כנסת פתוחה

א' - הצעה לסדר בדיון מהיר בנושא קיצוץ בתקציב שעות תרגום לחרשים

5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
19.7.04
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 227
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, א' באב התשס"ד (19 ביולי 2004), שעה 11:30

הצעה לסדר בדיון מהיר בנושא קיצוץ בתקציב שעות תרגום לחרשים

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר
מרינה סולודקין

משה בר סימנטוב - רפרנט עבודה ורווחה, משרד האוצר
שלמה אלישר - מנהל אגף השיקום, משרד הרווחה
שמואל פינצ'י - מנהל אגף השיקום והסיעוד, המוסד לביטוח לאומי
אחיה קמארה - בקול
גיא בנאי - חבר ועד חירום, ארגון החרשים
דורון לוי - חבר ועד חירום, ארגון החרשים
אורי שילו - מבקר פנים, ארגון החרשים
אסתר תירוש - רכזת השירות הסוציאלי, ארגון החרשים
אלעד ארליך - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
זבולון גורני - חשב אגודת שמע
יעקב הדומי - שמע
נחמה רודן - נציגה

וילמה מאור

רויטל יפרח



הצעה לסדר בדיון מהיר בנושא קיצוץ בתקציב שעות תרגום לחרשים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא שלנו היום הוא הפרוצדורה שנקראת: דיון בסדר מהיר. מגישת ההצעה היא חברת הכנסת מרינה סולודקין. היא הגישה הצעה ונשיאות הכנסת הכירה בדחיפות ההצעה. הנושא הוא: קיצוץ בתקציב שעות התרגום לחרשים. בבקשה, חברת הכנסת סולודקין.

אני מאוד מודה ליושב ראש ועדת העבודה והרווחה, חברי, שאול יהלום, שהסכים לקיים דיון מהיר. כמו שנהוג אצלי, אני קיבלתי מכתב ברוסית ממתורגמנית מעברית לשפת הסימנים ברוסית. אחר כך, קראתי שיש רק 6 מתורגמנים שעובדים בארץ והבנתי, שיש בעיה חמורה מאוד ודחופה מאוד. אחרי הבירורים במשרד העבודה והרווחה וגם באגודה הארצית לחרשים, שנעשו על-ידי העוזרת שלי דבורה מרגוליס-קדמן ושל מנהלת הוועדה וילמה מאור, אנחנו יודעים שיש סכסוך בין האגודה לחרשים ומשרד העבודה והרווחה ויש קורבנות והם החרשים, שמדברים עברים וחרשים שמדברים שפות אחרות, כולל השפה הרוסית.

אני לא רוצה לקחת עמדה בסכסוך בין המשרד והאגודה, מפני שאין לי את הכלים ואמצעים לקבוע מי צודק ומי לא צודק. אבל , אני מאוד מבקשת מיושב ראש הוועדה, להגיע היום לפתרון, אפילו פתרון זמני, שחרשים צריכים לקבל שירות של תרגום לשפת הסימנים, אפילו שיש סכסוך, אפילו שהפסיקו לממן את שירותי התרגום.

אני חושבת שאם אנחנו נקדם את זה בצורה יפה, אנחנו צריכים להגיע לאיזה שהוא פתרון שיהיו שירותי תרגום לחרשים. תודה.

תודה לחברת הכנסת סולודקין. דוקטור אלישר, בבקשה.

אקדים ואומר, שלשירותי תמיכה ותקשורת, שכוללים הקף בערוצי התקשורת, כלומר, רכישת אביזרי עזר לאנשים עם לקויות שמיעה וחירשות וגם שירותי תרגום ותמלול מוקצה תקציב של מעל 12 מיליון שקל בשנת 2004 מתוכו 1.8 מיליון שקל מיועדים לשירותי תרגום ותמלול. אין לי כל בעיה תקציבים בעניין הזה. האוצר תקצב את שירותי הצמיחה בתקשוב בצורה משביעת רצון לחלוטין.

אז בישיבה הזאת אנחנו עוסקים ב-1.8 מיליון שקל, נכון?

זה חלק מהתמונה. אנחנו למעשה הפסקנו את העברת הכספים של כל מרכז שירותי תמיכה ותקשורת לארגון החרשים ותכף אסביר גם מדוע.

לפני כן, תסביר לנו מה זה שירותי תרגום ותמלול?

ב-15.8.02 חתמה הממשלה על הסכם עם ארגוני החרשים ובהסכם הזה נקבע, שהממשלה תעביר לאוכלוסיית אנשים בוגרת עם חירשות ולקויות שמיעה 4 שירותים: שירות אחד הוא דמי תקשורת, שזה תשלום קבוע שניתן לחשבון הבנק של כל אדם שעומד בקריטריונים של ירידה של לפחות 70 דציבלים באוזן השומעת, הטובה יותר. גיל ההתחרשות הוא בגיל שנה עד גיל 3 ויש הבדל בין חרש שעובד לבין חרש שאיננו עובד. אני יכול לתת לך פלאייר של המשרד, שלמעשה מצוינים בו כל השירותים הניתנים - -

תגיד לנו את הדברים בתמצית.

