כנסת פתוחה

ב' - סיכון חייהם של ילדים בהסעות בית-ספריות

2
ועדת החינוך והתרבות
14.7.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 281
מישיבות ועדת החינוך והתרבות
יום רביעי, כ"ה בתמוז התשס"ד (14 ביולי 2004), שעה 11:000

סיכון חייהם של ילדים בהסעות בית-ספריות, הצעה לדיון מהיר של חברות הכנסת
פינקלשטיין וגבריאלי.

חברי הוועדה: אילן שלגי - היו"ר
גילה פינקלשטיין

שוש ימין - מנהלת אגף הסעות,
משרד החינוך, התרבות והספורט
ד"ר רחל רותם - מנהלת תחום זהירות ובטיחות בדרכים,
משרד החינוך, התרבות והספורט
סנ "צ מאיר אור - ראש מדור תאונות דרכים, אגף תנועה,
המשרד לביטחון פנים
ד"ר ברי קנישקוי - מחלקה לאם ולילד, משרד הבריאות
לירי אנדי - סמנכ"ל מו"פ ומדיניות, ארגון "בטרם"
אביטל אפל - ארגון "בטרם"
יעקב אגמון - סמנכ"ל מרכז שלטון מקומי
נעמי ריפתין - הסתדרות המורים
אתי בנימין - ארגון הורים ארצי
עו"ד אביבית ברקאי-אהרונוב - המועצה לשלום הילד
שלמה אלימלך - ראש המועצה האזורית גן רוה
ויושב-ראש ועדת רכב בארגון המועצות האזוריות
נחום איצקוביץ - ראש המועצה האזורית עמק-חפר
ספי דיין - קצין בטיחות, מרכז המועצות האזוריות
דן ארצי - קצין הבטיחות הארצי, אגד
יעקב וינר - מועצת המובילים
ניסים סרוסי - חברת "מיה תור"ומועצת המובילים
ד"ר יוסי לוי - יועץ הוועדה
אהובה שפיגלמן - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
שוקי שדה - מנהל אגף הרישוי
שלמה כץ - משרד התחבורה

יהודית גידלי

תמר פוליבוי


סיכון חייהם של ילדים בהסעות בית ספריות, הצעה לדיון מהיר של חברות הכנסת
גילה פינקלשטיין וענבל גבריאלי

אני פותח את הישיבה. גברותיי ורבותיי, שלום לכולם. אנחנו התחלנו באיחור מה, משום שהישיבה הקודמת התארכה מעבר לצפוי. אנו מקיימים כעת דיון, על-פי בקשתן של חברת הכנסת גילה פינקלשטיין שנמצאת אתנו וחברת הכנסת ענבל גבריאלי שלא נמצאת אתנו.

את הנושא של סיכון חייהם של ילדים בהסעות בית ספריות תציג בפירוט חברת הכנסת פינקלשטיין. זה נושא שכבר דנו בו בעבר. אני זוכר ששאלנו כיצד מסיעים עד 70 ילד באוטובוס, כולל שלושה בספסל, גם ילדים בגילאי 13-14, והאם זה לא פוגע בבטיחות. קיבלנו תשובות משפטיות שפורמלית אין על כך איסור, משום שפסק הדין בנושא הזה נמצא תחת ערעור וכל הנושא נמצא בבחינה חדשה, אבל אנחנו יודעים – אני בטח לא בר-סמכא לקבוע – שהיו פגיעות יותר קשות בתאונות בגלל אוטובוסים עמוסים. יש לנו רושם לא מקצועי שזה בכל זאת מצב לא ראוי שמגביר את הסיכון.

בעקבות אותה תאונה טרגית ותאונות רבות לפניה, חשבנו שמאוד חשוב להתמקד ולתת עדיפות לנושא של סיכון ילדים והסעות תלמידים, ולהכריז על מצב חירום, אפילו חוקי חירום, החמרה בענישה לעבריינים, כדי להגן על שלום הילדים שלנו.

