ב' - הצעת חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004

5
ועדת הכספים
12.07.04
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 171(2)
מישיבת ועדת הכספים
מיום שני, כ"ג בתמוז, התשס"ד (12 ביולי, 2004) בשעה 13:00

הצעת חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
אלי אפללו
דניאל בנלולו
מוחמד ברכה
מיכאל גורלובסקי
נסים דהן
צבי הנדל
יצחק הרצוג
יעקב ליצמן
גדעון סער
ניסן סלומינסקי
יאיר פרץ
איוב קרא
אהוד רצאבי
אברהם בייגה שוחט

שר האוצר בנימין נתניהו
קרן רודנסקי – משרד האוצר
אורי יוגב
דוידה לחמן מסר
עמיר פרץ

אנה שניידר, שגית אפיק, הלית ברק מגידו

סמדר אלחנני

טמיר כהן
רשמו: לאה קיקיון, אירית שלהבת



הצעת חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אבקש לומר שהונחו לפתחי שני מכתבים. האחד, של חבר הכנסת חיים כץ, שנתן לי חוות דעת משפטית שונה. אני העברתי את המכתב ליועצת המשפטית והמכתב גם חולק ביניכם, וחוות דעת משפטית נוספת שהועברה על ידי אלדד יניב. גם אותה חילקתי, והעברתי ליועצת המשפטית. לפני שנתחיל בישיבה אני מבקש לשמוע את חוות דעתה באשר לשני המשפטים.

אני אבקש להתייחס למכתב של עורך הדין אלדד יניב, ולגבי חוות הדעת בעניין פסק הדין אני אבקש מעוזרתי, עורכת הדין שגית אפיק, להציג את חוות הדעת שהיא נתנה בעניין.

לעניין מכתבו של עורך הדין יניב - הוא מעלה טענה במכתבו שאין זה ראוי שחברי ועדה קבועים יוחלפו בזמן ההצבעה בחברי כנסת אחרים. הוא טוען שהחילופין האלה נעשים כתוצאה מכך שאותם חברי ועדה קבועים – קרוב לוודאי שלא יצביעו לפי רצון יושב ראש הוועדה או רצון הממשלה. לעניין הזה אין לי אלא להפנות לסעיף 9א' בתקנון הכנסת שאומר כך: "נעדר חבר קבוע של ועדה קבועה באופן ארעי, רשאי למלא את מקומו בוועדה חבר אחר מסיעתו בלבד". אני לא יכולה לדעת מדוע חבר ועדה קבועה נעדר מישיבת הוועדה, וזו גם זכותו להיעדר. על פי התקנון ניתן באופן זמני להביא חבר מאותה סיעה שימלא את מקומו. לכן, העניין מוסדר בתקנון, ומה שמעלה עורך הדין יניב איננו בניגוד לתקנון הכנסת.

לעניין חוות הדעת המתייחסת לפסק דין התעשייה האווירית - אבקש מעורכת הדין שגית אפיק להציג את הדברים.

קראתי את חוות הדעת של הפרופ' פרנסס רדאי, ואני מכבדת אותה מאד אך אני לא מקבלת את הפרשנות שלה. פסק דין התעשייה האווירית הוא פסק דין מאד מורכב. אפשר לתת לו הרבה פרשנויות, ואני, בחוות הדעת שכתבתי ואשר הועברה אליכם, השתדלתי לתת את הפרשנות האובייקטיבית ביותר שאפשר לתת לפסק הדין הזה. בחוות הדעת ציינתי שלא ניתן לומר שההלכה של פסק הדין הזה חלה באופן ישיר על הצעת חוק רשות הנמלים והספנות. פרופ' פרנסס רדאי טוענת שלא כך הוא, שניתן להחיל את ההלכה באופן ישיר.

פסק הדין מתייחס למצב שבו מתבצעת העברת עובדים ממעביד X למעביד Y, כאשר מעביד X ממשיך להעסיק עובדים אחרים, שלא מועברים למעביד Y. על פי הצעת חוק רשות הנמלים והספנות, רשות הנמלים, שהיא, למעשה המעביד המקורי, לא תהיה עוד. רשות הנמלים היא תאגיד סטטוטורי שהוקם בחוק. על פי הצעת החוק שמונחת לפניכם, חוק רשות הנמלים משנת 1961 יבוטל, ועל כן לא יהיה עוד מעסיק מקורי שיוכל להמשיך ולהעסיק את אותם עובדים שעוזבים. על פי פסק הדין, אם, עד היום, ההלכה היתה שבמקרה של חילופי עובדים אפשר להעביר אותם למעביד החדש, מבלי שתהיה להם זכות להמשיך את עבודתם אצל המעביד המקורי, לפי פסק הדין קובע השופט אור שראשית, על המעביד לנסות ולקבל את ההסכמה של העובדים, לפני שהוא מבצע איזשהו שינוי מבני שעלול להשפיע על הזכויות שלהם. במידה שלא התקבלה הסכמה כזו, לאחר שהתנהל משא ומתן, המעביד רשאי לפטר. על פי פסק הדין, אם המעביד בחר שלא לפטר אותם, למעשה רואים ואתם כמי שממשיכים להיות העובדים שלו. זה פסק הדין. במקרה שלנו, פסק הדין לא יכול לחול, מכיוון שרשות הנמלים, אותו מעביד, לא יכול עוד להעסיק את העובדים.

יש לציין גם שהשופט אור, בפסק הדין, מתייחס - -. הוא מציין רשימת חריגים לא קטנה, שייתכן ופסק הדין לא חל לגביה. הוא לא מוצא את רשימת החריגים סגורה. הוא לא צפה בפסק הדין שלו, ולא יכול היה גם לצפות את כל המקרים שעליהם תחול ההלכה הזו, שכן העובדות של אותו מקרה הן עובדות מאד ספציפיות וייחודיות. עם זאת, כמו שציינתי גם בחוות הדעת שלי, אי אפשר להתעלם מפסק הדין, ואני חושבת שאחד הדברים שמובאים בצורה מאד חשובה בנושא זה הוא הנושא של קיום משא ומתן בין המעביד לעובדים לפני ביצוע שינויים אורגניים, דרך המשא ומתן מודגשת לאורך כל פסק הדין, גם לגבי המשא ומתן. כמובן שלדעת השופט אור יש לקיים אותו בתום לב, ולפי כללי ההגינות.

עוד דבר שאפשר ללמוד מפסק הדין הוא שאי אפשר להתעלם מזכויותיהם של העובדים שיעברו ממעביד למעביד, ומה שצריך לשמור זה גם על זה. עוד שתי הערות בשוליים – פסק הדין שאנחנו מדברים בו הוא פסק דין שמשנה את ההלכה הקיימת. אין בזה ספק. הוא ניתן על ידי 7 שופטים, אבל צריך לזכור שהשופטים לא הגיעו להסכמה. כל אחד מהשופטים מציג דרך אחרת ותוצאה שונה. בסופו של דבר, פסק הדין ניתן על פי התוצאה של השופט אור, מכיוון שהוא היה אב בית הדין, ומכיוון ששני שופטים הצטרפו לתוצאה שלו, לדרך שהוא הציב בפסק הדין. לכן, לבוא מפסק דין שמתייחס למקרה כל כך ספציפי, שיש בו חילוקי דעות כל כך רבים – לבוא ולהשליך אותו בצורה כזו על המקרה שלפנינו, נראה לי מאד בעייתי.

עוד הערה אחת – גם אם נקבל את העמדה של פרופ' רדאי ואת הפרשנות שלה לפסק הדין, יש לזכור שלפניכם עומדת הצעת חוק. המחוקק רשאי להביע בה את עמדתו, גם אם היא שונה וגם אם היא סותרת את עמדת בית המשפט העליון.

אני מבקש לומר שני דברים. אל"ף, בנושא של הפנסיה – אני ביקשתי שתיכנס תוספת לחוק, ומאחר וקשה לי לקרוא אותה, אני מבקש ממנהל הוועדה לקרוא אותה. אני כבר מודיע, אם מישהו יטען על זה טענת נושא חדש – אני מוציא את זה. אני חושב שזה בכל אופן עוזר בנושא הפנסיה, ואני מאד רוצה את זה.

