ערבות מדינה - הון חוזר לבתי מלון



5
ועדת הכספים - 14.7.2004


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ה בתמוז התשס"ד (14.7.2004) שעה 9:00


ס ד ר ה י ו ם

ערבות מדינה - הון חוזר לבתי מלון

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
חיים אורון
בנימין אלון
ניסים דהן
יצחק הרצוג
אבשלום וילן
אברהם (בייגה) שוחט

רן אלון, הממונה על ערבויות מדינה, משרד האוצר
ערן ניצן, אגף התקציבים, משרד האוצר
אשר וענונו, תקציבן, משרד התיירות
אבי רוזנטל, מנכ"ל התאחדות המלונות
רומי גורודינסקי, סמנכ"ל התאחדות המלונות
אריאלה שמידע דורון, מנהלת מלון ג'רוזלם גולד

טמיר כהן

סמדר אלחנני

חבר המתרגמים בע"מ


ערבות מדינה - הון חוזר לבתי מלון

אני פותח את הישיבה. אנחנו עוברים לערבות מדינה - הון חוזר לבתי מלון.

הנושא הוא ערבות לבתי מלון. ביוני 2002 הועדה אישרה מסגרת של 400 מליון שקל ערבות לבתי מלון ולמעשה מאז אנחנו הפעלנו את התוכנית והבנקים העמידו אשראי לבתי מלון בהיקף של סדר גודל של 230-240 מליון שקל, כאשר התנאים היו תנאים שנקבעו או אושרו על-ידי הועדה לפריסת ההלוואה עד ל-2009. המסגרת הזאת כבר הסתיימה מבחינת אשראים שניתן עדיין להעמיד ובעקבות המצב הנוכחי שעדיין קיים מבחינת כל הספר והצורך לסייע במסגרת הכלי שכבר ניתן, הפניה פה היא לחלק מחדש את היתרה הלא מנוצל - -

למה זה לא נוצל?

ממספר סיבות. א' יכול להיות שחלק מבתי המלון לא היו מעוניינים לקבל אשראי ובמקרים אחרים היו מקרים שבהם הבנק לא היה מעוניין להעמיד את האשראי.

למרות הערבות.

למרות הערבות. מתוך סך הרשימה, מתוך המלונות של ההתאחדות סדר גודל של 150 בתי מלון פנו לקבל אשראי, והיתרה כרגע היא 166 מליון שקל שאנחנו מעוניינים לחלק מחדש לכל בתי המלון, כאשר הפריסה במקום 2009 היא להעמיד את האשראי על 2011.

תוכנית הסיוע בממשלה עמדה על שלוש רגלים כשהיא באה לועדת הכספים. זה היה הנחות בארנונה, קרן שיווק למלונאים וההלוואות בערבות מדינה מסובסדות.מה שנשאר היום, הדבר היחידי שנשאר היום מאחר והנושא של הארנונה בינתיים ירד מהפרק והנושא של קרנות שיווק גם לא הסתייע, נשאר רק הנושא של ההלוואות והאוצר נענה. אני רוצה רק להגיד, אם אתם מסתכלים בדף השני פה, שאנחנו לא התכוונו להנציח את הענין, יש פה תהליך שמוריד את הסבסוד ככל שעולה התיירות. זאת אומרת שגם אנחנו לא באנו רק בפסימיות אלא מתוך תקוה שהמצב ישתפר, הסבסוד ירד וזה הולך ככה. אם יבואו 2.5 מליון תיירים יהיה אפס סבסוד אבל אני חושב שזה היה כלי שעבד ויש מקום לאשר את זה ולתת אפשרות למלונות נוספים.

אנחנו דנו בזמנו לפני הרבה זמן כבר בנושא של הקרן לעסקים קטנים ומצאנו שם פגמים שדרושים תנאים מסויימים, הקרן לא אישרה לבעלי עסקים לקבל את ההלוואות ויושבת פה גברת שהיא הבעלים ומנהלת בית מלון בירושלים והיא אומרת שבגלל נושאים כאלה ואחרים שישנם היא לא יכולה לקבל הלוואה ואני מציע שנשמע אותה.

