כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך והתרבות

11.7.2004

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 274

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום ראשון, כ"ב בתמוז התשס"ד (11.7.2004), שעה 11:00

קליטת תלמידים מאור יהודה בבית-ספר אורנים בנווה יהוד מונוסון.

חברי הוועדה: אילן שלגי - היו"ר


גלעד ארדן


ענבל גבריאלי


משה גפני


איתן כבל

חנה חמו - מפקחת, מחוז המרכז, משרד החינוך והתרבות


מלכה קרן - מנהלת בית-הספר אורנים, נווה מונוסון


יצחק בוקובזה - ראש עיריית אור יהודה


עופר בוזי - ממלא מקום ראש עיריית אור יהודה


יוסף קסטל - לשעבר ראש עיריית נווה מונוסון


מרדכי פלדמן - מחזיק תיק החינוך, מינהלת נווה מונוסון


נתן ארן - ראש לשכת ראש העיר, עיריית נווה יהוד מונוסון


מיכל לבין-קורי - מחזיקת תיק החינוך, מועצת העיר נווה יהוד מונוסון


יוסי בן-דוד - ראש העיר נווה יהוד מונוסון


איתן פולק - יו"ר המינהלת נווה מונוסון


אילן שביט, חבר מועצת העיר נווה יהוד מונוסון


אלי זרחין - יו"ר האגודה הישראלית למען ילדים עולים


אורי ורדינון - תושב יהוד, חבר הנהגת הורים


אילן מאור - יו"ר הנהגת ההורים

יהודית גידלי

תמר שפנייר

בוקר טוב, החלטנו לבוא לכאן - קודם כל כדי שלכם יהיה יותר נוח. שנית, היות ולוח הזמנים שלנו מאוד מלא, ועד סוף יולי, בימים ב' עד ד' הלו"ז שלנו מלא, החלטתי לבוא הנה ביום א'. בסוגייה של בית הספר אורנים היו אליי פניות התארגנות של הורים, ותיכף אחרי כן פניות משני ראשי ערים - ממר יוסי בן-דוד, ראש העיר יהוד, וממר יצחק בוקובזה, ראש העיר אור יהודה. לכן חשבתי שיש כאן קושי, ואולי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת יכולים לסייע. נרצה קודם לשמוע אתכם. אולי נפתח בכך שנשמע מעט ממנהלת בית-הספר על בית-הספר ועל החיים בו היום, ועד כמה יש בו ילדים משתי הערים. אחר כך נתקדם. כמובן שצריך לשמוע את אנשי משרד החינוך, ראשי הרשויות, ההורים.

בבית-ספר אורנים הילדים לומדים מהגן ועד כיתה ו', בכיתה ז' הם עוברים ללמוד בחטיבת הביניים ביהוד. השנה היו לנו בבית הספר 341 תלמידים, 25 חברי צוות. לפי ההרשמה שלנו, בשנת הלימודים הבאה יהיו לנו 345 תלמידים. בית-הספר קיבל הכרה כבית-ספר על-יסודי ייחודי בנושא הדמוקרטיה כבר בשנת תשנ"ו.

זה שאת בית-ספר על אזורי ייחודי, פירושו של דבר שמתוך היישוב יכולים להירשם אליו ילדים שלא גרים בקרבתו, או גם מיישובים אחרים?

במסמך שיש לנו בעניין הזה, החלטת הוועדה דאז אמרה שיכולים להירשם ילדים מיישובים אחרים בהסכמת שתי הרשויות.

מר קסטל שלח לי מכתב, ואני השבתי לו שנבוא למקום ואם הוא רוצה, הוא מוזמן לבוא.

מאז שאנחנו מוכרים כבית ספר, יש לנו דגש מאוד חזק לחינוך לדמוקרטיה, לערכים דמוקרטיים, בבית הספר. זה בא לידי ביטוי בכך שהילדים כולם משתתפים בפרלמנט בית הספר, זה פרלמנט שמתכנס פעם בשבועיים ויש לו סמכות לקבלת החלטות הנוגעות לבית הספר שמחייבות את כולנו. זה בא לידי ביטוי בכך שכל הילדים שותפים לכל הוועדות של בית הספר, החל מוועדת המשמעת של בית הספר, דרך ועדות תפעול שונות. זאת תוכנית שאנחנו עובדים איתה כבר הרבה שנים, ואנחנו חושבים שהיא מאוד מוצלחת ומאוד נכונה בחינוך. בנוסף לכך, תוכנית הלימודים שלנו היא בהתאמה לדרישות משרד החינוך, מודגשים בה מספר עקרונות חשובים לנו, כאשר העיקרון החשוב שהייתי רוצה להדגיש זאת הוראה לאחריות אישית של הילדים, מודעות עצמית ושאיפה למצוינות.


אני רוצה להגיד מילה על המבנה הארגוני-קהילתי של בית הספר, כי זאת נקודה מאוד חשובה אצלנו. המבנה הזה מבוסס על התפיסה שאומרת שכדי לחנך ילד אחד דרוש כפר שלם. אנחנו רואים את האחריות של הקהילה לחינוך הילדים. לכן גם המבנה הארגוני-הקהילתי של בית-הספר תואם את התפיסה הזאת. יש כמאה הורים פעילים בבית הספר בוועדות שונות, יחד עם המורות - חלקן כיתתיות, חלקן בית-ספריות. ההנהגה של בית הספר שותפה לדיונים גם עם המינהלת של נווה מונוסון. ההחלטות שמתקבלות שם נוגעות לעתידו של בית הספר ולתפיסתו, וביחד אנחנו דואגים לכל ילד וילדה בקהילה.


עוד מילה על העניין של שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בבית-הספר. הילדים בעלי הצרכים המיוחדים משולבים בבית-הספר מאז ומתמיד בכיתות הרגילות. אין לנו שום כיתה של חינוך מיוחד. כולם משולבים בכיתות רגילות, גם לפני שחוק החינוך המיוחד על תיקוניו השונים עבר כהוראה מיוחדת.

תגדירי מה זה צרכים מיוחדים - אוטיסטים, לקויי למידה?

מי שבא לבית-הספר על צרכיו המיוחדים. זה עיקרון בעינינו, זאת זכות בעינינו וגם ערך, ואנחנו עובדים עם התפיסה הזאת. יש פה מספר משפחות לא קטן שעברו להתגורר בנווה מונוסון מכיוון שהם יודעים שזאת התפיסה שלנו ומכיוון שהם מעוניינים שילדיהם בעלי הצרכים המיוחדים יהיו משולבים בכיתות הרגילות. אנחנו קולטים אותם בשמחה וגאים מאוד בכך.

מבחינת חלוקה למקומות מגורים של התלמידים - 341 תלמידים, מניין הם באים?

אני לא יכולה לתת את הנתון הזה, כי מבחינתי כל הילדים הם הילדים של אורנים נווה מונוסון. סמכות הרישום איננה בידי, אני לא יודעת מניין הילדים מגיעים, אני מקבלת הוראות ממנהלת מחלקת החינוך את מי לרשום. מבחינתי כל הילדים הם ילדים של אורנים.

את לא יודעת כמה מהתלמידים שלך גרים ביהוד? לאחרונה אוחדתם, אבל כמה מהתלמידים שלך באים מחוץ לנווה מונוסון, כמה מהם מיהוד וכמה מאור יהודה? המפקחת יודעת?

אני אחדד את הדברים של מלכה. הרשם הפורמלי של רישום תלמידים זאת הרשות המקומית. מנהל בית-הספר לא בודק מניין כל ילד מגיע.

בשבוע שעבר היה בוועדה שלנו דיון בנושא של ביקורי מורים אצל תלמידים. המורה צריך לדעת איפה התלמיד גר, אם יש חלילה אבל במשפחה או יש בעיה שבגללה רוצים לבקר את הילד, אז יש לכם כתובות בבתי-הספר. אל תיתממו.

