צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 21), הצ"ח אנשי צד"ל

5
ועדת הכספים
07.07.04
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 169
מישיבת ועדת הכספים
מיום רביעי, י"ח בתמוז, התשס"ד (7 ביולי, 2004) בשעה 09:30

1. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 21), התשס"ד-2004.
2. הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ג-2003 (פ/292)

חברי הוועדה: יצחק הרצוג – היו"ר
קולט אביטל
דניאל בנלולו
נסים דהן
יעקב ליצמן
איוב קרא

קובי בוזו – כלכלן, אגף המכס ומע"מ
חזקי ישראל
עוה"ד גידי פרישטיק

יוסי פלד – אל"מ במיל'

רינת גזית
יצחק שבאתי
יצחק וכטל
יהודית דויטש

דני טופז
עומרי אינגבר

גלית לביא
עירית וייסבלום

אוגניה ישראלי – הביטוח הלאומי

הראל בלינדה – משרד האוצר
ניר רייס

רן מלמד – עמותת "ידיד"

יעקב בזוהר
יאיר רביד

סעיד עט'אס
סלימן נח'לה
ג'מיל אבו שלהוב
מרלן אבו רעד
אליאס נורא
יוסף נציף
מופיד אבו ראשד

שגית אפיק

טמיר כהן




צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 21), התשס"ד-2004.

רבותיי, בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבה הוועדה. הנושא הראשון שעל סדר הים - צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 21), התשס"ד-2004.

עניין הצו הוא שביצענו תוספת מכס ב- 1 לינואר, 2004, ובטעות, בפרט מכס מסוים לא נרשם מס הקניה. בעקבות זה בא התיקון. מדובר על פרט מספר 27.13 1100, שם נשמט בטעות תיאור מס הקניה. אנחנו מבקשים מהוועדה לאשר את הצו.

אנחנו קיבלנו את זה אתמול בערב ולא הצלחתי לאתר עדיין לאיזה שימוש זה. יחד עם זה - אני רוצה שיהיה ברור, מאחר ואתם מבקשים רטרואקטיבית, מ- 2004, אפשר להבין שגביתם בפועל את התשלומים. כלומר, לא יהיה פה פתאום תשלום רטרואקטיבי. האם זה נכון?

בעיקרון, הטעות היתה רק בספר עצמו ולא במחשב.

כלומר, גביתם את הנושא הזה, ואין פה משהו רטרואקטיבי.

הצו מתקן את הטעות ב- 1 לינואר.

אני מבין, אבל לא הייתי רוצה שיפול על מישהו משהו רטרואקטיבי למרות שאני אומר - - -

לא, במחשב זה היה מעודכן. זה לא שנשלח למישהו עכשיו הודעת תשלום.

מי בעד הצו? -2 מי נגד? - אין. הצו אושר.











הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם
התשס"ג- 2003 (פ/292)

אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר היום - הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם. כמו שאתם יודעים, החוק הזה הוא חוק שאני הצעתי יחד עם תמיכה רחבה מאד בכנסת ואני מברך גם את חברת הכנסת קולט אביטל, ראש ועדת העליה והקליטה של הכנסת שנמצאת אתנו. אנחנו ניסינו להגיע עם כל גורמי הממשלה לנוסחה מוסכמת.נמצאים אתנו גם נציגים של לוחמי צבא דרום לבנון ואנחנו נקבל התייחסות שלהם לפי כל פרק ופרק, מכיוון שיש להם הרבה הערות. אני רוצה שגם עמדתם תישמע. עבדנו על זה בשורה של שיחות עם כל הגורמים, גם עם סגן הממונה על התקציבים, הראל בלינדה, שנמצא פה, אנשי האוצר, אנשי משרד הביטחון ומשרד הפנים. אני מברך גם את האלוף יוסי פלד שנמצא אתנו, ואת אנשיו.

אני מציע, כדי שנהיה מעשיים, שנעבור על הטיוטה המוצעת כאן ונתייחס לכל פרק. אז נחליט איך אנחנו מתקדמים - האם אנחנו משלימים את התהליך היום או בשלב אחר, כי אני חושב שבהרבה דברים יש הסכמות. יש שני נושאים מסוימים שהייתי רוצה לשמוע את אנשי צד"ל ואת הלוחמים שלחמו לצידם. יש להם הערות מאד משמעותיות.

ראשית - האם נציגי משרד הפנים נמצאים פה? אנחנו הזמנו את משרד הפנים והם הבטיחו שהם יגיעו. הם עדיין לא פה, ולכן לפרק הזה אחכה עוד כמה דקות. נעבור לפרק המשפחות השכולות והנכים. אני רוצה לציין שאחרי הקריאה הטרומית התחייבנו להוריד פרק של גמלאות ופנסיות, ופיצויים מסוגים מסוימים וצמצמנו את זה למה שמופיע בחוק כדי לעמוד בכך, ואולם - עמדנו על כך שהתנאים של הנכים והמשפחות השכולות של חיילי צד"ל יהיו זהים לאלה של חיילי צה"ל. עורך הדין פרישטיק שעבד אתי על החוק הזה, יציג את הסעיף. \

פרק ב' בהצעת החוק שלפניכם מטפל בנושא של משפות שכולות. הלב של הפרק הוא סעיף 6 -השוואת דינים. בעברית פשוטה: דין בן משפחתו של איש צד"ל שנספה במערכה יהיה לכל דבר ועניין כדין בן משפחה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. הטכניקה שננקטה פה דומה לטכניקה שננקטה לגבי שוטרים, לגבי אנשי שב"ס - שעושים השוואת דינים. צריך להסב את תשומת הלב שבכל זאת הסימטריה היא לא מוחלטת, במובן הזה שיש לנו קריטריון שאומר שמשפחה שכולה תוכר אם יקירה נספה תוך פעילות מבצעית. זו דרישה של משרד הביטחון. כך זה נהוג עד עכשיו, וזה גם המצב שיהיה אחרי כניסת החוק לתוקפו. אנחנו, בהצעת החוק שהגיש חבר הכנסת הרצוג, הוספנו סעיף של הוכחת זכאות. זה אותו סעיף 7 - וגם ביצוע ותקנות, סעיף 8. אנחנו סבורים שיש לזה מקום.

סעיף 7 אומר: "המבקש לקבל תגמולים ומענקים לפי פרק זה יוכיח לקצין תגמולים, כי בן משפחתו שירת שירות בצד"ל". זה אומר שיש את הרישומים הצבאיים. רוב המשפחות השכולות הן הרי בטיפול והן מודעות לזה. אם משפחה שכולה טוענת שהיא לא הוכרה עד היום, יהיה עליה הנטל להוכיח שהיא באמת משפחה שכולה.

סעיף קטן 7 (ב) נותן אפשרות לשר הביטחון להודיע לקצין התגמולים על זכאות של אדם לפי חוק התגמולים מסיבות מיוחדות שיפרט בהודעתו. בגלל הסיטואציה שהיתה בלבנון, שהופעלו גורמי מודיעין אנחנו חושבים שהשסתום הזה כדאי.