אני הבעלים של מלון בירושלים שהושקעו בו מליונים אדירים, השיפוץ מעבר לקניה עלה קרוב ל-15 מליון דולר, נפתח המלון בספטמבר 2000 בדיוק כשלושה שבועות לפני פרוץ האינתיפאדה. לא היו לנו רזרבות ולא שום דבר. כשאושרה ההלוואה בערבות מדינה ממשלת ישראל החליטה לעזור למלונות במצוקה בגלל המצב המדיני שאליו נקלענו, זה לא אשמתנו, זה לא עקב ניהול כושל או בעיות כספיות אלא בפירוש בגלל מצב מדיני וממשלת ישראל לקחה אחריות ויפה מאוד שכך עשתה. אלא שבסופו של דבר בשורה התחתונה הנהנים העיקריים, כ-80% מהכסף הזה זה לרשתות. הרשתות גדולות ויש להם גם מלונות בערים אחרות חוץ מירושלים והם עשויים במידה זו או אחרת לאזן גם באמצעות ההכנסות מהעבר שהיו להם במשך 10-15-20 שנים. מה שקרה כאן דבר מאוד מוזר ואני פניתי פעמים רבות לרן אלון והבנק שלי מאוד מעוניין לתת לי את ההלוואה, אלא שיש לו סעיף שדן את המלון מראש לא לקבל את ההלוואה והסעיף אומר שאם חשבון הבנק מוגבל, שהוא לא מוגבל עד היום כבר אנחנו מדברים כמעט על שלוש שנים, לא מוגבל, או עומד להגביל אותו בעתיד הקרוב. זאת אומרת איך בונים עסק על העתיד הקרוב, הרי בשביל זה זאת הלוואה, לכך נועדה ההלוואה כדי לעזור לנו בעתיד הקרוב. אם דנים לפי העבר אני עד היום מאזנית ותפעולית מאוזנת וכל השיקים שלנו נפרעים אבל את אותה הלוואה שמשרד התיירות יחד עם התאחדות המלונות הסכימו לתת לנו בגובה של 2.5 מליון שקל, אני לא יכולה לקבל כי הבנק שלי כתבו לו, לא תועמד הלוואה למלון. לבנק עצמו יש לי חוב מאוד גדול, הוא לא פוחד ולא חושש ולא העמיד את המלון למכירה והוא עומד מאחורי השיקים שלנו, אבל סעיף כזה שמדבר על העתיד מונע ממנו את האפשרות כי הוא באמת לא יודע מה יהיה מחר.

רק הערה אחת, מתוך ה-150 מלונות יש רשתות ויש בודדים, מלונות קטנים ומלונות בינוניים, זה קשור ליחסים בין המלון והבנק.

אבל הגברת הציגה מצוקה מסויימת לגבי דברים שנרשמו בהסכם וזה לא נוגע ספציפית למלון שלה.

אני באופן עקרוני בעד המשך מתן הערבות להלוואות כיוון שמצב התיירות עדיין לא השתפר משמעותית. אבל אני לוקח פה את הפיסקה האחרונה שכותב בנימים נתניהו, ערבות זו הינה במסגרת 10% מתקציב המדינה למעט תקציב הפיתוח. עכשיו סמדר תספר לכם כמה פעמים אנחנו מגלגלים את הסיפור שבאופן עקרוני אם לא אם לא נדע כמה בכל רגע נתון מותר, לא במסגרת שנה אחת, חוק שבקדנציה הקודמת כל ועדת כספים תמכה בו והבעיה המאוד פשוטה היא שאם חס וחלילה תתחדש האינתיפאדה, אבל אם יקרה לך סדר גודל כמו 11 בספטמבר או רעידת אדמה אתה עלול להיכנס להתחייבויות לא 10% מהתקציב אלא שנה אחרי שנה, שאתה יכול להגיע באופן עקרוני ש-50% מתקציב המדינה יהיה ממיועד לערבויות. לצערי המדינה מזלזלת בזה, רן אלון הסביר שזה חוק מאוד חשוב שהאוצר צריך להעביר אותו ולא חבר כנסת, ימימה כותבת חוק חדש בכל הנושא הזה, זה ימשך עוד כמה שנים ובסופו של דבר אני חושב שזה חוסר אחריות ואני מציע לכם שתגלו - -

כמה היום נפח הערבויות?

10% מתקציב הרגיל ללא פיתוח אבל אין חיבור, לשנה, אין חיבור בין השנים.

קודם כל אני בעד. אני חושב שצריך לעזור, זאת עזרה שגם יחסית לא עולה הרבה למדינה כי הריבית עצמה אם אני לא טועה היא משהו כמו 4-5-6 מליון, אז זה כרגע ארבעה מליון משהו כזה, וזה לא מי יודע מה וכמובן הסיכון, ופה אני פונה למה שאמרה אריאלה, אני אשמח שהועדה תחליט ללכת לקראתה, אבל אני רוצה רק להסביר שהעלות למדינה היא לא יקרה כי דיפולט כמעט לא קיים, אין אי החזרים, אמנם עוד לא נבחן הדבר כי זה עדיין במסלול אבל המבחנים שנעשים עם בנקים הם כאלה שעוזרים לאנשים שיש להם להחזיר. אני מוכרח לומר שאנחנו הצלחנו להוביל את המצב לשיפור, אם תסתכלו בעמוד השני בטבלה, יש לי בקשה, בזמנו כשזה התחיל היה ממש משבר גדולה, אנחנו היינו בזמן מלחמת המפרץ בכמעט אפס תיירים, בשנה האחרונה סיימנו במליון, בשנה הזאת כבר הפסימיים מדברים, אני ביעד שהצגתי לממשלה אמרתי 1.35, כבר מדברים על 1.5 ואולי אפילו יגיעו ל-2.

