ב' - הצעת חוק לתיקון פקודת המבחן (תיקון מס' 4) (מבחן בצירוף לעונש נוסף)

5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
19.7.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 265
מישיבת ועדת החוקה,חוק ומשפט
יום שני, א' באב התשס"ד (19 ביולי 2004), שעה 10:30

1. הצעת חוק לתיקון פקודת המבחן (תיקון מס' 4) (מבחן בצירוף לעונש נוסף), השתס"ד-2004
2. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 80) (עונש חלופי לצו שירות לתועלת הציבור), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: מיכאל איתן-היו"ר
נסים זאב
יצחק לוי
ניסן סלומינסקי
אופיר פינס-פז

ענת אסיף,עו"ד משרד המשפטים
ד"ר רות קנאי
פקד חיה מימון –שפירא קמ"ד תביעות, המשרד לביטחון פנים
רחל ויינשטיין קצינת מבחן, משרד העבודה והרווחה
מוריה חביב,עו"ד לשכה משפטית, משרד העבודה והרווחה
חנה אטקס משרד העבודה והרווחה
אפרת פינק,עו"ד סנגוריה ציבורית
ד"ר דויד וינר סנגוריה ציבורית
רחל תורן-כהן,עו"ד לשכת עורכי הדין

תמי סלע

דורית ואג

יפעת שפרכר



1. הצעת חוק לתיקון פקודת המבחן (תיקון מס' 4) (מבחן בצירוף לעונש נוסף)
התשס"ד -‏2004
2. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 80) (עונש חלופי לצו שירות לתועלת הציבור)
התשס"ד-2004

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

הצעת החוק לתיקון פקודת המבחן נותנת אפשרות להעמיד במבחן את הצד של העונשים. עד היום, לפחות פורמאלית מבחינת החוק, העונש היחיד שלצידו היה אפשר להעמיד במבחן היה מאסר על תנאי. עכשיו הוספנו עוד עונשים שלא סותרים את הרעיון של טיפול, שזה מאסר, קנס, שירות לתועלת הציבור והתחייבות להימנע מעבירה.

הדבר השני זה המנגנון לטיפול בית המשפט במצב של הפרה של צו המבחן. מה שנקבע זה מנגנון שונה לגבי הפרת צו מבחן ולגבי הפרה של צו שירות לתועלת הציבורית. אמרנו שגם בשאלה הזאת נדון שוב. החלטנו שבהפרה של צו מבחן בית המשפט ידון בעונש החלופי שיהיה במקום צו המבחן שהופר ושבוטל, כשלעומת זאת בצו שירות לתועלת הציבורית הוחלט שמראש בית המשפט יקבע מה הוא העונש שיוטל אם יופר צו השירות. אם מראש אנחנו אומרים שבמקום צו מבחן או צו שירות שהופר אפשר לתת עונש אחר, אני לא חושבת שזה נחשב לענישה כפולה.

אחת השאלות שאנחנו צריכים לדון בה היא אם לצד עונש של מאסר בפועל לתקופה קצרה, שזה דבר שבשעתו היתה הצעת חוק ממשלתית שהמליצה לעשות את זה, צריך לאפשר מתן צו מבחן. יש טענות שאומרות שבתקופה קצרה של מאסר בפועל זה לא שולל את האפשרות של טיפול. עמדת הממשלה היא לא לאפשר את זה. הטענה היא שזה יוצר עמדות נגד הטיפול, שזה לא מאפשר את שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, ושזה לא נכון כי בית המשפט צריך להחליט אם הוא שולח את הבן אדם לטיפול או לכלא. בעולם יש אפשרות להטיל טיפול לצד מאסר בפועל לתקופות מסויימות. עמדת הממשלה היא ללכת על מנגנון דומה בצו שירות לתועלת הציבור ובצו מבחן, ולאפשר לבית המשפט לקבוע את העונש רק בדיון שאחרי ההפרה. לא יהיה צריך לקבוע בעת מתן הצו את העונש החלופי שיוטל עליו, מתוך שיקולים שממילא גם אם הוא יקבע מראש יצטרך להתקיים דיון שבו בית המשפט יוכל לשנות. זה לא יהיה משהו אוטומטי. יהיה פה כפל דיונים אם נחליט שעושים את זה גם מראש וגם אחרי.

זה לא מאריך את כל הליך המשפט?

ניתן צו מבחן. אם הוא הפר אותו, צריך להתקיים דיון.

אם מראש אתה קובע זה מתקצר.

אם קובעים מראש זה לא מקצר, כי ממילא יתקיים דיון נוסף.

אם הנאשם או העבריין ידע שכשהוא יפר את זה הוא יקבל עונש, אז הוא יכניס לו לראש שכדאי.. היום זה מן הפקר.

היום יש בעיה כי אי אפשר לתת סנקציה. זה לא אומר שאם זה לא ייקבע מראש זה לא יהיה מהותי. אפשר להגיד שמכיוון שכל האפשרויות פתוחות בפני בית המשפט בדיון שאחרי, ואין עונש שהוא מוגבל אליו, אז זה יותר מרתיע. ממילא העבריין ידע שאחרי ההפרה יתקיים דיון ואפשר לשנות עונש שנקבע מראש. יש פה כמה תיקונים נוספים, כמו למשל במקום לכתוב את המילה "חוות דעת" לכתוב את המילה "תסקיר", שהיא היום המינוח המקובל לחוות דעת של צו מבחן.

נתחיל לדון בשתי השאלות העיקריות. האם יש עמדה אחת לממשלה, או יש דעות שונות?

יש עמדה אחת לממשלה.

אני אתחיל עם הנקודה של צירוף המבחן למאסר בפועל. אנחנו מתנגדים לאפשרות הזאת. המבחן הוא כלי טיפולי שיש בו אלמנטים עונשיים. זה טיפול כפוי. חשוב לנו לגייס את הכוחות ואת המוטיבציה של האדם - אם הם קיימים - לעניין הטיפולי. בצירוף המבחן למאסר יש את המגרעות של המאסר. במאסר אדם נחשף לכל הסיכונים, הוא עוד לא יודע מי נגד מי, הוא שומר על נפשו ועל גופו שלא ייפגעו. אין שום תוכניות טיפוליות בכלא למאסרים קצרים. בקושי מצליחים למיין את האנשים, בקושי מצליחים לענות על בעיות הכי אקוטיות כדי לשמור על איזה שהוא שקט בתוך בית הכלא. אין שום תרומה טיפולית בצירוף, אלא רק מגרעה של מאסר. אנשים שנמצאים במאסר והולכים לאחר מכן למבחן, נמצאים בתחושה שהם את שלהם שילמו, הם לא צריכים להתאמץ יותר במסגרת המבחן . אנחנו מאבדים אותם כמטופלים שיש להם סיכוי לשנות את ההתנהגות העבריינית.

זה נובע במידה רבה מזה שהיום אין סנקציה. אם ניתן היום מבחן לצד עונש של מאסר בלי סנקציה, אז ברור שאין שיתוף פעולה. אם אדם ידע שהוא נכנס לשלושה חודשים ואחרי זה יש לו מבחן שאם הוא יפר אותו הוא צפוי לעונש, אז זה יכול לשנות אצלו משהו.