סעיף 8 אומר שהשר, במקרה זה - שר הביטחון, רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה הזו לקבוע בתקנות תגמולים ומענקים מיוחדים לעניין זכאים מיוחדים שייקבעו. כרגע אין תקנות כאלה. אנחנו אומרים שאולי לכשירווח, ויהיו תקציבים בעתיד, תהיה את האפשרות - שוב, עם המסננות של שר האוצר, כולל אישור של ועדת הכספים - לקבוע תגמולים ומענקים אחרים. גם העלאת שיעורי התגמולים והמענקים לפי הפרק הזה, מעבר לעדכונים של חוק הנכים עצמו, של חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, יהיה אפשר לעדכן את זה גם לצורך תקנות של החוק הזה.

אתה יכול להתייחס גם לפרק של הנכים, ואז נקבל שאלות של חברינו, אנשי צד"ל והמנהלת ומשרד הביטחון. בבקשה, סעיף הנכים.

בסעיף הנכים הטכניקה שננקטה היא דומה. סעיף 9 מגדיר מה הוא נכה "נכה"- איש צד"ל שלקה בנכות, ובלבד שנכותו נגרמה במהלך ]פעילות מבצעית שאירעה בתקופת שירותו בצד"ל ועקב שירותו". שוב- לב הדברים זה סעיף 10, השוואת דינים:,דין נכה ודין בן משפחתו של נכה, יהיו לכל דבר ועניין כדין נכה ודין בן משפחתו של נכה לפי חוק הנכים והתקנות שתוקנו מכוחו ועל פי עדכונן מעת לעת". אנחנו חושבים מעבר לזה שבאמת נחוצה פה השוואת דינים, יש פה הצהרה דקלרטיבית חשובה כלפי החברים היקרים בצד"ל: הדם הוא אותו דם, אותו סוג פיצויים, אותו מנגנון של חייל צה"ל כמו של חייל צד"ל ואנחנו רוצים שזה גם יעוגן בחוק. לכן הסעיף הזה הוא מאד קריטי וחשוב מבחינתנו. גם פה השר רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים לקבוע תקנות לתגמולים ומענקים מיוחדים, ולהעלות בצו את שיעורי התגמולים. שוב -ייתכן שתהיה זו הסיטואציה לכשירווח. אנחנו לא רוצים לחסום את הגדלת הזכויות של חיילי צד"ל בהמשך. כרגע - זה צילום תמונת המצב, מה שאנחנו יכולים להביא לחברים היקרים.

תודה. עכשיו אני מבקש - אם יש שאלות של אנשי צבא דרום לבנון לגבי הנכים והמשפחות השכולות. אבקש לשמוע את מרלן ראד שהיא ראש עמותת חיילי צד"ל.

הלוואי שכולנו באנו או נכים או משפחות שכולות. מה אני יכול להגיד?

חס וחלילה.

אני הייתי מפקד של כל הקורסים בצד"ל וקצינים מתקדמים בישראל. אני נפצעתי 3 פעמים ואין לי נכות. אצלנו, בלבנון, זו בושה להיות נכה, פצוע. היינו בלי רגל וממשיכים בשירות. פה אתה צריך לחפש אחוז אחד של נכות כדי שתהיה לך נכות. למשפחות השכולות אין שום בעיה. הכל בסדר, ועד עכשיו זה לא קיים ולא קרה, אבל לגבי הנכים - יש לנו בעיה. עד עכשיו אנחנו מוגדרים כלא נפגעים במלחמה, בקרב. אני צריך 20% בלבד, ופה, בצה"ל, החוק אומר - 10%. כל התנאים של הנכים - אנחנו לא רוצים להיות אף פעם נכי צה"ל. אנחנו יודעים שלצה"ל יש את המסגרת שלו, אבל נכה צד"ל זה נכה צד"ל. אבל צריך להשוות ביניהם. כמה שאפשר. לא יכול להיות שנכה שיש לו 100% לא פוטרים אותו מארנונה. הוא משלם ארנונה כמו כל אזרח בישראל.

אני רוצה רק להסביר - אתם נגד להיות כמו נכי צה"ל מבחינת המנגנון?

להפך. אנחנו תומכים.

עד עכשיו יש בעיה ביורוקרטית.

אנחנו תומכים, אבל לכל דבר. אני לא רוצה להיות נכה צה"ל. אני יודע שלצה"ל יש את הרגישות, ונכה צד"ל הוא לא נכה צה"ל. אבל להשוות בתנאים.

זו מטרת החוק.

אני מאגף השיקום במשרד הביטחון. העמדה של שר הביטחון היא תמיכה במתן זכויות ותגמולים שיינתנו מאגף השיקום לנכי צד"ל ולאלמנות שמתגוררים בארץ, ושנפגעו בפעילות מבצעית תוך כדי השירות בלבנון. זאת העמדה, בתמצית, ומזה מתחייבים כמה שינויים מהנוסח שציין עורך הדין פרישטיק.

למרות שהנוסח הזה סוכם אתמול עם היועצת המשפטית של משרד הביטחון.

לא, לא. אנחנו העברנו הערות אתמול.

ואחרי זה היא שוחחה אתו ואז החוק תוקן.

אני יכול להבין שהם נגד מה שכתוב כאן?

יש מספר התאמות שצריך לבצע. בסעיף 5, הגדרה מפורטת של בן משפחה מופיעה, והיא מיותר מכיוון שאנחנו משווים לחוק משפחות חיילים, ושם יש הגדרה מפורטת.

השאלה היא אם יש הבדלים.

לא. לא אמורים להיות הבדלים.

אם אין הבדלים אז אין בעיה.

אתמול קיבלנו באמת שורה ארוכה של תיקונים ועמלנו כל הלילה. הנוסח שנגד עינינו הוא אחרי שהפנמנו 90% מהשינויים. אנחנו מדברים על הסרח העודף שמייד נראה איפה יש לנו מקום - - או לא.

אז כאן, בהתאם לעמדה של השר, אנחנו צריכים שזה יהיה: כמשמעו בחוק משפחות חיילים המתגוררות בארץ, בן משפחה המתגורר בארץ.

סעיף 7 (ב) - לאישור זכויות על ידי שר הביטחון באופן ישיר - לא קיים בשום מקרה אחר של זכויות לפי חוקי השיקום, ולכן אנחנו לא רואים מקום לעשות את זה כאן.

אבל יש מקרים מאד נדירים ומאד מיוחדים ששר הביטחון אולי היה רוצה לתת את הסטטוס הזה.

אנחנו מטפלים באוכלוסיות מאד מגוונות, עם רמות נגישות מאד גבוהות, ויש לנו את הכלים והדרכים לטפל בהן במסגרות שקיימות כיום במשרד הביטחון.

איזה מסגרות, אגף השיקום?

