1._סכנה להישרדותו של העם היהודי על פי דו"ח המכון לתכנון מדיניות העם היהודי והאנטישמיות באירופה2._היקף פעילות הסוכנות היהודית בקרב יהדות הונגריה



2
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
20.7.2004

הכנסת השש עשרה
מושב שני נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 141
מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ט' באב התשס"ד (20.7.2004) שעה 09:15

1. סכנה להישרדותו של העם היהודי על פי דו"ח המכון לתכנון מדיניות העם היהודי והאנטישמיות באירופה

2. היקף פעילות הסוכנות היהודית בקרב יהדות הונגריה

חברי הוועדה: קולט אביטל – יו"ר
מיכאל מלכיאור
מיכאל נודלמן
מרינה סולודקין
עמרי שרון

ח"כ ענבל גבריאלי
ח"כ משולם נהרי
ח"כ אברהם רביץ
משה זעפרני – המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך
שמואל אדלר – מנהל אגף תכנון ומחקר, המשרד לקיטת העליה
ד"ר סוניה מיכאלי – מדענית הראשית, המשרד לקלטת העליה
ירון זיידמן – מחלקת התפוצות, משרד החוץ
ליאון גרינברג – נתיב, מרד ראש הממשלה
תהילה כחלון – לשכת השר לענייני תפוצות, חברה וירושלים
אווה הלחמי –מנהל דסק אירופה, הסוכנות היהודית
שושי שיבי – עוזרת למנהל מדור מזרח אירופה, הסוכנות היהודית
מאיר גל – מנכ"ל התאחדות עולי הונגריה
פאני רן – מחקר
שטרן ג'ורג'

דנה גורדון

חבר המתרגמים בע"מ




סכנה להישרדותו של העם היהודי על פי דו"ח
המכון לתכנון מדיניות העם היהודי והאנטישמיות באירופה

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

בפתח הדברים אני מבקשת, מכיוון שהיתה הצעה לסדר ואנחנו ישבנו פה עם המכון לתכנון מדיני בעם היהודי, ועלינו להניח זאת על שולחן הכנסת, אני רוצה להקריא לכם את מסקנות הועדה לאישור.

ביום ד', י"ד באייר 30.6.2004, הביאה מליאת הכנסת לועדת העליה, הקליטה והתפוצות ארבע הצעות לסדר היום, בנושא סכנה להישרדותו של העם היהודי על פי דו"ח שהמכון לתכנון מדיניות העם היהודי והאנטישמיות באירופה, שהוגשה על ידי חברי הכנסת גמליאלי, נהרי, נודלמן, אברהם רביץ והגיעו למסקנות.

ועדת העליה, הקליטה והתפוצות דנה בנושאים ביום י"ז בתמוז 6.7.2004, במהלך ישיבה שהשתתפו בה נציגי המכון לתכנון מדיני בעם היהודי, פרופ' יחזקאל דרור נשיא המכון, אבינועם בר יוסף. להלן מסקנות הועדה.

הועדה מברכת על הקמת המכון לתכנון מדיני בעם היהודי, שכן זוהי הפעם הראשונה שמדובר בגוף העורך חשיבה אסטרטגית בנושאים יהודיים לטווח ארוך.

למדינת ישראל כמרכז העם היהודי יש השפעה על תהליכים העוברים על קהילות יהודיות בעולם, מכאן שממשלת ישראל נושאת גם באחריות כלפי העם היהודי ועתידו.

לפי כך, מקבלת הועדה את המלצות הדו"ח וקוראת לממשלה – א) לתת יותר משקל להשלכות של החלטותיה על הקהילות היהודיות בעולם. ב) להשקיע יותר משאבים בקהילות היהודיות בחו"ל, בעיקר בתחום החינוך.

הועדה תקיים דיון נפרד ומעמיק יותר בנושא המלצת המכון להקים גוף מיעץ ליד הכנסת.

הועדה ממליצה בפני יושב ראש הכנסת, ליחד דיון במליאה לנושא שיתוף יהודי התפוצות בהחלטות הנוגעות לעתיד העם היהודי בהשתתפות הנציגים בחו"ל.

זאת אומרת, הכוונה היתה שאנחנו ננסה לתת לדו"ח הזה תפוצה הרבה יותר רחבה, להפיץ אותו בין כל חברי הכנסת, ולתת אולי הזדמנות לעשות איזה מושב מיוחד שבו או שבה יגיעו גם נציגים של קהילות יהודיות בעולם.

רציתי לקבל את אישורכם לנוסח.

ההחלטה אושרה פה אחד.

היקף פעילות הסוכנות היהודית בקרב יהדות הונגריה

אנחנו עוברים לנושא שהוא ענייננו הבוקר, הנושא הוא סיכויי העליה מהונגריה, בעצם.

אולי אני אפתח בכך שאנחנו, הגיעו אלינו פניות מגורמים שונים לפיהם לא נעשה מספיק מאמץ על ידי הסוכנות להביא עולים מהונגריה. קיימת פעילות, קבלנו, גם אני וגם חברי כנסת אחרים, פניות בכתב ובעל פה, לפיהם קיימת אמנם פעילות של הסוכנות היהודית בהונגריה, מוציאים שם כספים לא מעטים, אבל, פעילות לשם עלייה ממש, לא קיימת.

אני רציתי לברר כאן היום בועדה, מה הן העובדות? מה פעילות הסוכנות שם, וגם לשאול את השאלה המתבקשת, מה הם באמת חוץ מהפעילות שמקיימת הסוכנות היהודית, ואיך רואים את הסיכויים שהפעילות הזו גם תניב פרי?

אלה השאלות שלי יש הבוקר.

אנחנו גם קיבלנו תלונות, אני ואת, שיש יחס מזלזל לאנשים שחושבים לעלות לארץ, אפילו אם מדובר על אנשים שהם יהודים לפי ההלכה, ובגלל אני מכירה מקרים לא מהונגריה, ממדינות אחרות, שדווקא ליהודים עושים מכשולים כדי לעלות לארץ, אז אני חושבת שזה בלי תקווה, נמצא כאן גם מר ג'ורג' שטרן, שאני מבקשת מקולט, הוא בקי בנושא של היהדות הונגריה.

יש שם כמה יחידים, הכמות של יהודי הונגריה, היא לא אותה כמות כמו בצרפת.

אני לא קיבלתי שום פניה.

