כנסת פתוחה

מפגעי אסבסט בבסיסי צה"ל

5
ועדת משנה לנושא מפגעי איכות הסביבה
6.7.04

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני





פרוטוקול מס' 29
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הפנים ואיכות הסביבה) לנושא איכות הסביבה
יום שלישי, י"ז בתמוז התשס"ד (6.7.2004) שעה 13:00

מפגעי אסבסט בבסיסי צה"ל

חברי הוועדה: היו"ר לאה נס

גב' תמר בר-און – ראש אגף אסבסט, המשרד לאיכות הסביבה
סא"ל עומר אנקול – רע"ן בריאות תעסוקתית באט"ל, משרד הביטחון
רס"ן ויקטור וייס – ראש מדור איכות הסביבה, משרד הביטחון
רב סרן יולי חיימוביץ – ראש מדור הנדסה-אחזקה באט"ל, משרד הביטחון
סגן אלוף אייל ליר – ראש ענף אחזקה באט"ל, משרד הביטחון
שולי בר – רפרנטית נפגעי עבודה, המוסד לביטוח לאומי
לינור אריאלי – אדם טבע ודין
עמית ברכה – אדם טבע ודין
שמואל חן – מנהל קשרי ממשל, חיים וסביבה
ציונה לוי – חיים וסביבה
ד"ר לב שמולביץ – מנהל היחידה למחלות ריאה, ביה"ח ביקור חולים
שי פינטוב – נציג הדורות הבאים בכנסת
אדם ספירו – בין מגיש הקבילה בנושא האסבסט
יעקב היכל – יועץ, בדיקות ואיכות הסביבה
יהודה שווייצר – דובר חברת הכנסת לאה נס
מיכל נבו – עוזרת חברת הכנסת לאה נס
מיהודה קולן – מרכז נושא שמירת איכות הסביבה במעה"ס/משהב"ט
דבורה סיילס-פרימן – אדם טבע ודין
צבי ריכטר – לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד ג'וש פדרם – לשכה משפטית, משרד לאיכות הסביבה
רעות אונא צמרת – יועצת השרה לאיכות הסביבה
תמר יגר – תכנון והנדסה, משרד הבינוי והשיכון

יפה שפירא

חבר המתרגמים בע"מ









מפגעי אסבסט בבסיסי צה"ל

צהריים טובים לכולם. אנחנו נדון היום על סכנת האסבסט בבסיסי צה"ל. הנושא של אסבסט כבר נידון בועדה הזאת בשנה וחצי האחרונות, גם בנפגעים בצפון הארץ – בנהריה וגם במוסדות החינוך, והיתה השלכה כמובן על כל הארץ. לפני שבועיים פורסמו בהרחבה בתקשורת על סכנה שחיילים נמצאים בפניה בגלל מבנים שעשויים מאסבסט ולא נמצאים במצב התקין והשלם, אלא מכוערים, שבורים. בקיצור – עם סכנה של סיבי אסבסט לחיילי צה"ל. אני – מונחת לפניי קבילה שהוגשה, אני קוראת את התאורים שם ופשוט מזועזעת, אפילו לא פחות מהתמונות – הרי אין טוב ממראה עיניים, למרות שזה תמונות מאוד קשות שאני רואה את לוחות האסבסט שבורים, מכוערים ומפוררים בעקבות כך, וגם התאורים - אני פשוט מזועזעת. אנחנו נמצאים כאן, צוות בכיר וגדול של הבא שייצטרך באמת להסביר לנו על מה שאנחנו שומעים ועל מה שחשוב – איך מתקנים. לא שאנחנו סולחים על מה שיש ועל מה שהיה, אבל אנחנו חייבים להסתכל על זה קדימה. וראשית כל אני רוצה לתת את זה לאחד מהמגישים של הקבילה המזעזעת, לאדם ספירו שיתאר לנו בקצרה את העובדות מהצד השני.

אני חושב שנתחיל עם התמונות, זה יהיה יותר אפקטיבי, אחר-כך אני אגיד כמה מילים.

תגיד לנו ממתי התמונות.

רוב התמונות הם בעצם בתקופת השירות שלי בצבא שהסתיים לפני שנה ואני שירתתי שם כשלוש שנים, זאת אומרת שזה מהשנים האחרונות.

זה לא בטוח אסבסט.

בסדר, אני לא אמרתי שזה אסבסט, אני רק אראה את המצב התחזוקתי של המקום במקום שיש בו רצפות ותקרות של אסבסט. אחת הבעיות באמת שלא נעשה מעולם מיפוי של מה כן אסבסט ומה לא אסבסט. זה בעיה אחרת. אז מה שאנחנו רואים בתמונות זה בעצם מבנה ששירתתי בו והמצב התחזוקתי, והרעיון הוא שכפי שאתם רואים - - -

זה לא אסבסט.

בואו ניתן לו להגיד מה שיש לו להגיד – אחר כך נדבר. יש לו גם את הקבילה שהוא הגיש והוא קיבל עליה אישורים שזה לא אסבסט מה שהוא הגיש.

הוא אמר את זה.

אז בואו בעצם נתחיל בדברים עצמם, אלא אם כן יש לך תמונה שאתה ממש יודע ושאמרו שזה אסבסט.

זה אסבסט.

טוב שמצאת תמונה אחת. כבר התחלנו להרגיש ממש רע למרות שאנחנו היינו צריכים להיות שמחים בתקווה שבאמת רוב הדברים הם לא אסבסט, ולפי הקבילה שהגשת וגם לפי התשובה ברור לי שאי אפשר להגיש שמה שאנחנו רואים פה זה לא אסבסט.

המבנה הוכר ...

אני מציעה לא להטות את הדיון לכיוון הזה כי זה לא לעניין.

המבנה הוכר על ידי הצבא כמבנה אסבסט. או.קי. אני אתחיל בעתם איך התחילה מודעות אצלי, אצלנו. בעצם כשנעשו שיפוצים בשנת 2001 והם שמו מכולה מחוץ למבנה, וחיילים עברו, פשוט עברנו שם, וראינו פשוט ערבים זורקים לוחות אסבסט דרך החלון לתוך המכולה בלי שום שלט, בלי שום מודעות, אבק התפזר לכל מקום וחיילים עברו שם. זה הדליק נורה אצלנו והבנו פעם ראשונה שמשהו לא בסדר קורה. ואז התחילה מודעות אצלנו וניגשנו לכל הגורמים שיטפלו בנושא הזה. לקח בערך שנה להבין שמבפנים, מתוך הבסיס עצמו לא תבוא הישועה. ובסופו של דבר החלטנו להגיש קבילה. את הקבילה הגשנו חמש-עשרה קצינים ששירתו במבנה כנגד כל מי שבעצם אחראי, כל מי שאחראי לבריאות שלנו – הצבא. שזה רע"ן - בריאות תעסוקתית. מי שאחראי לעבודות הבינוי, מי שאחראי לעבודות תחזוקה וכולי וכולי , כשכל אחד מהם בעצם לא עמד בתקנות ועבר כל עבירה אפשרית בתחום האסבסט.

אני רוצה להדגיש שהתקנות וההוראות בדבר תחזוקת מבני אסבסט הם מאוד מפורטות ומאוד טובות. הבעיה היא שבשטח פשוט לא שומרים על התקנות האלה, ויותר מזה, התקנות בשטח מראות שזה בלתי אפשרי לשמור על התקנות. זאת אומרת שגם אם יש מודעות וגם אם מנסים לשמור, וכמו שאנחנו פיתחנו מודעות לנושא, זה משהו מאוד ייחודי, אני מדבר עם חיילים, כמעט אף אחד לא יודע מה זה אסבסט. אז אפילו אצלנו שיש מודעות ואנחנו כן מנסים שיישמרו על התקנות, וכל פועל וכל עובד שהגיע לתקן: אם זה מזגן ואם זה חלונות או דלתות, אנחנו עמדנו ושמרנו עליו שלא יעשה עבירות. אנחנו החיילים. אפילו אז אותם עובדים עוברים עבירות אסבסט. זה משהו שאי אפשר לאכוף.

אתה עצמך השתמשת במבנה של אסבסט?

אני השתמשתי במבנה שעליו מדובר בקבילה.

ואני מבינה שקדחתם חורים, יש תמונות, יש מדפים.

כן, העבירות נעשות בכל ...

אז היה ברור לכם שכל קידוח כזה של לתלות תמונה, מדף, פוגם באסבסט ואז יכולים להשתחרר סיבי אסבסט שהם מסוכנים?

זה באמת מה שגרם לנו למוטיבציה כל-כך גבוהה להגיש את הקבילה. היה לנו ברור שכל עבודה שאנחנו עושים, אם זה קדיחה בקירות , שבירה בקירות אסבסט, זה דברים שמסכנים אותנו, דברים שמעלים את רמת האסבסט לאוויר, ואנחנו דרשנו שיוציאו אותנו, ביקשנו שייתנו לנו מקום חלופי לפחות עד שיתבררו רמות האסבסט, אופי המבנה, וגם לזה לא היו מוכנים. זאת אומרת שאנחנו היינו במצב בלתי אפשרי כזה, זאת אומרת, אנחנו גם היינו בסכנה והיינו מודעים לסכנה, וגם לא היה לנו מה לעשות בנידון. עכשיו, אם אתם חושבים שמשהו השתנה מאז, אז רק אתמול דיברתי עם חבר שעדיים משרת באותו מבנה, עדיין, והוא סיפר שרק לפני שבוע הגיע עובד רס"ר לתקן דלת ותוך – כמובן שלעובד רס"ר אין שום מושג ירוק מה זה אסבסט, תוך כדי עבודה הוא שבר את קיר האסבסט, ותוך כדי זה העלה אבק אסבסט לאוויר. תראו, דבר כזה כבר נעשה למרות שעמדו אנשים לידו ודאגו שהוא לא יעשה עבירות, והוא בכלל לא מבין מה רוצים ממנו. אז נשבר קיר אסבסט ועף ענן אסבסט לאוויר.

מה הכוונה שעמדו לידו, אתה מתכוון לחיילים?

כן. זאת אומרת שזה משהו שאלה תקנות שפשוט אי אפשר לעמוד בהם. וזו הנקודה שאני רוצה להבהיר. עכשיו, אני רוצה לומר עוד דבר. אנחנו מתכוונים לפנות לעוד גורמים, זאת אומרת שלא נשב בצד ...