דבר שני – אני, בשעות הקרובות או בימים הקרובים, הכל בהתאם להתפתחות המשא ומתן, אראה מתי אני מעלה את זה לקריאה שניה ושלישית. הכל תלוי בהתקדמות המשא ומתן. אני אצביע על זה היום.

סעיף 31 ה (1): "התגלעה מחלוקת בין חברת הנמל או חברת הפיתוח והנכסים לבין הארגון היציג את העובדים העוברים באחת מאלה: (1) קיום הוראות סעיף קטן (ג) לסעיף זה, לגבי זכויות לגמלה לעובדים עוברים שיפרשו מחברת הפיתוח והנכסים או מחברת הנמל (2) קיום התחייבות כלפי עובדים שפרשו מרשות הנמלים עד ליום תחילתו של חוק זה אשר הועברו לחברת הפיתוח והנכסים או לחברת הנמל לפי סעיפים 32ד' ו – 34ג', יחולו על הצדדים למחלוקת הוראות סעיפים 1 ו- 2 לתוספת לחוק ליישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז, 1957. לא הושגה הכרעה במחלוקת – יהיה צד למחלוקת רשאי להביע לפני ועדת הכספים אשר תהיה רשאית להורות על בירורה בהתאם לסעיפים 3 עד 5 לתוספת לחוק יישובי סכסוכי עבודה, התשי"ז- 1957.

(ו) במקום ה' יבוא ה(1). "

- - -

אני בעד - - -

אתה לא חבר בוועדה.

אני מניח שזה הולך להצבעה, ואני רוצה לחזור ולומר שאין טעם להיכנס למהות החוק, כי כולם יודעים שבעיקרון, רב החוק הוא לרוחי, אבל אני חושב שההנחה הטקטית שההצבעה פה תביא לפתרון קונסטרוקטיבי של החוק עם לקיחת סיכונים גדולים מאד לגבי מה יקרה במשק, מה עם העובדים אל מול האלטרנטיבה – כי מכולם אנחנו שומעים שהנה, העסק הולך להיגמר, וכל יום יש תזוזה כזו או אחרת לכאן או לכאן - אני חושב שזו שגיאה. אז אני אומר את זה. אתה רוצה את הדרך הזו של הכרעה, עכשיו, אבל ההערכה שלי היא שזה מהלך שגוי, ועדיף היה לעשות מאמץ נוסף, לא ארוך, ואני משוכנע שאפשר היה להגיע להסכם.

אני מניח שאפשר יהיה להגיש הסתייגויות, אחרי זה.

אין ספק שתהיינה. אתם תגישו לאנה שניידר את ההסתייגויות, כפי שנהוג.

אבל אם הן מהותיות, נצטרך לדון בהן בוועדה. אם זה לא הסתייגויות לצורך דיבור בלבד, אלא הסתייגויות מהותיות, צריך לדון בהן בוועדה. זאת אומרת שצריך רוב - - -

יש לי שאלה אל היועצת המשפטית: האם העובדה שוועדת הכספים הופכת בחוק למין מוסד בוררות במסגרת חוק ישוב סכסוכי עבודה זה הופך לפגיעה בהפרדת הרשויות בין הרשות השופטת לרשות המבצעת והמחוקקת. אני רואה שמקימים פה מעין בית דין מקדמי לעבודה ואני חושב שיש פה פגיעה בתשתית היסוד של מדינת ישראל כפי שהיא מוכרת. זה הרבה מעבר לחוק כזה או אחר.

קודם כל, אני רואה את זה לראשונה, ברגע זה. לא הספקתי לבודק את זה בכלל. עכשיו ביקשתי שיביאו לי את החוק.

אני מציע שלפני שזה יוסף – היועצת המשפטית תבדוק את זה.

אבל אולי צריך להסביר את זה. פעם ראשונה שיש בחקיקה סמכות אופרטיבית כזו לוועדת הכספים של הכנסת, ולא ברור אם הדבר הזה בכלל ניתן.

אם זה לא ניתן – תודיעי.

אבל אם אני אודיע את זה אחרי ההצבעה זה יהיה מאוחר מדי.

אני מבקש נושא חדש על הסעיף הזה.

אני מוריד את זה. אין ברירה. לא רוצים לדאוג לעובדים, מה אני יכול לעשות.

בגלל הנושא של מי ייצג את העובדים, אתם פוגעים באינטרס שלהם.

- - -

- - -

זה לא מופיע. זה איננו.

אולי, עד שנגיע לסעיף הזה – יכול להיות שמישהו ייצא. אני לא חושב שהם מתכוונים באמת להוריד לך – לכן, אני מציע שבד בבד עם זה שאנחנו בודקים את כל הדברים שאתה ביקשת לבדוק, שייבדקו את הסעיף הזה - -

אדוני היושב ראש. אני מאד מעריך אותך, אבל אומרת לך היועצת המשפטית של הוועדה שהיא רואה מסמך, לראשונה, שפוגע באופן קונסטיטוציוני מהותית - - -

אבל הורדתי. הוא לא נמצא.

תן לי להשלים את המשפט, אני שמרתי על הרבה סבלנות בוועדה הזו. לא יכול להיות שבשל מהלך חפוז, שרואים פה שיש בו פגמים מהותיים, כמעט פגיעה בחוקת היסוד של מדינת ישראל, לאלץ את כל חברי הכנסת למצוא את עצמם בהתלבטות – האם זה נושא חדש או לא.

לא - - -

לא, סליחה. אנחנו כן רוצים להגדיר את נושא הפנסיה, אבל לא בגלל רשלנות שפוגעת בקונסטיטוציה. אתה גורם לכך שאנשים נאלצים - - -

לא יכול להיות שמדינת ישראל נושמת לפי החקיקה של אורי יוגב. מה יקרה? - - -

סליחה, אדוני. אני מבקש להוציא אותו.

רגע, רגע. אל תפרצו את הכל עכשיו.

אין לי ברירה. יש כאן יועצים משפטיים. במקום שתאפשר גם לנו, שיועצים - - - תן לבדוק את זה, מה איכפת לך?

אני מודיע לך דבר אחד: יש שתי אפשרויות. אם מישהו אומר שזה נושא חדש, זאת אומרת שאני צריך להפסיק את הדיון ולהעביר את זה לוועדת הכנסת. אתה לא מוכן לעשות את זה, ולכן אני מוכן להוריד אותו. אם אומרים לי שרוצים לבדוק את העניין לפני שזה נגמר – מקובל עלי. תבדקו את העניין, תבואו ותגידו לי.

כל מה שביקשנו הוא שבדיוק באותה אחריות שאתם נוהגים – יש פה בהחלט בכירי היועצים המשפטיים בישראל שבודקים, וגם הם די נכלמים שהם צריכים לתת תשובה בתוך דקה על דבר - - מותר לנו, אדוני, שגם לנו תהיה יועצת משפטית, שניתן לה את הדברים. אתה מאלץ אותי לצאת ולהיכנס.

אני מבקש שלא תפריע לי יותר.

מעבר לעניין הלגיטימי שחבר הכנסת עמיר פרץ מייצג פה, יש פה גם את העניין של חברי הכנסת – זכותנו לדעת על מה אנחנו מצביעים בעד ועל מה אנחנו מצביעים נגד, בנושא שהוא מאד רגיש.

אני יכול להגיש את זה כהסתייגות שלי לחוק, כמו שאתה מגיש?

ואז הייתי מבקש ממך להסביר אותה, לדעת מה מסתתר מאחורי סעיף 3 ו- 5 - - 0

בסדר גמור. בזה נגמר הדיון. אפשר בבקשה להקריא את תיקוני הנוסח?