יש לנו תיקי מינהל כיתה, ולצורך תיק מינהל כיתה יש כתובות ויש טלפוני חירום ולמי פונים. אם יש צורך, מסתכלים בתיק.

יש פה מישהו, אולי מהרשות המקומית, שיודע לומר לנו כמה תלמידים גרים בנווה מונוסון, כמה ביהוד שנווה מונוסון אוחדה עמה וכמה באור יהודה?

בשביל לדעת את המספר המדויק אנחנו צריכים לעשות מעקב שלא עשינו. ההערכה שלנו היא שבסביבות 25-30 אחוז מהילדים באים מחוץ לנווה מונוסון. זה כלול את יהוד, אור יהודה, משמר השבעה, יגל ומושבים מהאזור.

אולי ראש העיר יהוד יכול לתאר מה הקושי שהתעורר. יש ביקוש גדול להרשמה ואין מקום בבית-הספר?

אני רוצה להבהיר כמה דברים. ב-11.3.2004 היה לנו סיכום שנקבע במחוז.

אני רוצה לדעת כמה תלמידים בבית הספר הם מנווה יהוד מונוסון, כמה מרשויות אחרות ומה בעצם הבעיה? האם יש חוסר מקום?

בישיבה שהיתה במחוז ב-11.3.2004, בסיכום שעליו חתומים כל הנוכחים כתוב בצורה ברורה וחד-משמעית שבית-ספר אורנים יקלוט תלמידים על פי יכולת הקליטה בלבד. באותו סיכום לא נאמר שלא יירשמו תלמידים נוספים מאזורים אחרים, בעיקר יהוד שהיא חלק מהעיר המאוחדת. זה הסיכום שהגענו וחתמנו עליו. אני בכלל לא מבין את כל המהומה שנוצרה לאחר מכן.

מה יכולת הקליטה ומהו הביקוש?

יכולת הקליטה מפורטת בצורה ברורה על-ידי מנהלת בית-הספר ומנהלת אגף החינוך. כבר מראש ידעו שבכיתות א' יכולת הקליטה כמעט מלאה. בשאר הכיתות עוד היתה יכולת קליטה, ולא היתה שום מניעה לקלוט עוד תלמידים, ואכן נקלטו. אני לא מבין את כל המהומה שנוצרה לאחר מכן. אני חייב לציין כאן בצורה ברורה וחד-משמעית - העיר נווה יהוד מונוסון היא עיר מאוחדת, והיום אנחנו לקראת השלמת האיחוד. יש לנו זכות, לדעתי גם מה שהיה בעבר וגם על פי המסמך של ה-11.3.2004, שיירשמו תלמידים גם מהעיר המאוחדת, גם מאור יהודה, על פי יכולת הקליטה בלבד. זה שכיתות א' נסתמו והתמלאו, זה במפורש רשום בהסכם. רשום בצורה ברורה וחד-משמעית שאופי בית-הספר לא ישתנה. אין לנו שום כוונה להוסיף פה קרוואנים או להוסיף כיתות או לשנות את אופי בית-הספר. יצאו פרסומים בנווה רבין על כך שילדים לומדים בבית-הספר, עירבו כאן מסחר על חינוך. הפרסומים הגיעו אלינו, והיו פרסומים שחתומים עליהם כל מיני יזמים והם היו מעורבים בשיווק שלהם. יש סיכום, וצריך לעמוד בסיכום. הסיכום אומר בצורה ברורה שאופי בית-הספר לא ישתנה, לא יגדילו כיתות והרישום יהיה פתוח.

אתה לא היית בסיכום, אתה אומר דברים בעל-פה.

אני רוצה לומר שסיכומים אפשר לשנות, אפשר לשפר.

אני הייתי ראש רשות חינוך, אין לי שום כוונה לשנות את אופי בית-הספר. בית-ספר כזה קטן ששייך לעיר מאוחדת, שהיא רובע עירוני - אין לי כוונה לשנות את המבנה והאופי שלו. כל המהומה שנוצרה - אני יכול להגיד לך שאת מספר התלמידים שנרשמו מיהוד או מהעיר המאוחדת לכיתות א', אפשר לספור בקושי על שתי ידיים. אלה תלמידים שגם האחים שלהם למדו כאן בשנים הקודמות וזה המשך, זה לא משהו שהשתנה פתאום לאור איחוד העיר. זה בסך הכל רצף של דברים, אין שינוי משמעותי. זה לא שהיו תשעה או שמונה או שבעה תלמידים ופתאום יש ארבעים. אין שום שינוי בין מה שהיה קודם לבין מה שקורה עכשיו, אנחנו לא רוצים שיהיה שינוי גם בעתיד. הדברים נאמרו בצורה ברורה באותה ישיבה, שנכון שלא השתתפתי בה, הייתי אז במשרד הפנים - -

כשאתה אומר שכיתות א' התמלאו - מהיכן התלמידים? מנווה מונוסון?

גם מנווה רבין, גם ממונוסון, גם מיהוד וגם מאזורים אחרים. רשמנו אותם לפי אזור רישום פתוח, והכיתה התמלאה. אין לנו שום כוונה לשנות את אופי בית-הספר ולהוסיף עוד כיתות. ברגע שצריך לרשום תלמידים נוספים, צריך להוסיף כיתה. אנחנו לא מתכוונים לעשות זאת, לא מעוניינים ולא רוצים בזה. יש פרוטוקול, והפרוטוקול אומר את הדברים בצורה ברורה על פי הסיכום. זה שיש עוד תלמידים מנווה רבין שרוצים ללמוד כאן - אנחנו גאים בזה, אבל אין לנו יכולת לקלוט אותם. בכיתות שניתן לקלוט תלמידים, אין לנו שום בעיה.

כמה תלמידים מנווה רבין נרשמו לכיתה א'?

אנחנו לא יודעים.

הישיבה הזאת היתה כבר לפני כמה ימים, והנושא הוא תושבי נווה רבין. אתם לא יודעים נתונים כמה נרשמו לכיתה א'?

השאלה היתה כמה נרשמו מיהוד. מיהוד נרשמו שבעה. מנווה רבין ידוע לנו על שניים.

מר בוקובזה, אני מבין שיש שכונה חדשה בעיר שלך. מה הבעיה? לא מקבלים ילדים מהעיר שלך?

לכיתה א' לא מקבלים ילדים מאור יהודה.

מה אתה מציע? שירחיקו ילדים אחרים או שיוסיפו קרוואנים?

שאלת על נתון. אני רוצה לענות. לכיתה א' נרשמו השנה 17 תלמידים מאור יהודה, 5 מיהוד והשאר - 48 - מנווה מונוסון. בסך-הכל 70 ילדים לשתי כיתות. הילדים האלה התקבלו, אז אני לא מבין על מה המהומה.


אני רוצה להקריא את הסיכום מהדיון של ה-11.3, שיצחק ידידי אמר שכנראה לא קראתי אותו טוב: "המחויבות הפדגוגית והקהילתית לקליטת תלמידי שכונת נווה רבין מאור יהודה בבית-הספר נווה מונוסון מוטלת על הדרג הפדגוגי בבית-הספר ועל הנהגת ההורים המקומית תוך שיתוף פעיל של נציגי הורי שכונת נווה רבין". לא אגף החינוך, נציגי ההורים. לאגף החינוך אין שום זכות להתערב.

גם את הסיכום הזה, אם צריך, אפשר היה לשנות.


מה הבעיה. לכיתות א' קיבלו ילדים. בכיתות האחרות יש בעיה של מקום?

קודם כל, יש עוד 8 תלמידים שלא קיבלו. אם יש 70 ילדים בשתי כיתות, אין שום סיבה בעולם שלא יקבלו עוד מספר ילדים. הם מצהירים שהם קיבלו 17 ילדים מיהוד, אני לא בטוח שהמספר הזה נכון. אני יכול לראות את השמות שלהם?

תוכלו לקבל את השמות.