זה סוג אחד של שירותים. שירות נוסף זה סל תקשורת, שאומר שלמעשה אנחנו משלמים אחת ל-4 שנים כ-3500 שקל עבור רכישת מכשירי עזר שיקומיים. אנחנו משתתפים בהוצאה ובעלויות שלהם. בנוסף לזה, ניתן שירותי תרגום ותמלול, כאשר למעשה בתקופה שקדמה לחתימת ההסכם בין הממשלה לאגודת החרשים אנחנו נתנו 16 שעות תרגום בשנה, שזה כמובן מעט מאוד ועם החתימה, אנחנו הגדלנו את זה מ-16 שעות תרגום בשנה ל-45 שעות תרגום בשנה לחרשים.

אני חרש. מה זה ה-45 שעות שאני מקבל?

כאדם שעומד בהגדרה של חירשות, מעל גיל 18, הוא זקוק לשירותי תרגום ותמלול כאשר הוא בא במגע עם אנשים שונים, בכל מיני שירותים שהוא זקוק להם והוא צורך אותם. שירותי הרווחה, שירותי בריאות, בנק, בית משפט, הוא בא עם מתורגמן והוא מבצע את הדברים.

זאת אומרת, אם יש לי עכשיו משפט אז אני מזמין מישהו והוא בא אתי לבית המשפט ומתרגם אותי מהשפה שלי, שפת הסימנים והפוך ולזה יש לי 45 שעות.

אמת. במרכז תמיכה ותקשורת לאנשים עם חירשות בארגון החרשים יש כרטסת עם רשימה שמית וכל אדם שנקבע שהוא זכאי ל-45 שעות, עורכים שם רישום כמה שעות הוא ניצל וכמה שעות נותרו לו. בעיקרון, ארגון החרשים הפעיל עד כה 22 מתורגמנים בחוזה ועוד כ-10,15 מתורגמנים, שנתנו שירות על-פי כל מיני צרכים משתנים. בנוסף לזה, כמו שחברת הכנסת ציינה קודם לכן, היו 6 מתורגמנים לטובת עולים חדשים.

כמה חרשים זכאים לקבל מתורגמן?

אנחנו נמצאים כרגע בתהליך של בדיקה של זכאות. למעשה, אנחנו התחלנו לעבוד לפני קצת למעלה משנה בהפעלת כל הנושא של הזכאויות. העיכוב שנוצר נבע כתוצאה מההתנגדות של המרכז לשלטון מקומי להפעיל מייד - -

תן לי סדר גודל.

אנחנו טיפלנו ב-3500 חרשים. להערכתנו, יש עוד מספר זהה לזה של חרשים, שעדין לא מיצו את זכאותם לקבלת שירותי תמיכה ותקשורת. פי 2 ממספר האנשים שעד כה בדקנו את הזכאות שלהם.

הבעיה המרכזית, כפי שהתחלתי לומר לא היתה בעיה של כסף אלא שלנו הוברר, שהאגודה לחרשים קרסה מבחינה כלכלית בגלל התנהלות חמורה ואי סדרים תקציביים מאוד מאוד חמורים. בהתחלה, אנחנו לא ידענו על התהליך הזה של ההתדרדרות...

ממתי האגודה לחרשים עוסקת כקבלן שלכם?

זו אגודה שאנחנו עובדים אתה עשרות שנים באגף השיקום וזה בעצם הגוף המייצג את אוכלוסיית האנשים עם החרשות. שמענו על כך לפני קצת פחות משנה וחצי.

היה מכרז?

לא, אנחנו פנינו לחשב הכללי וביקשנו לתת להם פטור ממכרז, כגוף שלמעשה הוא הספק היחיד לשיטתנו, שעובד עם חרשים, שיש לו תפוצה ארצית, יש לו משרדים בכל מקום.

והם קיבלו ללא מכרז לפני שנה וחצי. ההפסקה הזאת, ממתי היא?

לפני שלושה שבועות נתתי הנחייה חד משמעית להפסיק להעביר כספים לאגודת החרשים.

ב-30 ביוני.