יש היום חלוקה מאוד ברורה. אדם שהיה במאסר הולך לרשות לשיקום האסיר. אדם שקיבל אופציה טיפולית ללא מאסר יימצא בשירות המבחן. אנחנו לא רוצים אנשים שהם יס- מנים, אלא את המהות.

אבל יש לכם נתונים, אתם יודעים מה קורה. יש לכם סטטיסטיקה לגבי כמה פעמים יש הפרות של מבחן?

יש נתונים, אבל בכל אותם מקרים שאנשים מגיעים אלינו עם מבחן ועונש נלווה לא קורה שום דבר.

כי היום אין סנקציה.

האם זאת תופעה שכיחה שאנשים שמקבלים צו מבחן אומרים לעצמם שממילא אי אפשר לעשות להם שום דבר והם לא באים? כמה באים?

אני לא יכולה להגיד לך באחוזים.

זה לא טוב. לא יכול להיות שאין נתונים כאלה.

אנחנו בדקנו מה קורה במחוז תל-אביב. הסתבר לנו שאין בעיה של הפרות צווים של השירות לתועלת הציבור. אני לא מדברת על צווי מבחן, כי את זה לא בדקנו.

אבל אפשר להקיש.

אני מדברת על מקרים שבהעדר סנקציה לא היו הפרות.

לא היו מבקשים סנקציה?

אנשים רוצים לקיים את הצו הזה. אותו דיון שהיה בבית משפט היה על מקרה של אדם שלא יכול היה לקיים מטעמים חיצוניים. אני מדברת על מקרים שאנשים חולים, או שנכנסו למאסר אחר. אין בעיה של הפרה.

זה נראה קצת משונה שאדם ממלא את החובה שלו בלי שתוטל עליו סנקציה.

כי זה דבר שיקומי.

יש סנקציה ב71 ד לחוק העונשין. הסעיף אומר שאם לא ממלאים את צו השירות לתועלת הציבור, אז אפשר לבטל את הצו ולהטיל במקומו עונש. הבעיה התעוררה כאשר מלכתחילה הטילו עונש בצירוף לצו של שירות לתועלת הציבור.

את אמרת לנו הרגע שאדם שקיבל צו שירות לא היה צפוי לשום סנקציה אם הוא לא היה מקיים את החובה.

לא שהוא לא היה צפוי לשום סנקציה. יש מקרה שאדם קיבל צו שירות לבד, ויש מקרה שהוא קיבל יחד עם עונש אחר.

איזה עונש?

מאסר על תנאי, מבחן, קנס. לגבי המקרה הראשון של בן אדם שקיבל רק צו שירות יש את סעיף 71 ד. בית המשפט היה יכול לבוא אם הוא הפר את הצו ולגזור עליו עונש אחר. לגבי המקרים האחרים, שזאת היתה הטענה שלנו, לא היו הפרות. אם בן אדם קיבל צו שירות לתועלת הציבור ועונשים אחרים, אז הוא לא היה מפר את צו השירות כי זה היה ההיבט השיקומי. למה שהוא יפר את הדבר הזה?

אם החוק הסתפק בכך שהוא ישלם קנס, אז הוא לא היה הולך.

סטטיסטית הוא לא עשה את זה.

כי יכול להיות שהוא לא ידע שהוא יכול לעשות את זה. נראה לי לא הגיוני שבמקום שאדם יעשה לביתו הוא הולך להתנדב. יש אולי מתנדבים, אבל שכולם יעשו את זה זה כבר משונה. אנחנו לא חיים בגן עדן.

שאלת לגבי סטטיסטיקה. אם אין בעיה, למה לבוא ולשנות את החוק? עד היום אנשים לא הפרו של"צים. אנחנו עושים שינוי חוק שאנחנו לא יודעים מה יהיו התוצאות שלו. אולי בעקבות זה אנשים לא ירצו יותר לעשות של"צים, כי הם יגידו שאם הם צפויים לעונש אז הם לא מסכימים. של"צ זה בהסכמה מראש.

עד ה-9 ליוני בתי המשפט היו חלוקים בקשר לפרשנות של סעיף 71 ד לחוק העונשין. רוב בתי המשפט שהבאנו בפניהם בעיות של הפרת צו מבחן דנו בנושא והטילו עונש חלופי במקום צו השל"צ. היום, ב-9 ביוני, בית המשפט העליון קבע ששירות לתועלת הציבור כשמצטרף לעונש נוסף הוא מתנהג כמו המבחן שמצטרף לעונש נוסף, לכן לא ניתן להעניש.

הוא קרא למחוקק.

בגלל פסק הדין הזה פניתי לעשות את השינוי.

לכן התיקון הזה מאוד חשוב.

אולי עכשיו יכולים אלה שעשו לבוא ולומר שכפו עליהם דבר שהם לא היו צריכים לעשות אותו. אומר חבר הכנסת סלומינסקי שהוא פעל בשליחותו של בית המשפט העליון. למה להתנגד לכך?

יש פה שני עניינים נפרדים. אין הפרות של של"צים.

ניסן דיבר רק על המבחן, או גם על השל"צ?

בוא נדבר קודם על המבחן.

אם המבחן בא רק כמבחן, אז אין בעיה. הבעיה נוצרה כתוצאה מהמצב שבו אדם קיבל עונש ומבחן. אז אמרו שמאחר והוא קיבל עונש, המבחן הופך להיות שיקומי וזה לא חלק מהעונש. האם יש התנגדות לכך שכאשר אדם קיבל עונש של מבחן פלוס עונש נוסף והוא מפר את החובה שלו לבצע את מה שהוא צריך לבצע במסגרת המבחן, שיהיה איזה שהוא כלי שאפשר יהיה להטיל עליו סנקציה?

אין לנו בעיה שיהיה כלי, רק השאלה מה הכלי הזה.

הכלי שמקובל יכול להיות מבחן עם קנס.

או מאסר על תנאי.

או אפילו מאסר שממירים אותו מיד בעבודות שירות.

זה יביא את השופטים, בעת שהם יתנו את ההחלטה שהאדם יהיה במבחן, להגיד שהם לא יתנו לאדם מאסר בפועל.

היום אפשר להטיל צו מבחן פלוס מאסר על תנאי.

בעבירה אחת נותנים לאדם מאסר בפועל, ובעבירה השנייה נותנים לו מאסר על תנאי פלוס מבחן. אלה הדברים שקורים בשטח. אם חושבים שזה דבר לא נכון שיהיה מבחן לצד מאסר בפועל, צריכים להבהיר שבתי המשפט לא יכולים לעקוף את זה בדרך הזאת. זאת אומרת, גם אם יש מספר עבירות אי אפשר לתת מבחן לצד מאסר בפועל.

זה מרחיק לכת.

העיקרון שמדברים עליו הוא שצו מבחן לא הולך ביחד עם מאסר בפועל. זה קורה היום בשטח. אנשים נכנסים למאסר בפועל, יוצאים והולכים למבחן.