אם הם קיבלו מאור יהודה, מחוץ לנווה רבין, זה לא מקובל. אם קיבלתם 17 תלמידים, כפי שאתם מצהירים, למה שלא תקבלו גם את שמונה התלמידים הנותרים? בסך הכל לא הטלתי הרבה על בית-הספר, באור יהודה יש לנו בתי-ספר שלומדים בהם ארבעים ילדים בכיתה. עכשיו, אין שום סיבה שיבואו הנה ילדים מיהוד, ביהוד יש שני בתי-ספר. נניח, כפי שנאמר פה, שבית-ספר אורנים זה חטיבה צומחת מגן הילדים. חמשת הילדים מיהוד לא היו כאן בגן הילדים, הבאתם אותם לכיתה א' בשנה הזאת. מביאים חמישה מיהוד כדי למנוע הבאת ילדים משכונה מאור יהודה. אין סיבה בעולם למה יהיו פה חמישה מיהוד, כשמדובר על בית-ספר משותף.

בנווה רבין אין בית-ספר? בניתם שכונה שלמה בלי בית-ספר?

באור יהודה יש לי גישה, אני משתדל לחשוב כלכלית. למרות שאנחנו לכאורה עיר חלשה, אנחנו חושבים כלכלית. יהוד יותר עשירה אז מותר לה להשאיר בתי-ספר פתוחים בתת-אכלוס - שניים ביהוד ואחד במקום אחר. לנו אין המקורות של יהוד, אצלנו משתדלים לצמצם ולחסוך איפה שאפשר. אני סגרתי בשנת 2001 שני בתי-ספר. הם לא היו ברבע או חצי אכלוס, הם היו ב-60% אכלוס, חשבתי שמדינת ישראל לא צריכה להחזיק תיכון ובית-ספר יסודי בתת-אכלוס, אפילו אם הוא 40% או 35%. סגרתי והתארגנתי ואמרתי למשרד החינוך: אני בונה שכונה חדשה. עכשיו אני סוגר בתי-ספר בעיר, כאשר יהיה צורך תנו לי לבנות בשכונה החדשה הזאת בית-ספר. למרות שהשכונה זכאית לבית-ספר מעצם הקמתה, הוספתי את הנימוק הזה ליתר ביטחון. לימים, כפי שחששתי, התברר שלמשרד החינוך אין כסף. באו הגזירות החדשות וכסף אין. נפגשתי עם אנשי משרד החינוך ואמרתי: אני חי במדינה הזאת, מקצצים לאלמנות, למשפחות מרובות ילדים, למשפחות חד-הוריות. יש בית-ספר כאן, קרוב מאוד לשכונה. הילדים מנווה רבין יכולים ללכת לבית-ספר אורנים.


יהוד היא יותר רחוקה מנווה מונוסון, מביאים ילדים מיהוד לבית-הספר הזה ואומרים לילדים מנווה רבין ללכת לבית-ספר אחר. אני יכול לבנות בית-ספר, גם אני זכאי לכך, רק שבית-הספר יֵשב על עוד 10-12 דונמים, והקרקע באזור הזה היא יקרה, 600 אלף דולר לדונם. 10 דונם שאני יכול לחסוך זה 6 מיליון דולר. אם מחר המדינה תמכור את האדמות ב-6 מיליון דולר, היא תרוויח. כך המדינה גם לא צריכה לבנות בית-ספר, לא צריכה להחזיק אותו וגם יכולה למכור את האדמות.

גב' חמו, המפקחת במשרד החינוך, איך אתם רואים את העניין?

אני רוצה לציין שלוש נקודות. ראשית, אופי בית-הספר ייקבע על-ידי הנהלת בית-הספר וההורים המאכלסים אותו יחד עם התלמידים. אם למישהו יש מחשבות אחרות, אני רוצה להגיד את זה כאן באופן פורמלי - אופיו של בית-הספר, איכותו, דרכיו והחזון שלו ייקבע על-ידי מנהלת בית-הספר, שהיא מנהלת מעולה, ויש לה צוות מורים נהדר, יחד עם נציגות ההורים.

את נציגת משרד החינוך והתרבות. איך משרד החינוך נותן פתרון לילדים שאין להם בית-ספר?

מר שלגי, תן לי לסיים. נקודה שנייה, בגיל הרך, קרי גן וכיתה א', המבנה איננו יכול לקלוט יותר מ-70 ילדים, על פי אגף הבינוי של משרד החינוך. נכון שבכיתה רגילה מותר לקלוט עד 40 ילד, אז היינו יכולים לקלוט 80 ילדים, אבל במקרה דנן אפשר לקלוט רק 70 תלמידים בחטיבה הצעירה. משרד החינוך מחוז מרכז קבע - וזה היה הסיכום אצל מנהלת המחוז, גב' דפנה לב - שאורנים יקלוט את ילדי כיתה א' מנווה רבין.

למה מנהלת המחוז לא באה היום?

אני הנציגה שלה.

עם כל הכבוד, אני חושב שאם הגב' לב היתה באה, אולי היה יותר קל לפתור את הדברים במקום.

ההסכם היה שאורנים בנווה מונוסון יקלוט את ילדי כיתה א' מנווה רבין לשנת הלימודים התשס"ה, וכל שאר הכיתות במידת יכולת הקליטה. זה מה שנאמר.

זה חלק מהסיכום שנרשם ב-11 במרץ?

לא.

זאת אומרת, זאת ההחלטה שלכם.

הכל לפי יכולת הקליטה.

לא, אני מצטערת. הסיכום אצל מנהלת המחוז היה שאורנים יקלוט את ילדי כיתה א' מנווה רבין. בזמנו דובר על 7 ילדים. ואם יש יותר - -

את שומעת - יש 17 ועוד 8.

אנחנו מדברים לא על 8 אלא 7 נוספים מנווה רבין. ה-7 הנוספים האלה אמורים להיקלט בנווה מונוסון בכיתה א'. זה היה הסיכום אצל מנהלת המחוז. אני יודעת שאני מעוררת מחלוקת, אבל זה המסר של מחוז מרכז - שילדי כיתה א' מנווה רבין ייקלטו בנווה מונוסון, לפני ילדי יהוד. רק בכיתה א'.

משרד החינוך אומר כך: בכיתה א' יש עדיפות לנווה רבין. בכל שאר הכיתות יש עדיפות לנווה מונוסון.

- - -

יצחק בוקובזה ויוסי בן-דוד, אני לא מבין את הבעיה. אני חושב שסוג כזה של בעיה יכול היה להיפתר בין שניכם, אתם גם חברים, ולא היה צריך לבטל את זמן העבודה של כל כך הרבה אנשים.

זה היה יכול להיפתר בין שניכם, בסיוע משרד החינוך.

אני מקשיב כאן לדברים, ואנחנו מנסים עד לרגע לזה להבין על מה הסיפור. אם זאת הבעיה, אנחנו מוכנים שאלה יהיו הבעיות בכל מחלקות החינוך בכל הארץ. יש שתי הנחות עבודה - שיש בית-ספר בנווה מונוסון, שהוא בית-ספר אזורי. יש עדיפות לילדי נווה מונוסון, על זה אין מחלוקת. אני ממשיך הלאה. אין עוררין על כך שמקבלים היום את ילדי האזור לכל הכיתות האחרות. הוויכוח מצטמצם ל-8 הילדים, בהנחה שהנתונים שנתן יוסי בן-דוד, ראש עיריית נווה יהוד מונוסון, הם אכן כאלה. ואני לא רואה סיבה שאלה לא הנתונים הנכונים. שאלת השאלות היא - האם יש לפרוץ את המסגרת שהמנהלת קבעה, קרי X תלמידים בכיתה א' - -

זה לא המנהלת, זה גודל המבנה.