בוקר טוב, אני שטרן ג'ורג', אני יליד הונגריה, עליתי לארץ ב- 1957, ויש לי עדיין משפחה בהונגריה, עד עצם הימים האלו, יש לי בן דוד שהוא בן גילי, שהוא עורך דין, יש לי בת דודה שהיא עצמאית ועוסקת בברכות שחיה, אני בעצמי נמצא שם הרבה פעמים בשנה, ולאחרונה גם קיבלתי מהם גם דרכון הונגרי, ואני מתרועע הרבה עם יהדות הונגריה. אני כרגע לא מדבר על אנשים מבוגרים, אני מדבר על אנשים בני גילי, וגם צעירים ממני. יש הרבה במקומות כמו פיג', מיקלוש, דברצ'ר, וכרגע מאוד "פופולרי" להגיע לבודפשט ולראות את הגשרים, והנה היינו בבודפסט. יש מקומות נדחים בהונגריה, כמו מאטסוט היכן שאבא שלי נולד לפני 90 שנה, שהם לא ראו מימיהם, ותושבי המקום לא שמעו כלל על המושג הזה שנקרא סוכנות, כי הסוכנות לא הגיעה לשם מעולם, זה במקומות מרוחקים. אם אני מדבר כמו על בודפשט, לא רק שהסוכנות לא עוזרת, בהרבה מקרים הסוכנות גם מפריעה, ויש דוגמאות לכך.

אולי כדי להיות יותר ספציפיים, במה הסוכנות מפריעה?

אחרי לאחר שחרור הונגריה מהקומוניזם, יש הרבה תושבים שהם אנשים אמידים, ולא צריכים את סל הקליטה. הם אנשים מסודרים, שכל מה שהם רוצים זה, לעלות לישראל ולהיות אזרחי המדינה. הסוכנות באה, ואני אומר את התחושה של האנשים שם, ונותנת להם את ההרגשה שכאילו והם איזה פרזיטים שרוצים לנצל את מדינת ישראל ושזו מטרת ההגעה שלהם לישראל.

ממה נובע הרושם הזה? כשבא אדם לסוכנות ואומר, 'אני רוצה לעלות לישראל' איזה סוג של קשיים מערימים עליהם?

כמו למשל: מה, אתה רוצה לעלות? למה אתה צריך את זה? הכל, רק לא לעזור לעלות לישראל.

מר אדלר, אני רואה את הבעת פניך, אם לא הייתי רואה את זה בעצמי, כשהייתי בניו-יורק, לא הייתי מאמינה. אני זוכרת מקרים של אנשים שאני הפנתי לסוכנות היהודית, ושאלו אותם, אתה בטוח שאתה רוצה לעלות? למה אתה רוצה לעלות, מה רע לך כאן, זאת אומרת אלה שאלות שאני אומרת לך, ביושר, שלא המציאו, מר גרוס לא המציא אותם. ולכן חשוב לי לדעת ולהבין מה סוג התלונות ולמה אנשים מקבלים את התחושה הזאת.

שטרן ג'ורג'

בתחילת החודש הייתי בהונגריה. באוניברסיטה לרפואה בוורלרבטר, שזאת האוניברסיטה הכי גדולה בהונגריה, יש פרופסור לרפואה שגילה משהו באקולוגית ילדים, ושארצות הברית הכירה במחקר. והסוכנות היהודית מערימה - -

אני מניחה שזה אנפיק אנדוקרינולוגיה ולא אקולוגיה, אונקולוגיה.

אונקולוגיה. הפרופסור כל כך נפגע מאנשי הסוכנות, שהוא אמר שהוא יותר לא מגיע למקום הזה.

הוא הגיע לשם כדי לברר איך לעלות לישראל, ועשו לו תחקיר, למה, ואיך. הוא לא צריך את כל הסל, כי הוא אדם אמיד. הוא יכול להגיע לארצות הברית, ולכל מקום.

יכול להיות שהתחקיר נעשה כדי לברר אם האיש רציני, אם האיש יהודי?

קודם כל, כל התעודות שלו מראות שהוא יהודי לא רק כשר אלא 'למהדרין'.

הם רוצים להרגיל אותו כשיבוא לארץ כולם ישאלו אותו ככה. אז הם רוצים שידע לענות.

בקיצור, מה שגם אני טענתי בפניך, התחושה שלי, וגם משיחה שוב פעם עם אנשים, ואם הועדה תרצה אנשים אלה יהיו מוכנים להגיע מהונגריה ולדבר בצורה, אגב, מה שהם אומרים, שהם רואים הרבה שליחים. יכול להיות שבאמת ישנם. יש דבר שאני באמת לא חושש לומר אותו, יש לך תחושה שיכול להיות שאכן הרבה כסף הולך לסוכנות להונגריה, אבל כמעט ודאי שהכסף הזה לא מגיע למקומות הנכונים. היום חיים בהונגריה בין 90 ל- 95 אלף יהודים.

אנחנו אולי נשמע סקירת מצב מנציגת הסוכנות בענין הזה.

אני רוצה להדגיש שאני נציגת מחלקת החינוך, ויש כאן נציגת מחלקת העליה, שתוכל להשלים תמונה מבחינת עליה.

אני רוצה אולי לתת סקירה כללית. מאד קשה לגבי יהדות הונגריה לקבוע עובדות. החל ממספר היהודים, מספר היהודים נע בין הערכות של, סביב ה-80 אלף עד 100 אלף, לפעמים יש גם אנשים רציניים בקהילה שידברו על 120 אלף יהודים, במרשם האוכלוסין האחרון שעשתה הקהילה ביוזמתה, נרשמו בסביבות 22 אלף, דבר שרק מצביע שלא ששים היהודים להירשם כיהודים. זה לא מצביע על מספר מדויק כמובן, אבל זה המספר המדויק היחיד שיש בידנו, כל השאר הם הערכות. הערכות שמבוססות על מה טיבה, ופה אני חושבת שהמילה התרשמות חזרה הרבה מאד על עצמה וזה הכלי עבודה שלנו גם מה שאנחנו עושים כדי לדייק כמה שניתן להצליב מידע כדי להגיע למידע מדויק ביותר.

סליחה, אבל תתני לנו מושג, כי אנחנו רוצים לדעת ממתי פועלת הסוכנות שם ומה הפריסה שלה, כמה יש שם שליחים משום שאני חושבת שאחת מהבעיות היתה שארגונים יהודיים וארגוני חינוך יהודים, וכסף כמו של לרדר ואחרים, הגיעו לשם לפני שאנחנו התחלנו לפעול. אז כדי שנקבל איזה שהיא תמונה אם את יכולה לתת לנו.

