאמרו יותר מפעם אחת ולמרות זאת זה לא עזר. הגוף שמייצג אבנר גולן הוא אחד האשמים בכך שהתוכניות האלה קרמו עור וגידים והוא זה שליבה את האש שהתחילה בעצם בכרישי הנדל"ן. כל בעלי האינטרסים הכלכליים שרצו את השטח הזה כשטח לפיתוח. העיריה שלו היתה אחת מהם, היא ראתה לנגד עיניה את ההון הגדול כתוצאה ממיסי ההשבחה, היא ראתה את הכסף הגדול כתוצאה מהפיתוח ונתנה יד לחגיגה והיא לא יכולה לרחוץ בנקיון כפיה.

צריך לומר כך, כאשר דיברנו על הענין, כאשר דובר בכנסת על העתקת פי גלילות לא היו לנגד עיני כל הסובבים, כל מי שנגע בדבר, ערכי הטבע, משום שהדברים האלה התגלו רק בשלבים יותר מאוחרים כשהתחילו לבדוק כשהשטח הזה ישתחרר מה יתפנה, התחילו לבדוק ואז גילו מצבור גדול של ערכי הטבע.

אני רוצה לדבר על אותו חיץ ירוק, משני העברים של כביש מספר חמש, אותו עמק שנקרא עמק התות, יורד מכביש חוצה שומרון וצריך להגיע עד לים ותיכף אני אגיד מילה טובה על ידידתי הדס מתל-אביב שאתמול העיריה שלה הניחה תוכנית ת"א 3700 להפקדה בועדה המחוזית שבעצם סוטרת סטירת לחי מבישה ביותר בכל הנושא הזה של החיץ הבין מטרופוליני בין ערי דרום השרון שצריך להשאר פתוח לבין הגוש המרכזי של תל-אביב ובנותיה. כי הוא יסתם על-ידי התוכנית הזאת שמהנדס העיר תל-אביב דני קייזר הגיש אתמול לנעמי אנג'ל אז פה אחד מצהיר ופה אחד עושה, אם זה לא מוסר כפול אני כבר לא יודע מה מוסר כפול.

זה שני איזורים שונים אבל אני שמחה שאתה מבלבל את הועדה.

אני די מבולבל אבל אני לא מבלבל. קיצורו של דבר, אם החיץ הזה יסתם, תסתכלו רגע בתוכנית המתאר שאבנר מציג לכם כאן ותראו את הכתמים החומים משני הצדדים של עמק התות הזה ותבינו שבעצם זהו החיסול של העמק הירוק שבין חמש ערי דרום השרון, הרצליה רעננה כפר סבא הוד השרון ורמת השרון שהם בעצם עיר אחת בת 350 אלף נפש שיש לה קצת שכונות פרבריות וקצת שטחים ירוקים בין החלקים השונים שלה. אני כבר בזמנו אמרתי שצריך לקרוא לעיר הזאת שרונית או קרית שרונים ונכתב גם בכל מיני מקומות וברגע שיחוברו חמש הערים האלה לעיר אחת כל הלחץ האורבני על כל השוליים של תל-אביב כולל על העמק החיוני הזה שחייב להשאר ירוק כי אם הוא לא ישאר ירוק בעצם קטסטרופה אורבנית תפקוד את כל האיזור של מטרופולין תל-אביב. לכן אני קורא לך ואני קורא לך להשמיע קול זעקה כדי לבטל את התוכניות ולתקוע בהן טריז וגלגל גם באמצעות קריאה לשר הפנים שלא יחתום עליהם ושיקח אותם חזרה ושישלח אותם חזרה למקום שהן צריכות להימצא בו כי המקום שהן נמצאות בו היום על דפי תוכניות מאושרות הוא לא מקום ראוי.

הדס, בדברייך את הצגת גישה מאוד חיובית של ראש העיר אבל זה לא מסתדר עם המכתב שהוא הקריא של מהנדס העיר וגם עם הדברים של דני.

דיברתי עם דני קייזר והוא העביר לי את הדברים, רשמתי בדיוק מילה במילה את מה שהוא אמר. הועדה המחוזית נכון לעכשיו מחייבת את העיריה לבנות 3,000 יחידות דיור ועיריית תל-אביב אינה מעוניינת לעשות זאת. הענין הוא שהסיפור לא פשוט, יש כל מיני בעלויות על הקרקע וגם במידה ויפנו לעיריית תל-אביב לבנות חלק מהשטח, היא מוכנה לעשות חילופי שטחים ולהשאיר את השטח במיוחד הטבעי שזה מערות אפקה ועמק הנרקיסים פתוח לטובת הציבור.