אגף השיקום, עם אנשים שיש להם את הסיווג הביטחוני.

אבל מה איכפת לכם להשאיר שיקול דעת לשר הביטחון?

כיוון שהדבר הזה מביא למצב שלאנשי צד"ל יש זכויות עודפות על פני נכי צה"ל ומשפחות שכולות של צה"ל. אין זכות מקבילה כזו עבור שוטרים, עבור אנשי שב"כ - - -

כי זה מצב אחר. אני שואל אפילו את האלוף פלד אם הוא לא רואה טעם בסעיף 7 (ב), בנסיבות המיוחדות.

כל דבר שיחוקק בחוק אבל גם יבוצע, שישפר את מצבם של אנשי צד"ל, כולל השוואת זכויות לנכי צה"ל - אני בעד.

היא טוענת שאני נותן סמכות עודפת ב- 7 (ב). אנחנו עשינו את זה כי יש מצבים שאנשי צד"ל - ויש פה אנשים שלחמו אתם בפעולות מאד רגישות וחשאיות, שלא בהכרח קצין התגמולים יבין אותן אבל שר הביטחון כן יבין.

יש גם קבוצות רגישות אחרות שנופלות בכללים של אגף שיקום. מדובר על אנשי שב"כ ומוסד. אני מניח שגם שם יש מנגנונים.

מה קורה אתם?

הם מטופלים במנגנונים שלנו.

ואיפה זה עובר, מבחינת הסיפורים האישיים המיוחדים של האנשים האלה?

במסגרות הרגילות. ואם יש אנשים שיש להם את הסיווג הביטחוני המתאים, וכל הדברים האלה באים - - -

איזה עוד הערות יש לך?

יש דבר שאני רוצה להתייחס אליו -יוסי פלד אמר: כל דבר שישפר את מצבם, ושיבוצע. זאת אומרת שלא מבצעים כל דבר. אני רוצה להבין אם זה נכון, כי אם זה כך - חבל על כל הישיבה כאן.

לעניין הזה אני רוצה להגיד שנכון להיום אנחנו עובדים מכוח החלטת ממשלה והזכויות ניתנות באופן מדויק ומלא בהתאם להחלטת הממשלה, וברגע שיהיה חוק אנחנו נפעל באופן מלא ומדויק בהתאם לחוק.

עוד הערה - לסעיף 8. אנחנו מצמידים את הזכויות לפי חוקי השיקום באופן מלא, לפי חוק, וכל התקנות שהותקנו מכוח החוק. הסעיף הזה מאפשר פתח לתת זכויות מיוחדות לאנשי צד"ל. הדבר הזה לא קיים באף מגזר אחר שמטופל על פי חוקי השיקום, ולכן אנחנו מבקשים - - -

סעיף 8 ו- 11.

ההערות לגבי חוק הנכים הן אותן הערות.

אם תוכלי לחזור - לא הבנתי מדוע להוריד את סעיף 8.

ההחלטה של שר הביטחון היא להשוות את הזכויות והתגמולים הניתנים לנכי צה"ל ולמשפחות השכולות. אנחנו מכילים בסעיף 6 לגבי משפחות שכולות, ובסעיף המקביל, סעיף 10, לגבי חוק הנכים, אנחנו מכילים את חוקי השיקום על כל התקנות שלהם. סעיף 8 במשפחות, וסעיף 11 בנכים נותן איזשהו פתח לתת תקנות שיתנו זכויות מיוחדות לאנשי צד"ל שלא ניתנות לזכאים אחרים של משרד הביטחון. לעניין הזה אנחנו חושבים שזה חורג כבר.

תודה. אני אקח התייחסויות גם מאנשי צד"ל וגם מהח"כים אחרי שנדון בעוד פרק אחד, ברשותכם, ואני רוצה לשמוע את עמדת משרד הפנים על פרק המעמד. חשוב שאנשינו מצד"ל יקשיבו. קודם כל - נציג מה כולל הפרק הזה.

פרק א' מדבר על מעמד כאשר לב ליבו של הפרק היא האפשרות שאנשי צד"ל יכולים לקבל מעמד של תושב קבע או מעמד אזרחות - לפי בחירתם, על פי שני החוקים: חוק האזרחות, וחוק הכניסה לישראל. הסיטואציה היא שלא תמיד ששים לקבל אזרחות כדי לא לסגור אפשרויות לבקר בארצות אחרות, כולל ארצות ערב, ולכן החשיבות היא לאפשר להם את שתי האפשרויות.

אני אקדים ואומר שיש איזשהו דין ודברים בתוך משרד הפנים. אנחנו צריכים - -

השר אמר לי, וגם אמר במליאה, שהוא מאמץ לחלוטין את הפרק הזה.

וגם בוועדה שלי הוא אמר.

אני רק אעלה איזושהי נקודה שאולי צריך לחשוב עליה. אם באמת השר נתן התחייבות, אז כמובן אנחנו נעמוד מאחוריה, אבל זה עדיין לא ברור לי. העניין של אזרחות הוא עניין קצת רגיש ובעייתי, גם מהסיבה שהועלתה פה - ברגע שיש תושבות קבע אפשר לפתוח באיזשהו נוהל ולבקש התאזרחות, והדרך הזו פתוחה תמיד, לכל מי שהוא בגיר, לפי סעיף 5 לחוק האזרחות. השאלה אם צריך לתת פה איזשהו קיצור מעבר למה שסעיף 5 מקנה, וזה נוכח העובדה שיכול להיות שחלקם ירצו, אולי, כן לחזור ללבנון או להשתקע במדינה אחרת, ואז - למה צריך לאפשר את ההתאזרחות הזו?

ואם הוא רוצה להיות אזרח? הוא אח שלנו. זו כבר החלטה שלו. זה כבר כמו כל אזרח אחר.

השאלה היא למה אי אפשר להסתפק בסעיף 5 כמו שהוא עכשיו, שמאפשר איזשהו פתיחת הליך של התאזרחות. המצב הוא שקיבלו א' 5, ומי שביקש תושבות קבע - קיבל. עם תושבות קבע אין בעיה, וגם לא בטוח שצריך לעניין זה את הסעיף.

אני רוצה להגיד לך שזה לב החוק, שיהיה ברור.

יש לי שלוש התייחסויות קצרות. הראשונה - למשרד הביטחון. אני אומרת את זה גם אם זה נכנס לפרוטוקול. כל הדו"חות שאני קוראת, כל המקרים שבהם אני נתקלת מזה 4 שנים, אפשר לבוא ולהגיד שידוע לנו על חוסר רגישות די גדולה באגף השיקום כלפי המון מטופלים. היו על זה דו"חות של מבקר המדינה, היו ישיבות בוועדה שבהן השתתפתי, ולכן אני חושבת שיש הצדקה, במקרה הזה, להשאיר כפי שהיא את הצעת החוק, עם אפשרות של מעורבות גם של שר הביטחון, דווקא בגלל שהטיפול באגף השיקום איננו הראוי, תמיד. אני מנסה לא להתלהם, אני אומרת את הדברים עם הביקורת הראויה, עם כל המסמוך של מבקר המדינה.

