כנסת פתוחה

ב' - העבר עוד לפנינו – ארכיאולוגיה בעידן החדש – יום ארכיאולוגיה בכנסת

21
ועדת החינוך התרבות
13.7.2004

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 279
מישיבת ועדת החינוך והתרבות בשיתוף השדולה לארכיאולוגיה
יום שני, כ"ד בתמוז התשס"ד (13 ביולי 2004 ), שעה 10:00

העבר עוד לפנינו – ארכיאולוגיה בעידן החדש – יום ארכיאולוגיה בכנסת

חברי הוועדה: אילן שלגי – היו"ר
אופיר פינס – פז – יו"ר השדולה לארכיאולוגיה
אורי אריאל
עבד אל מאלכ דהאמשה
מתן וילנאי
איתן כבל
אליעזר כהן
אורית נוקד
ניסן סלומיאנסקי
גילה פינקלשטיין

פרופ' עמיחי מזר – מ"מ יו"ר מועצת רשות העתיקות
אפרים שטרן – יו"ר המועצה לארכיאולוגיה
שוקה דורפמן – מנכ"ל רשות העתיקות
יותם טפלר – רשות העתיקות
ילנה קוגן זהבי – רשות העתיקות
אמיר גנור – רשות העתיקות
מיכאל סבן – רשות העתיקות
יובל ברוך – רשות העתיקות
רחל קודיש – רשות העתיקות
ניצב משנה שאול נעים – משטרת ישראל
רב פקד יוני פגיס – ראש מפלג ההונאה בירושלים - משטרת ישראל
ד"ר עוזי דהרי
ד"ר חיים בן דוד
ישו דריי
יוסף אבירם
עזי דהרי

יהודית גדלי

חבר המתרגמים בע"מ







העבר עוד לפנינו – ארכיאולוגיה בעידן החדש – יום ארכיאולוגיה בכנסת

צהרים טובים. ברוכים הבאים . אנחנו היום כאן בכנסת. בוקר טוב גבירותיי ורבותיי. אנחנו ביום חגיגי היום פה בכנסת, בדיון משותף של ועדת החינוך והתרבות והשדולה למען הארכיאולוגיה. אנחנו נקיים פה דיון שיימשך שעה וחצי, אנחנו נקפיד על הזמנים. אנחנו נפתח בברכות. אחרי ידבר יושב ראש השדולה, חבר הכנסת אופיר פינס, ונבקש גם מפרופסור עמיחי מזר, ממלא מקום יושב ראש רשות העתיקות ויושב ראש המועצה לארכיאולוגיה, פרופסור אפריים שטרן. אחר כך נשמע את מנכ"ל הרשות, מר שוקה דורפמן, שיציג את רשות העתיקות, ובהמשך נשמע דוברים נוספים, הכל לפי תוכנית שהוכנה מראש. כמובן שגם חברי הכנסת שירצו יתבטאו או ישאלו שאלות.

אנחנו בשעה 12:30 בדיוק נשיק את אתר האינטרנט של רשות העתיקות, ולאחר מכן נעלה פה יחדיו לקומה השנייה לפתוח את התערוכה שהביאה לכאן רשות העתיקות, העבר עוד לפנינו – ארכיאולוגיה בעידן החדש.

הארכיאולוגיה מאפשרת לנו הצצה אל העבר, והיא הדרך המדעית להכרת תולדות העם והאדם. אם תרצו, ממצאי הארכיאולוגיה הם תזכורת. כי כל מה שאנחנו יוצרים ובונים עם המבט לעתיד גם הוא בסופו של דבר יהיה נחלת העבר. מעשינו וחיינו כבני אנוש באשר הם ושלנו כאן בארץ אבותינו, הם חוליה בשרשרת הציביליזציה והלאום. ארץ ישראל, עברה ותולדותיה, הם מפתח חשוב להבנת ההווה שלה.

אמונות ומעשים, חזונות וחזיונות שמתגשמים היום נגזרים מהעבר. דומה כי קשה להבין הווה ואי אפשר לבנות עתיד, מבלי להישען גם על ימים עברו. מי שעברה של ארצו יקר לו, ומי ששורשיו חשובים לו, צריך לעשות כל מאמץ כדי לחשוף, לשמור ולשמר את השרידים העתיקים המתגלים למענינו ולמען הדורות הבאים. ישראל משופעת באתרים ארכיאולוגיים. סקרים איתרו למעלה משמונה עשר אלף אתרים עתיקים ברחבי הארץ. אין הרבה מקומות בעולם היכולים להתברך בצפיפות כזו של עתיקות.

כאלף מהאתרים כבר נחפרו, היתר ממתינים לנו ולדורות שאחרינו לחשיפתם. המחקר הארכיאולוגי האקדמי מתנהל בכמה מהאוניברסיטאות שלנו. אנשיהם מלווים את רשות העתיקות המופקדת על ידי מדינת ישראל על ניהול החפירות והתיעוד. הרשות עושה עבודה מקצועית ומדעית שאין ערוך לה. לא הכל נוכל לחפור ולגלות בדור הזה. פעמים רבות אנו נתקלים תוך כדי עבודות פיתוח ובנייה באתר עתיקות, ואז אנו חושפים, מתעדים ומכסים בשל חוסר תקציב לחפירה ומחקר, ומשאירים את המלאכה בחלק מהמקרים לעתיד הקרוב או הרחוק.

התרבות האנושית יודעת להכיר בחשיבותן הרבה של העתיקות ובחיוניות המחקר הארכיאולוגי להבנת תולדות האדם. לנו בארץ צורך מיוחד וגם ערכי בחשיפת הזהות הרצופה של עמנו בארצו. התגליות הארכיאולוגיות קרבו את העם למורשתו העתיקה, לתקופת המקרא, לימי בית שני ולתקופת המשנה והתלמוד. הם גם תרמו רבות לדימויה הרם של ישראל בקהיליית המדע בעולם ולביסוס מעמדה של ישראל כמקור משיכה לתיירות בינלאומית.

חלק בלתי נפרד מהארכיאולוגיה הוא גילוי קברים עתיקים. קברים מדורות עברו והממצאים בהם, לרבות נרות, כלי פולחן, מטבעות , תכשיטים ואוצרות שהוטמנו, מהווים דגם מייצג של תרבויות העבר ומקור לגאווה לאומית. היעלה על דעת מישהו להתעלם מהקברים בעמק המלכים במצריים? האם יכול בר דעת להישאר אדיש נוכח הממצאים שהתגלו בקבר תות אנח אמון ואת הפירמידות בגיזה הזכרנו. הייתכן לעצום עיניים מול הקברים המפוארים בפטרה? וטרם מנינו את הקטקומבות ברומא או את הקבר הקיסרי העצום בו התגלו גם אלפי חיילי הטרקוטה בסין, וזהו אפס קצה של רשימה ארוכה.

ראוי כי נזכיר לעצמנו ונבין כי חפירה יסודית מעין זו שהביאה לנו את עיר המתים בבית שערים, בה נטמן עם רבים אחרים חותם המשנה רבי יהודה הנשיא, היא היום בגדר חלום רחוק. הישגי המחקר הישראלי בחקר התפתחות האדם מהטיפוס הנאנדרטלי הקדום שהתגלה בכרמל ועד האדם המודרני רשמו דף מפואר במדע האנתרופולוגיה. תגליות חשובות גם באשר לביולוגיה של העם היהודי. בעצמות יש עדויות על הקרבה הרבה שבין עדות ישראל והוכחות באשר לקשר החזק שבינינו, העם היהודי היום, לבין העם היהודי ששכן כאן בארצו לפני אלפי שנים.

האיסור הגורף אצלנו על חקירת קברים הוא דרך בדוקה לחסל את מדע הארכיאולוגיה על ידי פגיעה בלב לבו של המחקר – החפירה עצמה. כתוצאה מכניעה לחרדים אין אצלנו מחקר עצמות והן מועברות מיידית לקבורה ללא תיעוד או בדיקה מדעית. הוראה זו גורמת לקבורת עצמות ללא אבחנה, וכך מובאים למה שמכונה "קבר ישראל" עצמות יהודים ועובדי אלילים ומוסלמים ונוצרים, ולא פעם גם עצמות בעלי חיים. האינטרס המדעי מחקרי אומר כי יש לבדוק את העצמות תוך הקפדה על הבאתן לקבורה מכובדת בתום המחקר.

מחקריהם של אנתרופולוגים שופכים אור על אפיון אוכלוסיות קדומות, תוך ניסיון למצוא קשרים ביניהן לבין אוכלוסיית זמננו. ניתן ללמוד מהעצמות על סוגי מחלות שפגעו בעצם ולברר קיום מחלות אלה בימנו. העצמות מלמדות על תהליך האבולוציה של האדם. הגיעה השעה לעצור נסיעה משמעותית זו במחקר. יום הארכיאולוגיה בכנסת הוא מועד נאות לקריאה להחזרת המדע אל המקום הראוי לו.

על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה משנת 1994 לעניין תחולת חוק העתיקות על עצמות אדם, מרגע שגילו במהלך חפירות קיומן של עצמות אדם יש למוסרן לאנשי המשרד לענייני דתות. יש לקוות כי הנחייה זו של היועץ המשפטי דאז, מיכאל בן יאיר, שאומצה על ידי מי שהחליפו, אליקים רובינשטיין, תזכה ולו גם למעט עדכון והגמשה על ידי היועץ המשפטי החדש. אני קורא מכאן למר מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, כי יאפשר שותפות של אנשי המדע במחקר עצמות אדם, והכל מתוך כבוד להלכה היהודית.

תודה. בבקשה חברי, חבר הכנסת אופיר פינס.

תודה רבה אדוני יושב ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת אילן שלגי. ראשית, אני רוצה לברך אתכם, ברוכים הבאים לכנסת. אנחנו מצאנו לנכון בפעם הראשונה לציין את יום הארכיאולוגיה בכנסת מתוך מטרה כפולה: האחת, להוקיר את פועלכם. זה אינו יום רשות העתיקות, גם לא הכבוד לחברי שוקה דורפמן, למרות שבלי רשות העתיקות לא היינו פה היום ולא היינו מצליחים לבטא את היופי של המדע הזה ולהביאו בפני הכנסת. אבל זה יום הארכיאולוגיה. יום מדע הארכיאולוגיה. יום הארכיאולוגים. יום הגילויים הארכיאולוגיים. וזו הזדמנות מבחינתנו, ואני חושב שהיא חשובה לכולנו, להביא את מסר הארכיאולוגיה על כל המשתמע ממנו לציבוריות הישראלית.

וזה בדיוק ליעד השני של היום הזה. רמז גם משהו חבר הכנסת שלגי לגבי מעמד המדע היום בכלל, ומדע הארכיאולוגיה בין היתר. ואנחנו, כמי שחרדים לעניין הזה, אנחנו בהחלט סבורים שראוי לעשות מאמץ כדי שמעמד מדע הארכיאולוגיה יהיה בסדר עדיפות גבוה בתפיסה של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל ובתפיסה של הציבור הישראלי בכללותו.

אנחנו במסגרת השדולה לארכיאולוגיה בכנסת מלווים ככל שנדרש מאתנו, ראשית את עבודת רשות העתיקות, שנדמה לי שבשנה הבאה מציינת עשרים וחמש שנים להקמתה, ובכלל נושאים הנמצאים על סדר היום. לצערי, אנחנו לא פעם מוצאים את עצמנו במאבקים. לא מזמן התנהל מאבק קשה מאוד לגבי מניעת פיטוריהם של מאות עובדים קבועים המועסקים באתרי חפירות ארכיאולוגיות, בין אם בבית שאן, בקיסריה, בעכו. אגב, עכו קיבלה לאחרונה מעמד מיוחד מוכר על ידי העולם, נדמה לי על ידי אונסקו, בכל מה שקשור בעברה, להיסטוריה שלה ולעתיקות שנמצאות בתוכה. אנחנו מוצאים את עצמנו נאבקים על הדברים שהם הדברים הבסיסיים ביותר.