חוץ מזה אני חייבת להגיד שהגיעו גם ללשכה שלי ולכל מיני מקומות – גם ב-y-net כל מיני דיווחים מחיילים ממקומות, עולים חדשים, אתה יכול לציין את חלקם אחר כך, על כל אחד שהתעורר במקום שלו, אנחנו נציין את זה גם.

את הקבילה שהגשנו, התקבלה תשובה רק בחודשים האחרונים, זאת אומרת שזה משהו שלקח שנה וחצי. אני כבר לא שם, אני השתחררתי מאז, אבל אנשים עדיין נמצאים שם. זה גם מעיד משהו על המהירות של הטיפול בנושא. בכל מקרה, ניסינו לפנות גם לגורמים נוספים מחוץ לצבא כמו וועדת ...

אני מניחה שכם התשובה שקיבלת זה לא מה שרצית לשמוע.

בוודאי שלא. זאת אומרת – התשובה הייתה שבוודאי נעשו עבירות, אבל המסקנה היא שצריך לשמור על התקנות ולאכוף את התקנות, ואם אוכפים את התקנות, אז אין סכנה, וזו בדיוק הבעיה, שאי אפשר לשמור עליהם. ואם אפשר לקרוא את התגובה של ועדת חוץ ובטחון ששלחנו גם להם מכתב בקשה להתערב בנושא, הם כמובן פנו לתגובה מהצבא, ואני אקריא לכם מה התגובה: "מבנה הבניין שעליו מדובר (שאני שירתתי בו) נבדק ונמצא שלם ומתוחזק היטב. תקרות וקירות צבועים ללא שברים". עכשיו – זו תגובה כמובן ששום גורם חיצוני לא בדק את זה כמובן, זאת אומרת שזו תגובה צבאית טיפוסית שבאמת מראה ששום עבודה רצינית לא נעשתה בנושא ולא צריך להראות לכם עוד פעם את התמונות. כמובן הם כותבים שבמצב זה אין כל סיכון בריאותי לשוהים. כמובן שזה לא המצב, כמובן שסיכון בריאותי כן קיים.

יש לך עוד משהו להוסיף?

דבר קטן, כן – במסגרת הפניות שלנו, פנינו גם למשרד לאיכות הסביבה, לברת תמר בראון שיושבת פה. כמובן שהיא אמרה שהיא תשמח שנשתף פעולה ואמרה שברצונה לתאם סיור במחנה עם רמ"ד (ראש מדור איכות הסביבה) בצה"ל. כמובן שסיור כזה מעולם לא התקיים.

עוד מעט אנחנו נפנה ונראה את הקשר הזה עם הצבא, אבל בכל אופן תודה רבה.


לפני שנשמע את התגובה של צה"ל ואת התגובה גם של המשרד לאיכות הסביבה, כדי שנקבל יותר את הרקע, נשמע קודם את ד"ר שמולביץ, מנהל המחלקה למחלות ריאה בבית החולים "ביקור חולים " בירושלים, שיסביר את סכנות האסבסט.

שלום. הבעיה המרכזית שבחשיפה לאסבסט, שאנחנו רואים את החולים כעבור שנים רבות. ויש מספר מחלות שאסבסט קשור וגורם להם. המרכזית והחשוב זה סרטן הריאה .

בעצם, כל המחלות שקשורות לאסבסט הן קשורות לכמות החשיפה ומשך החשיפה, והבעיה כמו שאמרתי על סרטן הריאה, שאל"ף המחלה מאובחנת מאוחר מדיי ועדיין אין לנו טיפול מספיק טוב בין למשל מחלות סרטן שגורמים למוות בכל מדינות העולם, סרטן הריאה בגברים ונשים הוא במקום הראשון. אז זה בעצם ההשלכות העיקריות, כי למשל הטיפול אזסטוזיס, הצטלקות הריאה שגם יכול לגרום האסבסט, אנחנו במדינה הזו כמעט ולא רואים, כן, זאת אומרת מפעלים שמייצרים...

אם אפשר להתייחס לנושא הזה, כי אני הראשון שרוצה לדעת את זה, אני מחפשת מידע. אנחנו מדברים על חשיפה סביבתית, לא תעסוקתית? כי אני יודעת שסרטן ריאות ואזסטוזיס הן מחלות תעסוקתיות של עובדי אסבסט לא של חשיפה סביבתית שאנחנו מדברים עליה.

מה שאני שומעת מד"ר שמולביץ, אני שמעתי אותך בתקשורת, אתה דיברת על חשיפה לאו דווקא על תעסוקתית ...

עובדים בחומר. עם החומר הגולמי שנים רבות ...

לא בהכרח תעסוקתי.

יש לך נתון על חשיפה סביבתית?

לא, זה ידוע. גם אצל בני משפחה שעובדים, כן ...

זה לא סביבתי.

או.קי., סביבתי ליד המבנים. מה אנחנו מדברים – על חשיפה לסיבי אסבסט, ואנחנו לא מכירים את המקור לפעמים. אנחנו כולנו חשופים פשוט לכמויות נמוכות מאוד. באוויר יש סיבי אסבסט, אנחנו נושמים. הכמות היא קטנה ולא משמעותית ולא גורמת לשום דבר.

הנה אתה ראית עכשיו מבנה שאומרים שהוא מאסבסט ונמצאים שם חיילים ששוהים. אז לא כל הזמן יש את הפעילות ...

שלוש שנים ויש למשל את כמויות ידועות שזה נחשב כלא מסוכן. במשך כשמונה שעות אוספים אוויר משטח ...

זה טי.אל.בי.

נכון, אבל מה זה משנה?

אבל תמר, מה את רוצה עכשיו להגיד?

אני רוצה ללמוד, כי אני אחראית על הנושא הזה, קוראת המון, אני מחפשת את המידע הזה. ככל הידוע לי – אין, לא מכירה אף מקרה של אדם שחלה בסרטן ריאות או באזיסטוזיס ולא יכולים, והוא סתם למד בבית ספר או גר במבנה אסבסט. לא יודעת על דבר כזה בעולם. מכירה רק מקרים כאלה של אנשים או שעבדו במפעל, ייצרו אסבסט, או קרובי משפחה בתקופה שאנשים היו מביאים את הסיבים איתם הביתה, וגם אז לא אוסמטוב אלא אזיסוטיומיה. אז זה משהו חדש שמאוד חשוב לי לדעת אותו.

אז בואו נשמע, תנו לו לענות.

אז אנחנו מדברים על הרמות, בלי שום קשר במה בן-אדם עסוק. יכול לעבוד ברפואה או לשרת בצבא ובבית להיות חשוף.

קודם כל אנחנו מדברים פה על תופעה שהיתה לפני שלושים שנה. בסך הכל העניין של האסבסט הוא חמישים ומשהו שנה, כך שהתופעות האלה של השימוש באסבסט ברגע שהוא מתחיל להיות פגום וכל העניין של הבלאי ושל הסיבים, זה בדיוק העניין של השלושים שנה שאנחנו מדברים עליהם, לכן שאלתי אם יש לו את הנתונים האלה.

אנחנו מתייחסים לרוב לעבודות שנעשו בארה"ב מאז שנות הארבעים כשהאסבסט הלך באופן נרחב לכל מיני מפעלים וכולי וכולי כי זה חומר מאוד קל ונוח לשימוש. ואז העבודות נעשו בהשגחה אחרי האנשים האלה במשך עשרות שנים. הם יודעים שאדם שהיו חשוף במשך ארבעים שנה, שמונים אחוז מהאנשים האלה ששרדו יש להם פגיעה ריאתית כלשהי, לא חשוב, לא רוצה להתייחס. אבל אנשים למשל באים אליי למרפאה, אדם עם סרטן הריאה, אני מאבחן לו סרטן הריאה, אני לא מחפש לו את הסיבים. זה צריך לעשות מיקרקספיל ברמה אחרת וגם זה לא כל כך חשוב לי כבר כי חשוב לטפל בסרטן שלו שבדרך כלל אין כבר במה לטפל כי המחלה כבר מתקדמת. אז פה, כשאנחנו מדברים על חשיפה של שלוש שנים לרמות סיבים - - -

חלק מהחיילים משרתים שם עשר שנים ויותר.

או.קי., אנחנו לא יודעים על איזה כמות החשיפה. אנחנו לא יודעים ולכן להתייחס, יכול להיות שהמבנה תקין ואין בלאי בכלל. המבנים – בני כמה, בני ארבעים-חמישים שנה? משהו כזה. אז קשה לי להאמין שזה כל-כך תקין ויפה.

זה שזה לא תקין ויפה אנחנו כבר יודעים עכשיו.

לא יודע, יש איזה שהיא חוות דעת שהיא אומרת אחרת, ועוד פעם – צריך נתונים בשביל להתייחס. לצפות לחולים האלה שיתחילו להשתעל תוך כדי שירות – אני לא מאמין, אולי מסגריות. אגב – אני מוכרח להוסיף שיש חלק מהעבודות שקובעות שהאסבסט מותר והעשן זה מה שפוגע, אבל לפי ספרות אנחנו מכירים אנשים חשופים באופן משמעותי לאסבסט שיש להם תחלואה של סרטן ריאתי חמש ואלה שחשופים לסיגריות – פי עשרים.

אנחנו מכפילים את הנתונים של האוכלוסיה שאנחנו מדברים עליה וזה מאוד חשוב.

כשמכפילים את החמש כפול עשרים אז יוצא שכמעט כל שני או שלישי שחשוף באופן ממושך מפתח מחלה קטלנית.

תודה רבה. הד"ר פינטוב נציג הדורות הבאים בכנסת רוצה גם להוסיף.

רציתי גם להוסיף שקיימת כבר, ואפשר כבר לזהות את הסיבים הבודדים לפני תחילת המחלה, ולגברת – אני חושב שכדאי לך להתחבר לכל הועדה שמטפלת בנפגעי אסון התאומים. בועדה הזאת יש פעילות עצומה בכל הקשור לאסבסט שמתפורר, ואחת הבדיקות שעושים לאנשים מבלי שהם הגיעו לתלונות, זה לזהות את קיומם של סיבי אסבסט בודדים שחדרו לריאותיהם מהנשימה.

איך קוראים לבדיקות?

אני חושב שד"ר לב שמולביץ יכול להסביר יותר טוב.

בבדיקת מיקרוסקופיה.

זאת אומרת שמחפשים סיבים בודדים, ופה אנחנו אומרים שאנחנו לא בטוחים שחשיפה ל...