אפשר היום לתת צו מבחן ומאסר על תנאי. אנחנו מציעים בחוק הזה להוסיף עונשים נוספים. בית המשפט אומר שהוא מצד אחד רוצה לתת לו מבחן, אבל מצד שני מגיע לו גם עונש. עכשיו הוספנו את הקנס, שזה דבר שלהערכתי מקובל על כולם. אני חושב שיהיה מקובל על כולם גם אם יוסיפו מאסר שמיד ימירו אותו בעבודות שירות.

הקנס והמאסר על תנאי מקובלים, אבל השירות לתועלת הציבור הוא בעצמו מבחן.

זה לא מבחן.

לא מדובר על צו לשירות הציבור כרגע.

אבל לא צריך שהשופט יגיד גם מבחן וגם שירות לציבור.

כן צריך.

הדילמה שמתעוררת זה כשרוצים להטיל מבחן פלוס מאסר בפועל. אני לא הצעתי מאסר בפועל, כי חשבתי שזה פוגע.

ההצעה שלנו אומרת שזה לא כולל מאסר.

אתם יודעים שהשופט יכול לתת מאסר בפועל למרות שהענישה היא מתחת לחצי שנה. אלה שלושה חודשים שלא ירוצו בעבודות שירות. הוא נותן אותם בין כותלי הכלא. בנסיבות כאלה, כאשר מדובר בעונש שהוא מתחת לחצי שנה, אנחנו חייבים לשקול שיקולים חברתיים של שיקום. אדם שמגיע פעם אחת לכלא, ובמקרה השופט לא נתן לו את האופציה..

מה זה במקרה?

כמה זה קורה?

זה קורה.

כיום יש 720.

מתוך כמה מקרים כאלה שאדם נשפט לחצי שנה?

לשופט היה איזה הגיון כשהוא עשה את זה. אולי האדם לא מתאים למבחן. השאלה שאתה צריך לשאול היא כמה מקרים שהיו ראויים למבחן קיבלו פחות וגם נשלל מהם המבחן. זאת השאלה. הנציגה של שירות המבחן אומרת לנו שזה לא טוב, זה לא מתאים. אם היא אומרת שהיא לא יכולה מבחינה מקצועית לעשות כלום, אז איך אני יכול להכריח אותה?

שירות המבחן הגיע לפה בלי סטטיסטיקה.

היא לא דיברה על סטטיסטיקה. היא אומרת שאם נשלח פציינטים שצריכים להיות 3 חודשים בבית סוהר גם למבחן זה לא ילך. היא אומרת שהיא לא תצליח לעשות שום דבר.

ההרגשה שלי היא שהעמדה של שירות המבחן היא עמדה אמפירית, לא סטטיסטית. הדוגמה שלי היא דוגמה של רמת ענישה. בנושא של העסקת עובדים זרים יש היום הלכה בבית המשפט העליון – הלכת חטיב – שאומרת שלא נותנים עבודות שירות, רק מאסר בפועל. בא אדם מבוגר שהעסיק עובדים זרים ומקבל מאסר בפועל של חודשיים.

את רוצה שיתנו לו גם שירות מבחן. את רוצה שאם הוא לא ילך לשירות מבחן, הוא יקבל עוד עונש. בואי נחשוב איזה מקרה זה יכול להיות.

אני משוכנעת שאדם כזה יציית לשירות המבחן.

אז לא צריך עונש.

רמת הענישה זה נושא לדיון אחר. הרעיון השיקומי זה כלי שאסור לוותר עליו.

לשקם אותו ממה?

אני נתתי דוגמה של מישהו שהוא לא עבריין קלאסי. יש עבירות סמים קלות שנותנים עליהן מאסר בפועל קצר, לא נותנים עבודות שירות.

זה נשמע הגיוני מה שאת אומרת, אבל את צריכה לשכנע את שירות המבחן. זה נראה לי לא הגיוני לקחת את ההצעה ההגיונית שלך ולכפות אותה על הגורמים המקצועיים.

את מדברת על כלי שיקומי. המבחן הוא לא הכלי השיקומי היחיד. יש רשות לשיקום האסיר..

אנחנו מדברים כאן על כלי חצי ענישתי.

אנחנו לא רוצים את הענישתי פה.

למה לא להשאיר את זה לשיקול דעת השופט? לשופט יש אפשרות לתת לו חודשיים מאסר, או לתת לו חודשיים מאסר על תנאי ומבחן. מה איכפת לך שהשופט יחליט?

אני תמיד בעד לתת שיקול דעת לבתי משפט. העניין הוא שאנחנו מדברים פה על פספוס של כלי. נניח ההלכה מחייבת בתיקים האלה לתת עונש של מאסר בפועל..

אין דבר כזה.

יש בית משפט עליון שקובע שבעבירות מסויימות..

היו"ר מיכאל איתןף

איפה יש דבר כזה? ההלכה יכולה לחייב שופט לתת עונש?

כן. בנושא של עובדים זרים נותנים מאסר בפועל, לא עבודות שירות.

על תנאי אפשר?

לא. נניח אני הצלחתי לשכנע את בית המשפט השלום במקרה הזה לא לתת עונש מאסר בפועל. אם יגישו ערעור, אז הערעור הזה יתקבל כי זאת ההנחיה של בית המשפט העליון.

שמה?

לתת עונש מאסר בפועל בעבירות מהסוג הזה.

ולתת מבחן במקום מאסר?

לא. ההלכה היא לתת מאסר בפועל.

מה ההגיון בזה?

בתופעה חברתית שצריך להילחם נותנים מאסר בפועל. אם שופט משתכנע לא לתת מאסר בפועל, מגישים ערעור והערעור מתקבל. אם זה מגיע לעליון, אז אומרים שבהלכת חטיב נקבע שצריך מאסר בפועל. זאת דוגמה לאדם שבעבירה הראשונה שלו יקבל מאסר בפועל.

את אומרת לי שאנחנו צריכים לחוקק חוק שימנע את התופעה הזאת.

זה רעיון אחר.

זה הרעיון המרכזי של מה שאת אומרת.

יכול להיות שלפעמים בית המשפט יחשוב שהעבירה היא כזאת שהוא לא יכול לא לתת מאסר בפועל. השאלה היא אם במקרים האלה רוצים לשלול את הכלי של המבחן.

הנציגה של משרד העבודה אומרת שהיא לא יכולה לעזור לו. יכול להיות שהיא יכולה, רק היא תדרוש להגדיל לה את התקציב. יכול להיות שחבל לה להוציא כוח אדם בשביל להתחיל לטפל במקרים כאלה כאשר יש לה בעיות שבהן היא צריכה לטפל. יכול להיות שיקול כזה. אני אכריח אותה לטפל כשהיא לא רוצה? אם היא תגיד לי שזה הוגן, שזה צודק, אז אני לא נגד, רק שתגיד.

הבדיקה שלנו אם אדם מתאים לטיפול במסגרת צו מבחן מסתמכת לא רק על העבירה. גם העבירה נבדקת, אבל בעיקר הנתונים האישיים של האדם.

למה בזה שנשפט לשלושה חודשים אתם לא מטפלים, ובזה שקיבל על תנאי אתם כן מטפלים?

משום שההשפעה של המאסר היא הרסנית.

נטל השכנוע הוא עליך.