מסתבר שיש כאן מספר בעיות שצריך לתת עליהן את הדעת. יום אחרי התאונה הטרגית הנחתי על שולחן הממשלה חוק חדש, שמחייב חגורות בטיחות באוטובוסים. מסתבר שכאשר התמידו לשמור על הנושא של חגורות בטיחות במכוניות פרטיות, היתה ירידה של 50% במספר התאונות. יש מחקר שהראה שבתקופה שאכפו את נושא חגורות הבטיחות ברכב פרטי, היתה ירידה של 50% במספר הנפגעים בתאונות דרכים. פחות תאונות דרכים, פחות נפגעים במדינת ישראל, לפי סקר שקראתי עכשיו. צריך לחשוב איך אנחנו דואגים לכך שנהג אוטובוס לא ייצא לדרך, בלי לבדוק שכל הילדים חגורים. זאת הבעיה הראשונה – חגורות הבטיחות.

מסתבר שיש נושא של עלויות גבוהות. התקנת חגורות בכל אוטובוס עולה 5,000 שקל, וזה אומר שצריך תוספת של 50 מיליון שקל.

לא 5,000, אלא 15,000 דולר לאוטובוס.

כמה עולה כל האוטובוס?

מיליון ו-200,000 שקל.

נשאלת השאלה איזה שיקולים יותר חשובים, הבטיחותיים - כדי למנוע את סיכון חייהם של הילדים, שזה ההון האנושי שלנו - או הכלכליים, ועל זה צריך לתת את הדעת. המחקר גם מראה שהמעורבות של אוטובוסים בתאונות גדולה יותר מאשר מעורבות כלי רכב אחרים, ולכן צריך להקדיש חשיבה לעניין. אולי צריך לדרוש מנהגי האוטובוס דרישות נוספות? צריך לתת על זה את הדעת.

בעיה שנייה שעדיין לא דיברנו עליה – דיברנו רק על חגורות בטיחות – היא דחיסת תלמידי לאוטובוס. כמה תלמידים אפשר לדחוס לאוטובוס מטעמי חיסכון? באוטובוס בכפר יונה שבו אירע האסון ישבו 65 תלמידים, למרות שבאוטובוס תקני יש 55 מושבים. משרד התחבורה מסתמך על תקנה לחוק התחבורה משנת 1961, שלפיה מותר להושיב באוטובוס שלושה ילדים שלא מלאו להם 14 בכל מושב המיועד לשני נוסעים. מאז התקנה הזאת השתנתה, אבל בכל זאת אנחנו שומעים שמושיבים שלושה ילדים.

היא לא השתנתה, היא עדיין קיימת.

היא קיימת, ניסו לשנות אותה. צריך לתת את הדעת על כך שלא צריכים לשבת שלושה ילדים במושב. צריך להחמיר בהסעה של תלמידים יותר מאשר בהסעות רגילות.

גם בגלל שבנוסף לכל הדברים הילדים משתוללים בהסעות, ביקשנו שנים רבות שתהיה תורנות של מורים, אבל לא הצלחנו בכך. ארגוני המורים גם לא מסכימים לזה. חשוב מאוד שמבוגר יהיה בהסעות תלמידים ויקפיד שהם יחגרו חגורות ושלא יישבו שלושה ילדים במושב.

אולי צריכה לעלות הצעה שתהיה תורנות בין הורים ושוועד ההורים יארגן את זה, כי אנחנו לא מצליחים לארגן את המורים לעניין זה. צריך להיות מבוגר בהסעה. במדינה נאורה כשלנו שבה יש הישגים בכל התחומים, לא מתאים לנו שיהיו תאונות כאלה ושהילדים ייפגעו. אתם יודעים שאם הילדים באוטובוס בכפר יונה היו חגורים, בוודאי שהפגיעה בהם לא היתה כל כך קשה והיינו מצילים חיים. צריך ללמוד מהטרגדיה הגדולה הזאת.