בסופו של דבר אנחנו נסגרים סביב השאלה כמה תלמידים צריכים להיות בכיתה א'. יש כאן שתי עמדות. עמדה אחת אומרת שהמבנה לא יכול להכיל יותר מ-X תלמידים, ויש סברה אחרת של יצחק בוקובזה: יכול להיות שיש בעיה, אבל בואו נמצא פתרון ל-8 האלה.

הם קודמים לילדי יהוד.

יש בעיה גם בשאר הכיתות.

כיוון שיש לי הרבה מאוד זכויות בהקמת נווה רבין, אני אומר לך, יצחק, ואני אומר לך, יוסי, שניכם מטרידים ועדה על דבר שאתם יכולים למצוא לו פתרון בחדר סגור אחד, גם כשני חברים, גם שני שכנים. הפתרון נראה בעין, ואני מניח שאפשר למצוא אותו. אני לא מבין את ההתעקשות על 8 התלמידים - או שהכיתה יכולה להכיל אותם או לא. אם העדיפות היא לנווה רבין על יהוד, תמצאו את הפתרון לזה.

הפתרון הוא בסיכום.

לא, הפתרון הוא ביניכם. אתם מנסים להכניס אותנו - -

אני רוצה להצטרף לדבריו של חבר הכנסת כבל לגבי חיוניות הדיון בהשתתפות כולנו, גם אני סבורה שהדברים היו יכולים להיפתר בין שני ראשי הערים, גם בגלל החברות ביניכם וגם בגלל המספר המצומצם של התלמידים שלגביהם יש כרגע מחלוקת. למיטב הבנתי, המחלוקת היא לא אך ורק על השמונה, יש סעיף קודם למחלוקת שאומר: מדוע קלטו חמישה תלמידים מיהוד בטרם קלטו קודם כל את כל אלה שבאו לשעריו של בית-הספר, שאותם באמת היו צריכים לקלוט קודם משום הקרבה הגיאוגרפית של השכונה אל בית-הספר. אם תהיה הבנה בין יהוד, נווה מונוסון ואור יהודה, שבאמת סדרי העדיפויות הם קודם כל נווה מונוסון ואחר כך נווה רבין ואחר כך יהוד, העניין ייפתר. זה הגיוני, גם בשל הקרבה הגיאוגרפית של נווה רבין וגם בשל קיומם של בתי-ספר נוספים ביהוד. אם תהיה הסכמה לגבי זה, הרי שהמחלוקת מצטמצמת לשלושה תלמידים, כי במקום חמישה התלמידים מיהוד יקבלו חמישה מנווה רבין. אני לא אומרת אם ניתן להכניס יותר תלמידים, משרד החינוך אמר את דברו שהגבול הוא 70 תלמידים.

האוזן שלי שמעה פה שייתכן שלא כל מי שהגיעו מאור יהודה הם מנווה רבין. מר בוקובזה, יכול להיות שיש תלמידים שלך שאתה צריך למשוך למקום אחר.

אין לי בעיה למשוך - -

יכול להיות שצריך להעביר דרך מסננת את 17 התלמידים מאור יהודה, לראות אם הם אכן מגיעים מנווה רבין ולהפוך את סדר העדיפויות.

זה הגיוני.

יש כמה דברים שאני רוצה שיובהרו בצורה ברורה, פשוטה וחד-משמעית. אני באמת לא מבין מה אנחנו עושים כאן.

קודם כל, אנחנו פה כי קיבלתי מכתב משני ראשי ערים במדינת ישראל. אמרתי: המחלוקת היא על בית-ספר לא גדול, בואו נלך ונראה מה זה. בכל זאת יש בעיה, אתם לא הצלחתם עד עכשיו לפתור אותה ביניכם.

הם לא הצליחו גם להבהיר לנו.

אני מודה לכם שאתם כאן איתנו, ואני חושב שאחרי ההבהרה שאני אתן הרבה דברים יֵרדו. קודם כל, חמשת הילדים שרשומים בכיתה א' הם ילדים שהיו רשומים כאן כבר שנה קודם, מהגן, הם התחילו פה בחטיבה הצעירה. עד פברואר, לפני הדיון במרץ, היו אזורי רישום פתוחים, ואותם ילדים נרשמו עוד לפני פברואר, לפני הדיון. אלה חמישה ילדים מהחטיבה הצעירה שהמשיכו ברצף, הם נמצאים כאן כבר שנה. אפילו לא ילד אחד נרשם לאחר מכן.


דבר שני, אמר יצחק ידידי, ואני קורא מתוך הפרוטוקול: "בדיון הוצגו מטעם נציגי שתי העיריות נתוני התלמידים האמורים ללמוד בבית-ספר נווה מונוסון החל משנת הלימודים תשס"ה, על פי צפי התחזיות לגבי מספרי התלמידים בשני היישובים - יהוד-מונוסון ואור יהודה - לשלוש השנים הקרובות, וכן מתוך היבטים פדגוגיים, מתוך רצון להסתייע במנגנון מינהלי משותף לתקופת ביניים זו כדי לאפשר המשך טיפול נאות של בית-הספר המצליח בנווה מונוסון, תוך שמירת על צביונו הקהילתי ויכולת קליטת התלמידים בכל שכבות הגיל בבית-הספר". זה אומר בצורה ברורה, קודם כל חמשת התלמידים מיהוד ממשיכים כאן ברצף, לא נרשם אפילו ילד אחד שלא היה כאן בחטיבה הצעירה.

אם יוכח שאלה תלמידים שממשיכים ברצף, לזה אני מסכים. עולה על דעתך שאני אגיד שילד שלמד באורנים בגן לא ימשיך לכיתה א'?

אני מוכן להתחייב שחמשת הילדים נמצאים באורנים מהגן. לפי מה שנקבע, שהרישום הוא גם מיהוד, גם מנווה מונוסון וגם מאור יהודה, קיבלו פה 17 תלמידים מאור יהודה.

אני יכול לשבת אתך על רשימת התלמידים אחד אחד?

כן. אני מוכן לשבת אתך בכל רגע שתרצה.

מר פולק, תגיד לי מה הבעיה.

אני יושב-ראש מנהלת נווה-מונוסון, שאנחנו מקימים עכשיו במסגרת האיחוד. אני רוצה לתת לחברי הכנסת קצת רקע לגבי הקונטקסט של אותה החלטה באותו דיון. אנחנו זומנו לדיון במשרד החינוך, כשנאמר לנו שהם רוצים לבחון שיתוף פעולה בין בית-הספר בנווה מונוסון לבין אור יהודה, לראות האם יש אפשרות שנוכל לעזור להם באופן זמני. הגענו לדיון ונאמר לנו בדיון שעומדים לאחד אזורי רישום. אנחנו אמרנו: לא באנו לדיון בנושא הזה. אמרו: "רבותיי, אתם תקבלו פה היום החלטה. אם אתם לא תשבו פה, נקבל את ההחלטה לבד". בעצם אנסו אותנו להחלטה הזאת. פעמיים התקשרה המנכ"לית של משרד החינוך, נודע לנו שהיתה פגישה - -

מה זה "אנסו אותנו"? יש למשרד החינוך סמכות ורשות להחליט. אתה יכול ללכת לבית משפט אם זה לא מוצא חן בעיניך.

אני ארחיב בנקודה הזאת, כי חשוב שחברי הכנסת ישמעו. נודע לנו שלפני כן מר בוקובזה נפגש עם הגב' לימור לבנת, וזה היה דיל סגור כי פעמיים המנכ"לית התקשרה - -

סליחה, אני לא נפגשתי עם לימור לבנת.

מה שיצא מהדיון הזה זאת לא החלטה לפי סדר מסודר של משרד החינוך, לא התכנסו הוועדות המתאימות לאיחוד אזורי רישום. הדבר היחיד שיצא הוא מין סיכום ישיבה כזאת, שלהערכתי מעבר לרצון טוב לא מחייב כלום, כי אין פה תהליך נכון של משרד החינוך לאיחוד אזורי רישום.

מה הבעיה שלכם?