זאת בדיקת טיח מגורה שבה בודקים במיקרוסקופ אלקטרוני את הסיבים. אבל זה דבר שלא בהכרח עושים אחרי שלושים שנה אלא עושים את זה אחרי חשיפה אקוטית במידה וצריך, והכל מתואם אך ורק על חשיפה תעסוקתית, להזכירכם, מדובר על כבאים שאינם היו חשופים חשיפה תעסוקתית.

טוב, אני רק חושבת, מבקשת שיהיה פה דיון הוגן. כל אחד ידבר בזמנו ויגיד. מי שרוצה יקבל רשות דיבור, כי זה לא "קלאב". אז קודם כל – ד"ר פינטוב, אתה סיימת?

כן.

טוב, אנחנו נשמע עכשיו את התגובה של צה"ל. קודם כל אני יודעת שאתם רוצים להציג איזה מצגת על מה עושים ומה נעשה, אבל הייתי מבקשת קודם כל להתייחס לדברים שפורסמו בתקשורת ולדברים שנאמרו פה בפי אדם ולדברים שאמרנו פה. קודם כל תתייחסו לדברים האלה, ואחר כך נדבר על מה שתציגו לנו, אני יודעת שאתם הולכים להציג פעילות מאוד ברוכה, אבל אנחנו לא נוכל להתעלם ולכן אני רוצה לעשות את הדיון לגבי הדברים שראינו שנמצאים בשטח ונראים בעייתיים.

שמי ויקטור וייס, רס"ן – ראש מדור איכות הסביבה באגף התיכנון בצה"ל, מרכז את כל נושא איכות הסביבה בצבא. אם אפשר ברשותך חברת הכנסת, אם אפשר לבקש מהמשרד שיציג קודם כל למעשה מה הם דרישות החוק ומה ההנחיות של המשרד, על מנת שלהתייחסות שלנו יהיה איזשהו מישור ייחוס.

רגע, אתה רוצה להגיד לי שעכשיו בועדה אתה רוצה ללמוד?

לא ללמוד, רק לבחון - - -

תראה, תמר אומנם אמרה שהיא רוצה ללמוד מה קורה ועל מחלת הריאה מאסבסט, אבל אתה לא בא עכשיו ללמוד מהמשרד על מה אתה קורא וכולי. בסך הכל אתם אמורים לדעת, לא רק לדעת אלא גם לפעול לפי התקנות ויש גם תקנות אני מניחה שאתם מציבים לעצמכם בעניין. אנחנו רוצים לשמוע את ההתייחסות שלכם למה שקורה.

המטרה של ההצגה של המשרד היא כמובן לא בשבילנו, היא למען כל המכובדים שיושבים כאן בחדר, שאני לא בטוח שהם בקיאים ברזי ההנחיות של מי שאמון על הנושא הזה במדינת ישראל.

אני יכולה להרגיע אותך שמי שנמצא פה בחדר ויש לו קשר לנושא הזה יודע שבאסבסט צריך לטפל בו, יודע שבאסבסט לא יכול להיראות במצב שבו ראינו אותו, שאסור לחורר אותו. ברגע שהוא שלם, מושלם, אז כנראה – למרות שד"ר שמולביץ כנראה שגם את זה לא הבנתי, אבל כנראה שכשהוא שלם הוא לא מזיק. ברגע שמחוררים אותו, כולל לקדוח מסמר לתמונה או למדף או לשיפוצים, במדף או בכל, ראינו פה דברים, צנרת, אינסוף שיפוצים שעושים, מזגנים וכולי, אז האסבסט הזה נעשה אסבסט פריך, מפורר ואז הוא מסוכן מאוד לדעת כולם. זאת אומרת שאין על זה עוררין. לכן הדברים הם מאוד ברורים ולכן אנחנו רוצים לשמוע את התגובה שלכם. אין ספק שהקבילה שנמצאת כאן, יכול להיות שגם נמצאת על השולחן וכל אחד יכול לראות וגם התגובה, הייתי אומרת שלא בדיוק התגובה המתאימה. זאת אומרת שהיא לא ענתה בקיצור על הקבילה והיא די, אותי זיעזעה.

טוב, אני מתנצל, ואני מראש מתנצל שאני לא אוכל להתייחס באופן מפורט לקבילה ...

אתה יודע מה, אתה מזכיר לי שהיה פה ...

אבל תני לי לסיים.

סליחה שאני לא נותנת לך לסיים, אני רואה פה את רוח הדברים. אתה אמור להתייחס, כי כשמזמינים אותך לנושא כזה, ודיברו על קבילות ודיברו על דברים, אתה צריך לבוא עם החומר ואתה גם יודע שזה נמצא ואתה גם אחראי על זה. לא להתייחס לדבר שכל המדינה יודעת ורק אתה לא יודע – לא נשמע לי. תשמע, בשביל זה אנחנו עושים ישיבה, מודיעים מראש את הנושא ומביאים את האנשים המתאימים שיגיבו לעניין. להביא מצגת בגדול איך מטפלים. אנחנו רוצים לדבר על הדברים הכואבים.

אנחנו נדבר, רק אם תרשי לי להשלים משפט, כך שהתמונה תהיה יותר בהירה. כמו שאמרתי. הקבילה עצמה, אני לא מכיר את כל הקבילות של צה"ל ואני לא מכיר את המקרה הספציפי הזה ולכן קשה לי להתייחס נקודתית למקרה הספציפי הזה, אבל אני כן יכול להתייחס להכללה של העניין. אני חייב להגיד שבצה"ל לדאבוני הרב, היה בעבר, יש שימוש נרחב באסבסטים ויש כמויות מאוד גדולות של אסבסט בצה"ל, כמו שקיים גם באזרחות, בדיוק אותו דבר...

אבל עכשיו אנחנו נתייחס רק לצה"ל.

למעשה אנחנו פועלים באופן מלא וההנחיות שלנו כארגון הם תואמות ומתואמות עם המשרד לאיכות הסביבה.

בגלל זה אני לא יכולה לקבל את ההערה שלך שאתה לא יכול להתייחס לדברים שנאמרים ולעדויות שבתקשורת על המפגעים עצמם, כי אחרת אתה תגיד – "יש, אנחנו מטפלים". נגמרה הישיבה. הרי הדברים הם לא כאלה, ויש גם תמונות ויש גם דברים מפורטים. ובמיוחד שידעת שבאים לדבר על האסבסט היית צריך לדעת ולדבר על התלונות והקבילות ולדעת לדבר על התלונות שקיימים כיום.

אני מכיר את התלונות היטב. לא כאלה, אחרות אמנם, ולכן אנחנו נתייחס ברמה העקרונית באמת מה הצבא עושה יום ...

אני בטוחה שאתה יודע למה אני עושה ככה.

ואיך הצבא מתמודד באמת כדי שמקרים כאלה לא יקרו. ולכן זו הסיבה שכמו שאת רואה את כולנו כאן בצוות מובחר עם ראש ענף בריאות תעסוקתית שהוא למעשה אמון על ההיבט הבריאותי והוא אמור לתת מענה לכל ההיבטים הבריאותיים שעולים כאן, והוא מקרפ"ר, והגורם השני הוא מרכז אגף פינוי, ראש ענף אחזקה שהוא למעשה אמון באמת על כל נושא האחזקה בצה"ל ועל ההנחיות והטיפול באותם המבנים, כולל נושא האסבסט, וברשותך- - -

אני רוצה לשאול אותך שאלה, כי קשה לי לעבור אל מה שאתה רוצה להציג עכשיו בפניי, כי ברור לי שיש תקלות ויש חוקים ויש כללים ואתם בקשר עם המשרד לאיכות הסביבה ואתם שואלים והכל. בתכל'ס זה לא קורה. אני רוצה לשאול אותך, אם אתה היום, אם מישהו מכם יודע, עושה מיפוי, עובר, הרי זה צריך להיות משהו מאוד רוטיני, כי לא יכול להיות שהמבנים האלה שהם כבר עשרות שנים וברור שהם מתכלים וברור שהדברים האלה הם מאוד בעייתיים, אם עוברים, לא משנה שהחייל פה לשעבר הציג פה עובדות שהוא עצמו פנה וביקש וזה וזה לא עזר לו. הוא נשאר במבנה הזה עם סיבי האסבסט וזה לא עזר לו למרות שהצגת בפנינו מערכת שאמורה כן לפתור את זה, והיא לא עזרה. השאלה היא היום, אתה צריך לקבל את זה על עצמך היום, יש לכם איזשהם נתונים שאתם עוברים עליהם עכשיו בבסיסים, בחדרים, אתם רואים את המצב של המבנים הללו ומחליטים איך מפרקים אותם, אם צריך לפנות אותם, איך מפנים אותם ואם עושים. ממה שאני מבינה – זה לא נעשה. ואני נורא אשמח שתגיד לי שזה אחרת.

אז כן. זה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים להציג, ואם עדיין לא יהיה, אני אשמח להוסיף בעל-פה.

או.קי.

אתה רוצה להתחיל?

כן. אני ד"ר עומר אנקול, אני ראש אגף לבריאות תעסוקתית מזה כשנה. רק כדי לאמת את הדברים, מדובר על קבילה שהיא מאוד ישנה. רק כדי לסבר את האוזן, מוזכרים בקבילה לא רק קודמי בתפקיד אלא קודמו של קודמי בתפקיד, ועדיין למרות הקדנציות הקצרות בצבא ...

הוא מדבר על שלוש שנים, אז זה יכול להיות רק בשלוש שנים האחרונות.

שוב, הקבילה הזאת היא בסדר גודל של בת שנתיים.

או.קי., זה לא משהו ...

או.קי., בסדר. לגבי רק ...

אז הוא הסביר את זה היטב.

אני רק רוצה להציג את העשייה שנעשית בצבא כולל קצת נתונים וקצת לענות לגבי הנתונים של החשיפה ומה המידה שמקובל בארגון הבריאות העולמי בנושא הזה, ואחר כך אשמח, אשתדל לעשות את זה בקצרה, אבל קודם כל – צה"ל מודע לאסבסט. נעשית עבודה רבה בהרבה רמות ותוך השקעה של הרבה משאבים, כאשר המטרה, ולכולנו יש מטרה אחת משותפת, בסופו של דבר להגן על בריאות החיילים. להגיד שהכל מושלם? זה לא יהיה נכון. אנשים הם בני אדם. אנשים לפעמים עוברים על הפקודות ורק מה שאני יכול להגיד, שבמידה ואנשים עוברים על הפקודות, הנושא מטופל ברמות הכי גבוהות בצבא, כולל הגעה והתייחסות של סגן הרמטכ"ל לנושא הזה.