אני המדען הראשי של הגן הבוטני כאן בגבעת רם. אני רק רוצה להגיד משהו קצר, הרבה פעמים מנסים לקרוא לי להילחם על דברים ואני לא מסכים בגלל שיש איזה מין זה או אחר שבקושי אנחנו הבוטנאים יודעים להגדיר, הוא מאוד נדיר ובלעדי, זה לא המצב כאן. יש פה שני דברים, יש פה איזה מערות קבורה האתר הארכיאולוגי עם המינים הנדירים והמרבד נרקיסים. מרבד הנרקיסים הזה הוא המרבד נרקיסים הגדול ביותר שנותר בשרון, זה לא איזה משהו אפיזודי ולא חשוב.

היום הכנסת חוגגת 40 שנה לרשות שמורות הטבע ואני חושב שהיה מאוד כדאי שהועדה תשמע כאן באמת בשתי דקות שלוש פיסקאות מנאום מאוד נדיר של ס. יזהר שהיה כאן חבר כנסת בשנת 1962.

ס. יזהר אומר כך בנאומו. הרי זו ארץ כה קטנה שדי בשתיים שלוש שגיאות גסות וקלסתר פניה מושחת. אלה השגיאות שהן מן המעוות אשר לא יוכל לנקום וגם אם בתום לב או מחיפזון להושיע עשו מה שעשו לא רק שחוכמה לא היתה בהם אלא סכנת ניבול פני הארץ נשקפת מהם ואם לא נדע לעצור סכנה של ממש שיגדל כאן דור אזרחים צעירים בלא חיבה יתרה לארץ ובלא מגע הזדהות בלתי אמצעי עם הווייתה.

אני רוצה להתמקד בדבר אחד, בנושא של טיהור וניקוי השטח. אני חושב שזה ממש שערורייה שבאים ואומרים פה שרק אם יבנו את השטח יהיה כסף לנקות את זה. אני חושב שהועדה צריכה לדרוש לנקות את השטח בלי קשר אם בונים או לא בונים ויש כללי התנהגות שמי שמזהם משלם ויודעים מי עשה מה ולא יעזור לאף אחד מאנשי הנדל"ן, כל זמן שלא ינקו אין מה להתחיל לדבר בכלל מהותית על השטח כי ההשלכות הן הלא מעבר לשטח, אם זה במים כמו שפה אמרו ואם זה השלכות על מי תהום ולכן אני חושב שצריך לדרוש מהמשרד לאיכות הסביבה להיכנס לזה ולדרוש את זה ממשרד הבריאות שיכנס לזה ולא לוותר. ובלי קשר, שלא יתנו את זה אחד בשני ובואו נראה אם בעוד עשר שנים זה יהיה נקי. ואז נתחיל לדבר בכלל. וזה לוקח זמן, תדעו לכם, ניקוי שטח כזה זה שנים.

אני מסכימה איתך, זאת היתה הדעה שלי בפתיחת הישיבה.

אני מהמשרד לאיכות הסביבה ואני רוצה לתמוך בדברים שנאמרו כאן ואולי אפילו להצטרף לדברים שנאמרו כאן, אין ספק שהאיזור הזה ניחן בערכי טבע וצריך שלמר אותם. טבע עירוני חשוב מאין כמותו ואולי אפילו יותר מאשר טבע בשטחים הפתוחים.

התוכנית הזאת שמדברים עליה כרגע, ר"ש 800 היא תוכנית מתארית ונאמר שבתוכנית הזאת צריך לקחת בחשבון גם את ערכי הטבע. בתוכנית עצמה נקבע ששטח בסדר גודל של 300 דונם ישמרו כשטחים פתוחים לשימור ערכי הטבע והנוף. לא קבעו את המיקום המדוייק מכיוון שזאת תוכנית מתארית.