שירות המבחן לנוער חשב בשלב מסויים שאולי זה יכול להיות כלי עבור העבריינים המאוד חמורים. לאחר בדיקה נוספת הם נסוגו מההחלטה הזאת. הקונספציה של מבחן, שהיא קונספציה שיקומית, טיפולית, שמגייסת את כל הכוחות של האדם לכיוון שיקומי, לא הולכת עם השהות הפסיבית, המתגוננת, השומרת על חיים במסגרת המאסר. השפעות המאסר הן השפעות חבלניות. כאשר אנחנו מסתכלים על הסטטיסטיקה של רצידוויזם של אנשים ששהו במעצר, אנחנו רואים שהיא מרקיעה שחקים.

האם את רומזת שעל ידי שניתן את האפשרות של מאסר ומבחן יותר אנשים ייכנסו לבית סוהר?

בוודאי.

היום יש מצב שהאדם מקבל מבחן, מחר הוא יקבל גם מאסר וגם מבחן.

אדוני אמר את הכל. אני הייתי שותפה לבדיקה הזאת. זה היה לפני התקופה של הרשות לשיקום האסיר. באותה תקופה טיפלנו באסירים משוחררים. מדובר היה במאסרים ממושכים של שנה, שנה וחצי, שנתיים. הקמנו מנגנון שימיין את האסירים. בנינו תוכניות שיקום יחד עם העובדים הסוציאליים בתוך הכלא, כדי להתכונן לקראת היציאה החוצה. במקרים האלה הצלחנו. היום אנחנו מחוץ לתמונה. אנחנו לא עובדים יותר עם האוכלוסייה הזאת.

זאת הקבוצה של האסירים המשוחררים?

אלה שמשתחררים בשחרור מוקדם. אנחנו עובדים היום עם אנשים שבית המשפט דן אותם למבחן כחלופה למאסר. יש גם מקרים שבתי המשפט מתחכמים. למרות שאסור להם היום להטיל צו מבחן יחד עם מאסר, מה שהם עושים זה מטילים מאסר על תנאי ומצרפים את המבחן למאסר על תנאי.

בגין עבירה אחרת?

בגין עבירה אחרת, או בגין אותה עבירה.

החוק הזה לא ימנע את זה.

אם אדם נידון על פרשה אחת ומקבל מבחן ואחר כך יש לו פרשה אחרת, מה עושים?

לאותו אדם יש שני פסקי דין, האחד באוגוסט, השני בספטמבר. מה, נגביל את השופט? אני לא מקבל את זה שיש אדם שהוא לא בר שיקום.

לפעמים זה לוקח קצת זמן.

צריך לעשות מאמצים. אני מבין ששירות המבחן לא ערוך לעניין. זה העניין האמיתי. שירות המבחן אומר שהוא לא עובד עם העובדים סוציאליים של בתי הסוהר. יכול להיות שהדבר הזה יגרום לשופטים להשתמש גם במאסר בפועל כאשר מדובר בתקופות קצרות. הצעתי היא להשאיר את זה כמו שזה, לא להכניס את הנושא של מאסר בפועל.

אוקיי, קיבלנו החלטה.

מה הסוגייה הבאה?

הסוגייה הבאה זה העניין של המנגנון. דיברנו על שלושה מנגנונים אפשריים לטיפול בהפרה של צו.

יש באנגליה פסיקה שלא מאפשרת לתת באותו גזר דין על עבירה אחת מבחן ועל עבירה אחת מאסר בפועל. בהחלט מקובל בהרבה מקומות בעולם, לאו דווקא באנגליה, לתת מאסר בפועל ואחריו מבחן. אם לא נאפשר שום דבר או לא נאמר שזה בלתי אפשרי להשאיר את המצב, אנחנו בעצם נותנים הכשר למצב שהוא לא חוקי אבל שנעשה.

למה זה לא חוקי? כתוב בחוק שזה לא חוקי?

אם זה חוקי, למה שלא תכתוב את זה פה?

כי יש דברים שאין לנו אפשרות להגדיר אותם.

אם לא תיתן עכשיו הוראה מה מותר לצרף, אז הטענה שלי בתור סניגורית שזה לא חוקי תהיה הרבה יותר חזקה.

יכול להיות שיש מקום, יכול שאין מקום לעשות שינוי. אנחנו החלטנו להסתפק במה שכרגע הוצע. נתקלנו בבעיה. אנחנו בשלב הזה החלטנו לא לגעת בה.

הגברת אומרת שאם אתה לא מציין את זה אתה אומר שזה לא חוקי.

גם היום אם אתה לא מציין זה לא חוקי.

הנקודה השנייה זה המנגנון במקרה של הפרה של הצו. בשעתו דיברנו על 3 אפשרויות. אפשרות אחת שלא נכנסה לאף אחת מההצעות זה שבעצם יש עבירה של הפרה של צו שירות או צו מבחן. שתי האפשרויות האחרות זה שבית המשפט גוזר איזה שהוא עונש חלופי. הוא יכול לעשות את זה מראש, בשלב שהוא נותן את הצו, ואז הוא רואה את כל המכלול. אפשרות שנייה זה שלאחר שהוא הפר את הצו חוזרים לבית משפט ומתקיים דיון, כאשר בית המשפט יכול במקום צו המבחן שלא קויים או צו השירות שלא קויים להטיל עונש חלופי.

מה קורה היום? נניח שיש הפרה של צו שירות.

יש דיון על ההפרה.

אז למה לשנות?

אם יש שני עונשים אתה לא יכול להעניש. אם קיבלתי רק מבחן או רק שירות ולא באתי, אז המדינה יכולה לפי 71 ד..

אנחנו מתקנים את זה כך שאפשר יהיה להעניש בשתי העבירות.

מה שמחדשים זה שאפשר יהיה להעניש גם אם הוא קיבל עונש נוסף.

רואים את זה כחלק מהעונש.

יש 3 חלופות. כמו שיש 71ד כך יהיה 71ה או סעיף שיהיה כתוב בו הפרת צו מבחן או הפרת צו שירות. הפר בן אדם את הצו, פונה שירות המבחן לפרקליטות או למשטרה ואומר שהאדם הפר ועושים לו משפט. יש בזה יתרון גדול. מדוע? כי זה לא חייב להגיע למשפט.

כבר היום יש עבירה.

אבל היום אין עבירה אם זה מצורף לעונש נוסף.

יש עבירה של הפרת הוראה של בית משפט.

זאת אומרת, אתם אומרים שאפילו לא צריך את זה. יש לנו עוד שתי חלופות. חלופה אחת שאומרת שבבואו לגזור את השירות או את המבחן, יבוא השופט ויגיד שאם הוא לא ימלא את המבחן קצין המבחן יכול אוטומטית או לא אוטומטית לחזור אליו והוא יפעיל נגדו עונש מאסר של 3 חודשים. הוא לא ישמע אז טיעונים לעונש.

אף אחד לא אומר שהוא לא ישמע.

אוקיי, אני חוזר בי . החלופה השלישית אומרת שאם האדם לא בא למבחן, קצין המבחן יחזור לבית המשפט והאדם יאכל אותה.