אנחנו נצא מכאן בפנייה לשר התחבורה החדש, ונבקש לתת עדיפות לנושא הזה ולבחון אותו בכובד ראש, כדי שהסעות הילדים תהיינה בטוחות יותר ושיימנעו אסונות בעתיד.

אני קודם כל מבקש לומר הערה לסדר. היום הדיון הזה יהיה קצר, כי נהיה חייבים לסיים עד השעה 12:00. אנחנו יושבים כעת, על-פי אישור של יושב-ראש הכנסת, על זמן מליאה עד השעה 12:00, ולכן אני מראש מתנצל אם לא כולם יקבלו רשות דוברים, ומהדוברים אני מבקש להתייחס בקצרה לדברים.

אולי נשמע ראשון דווקא את נציג המשטרה, ונשאל איך המשטרה מתייחסת לעניין. האם יש לך עובדות שמתייחסות לתאונה האחרונה או לתאונות אחרות שהיו בהסעות תלמידים? אחר כך נשמע את הגברת ימין.

ראשית, אני חייב לומר שלא ידעתי בדיוק על מה יתקיים הדיון, מלבד הכותרת שלו, כך שלא ידעתי בדיוק למה להתכונן. אני רוצה להבהיר שבתאריך 6 בחודש זה התקיים דיון בוועדת הכלכלה בדיוק באותו נושא.

זה בכלל לא מזיק. כמה שיותר דנים בנושא הזה, יש סיכוי שנתקרב לפתרון.

שם דיברו על מספר נושאים: חגורות, שלושה תלמידים במושב, גודל השילוט "ילדים על האוטובוס", וכמובן שאחד הנושאים החשובים ביותר זה נושא המלווה, שהוא בעייתי ואני לא אכנס לסוגייה הזאת. חשוב להבין שמדובר לא רק על תאונות במהלך נסיעה בדרך בין עירונית כשאוטובוס מתהפך וכשיש בעיות של חגורות בטיחות בהקשר להסעות ילדים. רק במהלך החודש האחרון נהרגו שני ילדים כשירדו מהאוטובוס, תוך שהם מוסתרים על-ידי כלי רכב.

האם אתה ער להמלצה ולהוראה שמאוד מקפידים עליה בארצות הברית, שכאשר אוטובוס שמסיע תלמידים עוצר, הוא מהבהב והרכב שמאחוריו צריך לעצור וגם הרכב שבא מנגד חייב לעצור?

זה אחד הנושאים שעלו בוועדת הכלכלה.

ומה אתם מציעים בעניין?

הנושא הזה צריך להיבחן. בעיקרון, אנחנו בעד.

אתה מספר שנהרגו שני ילדים, אז מה יש לבחון?

אולי מצד שני יחליטו שיש עדיפות למלווה שמתאים לא רק לעניין הזה, כי אם נלך על חגורות בטיחות באוטובוס, מישהו יצטרך לפקח על זה, כי הנהג לא יוכל לעשות זאת, אלא המלווה.

כשילד יורד מהאוטובוס, האם אפשר יהיה להגיע למצב שתמיד יהיה מלווה שירד עם הילדים מהאוטובוס בכל תחנה, והוא זה שיפקח על חציית הכביש?

במידה שיוחלט על הצמדת מלווה, זה יהיה תקף לא רק לעניין של החצייה של הכביש, אלא גם להרבה מעבר לכך. אנחנו שמענו על תרבות הנסיעה של הילדים באוטובוס ועל הוונדליזם.

מסיבה.

לא רק מסיבה. הם פתחו את מכסה המנוע ומשכו את דוושת ההאצה תוך כדי נסיעה.

מה אומר משרד התחבורה על האפשרות שכאשר אוטובוס שמסיע ילדים יעצור כדי להוריד ילדים, תיעצר התנועה?

אנחנו מנסים לקדם את העניין הזה.

כיצד?

