ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 05/07/2004

ביקורי מורים בבתי תלמידים

פרוטוקול

 
ב' - ביקורי מורים בבתי תלמידים

13
ועדת החינוך והתרבות
5.7.2004
הכנסת השש- עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מספר 270
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, ט"ז בתמוז התשס"ד, (5.7.2004), שעה 11:30
סדר היום
ביקורי מורים בבתי תלמידים
נכחו
חברי הוועדה: אילן שלגי- היו"ר
מרינה סולודקין
מוזמנים
נורמן אנטין, מנהל אגף יעוץ, משרד החינוך, התרבות והספורט
עינת ברזילאי, דוברות, משרד החינוך, התרבות והספורט
שרה רוייטר, מנהלת האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך, התרבות והספורט
אהוד שטרנבך, ארגון ההורים הארצי
יהודית אייזנר, הסתדרות המורים
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
נרשם על ידי
חבר המתרגמים בע"מ










ביקורי מורים בבתי תלמידים
היו"ר אילן שלגי
גברותי ורבותי שלום לכם, סליחה על זה שהתחלנו באיחור, גם בגלל שהתקשורת עקבה אותנו, אנחנו בדיון בנושא של ביקורי מורים בבתי תלמידים.

אני רוצה לשאול קודם כל, בדיון הקודם שלנו, לא היו נציגים של משרד החינוך והתרבות?
יהודית גידלי
לא. אבל הם הודיעו מראש.
היו"ר אילן שלגי
אני ממש תמה על כך שמשרד החינוך והתרבות לא מצא לנכון להיות בדיון כל כך חשוב בנושא של חיילים שוברים שתיקה, משרד החינוך לא מצא לנכון להיות נוכח בדיון שקיימנו זה עתה עם סגן שר הביטחון וקצין חינוך ראשי בנושא של חיילים שוברים שתיקה. הנושא לא היה פוליטי, כך הוגדר והוצהר, ואנחנו הצלחנו גם לשמור על כך. הנושא היה התרבות שלנו, החינוך שלנו, מהם תוצרי החינוך שלנו ואיך הם מתמודדים עם מה שהם קיבלו או היו אמורים לקבל ממערכת החינוך עם חיי היום יום שלהם כחיילים בצה"ל. אנחנו ועדת החינוך והתרבות והמשרד הוא משרד החינוך והתרבות, יש פה בנושא הזה בוודאי היבטים חינוכיים וערכיים ותרבותיים וטוב שקיימנו את הדיון הזה וחבל שמשרד החינוך והתרבות לא היה מיוצג בו.

אבל כעת נעבור לדיון שלכבודו הגיעו הנה גם הנציגים הנכבדים של משרד החינוך והתרבות. אני ביקשתי שנדון בנושא הזה משום שסברתי שההנחיות והביצוע של ביקורי מורים בבתי תלמידים הם לא תמיד ברורים, יותר מידי החלטה אישית נשארת למורה והמורים, גם משום שהם עסוקים מאוד וגם משום שהם מתמודדים עם עבודה קשה, יש בניהם כאלה שאינם מבקרים בבתי תלמידים. גם הכינו לנו נייר בנושא הזה, וראינו שיש הנחיות של משרד החינוך והתרבות ואנחנו רצינו קצת לחשוב ביחד על מה נעשה ומה אולי ראוי שיעשה אחרת. בואו אולי נשמע קודם את אנשים משרד החינוך והתרבות, אחר כך את הגברת אייזנר, נציגת הסתדרות המורים וגם את נציגות ההורים מר שטרנבך.
נורמן אנטין
תפיסתנו שההורים באמת הפרטנרים של אנשי החינוך כלפי הילדים, וקרבה בין הבית ספר וההורים מאוד חשוב להתקדמות של הילדים. בתפיסתנו יש באמת ידע על הילד מצד ההורים שאין בבית הספר, שילד שבא הביתה ואומר להורים שהמורה לא אוהבת אותי, והמורה עם הרבה ילדים בכיתה לא מודע לזה, אז מאוד חשוב באיזו צורה שתהיה תקשורת בין הבית לבין הבית ספר.