והדברים האלה מתרחשים משום שכנראה אצל חלק ממקבלי ההחלטות במדינת ישראל הפיתוח של אתרים ארכיאולוגיים נראה כדבר לא חשוב, כדבר לא נדרש. יותר ויותר אנחנו שומעים על מגמות ועל רצון לכסות אתרים ארכיאולוגיים ,לא לחפור. זה נכון, כפי שאמר חברי, חבר הכנסת שלגי, מדינת ישראל היא אולי המדינה העשירה ביותר באוצרות הארכיאולוגיה שלה, ואם לא העשירה ביותר אז בין השלוש המדינות העשירות ביותר, והיא מדינה מאוד מאוד קטנה. וזה מאוד מאוד קשה. השבוע נסעתי ביפו, היה ממש קשה לנסוע בגלל החפירות סגרו רחובות, אין כניסה, יש כניסה. אבל זה חלק מהמורשת , זה חלק מההיסטוריה, זה חלק מהעבר. ומי שלא שומר על עברו ולא מבין אותו גם לא יהיה לו עתיד כפי שהיינו רוצים שיהיה.

לכן, אנחנו כאן משתדלים כאמור גם לפתח חקיקה נדרשת. עשינו כמה דברים בתחום החקיקה, בעיקר בכל מה שקשור למניעת שוד עתיקות במדינת ישראל, כידוע תופעה מאוד נפוצה שעדיין לא מיגרנו אותה אבל נאבקים בה. אין לנו חקיקה מספקת, לפי הערכתנו, בכל מה שקשור לזיוף עתיקות, שגם כאן מתגלות תופעות מאוד מביכות ולא נעימות, שלפי דעתי גם יוצרות זילות למדע הארכיאולוגיה, וכאן נדרשת גם חקיקה נוספת, גם אכיפה וגם מחשבה שלכם איך מתמודדים עם התופעה הזו.

אנחנו היום כאמור ביום גדוש ועמוס אירועים בכנסת. אני תקווה, למרות שזה יום שלישי, אבל אין מה לעשות, אירועים בכנסת תמיד מתרחשים ביום שלישי, שבהם יש באופן יחסי הרבה פחות חברי כנסת מאשר בימי שני ורביעי, עדיין אני מצפה שחברי הכנסת ייטלו חלק ביום הזה, וייחשפו לכל מה שיש לכם להציג ולהשמיע, ויעבירו את המסר כנבחרי ציבור לכלל הציבור. תודה רבה, ושיהיה בהצלחה.

תודה רבה לחבר הכנסת פינס. בקשה, פרופסור עמיחי מזר.

אני התבקשתי למלא את מקומו של פרופסור בני קידר, יושב ראש מועצת הרשות, אני חבר במועצה הזאת, ולומר מספר מילים בפתיחת הישיבה. קודם כל, יפה עשתה הכנסת במצאה לנכון להקדיש יום לארכיאולוגיה בישראל. לארכיאולוגיה בישראל משמעות מיוחדת. העבר העשיר כל כך של הארץ הזאת הותיר אחריו אלפי אתרים מסוגים שונים, מתקופות שונות, החל מהעדויות הקדומות בעולם להופעת האדם שהתגלו בעמק הירדן, מהקדומות בעולם, ועד לתקופה העותמנית.

הארכיאולוגים בישראל הם אלו העובדים במסגרת רשות העתיקות, והם אלו הפועלים במסגרות האקדמיות באוניברסיטאות, במוזיאונים, ברשות הגנים, מקדישים מאמצים רבים לגילוי האתרים, לחקירתם, הן במסגרת של חפירות מחקר יזומות, והן במסגרת מאות חפירות הצלה המתקיימות לרגל עבודות פיתוח. הפעילות מרובת פנים ומגוונת, והיא כוללת סקרים, חפירות, מחקרי מעבדה שונים ומשונים, מחקר תת ימי, שימור ושיחזור אתרים ארכיאולוגיים לצורכי תיירות, פרסומים מדעיים ופופולריים של תוצאות המחקר והבאתם לידיעת הקהל הרחב במסגרת מוזיאונים, אתרים פתוחים לציבור, הרצאות, ימי עיון, ופרסומים פופולריים.

המורשת הארכיאולוגית של הארץ חיונית מעין כמוה ללימוד אובייקטיבי של תולדות הארץ הזאת ולהכרת העמים השונים שחיו בה או שלטו בה. מובן כי לציבור היהודי הקשר עם המורשת הלאומית נראה כמטרה ראשונה במעלה של המחקר הארכיאולוגי, ולעתים אף מאשימים את החוקרים הישראליים בניסיונות להשתמש בארכיאולוגיה לצורך האדרת המורשת הלאומית. אכן, אתרים כמו מצדה, ירושלים, בתי הכנסת הרבים שנחשפו בגליל ובגולן ובדרום הר חברון, המגילות הגנוזות, תעודות בר כוכבא ועוד, קושרים את עם ישראל לארצו ולעברו. אך יש לזכור כי הארכיאולוגיה הישראלית עוסקת במורשתם של כל העמים שחיו בארץ הזאת, וכי תרמה רבות לחקר תרבויות רבות ושונות, כמו למשל התרבות הכנענית לתקופותיה השונות, שכני ישראל בתקופת המקרא, הנוכרים שחיו בערים הנוכריות בארץ ישראל בתקופות ההלניסטית והרומית, תרבות הנבטית, הפעילות הנוצרית בארץ בתקופה הביזנטית, התרבות הערבית והתקופות האומאית והעבאסית, הפטימית, הממלוכית, העותמנית. התרבות החומרית של הצלבנים.

הארכיאולוגים בישראל מיישמים שיטות, תיאוריות וטכניקות מחקר מן החדישות ביותר, תוך שיתוף פעולה הדוק עם תחומים שונים ממדעי הטבע, לצורך מחקר טכנולוגיות קדומות, קשרי מסחר, פריסות גיאוגרפיות, ועוד ועוד.

אכן, הארכיאולוגיה הישראלית מוכרת בעולם כתחום מחקר ופעילות מתקדם , דינמי, פורה במיוחד. יחד עם זאת, כמו תחומים רבים אחרים בחיינו, גם בתחום זה לא חסרות בעיות. נשמע היום על זיוף העתיקות שהתגלה ושמענו על כך עכשיו, שהוא חלק מבעיה רחבה הרבה יותר, בעיית הסחר בעתיקות. ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם בה מותר סחר בעתיקות. זה נושא בעייתי, שמן הראוי להעלותו שוב על סדר היום הציבורי שלנו.

קיימת בעיית חפירת קברים שלאחרונה שמענו מחבר הכנסת שלגי אמנם הגיעה לרגיעה מסוימת, אך זאת תוך ויתורים רבים מצד הארכיאולוגים, ויתור כמעט גמור על מחקר אנתרופולוגי, כולל מחקר בדי.אן איי קדום, ועל כך יש להיאבק.

מן הראוי להעלות את בעיית המשאבים לתחום זה על ידי המדינה, שהם מועטים מדי, ואינם מאפשרים לבצע את המוטל עלינו. וכן מן הראוי להעלות את בעיית השימוש בארכיאולוגיה לצרכים פוליטיים בזירה הבינלאומית, נושא שעולה על סדר היום חדשות לבקרים. אויבי ישראל עושים שימשו לא מועט בארכיאולוגיה לצורכי תעמולה במסגרות שונות. שמענו רק עכשיו בכנס של אתרי מורשת בסין שהיה בשבועות האחרונים, במסגרות שונות ומשונות, ועלינו לעמוד על המשמר ולענות על אשמות שווא.

בעבר היתה הארכיאולוגיה כמעט תחביב לאומי של הישראלים. דומה כי היום היא התרחקה מהתודעה הציבורית במידה רבה. עלינו לעשות יותר להחזרת המודעות לעיסוקנו בציבור. כנסת ישראל יכולה לתרום הרבה לחיזוק המודעות לחשיבות הארכיאולוגיה במדינה הזאת, ונקווה כי היום הזה אכן יתרום לכך.

תודה רבה פרופסור עמיחי מזר. פרופסור אפריים שטרן. כן, בבקשה. יושב ראש המועצה לארכיאולוגיה.

אני רוצה גם כן לברך את חברי הכנסת שבאו מרצונם לדיונים וגם את אלה שבוודאי ייאלצו לשמוע את הדיונים אולי בפחות רצון בישיבה של אחר הצהרים. אני לא אחזור על כל דברי קודמי על חשיבות הארכיאולוגיה פה בארץ . אני חושב שהדברים ברורים וידועים. עמי בעצם ריכז את כל הנושאים העיקריים.

אני החלטתי שאני בהזדמנות הזאת רוצה להציג בפני חברי הכנסת את הגוף שאני עומד בראשו, את המועצה לארכיאולוגיה, כדי שיידעו גם על קיומה. המועצה לארכיאולוגיה היא הגוף המקצועי, אני אשתמש במונח לא כל כך טוב, כאילו מועצת חכמים, שמייעצת לראש הרשות ולרשות עצמה בכל העניינים המקצועיים, ולשרת החינוך שממנה בסופו של דבר את המועצה הזאת.

המועצה נבחרת אחת לשלוש שנים, ומיוצגים בה כל שבעת המוסדות הארכיאולוגיים שיש בהם מכונים לארכיאולוגיה. יש לא פחות משבעה: האוניברסיטה העברית, יש באר שבע, תל אביב, בר אילן, חיפה. יש לנו היום מכון לארכיאולוגיה במכון ויצמן, חדש, והמכון של ההיברו יוניון קולג' שפועל בירושלים, כידוע לכם, הוא גם מפעיל סמכות כזו או אחרת על בתי הספר הארכיאולוגיים שנמצאים בירושלים של לאומים שונים.

הנציגים של המועצה הזאת נבחרים אחת לשלוש שנים, והם פועלים ביחד עם גופים נוספים שקשורים בארכיאולוגיה של ארץ ישראל, שלא מנו אותם כאן,ואני אזכיר כאן את החברה לחקירת ארץ ישראל שנשמע עליה לא מעט אחר כך, מוזיאון ישראל, רשות הטבע והגנים, יד בן צבי, ורבים אחרים. לכל אחד מאלה יש נציגות במועצה הזאת.

המועצה פועלת דרך ועדות, כמו בכנסת. ועדה אחת היא ועדת רשיונות, זאת שבודקת כל בקשה לגופה, אם היא ממלאה את התנאים היא מקבלת רשיונות. ישנה וועדת שימוש, שעוסקת בשימור של אתרים עתיקים, וישנה ועדה מקצועית שמטפלת בעיקרו של דבר בכל הבעיות המקצועיות שלנו: זכויות של חופר, שטחי חפירה וכדומה, ובבעיות אקטואליות שמקצתן טיפל עמי מזר, חפירת הקברים, עוד בעיה שחוזרת ונידונה אצלנו, מסחר בעתיקות, בעיות של חפירות בהר הבית, וכדומה. אלו הם דברים אקטואלים שעולים מדי פעם בפעם לדיון.

אז בשם כל החברים, שחלק אני רואה פה, נמצאים כאן בחדר הזה, אני רוצה לברך באמת את חברי הכנסת שמצאו את הזמן ואת הנכונות לטפל בבעיות המיוחדות לנו. זהו.