החוק אומר שהשופט כשהוא נותן לו את הצו צריך להסביר לו שאם הוא יפר אותו..

הוא יסביר לו.

אני בעד החלופה השלישית.

יש חלופה רביעית. אנחנו מדברים על משהו שאנחנו לא יודעים מה היקף הבעיה שלו. החלופה הרביעית זה להשאיר את המצב כמות שהוא. אנחנו דנים כאן על הפרות של צווי מבחן כשאנחנו לא יודעים מה היקף הבעיה, כשאנחנו לא יודעים אם יש בעיה. כולם אומרים שיש בעיה, אבל אין לנו נתונים סטטיסטיים.

החלופה שהצגתי כחלופה ראשונה מתאימה לך. עכשיו נשארת שאלת המנגנון. איך אנחנו מייצרים סנקציה על מנת שבאותם המקרים יהיה גם משהו שאפשר יהיה להעניש את האדם. את אומרת שאין צורך לשנות שום דבר, מספיק שקבענו שאפשר לתת את שני העונשים. אנחנו נשארים עם החלופה השלישית.

אני חושבת שזה נכון שבית המשפט ידון וישקול מה יהיה העונש החלופי לצו המבחן כאשר יש מבחן עם עונש נלווה. אני רוצה לתת לצו המבחן הרבה יותר כוח מאשר יש לו היום. אין אדם שאינו בר שיקום, השאלה מתי. העיתוי הוא חשוב. המומחיות שלנו היא במציאת העיתוי. כאשר בית המשפט מתלבט בשאלה אם להטיל על עבריין מבחן או מאסר ממושך, ואנחנו מוצאים אלמנטים אצל האיש הזה שבעיתוי הזה נכון להיכנס, אז אני מעדיפה שבית המשפט ייתן לו צו מבחן טהור ללא עונש נלווה.

זה אפשרי. לא כתוב בחוק שחייבים לתת לו עונש נלווה.

אני רוצה שכאשר האדם יתלבט אם בכל זאת לבצע עבירה, שהעונש יהיה מוגדר באמתחתו.

יש על תנאי בשביל דברים כאלה. אם האדם עבר עבירה חמורה, אז נותנים לו מאסר על תנאי ומבחן. בשביל זה אנחנו מחוקקים את החוק.

אם יש כאן נסיבות מיוחדות ואפשר לשנות..

אז השופט יתן לו 5 שנים על תנאי ומבחן.

אם אמרנו בתחילת המשפט שהוא לא ילך ל-5 שנות מאסר אלא לשנתיים צו מבחן, אז לבית המשפט כאשר אנחנו מגיעים לשלב ההפקעה יש מסגרת חשיבה. הוא צריך לשקול אם להפעיל את 5 שנות המאסר, או אולי 4 וחצי כי חלק מהמבחן הוא כן קיים.

בית המשפט ביקש מהמחוקק לטפל בסוגייה של מאסר על תנאי פלוס מבחן. את אומרת שאת זה כבר עשינו. את מבקשת שייעשו תיקון חשוב בנושא המבחן. את אומרת לנו לייצר כלי חדש שלא קיים.

הוא קיים. אני רוצה את המסגרת החשיבתית.

השופט צריך להחליט בעניינו. אם הוא שכנע, אז הוא יתן לו על תנאי, הוא יתן לו קנס פלוס מבחן. את מבקשת שיהיה מאסר בפועל כאלטרנטיבה אם נכשלתם איתו במבחן.

גם בלי שנעשה את זה מראש הוא יודע שאם הוא יפר הוא יחזור ויוכלו להטיל עליו עונשים. ההרתעה הזאת קיימת. זה נכון גם לגבי צו שהוא לא טהור.

אני מציע שנמשיך עם החוק ללא התיקון הזה. אם הייעוץ המשפטי של שירות המבחן חושב שיש מה לתקן, שיגישו לנו את זה. אנחנו פתוחים לדון בזה לא במסגרת הזאת.

אני רוצה לחזק את הכלי הטיפולי של המבחן.

אבל זה צריך להיות מתורגם לחוק.

את מנסה לגרום לכך שכישלון טיפולי יגרור עונש של מאסר. את אומרת שהוא יהיה אצלך בטיפול, כאשר ברגע שתחליטי שהטיפול נכשל הוא יחזור לקבל 5 שנות מאסר. זה מפריע לטיפול. זה גם לא הוגן. צריך להגיד לאדם את העונש שלו.

יכול להיות שהמטפל נכשל.

זאת בדיוק הסיבה שלא צריך לתקן את החוק.

אני מקבלת את ההצעה שלכם שנבקש תיקון לחוק.

אני מודע לזה שיכול להיות מצב שאדם היה צריך לקבל עונש מסויים והוא מקבל עונש אחר, אבל אנחנו עדיין ברמת ענישה יותר נמוכה. כאן יש אלמנט הרתעתי ומניעתי קדימה. השופט יגזור את דינו של האדם לאחר שהמבחן יאמר לשופט שהוא ניסה ולא הצליח. העונש שלו יהיה פי כמה יותר גדול.

מאוד חשוב שהחוק ידבר על הפרה של צו מבחן והפרה של צו שירות. היום החוק נוקט בלשון "נבצר ממנו". חשוב שזאת תהיה הפרה, כדי שלא יבואו לבית משפט ויתחילו להגיד שהוא חולה או כל סיבה אחרת.

האם מוצדק במצב שלא מאשמתו הוא לא קיים את הצו לגזור עליו עונש אחר? האם עושים את זה?

אפשר להטיל עליו עונש חופף.

על אדם ששוחרר מבית סוהר מטעמים רפואיים לא גוזרים עונש אחר. זה צריך להיות בדיוק אותו דבר כאן.

נניח אדם קיבל צו שירות ועכב מחלה הוא לא יכול היה לבצע אותו. האם כשהוא מבריא יתנו לו לבצע את הצו? הוא צריך לתת לציבור שירות.

זה די ברור שבית משפט מפעיל את שיקול הדעת כשהוא רואה שמישהו לא מילא אחר חובתו כי הוא לא יכול היה, השאלה היא אם לא לאפשר לו לתת משהו במקום.

אנחנו נשאיר את המילים "לא מילא".

אבל זה מיועד להפרה. מדברים על זה שרוצים סנקציה נגד אנשים שמפרים את הצו.

זאת לא סנקציה על ההפרה, זה עונש על העבירה המקורית.

הרסתם את כל הפן השיקומי של השל"צ. יש אבחנה בין עבודות שירות לשל"צ. אם נבצר מבן אדם מסיבות רפואיות, אז הוא יחזור לבית משפט. עבודות שירות זה דבר שהוא מבצע מחוץ לבית סוהר. בשל"צ הרציונאל שונה.

מה זה משנה. אם בן אדם היה חולה, הוא עדיין חייב לבצע.

אם הוא לא יכול לבצע עבודות שירות, הוא חייב ללכת לבית סוהר.