זה עוזר לבית הספר גם להתמודד עם הילד וגם לעזור לילדם עם ההתפתחות שלו. העניין של ביקור בית, מנהלת שפי כתבה פעם כתבה על זה, מאמר קצר, אני לא יודע אם זה מופיע פה, היא מציינת את היופי ויתרונות של ביקור בית וגם את הסכנות, זה באמת אמביוולנטיות. בעצם הביקור בית באמת מאפשר למורה, ודרך אגב תפקידנו, דרך היועץ והפסיכולוג, או לבקר ולהכיר את ההורים עצמם לפי הצורך, או להכין את המורים לביקור בית, או לפגישה עם ההורים.

שבית הספר בא לבית, הוא יכול להכיר את הסביבה של התלמיד, להבין מאיפה הוא היחסים עם האחים שלו, היחסים ההורים שלו. נכון מה שהמנהלת מציינת וצריך להיזהר עם זה, לא לעשות הצגה, למנוע את ההצגה עם ההורים. אני קראתי היום שמנקים את הבית שבאים מבית הספר, שכאילו הבית לא נקי עד שמגיעים המורים מבית הספר.
אבל בכול זאת, אני חוזר לעניין של הקרבה, לפעמים השיתוף פעולה אצל ילדים בעיתים, הילד בישן, הילד תוקפן, איזה בעיה שיש, השיתוף פעולה וההבנה בין ההורה והמורה איך לטפל בילד, איך לעזור לילד, זה מאוד מקדם את הטיפול בילד.

אני חושב שהבעיה, או הייתי מעדיף לקרוא לזה אתגר, זה מציג את הרצון של בית הספר לא לאיים על ההורים ולא אפילו לבוא ולהגיד עד כמה הילד לא בסדר וכמה ההורים אחראים על זה. אלא להפך לגייס את הכוחות ולעזור להם לקחת אחריות על הילד, לעזור להם, לפעמים צריך לבדוק את הילד, לשלוח אותו לבדיקות פסיכולוגיות שההורים יראו את זה כמשהו שלא מאיים עליהם, אלא להפך שאנחנו רוצים לעזור לתלמיד.

זה בעצם, הייתי אומר בשורה התחתונה, שאנחנו בעד ביקורי בית לפי הצורך, ובאמת רצון שלנו כאנשי חינוך לעזור לתלמיד בשיתוף עם ההורים.
היו"ר אילן שלגי
מי קובע את הצורך הזה?
נורמן אנטין
אני חושב שזה באמת נושא רגיש, קודם כל הבית ספר יכול לראות אם יש צורך, אם ילד לא מתפקד טוב בבית הספר, יש סימנים או יש שאלות, או ילד צריך משקפיים וזה לא מטופל, או לא מתפקד טוב בלימודים.
היו"ר אילן שלגי
בוא נתחיל במפגש עם ההורים, שבדרך כלל ההורים באים לבית הספר, אז למה ביקור בית?
נורמן אנטין
אני חושב שקודם כל, נכון להזמין את ההורים לבית הספר, יש לפעמים מצבים שהורים לא באים לבית הספר אפילו שהם מוזמנים, או שהם עסוקים, או שלצערנו יש הורים שקשה להם מכול מיני סיבות, הם לא רוצים להיכנס לבית הספר, או שהם עסוקים, או שבאמת יש להם איזה חשבון, אני לא רוצה לדבר על הזנחה, אבל זה גם יכול להיות שהם לא רואים את התפקיד שלהם כל כך להיכנס לחיים של הבית ספר.