תודה. נמצאים אתנו גם חברי הכנסת מתן וילנאי, שר המדע, התרבות והספורט לשעבר, חבר הכנסת דהמשה, וחבר הכנסת איתן כבל. אני מקווה שבהמשך גם יצטרפו נוספים, ואנחנו נשמע את חברי הכנסת בהמשך. בבקשה, מר שוקה דורפמן, מנכ"ל רשות העתיקות.

בוקר טוב. תודה ליושב ראש וועדת החינוך של הכנסת, חבר הכנסת אילן שלגי, תודה לחבר הכנסת אופיר פינס, יושב ראש השדולה, שביחד אתנו יזמו את היום הזה. אנחנו בעצם מתחילים היום איזו שהיא מסורת של היום הלאומי לארכיאולוגיה של ארץ ישראל, שאני מקווה שאנחנו נחגוג אותו מדי שנה. אין ספק שזהו יום חשוב לארכיאולוגיה של ישראל, לרשות העתיקות, ואני מסכים עם ההגדרה של חבר הכנסת שלגי, זה לא יום רשות העתיקות, אבל אנחנו באופן טבעי הינענו והתנענו את כל הפעילות הזאת.

בקצרה אני רוצה לסקור מה עושה רשות העתיקות. בעצם , אנחנו מטפלים על פי חוק בכל ענייני העתיקות בישראל. אני לא אפרט את כל המשימות שלנו ואת הפריסה הארצית שלנו, אבל כל מה שקשור בעתיקות, כהגדרתו בחוק, עד 1700 מטפלת בו רשות העתיקות, כאמור על פי החוק. המטרות העיקריות שלנו הן להגן, לחקור ולשמר את העתיקות.

במדינת ישראל כידוע, אין משאבים טבעיים. אבל יש לנו משאב אחד, בלתי נדלה כנראה, חשוב מעין כמוהו,אולי ערכי, כל אחד יסווג אותו איך שהוא רוצה, אבל יש לנו פה היסטוריה, מורשת ותרבות שהולכת הרבה מאוד שנים אחורה. זה איזה שהוא משאב שהוא מאוד ייחודי ביחס למשאבים או למדינות אחרות שמתברכות במשאבים.

בארץ ישראל מוכרזים עשרים ושניים אלף אתרים ארכיאולוגיים, שזה בערך שמונה אחוז משטח מדינת ישראל. המשמעות של מה שאני אומר הוא, זה לא שאין יותר עתיקות, שלא הכרזנו את כולם. ירושלים, לדוגמה, מוכרזת כולה כאתר ארכיאולוגי, וכן הלאה. תפקידה הרשות, כמו שהם מפורטים פה, אני לא אעבור על כולם, אתם יכולים לקרוא אותם, אני רק אדגיש את משימת הפיקוח, שהיא המשימה החשובה שלנו בעצם. רשות העתיקות פרוסה בארבעה מרחבים מדן ועד אילת, ובעצם המשימה העיקרית שלה זה לפקח על אתרי העתיקות: לרשום אותם, לתעד אותם, לראות אם פגעו בהם. לתת שירות לציבור. וכן הלאה.

משימה נוספת מאוד חשובה היא משימת השימור. יש ברשות העתיקות מהנדסים, אדריכלים, משמרים, אומנים, שעוסקים לא בחפירה אלא בשימור שמלווה את החפירה, ולאחר מכן בשימור אתרי עתיקות, ובאזכרה לציבור או לקהל. בעצם אנחנו מחזיקים שתי זרועות בתוך הרשות. האחת, שחופרת, והאחת שמשמרת. שתי זרועות שכנראה לא יכולות האחת בלי השנייה. כמובן שאנחנו מנהלים את כל אוצרות המדינה.אתם תראו אחרי זה את המחסנים החדשים שלנו בבית שמש. אנחנו מנהלים יותר ממיליון פריטים, יותר ממאתיים אלף מטבעות, זה הכל כמותי, אבל כל דבר הוא מאוד ערכי, חמש עשרה אלף פיסות של מגילות גנוזות, וכן הלאה. זו אופרציה מאוד לא פשוטה, שאנחנו מנהלים גם עבור המכונים לארכיאולוגיה, וכמובן, אמרתי, אחראים על כל אוצרות המדינה.

יש לנו משימה מאוד חשובה של תיעוד כל המידע הארכיאולוגי. הארכיון של רשות העתיקות פתוח לציבור ויש בו את כל המידע הארכיאולוגי שנצבר פה בארץ הקודש מאז שהתחילו לחפור בה. וכמובן, אנחנו מקיימים קשרים מדעיים, מקצועיים, עם כל העולם. זה החזון והייעוד כמו שהוא נרשם ברשות העתיקות לפני משהו כמו שנתיים. גם כאן, אנחנו יכולים לקרוא אותו לבד.

אני עובר פה לאיזו שהיא משימה שאנחנו עוסקים בה יום יום. ואם תסתכלו על הסעיף הזה שאני קורא לו, תוך איזון ראוי בין צרכי הפיתוח של הארץ לבין השמירה על עתיקותיה – זו המשימה הכי חשובה שלנו ברשות העתיקות. בעצם אמרתי, הארץ רוויה בארכיאולוגיה, יש בה תרבות, מורשת, היסטוריה – כל מה שצריך. מצד שני, היא מדינה קולטת עליה, מדינה מתפתחת, ואנחנו אחראים לשמור גם על עתיקות וגם לאפשר את הפיתוח. זו המשימה שמעסיקה אותי כמנהל, אני מניח יותר מחמישים אחוז מהזמן שלי, משימה מאוד חשובה. כל המנהלים ברשות העתיקות, כל הארכיאולוגים ברשות העתיקות עוסקים בדבר הזה. באמת לראות שאנחנו עושים את זה נכון, תוך שמירה על זכויותיהם של הבונים ושל הסוללים, וכמובן על המורשת התרבותית.

ועל מנת להמחיש את הרצף ההיסטורי והתרבותי הזה, אני רוצה להראות לכם מה עשינו משנת 2003 ועד היום. רשות העתיקות ביצעה 219 חפירות הצלה. המשמעות של חפירת הצלה כולכם מכירים, אין טעם שאני אפרט. חפירות הצלה חיצוניות נעשו עשרים וארבע, חפירות מדעיות של המכונים לארכיאולוגיה - 21, משלחות זרות, לשמחתי השנה הגיעו הרבה מאוד משלחות זרות מאוניברסיטת הרווארד שחופרת באשקלון ועד מקאליסטר שחופרת בעומרי בצפון, ליד כפר סאלד. מאז תחילת האינתיפאדה היתה ירידה דרמטית בהגעה של משלחות זרות. אני שמח מאוד שהשנה היתה התעוררות או התאוששות של העניין הזה.

חפירות לצורכי תיירות, כמו צפת, קיסריה ועכו, יש לנו את שלושת ספינות הדגל שלנו, שבהם אנחנו חופרים ומשמרים מעל שלוש עשרה שנה ושבעים ואחד מיזמי שימור. הזכיר חבר הכנסת אופיר פינס את הנושא של עכו. היא בהחלט גולת כותרת בעשייה שלנו. גם בחפירה וגם בשימור, שהוכרזה כאתר מורשת שימור עולמי של אונסקו.

שמתי את זה פה כדי שכולם יבינו, לא רק אנשי המקצוע, מה זה אומר מבחינת הרצף ההיסטורי. תראו לאן אנחנו הולכים, ומה חפרנו באותן שנים. אני לא אפרט, אבל אתם רואים. ארבע עשרה אתרים פרה היסטוריים, ועד שמונים וחמישה אתרים מתקופת ימי הביניים. וכל הרצף ההיסטורי הזה נחפר פה בשנה וחצי. רשות העתיקות חופרת בממוצע כמאתיים חפירות הצלה בשנה.

אנחנו פרוסים על פני הארץ בארבעה מרחבים, בצפון, בנהלל, במרכז בתל אביב, בירושלים בירושלים ובדרום בעומר. דרך המשרדים האלה בפריסה הארצית אנחנו נותנים שירות לציבור ומבצעים את כל פעילות השטח שלנו.

אני רוצה להודות לשני יושבי הראש, כי שניהם טרחו ועמלו ביוזמה הזאת של יום הארכיאולוגיה בכנסת. ואני באמת מקווה שזה ייהפך למסורת.

תודה רבה למנהל רשות העתיקות. אנחנו עומדים בלוח הזמנים. חבר הכנסת כבל, אין לו זמן להשיב לך. אני מעריך שבשנה שתים עשרה נגיע להתבטאויות ושאלות של הח"כים.

אנחנו נשמע כעת על שתי תגליות חדשות שנחשפו על ידי רשות העתיקות בנושא של חשיפת המנזר בכפר תמרה. בבקשה, יותם טפלר.

כבוד היושב ראש, חברי כנסת, מורי ורבותיי, אורחים ואורחות נכבדים. אנחנו מציגים עכשיו חפירה שנעשתה בכפר תמרה על ידי רשות העתיקות, ממנה עולה עדות מפתיעה ומעניינת של דו קיום בין נוצרים למוסלמים בגליל. התקופה, לאחר מעבר ארץ ישראל משלטון ביזנטי לשלטון מוסלמי. אנחנו מדברים על 1100 – 1500 לפני זמננו. המקום , כפר תמרה, מסומן בעיגול. אפשר לראות בשקופית, ברמת יששכר, מול עמק יזרעאל, מדרום להר תבור. החפירה מסומנת בעיגול. במרכז, בגלעין הכפר, ליד מעין אירן שביקר במקום, מתאר את הכפר. הוא בעצם הראשון שזיהה את הכנסייה במקום.

מהתקופה הביזנטית מוכרות מאות כנסיות בגליל. יש כפרים שיש בהם יותר משתי כנסיות, יותר מכנסייה אחת, שתיים שלוש, וכך גם בכפר תמרה, שמסומן בשקופית בעיגול שחור. בשנת 638 לספירה נכבשה ארץ ישראל על ידי המוסלמים. הנוצרים שליטי הארץ הפכו לבני חסות תחת שלטון מוסלמי. לאחר מעבר לשלטון מוסלמי כמעט ולא מוכרות כנסיות בגליל, למעט בודדות, אחת בטבריה, מסומנת פה ליד הכינרת.

השקופית הבאה – עכשיו אציג בפניכם לראשונה חשיפה ראשונה של ממצא ייחודי מהגליל, מאות שביעית תשיעית לספירה. קטע של סרט שצולם בחפירה. עד שהסרט יעלה – הסרט צולם בשלבים האחרונים של החפירה. החפירה נעשתה בתקופת החורף, תחת כיסוי של חממות. הסרט עולה, אפשר לראות את הכנסייה, את החפירה, מראה כללי על הפסיפסים. יש כמה שלבים. המבנה הזה היה בהתחלה מבנה עם עמודים, עבר אחר כך להיות מבנה עם אומנות, אפשר לראות את הבמה עליה עמד הכומר. שלב קדום, מבנה הכנסייה כפי שהוא מוכר לנו, הוא למעשה ממאה רביעית חמישית. נמצא פסיפס ציפורים בקטע מאוד מאוד קטן, תכף נראה חלקים ממנו. טווס עם זנבו פרוס ומשני צדיו יונים. זה בעצם נמצא באולם המרכזי של הכנסייה. השלב של הכנסייה, השלב האומאי, אנחנו מדברים על מאה שמינית למעשה, זה מרבדי הפסיפסים היפים שאתם רואים, מדליונים עם עיטורים גיאומטריים עם צלבים, מחוברים ביניהם בשרשראות. פה אפשר לראות תיקון שנעשה בכנסייה בשלב השימוש ברצפה. יש פגם, הוא תוקן. כאן זה הצלב המרכזי במרכז הבמה של הכנסייה. הצבעים הם אדומים, עזים. פה זה נראה פחות מרשים.