דבר שני - לגברת שמייצגת את שר הפנים - שר הפנים התחייב בוועדת הפנים, בוועדת העליה, להסדיר את המעמד של אנשי צד"ל, לאפשר להם אזרחות. לכן, כל הדרך הזו, להסתובב סביב העניין, להסתפק בתושב קבע ואחר כך נראה- זה נראה לי לא ראוי. חבל לי שלא בדקת את הנושא עם לשכתו לפני הישיבה הזו.

דבר שלישי - שאלה אליך, חבר הכנסת הרצוג. אני לא מבינה משהו בסעיף 3, ואני מבקשת להבהיר: סעיף 3 (א) כתוב בלשון רבים: "אנשי צד"ל המבקשים לקבל מעמד של אזרח". בסעיף (ב): "שר הפנים רשאי לדחות בקשה זו".

או.קיי. זה עניין של ניסוח. יתוקן.

או. קיי, כי זה נראה לי גורף מאד.

אל"ף, אני מאד מברך על היוזמה, ואני מקווה שאני אראה שזה מתממש לא רק בחקיקה אלא גם בעשייה. מה לעשות, חברים? אני סקפטי. אני מלווה את אנשי צד"ל מאז שנתבקשתי מראש הממשלה דאז, חודש לפני היציאה של צה"ל מלבנון. התבקשתי לעבוד כחודש חודשיים בקליטתם. עברו 5 שנים ואני עוד פה. יש לי הרבה ספקות.

5 שנים ומעמדם עוד לא הוסדר?

יש לי הרבה ספקות לגבי כל מיני החלטות שהיו ולא התקיימו. אני סקפטי. מה לעשות? אני מנסה לומר שכל הבעיה, ואני רוצה פה להתייחס לתקנות משרד הפנים - כל הבעיה מבחינתי היא בחוסר הבנה או בחוסר הסכמה. הקבוצה הזו ששמה לוחמי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם הם קבוצה ייחודית.

נכון מאד.

וכל מי שמנסה לחבר את אנשי צד"ל לכל מיני נהלים, שהם תקפים, חוקיים, אמיתיים ונכונים במדינת ישראל - עושה לאנשים האלה עוול. הם לא ציונים. הם לא ביקשו לעשות עליה. הם באו הנה בכורח הנסיבות, ואנחנו היינו שותפים לנסיבות האלה. לכן, אם יש בקבוצה הזו אנשים שרוצים להתאזרח בישראל, ועכשיו נגיד להם שיש נוהל - קודם תהיה תושב קבע, ותגיש בקשה - כאן מקור הטעות. קודם כל, זאת החלטה, הבנה, הסכמה, שמתייחסים לאנשים האלה כאל קבוצה ייחודית. אם זה יוסכם, גם התהליכים יהיו יותר פשוטים. כדי לסבר את האוזן - כשהם הגיעו לפה, חלק מהם באו עם מכוניות. מן הסתם, המכוניות האלה היו עם לוחות רישוי לבנוניות. כל שוטר בכל פינת רחוב עצר אותם כחשודים. הורידו אותם מהבתים כדי לבדוק מה זה האוטו הזה. אז ברוך השם הגיעה התייחסות ממשרד התחבורה לקבוצה ייחודית, ונפתר העניין.

אני חושב שזה מקור הבעיה, ואם זה יובן, החוק הזה הוא חוק טוב. אני לא משפטן. אם הניסוח צריך להיות ברבים או ביחיד -את זה אתם תחליטו. לגבי הנכים - היתה החלטת ממשלה שאומרת שמשווים את התנאים. אני לא מבין את הפרטים.

עם הפרטים זה לא לגמרי, למשל - כל מיני - - לכן החוק הזה יעשה שוויון טוטלי.

כי החלטת הממשלה אומרת שאנחנו משווים את תנאיהם. הרי החלטת הממשלה, שלקח 7-9 חודשים לקבל אותה, והשעון דופק. שנה וחצי כבר מאחורינו. יש עוד שנה וחצי עד שההחלטה הזו מסתיימת. אם לא יהיה תחליף לזה - -

זה מה שאני מסביר לחברים מצד"ל - שאם אין תחליף להחלטת הממשלה, הכל מסתיים ב- 2006.

במרץ 2006 הכל מסתיים. אני בעד לאמץ את החוק הזה, ואם צריך לעשות שינוי - שיעשו.

מישהו מאנשי צד"ל רוצה להתייחס לעניין של מעמד או תושבות, אזרחות?

אנחנו מעדיפים אזרחות, כמו שאתה אמרת - מי שרוצה - -

תספר מה קורה בשטח.

אנחנו מכלא קטן לכלא גדול - תעודת מעבר. אנחנו לא יכולים להתקרב לאף שגרירות.

אתם חיים עם תעודות מעבר.

לדוגמה - יש לנו משפחות שנפטרו, בחוץ. הם לא יכולים לצאת, לא יכולים ללכת לאף מקום עם תעודת מעבר. עכשיו קיבלנו מעמד של תושב קבע. זה לא נותן שום דבר. יש הרבה אנשים שהחליטו להישאר בישראל. רוצים להתחיל את החיים שלהם. רוצים להתחיל לעבוד. אין לי אישור לנשק, כי אין לי אזרחות. אין דרכון. יש לנו הרבה קשרים עם משפחות בחוץ. יכולים להתקשר. בלבנון, אם אתה מרים טלפון, מכניסים את המשפחה שלך לכלא. יש לנו לבנונים בכל העולם - בצרפת, בארצות הברית. אנחנו יכולים לנסוע ולפגוש אותם.

יש עוד נקודה - יש לנו תעודת מעבר, בלי שום סיוע, בכלל. האנשים האלה יש אחים שנפטרו בצד"ל או נהרגו בצד"ל. כולם כאן עם תעודת מעבר בלי שום סיכוי. חייבים לחדש כל שנה, וזה הרבה כסף. מדובר לא על הכסף, אלא על המצב שלהם.

נכון. אני רוצה לומר לך, גברתי ממשרד הפנים, שהלב של החוק הזה הוא הסטטוס. אנחנו מצאנו שחלק עמוק מכל התהליך הוא פסיכולוגי. אם אתה לא אומר לו - אתה אזרח שווה זכויות, כמוני, הוא ממשיך, בכל הרמות, להיות מקופח.

אני הרבה שנים - - חנכתי את צד"ל במשך קרוב ל- 10 שנים ואני מלווה את החברה' האלה מיום שהגיעו לארץ.