ב-30 ביוני אני נתתי הוראה להפסיק להעביר את הכספים בגלל התנהלות ואי סדרים חמורים. עוד לפני כן, אני רוצה לציין וחשוב שזה יובא לידיעתך, בשנה האחרונה קיבלנו עשרות רבות של מתורגמנים, כולל מתורגמנים שעסקו בתרגום לאנשים חרשים עולים חדשים. קיבלנו תלונות על אי העברת כספים ואי תשלום משכורות של חודשיים, שלושה, ארבעה חודשים ויותר. אנחנו פנינו במספר גדול מאוד של מכתבים לאגודה וביקשנו הסברים. בשלב מסוים, ביקשתי לשנות את חשבון הבנק וביקשתי גם לפתוח חשבון בנק נפרד שייועד אך ורק לכספים שנותנים בגין שירותי תמיכה ותקשורת. הם אכן פתחו את החשבון, העבירו את זה לחשבות המשרד אבל הסתבר, שלמרות שהעברנו להם מקדמה של 400 אלף שקל, חלק מהמקדמה הזאת גם נוצלה לצרכים שלא לשמם העברנו להם את הכספים. כלומר, בחלק מהכספים, אני אומר את זה בצורה ברורה, הם השתמשו לצרכים אחרים.

תתאר לנו את התהליך לפי הפעילות שלך. ב-30 ביוני הפסקת, ומה קורה אז?

מייד יצאתי והוצאתי הודעה לעיתונות, כדי למצוא גוף אחר שיכול להפעיל מרכז שירותי תמיכה ותקשורת. תוך שבועיים לכל היותר, נמצא גוף שיפעיל את שירותי התמיכה והתקשורת. שבועיים עד שלושה.

עד ה-5 לאוגוסט?

אני חושב שכן. בא נהיה קצת יותר זהירים, אבל אנחנו בהחלט מתחייבים להפעיל את זה מה-15 באוגוסט.

נניח שהכל בסדר וכל העובדות נכונות, אז נוצר מצב של הפסקה, שכפי שאתה אומר יכול להיות שזה אדם שיש לו משפט וכל גורלו יקבע בו. זאת אומרת, לא מדובר במותרות. יכול להיות שיש לו ראיון עבודה ואם לא יהיה לו מתורגמן, מתי הוא עוד פעם יקבל ראיון עבודה? נניח שהגעתם למסקנה אחרי שנה וחצי, לא אחרי חודש, מדוע לא נאמר ולא מחפשים את הגוף? החרשים קיבלו. הראיה שהם התלוננו שלא קיבלו. מדוע לא נאמר שיש רציפות? בסדר, ב-15.8 יהיה גוף חדש אבל אם העולם סבל שנה וחצי, אז הוא יסבול עוד חודש וחצי. אבל לא יווצר מצב שלאדם כבד שמיעה במשך חודש וחצי לא יהיה פתרון.

דווקא בגלל הטענה הזאת, שעמדה לנגד עינינו אנחנו למעשה משכנו ומשכנו עד אין סוף את המשך התשלומים מתוך מטרה, כפי שאתה מעלה אותה, כדי שאוכלוסיית החרשים במדינת ישראל לא תפגע ושבכל זאת יינתן שירות. אבל מסתבר, שזה לא עזר דווקא בגלל הטענה הזאת.

אז מה הבעיה שלך, כשהרמת ידיים ב-30 ביוני, להתחיל את החיפוש לגוף החדש תוך כדי המשך מתן העניין לאגודת החרשים וב-15 ביוני או שלושה ימים לפני זה להגיד: כאן מפסיקים וכאן מתחילים ואז, החרשים לא היו נפגעים.

אתה שואל שאלה טובה, כיוון שלא היינו בטוחים ולא ידענו את המצב לאשורו של אגודת החרשים. המצב לא התגלה לנו באופן מיידי אלא באופן הדרגתי. בכל פעם קיבלנו איזו שהיא פיסת אינפורמציה - -

כן, אבל ההחלטה שלך להפסיק היא החלטה מכרעת שהגעת אליה אחרי מירב המחשבה. אם המגמה של המשרד זה לעזור לחרשים ולא ליצור חורים במערכת, אז באותו יום שקיבלת את ההחלטה הגיעו מים עד נפש. יכול להיות שמה שאתה אומר, שההתלבטויות היו עד ה-30 ביוני אבל כבר הפסקת ואין יותר גרוע מלהפסיק. אז באותו יום לא מפסיקים אלא מקבלים החלטה ומודיעים גם לאגודת החרשים: תערכו לסיים את הכל תוך חודש וחצי...

זה לא מעשי, אני נורא מצטער. התגלה לנו ב-30 ביוני, בישיבה שבה קיבלתי את ההחלטה, התגלה לנו שלמעשה הם גם לא עמדו בהתחייבויות קודמות. הם בעצם אמרו לנו שהם מסוגלים לשלם, אבל אנחנו גם התייעצנו והזמנו רואה חשבון חיצוני, גוף חיצוני למשרד והסתבר לנו, שהם בעצם לא מסוגלים. אם היינו מגיעים למסקנה שהם למעשה לא מסוגלים עוד קודם לכן, היינו נערכים לפני כן כדי להוציא איזה שהוא מכרז או לעשות איזו שהיא בדיקה של גוף שיעשה איזה שהוא העברה מיידית מבלי שאוכלוסיית החרשים תיפגע. אנחנו לא ידענו את האינפורמציה הזאת וגם כשאנחנו הגענו לישיבה הזאת, לא היה לנו ברור - -

אם ב-30 ביוני הייתם מוציאים את המכרז החדש או חוליית ריכוז ובמקביל הייתם ממשיכים חודש ימים, מה היה קורה?