כל הנושאים נדונו אתמול, ואני רק מקריאה תיקוני נוסח. בהדרה של מקרקעין מועברים, זה ייקרא עכשיו כך: "המקרקעין אשר עברו למדינה מרשות הנמלים לפי הוראות סעיף 32(א), ואשר מיועדים לשימושים נמליים ולשימוש משרדי חברת הפיתוח והנכסים לפי פירוט כפי שייקבעו השרים בהתייעצות עם מנהל מקרקעי ישראל ועם חברת הפיתוח והנכסים, ככל הניתן תוך עשרים ואחד ימים ממועד פרסומו של חוק זה; לא נקבעה רשימה עד יום התחילה – המקרקעין אשר עברו למדינה מרשות הנמלים לפי הוראות סעיף 32(א) למעט מקרקעין לפי פירוט שייקבעו השרים בצו תוך שנה מיום התחילה; הכל למעט מקרקעין שרשות הנמלים לא מסרה לגביהם לשרים מידע מפורט תוך עשרה ימים ממועד פרסומו של חוק זה אשר אותם יהיו רשאים השרים, בכל עת, לגרוע בצו; "

בסעיף 2 (א) נוספו המילים "על": "...על פיתוחם ועל קידומם...".

סעיף 5 (ב) ייקרא כך: "מנהל הרשות יהיה אחראי על ניהול הרשות ועל ביצוע תפקידיה לפי דיני הספנות והנמלים וימלא את התפקידים המוטלים עליה לפי דיני הספנות והנמלים, ורשאי הוא לקבוע בהוראות מנהל הנחיות לבעלי הסמכות במילוי תפקידיהם על פי דיני הספנות והנמלים."

סעיף 9 (ב) (2) יתפצל ל- (א) ו- (ב) וייקרא כך: "(א) להעמיד נכסים מהנכסים האמורים בפסקה (1) ככל שהם בתחום נמל לשימוש חברות הנמל והתאגידים המורשים, בהתאם לתנאי הסמכתם ולתקופת הסמכתם ובכפוף לצרכי הנמל לצורך מתן שירותי נמל ולשימושים אחרים הותרו להן לפי סעיף 10(ג), כנגד דמי שימוש קבועים בשיעור של 4% מהכנסותיהם של חברת נמל או תאגיד מורשה וכן דמי שימוש משתנים שייקבעו בהסכם ביניהם ואשר יאושרו על ידי השרים; לא נקבעו בהסכם כאמור בפסקה זו דמי שימוש משתנים יקבעו השרים דמי שימוש ראויים לעניין זה; לעניין תאגיד מורשה יובאו בחשבון רק הכנסותיו הנובעות ממתן שירותי נמל;"

הוספנו את סעיף קטן (ב): "השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע סוגים של עסקאות אשר אינן טעונות אישור לפי סעיף קטן 2 (א) כן רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין דרך מתן האישור;"

בסעיף (3), במקום הנוסח שהיה זה ייקרא כך: "להעמיד נכסים מהנכסים האמורים בפסקה (1) שהם בתחום נמל לצורך שימוש נמלי למי שפועל כדין בתחום נמל, הכל בכפוף לצרכי הנמל כנגד דמי שימוש שייקבעו בהסכמים;"

סעיף קטן (ב1): "חברת הפיתוח והנכסים תנהל את הנכסים האמורים בסעיף קטן (ב)(1) לצורך מילוי תפקידיה לפי סעיף קטן (ב), בהתאם לתוכניות הפיתוח שאושרו לפי סעיפים קטנים 14(ב) ו- (ג) ובהתאם להוראות חוק זה."

סעיף (ג) התפצל ל- 3 סעיפים קטנים: "(1) חברת הפיתוח והנכסים לא תבצע כל פעולה בתחום נמל, לרבות רכישת מקרקעין, שאינה לצורך מילוי תפקידיה כאמור בסעיף קטן (ב), בין בעצמה ובין באמצעות אחר, במישרין או בעקיפין, אלא אם כן התירו לה השרים, בכתב ומראש, לבצע פעולה כאמור; השרים לא יתירו לחברת הפיתוח והכנסים ביצוע פעולות כאמור אלא אם אין הן פוגעות בשימושים הנמליים ובפעילות התקינה של נמל וככל שאין בהן כדי לפגוע בביצוע תוכניות הפיתוח שאושרו לפי סעיפם קטנים 14(ב) ו (ג) או לעכבן.

(2) פעולה כאמור בסעיף קטן (ג)(1), שאינה בתחום נמל, טעונה אישור הממשלה.

(3) על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1) לא יידרש אישור השרים להעמדה לשימוש של מקרקעין בתחום נמל המיועדים לשימוש נמלי עתידי עד למועד בו ייעשה בהם שימוש נמלי, ובלבד שהעמדה כאמור לא תהיה לתקופה כוללת העולה על עשר שנים ובלבד שהיא עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ג)(1) סיפא."

בסעיף 10א הוספה הסיפא: "לא אישרה חברת הפיתוח והנכסים רכישה או קבלת זכויות כאמור רשאי התאגיד המורשה לפנות ולבקש את אישור השרים לרכישה או לקבלת הזכויות כאמור".

בסעיף 10ד הוספו המילים: "...בניגוד להוראות לפי חוק זה".

הוסף סעיף 10ז: "לא ייתן אדם שירות נמל בנמל מהנמלים המנויים בתוספת השניה אלא מכוח הסמכה לפי חוק זה".

בסעיף 14 (ב) הוחלפה המילה "רלבנטיים" במילים "הנוגעים בדבר".

בסעיף 16 (ב) הוסף הנוסח שהיה אתמול, ובטעות הוא נשמט מהנוסח היום, והוא ייקרא כך: "סך התשלומים שתשלם חברת הפיתוח והנכסים למדינה לפי הוראות סעיף קטן (א) יכללו את דמי החכירה שישולמו למנהל מקרקעי ישראל לפי הסכם שייחתם לפי סעיף 33א (4) ולא ייקבעו כל דמי חכירה נוספים מכוח הסכם כאמור". הנוסח, שאתמול כלל כבר הוראה שאומרת שהתמלוגים כוללים דמי חכירה – נשמט, בטעות, והוא הוסף עכשיו.

סעיף 16א' – קבענו את זה כהוראת מעבר וגם כהוראה קבועה, כפי שהודענו, לגבי אופן קביעת התעריפים: "חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – חוק הפיקוח) יחול על שירותי נמל הניתנים בנמל מהנמלים שבתוספת השניה כאילו ניתנו לגביהם צווים לפי סעיף 6 לחוק הפיקוח ונקבע לגביהם כי רמת הפיקוח תהיה לפי פרק ה' לחוק האמור."

סעיף 27א – תיקון חוק מס ערך מוסף: "בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בסעיף
30(א)(6)(א), במקום "רשות הנמלים" יבוא "חברת נמל כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004".

תיקון בסעיף 26, שלא הקראתי: "חוק רשות הנמלים, התשכ"א-1961 וכל מינוי שנעשה מכוחו – בטלים, למעט הוראות סעיף 1א, הוראות סעיף 71(א) עד (ד) והוראות פרק תשיעי: העברת נכסים, שימשיכו לחול על העברת נכסים והתחייבויות לחברת הרכבת, חברת הפיתוח והנכסים וחברת נמל, לפי העניין ובשינויים המחויבים, כאמור בהם; אולם לעניין הוראות סעיף 71(א) עד ד) אלא אם יקבע שר האוצר אחרת."

פרק ד1, שהוא העיצום הכספי הוקרא כבר. פרק ה, שעניינו העברת עובדים ונכסים – הוקרא.

הוסף סעיף 29 (א) 1: "לא תוגש תובענה נגד נושא משרה או עובד ברשות הנמלים, שכיהנו בתפקידם ערב פרסומו של חוק זה, בשל ביצוע פעולה שנעשתה לאחר פרסומו של חוק זה על מנת לקדם באופן נאות את ביצוע השינוי המבני הנובע מביטול רשות הנמלים לפי סעיף 26, ובלבד שפעלו בתום לב או באופן שיימנעו או יצומצמו ככל האפשר נזקים העלולים להיגרם עקב כך כתוצאה מביצועה, וכן לא סטו באופן חמור מהתנהגות ראויה של עובד ציבור.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על פעולה כאמור בו שבוצעה ערב פרסומו של חוק זה.