האלטרנטיבה היא מעניינת, זאת כמובן רק דעתי, ולא סיפור מדויק, זאת קהילה, אני אולי אדגים את זה באנקדוטה קודם. ראש הפדרציה הציונית בהונגריה, בן כ-70 שנה, יש לו שני בנים שביחד לא מגיעים לגיל שלו. אנדרש ותומש, תומי ושמעון, הם אחד בן 30 ומשהו,ואחד בן 25, וזאת בערך הקהילה של היום. כשעשינו את יום הסולידריות במרכז בודפסט, יום הסולידריות שהסוכנות היהודית ארגנה יחד עם 200 קצינים שהגיעו, קצינים במדים, ויחד עם הקהילה ועם ארגוני הסטודנטים וכל הארגונים בעצם בקהילה, קצינים שאלו אותי איפה הקהילה. אמרתי, זה מה שאתם רואים. יש פה אנשים בני 70 בערך ואנשים בני 20 ומשהו. יש איזה שהוא דור חסר בהונגריה, כמובן שנמצא אנשים בגיל הזה פה ושם, אבל בגדול, יש דור ההורים של הסטודנטים, הוא דור חסר. מהסיבות הידועות, של השואה שלא מעט פגעה בקהילה והרבה מאד, ומיד השלטון הקומוניסטי שלא איפשר ביטויים יהודיים חופשיים בגלוי. הקהילה הזאת אחרי 89 התעוררה, כמו רוב הקהילות של הגוש המזרחי של אירופה.

סליחה שאני קוטע אותך, לגבי ה- 20 אלף, זה רק בערב כיפור, בבית הכנסת הגדול בבודפסט מעל 25 אלף, רק ביום כיפור.

אני אומרת, שכמובן שההערכות אכן האלה צריכות להסתמך על דברים אחרים שאנחנו רואים אותם.

מר ג'ורג', זה שבאים 20 אלף יהודים לבתי כנסת - -

לא, לבית הכנסת לבפנים נכנסים רק 3,500 איש.

בסדר, זה דבר מעודד, זה עדיין לא מדגים את רצונם לעלות לישראל. ואני לא, אני חושבת שיכול להיות שהתמונה שהגיעה אלי היא שונה מהתמונה שהגיעה אליך, אלי הגיעה התמונה של קהילה שבסך הכל אני לא יכולה להגיד שמאד מתבוללת, אבל היא מאד לא מנסה לזוז משם לשום כיוון.

מאד מתבוללת.

אני רוצה להגיד שכל השיחות שלנו עם צעירים, עם סטודנטים ועם נוער, איפה אתם רואים את עצמכם בעוד 10 שנים, לא בארצות הברית ולא בלונדון, הרי אירופאים היום יכולים לנוע, רואים את עצמם בבודפסט ולא בדרבצן. רוב רובה של הקהילה 95% מהקהילה חיה בבודפסט. קהילה מאד מרוכזת, אז זה נכון שיש כמה מאות יהודים שאנחנו לא מזלזלים בקיומם, וזה נכון שאנחנו חייבים להתמקד ברוב הפעילות בבודפסט, אני מודה, רוב הפעילות של הסוכנות היא בבודפסט, פה ושם אנחנו כן עושים פעילות בדרבצן ולמקומות אחרים עוד לא הגענו, זה נכון. אבל רוב רובה, זו קהילה שמאפשרת לנו פעילות מרוכזת, כי היא כולה מרוכזת בבודפסט. רובה ככולה.

הסוכנות היהודית שינתה, מבחינת מחלקת החינוך, עוד פעם זה לא בדיוק אותו דבר במחלקת העליה, ופה אנחנו רואים גישושים ונסיונות לפעול. קודם כל הסוכנות היהודית כולה החליטה על אזור מזרח אירופה כאזור נפרד מזה שנתיים. לפני כן הוא היה שייך לכל הגוש הקומוניסטי, עם ברית המועצות לשעבר. במחלקת החינוך אנחנו עובדים עם האזור הזה כאירופה לכל דבר, זאת אומרת בשיטה מערבית, אני אפרט אותה מעט, שיטה מערבית אומרת אנחנו שותפים עם הקהילות הקיימות, כשיש קהילות ויש מוסדות מקומיים שפועלים, ואנחנו רק מתחברים אליהם כדי לקדם את הפעילות ולא באים במקומם, ולא פועלים בצורה של בניית תשתיות במקום. - -

כמה שנים אתם פועלים בהונגריה כסוכנות יהודית, ומתי נפתחו שם משרדים או משרד?

משנת 1989.

ומי יכול להגיד לנו, כמה שליחים יש, באיזה תחומים, איזה פריסה יש לכם בהונגריה.

וכמה עלו משם עד היום?

בהונגריה, רוב השליחים הם שליחי חינוך.

מבחינת החינוך שאת מדברת, מי הקים את בתי הספר הגדולים היהודיים בהונגריה?

אנחנו פועלים בצורה כזו, כי המדינה שלך לא שמה כסף על החינוך היהודי בתפוצות.

כי היא לא שמה על חינוך יהודי, אבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולים, הוא שם הרבה כסף.

הג'וינט הקים שם את בית הספר היהודי הכי גדול.

בקושי, אבל במדינת ישראל זה לא בסדר העדיפות.

בניגוד להרבה מקומות, בברית המועצות לשעבר יש פדרציה ציונית פועלת, ויש שם ארבעה בתי ספר, בית ספר של לאודר, שהוא הכי גדול, בית ספר מסורת אבות שהוא בית ספר קהילתי, יש שם תנועות נוער, שזה סממן מאד מעניין, כי אין בברית המועצות לשעבר לרוב, תנועות נוער, כולל תנועות נוער שקמו בחזרה.

אבל את זה אפשר בלי הסוכנות.

יש שלוש תנועות סטודנטים. זהו. זאת התשתית שאנחנו עובדים איתם, אנחנו שמנו שליחים, דווקא בגלל התשתית, אנחנו פועלים - -

אני מבקשת להבין דבר אחד, יש בתי ספר יהודים, אתם פועלים במסגרת בתי הספר לנושא חינוך ציוני יהודי, יש מורים ישראלים, מה בדיוק עשיתם? זה שמישהו אחר פתח בתי ספר, זה יופי. עכשיו, מה בנושא מדינת ישראל.

אנחנו עובדים בנושא עברית, בדרך כלל עברית דרך בתי הספר, עם שליחים צעירים שנשלחים לשנה עד שנתיים, והשנה פעלו בשני בתי הספר הגדולים בצורה מאד אינטנסיבית, לשביעות רצון שתי המנהלות, כול צוות מורי העברית, ואני פגשתי אותם בעצמי, והתלמידים אני נכנסתי לכתות וראיתי איך הם לומדים בצורה יותר עם דגש על ישראל את העברית שהם לומדים במילא. אנחנו הגברנו את שעורי העברית.