כרגע יושבת על המדוכה ועדה – האמת היא שהיא יושבת קצת זמן ארוך, בגלל מורכבות הנושאים והפורום שמשתתף בה - ודנה בכל הסוגיות של הסעת ילדים. בישיבה שהתקיימה ב-6 בחודש, התבקשה הוועדה להגיש את מסקנותיה תוך חודש, חודש וחצי, והיא בהחלט תעשה את זה. אני מניח שחלק מהמסקנות יהיו לנסות לתקן תקנה שתחייב את הנוסעים בדרך לעצור כשאוטובוס ילדים עוצר.

זה קיים בארצות הברית. כשבארצות הברית אוטובוס כזה עוצר, עוצרים משני הכיוונים.

והאוטובוס יהיה מסומן באופן כזה שיאפשר לזהותו.

שם מזהים אותו, כי הוא בצבע צהוב בולט.

האם חשבתם על הכשרה מיוחדת לנהג שמסיע ילדים? בכל זאת הוא לא אמור להסיע מבוגרים.

יש התייחסות לנושא של הסעות ברשיון הנהיגה מבחינת קבלת היתר להסעת נוסעים.

אנחנו שומעים עכשיו צלצולים שמודיעים על הצבעות במליאה. זה אומר שלא נוכל היום להתקדם הרבה.

האם תינתן הכשרה מיוחדת לנהג שמסיע תלמידים?

על זה צריך לענות משרד התחבורה.

כרגע ההכשרה היא הכשרה רגילה לנהג אוטובוס, הכשרה של כ-170 שעות. הספציפיקציה היא לא לילדים במיוחד, אלא איך להתנהג בכל מערך הנסיעה הציבורית, ויש גם נתח קטן לנושא ילדים. בכל מקרה, כרגע נשקלת האופציה לעשות שינוי בקורס עצמו לגבי הסעת תלמידים.

הגברת ימין, התאונות חוזרות על עצמן, ילדים נפגעים, יש פה פסק דין של בית משפט מחוזי מלפני למעלה משנתיים, שאמר שבאוטובוס יש רק 55 מושבים, ולכן אפשר להסיע רק 55 ילדים.

פסק הדין הזה התייחס אך ורק ליישוב שעתר בעתירה נקודתית, והמדינה ידעה על פסק הדין הזה.

אנחנו יודעים.

חברת הכנסת פינקלשטיין טענה שהיה ריבוי של תאונות דרכים, שבהם מעורבים תלמידים. אני יכולה להגיד עם ברכת אל, שאין ריבוי של תאונות שבהם מעורבים תלמידים.

אמרנו שאוטובוסים מעורבים בתאונות יותר מכלי רכב אחרים.

הסטטיסטיקה דווקא מראה שאין ריבוי של תאונות שבהן מעורבים אוטובוסים שמסיעים תלמידים.

הגברת ימין, את יכולה לומר במקום שיש גידול, אבל כל תאונה היא בגדר יותר מדי. אם אנחנו יודעים שבשבועיים האחרונים נהרגו שלושה ילדים בעמק חפר ושני ילדים כשירדו מההסעות וחצו את הכביש.

ילד אחד.

כל ילד זה יותר מדי, אז אין טעם להתווכח אם נהרגו ארבעה כולל האסון בעמק חפר או חמישה.

שבוע לפני גם נהרגו ילדים באשדוד.

משרד החינוך מדי שנה מעדכן נהלים והוראות שנוגעים לנושא הבטיחות בהסעות. אני רוצה לציין שיש לנו הרבה מאוד הנחיות והוראות שהן מחמירות מעבר למה שתקנות התעבורה וחוקי התעבורה קובעים. זה מתפרסם מדי שנה בכל הרשויות המקומיות בכל מוסדות החינוך, כשאנחנו עושים הכל כדי להגביר את הבטיחות בהסעות.