לפעמים אנחנו נתקלים שרואים את הילד הולך לבית הספר, כל מה שקורה לו בבית הספר זה בעיה של הבית ספר לא בעיה שלנו. בכול זאת שהורים באים לבית הספר, בנוסף להם, יש יותר אינפורמציה לפעמים שבית הספר בא לבית, לפי גם ההזמנה, לא הייתי רוצה לחייב את המשפחה להזמין את הבית ספר, רציתי ליצור אווירה שמורים מוזמנים לבקר בבית. ואז מה שאני ציינתי, לראות את הילד בסביבתו.
היו"ר אילן שלגי
האם היית מציע שמנהלי בתי ספר בתחילת שנה או מידי פעם, יציעו להורים, מי שרוצה שמורה יבוא לבקר, שיזמין, כלומר שזה יהיה דו צדדי, זה עדיין לא פותר את הבעיה של אלה שלא מזמינים ויש צורך, כמו שאמרת, כן לבוא אליהם.
נורמן אנטין
אני באמת הייתי בעד זה, ברור שההגבלה לפעמים זהב באמת הזמן של המורה, אני לא מצפה שכל המשפחות יזמינו, אבל כמה שאפשר אני באמת לא רואה סיבה שלא.
היו"ר אילן שלגי
תודה, אולי נשמע את הגברת אייזנר.
יהודית אייזנר
ראשית אני אגיד שאני מברכת שהנושא עלה לדיון. הנושא הוא מאוד חשוב, לביקורי בית יש ערך מאוד חשוב בהכרת התלמיד, הקשר עם התלמיד, הכרת הרקע שלו, הוריו וכולי. אני לא יודעת אם ביקורי הבית הם חובה על המחנך, על המורה, אם זה מופיע כחובה בחוזר מנכ"ל, כיוון שבאמת יש בעיה שבאמת של ישום, גם אם זה לא חובה, של בקשה, של דרישה שזה מעבר לשעות העבודה.

בעבר אני פשוט יודעת גם מתוך הניסיון שלי כילדה, הביקורים האלה, הם ביקורים לא רק נקודתיים, אלא היו ממש סבב ביקורים של כל התלמידים, היום אני לא יודעת איך אפשר לבצע לאור העובדה שהביקורים הם לא בתדירות כל כך גבוהה וזה לא מכיל את כל התלמידים, אלא זה נקודתית איפה שיש באמת איזה שהיא בעיה.

עכשיו, עם המלצה של הרפורמה של ועדת דברת, אני לא יודעת אם כל השינוי שנבנה עבודת המורה, אני לא יודעת איפה אפשר יהיה להכיל את זה ומתי. קחו בחשבון החופשים, תורידו ימי שישי, תורידו ערבי חג, תורידו מסיבות, תורידו פה, תורידו שם, ארבעים ילד בכיתה, אפילו שלושים וחמישה---
היו"ר אילן שלגי
אני באמת מציע שתעבירי להסתדרות המורים, שהנה יש עוד ארגומנט נגד ועדת דברת, אצלכם הרי אוספים את הארגומנטים.
יהודית אייזנר
אוספים, אבל לא נאמרים דברים. יש לי הפתעה בשבילך, בעבר הבתים היו יותר, הקשר היה יותר פתוח להגיע אל התלמידים הביתה, היום אני לא יודעת עד כמה כולם בכזאת שמחה פותחים את השערים כי זה חדירה לפרטיות.
היו"ר אילן שלגי
אין ספק שאסור לבוא לבית בלי הסכמה של בתי הבית, זה מובן מאיליו, לפעמים אולי צריך לשכנע, אבל אי אפשר לבוא בלי הסכמה.
יהודית אייזנר
עכשיו עוד דבר, אני חושבת שצריך להנחות את המורים איך עורכים ביקורי בית, כי אני לא זוכרת אי פעם שאני קיבלתי הנחיה, ואני ערכתי ביקורי בית, שקיבלתי הנחיה איך לעשות את זה וזה דבר מאוד חשוב. לבדוק את המטרה הזאת, האם המטרה הזאת עדיין תקפה, בדיוק אותן מטרות שהיו אז, כלומר יש מקום לחשיבה מחודשת.

לרגע שלא תבין אותי לא נכון, אני לא באה לומר שאין זה חשוב, זה חשוב מאוד, השאלה איך עושים את זה ואיך זה מתבצע. מי כמוך יודע שהיום עבודת המורים היא כל כך תובענית, היא ריצה כל כך מטורפת, חשוב באמת לעצור, חשוב לראות את התלמיד בביתו, חשוב לראות את התלמיד לא רק בתור אחד מתוך שלושים וחמישה שבכיתה, אלא לראות את המסר שעובר לתלמיד, שאני באה אליך, אתה לא רק חלק מתוך הארגון שלי, אלא אני בא אלייך הביתה ואני רוצה להכיר אותך מקרוב, אני נותן לך את תשומת הלב.