(ג) לא תוגש תובענה נגד נושא משרה או עובד ברשות הנמלים, שכיהנו בתפקידם ערב פרסומו של חוק זה, לפי חוזה שנכרת ערב פרסומו של חוק זה, אם עילת התביעה נובעת מביטול רשות הנמלים כאמור בסעיף 26 או מהעברת נכסים, חובות, התחייבויות, הסכמים, התקשרויות ועסקאות לפי פרק ה', ובלבד שפעלו בתום לב ולא סטו באופן חמור מהתנהגות ראויה של עובד ציבור".

זה לא נדון, זה הוסף רק עכשיו. איך אפשר להוסיף, בכל הכבוד? לא דנו על זה אתמול.

זה סעיף שנותן פטור מאחריות לרשות - - -זה הוזכר בישיבה אתמול, למיטב זכרוני.

הסעיף מדבר על פטור מאחריות אזרחית לנושא משרה ברשות הנמלים בעצם הפעלתו של חוק זה. זה סעיף שהוא טכני, לבקשת מנהלי רשות הנמלים.

יש עם זה איזושהי בעיה?

לא. הבעיה היא שלא דנו בזה. אף אחד לא העיר הערות. או שחברי הכנסת לא זוכרים, או שלא דנו בזה.

מה אתה רוצה?

אתה לא יכול להאשים אותי במהומות. אני בסך הכל מעיר לחברי הכנסת שהם שלפו כאן סעיף שלא דנו עליו בעבר, והם אפילו לא מתייחסים לכך שהכניסו להם מתחת לשולחן סעיף שלא דיברו עליו. זה שהם לא ערניים – זה עסק שלהם. אני טוען שזה נושא חדש. סעיף חדש. בסדר?

אני מודה לך על הדברים. אורי יוגב השיב. הוא יכול לחזור על דבריו. אם אתה רוצה להודיע על זה כעל נושא חדש – בבקשה.

מה שאורי יוגב אומר זה שזה נושא טכני ושאם אנחנו רוצים – הוא יוריד את זה. .

לא, הוא לא אמר את זה. הוא יסביר שוב.

זה סעיף שנועד לפטור מאחריות אזרחית מנהל ברשות הנמלים שפעל למען - - - של חוק זה בתום לב.

מתן חסינות מתביעה אזרחית לנושא משרה שפעל ברשות הנמלים ערב פרסומו של חוק זה, בתנאים מסוימים של תום לב, וכן הלאה.

זה בגלל הסכמי עבודה - -

בכל עניין הנוגע לשינוי המבני.

למה המנהל צריך חסינות אם הוא יפעל על פי החוק? יש הנחה שהוא אמור לעבור עבירה?

החוק שהיה תקף ערב פרסומו של חוק זה הוא חוק רשות הנמלים. היו נושאי משרה ברשות שפעלו וסייעו לחקיקת החוק הזה שהוא חוק חדש. לכן, זה לא פעולה שבמסגרת החוק הקודם, מה גם שבמסגרת החוק הקודם אין חסינות מהסוג הזה. זה כמובן בהגבלות של פעולה בזהירות ראויה של עובד ציבור ובתום לב. זה משהו שהוא לגמרי לא חריג. זה עובד שכבר לא יהיה עובד רשות.

בפרק ה' – במקום "עובד מועבר" שינינו בכל מקום ל – "עובד עובר". הודענו על זה גם אתמול.

סעיף (ג1) שונה בנוסח: "מסמך הנכלל בתוספת א' לחוק מס בולים על מסמכים... שנערך בין הגופים הנזכרים בסעיף קטן (ב) והמתייחס רק להעברת נכס כאמור באותו סעיף קטן, לא יחויב במס בולים". זה שינוי נוסח מינורי.

בפרק ו', השינוי היחיד שכבר דיברנו עליו, בסעיף 35א (1) ו- (2)- במקום "השר" יהיה "השרים". נוספו המילים "שטח תפעולי" ו – "תחום נמל".

בסעיף 40א הנוסח שיהיה היום הוא: "על אף האמור בסעיף 10ה חברת הפיתוח והנכסים תהיה רשאית, באישור הממשלה, להחזיק בחברות נמל זכויות שאינן עולות כדי שליטה, כמשמעותה בחוק הבנקאות (רישוי), בכמות ומסוג שתקבע הממשלה, ובלבד שזכויות, כאמור, לא יהיו בידי חברת הפיתוח והנכסים לתקופה העולה על 6 חודשים מיום התחילה".

"41. תחילתו של חוק זה 60 ימים ממועד פרסומו, או ביום שיקבעו השרים בצו, לפי המוקדם (בסעיף זה – התקופה הראשונה); השרים רשאים להאריך תקופה זו ב – 60 ימים נוספים (בסעיף זה – התקופה הנוספת), והממשלה רשאית להאריך את התקופה הנוספת ב- 90 ימים נוספים, ואולם תחילתם של סעיפם 1, 2, 5, 16, 40 וסעיף זה ביום פרסומו של חוק זה."

התוספת הראשונה – שימושים נמליים "שימושים כמפורט להלן הנדרשים לצורך תפעול הנמל ופיתוחו, לרבות פעילות הנלווית אליהם: שיט, עגינה וריתוק של כל סוגי כלי השיט; מבנים ימיים: רציפים, שוברי גלים, מצופים, צנרת תת ימית. עבודות ימיות לרבות חפירות קרקע הם ותת קרקע הים. ייבוש ים לצורכי פיתוח נמל; ניטול מטענים; מתקני ניטול ואחסון לכל סוגי המטענים לרבות: 1. שטחי אחסנת מכולות 2. שטחים ומבנים לאחסנת מטען כללי (פתוחים או סגורים – סככות בתי קירור) 3. שטחים ומתקני אחסנה לצובר יבש ונוזלי (ממגורות, מחסנים, מיכלים) 4. מתקנים לאחסון חומרים מסוכנים 5. מתקני ניטול (מסועים, מדלים, עגורנים לרבות עגורני גשר, עגורני שער ועגורני זרוע) 6. מתקני שקילה מבנים ומתקנים להפעלת נמל נוסעים; שטחי חניה ותנועה לבאי הנמל ומשתמשיו; דרכים ומסילות ברזל; מתקני תדלוק; משרדים, חדרי אוכל, מלתחות ומתקני רווחה לעובדי הנמל ובאיו; צנרת להולכת צובר נוזלי; מערכות תשתית כלהלן: 1. מים, מתקני התפלה וטיהור 2. מתקני טיהור ושאיבה 3. ביוב מתקני טיהור ושאיבה 4. חשמל – תחנת כוח שייעודה המרכזי הספקת חשמל לתפעול הנמל, מתקני תחמ"ש 5. תקשורת 6. מערכות וקווים של תשתיות הנדסיות מבני תעשיה, מלאכה ותחזוקה לצורך קיום שירותי נמל; מספנות ממשה; שימושים הקשורים לפעילות של כלי שיט קטנים; מבנים ומתקנים לגורמים המוסמכים לפי דין; מבנים ומתקנים הקשורים לפעילות צבאית, ביטחונית, שמירה ואבטחה; מתקנים לקיום בטיחות; מתקנים הקשורים לתחבורה יבשתית; פעילות הנלוות לשירות נמל; מתקנים הקשורים למניעת זיהום בים, ביבשה ובאוויר; שטחים ציבוריים פתוחים; מבנים ומתקנים הקשורים לפיתוח קו המים (water front); מבנים ומתקנים לצורך פעילות לוגיסטית: המכלה, אריזת צובר;"

התוספת השניה – אילת אשדוד חיפה.

בסעיף 34 (ג), אחרי : "...כהגדרתם בסעיף 31(ה)" יבוא: "וכן הוראות לעניין ניהול כספים המיועדים לתשלומים עקב סיום עבודה לעובדים אשר פרשו מרשות הנמלים ואשר מבוטחים בקופת גמל לקצבה כהגדרתה בסעיף 31(ה); צו כאמור יכול שיינתן במועד הסמכת החברה וכן בכל מועד מאוחר יותר ובלבד שיינתן בד בבד עם צו לפי סעיף קטן 33(ד)".