לכן הקבילה הספציפית שמדברים בה, הוא מתאר בה באמת מערכת של נסיונות לפנות לגורמים. זה לא באמת מחדל שלא ראיתם ולא עשיתם. אלא כשמישהו באמת מתלונן, מתריע ולא רוצה להיות שם, זה לא עזר לו.

הנתונים פה הם לא מדוייקים, אבל מכיוון שאני, מדובר על קבילה בת שנתיים, אני יכול להביא התייחסות.

ולפי מה ששמענו זה נשאר אותו דבר, גם זה שאתה מביא עדות ואומר שיש שם עדיין חיילים והם באותו מצב. אני מציע שתבדקו.

קודם כל, הקבילה, ללא שום קשר, אני אמור ובקשר הדוק עם סגן מפקד היחידה שהוא שייך אליה, אני אמור להרצות במקום, אנחנו בקשר שוטף. יש מודעות של הנושא כיום. אין שום בעיה להשפיע תקציבים לגבי המקרה הספציפי הזה, ולמיטב ידיעתי ביחידה שהוא מציין, לא קיים יותר מפגע בנושא. רק להתייחס, אבל בכל זאת אני רוצה- - -

בינתיים אני רק רוצה להגיד שאני יודע על לא מעט מקרים שבהם נעשתה פעילות משמעתית קשה מאוד כנגד אנשים, חיילים, מפקדים, בעלי תפקיד בצבא, על עבירות שבוצעו בעניין הזה.

אנחנו מדברים על חקירות מצ"ח.

כולל העמדה לדין דרך הפרקליטות הצבאית עם התייחסות מאוד מחמירה בעניין הזה.

שוב, תשמע איך התלונות מגיעות, זה אתם או שזה תלונות של חיילים שאנחנו בכלל לא יודעים אם יש להם מודעות לנושא.

קצת בכל אופן על העשייה בצבא. בצבא יש כמה סוגים של אסבסט. יש את לוחות הפיטל שזה השם המסחרי של הלוח. מדובר על אסבסט פריך שאחוז הסיבים בו הוא ארבעים אחוז. בעבר הוא שימש כלוח שעם לנעיצה של מפות ועזרי שליטה ומטה אחרים. מדובר בלוח שהוא יחסית מתפורר בגלל אחוז הסיבים הגבוה ולכן הוחלט בצה"ל על הסרה יזומה של כל הלוחות שקיימים בצבא סקר בשנת 1998 הצביע על היקף של סדר גודל של עשרת אלפים מטר מרובע (מ"ר) של לוחות. עד היום נותרו במערכת כשלושים וחמישה אלף מטר מרובע מתוכם עשרים ואחת אלף הושרו לפירוק וסך הכל פורקו בסדר גודל של שבע עשרה אלף מ"ר של לוחות. השאר נמצא בתהליכי תכנון ויישור, כאשר גם בזמן ההמתנה יש הנחיות מאוד ברורות כולל ניטור של רמות ולכן תכף כן רוצה להתייחס לרמות של הניטור ואם הרמות הן מעל הערך המנחה הסביבתי שעומד על אלף ארבע מאות סיבים למטר קוב, החיילים מפונים על ביצוע של הלוחות. עד היום הצבא השקיע סדר גודל של שלוש עשרה וחצי מיליון שקל בפעילות הזאת והפעילות הזאת מלווה כמובן מקצועית ונתמכת מקצועית על ידי המשרד לאיכות הסביבה, וצה"ל גם קיבל תעודת הערכה מהמשרד בנושא. זה לגבי האסבסט הפריך.

לגבי אסבסט סמנט יש הנחיות מאוד ברורות ואני חושב שהמודעות היום בצבא, הן של החיילים והן של המפקדים היא רבה מאוד ואת זה אנחנו יודעים מכמות הפניות ומכמות ההתעסקות שאני עוסק בזה וכל המערכת עוסקת בזאת. קודם כל – חל איסור חמור שחיילים יבצעו כל עבודה בגג, קיר או מחיצה המכילים אסבסט. נאסר בצבא וזה נוגד את הפקודות.

השאלה אם החייל יודע שזה קיר אסבסט.

החייל יודע.

איך הוא יודע?

גם כי הופצו אגרות, גם כי המערכת מחוייבת. אני תכף אתייחס לאגרות. יש מערך הדרכה וניתנות על פי פקודות הרצאות בנושא של אסבסט לחיילים, ואני חושב שסך הכל המודעות ולראיה גם כל הפניות וההתייחסות גם לגורמי תקשורת וגם לתוך הצבא. ההוראות מחייבות תחזוקה נאותה של מבנים. הנוהל אומר שברגע שחייל, מפקד, נציג יחידה חושש שיש במבנה אסבסט או שהמבנה מתוחזק שלא כשורה, מוזמן נציג של יחידת הבינוי שלצורך העניין הוכשרו בבינוי בתוך הצבא מפקחי אסבסט, באים ובודקים את המבנה ונותנים הנחיות.

ממתי יש את התהליך הזה, מה שאתה מתאר עכשיו?

זה נוהל של 2000.

לא, כי אז הוא עוד היה בצבא.

בסדר, אבל אנחנו גם מתעדכנים ומשתכללים עם הזמן והעשייה לא נפסקת. אנחנו מקפידים שעבודת האחזקה תעשה על ידי גורמי בינוי וקבלנים מורשים, שוב, תוך הקפדה יתרה על ההנחיות שמוציאה הועדה הטכנית לאבק מזיק שתמר עומדת בראשה. אני רוצה לציין גם שהוועדה במסגרת הפעילות אנחנו נדרשים גם לסוגיות חדשות ואנחנו מקבלים שיתוף פעולה וסיוע מהוועדה וגם אחת מחברות הועדה היא נציגה של צה"ל. לדוגמא אני יכול להגיד שלאחרונה עלתה שאלה מה קורה כשמבנה אסבסט סמנט נשרף. הנושא נבדק ונבדק רק לאחרונה וקיבלנו חוות דעת מקצועיות שצריך להתייחס לזה, כי זה אסבסט פריך בצורה כמו לוח פיקל. והצבא נערך ומיישם את ההנחייה הזאת כבר היום. זאת אומרת – אנחנו גם לומדים. זה לא שכל המידע ידוע. אנחנו אוסרים – אין היום בניה חדשה בנושא של אסבסט.

זה ברור.

הדבר היחידי הוא בפירוק של אסבסט. ומבחינת נבכי הפעילות והעלויות, אנחנו מדברים על סדר גודל של השקעה של כארבעים וחמישה מיליון ₪ בארבעת השנים האחרונות, כאשר מדובר פה בערך מינימלי משום שחלק מהעשרות, ואייל שהוא מהבינוי יוכל להתייחס לזה בפרוטרוט. חלק מהעשרות, התקציבים ניתנים במסגרת פרוייקטים אחרים, ולכן קשה לנו לכמת את האוברול של העלות, אבל בוודאות אנחנו יודעים שבארבעת השנים האחרונות המינימום שהושקע זה בסדר גודל של ארבעים וחמישה מיליון שקל בנושא. אני חושב שאין לזה אח ורע במדינת ישראל.

שוב, אני אומרת לך, אני תמיד בעד שכל גוף שאומר לי כמה הוא משקיע, אז קשה נורא להתרשם למרות שהמספרים גדולים ומכובדים. אבל, שוב, כל דבר הוא נורא פרופורצי, ככה שזה לא ... מבחינתי, בשביל לצאת מהמפגש צריך מאה שקל. זה לא משמעותי. אני מערכיה את ההשקעה, אבל מה שחשוב לנו זה שלא יהיו מפגעים סביבתיים ובריאותיים. זה מה שזה. ואם אפשר בכסף קטן, אז אדרבא.

אנחנו חושבים ביחד עם תמר אותו דבר. מבחינת גגות אסבסט מדובר על תחזוקה נאותה, בניית גגות חדשים ותיקוני גגות נעשים רק באמצעות תחליפי אסבסט, וכמו שאמרתי, בצבא- - -

אז זאת אומרת שגגות, לא מתקנים ומשפצים גגות אסבסט, אלא מחליפים כבר?

חליף פלסטי.

לא מחליפים באסבסט. מבחינת המודעות ונהלים ואכיפה, שוב, אני חושב שיש היום מודעות רבה מאוד לאסבסט בצבא. קיימות מגוון של הוראות בנושא כאשר ההוראה המשמעותית הותקנה באוקטובר 2002 היא הוראת קרפ"ר שמסדירה את כל הטיפול של אסבסט בצבא על פי, למעשה זה יישום ההנחיות של הועדה הטכנית. מתקיימות הדרכות, מעת לעת יוצאות הדרכות וחוברות הדרכה למפקדים, בחודש יולי, כלומר עכשיו, אנחנו עתידים להוציא אגרת לכלל סיגלי הרפואה כדי להגביר את המודעות שלהם לנושא, אבל יחד עם זאת אנחנו מודעים שלפעמים ישנם עבריינים. אבל אנחנו מתחייבים שהעבריינים ימוצא איתם הדין בכל הרמות, כולל החכ"ים שמגיעים עד לסגן הרמטכ"ל, כולל חקירות מצ"ח, ואני רואה את זה כחלק מתפקידי, שלא ידרכו ושהדברים לא יגיעו לדין משמעתי.

מה שחשוב שהמפגע במבנה יתוקן לפני תוצאות המשפט של הפושע.

ברור. מבחינת הליווי המקצועי, אנחנו בקשר רציף עם הועדה הטכנית לאבק מזיק במשרד לאיכות הסביבה. אנחנו בקשר עם הועדה הרפואית לאבק מזיק במשרד הבריאות. אנחנו מתייעצים עם המומחים בארץ ובעולם לנושא הזה. הן בנושא גיהות כמו ד"ר אשר פאודו, פרופ' פול פרום, והן בנושאי הרפואה התעסוקתית, פרופ' לרמן, פרופ' וויבק ואנשים נוספים. אנחנו רוכשים שירותי מעבדה מוסמכת מבחוץ על פי ההנחיות שהגדירה הועדה הטכנית. אנחנו מכשירים מפקחי אסבסט בתוך המערכת על מנת שייפקחו על כל התהליכים האלה, והתהליכים האלה היום מפוקחים. אין ספק שככל שהזמן עובר אנחנו גם משתפרים, ומעבר לזה אנחנו גם מעסיקים מפקחים חיצוניים, גם בפרוייקט הפיקל וגם בפרוייקטים נוספים.