הבעיה שלנו היא כזאת - הוצבה בפניך מפה שאומרת שיש בית-ספר אורנים, יש בית-ספר במעלה, יש שני בתי-ספר שיצחק בוקובזה מסר לגורמים פרטיים.

את זה אני שומע לראשונה. זאת הבעיה?

כן, מר בוקובזה מסר אותם לגורמים פרטיים, ללב לבייב. בתי-הספר האלה עומדים ריקים.

אדוני היושב-ראש, ראש עיריית אור יהודה הצהיר קודם שהוא סגר את בתי-הספר. מה העירייה עשתה איתם אחר כך, זה משהו אחר. אבל אני לא חושבת שאתה צריך לאפשר השמצות בדיון הזה. ברגע שראש העיר אומר שהוא לא נפגש עם שרת החינוך, אז הוא לא נפגש איתה.

אתם הופכים עניין כלכלי לפוליטי.

העובדה היא פשוטה. אנחנו כנווה מונוסון רואים שנבנית פה שכונה של 1,400 יחידות דיור, אין תכנון של בית-ספר. ממוצע התלמידים באור יהודה בכיתות א' הוא 28 תלמידים על פי נתונים של משרד החינוך. אני לא מבין למה מר בוקובזה לא יכול למצוא פתרון. הבעיה היא שדפנה לב מנסה ללחוץ על יוסי בן-דוד להוציא חמישה תלמידים מיהוד ולהכניס במקומם את תלמידי נווה רבין, כשבאור יהודה יש מקום בכיתות א' על פי הנתונים של משרד החינוך. לכן אנחנו הזמנו אתכם הנה, כי אנחנו לא מסוגלים להתמודד בעניין הזה עם משרד החינוך. דפנה לב לא הוציאה סיכום כתוב, הכל בשיחות טלפון, הכל באיומים.

- - -

- - -

אדוני היושב-ראש, להערכתי יש פה דבר שלא מספרים לנו. הוויכוח על מספרי התלמידים - גם לי מפעם לפעם יש עסקים בחינוך ואני בודק אפשרויות של העברת תלמידים, כחבר כנסת. יש בעיות, יש היום מצוקת דיור קשה בכל הארץ, גם בחינוך החרדי יש מצוקה אמיתית וגם אנחנו מנסים להעביר תלמידים. עם חמשת התלמידים או שמונת התלמידים הללו - שני ראשי מועצות, כמו שני ראשי המועצות שנוכחים כאן, היו פותרים את זה בשיחה של עשר דקות. אם אתם רוצים לפתור את הבעיה המיידית שהעליתם כאן, להערכתי אנחנו לא צריכים להישאר כאן, אדוני היושב-ראש. תושיב את שניהם יחד, והבעיה תיפתר. לא יכול להיות שיש בעיה כזאת. עם הבעיות שיש היום במערכת החינוך, זה מצחיק. אני מתחיל לחשוב שאנחנו נמצאים בדיון של פורים ולא בדיון רציני.

הכישלון פה הוא לא של שני ראשי הערים האלה, אלא של משרד החינוך והתרבות.

הכישלון הוא הראייה המעמדית של תושבי נווה מונוסון.

סליחה, זה לא מקובל עליי.

איפה מנהלת המחוז שלך? איפה מנהלת המחוז השני? הן היו צריכות להיות פה, הן היו צריכות לפתור את זה קודם.

סליחה, אדוני, מנהלת המחוז שלי ישבה עם שניהם.

הבעיה המיידית להערכתי לא קיימת. אני לא חושב שצריך להאשים את משרד החינוך, אני לא חושב שצריך להאשים מישהו. משרד החינוך לא אשם, ראשי הרשויות לא אשמים. יש פה כנראה משהו, אדוני היושב-ראש, שאתה לא יודע וגם אני לא יודע. יש פה כנראה מאבק על שליטה על בית-הספר, שאנחנו לא יודעים אותו.

אתה חושב שאור יהודה צריכה לשלוט בבית-ספר בנווה מונוסון?

בית-הספר לא שייך לרשות המקומית, בית-הספר שייך למשרד החינוך והוא שיקבע.

תגידו את האמת, עניין התלמידים זאת לא הבעיה. אני מתחייב שהיא תיפתר. אם אתם רוצים, אני מוכן להישאר פה עוד עשר דקות והבעיה נפתרת. יש פה בעיה יסודית שהיא לא נושא הדיון. הבעיה היסודית היא שיש פה בית-ספר מצוין בלב האזור של נווה מונוסון, נווה רבין בנויה קרוב מאוד, אין הבדל גיאוגרפי בפועל בין המקומות הללו, וצריך לפתור את הבעיה הזאת. יכול להיות שנווה מונוסון צודקת, יכול להיות שאור יהודה צודקת. אין לי הכלים להתמודד עם זה כי אתם לא דיברתם אמת מהבוקר. לא אמרתם את לב ליבה של הבעיה. אלה לא החמישה תלמידים או השמונה תלמידים, שלגביהם היה אפשר למצוא פתרון.

- - -

המציאות היא שהילד שגר בבניין ליד בית-הספר, בתחילת שנת הלימודים הוא יורד מהבית ורוצה ללמוד בבית-הספר, ואתה לא מאפשר לו את זה. את הבעיה של התלמידים צריך לפתור מיד, ואפשר. את הבעיה של השליטה על בית-הספר, משרד החינוך צריך לפתור. זה תפקידו, את הבעיה הזאת צריך לפתור מהשורש.

אני ממלא מקום ראש עיריית אור יהודה, גר בשכונת נווה רבין. חברי הכנסת, אמנם הגעתם לנווה מונוסון יהוד, אבל אני רוצה להגיד לכם במשפט הפתיחה שלי: ברוכים הבאים למדינת ישראל. יש פה בעיה. 8 התלמידים או 17 התלמידים זה לא העיקר, יש פה ראייה מסוימת חברתית מעמדית של תושבי נווה מונוסון ויהוד.

תגיד עיראקים.

סליחה, אל תפריעו לי, תגידו אחר כך מה שאתם רוצים. האמת כואבת.

- - -

רבותיי, עוד פעם אחת אנחנו קמים והולכים, אתם תישארו פה בלי פתרון לבעיה. רבותיי, זה לא לכבודכם. תשמעו דברים שאתם לא אוהבים לשמוע. מה לעשות? אחר כך בצורה תרבותית אפשר גם להשיב.

אולי אתה צודק, אבל יש כבר הצעה - -

אדוני, אתה מספיק הפרעת לי. אותך אני לא רוצה לשמוע.

אתה לא רוצה לשמוע, אל תשמע.

אדוני, תצא בבקשה החוצה.

אני לא רוצה.

תודה רבה, רבותיי, סיימנו את הדיון. אני הולך מפה. יש פה חוצפן אחד שכל הזמן מפריע.

אני משלם פה משכורות לעובדים.

בואו נירגע.

אם היתה פה בעיה של 5 או 17 תלמידים - לא משנה לאיזו פרשנות אנחנו מתייחסים - לא היו פה שלושים הורים מנווה יהוד מונוסון.

תן להורים לדבר. אתה פוליטי.

גם אני הורה, בשנה הבאה הילד שלי אמור לעלות לאותו בית-ספר. דבר נוסף שאני רוצה להגיד - ואני פונה פה לחברי ועדת החינוך של הכנסת, לא להורים ולא לאף אחד - מעניין למה ההורים מעוניינים כן לקבל את הילדים העולים לב' עד ו', שבדרך כלל מגיעים מאזורים אחרים באור יהודה ופחות מנווה רבין - -

כי אתה לא הפנית אותם במכתב ממך.

זה מכתב שלי לאור סיכום עם משרד החינוך.


לגבי העולים לכיתות א', צדק לא צריך רק לעשות, צדק גם צריך להיראות. כשאור יהודה בנתה את שכונת נווה רבין, היא הואילה בטובה גם לתת לתושבי נווה מונוסון פרוייקט בנה דירתך, דירות מוזלות לדירות צעירים.