על פי ועדת הכספים יוספו באישור ועדת הכספים בסעיף 9 (ב)(2)(ב), 13א), 16(ג), 22(א), 33(ב), 33(ד)(2). בסעיף 10א תהיה הודעה לוועדה - - -ואנחנו צריכים להביא ליידוע הוועדה 14 (ב), 16(א) ו- 36 - - -

· זה אומר שהוועדה מאשרת?

לא, אנחנו צריכים רק להודיע.

מקובל עליך?

כן.
אני מבקש לעבור להצבעות.

אני מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה. אני בכל זאת מבקשת להגיד שסעיף התחילה כפי שהוא היום –אינו מקובל על משרד התחבורה. אנחנו חושבים ש- 60 ימים אינו פרק זמן סביר או אפילו אפשרי. אנחנו לא חושבים שכדאי שחברי הכנסת יחוקקו דברים שהם בלתי אפשריים.

כשתבואו עם קול אחד לוועדה נמשיך בהצבעות. אני מודיע שהמשך הישיבה בשעה 16:00.


(הישיבה נתחדשה בשעה 16:25)

אנחנו מחדשים את הישיבה. אם יש מישהו בחוץ אבקש להודיע לו להיכנס. אנחנו אף פעם לא חוטפים הצבעות.

עד שחבר הכנסת חיים כץ ייכנס, עו"ד אנה שניידר תקרא את התיקונים שהוכנסו. חבר הכנסת אורון, אני מבקש שתשמע את הצעתי כי אנחנו שיפצנו אותנו קצת.

כמה זמן תימשך הישיבה?

עד שזה ייגמר. זה שאלה לא הוגנת. הקואליציה מוכנה להצביע עכשיו על הכול. יש לכם יושב-ראש אופוזיציה, תשאלי אותו.

אולי לפני שאני אקרא את הסעיף המתוקן אסביר קצת את מה שלמדתי מההצעה הזאת כשראיתי אותה לראשונה.

בחוק יישוב סכסוכי עבודה יש מנגנון לפתרון של מחלוקות וסכסוכים. המנגנון הזה מופיע בתוספת לחוק. בגדול, המנגנון הזה קובע שאם יש סכסוך עבודה והצדדים לא מגיעים להסכם בתוך שבעה ימים הסכסוך עובר לוועדה פריטטית. אם גם בוועדה הפריטטית לא מצליחים להגיע להסכם ולהכרעה אז הנושא עובר לבוררות, והבוררות צריכה להסתיים בתוך 30 ימים מיום הבקשה לקיימה. זה מנגנון טוב.

בסעיף המוצע יש בעצם ניסיון להחיל את המנגנון הזה גם על סכסוך או על מחלוקת בין חברת הנמל או חברת הפיתוח והנכסים לבין הארגון היציג של העובדים באחת מן השאלות שהועלתה בסעיף המוצע.

דא עקא שבניסיון להחיל את המנגנון שדיברתי עליו קודם הכניסו את ועדת הכספים כצינור שלדעתי אין לו מקום מבחינה קונסטיטוציונית.

לכן אני מציעה שיהיה כתוב שבמקרה שהתגלעה מחלוקת בנושאים שפורטו "תבורר המחלוקת בהתאם להוראות התוספת לחוק יישוב סכסוכי עבודה", כלומר אנחנו מחילים את המנגנון בלי להכניס את ועדת הכספים. ואז אני חושבת שזה טוב וראוי ואין שום בעיה של הפרדת רשויות והסעיף הזה לטעמי יכול להיכנס לחוק. זה נושא אחד.

בחוק הזה יש אלמנט של מניעת שליטה או אי מניעת שליטה?

זה לא שייך. לוקחים את המנגנון של פתרון הסכסוך ומחילים אותו על מחלוקת ספציפית בחוק הזה.

כל המטרה היא לחשק את נושא הפנסיה בעוד חישוק. כולנו היינו חרדים לנושא הפנסיה ולכן מצאתי לנכון לחשק אותו באופן מיוחד.

אני מסיר את טענת הנושא החדש.

זה סעיף פרו עובדים ולא פרו מעבידים.

כן, בהחלט, זה סעיף מאוד פרו עובדים. אני מודה לך מאוד על ההערה.

שלא יתנו לעובדים יותר מדי, שלא ניסחף ...

דבר נוסף, מר אורי יוגב קרא כאן רשימת סעיפים, בהם ישנה הצעה להסמיך את ועדת הכספים לאשר נושא כזה או אחר. יש סעיף אחד, סעיף 10(א), שלדעתי צריך להוציא ממנו את ועדת הכספים. מדובר בו על הסמכת חברות נמל ותאגידים מורשים: "השר, באישור שר האוצר, רשאי להסמיך חברה ... להיות חברת נמל שתפעיל נמל מן הנמלים המנויים בתוספת השנייה ותתן בו, או בחלק ממנו, שירותי נמל". אני חושבת שוועדת הכספים לא צריכה להיות מעורבת בזה.

בחלק השני של סעיף 10(א) נאמר: "כן רשאי השר, באישור שר האוצר, להסמיך תאגיד שהתאגד בישראל ושלא הוסמך כחברת נמל לתת שירותי נמל בחלק מנמל מהנמלים המנויים בתוספת". גם כאן לדעתי אין מקום לוועדת הכספים להתערב בהסמכה של חברה זאת או אחרת.

בסדר, נוריד כאן את ועדת הכספים.

סעיף נוסף, שגם בו הוצעה הסמכה לוועדת הכספים ולדעתי צריך לחשוב על זה פעם נוספת, הוא סעיף 13(א), שמדבר על החדלת הפעלתו של נמל. הסעיף קובע: "הממשלה, לפי הצעת שר התחבורה, רשאית להחדיל הפעלתו של נמל מהנמלים המנויים בתוספת השנייה או חלקו, בתנאים שתורה, בנסיבות ומטעמים שיקבע השר בתקנות". אנחנו הצענו בשלב הראשון שהממשלה, על-פי הצעת שר התחבורה, באישור ועדת הכספים, תהיה רשאית להחדיל נמל. אנחנו סבורים שנכון יותר שהתקנות עצמן, שקובעות את הנסיבות ואת הטעמים להחדלת נמל, תהיינה באישור ועדת הכספים. לכן אנחנו מציעים לכתוב: "הממשלה, לפי הצעת שר התחבורה, רשאית להחדיל נמל ... בתנאים שתורה, בנסיבות ומטעמים שייקבע השר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת".

תודה רבה. זה מקובל.

רבותי, אנחנו עוברים להצבעה.

יש הסתייגויות מהותיות לפרק א'?

אין לי כוונה להלאות את כולכם בריבוי הסתייגויות. יש לי 4 הסתייגויות מהותיות לחוק.

בסעיף 1, ב"מקרקעין מועברים" – אני מבקש להוריד את המילים "בהתייעצות עם מינהל מקרקעי ישראל".

מי בעד ההצעה של חבר הכנסת הרצוג?

הצבעה

בעד ההצעה של חבר הכנסת הרצוג לסעיף 1 – 1
נגד – רוב
ההצעה של חבר הכנסת הרצוג לסעיף 1 לא נתקבלה.

תודה רבה. ההסתייגות לא התקבלה.

יש עוד הסתייגויות לפרק א'?

אין.

מי בעד פרק א'? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פרק א' – 11
נגד – 5
פרק א' נתקבל.

תודה רבה. פרק א' אושר.

פרק ב' – יש הסתייגויות מהותיות?

לסעיף 3 – תפקידי הרשות – אני מבקש להוסיף שני דברים.

1) "לפעול להבטחת חוסנן הפיננסי של חברות הנמל" – דבר שלא נמצא באף מקום בחוק.

2) בנושא התעריפים – זה יכול להיות פה או במקום אחר. באף מקום כאן לא נאמר מי קובע את התעריפים, ושוועדת הכספים מאשרת אותם. אתה יודע שזה נושא מהותי. בסעיף 2(א) לחוק רנ"ר היה מנגנון קביעת תעריפים באישור ועדת הכספים.

מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההצעות של חבר הכנסת הרצוג לסעיף 3 – 5
נגד – 8
ההצעות של חבר הכנסת הרצוג לסעיף 3 לא נתקבלו.