כמה שליחים יש לכם?

יש לנו שתי שליחות בבתי הספר, שתי בנות שרות לאומי בבית ספר הדתי, שהן גם עובדות בבני עקיבא, וארבעה שליחים. יש לנו שליח נציג חינוך אחד שהוא עובד עם כלל התנועות ושלושה שליחי תנועות. ביחד זה תשעה שליחים צעירים ושליח - -

והשליחים שעובדים בתנועות הנוער, הם עובדים עם הקהילה בכלל בנושא הסוכנות, בנושא קבלה?

יש ראש משלחת במשלחת בסוכנות בהונגריה, פינקוס שתהיה כאן, ושליח נציג עליה שעובד בבודפשט.

מי מקבל את הקהל, מי עונה ומעודד אנשים לעלות לישראל, מי מקבל את הקהל, איך האיש עובד, אולי את תרצי בבקשה לתת לנו איזו סקירה כי אני חושבת שצריך להתיחס פה לפעילות בקרב נוער, היא פעילות וטובה ופעילות ברוכה והיא לטווח ארוך. עם תקווה, עם אנשים שעבדו ועברו בית ספר, תנועה, מורה לעברית וכו', יש שם איזה גרעין שינבוט ביום אחד הם ירצו אולי לעלות. היום יש אנשים בגילאים 50-60, 70 שרוצים לעלות לישראל. איך מגיעים אליהם, כמה שליחים יש לנו, איך הם עובדים בשטח, איך הם מקבלים קהל.

עובדת הסוכנות היהודית, במזרח אירופה בין היתר אני עוסקת גם בנושא הונגריה. בהונגריה בעצם יש לנו משלחת כלל אזורית, מאד גדולה, שמקבלת את ראש המשלחת טובה פינקוס, היא כוללת שליח עליה, שלושה שליחים תנועתיים, שתי שליחות צעירות, שתי בנות שרות בשיתוף עם בת עמי.

לגבי השאלה שלך, מטפל בקהל מר מרדר, שליח העליה שלנו. מקבל קהל הוא, נותן את האינפורמציה לגבי העליה - -

כמה עולים היה לנו מהונגריה בשנים האחרונות. ארבע, חמש שנים אחרונות.

בשנה האחרונה היו לנו, עד נכון להיום, כ- 50 עולים.

50 עולים בפריסה של 20 או אולי עשרה.

לא כולם עוסקים בעליה, זה חינוך יהודי.

אני לא שאלתי אותך, אני שאלתי אותה. החינוך היהודי נועד למשהו, הוא נועד גם לעליה?

במהלך 2004 עד היום עלו כ- 50 עולים. 2003 39 עולים, 2002 59 עולים, 2001 103 עולים, 2000 162 עולים, 1999 109 עולים.

אם אלה התוצאות, מה התחזית שלך, לשנים הבאות, בערך אותו דבר?

לא, התחזית של השליחים בשטח, למעשה, היא שעליה תלך ותגדל. למעשה העליה יחסית לשנה שעברה כבר עלתה ב- 150%.

זאת אומרת מ- 20 ל- 40?

סך הכל היו ב- 40, ונכון להיום חצי שנתי זה 50.

שנה לפני כן הזה היה 60.

לא עושים סטטיסטיקות על מספרים כאלה.

השאלה היא, מה שאנחנו שואלים, מה אתם עושים כדי לעודד עליה, מה אתם עושים כדי להביא למודעות של אנשים, ומה, האם באמת בחדר הסגור הזה זה בלי עיתונות, הפריצה הגדולה הזאת מוצדקת לאור התוצאות.

אני חושבת שהיא מוצדקת. הענין הוא שיהדות הונגריה הרבה שנים היתה לגמרי מנותקת,

פחות מנותקת מזו של ברית המועצות.

העליה התחילה ממתי שהטיסות התחילו מישראל להונגריה. כי לפני כן אם היו צריכים לנסוע דרך וינה, אז באוסטריה בכלל עשו לנו בדיקות, אני הייתי נוסע ברכבת מוינה הייתי צריך לשים למעלה את שלוש קופסאות סיגריות אמריקאיות אחרת היו עושים לי תוהו ובוהו ברכבת, אז העליה הזאת היתה הטיסות הישירות.

ניכור של עשרות שנים מתוך העם היהודי, יש חוסר ידע מזויע. כ-80% מזכאי העליה אינם משתתפים בפעילות יהודית ציונית. האמת היא ששם ההתבוללות היא גדולה.

איזה נסיון יש לשליחים שלכם חוץ משליח העליה הזה, שיושב לו בבודפסט, האם הם עושים איזה שהוא מאמץ להגיע לשטח.

אני חייבת לציין ששליח העליה שלנו לא יושב רק בבודפסט, הוא נוסע לערי שדה, הוא נוסע כל שבוע לעיר אחרת. ישנם בערך כ-35 ערי שדה שיש שם קהילות יהודיות פעילות והוא בהחלט משתדל כל שבוע להגיע לעיר שדה אחרת. יש כארבע קהילות גדולות, וכל היתר קטנות יותר, והוא בהחלט, והוא כותב לנו כל שבוע דו"ח על הביקורים שלו בערי השדה. ועל המפגש שלו עם הקהילות, נפגש עם אנשי הקהילה, נותן מידע על עליה, עידוד עליה, עונה על שאלות, הוא בהחלט מאד פעיל בשטח, ובסופו של דבר זה מורגש כי העליה הודות לו גדלה.

מנכ"ל התאחדות עולי הונגריה, ומלווה את הקהילה, אני עצמי יליד הונגריה. ויש לי כמה הערות.

הערה ראשונה, לא בגלל הסוכנות אין עליה מהונגריה. ונוציא את זה בכלל. יש בעיה, זאת קהילה מתבוללת, וכל זה נכון, קהילה שהתעוררה אחרי השינויים שחלו, והיא היתה נציגה למעשה של ההפרטה מה שקרה בהונגריה אחרי כל הדברים הקשים שהיו בהונגריה בזמן, והיהודים הם היו המוליכים, וזה היהודים גם הצעירים היום שהם רובם גומרי אוניברסיטה, מתמודדים בקושי עם השאלות הקשות והקרירה שיש ועומדת בפניהם כיצד הם יכולים למצוא את עצמם כביכול בעולם המשתנה.

אני רוצה לשאול אותך, אותם אנשים צעירים שרוצים לבנות קריירה, אם היו מציעים להם הזדמנויות של קריירה מעניינת בארץ, לפי דעתך זה דבר שיכול למשוך אותם?