אבל בואו נראה איך זה מתבצע, איך זה מתבצע בקונסטלציה הנוכחית במערכת החינוכית של היום ואיך מנחים את המורים לעשות את זה נכון, כי הנחיה חייבת לרדת לשטח. ברור שאי אפשר לאכוף משהו שהוא לא חובה ובטח לא בשעות הפנאי, בשעות שהם לא בשעות העבודה, יש פה בעיה כי אתה בעצם בא בדרישה שהיא לא בשעות העבודה, בוא נראה איך אנחנו עושים את זה נכון, אני לרגע לא באה לומר לא, אני באה לומר כן ולעשות את זה נכון.
היו"ר אילן שלגי
אני מקבל את דבריך, לפעמים אני רואה שיש חוזר מנכ"ל, חוזר מיוחד, אמנם הוא מתשנ"ה, כבר בן תשע שנים כמעט עשר, אבל הוא עוסק בביקורי מחנכים, וכתוב פה, "מחנך הכיתה יכיר מקרוב את בתי תלמידיו ויבקר בהם לפי הצורך...", כפי שאמר פה האדון, "...ובייחוד בבית הוריו של תלמיד בעייתי", אז הנחיה יש, רצוי אולי לרענן אותה מידי פעם.

הסייג שלי שאת מדברת על שעות העבודה, בשעות העבודה התלמיד הוא בבית הספר, אני לא מדבר על תלמיד חולה, זה דבר אחר, ואז אפשר אולי שהמורה גם בשעות העבודה ילך לבקר את התלמיד בביתו. אבל כאשר מדובר בביקור רגיל, הרעיון הוא לבקר בבית שהתלמיד בבית, לראות איפה השולחן שלידו הוא יושב ועושה שיעורים, מי הם המשפחה, האחים, האחיות, איפה המקום שהוא משחק בו.

עם כל הכבוד העבודה של המורה, אנחנו עוד לפני היישום של דו"ח דברת, ואנחנו ניישם אותו, המורים כל הזמן אומרים אנחנו עובדים גם בערב, אין לנו יום ולילה, אנחנו כל הזמן מכינים, אנחנו כל הזמן בעצמנו לומדים, אנחנו לא עובדים רק בשעות שאנחנו בבית הספר, זה בסדר, כך זה צריך להיות. אז מחנך כיתה, חלק מעבודתו, גם כדי שהוא יוכל לתקשר יותר טוב וללמד יותר טוב את הילד, זה לראות אותו בביתו.
יהודית אייזנר
נכון, ובכל זאת נשאלת השאלה, למה היישום של ביקורי בית לא מתבצע כמו שרוצים שהוא יתבצע, כי הוא בעייתי, עובדה שבפועל זה לא שנאמר נגד, חלילה וחס, אבל בוא נראה איך עושים את זה.
היו"ר אילן שלגי
בבקשה הגברת רוייטר.
שרה רוייטר
אני מבקשת לדבר על ביקורי בית כביקור אצל התלמיד ולא אצל הוריו, את ההורים לראות בבית הספר, למרות שבית הספר זה מקום פורמאלי, בדרך כלל פגישה שההורים מוזמנים, הרבה מהפגישה יכולה להיות נעימה. המטרה של ביקורי הבית לטעמי, היא התייחסות לילד ולא רק לתלמיד שבא לבית הספר ואני מאוד תומכת ואפילו טיפה מתנגדת למה שכתוב בחוזר מנכ"ל על תלמיד שיש לו בעיות, כיוון שאני חושבת שזו צריכה להיות שגרת עבודה של מורים, חלק באמת מהתפיסה ההוליסטית של ילד שלומד בבית הספר והייתי רוצה שהקשר יהיה יותר הדוק, פחות תלוי רק בתפקודיו הלימודיים, אלא באמת גם בתחביבים שלו וגם הסתכלות יותר רחבה על הילד.

אבל, אני חושבת שכול אחד מאיתנו, יגיד אני מברך אבל, והנקודה שאני מבקשת לעלות איננה הזמן של המורה, את זה אחר כך נפתור. יש בזה בהחלט סכנה, ויש באינטראקציות הבלתי פורמאליות שהם ניתנות כהנחיה גורפת על אוכלוסיה גדולה, על ציבור גדול של אנשים. אלף, לא כול ההורים רוצים שיכנסו אליהם הביתה, לפעמים אבא מובטל, סבתא חולה, ונוח להסתיר את זה מבית הספר, כי בית ספר זה בכול זאת המקום האחר פורמאלי.