תודה רבה. ההסתייגויות נפלו.

מי בעד פרק ב'? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פרק ב' – 11
נגד – 5
פרק ב' נתקבל.

תודה רבה. פרק ב' התקבל.

פרק ג' – יש הסתייגויות?

יש לי הסתייגות לסעיף 9(א). אני מבקש לומר ברישה: "השרים יסמיכו באישור ועדת הכספים". זה בעצם קובע את הייסוד של שתי חברות הנמל כביצוע.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אורון? ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההצעה של חבר הכנסת אורון לסעיף 9(א) – 5
נגד – 9
ההצעה של חבר הכנסת אורון לסעיף 9(א) לא נתקבלה.

תודה רבה. ההסתייגות נפלה.

לסעיף 9(ב)(2) אני מבקש להוסיף סעיף קטן (ג), כדלקמן: "חברת הפיתוח והנכסים תעביר לפחות מחצית מהכנסותיה לחברות הנמל מדי שנה. חלוקת הסכומים תיקבע על-ידי מנהל הרשות בהתחשב בנפח הפעילות היחסי של כל חברת נמל".

מר אורי יוגב התחייב על זה אבל לא מוכן להכניס את זה בחקיקה.

רבותי, מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת הרצוג? ירים את ידו.


הצבעה

בעד ההצעה של חבר הכנסת הרצוג לסעיף 9(ב)(2) – 5
נגד – 11
ההצעה של חבר הכנסת הרצוג לסעיף 9(ב)(2) לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

בסעיף 10(א) – זה נושא שעו"ד אנה שניידר העירה עליו, שמר אורי יוגב הסכים ואחר-כך זה ירד. אני כבר לא יודע מה בדיוק קורה עם זה. אני מציע שהוספת חברות נמל תהיה "באישור ועדת הכספים".

גברת אנה שניידר דיברה על החדלת נמל.

אני מדבר על החלק השני של סעיף 10(א). נאמר בו: "כן רשאי השר, באישור שר האוצר, להסמיך תאגיד שהתאגד בישראל ושלא הוסמך כחברת נמל לתת שירותי נמל ...".

בפרק ו' יהיה פתרון בהוראת מעבר לשלוש השנים הקרובות, שבכל מקרה שבו יתנו לתאגיד שאינו פעיל היום בנמלים – שאני חושב שאליו התכוונת – הסמכה שתקפה למעלה מ-10 שנים יידרש אישור ועדת הכספים.

בסעיף 35, אם אני לא טועה, מוגדרים כל התחומים שנתונים היום לחברת נמל ובעצם לא מפקיעים מהם שום דבר. אני אפילו לא יכול להעריך אילו סיטואציות ייווצרו כאשר יסמיכו מישהו שהוא לא חברת נמל לקבלת שירותים. יש כאן בכל זאת אירוע לא שגרתי. אני חושב שהמקרה הזה מחייב בקרה פרלמנטרית, זה הכול. גברת לחמן-מסר, הרוב מובטח, אין לך מה לדאוג. המכרז לא יהיה אצלנו, המכרז יהיה במקום אחר.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת אורון? ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההצעה של חבר הכנסת אורון לסעיף 10(א) – 5
נגד – 8
ההצעה של חבר הכנסת אורון לסעיף 10(א) לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות לא עברה.

חבר הכנסת אורון, יש לך עוד הסתייגויות? חבר הכנסת שוחט, יש לך הסתייגויות? לא.

מי בעד פרק ג'? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פרק ג' – 11
נגד – 4
פרק ג' נתקבל.

תודה רבה. פרק ג' עבר.

פרק ד' – יש הסתייגויות?

אני רוצה להעיר על סעיף 22א. יש כאן סעיף שהוא לטעמי כמעט לא חוקתי. יש תוספת בחקיקה ראשית, ויש שרים שיש להם סמכות להוסיף בתוספת הזאת מה שהם רוצים. בסעיף 22א נאמר: "השרים, בהתייעצות עם הרשות, רשאים לשנות התוספת הראשונה".

זה מנגנון רגיל לגמרי.

שגרתי וחוקתי.

אני מבקש להוסיף בסעיף 22א את המילים "באישור ועדת הכספים".

הוספנו את זה.

חבר הכנסת אורון, אנחנו מביעים את דעתנו ובסוף אומרים מה שאתה אומר.

אני רוצה לשאול את המשפטנים על סעיף 20(א). כתוב כאן שהשר לא יתקין תקנות אלא אם התייעץ עם הרשות. זה נובע מחוק קודם. הרשות היום היא אגף במשרד, זה לא יכול להיות אחרת. היות שהרשות היא אגף במשרד, אתה לא יכול שפקיד "יחנוק" את השר. לכן יש בעיה בסעיף הזה. או לחילופין, אם הוא כן יוכל אז זה יהיה חייב את אישור ועדת הכספים.

יש הוראות כאלה לגבי חוק החברות הממשלתיות.

יש ניסוח עדין יותר בחוק ניירות ערך. שם כתוב: "שר האוצר, לפי הצעת הרשות, יתקין תקנות".

רשות ניירות ערך היא סטטוטורית ועצמאית. בואו נהיה כנים, כאן הרשות מתבטלת. חבר'ה, תשקלו רגע לפני שאתם אומרים לי לא. הרשות הופכת להיות אגף במשרד.

רשות ניירות ערך היא תאגיד סטטוטורי. הטקסט שקראתי לפני רגע קיים גם לגבי רשות החברות הממשלתיות וגם לגבי רשות החשמל, שהן רשויות בדיוק כמו רשות הנמלים והן אגף במשרדים הרלוונטיים. ואז במידה מסוימת מגבילים את סמכות השר ואומרים: 'הוא יתקין תקנות לפי הצעת הדרג המקצועי'. בין אם הדרג המקצועי הוא תאגיד סטטוטורי ובין אם הדרג המקצועי הוא רשות סטטוטורית.

רשות החשמל היא אגף במשרד הממשלתי?

כן, היא לא תאגיד סטטוטורי.

חוק השירותים הציבוריים (חשמל).

רשות החשמל הינה יחידת-סמך פנים ממשלתית. היא איננה תאגיד סטטוטורי. התאגידים הסטטוטוריים הם רשות שדות התעופה, עד כה רשות הנמלים, רשות השידור. הגבלים עסקיים זה לא תאגיד סטטוטורי, רשות החשמל זה לא תאגיד סטטוטורי, רשות החברות זה לא תאגיד סטטוטורי. רשות ניירות ערך היא תאגיד סטטוטורי.

רשות החשמל היא רשות שפועלת על-פי חוק.

תבחין בין תאגיד סטטוטורי לבין רשות סטטוטורית. כל רשות מוסמכת היא רשות סטטוטורית. גם הרשות הזאת היא רשות סטטוטורית. יש רשות שהיא תאגיד מכוח החוק, שזה כמו רשות הנמלים, והיא חדלה להתקיים.

אבל שר האנרגיה לא יכול להגיד מילה לרשות החשמל.

נכון אבל היא עדיין יחידת-סמך ממשלתית.

אבל בפנינו יש בדיוק מקרה שאומרים שהשר לא יכול להיות בעל הסמכות.

רשות החברות הממשלתיות גם היא רשות במשרד האוצר ועדיין יש סיטואציות מסוימות מאוד ששר האוצר לא יכול לפעול אלא על-פי הצעת הרשות. למשל בהצעת הפרטה.

יש ועדת שרים להפרטה.

אבל ההצעה מוגשת על-ידי הרשות, היא ה-trigger.

החיים חזקים יותר.

הסעיף הזה הוא מסוג yes minister.

אדוני, אתה רוצה להצביע על זה?

אין מה להצביע.

לבקשת חבר הכנסת הרצוג, ננסח את הסעיף הזה בצורה עדינה יותר.

בפרק ד' יש לכם אילו תיקונים להציג בפנינו?

בסעיף 13(א), בנושא החדלת נמל, בסיפה לאחר המילה "בתקנות" ייאמר "באישור ועדת הכספים".