מה זה קשור?

סליחה, אני לא אומר מה קשור, לא קשור, תגידו אתם אחר כך. תנו לי לדבר. מתוך השותפות הזאת, אני מצפה שבית-הספר והתושבים של יהוד-מונוסון ושל נווה רבין ימשיכו לשתף פעולה, ולא רק איפה שנוח לתושבים האחרים ולא איפה שנוח לתושבי נווה רבין. זה הקשר. צדק צריך לעשות וצריך להיראות, ואני נותן לכם פה נקודות שמדברות על צדק חברתי. תכניסו את זה טוב-טוב לראש. בנוסף לכך, יש קבוצה של תלמידים מנווה רבין שהיא איכותית. יש לי תחושה שהתושבים שקנו בתים בנווה רבין, משום מה הילדים שלהם רשומים בבית-ספר אורנים. יש לי תחושה כזאת, היא לא מבוססת, אני מוכן לבדוק אותה ומוכן גם להתערב על זה.

תקדים ותגיד ש-80 משפחות בנווה רבין הם יוצאי נווה מונוסון.

זה מה שאמרתי קודם.

אז אנחנו מפלים את נווה מונוסון?

לא, הם כבר באורנים, הם ברצף. לסיום, אולי אני קצת נרגש כי העניין הזה באמת כואב. אם חברי ועדת החינוך של הכנסת הגיעו לכאן ונדרשו לסוגייה, תכריעו בה על פי מה ששמעתם. אם מישהו מההורים של נווה מונוסון שרוצה להתייחס, בבקשה.

האם כל ה-17 מאור יהודה שנרשמו לכאן, הם תושבי נווה רבין?

לא.

זה לא משנה.

אני מוכן להוציא כל אחד שהוא לא מנווה רבין, להכניס את אלה של נווה רבין.

זה יפתור את הבעיה, לדעתי.

השאלה אם 17 התלמידים הם בוגרים של החטיבה הצעירה. אז בכל מקרה אתה לא יכול לשחק כאן. בכל מקרה הבנו שהבעיה היא לא מספרים. הבעיה היא הרבה יותר גדולה ממה שמוצג כאן - 8, 17, 5 תלמידים.

אני לא רואה בעיה יותר גדולה.

לסיום אני רוצה לומר בגישה אופטימית, כדי להרגיע את ההורים של בית-הספר - עיריית אור יהודה מוכנה לסיכום שהיה, שמנהלת בית-הספר תקבע את התכנים וזה ימשיך להיות בית-ספר קהילתי על כל המרכיבים שלו. לעיריית אור יהודה אין שום כוונה להשתלט על בית-הספר. אני דוחה את הטענות האלה מכל וכל. זה לא קיים, זאת דמגוגיה זולה להגיד דבר כזה.

אני חושב שיש כאן טעות. אני ראש רשות חינוך, ולא ייתכן שעופר ידבר על שליטה על בית-הספר. זאת העיר שלי, לא של יצחק בוקובזה ידידי.

נשמע עכשיו את יושב-ראש ועד ההורים.

אני מייצג פה קהל שהוא בעצם הגורם לישיבה הזאת. אני מבקש להסביר את הרקע. במקור בית-הספר הזה קולט ילדים בגלל החלטות של משרד החינוך, בגלל סיבות פורמליות ולא פורמליות, הוא קולט ילדים גם מבחוץ כי ילדים מבחוץ גם רוצים ללמוד בבית-הספר הזה. הם באים לכאן לא בגלל העיניים הכחולות שלי, הם באים לכאן כי זה בית-ספר מיוחד, הוא טוב ואנשים רוצים לבוא פה. בהקשר הזה, בית-הספר ממש מתאים לדו"ח דברת שמדבר על פתיחת אזורי רישום להעלאת מצוינות.

אולי לא קראת את דו"ח דברת, אז תקרא אותו.

מר בוקובזה, אני מעולם לא הפרעתי לך. אנחנו תמיד קלטנו ילדים מבחוץ.

זאת היתה הצהרה. איפה הבעיה היום?

הבעיה מאוד פשוטה, מר שלגי. הבעיה לא מתמקדת בחמישה ילדים. גב' אורה לנדא, שאני מניחה שהיא כפופה למר בוקובזה כי היא מנהלת אגף החינוך אצלו, כותבת ב-21 במרץ: "יש להיערך לקליטתם של 30 תלמידים לכיתות א'". אני טוען שכאשר עיריית אור יהודה אומרת עכשיו 7 תלמידים, היא משחקת אותנו בצעד אחרי צעד.

אתה אומר שאתה לא מאמין להם. זה מה שאתה אומר.

משרד החינוך בנה פה בית-ספר קטן ייחודי עם כיתות מוגבלות. בחטיבה הצעירה, גן וכיתה א', הכיתות הן בגודל של 30 ילדים, כיתות ב' וג' הן רק 25 ילדים. אני מדבר על גודל המבנה. אומרים פה: נכניס איפה שהוא, נפתור את הבעיה של כמה ילדים.

אתה אומר שזה כיבוש זוחל.

בוודאי.

אני רוצה לחדד בצורה ברורה וחד-משמעית - בית-הספר שייך לעיר המאוחדת ולא לאור יהודה. כך שאור יהודה לא יכולה ואין לה סמכות בחוק להשתלט על בית-הספר.

אבל למשרד החינוך יש סמכות, והוא מימש אותה. מה לעשות? תראה מה כותב סעיף ג': "השר רשאי".

עם כל הכבוד לשרה, יש ראש עיר. ראש עיר הוא ראש רשות חינוך, ואני לא אבוא לאור יהודה ואקבע שבית-הספר שייך לי.

פורסם צו.

לא פורסם צו וזה לא רשום בשום מקום. אני רוצה להבהיר בצורה ברורה - בית-הספר שייך לעיר המאוחדת. זאת פעם ראשונה שאני שומע ורואה שיש בג"ץ. עם כל הכבוד לשרה, יש ראש עיר, ואני ראש רשות חינוך. אם רוצים להפוך בית-ספר לאזורי, צריכים לפעול בצורה מסודרת, להוציא צו, ואנחנו נתנגד לצו. אנחנו נתנגד בתוקף לצו.

אחריך נשמע את נציגת משרד החינוך.

אני אומר בצורה ברורה: יש בסך-הכל חמישה ילדים מיהוד שנרשמו, וזה רצף של חטיבה צעירה. אני אומר את זה שוב, ויצחק בוקובזה מסכים אתי, שאם זה אכן רצף הם יישארו.

בוא נבדוק את הנתונים. אם יש חמישה ילדים מיהוד, וזה רצף, הם יישארו.

אנחנו נבדוק. הנתונים שקיבלתי מאגף החינוך מראים שמדובר על רצף של חטיבה צעירה. נרשמו 17 תלמידים מאור יהודה. לא ייתכן שהיום יבואו ויבדקו מאיזה אזור, מאיזו שכונה, מכיוון שאותם ילדים שנרשמו יש להם אחים בשאר הכיתות וזה בדרך כלל הולך ברצף. אני רוצה שתדעו - בתוך נווה יהוד מונוסון, בעיר הוותיקה, יש בית-ספר יהודה הלוי, ואצלנו יש אזורי רישום פתוחים. אנחנו חייבנו אותם, בגלל שהיה מיעוט תלמידים בבית-הספר, לקבל ילדים מאזורים אחרים. אבל כשהיה רצף של ילדים מאותה משפחה שלמדו בבתי-הספר הנוספים - הרצל ורמז - נתנו להם להמשיך. לא ייתכן שילד ילמד בכיתה ג' בבית-ספר אחד, ואח שלו בכיתה א' יהיה בבית-ספר אחר. גם ככה ההורים מתקשים בהסעה, ומבירור שאני עשיתי רוב התלמידים מאור יהודה שלומדים כאן זה רצף של אחים ומשפחות. לא ייתכן שמכיוון ששכונת נווה רבין נבנית היום בצורה שהיא נבנית - ואנחנו מברכים על כך, וזה גם האינטרס שלנו כעיר שכנה שאור יהודה תתפתח כמה שיותר - ישנו את אופי בית-הספר. אני אומר לכם שלא היה שום דבר, זאת סערה בכוס מים והדברים לא צריכים להשתנות. בית-הספר ימשיך להיות על פי האופי הקהילתי שלו, כפי שזה מחויב בהסכם, ואין פה ויכוח בכלל על שליטה בבית-הספר. בית-הספר נמצא בעיר המאוחדת נווה יהוד מונוסון, ואני ראש רשות החינוך.