אין לזה שום משמעות להמתנה הזאת של חודש ימים, כיוון שממילא האוכלוסייה לא היתה מקבלת את השירותים שהיתה צריכה לקבל.

הבנתי. הם עבדו על ריק.

נכון. כסף שהיינו מעבירים להם, הם היו ממשיכים לבלוע את זה לתוך איזה חור שחור של מינוס של מיליון שקל ועוד 600 אלף שקל חובות לספקים. דרך אגב, זה דבר שלא ידענו אותו ולא קיבלנו אינפורמציה מהם. רק ברגע האחרון התברר לנו המצב הזה.

אני שואל: האם כשאתה מדבר על מייצגי חרשים, יש לנו את אגודת החרשים. האם יש עוד גוף שמיצג חרשים, שלא קשור לאגודת החרשים?

יש איגוד מיכ"ה שמתמחה בעיקר בגיל הרך. יש את ארגון "שמע", שהוא גוף שעובד בפריסה ארצית עם בני נוער ובוגרים צעירים.

מה זה "בקול"? אחיה, אתה שייך לאגודת החרשים?

לא. אני רוצה להגיד משהו: 10% מהאוכלוסייה מוגדרים כאנשים לקויי שמיעה. בארץ, בערך 10,000 אנשים שהם חרשים, במובן שהם מדברים בשפת סימנים ואגודת החרשים, שהיא אגודה ותיקה מאוד בת 60 שנה, היא זאת שמייצגת אותם. הארגון של האנשים החרשים שמדברים בשפת הסימנים. כל שאר אותם למעלה מחצי מיליון אנשים, הם לא אנשים שיודעים שפת סימנים אבל יש להם ירידה בשמיעה ורובם מבוגרים. עם הגיל, יורדת לאנשים השמיעה ומעל גיל 65 אחד מכל שלושה אנשים הוא אדם כבד שמיעה. בשביל האנשים האלה קם ארגון "בקול". זה ארגון של אנשים כבדי שמיעה, רובם ככולם לא מדברים בשפת סימנים ולכן, יש פה שני ארגונים וככה זה בכל העולם. יש ארגונים למען אנשים לקויי שמיעה. לקויי שמיעה כוללים כבדי שמיעה וחרשים ואלה הארגונים. מיכ"ה מטפל בילדים בגיל 0-6, "שמע" בגיל בית ספר.

האם אתה מבין משהו בנושא שדובר עד עכשיו? אתה אומר שאתה לא מייצג את החרשים הכבדים. אתה מעורב בזה? הגיעו אליך תלונות או שאתה לא מעורב בזה בכלל?

בהחלט כן. אם מקשיבים למה שדוקטור אלישר מספר, אז האנשים שזכאים לשירות הזה, זה כל אדם שיש לו ירידה של 70 דציבלים באוזן הטובה לפחות. אז הרבה אנשים, אולי אפילו יותר מאשר חרשים הם כבדי שמיעה, שזכאים לעניין הזה.

אנחנו, בעקבות הפניה שלנו, לפני שנתיים אגף השיקום של משרד הרווחה הסכים לספק גם שירותי תמלול ולא רק תרגום לשפת סימנים. זה שירות שניתן לאנשים שהם כבדי שמיעה או לאנשים שלא יודעים שפת סימנים.

זאת אומרת, אנשים בארגון שלך נדרשו לאגודת החרשים.

בהחלט. הגיעו אלינו גם הרבה תלונות ואנחנו כמובן מאוד מצטערים על כך.

במצב שנוצר כאן, מה עמדתך?

אני חושב שהכי נכון יהיה קודם לשמוע את נציגי אגודת החרשים, אבל אם אתה רוצה לדעת מה אני חושב, אנחנו מצטערים מאוד על המצב. אני חושב, שאגודת החרשים הוא ארגון חשוב. אנחנו מאמינים שחרשים שמדברים בשפת סימנים צריכים להיות ליד חרשים שמדברים בשפת סימנים. אנחנו מאוד מקווים, שהשמועות על המצב הכל כך קשה שלהם מוקדמות ושהם יצליחו להתאושש. במצב הנוכחי, אין ספק שצריך למצוא פתרון כי בחודשים האחרונים לא נתנו השירותים.

עד לפני ה-30 ביוני.

לא ניתנו השירותים.