בסעיף 26, בסיפה ייאמר: "נציב מס הכנסה והממונה על שוק ההון יקבעו הוראות לענין ייחוס ההתחייבויות והנכסים בגין זכויות העובדים בין התקופה שקדמה ליום 31 בדצמבר 1996 לבין התקופה של ההקמה".

מי בעד פרק ד', עם התיקונים שהוקראו? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פרק ד', עם התיקונים שהוקראו – 11
נגד – 5
פרק ד', עם התיקונים שהוקראו, נתקבל.

תודה. 5 נגד, 11 בעד. סעיף ד' נתקבל.

מה גרם לשכנע את ש"ס לא להצביע? זה מעניין אותנו.

אתה רוצה שנקיים על זה ישיבה? בסדר. אבל באמצע הצבעה?

פרק ד'1 – יש הסתייגויות?

מי בעד פרק ד'1? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פרק ד1' – 11
נגד – 5
פרק ד1' נתקבל.

תודה רבה. פרק ד1' נתקבל.

פרק ה' – יש למישהו הסתייגויות?

יש לי שתי הסתייגויות.

אני מבקש להחליף את שם הפרק – "עובדים עוברים ונכסים" – ל"עיגון מעמדם של העובדים וזכויותיהם". אני חושב שצריך להפריד בין עובד לבין שולחן. עובד זה עוד לא שולחן, אפילו שיש לנו רוב. גם כשיש לנו רוב עובד זה לא שולחן. זאת הסתייגות אחת.

ההסתייגות השנייה, אני מבקש למחוק את סעיף 31 כולו.

למרות שבעיקרון עובד הוא לא חפץ ואף אחד לא חושב שהוא חפץ, בכל החקיקה עד היום כך זה נכתב.

מה אכפת לכם? על מה אתם רבים?

תגידי, מה מפריע לכם?

אני מסכימה שאפשר להגיד "נכסים ועובדים שעוברים" או "זכויות עובדים שעוברים" אבל אם יגידו משפט ארוך מדי זה יוצא דופן בחקיקה. התפקיד שלנו כמשפטנים לשמור על סוג מסוים של הרמוניה בין החוקים השונים. נמצאת כאן היועצת המשפטית של הממונה על השכר. הטקסט "העברת עובדים נכסים" הוא בדרך כלל טקסט קבוע. אפשר לשנות אותו ולומר: "זכויות עובדים שעוברים והוראות לעניין נכסים".

בסדר.

מי בעד ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת חיים כץ? ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההצעה של חבר הכנסת חיים כץ לכותרת פרק ה' – רוב
נגד – אין
ההצעה של חבר הכנסת חיים כץ לכותרת פרק ה' נתקבלה.

תודה. אין מתנגדים. ההצעה עברה.

מי בעד ההסתייגות השנייה של חבר הכנסת כץ? ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההצעה של חבר הכנסת חיים כץ לסעיף 31 – 6
נגד – 10
ההצעה של חבר הכנסת חיים כץ לסעיף 31 לא נתקבלה.

תודה. ההסתייגות נפלה.

בסעיף 31(א) אחרי המילים "חברת נמל" אני מבקש להוסיף את המילה "הרשות". כעת כתוב: "מי שהיה עובד רשות הנמלים ערב תחילתו של חוק זה, יהיה עובד חברת הפיתוח והנכסים, חברת נמל, לפי הענין ולפי קביעת השרים ...". אני חושב שהוא יכול להיות גם עובד הרשות כי הרי חלק מהפונקציות של רשות הנמלים עוברות לרשות.

בדיוני ועדת המשנה נתבקשנו להוריד את הרשות והסכמנו לכך כדי שלא יקרה שבכפייה יעבירו עובדים לממשלה ולא לאחת מחברות הנמל.

אני מושך את ההערה שלי.

אני מבקש לקרוא בפניכם הסתייגות אחת. בפרק ה' – מעבר עובדים – סעיפים 31(א) עד 31(ו) וכן סעיף 32 , ככל שהוא נוגע לעובדים או לגמלאים, וסעיף 34 יבוטלו.

במקומם ישולבו ההוראות הבאות במסגרת סעיף 41 להצעת החוק:

סעיף 41 – תחילה והוראות מעבר

"תחילתו של חוק זה מותנית בחתימה על הסכם קיבוצי שעניינו מעבר עובדים מרשות הנמלים, תנאי המעבר, תנאי העבודה, יחסי העבודה וזכויות העובדים, לרבות עובדים עוברים וגמלאים (להלן – "הסכם קיבוצי") ויחולו לגביה הוראות אלה:

(1) נחתם הסכם קיבוצי עד תום 180 ימים מיום פרסומו תהיה התחילה בראשון בחודש שלאחר החודש שבו נחתם ההסכם הקיבוצי.

(2) לא נחתם הסכם קיבוצי עד תום 180 ימים מיום פרסומו, חוק זה בטל."

אני רוצה לומר שסעיף כזה בדיוק הכניסה הכנסת בהעברת הרכבת מרשות הנמלים והרכבות לחברה ממשלתית. הסעיף הזה פתר את כל הבעיות והביא לכך שהיה הסכם, שהרכבת נוסעת והכול בסדר. אני חושב שמן הדין לשקול באחריות להוסיף את הסעיף הזה. תודה.

כל מי שירצה להתווסף להסתייגות של חבר הכנסת עמיר פרץ ירשמו אותו.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת עמיר פרץ?

הצבעה

בעד ההצעה של חבר הכנסת עמיר פרץ לפרק ה' – 6
נגד – 11
ההצעה של חבר הכנסת עמיר פרץ לפרק ה' לא נתקבלה.

תודה רבה. ההסתייגות נפלה.

בסעיף 31(ה), בסיפה ב"קופת גמל לקצבה" יירשם: "אשר תוקם עד לתום שנת המס 2005".

זה הסעיף החדש ליישוב סכסוכים שקראו כאן.

זה יכנס בסעיף 31(ה1).

להערה האחרונה של מר אופיר קרני, אם מקימים קופת גמל וזה יוצא באיחור, צריך להבטיח בחוק שניתן יהיה לשלם תשלומים רטרואקטיבית לאותה קופת גמל בגין השכר שנתקבל ושתיווצר בגינו חבות לקופת הגמל.

אין לך בעיה כי מדובר על שנת מס.

בסדר, אבל צריך להבטיח את זה, שתהיה אפשרות לשלם תשלומים רטרואקטיבית.

בסדר גמור.

רשמתם את ההערה של הכלכלנית של הוועדה?

מי בעד פרק ה', עם ההסתייגות של חבר הכנסת חיים כץ שהצבענו בעדה? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פרק ה', כולל ההצעה של חבר הכנסת חיים כץ – 11
נגד – 6
פרק ה' נתקבל.

תודה רבה. פרק ה' נתקבל.

אנחנו עוברים לפרק ו'.

כמו בסעיף שעליו חבר הכנסת אורון צעק קודם: מה פתאום הכנסתם את ועדת הכספים ביחסים שבין העובד ובין המעביד, באותה מידה לא הגיוני להכניס את ועדת הכספים ביחסים שבין הנמל לרגולטור. זה עירוב רשויות.

החשש היה שהשרים ללא ועדת הכספים יכניסו אל תוך המערכת גורמים שבעצם ירוקנו את - - - וזה לא בגלל העובדים. לכן אמרו שהכנסת תשמור על זה. אם זה הגיוני הכנסת הרי תאשר את זה.

הכנסה בלי מכרז היא לא חוקית.

אבל יאמרו שזה מצב חירום ואז יכניסו אותם.

אנחנו מנסים לשמור על הפרדת רשויות. ניהול היום-יום הוא תפקיד הממשלה. אישור תקנות מגיע לוועדה, אישור תוכניות פיתוח מגיע לוועדה, אישור תקציב מגיע לוועדה אבל לא פעולה ספציפית פרטנית.