אני הייתי מבקש הואיל והעלות היא ממש לא משמעותית, אני הייתי מעלה בטבלה את העד שתיים, גם כן ל-4%. היום הריבית ניתן להשיג במשכנתאות אפילו 4-5 לכן זה לא כל כך חשוב ואם היו מעלים את זה עד ארבע יכול להיות שלא היה לזה משמעות כי לא יעברו את ה-1.5, אבל אם יגיעו ל-2, כי זה סוג של עזרה, כמו שהרמב"ם כותב, שהיא יותר מצדקה כי היא עוזרת למי שיש לו כוח לא ליפול, לחזקים לעמוד ואני חוזר למה שאמרה אריאלה רק במשפט אחד, ניסינו גם מסלולים רחבים של עסקים זעירים ושל עסקים בינוניים של עד 70 עובדים וגם בהם הכנסנו תיירות כסעיף, הבעיה חזרה על עצמה, גם בהם בנקים לא לקחו סיכונים ואם אתה לא עובר למאה אחוז ערבות מדינה ואם המדינה לא מוכנה להגיד אני מוכנה לקחת סיכון מלא גם אם הבנק מהסס, אין לי תשובה לאריאלה.

מה שמשנים פה זה את המועדים של ההלוואות שניתנות, במקום 2009 זה 2011, אבל מאז השנתיים האלה הריבית במשק ירדה ומה שכתוב פה 4% ל-2001 זה הסיבסוד שנותנת הממשלה זה לא הריבית. אם הריבית במשק ירדה והריבית הזאת לא השתנתה לעומת הפעם הקודמת יוצא שגודל הסיבסוד וסך כל הריבית הולך וגדל. אני שואלת למה אין פרופורציה, איזה שהיא פרופורציה אם הריבית במשק ירדה גם זה צריך לרדת.

באותו זמן שאישרו את הערבות אישור גם את זה שזאת הוצאה תקציבית וזה מופיע בסיבסוד אשראי ואישרו אז הרשאה להתחייב בסך 72 מליון ש"ח לכיסוי הריביות האלה.

יש לי שאלה, מה שהעלתה פה אריאלה, האם זה הוראה כללית שאומרת שכל מהלך שיש עליו - -

אני כבר אומר לך, בעקבות דברי אריאלה, אני בגלל זה לא אעכב את התקציב, אבל אני כן מבקש אותך כיו"ר ועדת המשנה בנושא תיירות לבדוק את הענין על בוריו ולקבל החלטה.

זה הוראה של החשב הכללי.

תביא את זה לדיון.

אדוני יושב-הראש, אתה חושב שאם אנחנו היינו יודעים, אני מוכן - -

אני לא יודע, אני רוצה לבחון את הענין.

אני אשאל את זה, זה בהנהגה שלך, אם אתה היית מוכן להוריד את הענין הזה של עתיד קרוב.

אני חושב שנכון יהיה לקיים על זה דיון בועדת המשנה ולראות את כל ההשלכות של זה, יכול להיות שכן, אבל בוא נחכה לועדת המשנה.

ההרשאה להתחייב ניתנה ב-2002, אני לא הצלחתי להוציא דרך המחשב כמה בסך הכל שילמו לנושא הזה ומה היתרה שעומדת. במכתב של החשב הכללי אלי הוא אמר שמי שמקבל ערבות משלם עמלה בגין הערבות. סיבסוד אשראי ומתן ערבות זה שני סוגי עזרה שונים ונפרדים. ברגע שמקבלים ערבות, ורוב אלה שמקבלים ערבות מדינה לא מקבלים סיבסוד אשראי, פה יש גם את זה וגם את זה אז צריך להבדיל. לצורך הערבות צריך לשלם עמלה ומה שאני שואלת זה, מה היא העמלה ואיפה היא נרשמת כמקור הכנסה.

אני אתייחס קודם כל לתוכנית. המשמעות של התוכנית היא ערבות מדינה לאשראי, מי שמעמיד את האשראי של הבנק, הערבות היא לא מלאה, 70% פר הלוואה. מדובר על כך שהבנק חשוף ל-30% מכל הלוואה וההחלטה אם לתת את ההלוואה כן או לא היא החלטה של הבנק. התנאים של ערבות המדינה מגדירים מראש שמדובר באשראי ולא מענק ולכן יכולת ההחזר של בית המלון לעמוד בתנאים של ההלוואה היא קריטית לצורך קבלת ההלוואה ולזה שהבנק יסכים לתת את האשראי. במקרה שהועלה פה האם הבנק השתכנע והוא לא חושב שיש יכולת החזר, אז הבנק מחליט שהוא לא נותן את האשראי ואנחנו לא יכולים לכפות עליו לעשות כן. פתרון שהוא פתרון כולל לצורך הענין לתת אשראי לסקטור בתי המלון יכול להיות שיש מקום לדון בו אבל לא במסגרת כלי של ערבות דמינה, כי ערבות מדינה בהגדרה היא לא הוצאה תקציבית של כסף לצורך סיוע כמענק אלא לאפשר לאותם בתי מלון לקבל את האשראי במסגרת הבנקאית הרגילה.

אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ירים את ידו, מי נגד, תודה רבה, עבר.

הצבעה

בעד ההצעה - פה אחד
ההצעה התקבלה.

תודה רבה רבותי, אני מאוד מודה לכם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:00