נכון שלא די בכך. לשם כך גם הקים שר התחבורה ועדה בין-משרדית, שכבר פועלת שלוש שנים, והיא מנסה לבחון את כל הפרצות ואת כל נקודות התורפה שנוגעות להסעות תלמידים, במגמה לשפר אותן, עד לדרג של שינוי בחקיקה. גם התקנה שמדברת על 70 ילד באוטובוס, זה נושא שכרגע הוועדה הבין-משרדית - שחברים בה כל מי שיש לו יד ורגל בנושא הזה – דנה בו, כדי לראות אם יש מקום לבטל את התקנה הזאת או להשאיר אותה כפי שהיא.

מתי הוועדה הזאת אמורה לסיים את עבודתה?

יושב-ראש הוועדה הוא מר יהודה אלבז. לפי ההתחייבות שלו, היא אמורה לסיים את עבודתה לכל המאוחר בעוד חודשיים.

את אומרת שהיא יושבת כבר שלוש שנים, אז אנחנו שמחים שהיא לקראת סיום.

האם את יודעת שנהרגים בממוצע 15 תלמידים כל שנה בהסעות או בתחנות ההסעה? זה המון.

המחקרים מראים שרוב התאונות נגרמות בעל העלייה והירידה מהרכב, ולא כל כך כשהרכב נמצא בתנועה.

אבל זה קשור בהסעה. אנחנו הרי לא מדברים בעניין תיאורטי.

15 תלמידים נהרגים בשנה, וזה המון.

זה קשור להסעה, ולכן גם נושא הירידה, החצייה והמלווה כולם קשורים.

אנחנו טוענים שעל נושא ההסעות לא רק משרד החינוך אחראי וגם לא משטרת ישראל, יש פה חבירה גם של אחריות ההורים, ובנהלים שלנו ובימי העיון וההיערכות שאנחנו מקיימים, אנחנו מבקשים שגם ההורים יתגייסו. כשמדובר בילד צעיר שחוזר מההסעה, המדינה לא יכולה להעמיד לו מלווה, כך שכשהוא עולה בבוקר על ההסעה יהיה מלווה וכשהוא יורד בצהרים מההסעה יהיה מלווה. ביקשנו מההורים שידאגו להמתין לילד, בשעה שהוא אמור לסיים את לימודיו ולהגיע בהסעה.

אני מודה לוועדה ולחברת הכנסת פינקלשטיין שזימנה את הדיון כאן. אני רוצה לומר שאנחנו ראשי המועצות מתפללים כל שנה וכל יום שלא תקרנה כאלה תאונות, וזה לא תמיד עולה בידינו.

אני רוצה לתת כמה נתונים מאוד חשובים. אנחנו מסיעים במועצות האזוריות 100,00 ילדים מדי יום, ומספר האוטובוסים שמוגדרים כצהובים ואין להם שילוט קטן הוא 404. אולי בניגוד למה שחלק מהאנשים חושבים, ההסעות מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך. אני מציין את זה כאן, כי נדמה לי שבמיוחד משרד האוצר חושב שהסעות התלמידים הן מותרות, והקיצוצים התקציביים שהוחלו על המועצות ועל הרשויות המקומיות בשנים האחרונות בתחום ההסעות דרך משרד החינוך יצרו מצב – ואני מתריע על זה ואמרנו את זה - של מתיחת יכולת הקיום של השירות הזה ברמה סבירה, בלי כל קשר לתאונה הזאת. יש לתת על זה את הדעת כשמקצצים קיצוצים בתקציב המדינה, ואתם לפני הקיצוץ השנתי הקרוב, כך התבשרנו. עבור השלטון המקומי, המועצות האזוריות שמסיעות כמויות ומספרים אדירים כאלה, זו פגיעה אדירה ביכולת לבצע את השירות בצורה ראויה.