הקריירה בארץ הרבה יותר קשה מאשר הקריירה שם. את זה אנחנו צריכים לקחת בחשבון. נפתחו בפניהם עכשיו שהונגריה גם כן הצטרפה לאיחוד האירופי, אז נפתחו בפניהם עולמות והזדמנויות שהם לא הכירו ולא חלמו עליהם. יחד עם זה, אני פגשתי לא פעם אחת, יש להם, הם מחפשים את השורשים שלהם, הם מחפשים את זיקתם למדינת ישראל ואת זהותם היהודית. מבלי לעלות לישראל.

מבחינתך, מה שבעצם נעשה היום, על ידי הסוכנות היהודית שזה חיזוק הקהילה והחינוך היהודי, נראה לך שזה מה שצריך להיות.

לא, לדעתי, צריך להיות משהו אחר. צריך לנצל את זה שהם מחפשים דווקא את זהותם ואת זיקתם למדינת ישראל, פה הסוכנות חייבת, אני אגיד לך אני פתחתי את בזה, האתגר של מדינת ישראל והסוכנות היהודית וקרן מלווה הונגריה, לגשר בין ההצלחות האישיות, הקרירות האישיות, ובין הזהות היהודית והזיקה למדינת ישראל. מצב זה כמובן מציב בפנינו גם כן אתגר קשה מאד. זאת אומרת, מה הקשה, בפני הגורמים הישראליים אנחנו צריכים להגיד את זה, ושם אנחנו חייבים לפעול בקרב הצעירים, לגרום להם שיבינו וילמדו את הרעיון הציוני, שם במקום. חייבים להכיר את המסורת הציונית באופן מסודר וממוסד, והם מוכנים לבוא בשעות, אבל כמובן ברמה גבוהה, שהם חייבים לקבל את זה ואז הם יכולים, לדעתי, זה יביא אותם גם כן, אולי כבר עכשיו לחשיבה חדשה. אז אולי ימצאו את זה. אם לא יהיה משהו ממוסד, נקרא לזה סדנא ציונית, שם בהונגריה, זה דבר אחד. דבר שני מה שאני מציע, לתת להם את האפשרות להתבטא ושירגישו שהם חלק מהעם היהודי, והם יתמודדו עם השאלות שמדינת ישראל עדיין מתמודדת.

סליחה, אני לא מבינה מה זה לתת להם להתבטא, מי לא נותן להם להתבטא?

בסמינר שהם ידונו על הבעיות של ערבים ויהודים בישראל. על דתיים וחילוניים בישראל. שיהיה להם גם כן, יבינו גם כן את הבעיות שלנו פה בארץ, אז ישמיעו את קולם ואנחנו גם כן ניזום מה שהם מקבלים.

אני מבקש, אלה נושאים שאנחנו חוזרים עליהם מדי פעם, ומוצדק שאנחנו חוזרים אליהם, ואני רוצה להגיד חד משמעית דבר שאני יודע שהוא מאד שנוי במחלוקת. אבל, אנחנו צריכים פעם אחת ולתמיד להפסיק את מה שאני חושב שזה הבלוף הגדול פה, לגבי כל הנושא של עליה, מהעולם היום. כל הסיפור של מיליון עולים תוך, עשר שנים, זה היה לפני חמש שנים, אולי זה עכשיו תוך עשרים שנה, צריך להפסיק. אין היום מהעולם היהודי, אין היום ארצות מצוקה, חוץ מאשר בעירק, באירן עוד כמה, בתימן, צריך להכיר בכך וצריך לדעת שגם אם אנחנו שומעים מספר של 50 עולים מהונגריה זה לא אחרת בארצות הברית, אנחנו כולנו מתפעלים בהישג העצום שבארצות הברית יגיעו 2,500 עולים, זה בדיוק באותו יחס על מאה אלף 50 עולים, זה חמישה מיליון 2,500 ואנחנו כולנו מתפעלים מכל השוחד וכל מה שנותנים לעולים, צריך להכיר בכך שזו המציאות. מכל מיני סיבות. אפשר להגדיר את הסיבות ולנתח אותם לעומק. זו המציאות. שהיום - -

אתה אומר דברים קשים.

יחד עם זאת, אני לא חושב שצריכים להרים פה ידיים, כלפי יהדות העולם. מסיבות שגם אנחנו מרכז העם היהודי וכל מיני סיבות אחרות, גם מבחינה דמוגרפית אנחנו מרכז העם היהודי, תוך עשר שנים נהיה רוב היהודים בעולם יגורו במדינת ישראל, ולא בגלל העליה, בעיקר בשנים הללו, אלא זה בעיקר בגלל ההתבוללות. אבל, וזה האחריות שלנו לדעתי, וזה דרך הרבה יותר ארוכה מלשלוח שליחי עליה. בגדול, שליחי עליה אם הם מצוינים, אז הם יכולים להביא לעוד כמה בודדים, ואם הם גרועים אז אולי הם יכולים להבריח כמה בודדים. אבל זה לא מה שישנה. מה שישנה זה עבודה שאני חושב שזה נכון, שדוגמת העבודה שמספים שעושים בהונגריה, וזה הדרך הרבה יותר ארוכה, באמת קהילה מתבוללת בגדול, למה מתבוללת צריך קודם כל להחזיר את הזהות היהודית לפני שאפשר לדבר על עליה לארץ. למה שמישהו יעלה לארץ משם, טוב לו שם, זה הוא לא מחובר לזהות יהודית בכלל, ויש פה שני גורמים, זו הדרך הארוכה של לשלוח אנשים וזה חשוב את מי שולחים. למשל תוכנית כמו שהיתה התוכנית על היהודים שהיום זו תוכנית של הסוכנות, שולחים צעירים עם מוטיבציה מאד גבוהה שמוציאים את הדברים הכי יפים במדינת ישראל ואז החיבור שעושים לזהות יהודית זה גם חיבור למדינת ישראל ולציונות. ואז אפשר לחבר אנשים, ואז אפשר להביא אותם לתוכניות כמו תגלית, שבאם הביאה להרבה מאד, וזו דרך ארוכה, וזו לא מטרה ראשונית. וזה לא מטרה ראשונית של תוכנית לעליה, צריך להכיר בכך. קודם כל שיהיו יהודים. אבל אפשר לדבר על כל מיני דברים אחרים. אם הם לא יהודים אז איבדנו אותם לדורות. לא יהיה איזה קשר איתם אחר כך.

אבל היית צריך להמשיך אחר כך גם בהונגריה.