ברשותך, אדוני, הערת ביניים לצורך הפרוטוקול וההגינות והצדק.

כשאת אומרת "לצורך הפרוטוקול", את מתכוונת שתוכלי להראות את זה למנהלת שלך. אני אומר לך שאני עדיין לא מבין למה היא לא באה הנה היום.

ממלא מקום ראש עיריית אור יהודה דיבר על כך שלא קולטים ילדים בנווה מונוסון בגלל בעיות עדתיות. הריני להכריז כאדם הגון וישר קבל עם ועולם - נווה מונוסון קולטת ילדים ללא הבדל דת, גזע ומין, וללא הבדל צבע.

את יכולה גם להגיד שאת מכריזה שאין פערים חברתיים במדינת ישראל.

מר בוזי, שליש מהאוכלוסייה שלנו עיראקית. אתה בכלל מכיר את נווה מונוסון? סביון רצו לעשות איתנו הסכם בבית-הספר, לא הסכמנו.

מר שביט, אותך הזהרתי ארבע פעמים, עכשיו אני מבקש ממך לצאת.

על פי בדיקה אובייקטיבית של משרד החינוך, בית-ספר אורנים קולט ילדים גם בעלי צרכים מיוחדים קשים, מבלי לבדוק בציציות, ונותן להם את המענה הטוב במשך שנים רבות, ואני כאן מפקחת למעלה מ-13 שנים. רבותיי, אני מבקשת שאמירה כזאת לא תיאמר על בית-ספר אורנים, כי זה פשוט לא הוגן ולא נכון.

אני הייתי ראש הרשות בנווה מונוסון בעבר, לפני שהיא אוחדה. חבר הכנסת שלגי וחברי ועדת החינוך, אני שמח שאתם פה, אני מקבל אתכם בברכה. אני רואה את זה בחיוב שאתם באים לכאן למקום, זה ממש נהדר.

לפני עשר שנים, כשאני נכנסתי לתפקיד, ישבנו עם משרד החינוך, ומשרד החינוך החליט שהוא הולך להרים את הרמה בבית-הספר הזה, לשפץ אותו ולהשביח את המבנה. התוכניות של ההשבחה עברו את אישור האדריכל של משרד החינוך. לא אנחנו קבענו איך בדיוק ישביחו את הבניין. היתה לנו בעיה שהיו חסרים תלמידים, ואור יהודה התנגדה לתת לנו תלמידים. בשנה שעברה מר בוקובזה התקשר אליי ואמר שיש פה שלושה ילדים מאור יהודה, שהוא מבקש שאני אחזיר אותם. הודעתי להורים של הילדים האלה שהם לא יכולים להיות פה כי ראש העיר שלהם לא מסכים. אז אני מתפלא מה פתאום עכשיו - שלושה לא, אבל שלושים כן. אנחנו מוכנים ורוצים לקבל ילדים מכל מקום ללא אפליה, אבל ההנהלה היא בידי נווה מונוסון, ומעליה מר בן-דוד שהוא ראש העיר עכשיו. אין לנו בעיה עם ילדים מבחוץ, אנחנו מוכנים לקבל את כולם, אנחנו רוצים למלא את הכיתות, אבל שיתנו לנו לנהל את העניינים. אני לא מוכן שמישהו מאור יהודה ינהל את העניינים בבית-הספר שלנו.

יש פה הורה מנווה רבין שמאוד רוצה לדבר.

אני גרתי באור יהודה ולא בנווה רבין. לפני שבע שנים עברתי לגור בנווה מונוסון כדי להכניס את הילדים שלי לבית-הספר פה. הילדה הגדולה שלי כבר הולכת לכיתה ז' ביהוד. אני עברתי מכאן לנווה רבין לפני שנה, לא הרגשתי מעולם - ואני נציג ופעיל בהנהגת ההורים מאז שהגעתי לפה, מוביל את כל הנהגת ההורים עם מנהלת בית-הספר - לא היה אף פעם שיקול זר של מוצא הילדים, גזע, דת, מין או משהו שאי פעם מישהו חשב עליו כשביקשו לקבל ילדים. להיפך, כשהילדים שלי היו בכיתה ב' היה פה מחסור נורא בתלמידים, רצינו למלא את בית-הספר כדי שלא יאחדו כיתות. הלכנו ביוזמת הנהגת ההורים ללוד כדי להביא משם ילדים אתיופים שילמדו פה, כדי שנעזור להם. רצינו לממן להם הסעות על חשבון ההורים של נווה מונוסון, לשלם כסף כדי שהם יבואו פה. בסוף הם לא באו לפה כי משהו לא הסתייע. אבל מצד שני, הילדה הקטנה שלי בשנה הבאה צריכה לעלות לחטיבה צעירה. לא ייתכן שאני אתן לילדה שלי להתרוצץ במקום כזה קטן כשיש בו יותר מ-70 ילדים שידרסו אחד את השני, יהרגו אחד את השני. זה פשוט גובל בהפקרות.


דבר שני, אני רוצה להגיד שהוויכוח פה הוא בשל שיקולים זרים - שליטה על בית-הספר ומקורות כלכליים ונדל"ניים שרוצים להשתלט על שטח בית-הספר של נווה רבין, כשראש עיריית אור יהודה כנראה נותן לזה יד ויש לו מגמה. זאת ההרגשה שלי.

זה לא היה נציג של נווה רבין. אני יכול לדבר בשם אור יהודה?

אני מבין, הוא גר פה ועכשיו הוא גר שם, אבל זה מישהו שמכיר את בית-הספר.

יש ביטוי שנקרא "הקש ששבר את גב הגמל". הוויכוח הזה מתמקד היום בחמשת התלמידים האלה, אבל חמשת התלמידים האלה זה הקש ששבר את גב הגמל, זה לא מוקד הדיון. מאז ההחלטה במשרד החינוך אנחנו רואים -יש בידינו מכתב של מר עופר בוזי, ממלא מקום ראש עיריית אור יהודה. על פי המכתב שמופנה לתושבי נווה רבין, תלמידי כיתה א' באור יהודה יירשמו לאורנים בנווה מונוסון, תלמידי כיתות ב'-ג' רשאים להפנות בקשת העברה לבית-הספר אורנים. ברצות מועצת העיר, יבואו. לא ירצו, לא יבואו. לגבי תלמידי ד'-ה'-ו' אין בכלל אופציה כזאת בנווה רבין לבוא אלינו. זה מכיוון שעל פי הנתונים שיש לנו על בתי-הספר באור יהודה, בתי-הספר באור יהודה לא מלאים. השנה התקצוב של משרד החינוך הוא לפי תלמיד, פר ראש, ולכן ראש העיר שומר אצלו את התלמידים מב' עד ו' כדי לקבל עליהם תקציב. את ילדי א', שיחסית יש לו יותר תלמידים, הוא מפנה אלינו ומחייב אותנו לקבל אותם. זאת אומרת, מר בוקובזה רוצה לנהל את העניינים כרצונו, לשלוט איפה שהוא רוצה. זה מכתב שחתום על-ידי אותו מר בוזי שבא בטענה שאנחנו לא מקבלים תלמידי נווה רבין. דרך אגב, אמרנו שבחלק מהשכבות האחרות, שאצלנו המכסה לא מלאה ולא צריך בינוי, אנחנו מוכנים לקלוט תלמידים מנווה רבין.