נניח שהוא היה חולה ואומרים לו שיעשה את עבודות השירות בתום המחלה. בן אדם קיבל עבודות שירות. הוא בא כל יום לטאטא את מסדרונות בית המשפט המחוזי בירושלים. עכשיו הוא אומר למי שאחראי עליו שהוא לא יכול לבוא חודשיים. האחראי עליו אומר לו שהוא ישלים את החסר בעוד חודשיים. על המקביל שלו שהואשם באותה עבירה אבל ברקע אחר הוטלו עבודות לשירות הציבור. הוא צריך לתת שיעורים במתנ"ס בגילה. הוא צריך לתת 100 שעות במשך חודשיים. נניח הוא חולה חודשיים. למה שהוא לא יתן את ה-100 שעות בתום החודשיים?

בוודאי שהוא צריך לתת. זאת לא השאלה. יש סיטואציות שבהן נבצר מהאדם, כמו למשל שהוא חולה או יש סיבות אחרות שהוא לא יכול.

מה הסיבות האחרות? הוא לא רוצה.

כל מה שביקשנו זה שיהיה כתוב שאם נבצר ממנו הוא לא יצטרך לחזור לשופט. כל הרעיון של של"צ, להבדיל מעבודות שירות, זה שאתה עובד עם שירות המבחן. אם אתה לא יכול לעשות את זה שלא באשמתך , אז..

אנחנו לא בקיאים באיך המנגנון הזה עובד בשטח. בטוח שיש מישהו שמפקח על זה. אני בטוח שנקבע בחוק ובתקנות איך הדבר הזה עובד. אתם רוצים שאם נבצר מאותו אדם לעשות את זה במתנ"ס, הוא יוכל לעשות את זה במכבי אש.

בלי בית משפט.

אני מסכים. למה זה קשור לענייננו?

זה קשור, כי בחוק כתובות המילים "נבצר ממנו".

נניח אדם קיבל היום עבודות לתועלת הציבור והמתנ"ס נסגר, האם שולחים אותו חזרה לבית משפט כדי להחליף את העונש?

מבקשים מבית המשפט שינוי. את התוכנית של שירות לתועלת הציבור בית המשפט חייב לאשר.

אנחנו מבקשים שבמקום המילים "לא מילא" תהיה כתובה המילה "הפר".

מה רע במה שכתוב היום?

אפשר להשאיר את המילה "הפר".

לדעתי זה לא מתאים, כי יכול להיות מצב שמסיבות שלא תלויות בנאשם הוא לא יוכל לעמוד בצו המבחן או בשל"צ. אם הוא נכנס לכלא ל-20 שנה, אז אין סיבה שהוא לא יעשה שום דבר במקום עונש המבחן. בזה שאני קובעת לו עונש חלופי אני לא מענישה אותו על ההפרה, אני פשוט נותנת לו עונש חדש על ההפרה המקומית. אם הוא לא יכול לעמוד במבחן, הוא צריך לקבל משהו אחר במקום המבחן, גם אם זה לא בגלל שהוא אשם בזה שהוא לא עושה את המבחן. אם הוא נכנס לכלא ל-20 שנה הוא לא יכול לעשות את המבחן. אני גם לא אתן לו קנס במקום המבחן. הוא עדיין צריך לתת את הדין על העבירה המקורית. זה לא צריך להיות הפר.

נראה לי שצריך להשאיר את המילה "הפר".

אז זה יהיה נתון לפרשנויות.

הסיטואציה שאת מציגה זאת סיטואציה נדירה. המילים "לא מילא" מתייחסות לכל הסיטואציות בעולם.

אומרת נציגת המשטרה שלא חשוב מה תכתבו, חשוב שיישאר העונש אם הוא לא ביצע. אחרים אומרים שאם העונש לא בוצע, אז מי שנתן את העונש הזה יביא בחשבון אפשרות לקבוע דרכים אלטרנטיביות. אם יש מצב נדיר שבו בכלל אי אפשר לבצע, אז הוא יוותר על העונש. גם זה לא אסון. אתם אומרים שאם לא בוצע, אז זה לא צריך לחזור לבית משפט.

אנחנו מבקשים שבחוק תהיה כתובה המילה "הופר".

את מדברת על מקרה שהאדם נהיה נכה, נהיה צמח.

נכון. זה בדיוק כמו מקרה של אדם שנכנס למאסר ושחררו אותו מטעמים רפואיים. הוא לא חוזר לבית משפט שיגזרו עליו משהו אחר. זה מקרה שבן אדם לא יכול לבצע את העונש. אין שום טעם לחזור לבית משפט כדי לגזור עליו עונש אחר.

למה אין טעם?

כי האדם לא יכול למלא אחר השיקום.

הדוגמה של המחלה היא דוגמה טובה, אבל היא דוגמה טובה רק למקרה הזה כי זה עונש מידי שמיים. במקרה הזה אנחנו אומרים שנוותר לו על העונש שהוא מקבל מאדם.

המינימום הוא שבית המשפט ישמע את כל הנסיבות ויחליט.

אפשר לכתוב גם הפר וגם לא מילא.

העניין של ההפרה נותן פעמיים שיקול דעת. אם כתובות המילים "לא מילא", אז אין שיקול דעת לגורם הפונה לבית המשפט, הוא חייב לגשת. אני תומך במילה "הפר".

מי בעד המילים "לא מילא"?

ה צ ב ע ה
בעד – 3

מי רוצה שיהיה כתוב הפר?

ה צ ב ע ה
בעד-1


אנחנו מחליטים לכתוב את המילים "לא מילא".

אני מבקש להגיש הסתייגות.

נניח השופט גזר על האדם 180 שעות בפרק של חצי שנה והוא עשה 150 שעות, האם הוא צריך לחזור לבית משפט?

הוא לא חייב לבוא. שירות לתועלת הציבור מופעל על ידי שירות מבחן למבוגרים. בית המשפט מאשר תוכנית לביצוע שירות לתועלת הציבור במסגרת X שעות במקום מסויים, בהתאם להצעה שמגיש שירות המבחן. מאחר שבית המשפט קבע מה שקבע, הפיקוח על הביצוע נעשה על ידי שירות המבחן. אם המתנ"ס נחרב ויש צורך להחליף את התוכנית, קצין המבחן מגיש תוכנית חדשה לבית המשפט ומבקש את אישורו ללא דיון. אם חלף חודש והאיש לא מילא את מכסת השעות, אז קצין המבחן מגיש בקשה לבית המשפט להאריך בעוד חודש.

יש שאלה של הוראת תחולה. לאורך ההצעה שמתקנת את פקודת המבחן כתובה המילה "תסקיר" במקום המילה "חוות דעת".

צריך שיהיה כתוב "תסקיר קצין מבחן", כי יש כל מיני תסקירים.

אין עוד תסקירים חוץ מתסקיר קצין מבחן.

אני מציעה שבפעם הראשונה תכתבי תסקיר קצין מבחן.

זה מה שכתוב. סעיף 3 להצעה מתקן את סעיף 8, שזה בעצם תיקון שעושה איזו שהיא התאמה. סעיף 8 עוסק במשמעויות של הרשעה לצד צו מבחן שניתן עם הרשעה וצו מבחן שניתן ללא הרשעה . בפקודה לפני התיקון אי אפשר היה לתת עונש לצד הרשעה, עכשיו אפשר לתת עונש לצד הרשעה.