היום יש לך מפקחי אסבסט מהצבא עצמו?

כן, יש ארבעה מפקחים שהוכשרו.

כמה מילים בכל זאת על ההערכה של הסיכון הבריאותי, כי נאמרו פה דברים וחשוב לי להעמיד את הדברים על דיוקם.

תראה, הועדה הזאת דנה כבר על ההשפעה, בכלל על הסיכונים באסבסט ואתה יכול להגיד את הדברים ...

שלושה דברים בזריזות.

בסדר, אבל תראה, זה שאסבסט הוא חומר מסוכן, זה שסיבי אסבסט גורמים למחלות ריאה וסרטן וכולי – זה לא. על הוכחה כמה סיבים וכולי, אני לא חושבת שיש על זה תשובות ברורות. לא זה שירפה ולא זה שיוריד מהחומרה של הישיבה הזאת. כך שזה לא תהיה המטרה. תראה, אני בדרך כלל פועלת בשיטת הזהירות המונעת. אני חושבת שאנחנו פה עברנו, הדברים הם יותר מדי ברורים מכדי שעיקרון הזהירות המונעת זה שצריך פה להוביל. הרבה יותר מזה.

אני אעשה את זה ממש בקצרה.

ממש בקצרה, כי כבר דיברו על זה רבות.

נאמרו פה דברים שחשוב לי בכל זאת. קודם כל אין לי חילוקי דיעות עם אף אחד בחדר הזה שמדובר בחומר שהוא מסרטן ויכול לגרום לתחלואת ריאה כרונית, השאלה היא באיזה מינון. הספרות מתארת תחלואה במחלות האלה בעובדים, בבני משפחותיהם בעבר, בגלל שהם נחשפו, ובהקשר של מגורים בקירבה למכרות בלבד. אין דיווחים בספרות על הקשר בין השהייה במבנים הקרובים לאסבסט לתחלואה. זה חשוב להבין, כשזה המידע העדכני בספרות.

שוב, כשאומרים מבנה, מה זה אומר? אם זה ניצב מבנה כמו זה שראיתי בתמונות, אם נשארים הרבה זמן במבנה הזה, אני לא יודעת אם יש עבודה או מחקר, או מישהו עשה בכלל עבודה על זה, כי מתייחסים אולי לאסבסט סגור. בגלל זה אני לא כל-כך אהבתי את ה...

איזה רמות אנחנו בכל זאת מודדים, כי אנחנו כן מודדים לפעמים רמות באויר.

שוב, אני מבינה שבפינוי, לא בשהייה רגילה.

גם בשהייה רגילה, בהתאם לצורך. עמדת ארגון הבריאות העולמי שלא נשקפת סכנה בריאותית למבנים העשויים מאסבסט, לפיכך אין המלצה להוציאם משימוש, אלא נדרש לבצע בהם תחזוקה נאותה, ולראייה, סרטן ריאה זה סרטן שנגרם על ידי הרבה מאוד גורמים, שאין ספק שעישון הוא הגורם המכריע. יחד עם זאת יש סרטנים כמו אזיטיומה, שהם סרטנים די פקנומונומים וספציפים לחשיפה לאסבסט.

ולראייה – במדינת ישראל אין פנדמיה של מזלטומיות והתחלואה בתוך שיטחה היא עדיין ספורדית. עכשיו, מהניסיון של הועדה הטכנית לאבק מזיק למעשה גורסוות בדיוק כמו שהארגון הבינלאומי גורס. במדינת ישראל אומץ ערך סביבתי מנחה של אלף ארבע-מאות סיבית למטר קוב (מ"ק), בעל ערך מחמיר. יש לנו נתונים לגבי ניטורים הן ברמה מידגמית במבנה אסבסט סמנט שנעשה יותר בעבר והן שוטף יותר בלוחות הפיקל. להזכירנו, לוחות הפיקל מזיקים לפחות באותה מידה ומדובר על אסבסט בהגדרה פריך ומתפורר. הרוב המוחלט תשעים ותשעה אחוז מהבדיקות, ואני מדבר על מאות עד אלפים סוגים של בדיקות, התוצאות הן מתחת לערך המנחה. יש לנו תוצאות ואנחנו יודעים, כי רצינו באמת לדעת מה החשיפה. אנחנו מדברים על חשיפה.

מה שמעניין אותי לדעת זה אם איפה אתה בודק ואיך, ואם נעשה סקר שוטף. זאת אומרת – את הבדיקות האלה איפה אתה עושה?

כמו שאמרתי, בתהליך הסרה של לוח פיקל למיטב הבנתינו זה הלוח היותר מסוכן על הנטייה שלו להתפורר והתחזוקה שלו הרבה יותר קשה, למעשה בלתי אפשרית. כחלק מהתהליך, ברגע שיש לוח כזה, כדי להחליט מה עושים עם החיילים, עושים לכל לוח פיקל כבר בכל מקום ניטור בעת המיפוי הראשוני, וגם לאחר מכן, לאחר שהקבלן סיים את העבודות, כדי לאפשר חזרה למבנה מבוצע לאחר השאיבה ניטור חוזר כדי לוודא שהרמות הן תקינות. מעבר לזה, יותר בעבר וגם על סמך נתונים שחלק מהקבלנים הציגו במגזר האזרחי, גם באסבסט סמנט מבוצע באופן מדגמי ניטור שמדגים תוצאות מתחת לערך המנחה. יחד עם זאת, שוב – מבחינת, חשוב לי להבהיר שהאסבסט אינו נחלתו של הצבא בלבד.

זה ברור כבר, קיימנו דיון בנושא.

זה הסיכום, זה שקף האחרון. צה"ל מודע לאסבסט. העשייה רחבה, מושקעים בה משאבים רבים ואנחנו צריכים לעשות את זה, ואנחנו נעשה יותר ואנחנו מודעים לחומרה. בסך הכל האינטרס אני חושב של כל היושבים בשולחן הוא בסופו של דבר לשמור על בריאותם של החיילים. עדיין ייתכנו מקרים בודדים שאנשים יעברו על הפקודות. המקרים האלה מטופלים במלוא חומרת הדין.

תודה. מה שרציתי לשאול זה, הייתי פשוט רוצה שתציין את כל המקומות, הגיע אלינו כל מיני מידע על - - -

על כל המבנים החד-קומתיים כמעט. על גלי-צה"ל שעל כל הקיר הדרומי בגלי-צה"ל, בצריפין קיבלנו עוד כמה עדויות על צריפים בתוך צריפין. בסיס של חיל מודיעין ובסיסים בדרום.

נחסוך לך את זה. יש הרבה בסיסים כאלה .

כן, יש בכל מקום.

לא, כשהוא מדבר על מקומות עם מפגעים.

על מקומות עם תחזוקה לקויה.

הוא לא מדבר על אלה שיש אסבסט, הוא מדבר על מצב תחזוקתי גרוע כמו שהראה פה בתמונות. על זה אנחנו מדברים. השאלה היא איפה אתם מטפלים בזה, איפה אתם עושים סקר.

גלי-צה"ל למשל, זה מקום שהתקשורת, זאת אומרת שאין בעיה שאנשים והרבה אזרחים מגיעים לבסיס הזה. סיפר לנו איש תקשורת מאוד ידוע שבבסיס ההוא אנשים התלוננו, דליק ווליניץ השדרן הוא פעיל סביבתי מאוד וותיק, והוא סיפר שהם פנו לתחנה כמה פעמים בעניין הזה, והפתרון שהיה להם הוא פשוט לצבוע את אותם לוחות ישנים.

זה הפתרון.

אולי יש איזשהי בעייתיות בזה.

הצבע מונע פשוט השתררות של סיבים לאוויר.

ולוחות שבורים?

הוא מדבר על זה שיש קורות שבורים. זה על הדבר הזה, ובמקומות נוספים.

או.קי., אם כבר דיברנו על איזה פרט, אני רוצה להבין – את הלוחות השבורים אתם צובעים?

לוחות שבורים וסדוקים צריך לטפל ולסלק אותם. לוחות תקינים, אנחנו ממליצים, אפילו לא מחייבים- - -

את אומרת תקינים, הבנתי, אבל הוא מדבר על משהו תקין או לא תקין?

לא תקין.

אנחנו דיברנו על תריסים של גלי צה"ל. כל מה שהיה שבור הוסר, מן הסתם אתה גם לא יכול להשאיר אותו , כי ברגע שאתה משאיר אותו זה מסוכן גם למי שהולך למטה, הרוב – מה שנשאר נשאר שוב שלם – זה תריסים שהיו פעם בכל המדינה, זה תריסים האלה על הצד עם איזה כנף כזאת, מאסבסט. כל מה שנשאר נצבע בשלוש שכבות, כאשר הצבע שהיה היה צבע אקריליק, לא רואים היום זה אסבסט. פעם הבאה שייראו זה ברגע שישברו את הלוח. אין שום סיבה לשבור כי אף אחד לא פותח את החלון בכיוון הזה.

אבל הוא נתן פה רשימה של מקומות שצריכים בדיקה מעבר לגלי צה"ל. השאלה היא איך אתם מודעים לזה, האם אתם עושים סקר, האם אתם עוברים ועושים משהו רוטיני שהולכים ובודקים, הרי בסך הכל זה כמו שאומרים – למה זה מטריד? כי מי שרוצה להניח מדף עלזה הוא כבר מסכן ועושה איזה חור, זה תמונות ואלו דברים שהם כל הזמן בתחלופה והם לא נעשים. איך יש על פיקוח, איזה סקר שאתם עושים בעניין?

אל"ף, נעשה סקר בשנת 1998 כמו שהציג אומר. נוקו כל המקומות שבהם נמצא אסבסט פריך שהוא יותר מסוכן במקומות האלה. אין לנו ספק – תהליך של הסרה מדורג וזה ייגמר.

או.קי., אני רוצה עוד משהו להבהיר – אתה מקודם הגדרתם את הלוח הזה שאמרתם שקוראים לו פיקשוק, הוא מבחינתכם אסבסט פריך, אבל כל אסבסט רגיל, אסבסט סמנט ברגע שהוא פגום הוא הופך להיות סמנט.

לא, לא, לא.

סליחה, הוא עלול להיות פריך. ברגע שאתה לוקח את המשטח הזה ...

פריך זה גם הגדרה של אחוז הסיבים.