אנשים התלוננו שהם לא מקבלים את השירות מאגודת החרשים?

נכון. אנשים היו זקוקים לתרגום משפת סימנים, אנשים היו זקוקים להחזר על פקס, אנשים היו זקוקים להחזר על דמי תקשורת והם לא קיבלו אותם, לא בגלל שאגודת החרשים לא רצו אלא הם לא יכלו.

בסדר. עכשיו נשמע את נציגי אגודת החרשים. גברת תירוש, בבקשה.

אני רוצה לומר, שאנחנו נמצאים בדיון הזה, לצערנו הרב, ושאגודת החרשים היתה רוצה להמשיך ולתת את שירותי התמיכה כפי שהיא עשתה עד כה ויותר טוב מזה. אבל מכיוון שאנחנו נמצאים כאן, מה שאני יכולה להסביר זה שאגודת החרשים נותנת במשך 60 שנה שירותים לחרשים ומלווים אותה משרד הרווחה, בנאמנות רבה. האגודה לחמה כל הזמן על קידום הזכויות של החרשים וקיבלנו סיוע רב גם ממך. מה שאנחנו יכולים להגיד זה שהאגודה כבר בשנת 98, נפתח המרכז לשירותי תמיכה וזה באמת היה מהפכה גדולה במדינה, מפני שבפעם הראשונה אדם חרש יכול היה ללכת לרופא, למורה, לפסיכולוג, לעובדת הסוציאלית בליווי של מתורגמן לשפת סימנים. האגודה עשתה מאמץ מאוד גדול וראתה את זה כערך לקבל את המרכז לשירותי תמיכה, כי גם אז זה לא היה מובן מאליו. היו עוד כמה ארגונים שהיו מעוניינים לתת את השירות הזה והאגודה ראתה שזה חשוב לתת את זה אצלה, משום שזה הבית של החרשים ולא יתכן, שהם יקבלו את השירות הבסיסי שהם צריכים בבית אחר. לכן, היא לקחה את זה.

בהתחלה, האגודה עמדה בזה בסדר. נבנה שירות מאוד מסודר עם אנשי מקצוע. זה מאוד תרם בכלל לאיכות השירות והיה שיתוף פעולה גם של אנשי המקצוע, העובדים הסוציאליים, נותניי השירותים לחרשים וכל השירות לחרשים גדל. יותר ויותר חרשים התחילו לבוא לאגודת החרשים כדי לקבל שירות.

בשנים האחרונות המצב הכלכלי של האגודה הלך ונהיה גרוע יותר וזה בגלל שתרומות ירדו בצורה משמעותית ביותר ואולי הגיעו לרמה של 10% ממה שהם היו קודם לכן. האגודה, לעומת זאת, הגדילה את השירותים שהיא נתנה והיא לא יכלה במשך הזמן לעמוד מול ההוצאות ומבחינה כספית, היא לא יכלה להמשיך לעמוד בזה.

את אומרת שמוצדקת המדיניות של משרד הרווחה להעביר את זה, את מרכז התמיכה לגוף אחר?

אני אומרת, שהיום, אגודת החרשים ואני אומרת זאת בצער, שמבחינה כלכלית לא יכולה להמשיך לתת את השירות הזה. האגודה מאוד מעונינת להחזיר אותו אליה בעתיד, כי היא חושבת שזה המקום הטבעי והנכון שלו.

אני אצייר לכם את זה בעיניים: יש לנו קשישים שמגיעים אלינו ואנשים מבוגרים. הם לא משתמשים בפקס ולא ב-SMS ולא ב-ICQ. הם פשוט עולים לחדר ומזמינים מתורגמנית לפי השעות שמתאימות. מתי שהרופא מקבל או מתי שהמתורגמנית יכולה. זה לא קיים במקום אחר.

ברור, שאגף השיקום ראה באגודת החרשים ועדין רואה באגודת החרשים את הגוף הטבעי שמייצג את אוכלוסיית החרשים במדינת ישראל. זה ברור מעל לכל ספק. אני הייתי צריך לעמוד בפני ועדת פטור של החשב הכללי ולהסביר מדוע בעיני אגף השיקום אגודת החרשים היא הגוף, היא הספק היחידי שנותן את השירות הזה. זה כדי לקבל פטור ממכרז. אני הייתי צריך להגן ולבוא ולסנגר בחשב הכללי ולהגיד מדוע אגודת החרשים היא הגוף הראוי לעשות את זה. אנחנו כמובן הצטערנו מאוד למה שקרה לאגודת החרשים. אנחנו עובדים אתם המון שנים ובעינינו, זה גוף מאוד חשוב.

נניח, שלמרכז תמיכה אתם מחפשים מישהו אחר. איך אתם נוקטים בפעילות שאחרי שייקחו מהם את מרכז התמיכה, אגודת החרשים לא תיפגע בצורה הרסנית?