הכתובת זה בעצם הגילוי המרכזי מהחפירה. כתובת שנזכיר אותה בהמשך. היא כתובת הקדשה למבנה הכנסייה, והיא מתוארכת לפי ההיג'רה. זו כנסייה נוצרית, קהילה נוצרית, תיארוך לפי ההיג'רה. אפשר לראות פה עוד מרבדים נוספים.

עכשיו אנחנו עוברים לשלב האחרון והסופי של הכנסייה. פה המזבח, המקום שהיה המזבח בתוך הכנסייה. אפשר לראות את רגלי המזבח, איך הן משולבות ברצפה המאוחרת, ובעצם פוגמות ברצפה הקדומה. כל הדגמים למעשה לא ראו אותם, יש פגיעה בדגמים הקדומים. הפסיפס שונה גם בצבעים שלו וגם בדגמים הגאומטרים שלו. זו הבמה עליה עמד הכומר, הטיף למאמיניו. אפשר לראות פה את קיר הסורג שהבדיל בין המאמינים לבין הבמה. עמוד סורג שנמצא עדיין בחתך, לא הוצא מהאדמה, נשאר בפנים. אפשר לראות בשלב האחרון איך יש מעבר מעמודים לאומנות. הפגיעה בפסיפס הקדום, היפה, ומבט אחרון על אומנה נוספת, אבני קשת מאוד גדולות, שעליהן יש גם חריטה של שמו של ישו. זה בעצם השלב האחרון והסופי של הכנסייה הזו. אנחנו מדברים על ממצא ייחודי ונדיר של כתובת הקדשה של קהילה נוצרית שסופרת את מניין השנים שלה לפי המנהל השלטון והדת המוסלמית. זו עדות לדו קיום בכפר תמרה.

השקופית הבאה – עוד פעם, הממצא הזה מצביע לא רק על פעילות נוצרית במשך מאות שנים, אלא עדות מרתקת ומפתיעה לדו קיום בין נוצרים למוסלמים בגליל, בכפר קטן, לא מוכר, עדות לסובלנות ודו קיום, דבר שבהחלט אפשר להתפלל אליו גם בימנו.

שקופית הבאה – לאחר השלמת התיעוד, כל הכנסייה כוסתה, ובעצם היא ממתינה לאיזה שהוא פרוייקט יותר גדול. יש פה פוטנציאל תיירותי מאוד גדול. תיירים נוצרים, מוסלמים, וכמובן מכל העולם, שיכלו לבקר בכנסייה. תודה רבה.

אנחנו נשמע כעת על חידושים בחקר תל אשדוד, עד הלום, ליד גשר עד הלום. בבקשה גברת ילנה קוגן זהבי.

להזכיר, נמצאים פה אילן שלגי, יושב ראש ועדת החינוך והתרבות, אתי חבר הכנסת אופיר פינס, יושב ראש השדולה למען הארכיאולוגיה, אתנו גם חבר הכנסת דהמשה, חבר הכנסת כבל, חבר הכנסת מתן וילנאי. ואליעזר כהן. כן. בבקשה, גבירתי.

שלום לכולם. חפירת ההצלה של רשות העתיקות החלה עקב עבודות תשתית של רכבת ישראל ליד צומת עד הלום בתוואי בין אשדוד לאשקלון. החפירה נוהלה על ידי פרחייה נחשוני ואנוכי, והיא שייכת למרחב דרום.

השקופית הבאה - הרקע ההיסטורי בסיפורנו מתחיל לפני כאלף שמונה מאות שנה. האימפריה האשורית שלטה אז בארץ. היא כבשה את כל הארץ ואת פלשת, כאשר אשדוד נכללת בתוכה. אשור גלתה עניין רב בערי פלשת ובאשדוד במיוחד עקב מיקומה על דרך הים ובגלל מעמדה הכלכלי כעיר חוף ונמל שנמצא בקרבתה – אשדוד ים.

בתקופתו של סרגון השני שהיה שם למעלה, דהר לו על סוסו, אנחנו יודעים על שתי מרידות שהתרחשו באשדוד. אשדוד סירבה לשלם מסים. מרד מסים נגד האימפריה האשורית. ולכן, לפני אלפיים שבע מאות ושש עשרה שנה בדיוק, שלח סרגון את שר צבאו תרתן לכבוש את העיר. העיר נכבשה ומסופחת לאשור. זאת אומרת, השאירו את המלך המקומי באשדוד עצמה, אך מי שעמד מעל ושלט על כל פלשת היה הנציב האשורי. היכן גר אותו נציב אשורי? בחפירות בתל אשדוד שנערכו על ידי משה דותן ז"ל, לא נתגלה איזה שהוא אלמנט או מבנה שאפשר לשייכו לאותו נציב. והמתחם של אותו הנציב נתגלה דווקא על ידי רשות העתיקות כמאתיים מטר צפונית לתל, שבו נחשף אותו ארמון אשורי לראשונה בארץ, ארמון אותנטי בנוי בשיטה המאופיינת לאשורים. אנחנו רואים כאן חמישה שטחים שונים שחשפנו מאותו ארמון. את הקצה של המבנה. אולמות, מרתפים וגולת הכותרת – חדרי הרחצה המלכותיים.

זו התוכנית של המתחם כולו ששוחזרו חלקית. אנחנו יודעים שגודלו היה כעשרה דונם, ועובי קירותיו שלושה מטר לפחות . שיטת הבנייה גם כן היתה מאוד טיפוסית לאשורים. קודם כל, נבנה בסיס בצורת קוביה או מלבן, שזהו פודיום שמסומן בצהוב, ומעל הקירות עצמם, כשכל הקומפלקס נבנה מלבנים עשויות בוץ וצורתם רבועה. כאן ניתן להבחין בפודיום, הלבנים האדומות שעליו עומד ... והקירות הבנויים מלבנים רבועות. הדוגמה כאן לפנינו היא ארמונו של סרגון השני בכבודו ובעצמו בבירתו בעירק, בחור סבד, רק כדי לתת לכם מושג מה באמת עמד, כשכל הקומפלקס עמד על תלו כיצד הוא נראה. רק שכמובן, הקומפלקס שהתגלה בעד הלום קטן פי מאה מהמתחם של המלך עצמו.

הנשיא בכבודו ועצמו מסייר באתר, מלווה במנכ"ל שלנו, והמכובדים עמדו וצפו בחדרי הרחצה המלכותיים של הארמון. אנחנו יכולים להראות שני חדרים עם אמבטיות בתוכם. הנשיא גם התכבד בהוצאת הקנקנים שהתגלו על רצפת אחד מחדרי הרחצה.

כאן אנחנו רואים את חדר הרחצה המזרחי שכולו מטויח. התקרה, הקירות, הרצפה והאמבט מונח על רצפת חדר הרחצה, עשוי חרס. צורתו מאוד דומה לאמבטיות המודרניות של ימנו. שום דבר לא השתנה.

שתי אמבטיות נוספות שהתגלו בחדר ליד.

רואים הלאה. הוצאת הממצאים על ידי צוות מיומן של הבטחת הכנסה שעובד אתנו. ומעט ממצא קטן שנתגלה במהלך החפירה: צלמיות מחרס, כלים שהם חיקוי מקומי לכלי הארמון האשוריים,כלים נוספים, דמויות של חיות שנתגלו גם כן, והממצא הזה לא שייך לארמון האשורי ומובא לכאן רק בגלל נדירותו – כנים פולחניים מהכיבוש הפרסי מלפני אלפיים ושש מאות שנה, רק לתת מבט קליל על אותם ממצאים של אותם כנים המאוד ייחודיים.

והסיום. האתר נחפר וחפירת ההצלה הסתיימה והאתר כוסה מחדש. הרכבת לא תפגע בממצאים, ולכן לצערנו הם מכונים מחדש. אך אנו גילינו רק את חלקו הזעיר של הארמון כולו. מה שעוד מסתתר מתחת לחול זה כס המלכות של הנציב, זהו המקדש שבו ביקר אותו נציב, ולא פחות – המקום החשוב ביותר לנו הארכיאולוגים – זה הארכיון עצמו. אותה ספרייה ממלכתית המסתתרת אי שם בתוך החול, ואני מקווה מאוד שאיזה שהוא גורם תיירותי, ואני מקווה אקדמי, יראה את הפוטנציאל הגלום באתר ויחפור אותו בחפירותיו והאתר לא יישאר מכוסה עוד זמן רב.

תודה רבה. הנה דוגמה מוחשית לדברים שאני הזכרתי קודם, שבשל חוסר תקציב, כאשר חושפים במקרה תוך כדי עבודות בנייה או פיתוח אתר ארכיאולוגי, כמובן שרשות העתיקות באה לחשוף ולבדוק מהו, אך בשל מחסור באמצעים ותקציבים, לאחר תיעוד ראשוני מכסים בחול, ונחזור לשם יום אחד. לא ברור אם זה יהיה בדור שלנו או באחד הדורות הבאים.

אנחנו נבקש כעת את מר יוסף אבירם שיספר לנו על תשעים שנה לחברה לארץ ישראל ועתיקותיה.

חברי כנסת נכבדים ואורחים נכבדים מאוד. אני צריך להחזיר אתכם תשעים שנה אחורנית, כאשר כשזה היתה ראשית הארכיאולוגיה בכלל בארץ. ולא במקרה אני נבחרתי להגיד את זה, מפני שמתוך תשעים השנים האלה, שישים וארבע שנים אני בתוך החברה הזאת. ואולי אני האחרון שנשאר מהתקופה ההיא.

קיבלתי שבע דקות, אני ארחיב את זה לתשע דקות, שזה יהיה דקה אחת לכל עשור. מתברר שהארכיאולוגיה בארץ התחילה בגיאוגרפיה. היוזם להקמת חברה יהודית לחקירת הארץ היה הגיאוגרף א. י. ברוור, וכך הוא כתב: "חרפה שברה את לבנו לנוכח פעולותיהם של נוכלים בחקר ארץ ישראל, ארץ התנ"ך, בריטים, צרפתים, גרמנים, שבדים ואפילו רוסים מארץ הצאר, ואנחנו את כרמנו לא נטענו". ויחד עם כמה אישי רוח ואישי ציבור הקימו את החברה, והוציאו קול קורא שהתפרסם בעיתון החירות, בחתימת דוד ילין, ברוור, ד"ר מאזה וד"ר רוזנשטיין.

וכך חלק מהקול קורא הזה אל אחינו היושבים בציון, ועיקרו הוא, ארצנו היא ארץ הפלאות, אשר כל שעל מאדמתה רווי זיכרונות קדומים. איש איש מכם אשר ימצא במקרה איזו עתיקה בין מטבעות ובין כלי חרס או זכוכית שלמים או שבורים, שברי כלי ברזל או נחושת חלודים, ואם דבר עתיק שקשה לטלטל יואיל להודיענו ובקרוב יתכונן בעיר קודשנו מכון המקשר את העבר עם ההווה. וכל מנדב איזה חפץ יהיה רשום שמו על פתקה רצופה לחפץ לפי הכתובת לשלוח, חברה יהודית לחקירת ארץ ישראל, פוסטה אוסטרית, ירושלים.