נכון. ברגע שמתחיל להתפורר - - -

יש ארבעים אחוז - - -

יש גם אחוז סיבים בחומר, אבל אצל הפיקל אנחנו יותר חוששים כי שם יש בערך בסביבות הארבעים אחוז סיבים בחומר וזו כמות אדירה לעוממת הלוחות אסבסט סמנט ששם יש עד עשרה אחוז. זאת אומרת שבקבוצת סיכון- - -

אסבסט סמנט בחיים לא יכול להפוך להיות פריך.

השברים שלו .

עשרה אחוז לא יכולים להשתחרר. האסבסט הפריך מוגדר כמו שציינו שזה חומר נוח לעבודה, ככל שהאסבסט יותר אחוז מהחומר הוא יותר מאסבסט הוא יותר רך ואז לדוגמא שימש כניצב מפות ושימש כמחיצות בחלק מהמבנים. אני אומר – לגבי ההסרה של האסבסט סמנט, אין מדיניות להסיר אותו, המדיניות היא לבדוק במצב שבו יש בעיה בחומר, לטפל בבעיה או על ידי החלפה, אם המצב מחייב החלפה או על ידי פעולות נקודתיות של צביעה, מריחה בחומר מקבע, כל מיני דברים מהסוג הזה, פתרונות כאלה, כדי לגרום לכך שלא יהיה מצב שאותות אזור פגוע ואזור זה, אכן משחרר סיבים.

זאת אומרת שגם את אותו טיפול קוסמטי שאתה מתאר, וזה נראה לי דבר שבשגרה שבכל לוחות הסמנט הללו יכולים להיות בשוטף , פשוט בבסיסים שחיילים נמצאים בהם כמו שאמרתי שהם משפצים ותולים תמונות. ברגע שזה מטופל בשוטף – זה מה שאני רוצה להגיד.

אל"ף – מה שאת רואה פה – יש את מספרי הטלפון של הנציגים בכל אזור גיאוגרפי של המדינה. יש לנו נציג מוסמך, המפקחים שלנו. המפקחים האלה הם זמינים לכל הקריאות של היחידות והם באים גם למבנה שבו מדובר. היא ליוותה את כל התהליך פה עם אותה דלת שכתובה פה, היא היתה בהליך של הליווי המקצועי בתוך המבנה הזה כולל – אני אומר עוד פעם, בוצעו גם ניטורים בתוך המבנה הזה, ואר.אנ.טו. ברמה פיסודין נמוכה. גם קבלנים שנכנסו, אולי בפרטים שסיפר הקובל שהיתה איזה תקלה כמו שהוא מתאר, אבל היום המבנה הזה מלווה, יודעים – לא כל הלוחות במבנה הם אסבסט, ויודעים מה אסבסט ומה לא , ויש שם נציג בה"ד 7 , אתם מכירים אותו אני מניח, והמבנה הזה היום מטופל, יודעים איפה הדברים בו, עשו בו אספולציה, הקבלן שלנו עבד שם וגם ניקה את המבנה, גם עבודה יזומה של תעלות מיזוג שעשו שם, היתה בפינוי החיילים בזמן העבודה, העבודה היתה לפי ההנחיות, החזרה של העסק וניטור לאחר מכן על מנת לבדוק שהעבודות ...

מתי זה נעשה מה שאתה מתאר עכשיו?

בשנה האחרונה. עבודות של המיזוג אוויר. המבנה הזה היום, עוד פעם, הוא במצב שאנחנו יודעים מה המצב שלו, ואם יש איזשהי בעיה נקודתית, בנדה העוזר ואותו סגן מפקד יחידה שנמצא בקשר עם עמיתי עומר מבריאות תעסוקתית, יודעים ומלווים את הבעיה. תראו, להחליף את כל המבנים - - -

לא אמרנו. אני מדברת קודם כל – כל מה שאפשר להחליף בוודאי יהיה יותר טוב , אבל שוב – גם אם הפלייר הזה שמחולק - - -

זה יצא לכל הקצינים בצבא דרך אגב. זה לא מחולק כאילו זה, זה מחולק לכולם.

השאלה היא האם זה חובה לאותו קצין לדווח על כל - - -

כן.

ואתם מקבלים את הדיווחים .

אני אומר, חברת הכנסת, אנחנו בדקנו מה שאם חיילים כבר מכירים את זה ומעבירים את זה למעלה, סימן שהמודעות בצבא גבוהה. זה לא היה פעם, הדברים מתפתחים. היום אני אומר לך, הכמות פניות שהאנשים שלנו במערך, עומר ואנשים שלנו מוצפים בפניות – "תבואו תבדקו", "תבואו תראו", זה פשוט לא יאומן איזה נפח הדבר הזה תפס בצבא. כל הזמן אנחנו - "תבואו לבדוק, תתנו הנחיות, מה לעשות".

זה מצד אחד. קודם כל טוב שיש את המודעות הזאת, כלומר, אנשים נתקלים בהרבה מפגעים והרבה בעיות, השאלה איך מתמודדים עם זה.

יש תקלות. גם במדינה יש תאונות, יש תאונות דרכים, תאונות עבודה – קורה. אבל אני אומר בגדול – אנחנו מודעים היטב לבעיה, לחומרה, לטיפול, לנהלים. יש לנו כל ניסוח החוזים, יהודה גולן ממשרד הביטחון, אנחנו מדפיסים את כל החוזים ואת כל ההתקשרויות שלנו עם הקבלנים וגם את הפיקוח על הקבלנים, גם המפקחים של משר הביטחון הוכשרו. יצרנו מערך מקצועי - - -

בקיצור אדם, אתה יכול עכשיו להרשם לקבע. אתה יכול להיכנס למבנה – הוא בסדר. הייתי שמחה שתעשה את זה ואז יהיו לנו ידיעות. אתה יכול לחזור.

קודם כל יש לי ידיעות, דיברתי עם חברים שלי.

בסדר, אבל יש פה – תשמע, אם קצין גבוה בצה"ל אומר לי - - -

מתי קצין ביקר שם? ביקרת שם?

אני אומר, יש לי נגדת שהיא אחראית במרחב .

אבל אתה ביקרת אישית?

אני שילמתי את המחיר, אני נילחם על זה עכשיו, אני לא ...

טוב, אנחנו לא עושים עכשיו מבחן שדה, וזה לא ראוי ככה לשאול, אבל אני מקווה מאוד שמבינים מה שאנחנו שואלים ומה מתכוונים, ועדיין אנחנו מוטרדים. זה אני חייבת לומר, עם כל באמת – גם המצגת, וגם ההסבר הארוך והמרשים. אני עדיין חייבת לומר שאני נוטה גם להאמין וגם להיות מוטרדת מכל הידיעות שאני מקבלת אליי מחיילים שאומרים שזה לא עובד כל-כך טוב, כולל באותה קבילה שלפני זה , שעד אתמול המצב הוא אותו דבר. אז קודם כל אני מציעה לכם כן ללכת ולחזור לדבר הזה, ולתת תשובה לדבר ספציפי ולטפל בו. לדעתי זה חשוב מאוד, חיי אדם, זה דיני נפשות.

פשוט להבהיר שאנחנו מטפלים בפניות.

ברור, אבל פה יש משהו שצויין. הבחור התראיין לכל כלי התקשורת. ביקשו תגובה של דובר צה"ל. אז לבוא לועדה בלי תשובה ספציפית על הדבר הזה מאתמול, נראה לי לא לעניין. מצטערת. הייתם צריכים לבוא עם כל התשובה המפורטת, אבל כשיש דבר כזה ומזמנים ישיבה בעקבות דבר שעלה בתקשורת והוא דיבר בתקשורת, אני שמעתי אותו, אחרים, היתה תגובה של דובר צה"ל, אז מן הראוי היה לבוא עם תשובה, אדרבא, לדבר הספציפי הזה, ותשובה נרחבת, כי אנחנו לא עוסקים ישיבה, זה מעורר את הבעיה ואנחנו רואים שיש בעיה. זה סך הכל דוגמא אחת והלוואי שזו היתה דוגמא יחידה. היא לא דוגמא יחידה כי זה איכשהו, הלשכה שלי הוצפה בטלפונים על כל מיני דוגמאות, אני לא בדקתי אותם, אבל מכיוון שהבחור הזה עשה עבודה טובה והוא עומד מאחורי הדברים, זה לא מישהו בטלפון, הוא בא, ועומד, ויושב, וגם הגיש קבילה, אני חושבת שמן הראוי לתת לו, אני בהחלט רואה בזה עדות מספיקה גם כדי לקיים את הישיבה ולדבר עליה. אני חושבת שגם היינו צריכים לקבל תשובה על דבר ספציפי. וזה שאנחנו לא מקבלים תשובה, אני בטוחה שאתם יודעים במה מדובר. תודה רבה.

אני קודם כל רוצה לשמוע את המשרד לאיכות הסביבה גם על הקשר ואיפה אפשר לשפר.

אני רוצה להגיד שבאמת בשנה וחצי שאני בתפקיד הזה, אני עובדת, מבחינה מערכתית אני חושבת שאנחנו – הועדה הטכנית והמשרד לאיכות הסביבה עובד מאוד טוב עם הצבא ברמות השונות. גם מבחינת הרמה המקצועית, עם נציגה בועדה הטכנית, גם ברמה – עם ויקטור לגבי תלונות ודיווחים, תכף אני ארחיב, וגם ברמה של אנשים השטח. עשינו הכשרות משותפות, כתבנו נהלים ביחד, גם אני יכולה להגיד שהמשרד יצא נשכר מהפעילות הרבה שלהם כי גם אנחנו למדנו ביחד עם זה. ואני זוכה לשיתוף פעולה מאוד טוב. יחד עם זה מגיעים עדיין מקרים שהם לא פחות חמורים, אפילו הרבה יותר ממה שהוצג פה, ואנשים שיושבים פה יודעים עליהם, אני גם מקבלת אותם, מדווחת לויקטור וזה מתגלגל הלאה. אני יכולה לומר שההתייחסות לתלונות היא מאוד רצינית, כי באמת הם מטפלים, חוקרים והכל. לי קשה קצת שאני לא מקבלת אחר כך את הדיווח הלאה, מה באמת קרה, מה נעשה, כדי גם ללמוד. אומרים לי כולם – את צודקת שאת רוצה לדעת, אבל אנחנו לא יכולים לדווח לך כי את גורם אזרחי, אבל מה שחשוב לי מבחינה מערכתית שאיכשהו צריך לחשוב איך להשתפר כדי שברמת השטח, אותו קצין תחזוקה או אותו חייל עובד רס"ר, אפילו דברים ברמה גבוהה יותר, למה, עדיין קורים דברים חמורים וזה לא לגמרי תופס. ברור ל\שלא יכול לתפוס מאה אחוז, אבל עדיין ניגשים לבצע עבודות באסבסט קבלנים שאינם קבלני אסבסט, לפעמים עדיין אומרים לחיילים לעשות, לפנות ולעסוק באסבסט וזה דברים שכולנו צריכים ללמוד איך לטפל בהם ולהימנע מהם. אני יכולה רק עוד דבר אחד להגיד – שההתייחסות הרצינית של צה"ל, כלומר – הם הציגו את זה בשקף אחד – המצב הוא לא טוב. יש המון אסבסט בארץ. אפשר קצת לצאת מהצבא ולדבר על הנושא הארצי. יש המון אסבסט בארץ. ההערכה היא שיש מעל מאה מיליון מטר מרובע (מ"ר) של אסבסט סמנט.