אנחנו מנהלים איזה שהוא דיאלוג אם אגודת החרשים, שיבנו תכנית הבראה כלכלית. הם חייבים לבוא עם איזו שהיא תכנית, בלי שום קשר למרכז התמיכה. בשני שירותים אנחנו עדין ממשיכים לעבוד עם אגודת החרשים. ראשית, על אגודת החרשים לבנות תכנית של הבראה כלכלית, שתהיה מקובלת על-ידי משרד רואי חשבון שעובד מטעמו של המשרד. אנחנו נבדוק בכמה שנים הם יכולים להגיע לאיתנות פיננסית כך שיוכלו לעמוד על הרגלים ולחזור ולהפעיל את המרכז מחדש. שוב, זה בעצם הגוף הטבעי ואנחנו מאוד הצטערנו על מה שקרה.

אנחנו מפעילים עדין שירותים סוציאליים באגודת החרשים, מממנים 6.5 משרות ואנחנו עדין נמשיך להפעיל ולממן את המועדונים החברתיים, שלמעשה נמצאים בסניפים של אגודת החרשים במקומות שונים בארץ.

נניח שאתה מוצא גוף אחר. עוד לא מצאתם, אתם בתהליכים עדין. איך יעשה שתהיה איזו שהיא המשכיות?

כל המרכז עובר לגוף החדש.

עוד מישהו רוצה להגיד משהו? מי זה מנכ"ל אגודת החרשים? יש דבר כזה?

אני רוצה להסביר, זה מאוד חשוב, זה דבר בסיסי. ראשית, אני מדבר כמבקר האגודה, שלא תהיינה אי הבנות בעניין הזה ואני מתמודד עם הבעיות האלה כבר 6 שנים. זה תפקיד חלקי מאוד, מדובר על עד 20 שעות בחודש, לא יותר, וגם לא צריך יותר. האגודה נקלעה לקשיים האלה מתוך כל מיני סיבות כאלה ואחרות, שלא זה המקום לפרט אותן. היתה ישיבה במשרד העבודה והרווחה וההחלטה שלהם נראית לי נכונה. יכול להיות, שאפשר היה לעשות איזו שהיא תקופת ביניים אבל זה כבר עניין של החלטות ארגוניות וזה עניין אחר.

ביום שישי התקיימה אסיפת חירום של האגודה. הועד הקודם התפטר ואסיפת החירום בחרה ועד חירום של שלושה חברים. שניים יושבים כאן, מר לוי ומר ממן ועוד גברת מחיפה. כבר קבענו ישיבה למחר עם עורך הדין - -

אבל אני שואל: האם יש מנכ"ל? אני מבין שהוועד פועל בהתנדבות.

זאת אחת הבעיות, שאין תקציב להעסיק אנשים. היתה מנכ"לית והיא פוטרה, היתה מזכירה והיא פוטרה.

פוטרה או שלא היה לה תקציב?

אין במה לשלם. אין כסף.

דוקטור אלישר, אתה אומר שאתם מעוניינים לשקם את אגודת החרשים ואפילו אתם מכסים 6.5 משרות, אלא שהן משרות מקצועיות סוציאליות. מה מתברר בסוף? שכל העסק לא עובד כי אין מנכ"ל. זאת אומרת, יכול להיות שמספיק 5 עובדות סוציאליות אבל שיהיה איזה תקציב לשלם למנכ"ל, אדם יעיל שימונה על דעתכם. חשוב שיהיה אדם עם כושר ארגוני וכושר חשבונאי והוא ינהל את העניין.

אני מסכים עם מה שאתה אומר אבל זה בלתי אפשרי ואסביר מדוע: שירותיה עבודה הסוציאלית שממומנים על-ידי האגף ממומנים על-פי מבחני תמיכות אוניברסאליים. יש לנו היום מעל 150 ארגוני נכים. אנחנו מפרסמים מבחני תמיכות וגופים שונים פונים אלינו בבקשה לקבל תמיכות. עיקר השירותים שאנחנו נותנים באמצעות מבחני תמיכות זה השתתפות במימון שירותי עבודה סוציאלית. יש עשרות רבות של ארגוני נכים שאנחנו מממנים עבורם. זה השירות שאנחנו נותנים. אין לנו דרך לממן מנכ"ל וזה גם לא תפקידה של המדינה, לממן את תפקידו של המנכ"ל. זה תפקיד של עמותה ציבורית שצריכה דרך גביה של דמי חברות בתוך האגודה או דרך קבלת כספים ותמורות מגופים שונים. זה לא תפקיד המדינה לממן מנכ"ל.

תפקיד המדינה או לא תפקיד המדינה, זה יכול להיות נושא לוויכוח. אני לא יודע למה מתפקיד המדינה לממן מנכ"ל ל"נתיני אילון" ולאגודת החרשים לא לממן מנכ"ל. על זה אנחנו יכולים להתווכח. בדרך כלל, כאשר מבקשים ממך במבחן התמיכות אתה מאשר גם תקורה.