אני רוצה לציין גם שאי אפשר לראות את הסעות התלמידים רק כדבר נקודתי, שעולים על האוטובוס ונוסעים. הסעות התלמידים זה מכלול שלם, החל מתחנת ההסעה ביישוב וכלה במסוף התחבורה. אני רוצה לציין דווקא לחיוב את משרד התחבורה, שהבין את בעיית מסופי התחבורה בבתי הספר, ובשנים האחרונות מסייע בידינו. אבל בנושא של הסעות התלמידים, החל מרגע העלייה ועד לרגע הירידה, זה מכלול שלם, ואם אנחנו דנים בבעיית הבטיחות של הילדים, אי אפשר להתעלם מכך ויש לבדוק כל אחת מנקודות התורפה, וכל אחת מהנקודות האלה היא נקודת תורפה.

בעיניי אוטובוס זה שתי כיתות של ילדים. הנהג שאצלנו עובר הכשרה מיוחדת נתפס בעיננו כמורה וכמחנך, וכך באמת הנהגים שלנו נוהגים. אני מדבר על נהגי המועצות וגם נהגים אחרים.

יחד עם זאת, אני חושב שהגיעה העת להשלים את כל הסיפור הזה של הבדיקות. שלוש שנים זה יותר מדי זמן. צריך לסיים את הבדיקה. אני קורא לחברי הכנסת כאן ולך יושב-ראש הוועדה, לייצר במיידית מהלך של שינוי בתקן הבטיחות בכל המכלול ולתקצב את זה. אני יודע שלא נמצא כאן נציג משרד האוצר. הוא הוזמן לכאן. הם בדרך כלל מגיעים רק בזמן הקיצוץ. יש לתקצב את שינוי התקן של הבטיחות, באופן שנוכל לעמוד בו, ולא באופן שזה יהיה נייר שאין לו כיסוי.

אנחנו רוצים לבקש סליחה. מכיוון שמזעיקים אותנו למעלה להצבעה, אני לא מפזר את הישיבה. אנחנו נעלה להצביע ונחזור לכאן למטה בעוד רבע שעה. אנחנו גם לא יכולים להתקזז כי אנחנו שנינו, נכון להיום, בקואליציה.

חידוש הישיבה לאחר רבע שעה

מר שוקי שדה, בבקשה.

כשמונה שעות אנחנו מדברים על נושא הסעת ילדים. ההשתלמויות כוללות באמת את השמונה שעות האלה. אמרתי שאנחנו מנסים לתגבר את השעות האלה, ולהגיע לפחות ל-15-20 שעות בהדרכת הקורסים האלה לטובת העניין.

המשטרה ואני מוצאים בביקורות מספר דברים. הרבה רכבים לא תקינים, והנהג לא מקפיד לתקן את הרכב.

אולי משרד התחבורה יתייחס לזה.

בהרבה רכבים יש נהגים שאין להם אישור להסיע תלמידים. אנחנו נאלצים להוריד את הילדים. אין תיקי עזרה ראשונה ברכבים. לא פעם אנחנו נתקלים בחברות הסעות שעוצרות בדרך ומתחילות להעביר תלמידים באמצע הדרך, שזאת תופעה שהיא פשוט מחרידה. אין שילוט מתאים של "מסיעים ילדים".

תרבות הנסיעה קטסטרופלית. אין לנו שום בעיה שההורים יירתמו לפקח בהסעות, אבל אין שום סיבה בעולם שמורה שמלמדת בבית ספר לא תעלה על האוטובוס. מורות מוכנות לנסוע במונית ולא לעלות על האוטובוס הזה.

הרשויות היום במצב קטסטרופלי והן מחפשות את הזול ביותר, והזול ביותר לא נותן בטיחות לילדים שלנו. גם מטפי כיבוי אש אין ברכבים.

יש מערך פיקוח די הדוק על נושא המסיעים ועמידתם בתקנות. בנוסף לזה, ברמה של החוק יש חובה על כל חברה כזאת להחזיק קצין בטיחות, שאמור לדאוג לדברים האלה בדיוק, שיהיה מטף ושהנהג יידע להסיע, וגם אני מניח שהבעיה פחותה. עם זאת, אני עדיין אומר שמאחר שמדובר בשוק מאוד גדול של חברות, על ההורים או מי ששוכר את ההסעה לדרוש תנאי הסעה יותר טובים.