איזה הערכה יש לך על הכמות שיש בצה"ל?

אני לא יודעת, אבל יש, הלוואי שהיינו יכולים לפנות את הכל, זה ייקח המון זמן.

לא, זה ברור, אבל האם יש לך הערכה כמה יש זה דווקא כן חשוב.

נורא התחברתי למה שאמר פה אותו חייל, שאת ההנחיות שרשמנו, ואני פה מרגישה כמי שרושם את זה, קצת קשה ליישם, כי גם כשאני רואה מבנים של בתי ספר וגנים שיש בהם אסבסט סמנט, לרדת לאותה רמת הגננת – אל תתלי את התמונות של הילד ואל תדפקי מסמר, זה באמת נורא נורא קשה.

אבל נורא חשוב.

ההתייחסות של הצבא, הצבא מקדים לדוגמא את מערכת החינוך ששם הילדים שלנו שכולם נמצאים, הטיפול והרצינות, מקדים את המערכת האזרחית.

אני לא בטוחה. אני יודעת שבמערכת החינוך קודם כל- - -

אני מוכנה לשמש, לקחת את הבמה הזאת ולספר לכם מה ההשמות של הסקר האחרון.

כן, אנחנו באמת ביקשנו בועדה הזאת סקר על זה של מערכת החינוך .

אבל את יודעת מה התשובה של שרת החינוך בנושא הזה.

כן, אבל אני שמחה שיש פה מקום, אני יודעת למשל שיש מקומות בבת-ים שעשו את זה.

בבת-ים המשרד לאיכות הסביבה לקח על עצמו את היוזמה, עשינו את הפיילוט. מצאנו ששמונים אחוז ממבני החינוך בבת-ים יש בהם אסבסט, בחלקו – בחמישה עשר מבנים – סכנה. אני דרשתי את הפינוי שלהם עוד הקיץ, אבל זו רק דוגמא מייצגת. להגיד לך שלא ניפגש בסוף החופש והם יעשו את זה? אני בטוחה שלא.

יש גם הבדל שראשית כל אני מבקשת שאנשי הצבא ייקחו לא רק את המילים הטובות שהיא אמרה אלא גם את הביקורת, ונאמרה פה ביקורת נוקבת שיש הרבה מיקרים יותר ממה שראינו פה – את זה אתם צריכים לקחת. דבר אחד אל תשכחו – מעל מערכת החינוך, אני לא יודעת, אני יודעת שאם אני מוטרדת, אני צריכה לשלוח את הבן שלי עוד מעט להתגייס. אבל בבית ספר עדיין, יש אמנם חוק חינוך חובה ועדיין – תלוי באיזה מקום, אני יודעת שאם הייתי צריכה לשלוח את הילד שלי לבית הספר שמכיל אסבסט, היינו מקימים קול זעקה, לא היו שולחים. מבטיחה לך. רשות – זה לא היה עובד. יש מקומות שלא מודעים. בצבא זה לא הולך ככה.זה לא חוק חינוך חובה שאתה שולח את הילד, יש לך, החיילים האלה אומנם עושים בשמחה את החובה הזו, אבל בכל אופן אין להם ברירה אחרת. זה לא אותו דבר כמו אזרחים. לכם המערכת הזאת צריכה להיות הרבה יותר חמורה וקשוחה מאשר במערכת האזרחית שתמיד אפשר להתלונן, תמיד אפשר לעבור בית ספר. אפשר לעשות הרבה דברים – מה שאי אפשר בצבא. כמו שהוא אומר – הוא התחנן לעבור מקום, אתם לא עושים את המוטל – אז הוא רוצה לעבור מקום אחר – והוא לא יכל לעשות את זה. שמואל חן, בבקשה.

אני בכנות לא מבין למה הצבא מנוע מלהעביר דיווחים על טיפול בתלונות של המשרד לאיכות הסביבה. אני חושב שבמדינה מודרנית הגיע הזמן לשחוט את הפרה הקדושה הזאת שנקראת צה"ל לפחות בתחום הסביבתי ולפחות בדברים שאין בהם ביטחון שדה. את הזכרת את העניין שאנחנו שולחים את ילדינו לבתי הספר. אנחנו גם שולחים את ילדינו לצבא. אני הרגע סיימתי עשרים שנה בצבא כולל שרות מילואים.

לא אמרתי שאני לא מוטרדת, הבן שלי צריך להתגייס .

נכון, אני גם קרוב, עוד חמש שנים הבן שלי ישרת בצבא, ואני לצערי הרב לא רואה שיפור ניכר בהתייחסות של הצבא לבריאות של החיילים. אנחנו רואים את זה כאן גם בעניין של הנעמן, שהדיון היה כאן שערורייתי לגבי הבדיקה של איכות המים.

היה פה האיש, שגם לו לא היו הרבה תשובות , בדיון הבא כבר יהיו לו יותר תשובות.

אז הדיון ההוא היה שערורייתי, ובעיניי זה לא פחות שערורייתי במקרים – שוב, אם יש ביטחון שדה, בעיניי זו פרה קדושה ראויה, אבל אם אין ביטחון שדה, לא ראוי שמשרד הביטחון וצה"ל לא יעבירו דיווחים למשרד לאיכות הסביבה שהוא הגורם המקצועי הממונה.

יש לכם תשובה באמת לעניין הזה שגם לי זה – כי בסך הכל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, עד הנקודה – שהנה, צריך להמשיך עם זה.

ראשית כל אני רוצה לומר שאני מאוד שמח על הדיון שהוא מאוד חשוב ואנחנו באמת כמו שהבחנו כאן, מתייחסים בצבא באופן מאוד מאוד חמור ומתעסקים גם באירועים נקודתיים ספציפיים לאיזה מוצב בצפון, איזה חייל שהגיעה אליי תלונה, וגם אנחנו בדרג המטכ"לי , באמת מעלים את הנושאים האלה ועושים דיונים מערכתיים, ולוקחים ומנתחים אירוע כה חמור נקודתי ומדברים עליו ומטפלים בו גם ברמת המיקרו, גם ברמת הענישה, וגם בטיפול הנקודתי המקומי. וחלק מהמקרים שתמר הזכירה הם מטופלים גם בערוץ המשפטי, ובערוץ המשפטי יש כרגע בדיקות משפטיות שיש פה, תביעות כנגד חיילים בצבא, אזרחים עובדי צה"ל, ולכן בערוץ הזה, הטיפול המשמעתי, אנחנו מנועים מלהתערב בו.

אני לא מחפשת את זה.

תוציא את הסודות בחלק מהדו"ח.

כבר דיברנו על זה ואני הבטחתי לך שאת תקבלי, ואנחנו מתחייבים, אנחנו עד עכשיו לפני שאנחנו דיווחנו והעברנו, אנחנו מתכוונים להוציא, ואני אמרתי לך תמר שגם במקרים חמורים כמו שקרה לאחרונה – תקבלי, וגם דיברת על זה עם "בנדה".

לא קיבלתי ממנו שום - - -

טוב, אולי עכשיו כשהושבנו אתכם בפני שולחן אחר, זה ייעשה יותר מהר.

אתם אומרים לי שיש מסקנות, ואני שומעת את זה .

אין שום בעיה שתקבלי, ואת תקבלי .

נראה לי שיש בעיה.

אין שום בעיה, באמת שאין שום בעיה. אנחנו נעביר את כל הנתונים האלה, לא היתה לנו שום כוונה לא להעביר. אני גם ממש הבטחתי שנעביר.

טוב, אבל כוונות טובות פחות חושבות ממעשים טובים. העיקר הוא שהיא מחכה לתוצאות. סך הכל זה יועיל גם לכם ולכולם.

אין ספק, וכמו שאמרתי, וכמו שהבחנתם כולכם – אני מתייחס באופן מאוד רציני ויש פה גם טיפול מאוד מערכתי. אני לא מכיר הרבה אירגונים במדינת ישראל שלוקחים את הנושא הזה בצורה כל-כך רצינית, מעמיקה, מקצועית .

קודם-כל, בוא נגיד שזה הארגון שהכי חייב לעשות את זה וגם הסברתי למה.

נכון מאוד, לכן אני אומר, את מודאגת וזה נכון, גם אנחנו מודאגים, מה לעשות, יש לנו כמויות מאוד גדולות של אסבסט, ואנחנו חייבים להמשיך ולטפל ולהיות עם היד על הדופק יום-יום, ששעה-שעה. יש מקרים כאלה, הרי כל פעם – פה נשבר ושם נשבר. ההתעסקות היא יום-יומית, וכמו שנאמר כאן בעניין האחזקה – זה לא נגמר. אנחנו חייבים להמשיך לדאוג. כולנו. אגב – זה מצויין לדעתי. לא רק הצבא עירני לעניין הזה בתוך הצבא אלא גם מבחוץ. אני חושב שזה חשוב, זה טוב, זה צריך להמשיך, זה רק יחזק את ידינו שכולם ימשיכו לעשות את המטרה שבסוף כולנו לשמה, לשמור על הבריאות של חיילינו.

קודם כל אני שמחה שאתה יוצא מחוזק מהישיבה הזאת, אז ככה יהיה לך יותר כוח לעשות לשאר הדברים. רציתי רק לדעת אם יש לכם הערכה לכמות האסבסט שיש לכם במערכת בצה"ל.