יש תיקונים קטנים שמבהירים שהעונש ניתן על העבירה המקורית במקום צו המבחן גם בסיטואציה שניתן עונש לצד צו המבחן וגם בסיטואציה שצו המבחן טהור. כאשר צו המבחן הופר ובית המשפט בא להטיל עונש, העונש הזה ניתן על העבירה המקורית במקום צו המבחן.

צריך לבדוק אם העבירה המקורית זה משהו שניתן להגדיר אותו, כי היום משתמשים במינוח "העבירה שבשלה ניתן צו".

לפי דעתי אי אפשר לעבוד לפי 20(2). לפי מה תקבעו את הקנס? זה דורש תיקון הרבה יותר יסודי.

אנחנו שוקלים לבטל את הסעיף הזה. יש רעיון לבטל את זה בכלל, רק לא במסגרת ההצעה הזאת.

מה שיש כעת הוא חסר משמעות.

סעיף 21 לפקודת המבחן קובע שאם הנבחן נענש אז צו המבחן פוקע, כאשר במקרה שהעונש שהוטל הוא מאסר על תנאי צו המבחן לא פוקע. מכיוון שעכשיו אפשר להטיל עונשים אחרים, אז ברור שצריך לשנות את הסעיף. השינוי המוצע כאן הוא לא רק שינוי של התאמה אלא גם במהות. המשמעות שלו זה שברגע שהוטל עונש על העבירה המקורית במקום צו המבחן, צו המבחן פוקע.

האם במקרה כזה בית המשפט יכול להטיל שוב צו מבחן?

לא.

מה שכתוב כאן זה שהצו פוקע.

אם הטילו עונש אחר.

השאלה היא אם אין צורך לחשוב על מקרים שבהם יש טעם להשאיר את הצו או לתת צו חדש.

הוא צריך להחליט אם הוא הולך על הפסקה במבחן והמרתו בעונש, או שהוא משאיר את המבחן.

אבל היום יש אפשרות שהוא יתן גם וגם. למה בתחילת הדין הוא יכול לתת גם קנס וגם צו מבחן, ולאחר מכן..

עכשיו דנים מה במקום המבחן. מה, תתן לו עוד פעם קנס ועוד מבחן?

אם יש היבט שיקומי למבחן..

אם שירות המבחן חושב שיש עוד סיכוי במבחן, הוא לא יבקש את הדבר הזה.

האם צו המבחן זה עונש, או זה צעד שיקומי?

גם וגם.

אם זה צעד שיקומי, אז יכול להיות שהשופט ירצה להטיל עליו עונש אחר ולהגיד שימשיכו את צו המבחן.

על מה הוא נתן לו את העונש?

שהוא הפר.

העונש הוא עונש על העבירה המקורית במקום המבחן שהוא הפר. מישהו צריך להחליט אם זה מספיק חמור כדי להמיר לו את זה בעונש יותר חמור, או שנותנים לו עוד אופציה במבחן.

בסעיף 20 יש כמה אופציות. אופציה אחת זה שהוא מזהיר אותו ומשאיר את צו המבחן, אופציה שנייה זה שהוא נותן לו קנס ומשאיר את צו המבחן והאופציה השלישית והרביעית זה שהוא מבטל את צו המבחן ונותן לו עונש במקום.

העניין שנותר זה העניין של הוראת תחולה. כרגע ההצעה לא כוללת הוראה שאומרת מה קורה לגבי תיקים תלויים ועומדים. יכול להיות מצב שההליך התקיים, כבר ניתנה הרשעה אבל לא נקבע העונש. הסעיפים בחוק העונשין, שדנים בחיקוק אחר שקובע עונש אחר, לא אומרים במפורש שזה יחול על סיטואציה כזאת. אם אנחנו רוצים לקבוע איזו שהיא נורמה ברורה על מה זה יחול ועל מה זה לא יחול, אז צריך להכניס הוראת תחולה. ההצעה פה זה או תיקים שטרם ניתנה בהם הכרעת דין, או תיקים שטרם ניתן בהם גזר דין.

אני מעדיף הכרעה, מכיוון שבשלב שלאחר ההכרעה הטיעונים של הצדדים כבר הסתיימו.

יש טיעונים לעונש. השאלה היא אם על מישהו שהרשיעו אותו ולא נתנו לו גזר דין אפשר יהיה להטיל קנס ומבחן, או שאם כבר הרשיעו אותו זה לא יחול עליו.

אנחנו לא יודעים לטובת מי זה.

אני לא חושבת שההוראות של חוק העונשין נותנות פתרון, כי הן אומרות החיקוק המקל.

אנחנו מסכימים שזה יהיה הכרעה.

נשמעה הערה ממשרד המשפטים שאולי כדאי להכניס הוראה בדומה למה שקיים בסעיף 71 לגבי מאסר במקום קנס. שם נאמר שהמאסר לא יכול לעבור את העונש הקבוע לעבירה. השאלה היא אם כדאי להכניס הוראה כזאת גם פה.

זה מיותר.

צריך לתקן את התקנות, כי בתקנות כתוב לשחרר את העבריין ולהעמידו בצו המבחן.

הצעת חוק לתיקון פקודת המבחן (מס' 4), התשס"ד-2004 1. בפקודת המבחן (נוסח חדש), התשכ"ט-1969 (להלן –הפקודה), בסעיף 1 (1) במקום "לשחרר את העבריין על מנת להעמידו במבחן" יבוא "להעמיד את העבריין במבחן";

(2) במקום פסקה (1) יבוא: "(1) להרשיעו ולהורות כל אחד מאלה: (א) להעמידו במבחן; (ב) להעמידו במבחן ולהטיל עליו אחד או יותר מהמפורטים בפסקאות (1) עד (5), ויחולו הוראות פרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), לפי העניין (1) מאסר בפועל שהנידון ישא בעבודות שירות; (2) מאסר על תנאי; (3) קנס; (4) שירות לתועלת הציבור; (5) התחייבות להימנע מעבירה".

2. בסעיף 2 לפקודה, בכותרת השוליים במקום "חות דעת" יבוא "תסקרי" ובו במקום "חוות דעת" יבוא "תסקיר בכתב" ובסופו יבוא " (בחוק זה – תסקיר)"

3. בסעיף 8(ב) לפקודה, במקום "אם לאחר שניתן" יבוא "ניתן" ובמקום "נענש הנבחן על העביר שבגללה ניתן הצו" יבוא "והוטל עונש על העבירה המקורית במועד מתן הצו לפי סעיף 1(1) (ב), או לאחר מכן במקום הצו, לפי סעיפים 16, 17 או 20".

4. בסעיף 13 לפקודה במקום "צו לפי סעיף 18 לפקודת העבריינים הצעירים, 1947 יבוא "צו לפי סעיף 24 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971".

5. בסעיף 14 לפקודה, בפסקה (2), במקום "בשבועה" יבוא "בתצהיר.