ובזה נגמר השלב הראשון של החברה כי פרצה מלחמת העולם הראשונה, ואתה נפסקו כל הפעולות. האנשים ברחו או גורשו, והחלום שהתעורר מחדש רק כעבור שש שנים תחת ממשלת המנדט. למייסדים הראשונים נוספו אישים חדשים: יצחק בן צבי, אליעזר בן יהודה, פרופסור קלאוזנר, חיים נחמן ביאליק, נחום סלוש, זאב וילנאי, ואחרים. במועצה הארכיאולוגית העליונה של מחלקת העתיקות המנדטורית היה צריך לשלוח נציג ארכיאולוג , אבל לא היה כזה. ובכן, הנציג היה אליעזר בן יהודה. הוא היה נציג החברה.

הוא היה הארכיאולוג של השפה העברית.

נכון מאוד. וכשהוא נפטר, בא במקומו פרופסור קלאוזנר, אמנם היסטוריון גדול, אבל ארכיאולוג לא כל כך. ומה היתה ההתעסקות שלהם? כל הזמן מכתבים למנהל מחלקת העתיקות שהם לא מוכנים לקבל את החומר באנגלית, כי עברית היא השפה הרשמית של פלסטינה. בהמשך בשנות העשרים כבר הופיעו כמה ארכיאולוגים יהודים: פרופסור מאיירס, סוקניק, ונערכו חפירות בטבריה עם נחום סלוש, יד אבשלום. אגב, הזכירו פה קברים, יד אבשלום שנחפר על ידי החברה, ובכן, היו כבר בעיות עם חרדים, והיו מוכרחים לעבוד בלילה כדי שלא יפריעו. ואז גם החומה השלישית, והחברה היתה כבר גאה להציג בפני כל המוסדות האחרים תוצאות שהנה, גם אנחנו חופרים באדמת הארץ.

ברוור מספר, וזה מתאים מאוד עכשיו שבעים שנה למותו של ביאליק. ברוור מספר שאמצעי החברה היו דלים מאוד, וכמזכיר החברה הוטל עלי לרדת לתל אביב לחזור על הפתחים, לא לבדי אלא בלו8יית חיים נחמן ביאליק. מצאתי את ביאליק צולע מחמת איזה מיחוש ברגלו, והצטערתי שבאתי להטריחו, אבל הוא לא רצה לוותר על מצווה זו, והזמין כרכרה, מוניות טרם היו, ונסענו לביתו של י.ל.גולדברג, ציוני ותיק, שידו היתה פתוחה תמיד לכל מפעל ציוני. אספנו כמה עשרות.... נתן לנו לאכול את האבטיח ופתח בשבחו של הפרי. ואשר לחפירת החומר, הוא הביע משאלה שיימצא איזה פרק או פסוק מהתנ"ך שלא נודע לנו. והוא מוכן לתת שנה מחייו בעד כל פסוק שיימצא. חס וחלילה, אמר ברוור, בשנה אחת תוכל לתת לנו יותר מאשר איזה פסוק. נכנס המשורר בהתלהבות ודבריו היו אימפרוביזציה נפלאה על גלגולי רעיונות מדור לדור, וכל דור מתגלגל בנו מחדש אברהם אבינו, משה רבנו, ישעיהו הנביא, נתגלה ניצוץ חדש שלא חזו אבותינו.

בשנות השלושים כבר קיבלה החברה תגבורת של ארכיאולוגים: בניימין מייזלר ושמואל ייבין, מרדכי נרקיס, המומחה למטבעות ועוד אחרים. ואז החלו להוציא כתב עת בשם ידיעות. בין חברי החברה נמצאים השמות כמו: מנחם אוסישקין, הרב קוק, בן גוריון, ברל כצנלסון, משה שרת ואחרים. והשיא בעשור הזה היו חפירות בית שערים בהנהלת פרופסור מזר. ובית שערים, כדאי להזכיר, אתם דיברתם פה על קברים, אז היה הדבר בין שלושים ושש ארבעים הרבה יותר פשוט. הרב הראשי הגיע, שאלו אותו מה לעשות עם העצמות, הוא אמר – יש פה כפר יחזקאל, יש שם רב, הוא יבוא אליכם כל כמה ימים, יאסוף את העצמות ויביא אותן לקבורה, ולא היו בעיות. היום כמובן. ברור מאוד, הרב הרצוג, שהיה הרב הראשי, וגם אחרים, באו, ביקרו, וברכו על כל העבודה הזאת היפה.

וכך הגענו לשנות הארבעים, שאני כבר הייתי אז חלק מעבודת החברה. בכל התחומים שמשכו אז אלפים, בעיקר הכינוסים לידיעת הארץ, ובכולם השתתפו נשיאי המדינה, ראשי ממשלה וראשי הצבא. לפעולות המבצעים של החברה היו שותפים רבים. אין כאן אפשרות להזכיר את כולם, אפילו לא את חלקם. אבל אי אפשר לא להזכיר שניים, שהיו באמת הרוח החיה של החברה והצעידו אותה קדימה: הלא הם פרופסור מזר ופרופסור ידין, זיכרונם לברכה. ובין המפעלים הענקיים שלהם, חצור ומצדה וחפירות הכותל.

מאחר שזמני נגמר אני הספקתי לספר רק אפס קצהו של הסאגה של החברה. אני מקווה להמשיך את הסיפור הזה בשנת המאה, ביובל המאה של החברה. אגב, אנחנו מכינים ספר על תולדות החברה אשר בוודאי ייצא עוד כמה שנים אולי.

הרשו נא לי לסיים את דברי בקריאת מכתבו של בן גוריון משנת 1950, שהוא גם מסיים את הפרק של החברה עד קום המדינה: הוא הוזמן להשתתף באחד הכינוסים. אז הוא כותב: "לכבוד ד"ר מייזלר, יושב ראש החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. אני מאשר בתודה את קבלת חוברת ידיעות, ותבוא ברכה על החברה על המפעל המדעי שהיא מקיימת, המוסיף כבוד למדינת ישראל ולאנשי המדע העבריים אשר בתוכה. תרשה לי להעיר הערת תמיהה, שאיננה באה חלילה לגרוע מהוקרתי לחברה ולמעשיה. על תרגום שם החברה באנגלית: JEWISH PALESTINE EXPLORATION SOCIETY - אני תמהה על השם פלסטינה, שעדיין אתם משתמשים בו. ארץ בשם זה אינה קיימת, ולדעתי לא היתה קיימת אף פעם. מקורו של שם זה אינו טהור. הוא ניתן על ידי יוונים שונאי ישראל. הוא מתייחס לאחד השבטים הקדומים בארץ שלא נשאר ממנו כל זכר, הוא אינו מגדיר שום שטח, הוא חסר שחר. במקום זה יש להגיד בפשטות LAND OF ISRAEL אם לא רוצים פשוט להגיד ISRAEL. כמה מן החוקרים האנגלים, למשל טריסטראם, השתמשו בשם זה עוד לפני הקמת מדינת ישראל. בשם זה נקראת הארץ מימי יהושע בן נון. אם תשמשו בשם זה, אין נדמה לי צורך במילים "העברית", החברה העברית לחקירת ארץ ישראל? חברה בישראל שמפרסמת דברים בעברית איננה צריכה כלל להוסיף את שם התואר "עברית". כמו שאמר, כמדומני מנדלה, שאין צורך להוסיף על המען שלו את המילה ווספודינו ייבראיקו. כל אחד יודע שמנדלה מוכר ספרים הוא ייבריי.
בכבוד רב דוד בן גוריון"

תודה רבה, מר אבירם, על הסקירה המרגשת. הצטרפה אלינו גם חברת הכנסת אורית נוקד. אנחנו נשמע כרגע עוד שני דוברים. ואחר כך חברי הכנסת. נשמע סקירה על העברת מחסני אוצרות המדינה למחסנים חדשים בבית שמש, מר מיכאל סבן, בבקשה.

צהרים טובים. מחסני אוצרות המדינה משמשים כמקום איכסון, תיעוד וקליטה לעתיקות שנחשפות בארץ ישראל מ-1948, ובתנאי שעיבודם המדעי הסתיים. ממצאים רבים ביותר, נכון להיום אנחנו מדברים על כמיליון פריטים, המשקפים את תרבותה החומרית של ארץ ישראל למן התקופות הפרה היסטוריות הקדומות ביותר, ועד שלהי התקופה העותמנית, כמיליון שנים. הממצאים מגוונים מאוד, וכוללים כלי חרס, כלי זכוכית, כלי צור, חפצי מתכת, חפצי עצם, פריטים ארכיטקטוניים ומתקנים חקלאיים.

למעשה זהו רק קצה הקרחון. אנו צופים שבעשור הקרוב יגיעו למחסנים מאות אלפי ממצאים פרי חשיפתם של מאות חפירות ארכיאולוגיות, שעיבודם המדעי הסתיים או עומד להסתיים. לנוכח הצפוי, ולאור העובדה שהמחסנים הישנים שכנו ברוממה במבנה קטן וצר מלהכיל, התקבלה ברשות העתיקות החלטה עקרונית לשדרג את מחסני אוצרות המדינה ולהעתיק אותם לבית שמש.

זה היה מבצע מורכב ביותר שכלל החל מתכנון קפדני של תנאי האכסון והקמת המחסן, דרך ספירת מלאי, אריזה ושינוע של מיליון ממצאים מירושלים לבית שמש, ומיקומם מחדש על גבי המדפים ובחדרים המיועדים מתוך שאיפה לפתוח את המחסנים בחזרה לקהל הארכיאולוגים ולקהל החוקרים.

למעשה ההגדרה מחסנים קצת חוטאה לאמת. כי מחסנים בהגדרה שלנו זה תמיד מבנה או מבנים ישנים שיש בהם ברדק והדברים מגובבים. פה אנחנו מדברים למעשה על מחסנים העשויים בשיטה הנמצאים בחפירות, מאורגנים בשיטה כרונולוגית גיאוגרפית, הכל ממוחשב, מהקדום למאוחר, ולמעשה גן עדן לארכיאולוגים, להיסטוריונים, לאוצרי מוזיאונים, וגם למבקרים. בעקבות הפתיחה המתוקשרת נחשפנו, והציבור הרחב מגלה מאוד עניין להגיע למחסנים, ואנחנו כרגע מקיימים מעין פיילוט של קבוצות מאורגנות שבאות ומקבלות סיור במחסנים, ואנחנו כנראה ניכנס לשלב שיהיה יום קבוע שכזה.

לצד המסה הגדולה של הממצאים, ולמרות המסה הגדולה, אנחנו נותנים טיפול פרטני לכל ממצא וממצא. על בסיס זה הפרדנו ממצאים ייחודיים כמו חפצי מתכת ואוסטרוקנים, תעודות כתובות על גבי חרס, בנינו להם חדר מבוקר אקלים שנותן טמפרטורה ולחות קבועים. כל חפצי הזכוכית אורגנו בחדר נפרד, הם עדינים, כדי לשמור עליהם. וחדר נוסף, שהוא חדר ממצא קטן, שמאגד בתוכו את כל הממצאים שכולם תמיד רוצים לראות, חרפושיות, חרוזים, חותמות – כעשרים אלף ממצאים.

למעשה, עם הקמתם של המחסנים החדשים רשות העתיקות נושאת בשורה, לטעמי לפחות, בשורה, וגם מתווה דרך באשר לדרך שימור עתיקות ותיעוד שלהן במאה העשרים ואחת. תודה רבה.

תודה רבה מר סבן. אנחנו נשמע כעת עדכון מחקירת זיופים בעתיקות . ניצב משנה שאול נעים, ראש אגף חקירות במחוז ירושלים, בבקשה.