דבר שני, בשיחה שהיתה למהנדס המועצה שלנו עם מהנדסת העיר אור יהודה, היא אמרה לנו במפורש - ויש לנו על זה מכתב ממנו - שבאור יהודה יש כבר תוכנית רעיונית לביטול הבינוי של בית-הספר ויש תוכנית רעיונית לבנות שם שני מגדלים של 15 קומות, 120 יחידות דיור. אמרנו לנו את זה במפורש.

את זה יכולתי לשמוע גם בתוך הדברים של מר בוקובזה, שדיבר על ה-6 מיליון דולר ועל שווי הקרקע.

לא הסתרתי.

על פי נתוני האכלוס בנווה רבין, בית-הספר הזה צריך לקלוט שלוש כיתות בשכבה; יחד עם נתוני האכלוס של נווה מונוסון, שצפוי פה גם כן בינוי, צריך להגיע לבית-ספר משותף של חמש כיתות בשכבה, שזה יותר ממדיניות משרד החינוך. בית-הספר הזה, על פי התשתית שלו, לא יכול לקלוט מספר תלמידים כזה ולכן צריך להרוס אותו. יש לנו הצעה לפתרון. מכל הדיון הזה עולה ניסיון השתלטות של אור יהודה, אבל למרות זאת מה שקורה בפועל זה שתלמידי נווה רבין מופנים חלקם ל"במעלה" וחלקם לנווה מונוסון.

זה לא נכון.

מה הצעתך לפתרון?

יש אפשרות להמשיך ולקיים את הפועל היוצא הזה בעתיד בהסכמה, בשקיפות. זאת אומרת, אם לנו יש היום 35 ילדים בממוצע בכיתה א', שזה ממלא את החדר, ואין ביכולתנו לקלוט יותר, אבל בשנה הבאה אולי כן יהיה ביכולתנו לקלוט - אם בבית-ספר במעלה יש מקום פנוי בכיתה א' וחסר בכיתה ב', אפשר להפנות את תלמידי נווה רבין חלקם ל"במעלה" וחלקם ל"אורנים", אבל בהסכמה ובשקיפות של הנתונים ולא בצורה של אילוץ.

לכן הפתרון הוא ששני ראשי הערים יֵשבו ויגיעו להסכמה.

ראשית, המכתב של עופר בוזי הוא מאוד פשוט, הוא על בסיס הסיכום. אנחנו אמרנו שאנחנו יכולים לחייב ילד בכיתה א' ללכת לאורנים. יש ילדים בנווה רבין בכיתות ב'-ג'-ד', אם רצונם להמשיך ב"במעלה" ששם הם לומדים - -

לא כתוב ד'-ה'-ו'.

כל ילד בכיתה ב', ג', ד', ה', ו' שירצה ללמוד ב - - -

זה לא מה שכתוב.

המכתב הזה הוא לא העיקר.

כל תלמיד מנווה רבין זכאי ללמוד בבית-ספר אורנים, בכל כיתה שיחפוץ. אבל כחיוב חייבתי רק את כיתה א', כי זאת התחלה חדשה, אתה לא יכול לבחור מה שאתה רוצה. אבל מי שהוא כבר בכיתה ב', ג', ד' במקום אחר - יכול להמשיך ויכול לבוא לאורנים. אין לי שום בעיה. להיפך, אני בעד שיבואו לאורנים ולא יישארו ב"במעלה".

לגבי הסיפור של הבנייה, לעיריית אור יהודה יש 24 דונם ציבוריים. אנחנו יכולים מיד להחזיר 10 דונם למדינה כדי שהיא תמכור אדמות ותבנה.

וזה על חשבון נווה מונוסון.

זה לא על חשבון אף אחד. המדינה מרוויחה, אני לא מוכר את האדמות.


לגבי 17 התלמידים, שמענו מיוסי בן-דוד שהם בוחרים להם את ה-17 תלמידים מאיפה שהם רוצים. אנחנו רוצים שיקבלו תלמידים מנווה רבין. זה אזור הרישום, זה הסיכום, זה מה שמחייב. לכל ילדי שכונת נווה רבין, שהיא כמטווחי רגל מבית-הספר, יש עדיפות בקבלה לבית-ספר אורנים. אם יש ילדים מיהוד שהם היום בגן הילדים באורנים, אני לא מתכוון חלילה שיוציאו אותם. הם קודמים והם עדיפים על כל אחד אחר. אני גם מוכן לקבל את המספר של כיתה א' - כ-70 תלמידים, אבל שזה לא יהיה מספר קדוש. אפשר גם 72. אפשר להוריד פה ולהוסיף שם, ולהגיע לפתרון.

תשים 40 תלמידים בכיתה בבית-ספר "במעלה". למה אתה נכנס אצלי לבית? למה אתה נכנס לחצר שלי? יש לך בעיה בתור שכן? אתה רוצה כוס סוכר? בוא תבקש ממני.

כולכם מדברים על הילדה שלי. כולכם - -

- - -

אני אזרח בדיוק כמוך, בושה וחרפה.

גבירותיי ורבותיי, אני רוצה להודות לכל מי שבא הנה, גם למי שבא בהתרגשות. אני מבין שאנשים באים, כי כל אחד דואג לטובת הילד שלי, זה ברור לי, וכולנו צריכים לדאוג ביחד לטובת הילדים של כולנו.

אתם מדברים פוליטיקה, ואני אעמוד על זכויות הילד שלי.

אדוני, אתה מפריע, תצא בבקשה.


אנחנו באנו לפה כי שמענו שיש מצוקה, ואנחנו כבר בחודש יולי וכנראה עדיין יש ילדים, אולי בודדים, שאין להם איפה ללמוד בשנה הבאה. כל ילד וכל משפחה זה עולם מלא, בשבילם זאת בעיה מאוד קשה. אנחנו רצינו לסייע, קודם כל להביא את כל הנוגעים בדבר להיפגש ביחד. אני אומר עוד פעם - אני מצטער שמשרד החינוך לא בא הנה עם שתי מנהלות המחוזות, כי הדיון שהיה ב-11 במרץ, שהשתתפו בו גם הגב' פרומן וגם הגב' לב, לא הביא לפתרון. אז לא הייתן צריכות להשאיר את זה במצב כזה עד מחצית יולי. אבל אני סבור שצריך קודם כל לבקש משני ראשי העיר שישבו ביניהם היום ויגיעו לפתרון, בלי יועצים ועוזרים, אולי כל אחד עם עוד אדם אחד.

שנראה נתונים שקופים.

גם של אור יהודה.

אני קורא קודם כל לשני ראשי העיר שישבו ביחד היום, ולמשרד החינוך והתרבות - שאם מחר אין פתרון, שהוא ייכנס לתמונה - אם צריך, עם צו. ואם הצו לא ימצא חן בעיני מישהו, שילך לבית משפט.

ועדת החינוך והתרבות קוראת לשני ראשי העיר, מר בן-דוד ראש העיר נווה יהוד מונוסון, ומר בוקובזה ראש העיר אור יהודה, לשבת שניהם עוד היום ולהגיע להסכמה בדבר רישום הילדים לבית-הספר אורנים.


הוועדה מצפה ממשרד החינוך והתרבות כי יפתור את המחלוקת והקושי שהתעוררו. הסיכום מיום 11.3.04 מדיון בו השתתפו מנהלות מחוז המרכז ומחוז תל-אביב לא הביא לפתרון. המשרד היה אמור לשלוט במצב ולהסדירו ולא להשאיר הדברים ללא פתרון.

הוועדה מצפה מן המשרד כי אם שני ראשי הערים לא ימצאו פתרון מוסכם עד מחר, יתערב בדרך של צו או בכל דרך שימצא לנכון לסיום הפרשה.

הסיכום התקבל?

כן.

רבותיי, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.