הם מקבלים 4% תקורה.

אלא מה? כנראה שכאן העמותה היא לא בין העמותות הגדולות. זה הכל ביצה ותרנגולת. כמובן, שאם היה מנכ"ל הוא היה אוסף יותר תרומות. אם היה אוסף יותר תרומות היתה יותר פעילות וכתוצאה מזה היתה יותר תקורה. השאלה כאן היא אם אנחנו לא גוזרים על העמותה הזאת, שהיא חשובה ואתה בעצמך אומר, שאין תחרות. אגודת החרשים, אתם עובדים אתה המון שנים. דווקא הם עושים צעדי הבראה והם מבינים שהם צריכים לשנות את ההנהלה והוועד. זאת אומרת, זו לא איזה עמותה עקשנית. זו עמותה שרוצה להבריא את עצמה. אם המשרד לא יעזור לה אז אף אחד לא יעזור לה. השאלה, אם לא צריך לבוא, מעבר למבחני התמיכות ולעשות איזו שהיא תכנית חירום לשנתיים? יכול להיות על חשבון התמיכות. מדובר על משרה אחת רצינית של אדם בעל שיעור קומה ארגוני, שישקם את ארגון החרשים. הלוואי והם היו משיגים תרומות.

אני רוצה להביא דברים על דיוקם: לגבי עניין של מימון משכורת של מנכ"ל: אנחנו ממנים משכורות של מנהלי שירותים ואנשים שנותנים שירותים. כלומר, אם עמותה ציבורית כמו איל"ן למשל, מפעילה מעון לנכים בגילה, אז אנחנו ממנים את כל המערכת, כולל המנהל. אנחנו לא ממנים את המנכ"לים של העמותות. אין לי שום דרך חוקית לממן מנכ"ל של עמותה. כמו כן, המשרד שילם לאגודת החרשים 4.5% תקורה ובנוסף לזה, שילם את המשכורות של המערכת שהפעילה את מרכז תמיכה ותקשורת. כלומר, מבחינת המשרד אנחנו שילמנו לעמותה גם את האנשים שהקימו את המרכז וגם את התקורה. מכאן, צריך להבין שהיתה כאן התנהלות מאוד בעייתית ואני אומר זאת על דרך ההמעטה, ואי סדרים מאוד צורמים, שהם שהביאו למצבה של העמותה. אנחנו בוודאי לא שמחים לעניין הזה. לנו, באופן עקרוני, מאוד קשה לראות את מה שקורה עם העמותה. אנחנו לא יכולים להוציא אותה מהמצב הזה. אנחנו יכולים לסייע לה בבניה של תכנית הבראה כלכלית. אני יכול למשל לפנות לאפוטרופוס הכללי ולתת המלצה לעזור להם. אבל אין לי דרכים לעזור לארגון עצמו. אני יכול להפנות תרומות ייעודיות לחרשים ולהגיד, שאני מעדיף כרגע לתת את זה לארגון החרשים.

אני אומר, שהתפקיד של משרד הרווחה זה לשקם את העמותה הזאת, שתהיה חזקה וטובה. הם מוכנים לתכנית, אז אין מי שיעשה את זה אם לא אגף השיקום במשרד הרווחה. אבל לפעמים, אומרים שיש לנו מקרה יוצא מן הכלל, שצריכים במשך תקופה מוגבלת לשקם אותו כגוף ולהפך, יכול להיות שאתם צריכים להיות שותפים בבחירת המנכ"ל. עד שגוף כמו אילן מוצא את המנכ"ל, אתה יודע בעצמך שזה לוקח זמן אבל אם הוא מוצא מנכ"ל טוב, הוא משתקם.

אני מוכן לדאוג לסוגיה הזאת עם המחלקה המשפטית של המשרד ואני גם רוצה לומר, שאנחנו הצענו בפגישה האחרונה שהם יפחיתו את חברי ההנהלה, יכניסו אנשי ציבור גם מאוכלוסיית השומעים, כדי לעזור לאגודת החרשים להתמודד בצורה הרבה יותר טובה עם הבעיות שלהם.

יכול להיות שזה צריך להיות גם תנאי שלכם. אתם יכולים להגיד: אנחנו מתחייבים לפנות לאפוטרופוס ואולי גם המשרד יעזור בחלק ובכלל, שעליהם לעשות דברים אלה ואחרים.

מר לוי, רצית להוסיף משהו?