צהרים טובים. אנחנו הכנו דווקא מצגת, אבל לאור צפיפות הזמן של הוועדה אנחנו לא נציג אותה כי היא תיקח לנו לפחות חצי שעה. המצגת, אגב מאוד מעניינת. אבל נסתפק בכמה דברים.

לרשותך חמש דקות.

זה לא יספיק. לא יספיק. חמש דקות אולי מה שאני הולך להגיד פה מהכתב, אבל לא עם מצגת.

אולי אחר כך בהמשך לתגובות ושאלות הח"כים יישארו לנו כמה דקות.

אין לי ספק שהמצגת תהיה יותר מעניינת מאשר כשאני אומר את הדברים והם נשמעים מאוד יבשים. בכל מקרה, החקירה שלנו החלה לפני כשנה וחצי עם פרסום ידיעה בעיתון שנמצאה אבן המלך יואש מתקופת בית ראשון. יש פה בחדר אנשים מחייכים, או אדם מסוים שמחייך. אבל בכל מקרה, אישיות ציבורית באה למפקד על מחוז, אני פה לא מזכיר שמות, אגב. אישיות ציבורית באה למפקד המחוז ואמרה לו, זה משהו מאוד חשוב, מאוד רציני, אבן יואש, צריך לראות, לתפוס, איפה נמצאת, מה נמצאת, אם זה נכון, זה יוצא דופן וחריג. מפקד המחוז חרג בדרך כלל מהייעוד של החקירות של המשטרה, כי בדרך כלל אגף העתיקות סוברני לחקור, והורה לנו לפתוח בחקירה בנושא למציאת האבן.

נפתחה חקירה משותפת של רשות העתיקות עם אגף החקירות במחוז ירושלים. ובעצם החקירה המשותפת כללה בעיקר את שני האדונים שנמצאים פה מימיני: מר עמיר גנור, הוא ארכיאולוג והוא חוקר רשות העתיקות, ורב פקד יוני פגיס שהוא ראש מפלג ההונאה של מפלג ירושלים. זה מומחה לארכיאולוגיה וזה מומחה להונאה. עשינו את השילוב הזה, אבל מה שעשינו, הוספנו דבר מאוד מעניין, כי צירפנו כבר מתחילת החקירה פרקליט מלווה. כי ראינו שהנושא הזה מאוד רציני. עם התקדמות בחקירה ראינו שהעסק הזה מסובך ומורכב, ואתה צריך את הייעוץ המשפטי הצמוד, ועם ראייה איך יהיה כל הסיפור הזה בבית המשפט.

בסופו של עניין אנחנו קיימנו ישיבות גם עם שוקה וגם פרקליט המחוז דאז והיום, קיימנו צוותי חשיבה וישיבות מפעם לפעם כדי לראות איפה אנחנו נמצאים ואיפה הגענו. כי החקירה מסתבר מסועפת מאוד, מורכבת, וכללה חקירה של עדים רבים, מומחים רבים, סוחרי עתיקות רבים ומומחים לארכיאולוגיה לא מעטים, ששמענו מהם גרסאות כאלה או אחרות.

מסתבר שהזיופים, ככל שנברנו, כללו מוצרים רבים מאוד של ארכיאולוגיה, אם זה בולים, חותמות, ארונות קבורה ועוד ועוד. ובעצם מה לא. חותמות של מלכים וכל דבר בעצם הוצעו למכירה. חלק מהמוצגים האלה, אנחנו קוראים להם מוצגים, במאות אלפי דולרים, ואף אבן יואש שפתחנו בחקירה בעקבות הגילוי הזה, הוצעה למכירה בסביבות ארבעה וחצי מיליון דולר. ארבעה וחצי מיליון דולר. כאשר דברים פחותים יותר הוצעו למכירה במיליון דולר, משהו צנוע, היו כאלה במאה אלף דולר ומעלה.

ראינו שבעצם הזיופים האלה מאוד משתלמים. מסתבר שהזיופים היו איכותיים ביותר. זה לא דבר שראית את זה על פניו, וגם חלק מהמומחים האמין שבעצם הזיוף הזה הוא אותנטי, וזה בעצם מה שהקשה על החקירה.

אנחנו עצרנו מספר אנשים. כאשר אני אומר שוב, אני לא מזכיר שמות, זה לא קטע, זה דברים שעדיין יתבררו בבית משפט. עצרנו מספר אנשים וחשדות שייחסנו להם, ובעיקר לאדם עיקרי, זה זיופים, חלק לא מעט מחוק העונשין שזה זיופים בנסיבות מחמירות, ואפילו שוקלים גם את הקטע של עבירה על חוק להלבנת הון, שזו עבירה הרבה יותר רצינית. חלק מהאנשים גם קנו את העתיקות האלה, אבל אחרי שביררו ברר היטב את הנושא, החזירו את העתיקות וקיבלו את הכסף שלהם חזרה.

אני בא ואומר שככל שהחקירה התמשכה, ואני אומר לכם, יותר משנה וחצי, הסתבר שאנחנו גילינו רק את קצה הקרחון בנושא הזה, ובעצם התופעה הזאת קיימת, וקיימת במידה רצינית ביותר, ולטעמי קיימת ואפשר לחקור ולנבור הרבה, ויש הרבה מה למצוא ומה לגלות. התיק הובא לפרקליטות לעיון והחלטה. אנחנו לא ממליצים. המשטרה, כמו שאתם יודעים, לא ממליצה להגיש כתב אישום או לא, אבל שלחנו את זה לעיון והחלטה, למרות שבעצם הפרקליט יודע, ופרקליט המחוז יודעים את כל חומר הראיות, ועכשיו בתקופת פגרת בית המשפט הם שוקדים על הכנת כתב אישום, שלטעמי יכלול אישומים רבים והרבה סעיפים.

אני רוצה לומר עוד, שבעצם, ואל לנו לשכוח, שהמבחן העיקרי יהיה בבית המשפט. מדובר בדברים מאוד מורכבים, מאוד בעייתיים, עם הרבה מומחים, שכל אחד אומר את דברו, ויש להניח שיהיו מומחים דברים שיבואו ויוכיחו שבעצם המוצרים האלה הארכיאולוגיים הם לא מזויפים, ואז המלחמה והמבחן יהיו בבית המשפט.

החקירה הזאת היא ראשונית. שיתוף הפעולה הזה בין אגף העתיקות למשטרה הוא ראשוני. כי לכאורה אגף העתיקות היה צריך לחקור. ראשוני, אבל אני רוצה לקוות ולהאמין שזה לא אחרון, כי בעצם, כפי שאמרתי לכם, התופעה היא באמת רצינית, ורשות העתיקות זקוקה לסיוע של המשטרה באופן אינטנסיבי, כי יש לה הרבה מה לסייע והרבה מה לחקור, וזה כמובן פונקציה של אמצעים וכוח אדם. זה לא באוויר. כי בלי אמצעים וכוח אדם יקשה מאוד למגר את התופעה הזאת, וכפי שאמרתי – זו תופעה.

תודה רבה ניצב משנה נעים. באשר להמשך סדר היום, לא כל מי שהגיע במהלך הדיון שלנו שמע את תחילת הדברים. אנחנו בשעה שתים עשרה וחצי תהיה כאן השקה של אתר האינטנרנט של רשות העתיקות. לאחר מכן נעלה לקומה השניה ונפתח את התערוכה שהביאה לכאן היום לכנסת רשות העתיקות, העבר עוד לפנינו – ארכיאולוגיה בעידן החדש. בין השעות אחת לשלוש, כל חצי שעה יוקרן באודיטוריום פה למטה המצג שיראה את הר הבית, סיור וירטואלי בהר הבית בתקופת בית שני, ומאוד מומלץ. מי שירצה לאכול, להתאוורר לפי זמנו. ובשעה שלוש, מי שמוזמן, אני מבין שזה רוב האנשים, יוכלו במליאה מהיציע לצפות בדיון המיוחד, גם מי שכעת צופים בנו מהבית מוזמנים בשעה שלוש להקשיב בדיון שיהיה במליאה שבו ידברו יושב ראש הכנסת, שרת החינוך והתרבות, וגם חברי, חבר הכנסת פינס, ואנוכי אילן שלגי ודוברים נוספים.

כעת לרשותנו עשרים דקות לדעות, עמדות ושאלות של חברי הכנסת, ואנשי המקצוע שדברו פה יואילו לרשום, אם יש שאלות מופנות אליהם, ונחזור אליהם ככל שהזמן יאפשר. בבקשה, חבר הכנסת איתן כבל.

סתם שאלה טכנית רציתי לשאול. מה המוצג הכי עתיק שהצלחתם למצוא פה בארץ מצד אחד. ומצד שני ראיתי שם ארבעת אלפים חמש מאות שנה, אם אינני טועה, ... שם לא היה כתוב עד ארבעת אלפים חמש מאות, אז אמרתי, רגע, אתם בטח מהאדם הראשון. אבל סתם מעניין אותי באמת לדעת. ומה לדעתכם מכל המוצגים שהצלחתם עד היום למצוא, מה אתם רואים בו את גולת הכותרת המרכזית והגדולה. זו השאלה. במשפט אחד. אני אומר את זה, אני פה בשדולה הזאת, ואני עומד לרשותכם, כי לא יכול להיות עם עתיק הווה אם אין לו יכולת להתמודד עם העבר שלו.

להיות קשור אתו.

כל אחד יפרשן את זה איך שהוא רוצה.

אני רוצה לברך קודם כל את הרשות, את העומד בראשה, אבל בלי כל העובדים מכל הצוות הזה ואלה שאינם פה אתנו העסק הזה לא עובד. אני חושב שההגדרה שלכם, נדמה לי ששלכם, העתיד עוד לפנינו, היא נכונה מאוד. כי מי שמיצה פחות או יותר, עוד נשארו עוד כמה דברים כמובן יחטא. ואתם לא חוטאים בעניין הזה ורואים עוד דרך ארוכה שאנחנו, חברי הכנסת, בעיקר אלה שרואים את עצמם כמחזיקי ותומכי העניין, צריכים גם להוכיח ליושב ראש השדולה ויושב ראש הוועדה שהם גם עושים משהו. אז היום הזה זה חלק מהעניין.

אנחנו צריכים לדאוג לכסף. זה המהות של העניין. בסדר? יש גם חקיקות אולי שראויות שנקדם אותן. ובלי כסף קשה מאוד לעבוד בכל תחום, ודאי גם בתחום הזה. הטלטלות שהרשות עוברת בעניין, מי חייב חפירות הצלה מי לא חייב, לא מועילות, מקשות מאוד. כדאי להשקיע בזה זמן ולעשות סדר כך שהרשות תדע על מה היא הולכת, מה יש לה ומה אין לה, גם זה משהו, לדעת שאין משהו. אני חושב שזו חובתנו לעשות את זה. ואני קורא לעצמנו, לחברינו, לסייע בדרך הזאת, לזרז את הטיפול בדברים האלה ולאפשר לרשות עבודה יותר טובה, יותר מהירה.