לגבי החוק, לגבי הנושא של מעמד - מקובל עלי שצריך לתת להם במיידי את הבחירה בין אזרחות לבין תושבות קבע. לגבי אזרחות - האזרחות תקנה להם את האפשרות לקבל דרכון, לצאת ולהיפגש עם בני המשפחות, כפי שציינו כאן. לצאת להיפגש בלבנון. היום מאשרים ללבנונים לצאת לקפריסין, לצאת לאירופה. מאשרים להם, לאלה שהיו תושבים של אזור הביטחון. הם היו סגורים עד עכשיו, ועכשיו, לאחרונה, מאפשרים להם לצאת. מעצם העובדה שבלבנון מאפשרים לקרובי המשפחה לצאת, חיוני מאד שלאנשים האלה גם תהיה אפשרות לצאת החוצה, ולהיפגש, לפחות פעם בשנה או שנתיים עם קרוביהם. היום, עם תעודת המעבר, הם לא מסוגלים לעשות את זה. הם פונים לשגרירויות. ברגע שרואים תעודת מעבר, סוגרים את שערי אותה ארץ בפניהם, כי הם מסומנים באותן ארצות אירופאיות, ובאמריקה הדרומית והצפונית. לכן, חשוב מאד, במיידי, לקבוע את הנושא הזה, ולתת את אפשרות הבחירה לאנשי צד"ל בנושא הזה.

רציתי להעיר לדברים של חברת הכנסת קולט אביטל שאומרת שיש בעיות בתפקוד של אגף השיקום ולכן צריך רגישות מיוחדת, ולכן כדאי להשאיר את הסעיף של נקיטת סמכויות לשר הביטחון. לעניין הזה אני חייבת לומר – אגף השיקום הוא זה שאמון על הטיפול בכל האוכלוסייה של נכי צה"ל וכל כוחות הביטחון ועושה את העבודה הטובה ביותר האפשרית. שר הביטחון הוא השר הממונה על ביצוע כל החוקים – חוק הנכים, חוק משפחות, וכמובן – על אגף השיקום. לכן אגף השיקום לא הופך את הסעיף הזה כדי להיות ממונה על ביצוע הדברים האלה. אם יש בעיות הן בעיות שמטופלות במישורים אחרים.

אנחנו עוד נשקול את זה.

לי יש יותר שאלות מאשר הבעת עמדה: אני רוצה להבין. עם כל החלטות הממשלה בנושא, עד עכשיו – אנחנו מדברים על חוק, ועל כל מיני דברים מעבר להחלטות. האם ההחלטות עד עכשיו בוצעו?

חלקן.

איזה חלק? למשל – הבעיה התקציבית.

יש גם בעיה של סטטוס, ועוד הרבה בעיות מסביב. זו לא בעיה של כסף. הדבר היחידי הוא התחושה שלהם. אחת מהחלטות הממשלה מלפני שנה וחצי היתה שכמו שחברת חשמל לקחה 20 עובדים מצד"ל אליה, חברות ממשלתיות אחרות גם כן תיקחנה את אנשי צד"ל לעבודה אצלן. אף אחת לא לקחה. למה? אני לא יודע.

היתה פניה אליהן?

ודאי. היתה הבטחה ממשרד התחבורה שחלק מהאנשים האלה ישתלבו באבטחת אוטובוסים, ברכבים שמלווים את האוטובוסים. איפה זה?

אם מרבית אנשי צד"ל היו עובדים, מרביתם היו מרגישים הרבה יותר טוב. הממשלה הסכימה לקבל את הסכמתי לקבוע מענק עידוד עבודה. מי שהולך לעבודה מעבר לשכרו, מקבל עוד 1,500 שקל. זו החלטת ממשלה, אבל מרבית האנשים לא נהנים מזה, כי הם לא עובדים. למה לא עובדים? כי לא קיימו את ההחלטות.

היתה החלטה בממשלה. הרכבים שלנו, מלבנון, לא שווים שום דבר. זה סתם אוטו. בהחלטת ממשלה נאמרה שלכל מי שיש רכב ואין לו עבודה, יכול לקבל הבטחת הכנסה. לא יסתכלו על האוטו כי אי אפשר למכור אותו. אין לו ערך.

אני מנסה לטפל בחוק, ואני מודע לכל הבעיות. דנו בזה בהרבה בעיות.

אני, למשל, בנושא של אזרחות – על אף שאני נגד החוק הזה, אני יודע שהיתה הצעת חוק במליאה שכל עולה שבא מרוסיה או ממקום אחר, חייל, יקבל אזרחות גם לבני משפחתו. היתה הצעת חוק כזו, ונדמה לי שהיא עברה. אני, אישית, נגד החוק הזה, בגלל סיבות ידועות. אבל אם משרד הפנים תמך בחוק הזה, אז אין שום סיבה לא לתמוך פה.

הערה מצוינת. נכון.

אני, אישית, נגד זה, אבל אם שר הפנים הצהיר את זה מעל במת הכנסת – הוא צריך לתמוך.

דבר נוסף – החוק חשוב, ואני אתמוך בו, אבל מעבר לחוק, משרד האוצר חייב לא רק לתמוך אלא גם להראות לתושבים האלו שלפחות את ההחלטות שהתקבלו עד עכשיו – מיישמים.

ראשית – לעניין הנושא של משרד הביטחון והשוואת התנאים. גם אנחנו חושבים, והיו לנו שיחות על זה בעבר, שצריכה להיות השוואת תנאים, ובגלל זה ביקשנו שזה יהיה בהסכמה של משרד הביטחון. אנחנו מבקשים להצטרף לעניין, לעמדה של משרד הביטחון בעניין הזה.

לגבי מה שאמר חבר הכנסת ליצמן – להבנתנו, בהקשר של החלטות ממשלה קודמות, ודברים שנאמרו – לא היו נושאים בהחלטות הממשלה הקודמות שלא בוצעו מסיבות תקציביות. נכון שהיו לנו הרבה ויכוחים לפני החלטת הממשלה, אך בסופו של דבר, כאשר ההחלטות התקבלו – והנה, האלוף פלד מהנהן בראשו להסכמה – הנושא הזה, לפחות - - -

הראל, אתה יודע שיש הרבה בעיות. אתם יודעים את זה. אני מדבר אתכם על זה שעות, ונמצא פה גם חבר הכנסת איוב קרא, שהוא ידיד גדול של צד"ל והוא יגיד לך גם. יש המון בעיות.

אני לא חושב שיש בעיות שנובעות מאי עמידה של משרד האוצר - - -

בסדר, אבל אנחנו מדברים על המכלול. החוק הזה בא בגלל מצב שהוא אדמיניסטרטיבי, ובגלל זה אנשים לא מצליחים בהרבה מקרים למצוא את הידיים והרגליים.

ברשותכם, אני עובר לפרק הבא.