יש סיטואציות שאנשים לא רוצים שיראו. עכשיו, אם אתה הצעת שההורים יזמינו, זה יוצר לחץ קבוצתי אצל הילדים ומהר מאוד כל ההורים יהיו חייבים, אני לפחות מדברת מנקודת של החינוך היסודי, המתבגרים אני מניחה, אין כאן נציגות של העל יסודי, בכלל לא רוצים לראות לא את המורה בבית שלהם שיתנו הם.
היו"ר אילן שלגי
הנושא הוא רלוונטי בעיקר לגיל הרך, לבית הספר היסודי, בגיל המבוגר יותר רק במקרה של מחלה או חלילה אבל בבית.
שרה רוייטר
אז זה מתקיים, מחלה ואבל, ודברים אקוטיים, המורים הולכים לבית חולים שילד חולה, הם באים הביתה שהילד חולה יותר זמן, כשיש חס וחלילה אסון במשפחה באים, ואני הייתי דווקא רוצה לנתק את זה מהמקרים המיוחדים, באמת להפוך את זה כחלק מאיזה שהיא הכרות יותר טובה. אבל צריך מאוד בזהירות ולכן אני נשארת בהמלצה החמה ולא חושבת שצריך לתת הנחיה גורפת, כי לא כול המורים מתאימים ולא כל ההורים רוצים ויש פה איזה שטח אפור שאנחנו לא יודעים---
היו"ר אילן שלגי
את לא שמעת ממני שאני בעד לחייב, בוודאי שלא. לפי הצורך זה נכון, רק צריך מידי פעם להזכיר את הנושא והחשיבות שלו.
שרה רוייטר
לא, אבל לפי הצורך זה יוצא שילד שהוא מסכן, חולה ובעייתי, הוא מקבל ביקור בית, אז כבר מראש ביקור הבית הופך להיות איזה שהוא סוג של שיפוט.
היו"ר אילן שלגי
לדעתי הצורך הוא לא רק במקרים האלה, אני חושב שזה נחוץ שמורה שהוא מחנך כיתה ובדרך כלל יותר משנה, יהיה לו קשר עם התלמידים, התלמיד יותר יעריך את המורה שהיה אצלו אתמול או לפני שבועיים בבית. חברת הכנסת סולודקין.
מרינה סולודקין
אני מברכת שאנחנו מקיימים את הדיון, זה כלי כל כך ישן ביקורים בבית שמוזר לי לשמוע שלא יודעים איך לעשות, אין הנחיות. אני חושבת זה לב של העבודה, קודם כל אם לא יודעים איך לעשות את זה, שזה גם מוזר לשמוע, אז צריכים לפנות למחלקה פדגוגית במשרד החינוך אולי לעשות איזה חוברת.

דבר שני בטח שמשתמשים בשכל שיש מקרים שלא כדאי להגיע, אני דווקא חושבת שיש ילדים כל כך מצטיינים שצריך לומר להורים שצריך לעבוד עם הילדים, שלא כולם מבינים לגדל בבית, אז גם ביקורים לאלה שיש להם יכולת להשתמש בפוטנציאל פי כמה, אם ההורים ידעו שיש להם ילד כזה. אז מה שאני אומרת, זה כלי ישן וזה חסרונות של פדגוגיה ישראלית, שדברים כל כך ישנים, לא יודעים איך לעשות אותם. גם יש כאן אוירה בבית הספר, איך עושים את זה.
היו"ר אילן שלגי
תודה רבה, כן בבקשה מר שטרנבך.
אהוד שטרנבך
אני חושב שהביקורים האלה מאוד חשובים, בתנאי שהם נעשים בהסכמה, שההורים מוכנים להזמין את המורים, אני חושב שההצעה שלך שהתלמידים יציעו להזמין את המורה, היא בעייתית, כי מי שלא מזמין אחר כך, זה מכניס אותו לאיזה שהיא רובריקה שהיא לא כל כך נעימה.