גברת בנימין התייחסה לאוטובוסים הזעירים.

הם גם כלי שמסיע ילדים.

רכבים בבעלות פרטית הם בעלי חברה - - -

זה עדיין חמור מאוד.

לא חסר שם מטף - - -

לגבי האוטובוסים הזעירים, המיניבוסים, על אלה אין לכם פיקוח והשגחה?

משרד החינוך מקיים פיקוח - - -

מה קורה כשאתם מתלוננים?

כשאני מתקשרת למועצה אזורית מסוימת או לחברת ההיסעים, אני חוטפת מטר של קללות. אחרי שאני מאיימת להגיש תלונה למשטרה, מגיע אליי קצין בטיחות.

אולי פה מצאת כתובת.

אני חבר ועדת רכב. יש לנו יושב-ראש - - -

כספי משרד החינוך הם צבועים, מזה כמה חודשים.

כסף משוריין שיחייב את הכסף להגיע לשם.

אני מבינה שזה מסתיים בוויכוחים.

אבקש מהוועדה הנכבדה שכל תקנה שתצא מפה תלווה בתקנה תקציבית.

תקנות יוצאות מהרשות המבצעת, הממשלה. אנחנו יכולים לבקר, להמליץ, לאשר, לכעוס כאשר לא התקינה תקנות - - -

אבל ליזום חקיקה בוודאי.

יש להוסיף תקנה תקציבית, כי הכסף משחק תפקיד, תפקיד גדול. אתי בנימין, אני לא יודע על מה את מדברת.

אולי לא פניתי אליך, אבל בהחלט מדובר - - -

בנושא חגורות בטיחות, על פי בדיקה ניתן להתקין חגורות בטיחות אך ורק משנת 2000.

אתם מתקינים להם חגורות עכשיו?

לגבי 117 אוטובוסים, מתוכם 50% ממוגנים בחבל יש"ע, כך שמה שנשאר זה כ-60 אוטובוסים - - -

גם חשובים לנו הילדים האלה.

כיוון שאנחנו כן בבית המחוקקים, נצטרך לדרוש כמה שיותר שתהיה תקנה של אי עקיפת רכב היסעים ועצירת התנועה, כשיש עלייה וירידה של ילדים מהרכב. אלה המקרים הקטלניים שנגרמים במוות, בגלל השטח המת סביב האוטובוס.

קודם כל, אנחנו מודים שנחזור ונכנס את הפורום הזה.

הוועדה מודאגת ביותר מאי עמידה בתקני הבטיחות של כל האוטובוסים, ומכך שהוועדה הבין-משרדית שמטפלת בנושא כבר במשך שלוש שנים טרם סיימה עבודתה. הוועדה תסיים עבודתה בעוד חודשיים, אז נתכנס לשמוע מה המליצה.

אנחנו מבקשים מהוועדה לשקול את האפשרות להתקין תקנה שמחייבת עצירת התנועה משני הכיוונים, כאשר אוטובוס אוסף ובעיקר מוריד תלמידים, וכמובן שבכל אוטובוס שבו ניתן להתקין חגורות בטיחות, אמנם החגורות יותקנו.

עכשיו זה זמן חופשה, שאפשר לנצלו. יש דברים שניתן לעשות, כמו לדאוג לשילוט ברור יותר וגדול יותר, כך שיינתן מענה ראוי לבטיחות ילדי ישראל לפני התחלת שנת הלימודים.

צריך להעמיד את זה כתנאי במכרז - - -

תיאום בין נציגי ההורים לבין האחראי על הרכב במועצות האזוריות. תמצאו גם כתובת מקבילה במועצות שאינן אזוריות.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10