אני אתחיל בזה שהיתה פה כל הזמן הערה מתחילת הדיון שבעצם הועדה הזאת אמנם דנה בנושא אבל בעצם היא לא יכולה להשפיע על כל הגופים הסטטוטורים שמאשרים ונותנים תוקף לתוכניות שעליהם אנחנו מדברים. לועדה הזאת התפקיד שלה לבקר ולחוקק חוקים, לבקר את הרשות המבצעת שזה המשרדים הממשלתיים, המשרדים הממשלתיים הם חלק בלתי נפרד מהגופים הסטטוטוריים שמאשרים את האישורים כך שהועדה הזאת תצא עם קריאה, היא תמליץ היא תפנה לכל הגופים הקשורים בענין ותפעיל את הלחץ שלה ואת ההמלצות שלה כדי שדברים שלא אמורים להיות שהם קשורים למפגעי סביבה וזה הטייטל של הועדה הזאת למפגעי סביבה, אז בהחלט זה דבר ראשון שצריך להתייחס אליו.

הועדה הזאת תקרא ראשית כל צריך לטהר את הקרקע ואת המים דבר ראשון בלי קשר לכל תוכנית וכמו שאנחנו יודעים התהליכים האלה הם עולים הרבה כסף ולוקחים הרבה זמן ורק כשיודעים איפה זה עומד רק אז אפשר להתחיל לחשוב קדימה מה אנחנו עושים. זה השלב הראשון, לא השלב שאתם באתם עם תוכנית מתארית, עכשיו אנחנו נעשה סקרים ולפי זה נפתח, עם זה נשלם. ראשית כל צריך לפתור את המפגע הסביבתי שקיים ומשפיע על כל הסביבה ויהיה לו גם המשך, זאת אומרת זה לא נקודתי שאפשר לתחום את זה בגדר ובזה נגמרה הבעיה. וכמובן אנחנו תומכים במזהם משלם, מי שמזהם הוא צריך לשלם ומי שזיהם הוא צריך לשלם ולא תושבים שמצד אחד זה נראה כאילו שהנה יש לנו סכום שאיתו אנחנו משלמים ואנחנו הולכים לטהר את זה, אני חושבת שזה נהיה משני ופשוט לא נכון כמו ש אתה הצגת את זה.

אתה הצגת פה שיתחשבו בערכי הטבע, לפי חוות הדעת שהצגת פה ההתחשבות היא מינימלית, היא ממש לא מתאימה, אם זה הבסיס שגם ככה אנחנו לא מסכימים אז נראה לי שהחוות דעת הזאת היא לא מייצגת את האמת שנמצאת בשטח וודאי לא לפי מה ששמענו פה וכמוש אמרו לא צריך לשמוע אפשר ללכת ולראות את זה בעינים. אם כבר מדברים על הכביש שנמצא על הנחל עצמו יש פה כמה ערכי טבע שדיברו עליהם גם על החי והצומח, גם על אתרים הסטוריים שאי אפשר לוותר עליהם, יכול להיות שיש שם באמת מקום לבניה אבל וודאי לא בצורה שאתה הצגת אלא שתבוא הבניה אחר כך אנחנו נתחיל לבדוק, הדבר הראשון זה טיהור הקרקע והמים וכל המפגעים הסביבתיים של אשפה, צריך קודם כל לטהר את השטח, להתחשב בערכי הטבע הקיימים ולא לפי חוות הדעת שאתה הצגת בפנינו שהיא באמת מינימלית ודי אפילו זלזלה בערכי הטבע הקיימים בלי קשר שגם הוסיפו פה את האפקט של ההשפעה הציבורית שהמיקום שזה נמצא ועל הפוטנציאל הציבורי שיש לערכים האלה במיקום שלהם באיזור המרכז, שגם זה לא נלקח בחשבון. לכן כל הסיכומים הללו יובאו לידי הרשות המבצעת והיא כן תשפיע עליה ואני מקווה שנעשה ישיבה נוספת ונשמע שיש לכך תוצאות, בכל אופן יש לי פה שוב הודעה מהדס שכנאי שדיברה היא אומרת הרגע עם מהנדס העיר והוא אמר שהוא עומד על כך שבשטח השיפוט של תל-אביב בפי גלילות הוא לא מעוניין לבנות, הוא מוכן להעביר את אחוזי הבניה לרמת השרון. אני לא נכנסת להעברת השטחים, אני מוכנה, אני שמחה על האמירה הזאת שהם לא מעוניינים לבנות ולא לפגוע, נקווה שהם גם יעשו את זה כי בהחלט נשמעו פה מספר קולות מתל-אביב ובואו נקווה שהקול הנכון, הקול הירוק הוא יהיה הקול שיבוצע. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30