אני חושב שצריך להכין גם את המורים לביקורים האלה, ואני חושב שאחד היתרונות הגדולים שלהם שפתאום פוגשים את המורה בתור אדם, שאפשר לדבר איתו על המשפחה ועל הילדים, ולא בתור מישהו שעומד מהצד הפדגוגי ממול.
מרינה סולודקין
אמרה חברת הכנסת סולודקין, כלים פדגוגים.
אהוד שטרנבך
אני ראיתי גם בתור מי שמאוד פעיל בבית ספר, המתחים שנוצרים, חלק מהמתחים האלה, אם היו מכירים את המורה קצת יותר לעומק, או המורה היה מכיר את ההורים קצת יותר לעומק, הרבה מהוויכוחים ומהמלחמות לא היו קיימים בכלל, גם מתוך איזה שהיא מחויבות ומתוך איזה שהוא כבוד ומתוך איזה שהיא הכרה, אתה מכיר אותו, אתה כבר לא עושה לו דברים כאלה והמישור קצת אחר.

אני חושב שזה חשוב בעיקר כשילדים נעדרים מבית הספר, גם במקרה מחלה וגם מסיבות נוספות. תלונות על זה שמעתי אצלי בבית הספר, שהמורים לא מגיעים, שהילד לא מעודכן במה שקורה, אני חושב ששם הייתה צריכה להיות איזה שהיא הקפדה שמורים באמת יגיעו לבתי תלמידים שנעדרים.
היו"ר אילן שלגי
תודה, בבקשה מר זינגר.
ישראל זינגר
אני מסכים שזה בוודאי כלי פדגוגי חשוב, אי אפשר לכפות, יש רק עוד נקודה שלא צוינה כאן שאני רוצה לציין אותה, התחלת לגבי נושא של תפקיד המחנך, התפקיד הקלאסי של המחנך קצת רוקן מתוכן בשנים האחרונות, אם פעם הוא היה הכול, וחלילה אינני פוגע במערכות הסיוע שקמו במשך הזמן, מרכזים חברתיים, יועצים פסיכולוגים, יצא שבמידה מסוימת המחנך הקונבנציונאלי קצת מטפל בפחות דברים ובעצם מכיר פחות את הילד.

לכן, במשך למה ששרה אמרה, מה הפך היום, ביקורי הבית הפכו בעיקר מטלה שמוטלת על הצוות המייעץ, ואז יוצא שאותם מקרים שמבקרים זה כשיש בעיות מיוחדות, ולא היא. אז אני חושב שאפשר להגיע גם לרוטינה סבירה שזה הגיוני, שהמחנך שבדרך כלל זה לא שנה, כמו שאתה אומר, לבקר בצורה שהיא ניתנת, לא יום יום, שלפחות יכיר פעם אחת ולו מקרוב, ניתן להגיע לכך, את הסביבה שבה התלמיד חי, כמובן לא בכוח ואם אין התנגדות ואז הקשר יתהדק, כל מה שנאמר מקודם.

לגבי המקרים המיוחדים בהחלט, שם כמובן קיים הצוות המייעץ שיכול לעזור לו, אבל המחנך צריך להוסיף לתפקידיו, ואני לא חושב שהוא מתנגד, פשוט קצת הוציאו ממנו עם כל המערכות המסייעות, אני חושב שזה ייתן לו כוח. אנחנו מדברים גם בהמלצות של ועדת דברת וגם בדיונים שלהגדיל את סמכותו של המורה ובוודאי של המחנך, זה דווקא אחד הכלים שיגדיל את סמכותו ולכן במינון נכון אני חושב שזה מאוד חשוב.
היו"ר אילן שלגי
גברת רוייטר, מר זינגר העיר פה נקודה חשובה, שהיום נעשים ביקורי בית גם על ידי הצוות המייעץ ואולי את או אתה אדוני, יכולים להגיד לנו עד כמה הביקורים האלה הם דחופים, עד כמה פה מדובר במקרים הבעייתיים, בכול המובנים.
שרה רוייטר
אני לא כל כך יודעת שביקורי בית נעשים על ידי יועצים, בדרך כלל המחנך גם אם הוא מלווה על ידי איש מהצוות המקצועי, גם בחוזרי מנכ"ל אני מצאתי, אני חיפשתי גם לפני הישיבה הזאת, בנושא של בריאות, בימים ההם שהיו אחיות בבתי הספר, שהיו בעיות בריאות, אז האחות הייתה הולכת לביקורי בית כדי לדבר על היגיינה וכולי. בדרך כלל מי שהולך זה המחנך.