זה נכון, זה ברור תכניות ממשלה. אני רק אומר זה אנחנו צריכים להכיר בזה ולא כל פעם שזה בא לנו כהפתעה שיש רק 50 עולים מהונגריה, זו לא המצאה, זו מציאות בכל העולם היום, וגם בברית המועצות, אגב. עכשיו, אני חושב גם, וגם בזה צריך להכיר, דרך עוד יותר ארוכה שזה מאד תלוי מה אנחנו מציעים לאנשים פה, איך אנחנו מציגים את עצמם כלפי העולם היהודי, האם אנחנו כחלק הקמפיין של הסוכנות בשנים האחרונות, לא של מחלקת החינוך, אלא של מחלקות אחרות, בגלל גישת השנור, שגם פה הכל נבנה על גישת השנור, עכשיו אנחנו שומעים שגם אי אפשר לפתוח גנים, מוסדות חינוך בשנה הבאה בגלל גישת השנור, הכל מתבסס על שנור של הבטחה בגני ילדים, אבל זה רק כהערת אגב, אבל אנחנו מספרים ליהודים בעולם שפה זה איום ונורא, וזה קשה ביותר, ויש יותר ויותר אבטלה, ויותר מסכנים, ויותר רעבים, ומתפוצצים אנשים וכל זה, והם צריכים לבנות גדר טיל לכל גן ילדים, אז מי רוצה לעלות בתנאים כאלה, ואחר כך תעלו לארץ. צריך פה איזה גישה בסיסית גם מה אנחנו מציעים להם פה, איזה סוג של חברה אנחנו בונים פה, וזה הכל קשור ביחד, אין פה, אי אפשר לחשוב ששולחים איזה שליח עליה פצצה, ואז כל הדברים הבסיסיים ישתנו.

ברוב הדברים אני מסכים, אבל אני רוצה להגיד ולהוסיף לזה, שיהודי הונגריה, גרמניה ורוסיה תרבותם שונה, אין תרבות אחת, תרבות יהודית. גם שם, באוקראינה גרים אלף שנים, זה טבעי שיש קצת תרבות ממקום המגורים, כל תרבות יש לה שורשים עמוקים ואי אפשר לצפות ששליח סוכנות הבא להונגריה שם תרבות החיים יותר גבוהה יותר מכל מדינות מזרח אירופה. אני ביקרתי בהונגריה, בבודפסט הייתי, זה עם תרבותי, זו מדינה עם תרבות גבוהה, עם אדריכלות עם בריכות מחומר, בדברצן יש בריכות עם גלים עם כל מיני דברים, ופתאום אנחנו אומרים בוא לארץ, ולקרית מלאכי או למקום אחר. אני אומר זה לא קל. וכל הכבוד ש- 40 יהודים עלו לארץ. פה אנחנו צריכים לראות יותר עמוק, איך לא אומר, ולא חושב שכל היהודים יגיעו לישראל, אבל הם צריכים להיות קשורים בהיסטוריה ובתולדות המדינה ובתרבות המתפתחת בארץ, לקבל אותו בחינוך טוב, טוב שיש להם שם חינוך, ואני מסכים שזו דרך ארוכה אם אנחנו רוצים שמי שבא, אפילו מי שלא בא שיהיה קרוב אלינו, לישראל ולעם ישראל. העבודה קשה וגדולה, ואולי צריך להיות פחות שליחים לעליה יותר שליחים לחינוך ולתרבות ולזהות יהודית, ואחר כך אפשר לדבר על עליה. מה שאנחנו עכשיו רואים יש אפנה אחרת, צעירים עוזבים את ישראל וחוזרים למדינות משם באו. אנחנו לא צריכים לעצום עינים כי זו תופעה שמתפתחת כי אין עבודה, אין דיור ואין שום דבר. אני יודע מה שיש, יש לנו פטריוטיות של יהודי צעיר ששרת בצבא, הוא גאה בזה ששירת בצבא הישראלי, הנחשב לטוב ביותר בעולם, וזה נותן לו הרגשה של גאווה שהוא שייך לעם ישראל. אבל יש הרבה בעיות ואני לא חושב שפה צריך להעביר ביקורת על הסוכנות, רק צריך לעבוד בפרופורציה. לא צריך הרבה שליחי עליה, אבל צריך יותר שליחים לחינוך ותרבות.

נציג משרד החוץ, ירון זיידמן, מה עושה השגרירות בעצם, איך היא מעורבת, איך היא מעורה בחיי הקהילה, בארועי תרבות, והפצת דברים שיכולים לעניין את הקהילה ולקרב אותם לדרך אחרת.

היא מעורבת כפי שהיא מעורבת בכל מדינה, אני מוכרח לומר שאני לא עוסק מול הונגריה, לכן אני לא מחבר אחד לאחד לכל מה שנעשה, אבל פעילות משרד החוץ בהונגריה מתמקדת במאבק בתופעת האנטישמיות בהונגריה, שהי אחד הדברים שגורמים לקהילה היהודית שם להרגיש לא נוח, אם כי התמונה הכוללת, האינדיקציה שאנחנו מקבלים היא, כמו שאת קיבלת, שבסך הכל האווירה בהונגריה כלפי היהודים היא אווירה נינוחה. יחד עם זאת יש תופעות אנטישמיות מסורתית, לא כל כך ממסדית אבל מסורתית מאד עמוקות שאנחנו עיקר יהבנו אנחנו מטילים במאבק נגדם. אני יכול לתת כמה דוגמאות אם כי לא נוגעות ישירות לתחום הדיון הזה.

מבחינת מעורבות השגרירות בקהילה היא לא שונה ממעורבות כל שגרירות אחרת בכל קהילה אחרת בעולם, יש קשר הדוק עם ראשי הקהילה. אני לא יכול לתת יותר פרטים כי אני לא עד כדי כך מצוי לגבי אירועים ספציפיים, אני רק יכול להגיד, שלפני חודשיים, מבחינת זהות יהודית של הקהילה היהודית בהונגריה וכו', התקיים JA האירופאי, בהונגריה ואני חושב זה היה ארוע גדול שסייע מאד למרכז את הזהות היהודית, או להכניס את הזהות היהודית לקהילה היהודית בהונגריה במידה כזו או אחרת לפחות. ואנחנו השתתפנו כמו רבים אחרים מנציגים ישראליים אחרים בארוע הזה, במטרה לחבר את ישראל, עד כמה שניתן, לארוע.

האם אפשר באמת לקבל את הדרכים של קהילה יהודית בהונגריה, כי בשבילנו הם יכולים להיות כלים להתחברות.

דרכים למה?