(באמצעות מתורגמנית)

אני מאגודת החרשים. אני רוצה להגיד שאני מצוות החירום ואנחנו מודעים לבעיות הכלכליות הקשות של אגודת החרשים. אחת הסיבות לבעיות הכלכליות היא שאנחנו הלכנו להפגנה הגדולה לפני שנתיים ל-40 יום. אני בטוח, שאדוני זוכר את ההפגנה. אנחנו נלחמנו בשביל הזכויות של החרשים וההוצאות היו מאוד מאוד גדולות. זו אחת הסיבות לבעיה הכלכלית שלנו. כל ההישגים של ההפגנה מועברים לארגונים אחרים. אנחנו לא קיבלנו ממשרד הרווחה בזמן, הם הפסיקו לנו את שירותי התמיכה ב-30 ביוני ואנחנו צריכים לשלם למתורגמנים עד יולי. אין לנו כסף לשלם. אנחנו צריכים להוציא עוד חודש שלם בשביל מתורגמנים.

תודה. אני מייד מסכם את הדברים. חברתה כנסת סולודקין, בבקשה.

אני רוצה לחזור למטרה של הישיבה שלנו: איך לארגן את השירות החילופי לחרשים, בזמן שאין אגודה לחרשים ואין דברים אחרים. אני לא שמעתי תשובה. אני שמעתי הרבה דברים על מנכ"לים, על סיבות הקריסה של הארגון, על המדיניות של משרד העבודה והרווחה ורק דבר אחד לא שמעתי ואני לא רואה את האור בקצה המנהרה. אז אני רוצה לשמוע, איך לקיים כאן ועכשיו שירותי תרגום לחרשים.

אני מבקש לסכם את הישיבה: אני חושב, שלא היה ויכוח על כך שארגון החרשים לא עמד בדרישות של ניהול מרכז התמיכה לשירותי התרגום והתמלול. לכן, העמדה של משרד הרווחה, שיש לחפש גוף אחר היא עמדה צודקת. יחד עם זאת, הוועדה מבקשת כמה דברים:

שהגוף החדש ימצא במהירות האפשרית. התחייב כאן ראש אגף השיקום, דוקטור אלישר, שזה ייעשה עד ה-15 באוגוסט. אנחנו מבקשים, שזה יעשה עד כמה שאפשר בזמן מהיר יותר, כדי שהשירותים יינתנו מיידית לנזקקים להם. במידה מסוימת, יש לוועדה ביקורת, האם אי אפשר היה ליצור מצב של המשכיות ואי הפסקה, למרות שעמדת משרד הרווחה היא שהדבר היה כמעט בלתי אפשרי. הוועדה סבורה שאפשר היה לנקוט מאמצים לרציפות השירות, למרות התחלופה של נותניה.

יחד עם זאת, הוועדה רואה בקיום ארגון החרשים וקשריו הן עם משרדי הממשלה והן עם החרשים הכבדים, נושא חשוב מעין כמוהו ושיש לעשות הכל על מנת לחזק את ארגון החרשים ולתת לו את הכלים כדי שימשיך בפעילות מייצגת של החרשים בארץ. יחד עם זאת, הוועדה שמעה כי ארגון החרשים עצמו החליף את הועד המנהל ומינה ועד מנהל של חירום כדי לשקם את הארגון.

הוועדה פונה למשרד הרווחה, מתוך אותה מטרה של החשיבות של קיום ארגון החרשים, במטרה להיכנס לעובי הקורה של רמת הניהול של הארגון ולסייע לו, כדי לעמוד על רגליו ולהגיע לניהול אופטימאלי, אם על-ידי פעילות פנימית של הארגון ואם על-ידי עזרה שהמשרד בדרכיו יאפשר זאת ולו גם לתקופה מוגבלת. אנחנו סבורים, שחובה מוטלת על המשרד לסייע לארגון החרשים גם מבחינה תקציבית, מעבר למערך התמיכות על-פי הקריטריונים עד היום, כדי שהארגון יעמוד על רגליו, מה שלא נראה כרגע שהוא מסוגל לכך, אם לא תהיה לו עזרה לפחות לתקופה מוגבלת, מה גם, שדרך הניהול יכולה להיעשות בשיתוף משרד הרווחה.

כמו כן, משרד הרווחה מתבקש להטיל על איש מקצוע לבדוק את חובות ארגון החרשים שנוצרו בחודש האחרון, עם הפסקת ההקצבה כלפי נותני שירותי התרגום והתמלול, על מנת שאנשים שעבדו לא יפגעו.

בנוסף לכך, הוועדה רשמה לפניה את פניית דוקטור אלישר, ראש אגף השיקום, כי תהיה המשכיות של נותני השירותים וזה תנאי לארגון החדש, כדי שכל נותני השירותים שהיו עד היום יעברו לעבוד במסגרת מרכז התמיכה החדש שימצא.

אני חושב שסיכמנו את הכל. אני מודה לכל הנוכחים ומקווה, שהזמן יזורז, כדי שהחרשים יקבלו מייד את אשר מגיע להם. תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:30)