6. בסעיף 16 לפקודה – (1) בפסקה (2), במקום "כאמור" יבוא "לפי סעיף 1(1)(א), אחרי "עונש" יבוא "על העבירה המקורית במקום צו המבחן" ובסופה יבוא "לאחר קבלת תסקיר מעודכן ובהתחשב, בין היתר, בשיקולים הבאים: התקופה שחלפה מיום העמדתו של הנידון במבחן, הדרך שבה עמד במבחן עד למועד ביצוע העבירה הנוספת וחומרת העבירה הוספת."; (2) אחרי פסקה (29 יבוא: "(3) אם ניתן צו המבחן לאחר הרשעה לפי סעיף 1(1)(ב) – להטיל עליו עונד נוסף על העבירה המקורית במקום צו המבחן, לאחר קבלת תסקיר מעודכן, ובהתחשב, בין היתר, בכל עונש אחר שהוט עליו על העבירה המקורית ובשיקולים האמורים בפסקה (2)."
וטיפול באלימות במשפחה, ש. תפסנו

7. בסעיף 17 לפקודה – (1) בפסקה (2), במקום "כאמור" יבוא "לפי סעיף 1(1)(א), אחרי "עונש" יבוא "על העבירה המקורית במקום צו המבחן" ובסופה יבוא "לאחר קבלת תסקיר מעודכן, ובהתחשב, בין היתר, בשיקולים האמורים בסעיף 16(2)"; (2) אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) אם ניתן צו המבחן לאחר הרשעה לפי סעיף 1(1)(ב) – להטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו המבחן, לאחר קבלת תסקיר מעודכן, ובהתחשב, בין היתר, בכל עונש אחר שהוטל עליו על העבירה המקורית ובשיקולים האמורים בסעיף 16(2)."

8. בסעיף 18 לפקודה, במקום "בשבועה" יבוא "בתצהיר".

9. בסעיף 20 לפקודה – (1) ברישה, אחרי "רשאי בית המשפט" יבוא "בהתחשב, בין היתר, בתקופה שחלפה מיום העמדתו של הנידון במבחן, בדרך שבה עמד במבחן עד למועד ההפרה ובחומרת ההפרה"; (3) בפסקה (3) במקום "כאמור" יבוא "לפי סעיף 1(1)(א)", אחרי "עונש" יבוא" על העבירה המקורית במקום צו המבחן" ובסופה יבוא "לאחר קבלת תסקיר מעודכן"; (4) אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) אם ניתן צו המבחן לאחר הרשעה לפי סעיף 1(1)(ב) – להטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו המבחן, לאחר קבלת תסקיר מעודכן ובהתחשב בכל עונש אחר שהוטל עליו על העבירה המקורית."

10. במקום סעיף 21 לפקודה יבוא: "פקיעת צו מבחן 21. הוטל על הנבחן עונש על העבירה המקורית במקום צו המבחן, יפקע תוקפו של צו המבחן.

11. בחוק העונשין – (1) סעיף 53 – בטל; (2) אחרי סעיף 86 יבוא: "תחולת הוראות פקודת המבחן 86א הוראתו פקודת המבחן (נוסח חדש), התשכ"ט-1969 יחולו על צו מבחן שניתן לפי סימן זה בכפוף להוראותיו ובשינויים המחוייבים."

12. הוראות הפקודה כנוסחן בחוק זה יחולו גם על הליכים פליליים תלויים ועומדים, אם במועד תחילתו של חוק זה טרם ניתנה בהם הכרעת דין/ טרם ניתן בהם גזר דין.

אין פה פתרון לבעיה של מבחן וצו שירות. שניהם ללא הרשעה. אולי צריך להוסיף בסעיף קטן (3) את המילים "ובהתחשב, בין היתר, בכמות שהוא מילא".

אני בכלל לא חושבת שצריך לכתוב שיקולי ענישה.

אבל עשיתם את זה כבר בחוק שחרור על תנאי ממאסר.

כיוון שמטילים פה עונש מאסר על עונש אחר שכבר קיים, אז חשוב להגיד את זה.

לנושא התקציבי אין התייחסות. יהיו כאן תסקירים נוספים שיצטרכו להראות לבית המשפט. גם היום אנחנו לא עומדים במעמסה.

בדיון הקודם קיבלנו הערכה מהאוצר שאין לזה עלות תקציבית.

איך אפשר להטיל על מישהו עונש ללא תסקיר?

הייתם צריכים לבקש מהאוצר שיגיד את זה. יש הסתייגות של חד"ש שאומרת, שלא יהיה עונש חלופי אם צו השירות ניתן מראש לצד עונש.

נשאיר את זה כהסתייגות.

אני רוצה להגיש הסתייגות שאומרת, שבכל מקרה העונש החלופי יהיה קנס ולא מאסר בפועל.

יכול להיות ששר הרווחה יגיש הסתייגות למחוק את התנאי המוקדם לתסקירים.

יש לנו הסתייגות אחת להצעת חוק לתיקון פקודת המבחן. מי בעד ההסתייגות של נסים זאב?
ה צ ב ע ה
בעד - 1
נגד - 3
ההסתייגות נפלה

מי בעד העברת הצעת החוק לתיקון פקודת המבחן לקריאה שנייה שלישית במליאה?

ה צ ב ע ה
בעד - 5
נגד - 0

אושר

עכשיו אני אקרא במהירות את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 80), התשס"ד-2004. 1. בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק העיקרי9, במקום סעיף 71ד יבוא: "הפרת צו שירות 71ד הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו השירות שהנידון לא מילא את צו השירות, רשאי הוא לאחר קבלת תסקיר של קצין מבחן: (1) אם ניתן צו השירות ללא הרשעה – לבטל את צו השירות, להרשיעו ולגזור עליו עונש על העבירה המקורית; (2) אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה במקום כל עונש אחר – לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש על העבירה המקורית במקום צו השירות; (3) אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה בנוסף לעונש אחר – לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו השירות, בהתחשב, בין היתר, בכל עונש שהוטל עליו על העבירה המקורית".

תחולה 2. הוראות סעיף 71ד לחוק העיקרי כנוסחן בסעיף 1 לחוק זה יחולו גם על הליכים פליליים תלויים ועומדים, אם במועד תחילתו של חוק זה טרם ניתנה בהם הכרעת דין.

פה יש 3 הסתייגות. אחת של הרב לוי, שבמקום המילה "לא מילא" תבוא המילה "הפר".

מי בעד ההסתייגות של הרב לוי?

ה צ ב ע ה

בעד -3
נגד - 3

ההסתייגות לא התקבלה.

יש הסתייגות של נסים זאב שאומרת, שלא יהיה מאסר בפועל כעונש חלופי.

מי בעד ההסתייגות?

ה צ ב ע ה
בעד - 2
נגד - 4
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות השלישית היא של חד"ש, שאי אפשר יהיה להטיל עונש חלופי אם הוטל כבר עונש על העבירה.

מי בעד ההסתייגות של חד"ש?

ה צ ב ע ה

בעד - 0
נגד - 5

זאת הסתייגות לא חוקית, כי היא מבטלת את החוק.

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד – 0
נגד – פה אחד

ההסתייגות לא התקבלה

מי בעד העברת הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 80), התשס"ד-2004 לקריאה שנייה ושלישית?


ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד

אושר

הישיבה ננעלה בשעה 12:50