הצעת החוק המקורית, כפי שהוגשה ב- 2002 כללה פרקים נוספים. בין השאר, יש סיטואציה שהאנשים היקרים האלה השאירו רכוש בדרום לבנון. יש מימד של צער וכאב על עקירה מבתים, ממולדת ומכפרים. אנחנו, בתחילת דרכה של הצעת החוק הזו, היו פרקים שדנו גם בפיצוי הזה. בגלל כורח הנסיבות ובגלל המסגרות שאנחנו מנסים להיכנס לתוכן, כפי שאנחנו רואים כדבר ריאלי, הפרקים האלה הורדו. בכל זאת רצינו להשאיר את החוק בתור מילוט, לכשירווח, שתהיה אפשרות בדרך המלך, על פי החוק הזה, לתת הטבות אחרות. ולכן, אותו סעיף 8 שקודם דיברנו עליו, מבחינתנו הוא מהותי. אני לא אגיד שעליו צריך להפיל את החוק, כי אם הכנסת תגיע למסקנה שיש לנו - - אז היא תחוקק חוק נוסף, ואז העניין הזה פה מתייתר. אבל, למרות זאת, ישנה אפשרות, שלא כרגע, ששר האוצר צריך לתת את הסכמתו, שר הביטחון צריך לתת את הסכמתו וועדת הכספים צריכה לתת את הסכמתה. לא הייתי מציע להשמיט את אותו סעיף 8, כדי שנוכל בעתיד לתת הצגות נוספות.

אני רוצה גם לומר שאנחנו בשלב של לפני קריאה ראשונה. יהיו גם דברים בין קריאה ראשונה לשניה ושלישית שנוכל לסכם, אבל אני מקשיב לדברים שלכם.

אני מבקש מעורך הדין גידי פרישטיק לתאר את מענק ההוקרה. במקור, הצעת החוק המקורית עסקה בנושא גמלאות, ודברים מהסוג הזה, פיצויים שהוזכרו. המדינה התנגדה בתוקף לפרק הזה בשל עלותו, אבל הסכימה, לפיכך, לבנות אתנו מודל של מענק הוקרה אמיתי, שווה ערך, לחיילי צד"ל. יש עדיין בעיות אתו. דיברתי גם עם לוחמי צד"ל הבוקר. יש עוד בעיות, אבל אני קודם כל מודה למשרד האוצר על שיתוף הפעולה. נשמע את תיאור העקרונות, ונבקש התייחסויות מכולם.

פרק ד' בהצעת החוק דן במענק ההוקרה. אנו מתייחסים בראש ובראשונה לחברים וללוחמים. בתחילת הדרך, כמו שאמרתי קודם, חשבנו על מנגנוני פיצוי נוספים, אבל אנחנו מנסים להיות ריאליים. יש פתגם שאומר שטוב ציפור אחת ביד, מכמה על העץ. אז יהיו כאלה שיגידו – בואו נילחם על הכל, ונבקש פיצוי על כל הכסף שהם השאירו בלבנון, כל מיני עקרונות כאלה, שנוכחנו שהם לא ריאליים. הצעת החוק הזו אומרת שאל"ף, אתם, פה, במדינה, שווים בין שווים. אתם כמונו. המעמד שלכם הוא של אזרח, בדיוק כמו המעמד שלי, והילדים שלי ושלכם יהיו שווים מבחינת המעמד. באה מדינת ישראל ואומרת דבר נוסף: אנחנו רוצים להצדיע לכם, ולתת איזה סכום כדי להביע את זה שאנחנו מזדהים אתכם, שאנחנו רואים בכל מה שעשיתם דבר חשוב. הסכום הזה הוא לא בדיוק סכום של נגזרת כלכלית. הסכום הזה לא בא לפצות על הסבל, הצער והגורל שהשתנה. אלה לא מגולמים בסכום הזה, כי אולי בכלל אין סכום לאותו כאב וצער שאתם עוברים. אבל המדינה רוצה להצדיע, ורוצה לתת הוקרה ומענק. הציפיות לא גבוהות, זה לא ציפיות שיכולנו לממש. הכל, תוך לחץ מאד גדול על האוצר. אנחנו חושבים שכרגע, לפחות במנגנון שיש, המקסימום שמדינת ישראל יכולה לתת – אנחנו מנסים להביא לכם דרך הצעת החוק הזו.

סעיף 13 אומר – שכל אחד מהלוחמים מקבל שכבה ראשונה של 40,000 שקל. על שכבה זו אנו מוסיפים לכל אחד, לפי הסיפור האישי שלו. אנחנו בודקים כמה שנים הוא שירת בצד"ל, מה היתה המשכורת שלו ערב הנסיגה, כאשר צריך לזכור שבמשכורת מגולמים גם דרגה וותק. אנחנו מכפילים חודש אחד של משכורת ב- 3. אתם מכירים את המנגנון הזה מאלה שעוזבים ללבנון ומקבלים במעבר הגבול את המענק. אנחנו מכניסים את זה כחלק מהמענק בלי שנבקש שתעזבו ללבנון. על הסכום הזה אנחנו מוסיפים 40,000 שקל. אי אפשר לתת פה חשבון מדויק כמה זה יוצא. כל אחד והסיפור האישי שלו. יש כאלה שהיו מספר שנים בודדות, ויש כאלה שהיו הרבה שנים, אפילו 16 או 18 שנים, ואז המכפלות הן, כמובן, הרבה יותר גדולות.

כמה הערות חשובות. קודם כל, הצעת החוק הזו התעכבה זמן רב עד שהוברר לנו שהסכומים האלה פטורים ממס לחלוטין. דבר שני – הסכום הזה לא ניתן כתשלום אחד. הוא ניתן לפריסה למשך עד 10 שנים, והמשמעות היא שנותנים פנסיה, גמלה, מעבר לכל מה שמקבלים על י כל חוק אחר. כלומר, אם למישהו יש זכות לקבל הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי, גמלאות ממקום אחר – למשל, ממשרד הביטחון לפי החוק הזה – על כל הסכומים האלה, בנוסף, יש את המענק הזה. ושוב – צריך להסתכל על זה כמענק הוקרה, שמצדיעים. זה לא שזה הכסף שיפצה אתכם ויחזיר לכם את כל מה שאיבדתם.

היו לנו מספר שיחות על כך. עשינו מאמץ משותף לגבש איזושהי נוסחה מוסכמת בעניין. יש לנו הבנות, אני חושב, בין שני הצדדים. אני רוצה לומר שהמספרים שכתובים פה טרם נבדקו על ידנו. צריכים לראות שבאמת עומדים בהבנות בהקשר של המסגרת התקציבית ודברים נוספים. לכן אני מבקש להסתייג, לשים הערת אזהרה – הנושא הזה צריך להיבדק בינינו.

מה שאתה אומר – אנחנו ננסה ללטש את החוק סופית בימים הקרובים ולהביא אותו להצבעה בשבוע הבא, בוועדה. עד אז אני רוצה שהכל יהיה סגור.

מה הרציונל שעומד מאחורי הסכום של 40,000 שקל? איך הגעתם לסכום?