אם מספרים שעכשיו כאן על צריכה וזיקה לתרבות יהודית ליהדות. שוב, אנשים שהם באמת יותר ברמת ההתבוללות מאשר ברמת היהדות יש להם את הצרכים משלהם, גם מבחינת התרבות גם מבחינת החיים הנוחים שלהם במדינה זו, ואין ספק אנשים שכאן דיברו, על נושא של יותר השקעה בנושא החינוכי אני רואה את זה כזיקה ליהדות, אז באיזה דרכים אפשר ללמד, אולי כלים שיש לנו ואנשים שמעבירים שמה את הסדנאות, ומעבירים שעורים - -

לא מעבירים סדנאות.

היתה בקשה היתה להעביר סדנאות, שמעתי משהו על סדנה.

עד כמה שהבנתי אין דברים לאנשים המבוגרים אז הם מטפלים בדרך כלל, עד כמה שהבנו פעילות לנוער.

רק פעילות לנוער, על 16 שליחים, את דיברת על 95% רק בבודפסט, בכמה ערים, ערי שדה, נמצאים 5%.

ב- 35 ערי שדה, אבל הם בודדים בערים גדולות.

ושליח נוסע לשבוע לעיר שדה.

פעם בשבוע. הוא משתדל להגיע.

בכדי שתדעי מה זה בהונגריה עיר שדה, 300 ק"מ.

אני חושבת שהשאלה היא במקומה, ואני מודה למדענית הראשית, אני מבינה שעיקר הפעילות של המחלקה לחינוך, היא לגבי האנשים הצעירים. השאלה היא עד כמה ההשתתפות של האנשים הצעירים האלה יש בתוכניות שמביאים אותם לישראל, זו שאלה אחת, ושאלה שניה מה מתבצע לרמת האנשים הבוגרים יותר, המבוגרים יותר שתתן להם אפשרות להשתתף באיזה שהיא פעילות שקשורה לישראל, ומהסיבה הזאת שאלתי ולא קיבלתי תשובה ממשרד החוץ, איזה סוג פעילות תרבותית מכוונת על ידי השגרירות לציבורי היעד האלה. אבל אני מבינה שאין לך את המידע הזה. איך אתם מגיעים לאנשים המבוגרים.

יהודי הונגריה מחשיבים מאד את נושא התרבות. אחד הנושאים שאנחנו כן מצליחים ליצור קשרים איתם הוא נושא השפה היהודית, והספרות הישראלית. אגב, יש סופר ישראלי צעיר שכתב רומן ממש בשנה האחרונה, סלקה, בוא זמנית בעברית ובהונגרית ואנחנו רוצים להביא אותו לאחד המפגשים התרבותיים שלנו שם, כי זו דוגמה שאפשר לחיות בשתי התרבויות בארץ ולא לוותר על התרבות שלך, וזה בהחלט דבר שנחשב מאד ביהדות הונגריה.

אנחנו דרך השפה מתקשרים, אנחנו מפעילים יחד עם מחלקת העליה 17 אולפנים בבודפסט, כולל אולפן אחד בקרב הסטודנטים עם ארגון הסטודנטים, האולפנים, דרך אגב, הרבה מאד מופעלים על ידי מורים שהם ישראלים שלומדים רפואה שם, יש כמעט בין 800 ל- 1,150 סטודנטים ישראלים בבודפסט, שלומדים באנגלית בבית הספר לרפואה בבודפסט, וזה ידוע, והם גם מביאים איתם את המטען התרבותי הישראלי ואנחנו כן מפעילים אותם באולפנים. ואני רוצה להגיד שאנחנו מצפים לקבוצה של 40 סטודנטים בתגלית הקיץ, היה מספר דומה בשנה שעברה, ואנחנו מנסים עם הנהלת תגלית להגדיל את המספר שנותנים לנו להונגריה, כי התחושה שלנו שאם יתנו לנו יותר, אנחנו נוכל למלא גם יותר.

אני מתנדבת כ- 35 שנה בקליטת עליה. רציתי להגיד שני דברים. אחד זה הפרויקט הרבים בהונגריה שכן הסידר את האנשים המבוגרים של הקהילה ולא רק את הצעירים ואת תנועת חב"ד. בבואי לשם הצלחתי ליצור קשר גם עם הקהילה היהודית בבודפסט וגם עם הצעירים הפעילים של חב"ד, שכן מנסים לחזק את הרוח של היהודי גם אם הם עושים את זה בכיוון של תנועתם. הדבר שכן מפתיע אותי זה שלפני שבוע נשיא המדינה הכריז על הצורך העצום שיש בהקמת בית נבחרים לנושא תפוצות בישראל.

הוא הכריז הרבה פעמים.

אגב, הוא לא היחידי.

לא, לא היחידי.

אני צריך להגיד, אם אני מבין נכון את מה שאמר חבר הכנסת מלכיאור, יכול להיות שבכלל לא רק לגבי הונגריה, צריך לראות בדיוק מה אנחנו בעצם אומרים. אנחנו אומרים פה, שהענין של חינוך יהודי ושמירת מסורת ישראל, ושמירה על הקשר עם מדינת ישראל הוא הדבר שאנחנו צריכים להשקיע בו לגבי התפוצות, וזה אומר שינוי קטן יחסית, אבל בתפיסה הוא מהותי, ואפשר לעשות בזה הרבה מאד.

דווקא הנושא הזה של הסטודנטים והחינוך, זה הדבר הקריטי כי זה בעצם נועד להבטיח את הקיום של, הדור הבא, אלא הדור שאחרי זה. כי בעצם, אני בדרך כלל לא אוהב להסכים, אבל חבר הכנסת מלכיאור אני נאלץ גם הפעם, יכול להיות שזה שווה לעסוק בזה כללית, וספציפית בכל מקום, כי יש בכל מקום את היחודיות, כמו שנאמר, הם חיים שם אלף שנה, הם מכירים, יש בשפה ובתרבות, ובמנהגים דברים שחילחלו והתחברו שכל מקום יש לו את היחודיות, שלהם כיהודים תושבי הונגריה. או יהודים בכל מקום אחר, וזה דבר שהוא מאד חשוב והוא גם נכון לדעתי.


כבוד היושבת ראש, אם את שואלת אותי, זה דבר שלא הייתי נשאר איתו בתחומי הועדה, זה משהו עם חשיבות הרבה יותר גדולה וצריך לקבל הד הרבה יותר מסיבי, אני חושב שצריך להתאחד על זה דווקא קואליציה אופוזיציה ולהגיע עם זה לבית, להעלות את זה לדיון ולעשות את זה משהו שיהיה לו גם תוצאות אופרטיביות בסוף כי אם באמת מדובר, אז זה אומר שיש פה נטל גם על משרד החוץ, גם על הסוכנות, על כולם ולשלב את זה, עוד פעם, כמו שציינו את חב"ד ואנשים צעירים שאמנם לא באים מהתוצר שאנחנו מדברים עליו, התוצר הציוני אבל עדיין יש, כשמדובר במטרה של קיום יהודי וחינוך יהודי וזהות יהודית, לדור שניים שלושה הבאים, יש להם מקום חשוב, ויש להם חלק בכל התקומה.