אני רוצה לגעת רק בדבר אחד, זה נושא הר הבית. הפיקוח שם הוא חסר מעיקרו. אתמול התייחסה לזה גם שרת החינוך, תרבות וספורט. לא צריך לייפות את זה. זו בעיה שיש בה היבטים רבים. אני לא רוצה להיכנס אליהם, זה לא ממין היום הזה. אני רק לא מציע לאף אחד לארגן את זה בכל מיני מילים זה בערך בסדר,זה כמעט בסדר – זה לא בסדר. וזה לא המקום השני בחשיבותו, להבנתי, גם מהבחינה הארכיאולוגית, ומי שאומר שיש אחד לפני אני בכלל לא מתווכח אתו, נניח שהוא השני. ההתייחסות אליו מבחינה ארכיאולוגית, אני אגיד את זה באנדרסטייטמנט, היא לא בסדר. ומה שנעשה שם עד היום אסור לו שיישנה. ואני חושב שגם פה חברי הכנסת, אין לי שום ביקורת על הרשות, רק בעיקר להגיד עליה דברים טובים, זה בעיקר מוטל עלינו, על חברי הכנסת. ונדמה לי שלא הוכחנו את עצמנו בקטע הזה, וראוי לתקן את זה, ויפה שעה אחת קודם. ושיהיה לכם ולנו בהצלחה.

ראשית, אני רוצה גם כן לברך אותך, חבר הכנסת אופיר פינס, שעומד בראש השדולה, ואותך, חבר הכנסת אילן שלגי, שאתה תמיד נענה לפניות שלנו בנושאים האלה הלאומיים. אני עומדת בראש השדולה למען שימור אתרים ולכן אני מאוד מאוד מתחברת לכל הנושאים שהוזכרו כאן. וגם אני לא אוכל מבלי לצטט את אותו משפט שנאמר על ידי יגאל אלון, שעם שאין לו עבר ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל. זה מאוד מאוד מתחבר לדברים שנאמרים כאן. גולשים אל העבר, יש בזה באמת את השילוב לדעתי של העבר והעתיד, כפי שזה גם בא לידי ביטוי בתערוכה שתדבר על העבר עוד לפנינו, אני חושבת שזה מאוד נכון.

אני רוצה להעיר שתי הערות. לפני כשבועיים היתה לי הזכות להיות יחד עם חבר הכנסת פינס בעבודת העבודה והרווחה, שם , אולי זה הוזכר קודם, נדון עניין אותם עובדי הרשות הזו וגם שימור אתרים והגנים הלאומיים. אנחנו יזמנו דיון דחוף, וביחד עם חברי הכנסת הנוספים, וכאן אני חושבת שזה שייך לסוג הנושאים שבהם צריכים לעבוד ביחד, נושאים שהם חוצים מפלגות, נושאים לאומיים, אנחנו הצלחנו בעצם למנוע את רוע הגזרה על ידי כך שהועבר תקציב ממשרד האוצר למשרד התמ"ס. אני מאוד מקווה, וגם כך תבענו, שיהיה בעניין הזה טיפול שורשי ולא טיפול זמני שחוזר על עצמו מדי שנה בשנה, כי חשוב מאוד שאותם עובדים שעוסקים במלאכה יישארו בעבודה.

דבר נוסף, אני כחברה בוועדת הכספים, יושב כאן גם חברי הטוב ניסן סלומיאנסקי, אנחנו נעשה כל מה שנוכל, ואני מרשה לעצמי לדבר בשם כל חברי הכנסת, אנחנו רואים את עצמנו ככתובת.

אני אמשיך את ההערה של חבר הכנסת אופיר פינס. גם אני מברך אתכם מאוד על הארגון. אני רוצה להגיד לכל הנוכחים שבנוסף לכל העבודה החשובה מאוד שאתם עושים, אתם עוזרים לנו לפוליטיקאים לא רק להוכיח את צדקת דרכנו, אלא שאני חושב שאופיר פינס היה נוכח במעמד הזה, אני אספר לכם, שפה בוועדת מדע ישבו גדולי הארכיאולוגים והפרופסורים להיסטוריה, כשחבר הכנסת דהמשה, שלצערי עזב את החדר לפני עשר דקות ישב באותו כיסא - - -

הוא התחיל את הסיור הוירטואלי בהר הבית.

בדיוק. הוא סיפר לנו, אני בוגר תואר שני של היסטוריה של עם ישראל מאוניברסיטת תל אביב, והוא סיפר לי שאין לי שום זכות על הר הבית. אם מישהו מכם מכיר את הסיפור הלילי של מוחמד שמוזכר בשני משפטים בקוראן. הוא טס בשנת 629 על אף 15. הוא יצא בלילה ממכה ועשה סיור לילי בירושלים. אז כל הזכויות של המוסלמים בהר הבית זה בשני פסוקים בקוראן של הסיור הלילי של מוחמד. ולנו לא היה בית ראשון, לא היה בית שני. ובכן, כל העבודה שלכם, תהיו לי בריאים, תמשיכו, תבואו לכנסת, אני מברך את כל היוזמים, ותלמדו אותנו שאנחנו היינו כאן, ועשינו וראינו, ואנחנו יודעים מדענו אנחנו כאן ומדוע לא הלכנו לאוגנדה.

אתמול שמעתי דרך אגב שהתגלו חפירות ארכיאולוגיות בארצות הברית שהראשונים שהגיעו לשם היו היהודים. תחשוב על זה.

ועדת החינוך והתרבות ביקרה בשבוע שעבר או בעיר דוד, במדרגות המובילות לבריכת השילוח שנחשפו לפני כחודש על ידי רשות העתיקות, שוב, במקרה, תוך כדי עבודות פיתוח. ומאוד מאוד מרגש לעמוד על אבני הגזית הגדולות האלה, שעליהן לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה הגיעו למים, אותם מי גיחון שהועברו בנקבה של המלך חזקיהו. כך שהארכיאולוגיה, כמו שאמרנו בתחילה, מחברת אותנו אל עמנו ואל ארצנו ואל עברנו. חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי, בקשה.

אחרי הברכות לחבר הכנסת פינס ולך ולכל האחרים ולעובדים, שלוש נקודות קצרות. אני שמעתי אנשים בחו"ל מתפעלים שיש מקומות שמשקיעים בהם המדינות וכולם עולים לבקר שם, מקומות עתיקים, טירות מימי האבירים וכולי. ובאמת מושקע כסף רב והתלהבות גדולה. ושאלתי כמה שנים זה, אלף שנה זה נחשב מצרך, איך אומרים, יחיד ומיוחד. ופה יש לנו חיים של שלושת אלפים שנה של עם ויותר. אז זה ממש מדהים איך מדינה לא משקיעה אפילו טיפה ממה שמושקע במקומות אחרים כדי לשמר את אותם מקומות בצורה כזאת שיוכלו לשמש לעלייה לרגל. ובפרט לנו, לעם היהודי, שכל יהודי באשר הוא היה שמח ורואה חובה לעצמו לעלות, ולכן צריכים להשקיע כמה שיותר כדי לעשות את זה. זה החלק האחד.

החלק השני זה באמת הסיסמה שאומרים עם שאין לו עבר אין לו עתיד וכולי. אז אתם עוזרים לנו. אבל זו רק חצי סיסמא. מה זה עם שאין לו עבר. מה זה עוזר שהיה לך עבר ואתה שוכח ממנו? זאת אומרת, אתה חייב להיות מחובר לעבר שלך כדי שיהיה לך עתיד, אחרת מה זה עוזר שהיה לך עבר אם אתה מתעלם ממנו? אז אתם צריכים לעזור לנו בחלק האחד, למצוא ולגלות את העבר שלנו, שאנחנו יודעים אותו מהתנ"ך, יודעים אותו ממקורות חיצוניים, אבל הוא נמצא, וצריכים לאתר אותו. אנחנו בכנסת צריכים לדאוג להתחבר לאותם שורשים של העבר כדי שמשם נוכל להמשיך הלאה. ואם נעשה כך תהיה לנו גם מדינה הרבה יותר מוסרית, יותר לאומית וציונית יותר, כמובן גם רחבה יותר, אבל זה בסדר.

והנושא השלישי זה הנושא של הר הבית באמת, שהוא על ראש שמחתנו. ועושה לי רושם שבאמת פה הרמנו ידיים, ופה השליטה נמצאת בידי ירדן והוואקף, ואנחנו רק איזה נספח, שאולי צריך לפעמים לשמור שחיצונית לא יעשו. והנה בחומה הזו יש משהו, אז מביאים מומחים אחרים, אז לא אנחנו. חס ושלום. ולא זה. זה הלב והבסיס, ואנחנו גם לא יודעים מה נעשה בפנים. ואני יודע רק מעדויות של הארכיאולוגים שנעשו שם חפירות והרס כל אותם יסודות שלנו של העבר. אני חושב שצריך להיות לחץ הרבה יותר מסיבי של הרשות ושלנו, כדי שגם הר הבית, והסיסמה הר הבית בידנו, כדי שלפחות רבע מזה יהיה נכון ושלפחות נתח יהיה בידנו, לפחות מההיבט הזה של השליטה על העתיקות ועל העבר שלנו שנמצא שם.

קודם כל התנצלות שאיחרתי. אבל כל חברי הכנסת שחושבים שהם לא עובדים קשה בו זמנים נמצאים בשלוש ועדות: בוועדת הכספים, בוועדה למעמד האישה. לא מאחרים מרצוננו, נאלצים לאחר.

קודם כל אני רוצה לברך את רשות העתיקות על הדברים היפים שעושים, והמעניינים. אבל יש לי גם ביקורת. אתם יודעים שאנחנו נציגי הציבור, ולא פעם אנחנו מקבלים תלונות. אני קיבלתי תלונה שמאוד הטרידה אותי. אדם שיש לו מגרש בחולון פתאום קם בבוקר ומגלה שהמגרש שלו הפך להיות אתר ארכיאולוגי, בלי לשאול את רשותו. אני חושבת שזו פגיעה בזכות הקניין שהיא זכות יסודית במדינת ישראל. ואחרי שחפרו ברכוש הפרטי שלו ופרסמו את זה בילקוט הפרסומים, ואחרי שגמרו לגלות את כל הממצאים הארכיאולוגיים לא מצאו לנכון להודיע לו שסיימו ופרסמו את זה. זה נודע לו איך שהוא. כמובן שזה פוגע וזה גזר דין קשה מאוד על אפשרות מכירת הנכס. לא הודיעו לו שסיימו לבדוק את הקניין שלו, את הרכוש שלו שהפך להיות אתר ארכיאולוגי. הוא מגלה אחר כך יותר מאוחר מגרש פרטי שלו הפך לאתר ארכיאולוגי, פורסם בילקוט הפרסומים, והוא, בעל הנכס, לא יודע מכלום. אני חושבת שכאן צריך לתת את הדין, לעשות חשיבה מחודשת, כדי שנושא כזה לא יקרה שוב.

אני רוצה לומר לך חברת הכנסת פינקלשטיין וגם המתעניינים, הנושא של רישום הערות אזהרה על מקרקעין באזורים שלמים. כמו למשל בהרצליה. אנשים מוצאים על נכס שלהם, במקרה לפעמים, שנרשמה הערה שהמקום או האזור כולו, כמו למשל במערב הרצליה בכפר שמריהו בחולון ובמקומות אחרים, הוא אתר עתיקות. בעקבות פנייה שלי, וגם הצעת חוק, נעתרה רשות העתיקות, ואני מספר לכם דברים ששמעתי רק לפני כמה ימים, קיבלה עליה והתחילה להפעיל נוהל שעל פיו הערות כאלה של רשות העתיקות תימחקנה לאחר שנעשתה הבדיקה.

אבל במקרה שהגיע אלי לא מחקו.