על סמך איזה סף של מסגרת שחשבנו שאפשר להוציא מהאוצר, כאשר היה ברור לנו שהנוסחה צריכה להכיל גם התייחסות פרטנית. כלומר, לא דומה דין מי שנתן שנה מחייו כדין מי שנתן 16 שנים מחייו לעניין. אני ארשה לעצמי להזכיר שאנחנו גם ליווינו את הנושא של קביעת המענק לסוכנים שעבדו עם המוסד באתיופיה, וגם שם ראינו שהנוסחה הזו נכונה. זאת אומרת שצריך לתפור חבילה פרטנית. אי אפשר לתת למי שהיה 17 שנה ומי שהיה שנה אחת את אותו הדבר. 40,000 הם הבסיס, ואחרי כן לכל שנה – שלושה חודשים.

יש לנו את סעיף 13 (ג). הסעיף הזה אומר שבנוסף למה שכתוב בסעיף (א), כל אחד מקבל תשלום נוסף של 40,000 שקל.

כל לוחם צד"ל.

גם אם הוא היה רק שנה אתנו, הוא מקבל את ה- 40,000 שקל, שזו שכבת הבסיס. על זה, כל אחד יהיה זכאי למענק הוקרה חד פעמי בשיעור של 3 משכורות קובעות, כפי שהיו ביום הקובע. היום הקובע הוא היום בו החברים הגיעו לישראל. המשכורת הקובעת היא השכר החודשי ששולם - - בתקופת שירותו.

משרד הביטחון לא ידע שהפרק הזה נכנס. הפרק הזה לא מוכר, בצורתו זו, במשרד הביטחון. לגרסאות הקודמות היתה התנגדות של שר הביטחון, וזה נאמר בצורה חד משמעית.

להפך. הסיכום עם השר היה שהפרק הזה נשאר, כמובן.

הפרק הזה לא מוכר אצלנו, ולא ידענו בכלל שהוא עולה היום, ולכן הוא מחייב עוד בדיקה.

אני מניח שזה ביניכם לבין משרד האוצר.

מבחינה תקציבית, באופן חד משמעי, זה לא אמור להיות על חשבון תקציב משרד הביטחון.
אנחנו - - - את זה בצורה מאד מפורשת בחוק.

זה לא יהיה בחוק, תשכחו מזה, ואם תתחילו לעשות צרות על כל דבר, החוק הזה יעבור. אני מתואם עם האוצר. אני מניח שאתם תשבו עם האוצר ותראו שהכל בסדר. אין בחוק הוראה כזו שאומרת מאיפה זה בא. אין חוקים כאלה.

יש כאן מנגנונים שלמים ומערכות של תשלום שמתפרסים על גבי 10 שנים, באחריות שר הביטחון. המתכונת הזו לא מוכרת. היא מחייבת - - -

היות ואני מכבד את הערתך, היות שיש כאן אנשים מכובדים ממשרד האוצר, אני בטוח שבפגישה אחת אתם מסדרים את העניין הזה. זה דבר אחד. כי אחת הבעיות העיקריות היא בעיית המקור התקציבי, וגם זה טופל. עכשיו, לפני שנתקדם – התייחסות של צד"ל, אך לפני כן – נשמע את עורכת הדין טלי דולן גדיש לעניין הפטור ממס, כי זה היה תנאי סף לכל הסיפור הזה.

אני רוצה להגיד, קודם כל, שלמשרד האוצר לא היתה שום כוונה לגבות מס על הסכומים האלה שמקבלים אנשי צד"ל. למעשה, ההתנגדות היחידה שהיתה לנו היא איך לעגן את זה בחקיקה, כשהנוסח שהוכן על ידי עורך הדין פרישטיק אמר שלא ייראו את הסכומים האלה כהכנסה. לדעתנו, ממילא לא רואים את הסכומים האלה כהכנסה, כיוון שזה מענק הוקרה חד פעמי. מענק כזה ממילא אינו בגדר הכנסה, לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, לפי תורת המקור שנוהגת במדינת ישראל. לכן חשבנו שהסעיף הזה מיותר, ולא נכון לכתוב בחוק מסוים שלא יראו סכום מסוים כהכנסה מבחינת השלכות רוחב. שלא יבואו עם דרישות נוספות על סכומים אחרים שלא יראו אותם כהכנסה. אבל, כיוון שהבנו שאת החשש של עורך הדין פרישטיק בגלל צורת התשלום, בגלל שהתשלום הוא אמנם מענק הבראה חד פעמי, אבל הוא מחושב על בסיס הכנסות שהיו לאנשי צד"ל בעבר, וכיוון – וזה חשש עוד יותר גדול – שהתשלומים נכנסים מדי חודש במשך 10 שנים, היה חשש שיבוא פקיד שומה איזשהו בעוד כמה שנים ויגיד שיש כאן קצבה ולכן זה בכל זאת הכנסה. כיוון שכך, נתנו את הבטחתנו, שניתן מכתב שהוא בעצם pre- ruling שמחייב את פקידי השומה מהיום שניתן המכתב, מהיום שמתקבל התשלום הראשון, ועד לקבלת התשלום האחרון, בעוד 10 שנים, ובו נאמר שברור לגמרי ששלטונות המס לא מתחשבים בדרך התשלום אלא רואים את התשלום כמענק הוקרה חד פעמי, שממילא אינו חייב במס.

עכשיו אני רוצה לשמוע התייחסות ממך, מרלן. אני יודע שיש בעיות קשות עם הפריסה.

אני אתרגם את דבריה: הסיפור הוא שאתם יכולים לשים את הכסף בבנק ולקבל עליו ריבית, וזה כסף שלנו. אנחנו חיילים. כאשר אתם מכירים בנספים, במשפחות שכולות ובאלמנות, זאת אומרת שהם הפכו להיות חלק אינטגרלי מהמערכת הצה"לית. לכן גם בנו צריכים להכיר באותו אופן. הבעיה המרכזית היא החלוקה ל- 3 קבוצות, ומשרד הקליטה, משרד הביטחון -- -בעיקרון, זה שמכירים במשפחות השכולות, במקרים שנפצעו במערכות ישראל, יש הרבה שנפצעו פה ולא היו להם אישורים, הם לא הוכרו כנכים.

אנחנו באמת מקווים שנפתור את זה.

הבעיה היא אתם. שכאילו לא מכירים בהם.

יש לנו פה 6 משפחות שכולות. דיברנו על זה. מי שחייב את העזרה ואת ההתייחסות אליהם ואל הבעיות שלהם זה החיילים.

כמו שאת רואה – החוק עוסק בנכים ועוסק במענק. אנחנו מציעים פה מענק משמעותי מאד. רק הבעיה העיקרית היא שיש לך הערה לגבי לוח הזמנים. את אומרת שזה הרבה שנים. זו בעצם הבעיה. אלה הסכומים שנותנים. אלה הסכומים שהמדינה מוכנה לתת.

אנחנו לא יכולים - - -יש שם משפחות שמחכות שיכירו. מחלקים לנו ל- 10 שנים ואנחנו באותה בעיה. אין לנו בית. עד עכשיו אין לנו בית.