עלו כאן חששות וניסו למזער חיכוכים. באו העובדים ואמרו: מחר בהחלטת שרים, בהחלטה חיצונית, יתחילו להכניס גורמים שונים שיפגעו בנו, ירוקנו את המערכת שלנו, יורידו את הרווחיות של חברת הנמל וזה עשוי לפגוע ביכולת לשלם פנסיה ובאלף ואחד דברים. אמרנו שאין ברירה, צריך אולי לעשות מהלך כזה אבל העובדים יקבלו הגנה של הכנסת דרך החלטה של ועדת הכספים. נכון שבניהול עניינים רגיל זה לא טוב. אבל נכון שיש כאן בכל אופן גורם שאתה עושה בו רפורמה ואתה רוצה לתת לו תחושת ביטחון מסוימת, לכן העניין הזה עלה.

הרי גם אישור של יציאה למכרזים, למשל תהליכי הפרטה והחלטות של רשות החברות, באים לכאן.

זה בדיוק ההבדל.

אם את רוצה להביא את ההחלטה להוציא את זה לגורם חיצוני במכרז, תביאי אותה גם לכאן. אני חושש שיהיה מצב חירום ואז לא יעשו מכרז, כי זה בדיוק הקלף, וזה לא יבוא לוועדה.

במכירת הבנקים זה נסגר פה אחרי המכרז לרוכש הספציפי. בניגוד לחברות ממשלתיות.

אני מוכנה להציע הצעה, שהחלטת מדיניות של הממשלה על הכנסת גורמים חדשים, בתקופה הראשונה של 3 השנים הקרובות תהיה טעונה אישור של ועדת הכספים.

למה 3 שנים? 10 שנים.

עד 10 שנים.

על עצם ההחלטה, עצם העיקרון שמוסיפים. זה בסדר.

זה בסדר. כמו בחברה ממשלתית.

הסיכום יהיה כדלקמן: אם במהלך שלוש השנים הקרובות יחליטו השרים לתת למישהו שלא פועל היום היתר לפעול כתאגיד לתקופה של למעלה מ-10 שנים – החלטה עקרונית, לא למישהו ספציפי – יידרש אישור ועדת הכספים.

ומה יקרה אחרי 3 שנים?

זה הוראת מעבר.

קודם כול תאריך אותה.

השינוי היחיד שהצגתי הוא שאישור הוועדה הוא לעצם ההחלטה ולא לזכיין.

מחר יחליטו שנותנים להקים מחסנים בתוך תחום הנמל, אז יבואו לוועדה ויגידו - - -

לא בתחום הנמל, אי אפשר. יש הוראת מעבר שלא מאפשרת את זה.

במשך 25 שנים אי אפשר לגעת בשני הנמלים הגדולים. זה כתוב בחוק במפורש.

זה רק תאגיד מורשה, רק גוף חיצוני. לא החברה עצמה.

כל מה שאמרתי התייחס לתאגיד מורשה.

למה שתחילת התהליך לא תבוא לכאן בכל מקרה? מה הבעיה בזה?

אמרנו, במשך 3 שנים אם נקבל החלטה לתת למישהו היתר לפעול כתאגיד אזי על ההחלטה העקרונית נבוא לכאן אבל לא על השֵם הספציפי.

לא תוכל להסתפק בשלוש שנים.

חמש שנים.

החלטת מדיניות של השרים ב-3 השנים הראשונות על היתר להפעלה של 10 שנים ויותר.

ב-5 השנים הראשונות.

5 שנים. תני התחלה נורמלית לתהליך הזה.

מה, אנחנו לא כנסת אחראית?

כולנו אחראים אבל לא כולנו נהיה כאן בהכרח.

אומרת לי גברת סמדר אלחנני שבעוד 25 שנים את תבואי אליה לכאן ותגידי לה: את רואה, את טעית.

את יודעת למה נהיה כאן שתינו? כי לא תהיה לנו פנסיה, אנחנו נצטרך לעבוד ...

אבל חבר הכנסת שמעון פרס יהיה, אל תדאגי ...

זה הוראת מעבר. אם אתה קובע 5 שנים זה לא מעבר אלא זה ניהול. אתם מבינים שלא תהיה תחרות בנמלים? אתם עושים את כל העבודה הגדולה הזאת כדי שייצא משהו טוב לעם ישראל אבל בדלת האחורית אתם מחזירים לכם את כל הלחצים.

אל תהיי היסטרית. אל תוציאי דברים מפרופורציה.

מה שהיה כאן היום עם העובדים הוא פרופורציונלי? הרי ברור לך מה יקרה. ברגע שעניין כזה מחייב את אישור הוועדה כל העובדים יבואו לכאן. אז שלוש שנים מילא אבל חמש שנים? זה מרתיע את הממשלה, זה מרתיע אתכם.

ארבע שנים.

חמש שנים.

הסכמנו לחמש שנים.

כשאמרתי שעל התעריפים אנחנו נעביר בפעם הראשונה פירוט לידיעת הוועדה איך אנחנו מתכוונים לעשות את זה, אנחנו נשים את זה בפרק ו' כהוראת מעבר ולא בסעיף הרלוונטי.

אבל רק בפעם הראשונה ולא מעבר לזה?

כן, אבל עם כל מבנה התעריף.

אז זה אישור התעריפים בעצם.

אנחנו נציג את מבנה התעריף.

זה לא לאישור הוועדה אלא רק לידיעתה.

אני מודיע שזה יגיע לשולחן הוועדה בפעם הראשונה כדי שתוכלו לראות שאנחנו עומדים בעקרונות שנקבעו כאן.

בסעיף 41 – סעיף התחילה – אני מבקש לכתוב "180 ימים" במקום "60 ימים".

רציתי לשאול את משרד התחבורה, האם בדקתם שאכן אפשר ב-60 ימים?

כן.

אני מציע להוסיף בתוספת הראשונה "טיפול בחומרים מסוכנים".

בתוספת הראשונה כתוב "צנרת להולכת צובר נוזלי". אני יודעת שגז מנזילים כאשר מעבירים אותו בצינורות אבל האם לא חסרה כאן צנרת לגז? האם יש משמעות לכך שאין כאן צנרת לגז?

לדעתנו זה לא חסר. כתוב "מתקנים".

כתוב כאן "צובר נוזלי".

זה לא גז.

מי בעד ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת הרצוג? ירים את ידו.




הצבעה

בעד ההצעה של חבר הכנסת הרצוג לסעיף 41 – 5
נגד – 11
ההצעה של חבר הכנסת הרצוג לסעיף 41 לא נתקבלה.

ההסתייגות לא נתקבלה.

מי בעד ההסתייגות השנייה של חבר הכנסת הרצוג? ירים את ידו.

לא הסתייגות, אני רק מציע – איפה שכתוב "מתקני ניטול ואחסון" להוסיף "מתקנים לאחסון וטיפול בחומרים מסוכנים". אין כאן על מה לריב.

אנחנו מסכימים.

מי בעד פרק ו' כהצעת הוועדה? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פרק ו' – 11
נגד – 5
פרק ו' נתקבל.

תודה רבה. פרק ו' נתקבל.

מי בעד התוספת הראשונה, עם התיקון? ירים את ידו.

הצבעה

בעד התוספת הראשונה – 11
נגד – 5
התוספת הראשונה נתקבלה.

התוספת הראשונה נתקבלה.

מי בעד התוספת השנייה? ירים את ידו.


הצבעה

בעד התוספת השנייה – רוב
נגד – אין
התוספת השנייה נתקבלה.

התוספת השנייה נתקבלה. תודה רבה.

עכשיו אפשר לאשר את הצעת החוק להנחה לקריאה שנייה ושלישית.

רבותי, לפני שאני מצביע על אישור הצעת החוק להנחה לקריאה שנייה ושלישית, אני מבקש להדגיש פעם נוספת את אשר אמרתי בתחילת הישיבה, שאני אשקול בשעות הקרובות או בימים הקרובים, בהתאם להתקדמות המשא ומתן, מתי אעלה את זה לקריאה שנייה ושלישית.

מי בעד הצעת חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 להעברה לקריאה שנייה ושלישית? ירים את ידו.

הצבעה

בעד הצעת חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004– 11
נגד – 5
הצעת חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 נתקבלה.

תודה רבה. הצעת החוק אושרה.

רבותי, אני מודה לכם מאוד.


הישיבה ננעלה בשעה 17:30