תרשי לי. אולי אחר כך גם מר דורפמן יתייחס לדברים. בכל זאת ישנה התקדמות בנושא הזה. החוק מחייב, דרך אגב, להודיע לבעל המקרקעין כאשר נרשמת הערה, והדבר הזה לא תמיד מתבצע, כי לא תמיד אפשר לאתר את בעל המקרקעין, לא תמיד המסמכים נשלחים בדואר רשום, יש גם עלויות שכרוכות בנושא, ולכן מצאנו לנכון ליזום שינוי מסוים בעניין. הבשורה שיכולה לצאת מכאן היום הוא אולי שמי שנעשתה בדיקה בשטח שלו כאשר הוא ביקש היתר בניה או לקראת עסקה במקרקעין ונמצא שהמקום אינו אתר עתיקות בפועל, אם הוא יפנה, ההערה תימחק.

אני הנחתי בשבוע שעבר הצעת חוק בנושא הזה. שחייבים ליידע את בעל הנכס, וכאשר מסיימים את החפירות חייבים למחוק את זה או להודיע לפחות כדי שבעל הנכס לא יפסיד. שיפרסמו שלא מצאו שום דבר.

אנחנו מתקרבים לסיום הדיון. אנחנו היום בדיון חגיגי. אנחנו לא בדיון של הוועדה בענייני דיומא. יחד עם זה, הנושא שהעלית הוא חשוב, כפי שאמרתי, אני מכיר את הנושא. הצעת החוק הזו הונחה כבר לפני שנה ויש התקדמות. תכף נראה את המצגת. אם לפני כן מי מראשי רשות העתיקות רוצה להגיב לדברים או להשיב לשאלה, בבקשה.

כן, לשאלתו של חבר הכנסת כבל. מתי התחילה הארכיאולוגיה בארץ. כשאני הייתי סטודנט לפני הרבה שנים למדנו שהאתר בעובדייה הוא מלפני מיליון שנה. היום, שיטות התיארוך הקדומות, גם בדיקות רדיואקטיביות כאלה ואחרות , השתפרו, ואנחנו יודעים שהאתר בעובדייה בעמק הירדן הוא בן מיליון ושש מאות אלף שנה. שם יש שרידים ראשונים באמת לייצור כלים על ידי אדם. וזה האתר הקדום ביותר לא רק בארץ ישראל אלא בכל אסיה כולה .

אתרים קדומים קצת פחות יש לנו בעמק הירדן העליון יותר, בערך מיליון ומאתיים אלף שנה, בירדן ההררי מה שנקרא, וקצת מעל, גשר בנות יעקב. ויש עוד אתרים אחרים קצת יותר צעירים. למשל, עכשיו רשות העתיקות חופרת אתר במחצבת רבדים בערך בן ארבע מאות אלף שנה. בתקופות האלה כמובן לא חשוב אם זה לפניני זמננו או לפני הספירה, אלפיים השנים האלה הן זניחות. זה לגבי שאלתך לגבי תיארוך האתרים הקדומים ביותר בארץ ישראל.

לגבי מה הכי חשוב, אני חושב שזו שאלה שאי אפשר לענות עליה. כל ארכיאולוג ייתן לך תשובה אחרת, ועדיף לא לענות על שאלה כזאת.

כל אחד יבחר. אני מזכיר לך שיש לנו את המגילות הגנוזות, חבר הכנסת כבל, אני מנסה לענות לך. אני אומר שכל אחד יכול לחשוב ולהעריך מה הממצא הכי חשוב. אני מזכיר את המגילות הגנוזות שאני חושב שהן הממצא הכי חשוב באלף השנים האחרונות מבחינה יהודית.

לגבי ההערה של חברת הכנסת פינקלשטיין. אנחנו עוסקים בעניין הזה. אנחנו קיבלנו גם הערה ממבקר המדינה. אפשר להגיד את זה פה בקול רם כי כל אחד יכול לקרוא את זה. זו סוגייה מאוד מורכבת, אני אשמח לפרט אותה. כמו שאמר חבר הכנסת שלגי, מיוזמתו וכתוצאה מדו"ח מבקר המדינה, אנחנו, אני מקווה, על סף פתרון של העניין הזה. הוא פתרון לא זול, הוא פתרון יקר.

יקר לגלות מי בעל הנכס?

כן. זה עולה כסף. זה מערכות שצריך להקים. ההערה האחרונה היא לגבי סוגיית הר הבית. תראו, רשות העתיקות עוסקת באופן מאוד אינטנסיבי. יושב פה ג'ון זליגמן שהוא ארכיאולוג מרחב ירושלים. אנחנו עוסקים בעניין הזה בצורה מאוד אינטנסיבית, בכל מה שקשור בענייני הר הבית. אני לא רוצה גם כאן להרחיב את הדיון. אני רק אומר שתי הערות.

אחת, להערה של חבר הכנסת סולומיאנסקי. המומחים הם בראש ובראשונה של רשות העתיקות. הם איתרו את הבעיה ושמו אותה על סדר היום. היו אחרי זה מומחים נוספים. וההערה הכי חשובה, זו לא סוגיה מקצועית. אני סיימתי.

אז אנחנו יכולים לעבור למצגת ולהשקת אתר האינטרנט שלכם. בהצלחה.

בשלוש במליאה ממשיכים בארכיאולוגיה.

צהרים טובים לכולם. אלפי אתרי עתיקות פזורים ברחבי ארצנו. אנחנו נתקלים בהם בסביבת המגורים שלנו, בצאתנו לחופשה, לאורך חופי הימים ועוד. לעתים אלה אתרי עתיקות גדולים ומרשימים שפותחו והפכו לדגמים ארכיאולוגיים בעלי שם עולמי, ולעתים אלה שרידים צנועים ביותר, שיכולים להיות גת חבויה בשדה, טרסה או סתם פיזור של חרסים או כלי צור.

אתר האינטרנט של רשות העתיקות יכול לעשות רבות כדי להביא לידיעת הציבור הרחב את השפע המגוון והמפתיע של התגליות המתגלות חדשות לפרקים, ואת העבודה הארכיאולוגית המאומצת המביאה לגילוים.

להשקת האתר אני מזמין את שותפי לעבודה, רחל קודיש. אנחנו עושים כאן איזה טקס קטן, מקווים שזה יעבוד כאן, תחזיקו לנו אצבעות.

אתר האינטרנט שלפניכם מציג עשייה ארכיאולוגית ענפה, רצינית ועיקשת, אותה מובילה רשות העתיקות ועובדיה בשם מטרה אחת: שמירה על עתיקות הארץ למעננו, למען הדורות הביאם. אני בסוגריים אומר, שמה שאנו משיקים עכשיו ומציגים בפניכם הוא אתר בעברית. תהיה לו גם נוסחה באנגלית בימים הקרובים. האתר הוא דינמי. כלומר, מתעדכן כל הזמן. נוספים לו תכנים חדשים. הוא כולל מידע רציף על פעילות הרשות, חפירות וגילויים חדשים, עבודות שימור ופיתוח, מחקרים ופרסומים חדשים. מקום מיוחד הקדשנו להצגתם של פעולות החינוך הארכיאולוגיות המתקיימות במרכזים החינוכיים שלנו, זו הזדמנות להזכיר את המרכזים הארכיאולוגיים במסגרת ועדת החינוך של הכנסת.

אני רק יכול להראות דוגמה כיצד הדברים נראים. אנחנו מציגים את שלל החפירות, כמובן עם אפשרות לקהל, על פי רוב בתי ספר וגני ילדים, שיכולים להזמין ולקבל את המידע המבוקש. אנחנו מקיימים עשרות, מאות אם לא אלפי פעילויות חינוכיות בתוך בתי הספר וגם לקהל הרחב. הפעילות פרוסה בכל רחבי הארץ, גם לציבוריות דוברת עברית וגם לדוברי ערבית.

כמו שאמרנו, האתר הוא אתר דינמי. בין היתר הצבנו לעצמנו כמטרה להציג את הפעילות הארכיאולוגית המחקרית בצורה דינמית, ברמה של חדשות. אנחנו מאפשרים לציבור הרחב גם לארכיאולוגים, גם למתעניינים, לראות בדיוק מה עושה רשות העתיקות בתחום החפירות הארכיאולוגיות. זו למעשה הפעם הראשונה שמוצג מידע כזה ON LINE, בזמן אמת בפני כולם.

רק כדוגמה, אחת החפירות האחרונות שנערכת בירושלים. אמנם ההסבר במידה מסוימת לקוני, אבל הוא די ממצה ודי מספק. ודבר חשוב, הוא לא מחכה לא שבועות ולא חודשים ובוודאי לא שנים. אנשים מקבלים את המידע הזה על חם.

במסגרת פיתוחו של אתר רשות העתיקות פותחו שני אתרים נוספים, ממש במקביל, באותו זמן. מדובר על מהדורה אלקטרונית של כתב העת, הארכיאולוגים מכירים את כתב העת חדשות ארכיאולוגיות. זה אחד מכתבי העת החשובים שיוצאים בעברית ובאנגלית במדינת ישראל, שבו למעשה יש סקירה של מירב החפירות שנעשות לאחרונה. עד היום פורסמו מאה שישה עשר גיליונות, ומהגיליון הבא אנחנו אמורים לפרסם מהדורה אלקטרונית דיגיטלית של כתב העת.

אתר נוסף שאנחנו עמלים בימים אלה ועומדים לסיים השלמת פיתוחו מוקדש לשימור המורשת הבנויה של ישראל, שעניינו פעולות השימור הננקטות על ידי רשות העתיקות, שהיא הגוף המוביל והחשוב ביותר בישראל בכל הקשור לשימור אתרי עתיקות. כאן אנחנו אמורים להציג למעשה גם את מגוון הפרוייקטים, מדובר על עשרות של פרוייקטים במשך השנה, כולל היבטים שהם מעבר לעשייה עצמה. לפנינו דף הבית של אתר האינטרנט שיוקדש לשימור.

לאלה יש להוסיף את האתר הקיים מזה ארבע שנים ועוסק בארכיאולוגיה של ירושלים. אתר הגן הארכיאולוגים ואתר אגודת הידידים.

אנו מקווים שאתר האינטרנט של רשות העתיקות יחשוף בפני הציבור, וזו המטרה שלנו, לחשוף את העשייה לפני הציבור. חלק מהמחקר הארכיאולוגי התוסס המתרחש בארצנו, ויעמיק את המודעות של כולנו לנושא שמירת העתיקות. תודה רבה.

האתר שלכם עלה. אני יכול להעיד שרק לפני שלושה ימים נכנסתי לאתר של רשות העתיקות. היה בסדר, אבל לא דבר כזה. באמת, האתר החדש אחר. ברכות לכם. אולי כדאי שתאמר את כתובת האתר לטובת הצופים בבית.

הכתובת היא לצערנו כתובות אינטרנט הן באנגלית: www. Antiquities.org.il הסטיקר מחולק לכל האורחים.

אנחנו תכף נסיים את המפגש שלנו כאן ונעלה יחדיו בעוד עשר דקות בקומה השנייה. אנחנו נחשוף את תצוגת הארכיאולוגיה כאן בכנסת, שהביאה לנו רשות העתיקות. דברים מרתקים. אנחנו נהיה שם בהדרכת הארכיאולוגים. אני מזכיר לכולם, גם לצופים בבית, שבשעה שלוש יימשך ויתקיים במליאה דיון במסגרת יום הארכיאולוגיה החגיגי שאנחנו מקיימים כאן בכנסת. בשלב זה אנחנו מודים לכל המשתתפים, לאנשי רשות העתיקות, לאנשי החברה לחקר ארץ ישראל ועתיקותיה, לכל הארכיאולוגים, החוקרים, אנשי המשטרה, כמובן חברי הכנסת, כל האורחים הנכבדים ששמרו פה על סדר ושקט מופתי.
תודה רבה לעולם, אנחנו עולים לקומה השנייה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40