יכול להיות שהחוק הזה יאפשר ללכת לקבל משכנתא, על בסיס המענק.

חברה', פה יש לוחמים. אנחנו לא עורכי דין. אנחנו לא יודעים שום דבר לגבי מה מותר ומה אסור. אנחנו לוחמים. במה אני עובד? אני שומר בלי נשק. אנחנו לא מדברים פה על חוק. הכסף ששר האוצר מנסה לתת לנו זה כלום. זו בושה. אני מתבייש לדבר על כסף. אנחנו פה 4 שנים. אנחנו עדיין בגדר, עוד לא נכנסנו לישראל. אתם לא הצלחתם בשיקום להכניס אותי לארץ. אני לא משוגע. אני שייך לשיקום. אני למדתי מה זה אגרת טלוויזיה לבד. אני שילמתי ביטוח לאומי אחרי 3 שנים. אף אחד לא אמר לי שצריך לשלם. אני משלם ביטוח לאומי כל חודש, בסכום של 300 שקל, בגלל שלא שילמתי בהתחלה, ולא עבדתי. פתאום באים כולם ותוקפים אותו.

זו לא בושה למדינת ישראל לחלק את המענק ל-10 שנים? זו לא בושה שהמכס זורק לנו חול בעיניים ולא רוצה לפטור אותנו ממסים? אם אני עכשיו מחליט לחזור ללבנון, ומרים טלפון, אני, 20 שנה מג"ד, יש לי את הפיצויים והמענק בגובה של 80,000 דולר. מחר זה מחכה לי בראש הנקרה. ואני, עם כל הכבוד לכם, משלם שם, בשביל להיות בבית, 30,000 דולר. תנו לי את המענק ותנו לי את הפיצויים ואשלם מסים למדינה. יותר כבוד בשבילי לשלם למדינת ישראל, ולא לשלם לכלבים, לחיזבאללה. תנו לי לשלם מכס ומע"מ כמו שצריך. שנוכל לפחות להגיע לאותו מענק. למה מותר לחיזבאללה לקחת את הכסף שלי, וזה אסור על הילדים שלי?

דבר שני – מה עם הבית? מה עם המשכנתא? 3 דברים ביקשנו מישראל מהיום הראשון. אנחנו לא צריכים חוק, לא צריכים לריב, לא צריכים שום דבר ולא מבינים בזה שום דבר. תנו לנו 3 דברים: בית לחיות בו בכבוד, תנו לנו פיצויים, שנתחיל את החיים שלנו, ותנו לי מקום עבודה מכובד. אני לא רוצה יותר מזה, לא רוצה כבוד. שום דבר. רק שלושה דברים. כולם מסכימים אתי. תנו לנו 3 דברים ותנו לנו לנוח. אנחנו עייפים. התעייפנו. 4 שנים ועדיין בגדר. עדיין בלחץ. אנחנו יודעים לשרת לבד. יש לנו הרבה תומכים. אנשים אוהבים אותנו ומכבדים אותנו.

דבר נוסף – פה רשום 618 דולר.

זו טבלה שבכלל לא קשורה לחוק. זה היה התחשיב, ניסיון מתמטי.

אבל מי שאחראי על זה עשה הרבה טעויות.

זה היה איזשהו תרגיל מתמטי כדי לראות איך זה מתפרס על כל השנים.

הסכום הזה נועד יותר לכסות על ההרגשה של המדינה, של הממשלה, כי הוא לא נותן פתרון לדבר הבסיסי ביותר, והוא – דיור. בעוד שנה וחצי, כשהמדינה תפסיק לשלם שכר דירה, אנשים ימצאו את עצמם ברחוב, והסכום הזה, אם היה מתקבל כסכום אחד, אפילו תוך התניה שיהיו חייבים להשקיע את זה ברכישת דירה – היה לו ערך. כשמפזרים את זה על 10 שנים אין לזה שום ערך. זה ילך לאיבוד.

(מתורגם על ידי איוב קרא)

לא הבנתי את הדברים. 4 שנים אנחנו פה, 50 פעם הייתי בכנסת ובעייתי לא נפתרה. מדינת ישראל לא יכולה לפתור בעיה של 500-600 משפחות? יש כמה אנשים שאנחנו סומכים עליהם והם מנסים לפתור לנו את הבעיה.

בשביל זה אנחנו פה, מנסים לקדם את החוק.

(מתורגם על ידי איוב קרא)

זה אבסורד שמדברים על 40 אלף ל- 10 שנים.

זה לא 40 אלף ל- 10 שנים. צריך להבין מה כתוב בחוק. אתם יודעים שזה לא מה שכתוב בחוק.

(מתורגם על ידי איוב קרא)

אם זה היה בלבנון הייתי חי עם זה מצוין, כי שם אני לא משלם מסים. תשוו את התנאים שלנו לתנאי חיילי צה"ל שמשתחררים ולא לתנאים בלבנון.

תודה. שמענו, אבל כמו שאתם יודעים יש מגבלות.

הצעת החוק היא אקמול לבעיה, לא יותר מזה. אני מעריך שמדינת ישראל לא תיפטר מהבעיה הזו בחוק. יבואו אליכם עוד שנה או שנתיים או מקסימום עוד 10 שנים ויתחיל שוב מאבק חדש. את זה אני לא רוצה. אני רוצה לעשות ניתוח שיצליח, והצעת החוק לא עושה ניתוח שיביא לפתרון הבעיה מיסודה. אני מלווה את החברים הללו עוד לפני שהם הגיעו לפה. אני תומך בהצעת החוק, אך לדעתי היא לא נותנת מענה נכון. חבריי שליוו את אנשי צד"ל עוד מהתקופה שהם שירתו בדרום לבנון מבינים את המנטליות. זה לא יפתור את הבעיה. לכן הייתי מציע – אל"ף, לכל הנוגעים בדבר – לרכז את כל הנושאים בקבוצה אחת.זה גורם לתסיסה. דיברנו על זה. זה לא פתיר. להפסיק לעשות קבוצות, לרכז את האנשים, כי זה יוצר אצלם תסיסה מיותרת. ואפשר לעשות את זה. אין שום סיבה שזה לא יהיה.

דבר שני – אני חושב שצריך למצוא פה הסבר שיקבל כל חייל צד"ל דיור ציבורי. אני חושב שבלי דיור ציבורי מטעם "עמידר" או "עמיגור", מבלי לתת להם את זה – חבל על הזמן. זה דבר שצריך להיות, בנוסף, ואם זה יהיה, נצא מפה כאשר פתרנו בעיה.

אנחנו נמשיך בעבודת הליטוש של החוק, גם על בסיס ההערות שנשמעו כאן. אנחנו ניישר את העניין עם משרד הפנים כדי שלא תהיינה אי הבנות, והאוצר – אני גם רוצה שנקיים דיון גם על נושא הפריסה ולוחות הזמנים. אנחנו נעדכן אתכם בהתקדמות, ואני מקווה שבפעם הבאה נוכל להצביע.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40