לגבי אסבסט פריך הנתונים הוצגו, לגבי אסבסט סמנט אין לי הערכה. אני רק מציין שרוב האסבסט סמנט שיש בצה"ל הוא אל"ף גגות שנשארו ובי"ת – שסככות – יש כמויות גדולות של סככות שמאכסנות טנקים ודברים לשעת חירום שזה לא דברים שאנשים עובדים בהם .

תשמע, אני רק רוצה לדעת כמה מטרים - - -

אין לי נתונים.

אני יודעת שגם ההערכה המספרית - - -

ההערכה המספרית היתה כוללת את מערכת של הצבא?

כן. אני אגיד לך מאיפה היא באה. היא באה ממפעל שייצר. אבל לדעתי, הסקר האחרון, הם יודעים את זה, אם נתחיל מהפיקל עם הערכה של עשרים מטר מרובע (מ"ר). זה מה שקבלנים הצהירו – הגעתם לעשרים ושמונה אלף, זה פי שלוש.

זה גם חשבון שהוא קיבל כסף.

זה לא דבר טריוויאלי – אם יש אנשים מקצוע ולכן אנחנו מתווכחים ולאחרונה גם הנהגנו את זה, שלא רק אנחנו עושים בדיקה דרך העין, אלא אנחנו עושים בדיקת מעבדה כדי לזהות שאכן מדובר במבנה אסבסט, ולכן לא פלא שחלק מהנתונים מוצגים, כי לא רק המבנים שתוקפים על זה שהם לא מתוחזקים, הם בסופו של דבר לוחות אסבסט.

טוב, בואו נסתפק במה שאנחנו יודעים.

אני אתן דוגמא ממה שנאמר פה על המבנים החד קומתיים בקיריה. הייתי בטוח שאני יושב בתוך מבנה אסבסט ומה לעשות שקל להבחין. לקח לי עשר דקות במגע בקיר, והייתי בטוח שהוא פריך בגלל שהוא היה רך יחסית והתברר שזה לא, זה היה איזשהו משהו אחר. זה לא חד משמעי.

צריך לבדוק את הדברים ולעשות סקר ולראות.

אני יעקב היכל ואני יועץ לאיכות הסביבה. אני חושב שאת צריכה לבדוק עם הצבא את תוכנית העבודה עם לוח הזמנים, ייקח אפילו תקופה, אבל שיידע עם מעקבים, לדעת מה קורה עם זה. כי זה מה שקורה לדברים שנעלמים כמו דברים אחרים.

אני קראתי לזה בשם סקר שהוא צריך לעשות.

לא צריך עוד סקר.

לא סקר, זה איזשהו ביצוע - - -

לא סקר. שיחליטו מה הם רוצים לעשות. איך הם הולכים לפתור את הבעיה הזאת. אני לא אומר תוך עשרים שעות.

הוא הראה פה, ני לא כל-כך מבינה את מה שאתה אומר פה. הוא הראה איך עובדים ואיך מתמודדים עם זה של האסבסט.

תראי, אני יודע מרעידות אדמה, כשהם אמרו לי כשהייתי יושב ראש הועדה שכל חמש שנים הם עושים מגה-סקר על אחזקה, ויתקנו גם את הבניינים. אני יודע שגם היום לא תיקנו אותם. אז הם אומרים. שייתנו לך תוכנית, משודרגת.

לכן שאלתי איך בשוטף.

תוכנית תפתור אכל הבעיה הזאת, עוד שלוש שנים לא יתוקנו המבנים.

לא, הוא מדבר על דיווח, אתה מדבר על מצב כזה של לעבור בניין בניין.

רק השבוע הופץ במייל הכלל-צה"לי הנחייה, וזאת נעשה באופן פקודה – לבצע ביקורת של אחזקת מבנים שנעשית באופן כלל צה"לי .

אם זה נעשה אחת לחצי שנה, אתם יכולים לדלות - - -

אחת לחמש שנים זה מגיע. מגיע הדו"ח לביקורת מבנים. אני לא מאמין שבדק בית עושים אחת לחמש שנים.

לא, אבל שוב, בגלל הפעילות שיכולה להיות עם זה .

לכן אני אומר, כל המבנים בצבא – נעשה סקר לכל המבנים בצבא אחת לחמש נים ובודקים כל מבנה ומבנה ובכל מקום ובכל מפגע של מבנה זה מרוכז ומגיע לגורמי הבינוי שמטפלים בעניין הזה, כך שזה נעשה בשוטף וגם באופן יזום.

מה הבעיה שיעבירו לך את זה עם תאריכים ומה עשו? אז תדעי.

הצגנו את הנתונים.

קודם כל, בניגוד למה שאמרו ושגם סתרו את עצמם, באמת לא נעשה מיפוי של מבני אסבסט בצבא, בפרט במקום שאני הייתי בו, ידוע, זאת-אומרת, הוגדר כמבנה אסבסט כי יודעים שחלק מהמחיצות הן מבני אסבסט.

רגע, על זה לא מתווכחים, בגלל זה מה ששאלתי קודם, אם יש מיפוי ואם יש משהו שעובדים איתו.

המבנה הזה טיפלה בו נציגה שלנו, בדקה את הקירות, זוהו מספר לוחות-קירות של לוחות אסבסט, לא סמנט. לא קראו לזה לוחות. המבנה הזה יודעים היום שזה מבנה אסבסט.

אבל שוב, יודעים את זה כל פעם שיש דיווחים ויש תלונה. זה לא מגיע בגלל ביקורת שגרתית.

לא תמיד. בחלק מהמקרים יחידות מזמינות ואנשים מסתובבים ובודקים בעין חדר-חדר ומסתכלים ובודקים. המקרה הזה כמו שאמרת.

הבדיקה הזאת שאמרת שמסתובבים זה ביקורת שגרתית שעוברים או שיש דבר כזה ביקורת שגרתית לא מדיווחים?

יש שני ערוצים. הערוץ השוטף – שזה למעשה דיווחים שמגיעים כל הזמן.

טוב, אז לא לזה אנחנו מתכוונים. אנחנו מתכוונים למשהו יזום.

ויש אחת לחמש שנים יש סקר שעושה ביקורת שבודק את כל המבנים, את כל המצב שלהם. לא בודק סקר – רק אסבסט, אלא הוא בודק את כל ההיבטים, כולל אסבסט, ועולה למעלה. אבל זה מציג את כל הבעיות שיש, זה לא מציג אם יש גג של מבנה אסבסט שהוא תקין ובסדר, אז לא.

גם אי אפשר לדעת שזה אסבסט.

כן, אבל מצד שני, אם אותו סקר שאתה עושה אחת לחמש שנים, היית מציין את סוגי המבנה, אז היית יודע שהיה מסומן לך כל המבנים של האסבסט והיית יודע שעליהם צריך לעשות ביקורת אחרת ופיקוח נוסף ולא לחכות לביקורת אחת לחמש שנים או לתלונה שתגיע והיא כבר מאוחרת. התלונה היא מחדל.

קיר שהוא נראה שלם, לצורך העניין עברו על הקיר הזה, זה יכול להיות קיר אסבסט ואני א יודע את זה. כמה שאני לא אנסה לזכור את זה, אם אני שולח עכשיו בן-אדם מוסמך, אני לצורך העניין – רצינו לעשות את זה לגבי נושא האסבסט הפריך. שלחנו את המומחים שלנו אמרנו להם – חברה, קדימה, תיכנס לקדימה, תסרוק את כולו, תראה את כל החדרים, אחרי זה תצא החוצה ותחתום על זה שאין במבנה הזה אסבסט פריך. מי יכול לחתום? המשמעות היא לבוא, לקדוח את כל הקירות במבנה ולקחת דגימות, לבדוק אותם ולדעת שזה אסבסט או לא.

כן, עוד נקודה אחת שאני רוצה. הנקודה החשובה שצריך לצאת מפה זה כל התקנות וכל מה שאמרו זה טוב ויפה. הבעיה היא היתה ונשארה האכיפה. ואין מה לעשות, יש הרבה חיילים בצבא ומי שעושה את העבודה בתכל'ס, בשטח עצמו זה לא הקצינים הבכירים, אלא זה עובדי הרס"ר וחיילים ואזרחים שמגיעים מבחוץ, וכמו שתמר אמרה באמת שהרבה מהקבלנים הם לא מאושרים אסבסט כמו שנקרא, שעושים עבודות באסבסט, והעניין הזה של האכיפה הוא לא נעשה והוא בלתי אפשרי. את לא יכולה ללוות כל חייל וכל עובד רס"ר להצמיד אליו שוטר אם הוא קודח באסבסט או לא קודח באסבסט. זו הבעיה העקרונית שעליה אין לכם פתרון.

זה גם באזרחות אתה לא יכול. מה ההבדל?

נכון.

באזרחות בן-אדם תמים שלא – הוא יכול לקדוח אצלו בבית ולא לדעת שזה אסבסט. עד לפני חמש עשרה שנה אף אחד לא ידע את זה.

עמית ברכה מעמותת טבע ודין. חשוב לטעמי שהדו"חות האלה שאנחנו מקווים שיגיעו במהרה למשרד לאיכות הסביבה יפורסמו לציבור הרחב, שזאת אומרת שאפשר יהיה לקבל מידע ברור ומהימן ושהדברים לא יישארו בין המוסדות. זאת אומרת שהציבור יידע את הנתונים. דבר נוסף – חשוב לציין שאין שום מניעה גם שהמשרד לאיכות הסביבה יערוך בדיקות לרבות בדיקות פתע בבסיסי צה"ל בנוגע לעניין הזה.

קיבלת תשובה – עושים את זה.

בסדר.

קודם כל אני באמת רוצה להודות לכולם. אני מרגישה ומשוכנעת שבאמת המערכת הצבאית לקחה והבינה את מהות הישיבה ולא צריך לסכם, נאמרו פה מספיק דברים שאתם צריכים לעשות כדי שהדברים האלה לא יהיו, ואנחנו – כמו שאנחנו יודעים, האסבסט זה לא דיון ראשון, זה כבר דיון שלישי שעשינו, גם כללי, גם במערכת החינוך ובצבא, ואנחנו אחת לתקופה נעשה עוד ישיבה ואז באמת נרצה לקבל ולראות את הדברים חוץ מהדיווחים והקשר שיהיו עם המשרד לאיכות הסביבה, אבל באמת שתוכלו לדווח לנו על איך המפגעים טופלו, שזה מה שמעניין אותנו, גם על איך הם בסופו של דבר מגיעים, זאת אומרת – איך הם נחשפים ואיך הם נפתרים.

תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:22