אני רוצה להעיר עוד הערה קטנה אם יורשה לי לחברת הכנסת סולודקין, בקשר לדברים שלך, גם זה נאמר פה קצת על ידי נורמן, אני לא הייתי רוצה להפיל על המורים את האחריות לייעץ להורים מה לעשות, זה מאוד כבד, זה לא בטוח שכול המורים יכולים, זאת אומרת זה מקצוע אחר.
מרינה סולודקין
את צודקת, אבל הסתדרות המורים יודעים איך לעשות את זה.
יהודית אייזנר
זה שווה הכוונה, זה נושא שצריך גם עליו לתת את הדעת ולכוון את המורה, זאת הייתה הכוונה,
שרה רוייטר
אבל הם לא הפסיכולוגים המשפחתיים, זאת אומרת אני באמת רואה בביקור הבית, בעיקר היכרות יותר עמוקה עם הילד ועם הסביבה שהוא חי בה, ופתאום ילד שהוא מסרב ללכת לשיעורי מלאכה, רואים שיש לו על הקיר עשרות טיסנים שהוא בנה ושאלנו מה קרה, איך זה יכול להיות מה קורה בבית ספר שהכושר הזה לא בא לידי ביטוי.
היו"ר אילן שלגי
כמו הילד המחונן שלא רוצה להיכנס לשיעורי מתמטיקה, הילד עם הטיסנים שואל את עצמו מה אני צריך את שיעורי המלאכה.
שרה רוייטר
יש לי דוגמה בתוך איזה דוגמה שאני נתתי למי שהתקשר אלי, בימים האלה שהייתי מורה, הייתי הולכת לביקורי בית ופעם באתי לבית שהיה תלמיד שלא הכין שיעורים, נכנסתי לבית ולא היה שם אף שולחן, לא רק שולחן כתיבה, הייתי מורה צעירה ולא הכרתי את הסוג אוכלוסייה הזאת שעבדתי איתה, ופתאום הבנתי דברים שלא הבנתי קודם, זאת אומרת כל ההתייחסות שלי לקבוצה של ילדים השתנתה בעקבות זה, אז אולי אפילו הקצנתי, אבל זה היה בהחלט מאיר עיניים. זה לא היה פשוט להיכנס לבתים, לא היה פשוט לעמוד מול מורים אחרים שלא הלכו לביקורי בית.
מרינה סולודקין
אני רציתי לומר איזה שעות, אז אנחנו יכולים להמליץ לוועדת דברת למצוא את המקום לשעות של ביקורי בית בשבוע של שלושים וחמישה או ארבעים שעות, זה צריך לעשות, זאת העבודה וזאת עבודה חשובה, אז אם רוצים אז אפשר למצוא גם את המקום וגם הצורה לעשות את זה, לא להגזים, אני מאוד מסכימה שלהגזים זה מפחיד.