אני הייתי רוצה לסכם את הדיון הזה שמתקשר גם לדיונים אחרים, כך:

אנחנו מודים לך על כך שהבאת, והסבת את שימת ליבנו לנושא יהדות הונגריה. הבעיה היא לא שיש אנשים רבים שעומדים בתור ולא מאפשרים להם לעלות, הבעיה הכללית כפי שאמרנו, צופים אותה היא שבסך הכל לעומת הקהילה הגדולה יחסית יש מיעוט רוצה לעלות, כמובן שלמיעוט הזה צריך לבדוק לגופו של ענין את התלונות שלך, ולנסות לבדוק מה היו המקרים הספציפיים האלה, ואם אפשר שההתיחסות תהיה קואופרטיבית יותר ונדיבה יותר, כי אם יש מעט אנשים שמוכנים לבוא, וגם בפניהם מערימים או קשיים או מרימים גבה, אז בוודאי לא עוזר. אבל - -

אפשר לדרוש גם ממחלקת העליה בנקודה זו, אלה דברים ספציפיים, כי אסור להבריח את האנשים שבאים, זה בוודאי, אם זה אכן נכון, אז מאד צריך טיפול, מאד צריך להעביר את הדברים חד משמעית פה.

קודם כל אני רוצה להודות ליושבת ראש הועדה, עצם זה ש-57 שנה למדינת ישראל עם יהדות כזו גדולה ומפוארת לא התקיים בכנסת ישראל מעולם דיון בנושא יהודי הונגריה.

זה רק אומר שהיהדות הזו, הטובה והמפוארת לא היו לה בעיות - - -.

ולא היה לה פה. אם לא להיות גזעני, היהדות הזו פשוט לא דיברה יידיש.

אני לא יודעת אם לא דיברה יידיש, בסך הכל היא השמיעה את קולה בצורה מאד חיובית, לפעמים גם הומוריסטית, וזה לא מזיק. ובסך הכל רוב ההומור הטוב בארץ בא מהמוצא ההונגרי. אז גם את זה צריך להגיד כאן. אבל פה אנחנו באמת מתיחסים לענין הזה לא רק בהומור.

אני מבקשת לבדוק את הטענות לגופו של עניין, טוב שהמשלחת גם תשמע מה היו הטענות ותתיחס אולי בדרך אחרת, ואנחנו נשמח לקבל על זה התיחסות.

אנחנו מבקשים תשובות .

אני מבקשת פשוט בנושא הכולל של הונגריה יכול להיות שאני מבטאת את דעתי, אבל נדמה לי שלא רק את דעתי. הפריסה כפי שהיום שנראית גדולה, בסך הכל די מסיבית עם הרבה מאד שליחים, צריך לבדוק מחדש מה סדרי העדיפויות שלנו, כי אם אנחנו הגענו פה למסקנה בועדה הזאת לא לגבי יהדות הונגריה, גם לגבי יהדות רוסיה, גם לגבי יהדות רומניה וגם לגבי קהילות אחרות שהסיכוי לעליה מידית הוא בסך הכל לא מי יודע מה, וזה אני אומרת בלשון ההמעטה. זה אומר שצריך לחזק את הפעילות של אגף החינוך.

דבר שני, ופה אני רוצה לענות גם לחבר הכנסת שרון, אנחנו קיימנו פה דיון עם המכון לעתיד העם היהודי, או מכון לחקר עתיד העם היהודי לתכנון עתיד העם היהודי. ואני מבינה שגם הממשלה קיבלה את הממצאים. חלק מהבעיה היא בכך שאנחנו במרוצת השנים ויתרנו על חובותינו כמדינה כלפי הקהילות היהודיות, העברנו חלק מהעבודה לסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית עושה כמיטב יכולתה לפי הכלים שבידיה, זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לשנות בזה סדרי עדיפויות, ונראה לי שזה הדיון שצריך להתקיים. א) מה אחריותה של, ומה מדינת ישראל צריכה להשקיע בתחום הזה, כמדינה, עם הפריסה וגם עם תאום בין הגופים. אתה הזכרת את חב"ד, אנחנו ראינו במוסקבה למשל, פעילות מפוארת של חב"ד, אם למדינת ישראל לא היו ה- 17 מיליון שהם השקיעו בבית שהם הקימו שם, ומעמידים לרשות היהודים, חינוך ותרבות.

אני ראיתי את זה במוסקבה, מרשימה מאד, וגם במקומות אחרים. השאלה פה, כמו שאמר חבר הכנסת מלכיאור, אנחנו יורדים מהחלום של עליה מסיבית, אם את שואלת אותי זה גם השלכות לגבי הקליטה של זה, כשאת לא מדברת על קליטה מסיבית, שאמת מדברת על קליטה פרטנית, יש לזה השלכות גם שמקילות על מקרים ספציפיים של בעיות, כי בסוף, אם אתה לא עובד על קליטה של מאסות, אתה יכול להפוך את הקליטה גם לענין יותר פרטני, להפוך אותו יותר חובק, יותר פותר בעיות.

זה מה שאתמול הציע שרת הקליטה. להפוך את הקליטה ליותר פרטנית, ואני חושבת שבצדק, ואנחנו פה, למרות שאנחנו אופוזיציה, גם כשהיא עושה דברים טובים צריך להגיד אותה. לא לנושא הזה אנחנו באופוזיציה. הדבר הנגדי הוא שאנחנו צריכים להבין, ופה זה צף מהמרד, גם אם הקונטקסט הוא לא הקונטקסט הנכון. שעליה מסיבית לא תהיה אם אנחנו לא נתארגן לספק מקומות עבודה, ודיור לאנשים. ולכן כל העניינים האלה קשורים יחד, מי שרוצה להביא עליה, ודאי
אנשים צעירים שרוצים לעשות קרירה, צריך לתת את דעתו על מסלול עבודה ודיור לאנשים בארץ. כל עוד זה איננו, צריך להפנות את האנרגיות לכיוונים אחרים, ואני מציעה שאנחנו ננסה לקיים גם על זה דיון במליאה.



תודה רבה.




הישיבה ננעלה בשעה 11:00