היום יש לנו בליכוד שיחה בנושא הדו"ח של ועדת דברת, אז אני גם לוקחת את רשות הדיבור, אני אגיד את הדברים האלה.
היו"ר אילן שלגי
זה דיון של הסיעה?
מרינה סולודקין
זה דיון של הסיעה ואני אגיד למה אני נגד הדו"ח, כי אין שום התייחסות לתלמידים עולים, אין אף מילה, ש-300 אלף איש, לומדים והעברית היא לא שפת אם שלהם, בבית לא מדברים עברית, לא יודעים את כללי המשחק גם בבית הספר וגם במקומות אחרים, אז אני מבקשת התייחסות בדו"ח הסופי לעניינים של לימודים של תלמידים עולים.
שרה רוייטר
אם יורשה לי, יש עכשיו מסיימים את הסטנדרטים לקליטת עלייה, שם הוגדר מאוד יפה גם איך לקלוט וגם מה ללמד וזה חלק בדו"ח.
מרינה סולודקין
אני רואה בשטח את המצב של התדרדרות של הדור השני, נשירה מבתי ספר שאף פעם לא הייתה בארץ הקודמת, וגם אני רואה בעיות של שפה לילדים שכמעט נולדו כאן, אתם מבינים שהם מגיעים לצבא ולא מבינים, זה אומר הרבה על מה שקורה בבתי ספר.
יהודית גילדי
אבל זה חלק מזה שמדברים בבית רוסית.
מרינה סולודקין
תראי, את לא יכולה לומר באיזה שפה לדבר בבית, אנחנו לא יכולים לחנך, בארץ עשו הרבה שגיאות. מה שאני רוצה לומר שאני מבקשת ודורשת התייחסות לילדים בישיבת הסיעה.
היו"ר אילן שלגי
זה בהחלט ראוי, אני מאמין שהם יתייחסו לזה.
יהודית אייזנר
אני רק רוצה לומר דבר אחד, אני חושבת שאולי לא הבהרתי את דברי בקשר להנחיה שצריכה להיות לציבור המורים המבקרים. קודם כל לא כל המורים הם מורים וותיקים, כל שנה מתווספים מורים חדשים וצעירים שעוד אין להם את הניסיון---
מרינה סולודקין
אבל הם לומדים במכללות הפדגוגיות.
יהודית אייזנר
כן, אבל כוונתי היא שדברים צריכים לעלות בצוות המקצועי בבית הספר ובשביל זה יש יועצים בבית הספר, שלא באים ואומרים תלך לביקור בית, זה צריך לערוך דיון ולראות, זאת כוונתי.
מרינה סולודקין
יש חוסר דוגמה והכוונה בסיסית של דברים שצריכים לדעת, אני הייתי 16 שנה, עבדתי באוניברסיטה של מוסקבה, אז גם אימא שלי גם הייתה סבתה שלי באוניברסיטה, אז יש לנו דברים כאלה במשפחה. איך ללמד, מי שלא יכול היה ללמד, מי שלא היה מורה, אז הוא לא יודע.
יהודית אייזנר
אני מקבלת את דבריך על הפדגוגיה הישנה שצריך לקחת אותה, כי לצערי הרב שהולכים לכיוון חדש אז דיי מוחקים את הישן.
מרינה סולודקין
פעם שעבדתי באוניברסיטה העברית, עד כמה פרופסור חולם על זה, יש אנשים שלא צריכים לתת להם להרצות כי הם לא יודעים לעשות את זה.
היו"ר אילן שלגי
אני חושב שיש לנו הסכמה שראוי וטוב לבקר שצריך לעשות את זה תמיד בתאום עם ההורים, שזה בהחלט יכול לעודד ולחזק את הקשר של הילד עם בית הספר ואני רשמתי פה הצעת החלטה---
מרינה סולודקין
ולהכניס שעות של ביקורי בית למערכת של העבודה.
היו"ר אילן שלגי
אני מציע להקריא מרינה שנחליט כך:
1. ועדת החינוך והתרבות סבורה כי על משרד החינוך והתרבות לעודד ביקורי מורים , בעיקר מחנכי כיתות בבתי התלמידים וגם לרענן את ההנחיות בעניין זה מידי שנה. חוזר מנכ"ל בנושא זה משנת תשנ"ה יהיה בקרוב בן עשר שנים.
2. הוועדה משוכנעת כי ביקור בית הוא כלי פדגוגי שיש לעשות בו שימוש ולא רק במקרים של ילד בעייתי או חלילה אסון במשפחה. הביקור חשוב הן למורה להכרת התלמיד והן לתלמיד ולמשפחתו.
3. הוועדה סבורה כי כל ביקור צריך שיהיה בהסכמת ההורים ובתאום מראש וראוי כי מנהלי בתי ספר יעודדו הורים להזמין את מחנך הכיתה לבקר בביתם.
4. הוועדה סבורה כי בין השעות המוקצות למחנך למטלות שאינן בכיתה, יוקצה גם זמן לביקורי בית.
נורמן אנטין
יש לי כאן משפט להוסיף על המערך המסייע, לרענן, לעודד ולהכין את המורים את המחנכים---
היו"ר אילן שלגי
בסעיף המדבר על השעות המוקצות לתלמיד, אני כבר התחלתי פה לכתוב,
5. הוועדה סבורה כי יש לסייע למורים בהכנה לקראת ביקור על ידי הצוות המסייע בבית הספר.


תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30

קוד המקור של הנתונים