מעקב אחר תשלום השכר ברשויות המקומיות, מצבה הכלכלי של העיר שדרות, צו תעריף המכס

5
ועדת הכספים
5.7.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 167
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט"ז בתמוז התשס"ד (5 ביולי 2004), שעה 10:30

1. מעקב אחר תשלום השכר ברשויות המקומיות
2. מצבה הכלכלי של העיר שדרות
3. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 18), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: אברהם הירשזון-היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
מוחמד ברכה
רוני בריזון
מיכאל גורולובסקי
נסים דהן
צבי הנדל
יצחק הרצוג
אבשלום וילן
אחמד טיבי
יעקב ליצמן
מיכאל נודלמן
ניסן סלומינסקי
עמיר פרץ
איוב קרא
אברהם (בייגה) שוחט

קובי שלום ע' מנכ"ל, משרד הפנים
אלי מויאל ראש עיריית שדרות
שמעון פרץ גזבר, עיריית שדרות
רון חן כלכלן, מרכז שילטון המקומי
נועה בן-אריה,עו"ד יועצת משפטית, מרכז שילטון המקומי
סאלח סעד ההסתדרות החדשה
אבי זוהר מנכ"ל מגן דוד אדום
דורון קוטלר ראש אגף מבצעים, מגן דוד אדום
יהודה ששון מנהל אזור הנגב, מגן דוד אדום
קובי בוזו כלכלן, אגף המכס והמע"מ
מאג'ד אבו יונס מ"מ יו"ר מרחב גליל מרכזי, הסתדרות
חסנה חוסין מנהלת כוח אדם ,עראבה
חאפז עאסלה ועד עובדים, עראבה
בריאדן מוסא רכזת גנים, עראבה
סח מחמוד חבר ועד עובדים, עראבה
זיאד עאסלה עובד תחזוקה, עראבה
מוחמד נסאר מנהל מח' הספורט וחבר הוועד, עראבה
חסן בדאקנה חבר ועד עובדים, עראבה
סמיח שחאדה יו"ר ועד עובדים, עראבה

סמדר אלחנני

טמיר כהן

יפעת שפרכר



מעקב אחר תשלום השכר ברשויות המקומיות

אנחנו דנים בכל מה שקשור לתשלום השכר לעובדים ברשויות המקומיות.

ביום שני שעבר אישרנו כאן בוועדה 26 מיליון שקל לעובדי הרשויות והמועצות. נכון שהעבירו כאן 26 מיליון שקל, אבל העבירו את זה מרזרבה לרזרבה. נראה לי שבכלל לא העבירו את הכסף.

אנחנו נבדוק את זה.

קראתי בימים האחרונים על חברות קבלניות שונות שחייבות הרבה כסף לבנקים. בכתבה מסויימת היה מדובר על בנק הפועלים. אני לא יודע כמה חברות כאלו יש, אבל מי יודע כמה בנקים זה יכול למוטט. צריך לבדוק עם המפקח על הבנקים מה קורה.

אני לא בדקתי את העניין, אני גם לא מכיר אותו. אני מציע שאתה וחבר הכנסת בריזון תבדקו עם המפקח על הבנקים ותביאו יותר ממצאים כדי שנוכל לראות אם להעלות את זה לדיון.

צודק חבר הכנסת ליצמן שאמר שהעברה היתה מרזרבה לרזרבה, אבל צריך לזכור שהכסף הזה מיועד להבראתן של המועצות הדתיות.

מתי? בשנת 2010?

לא. אני לא אגלה סוד אם אומר שהעלות הכללית של תוכנית ההבראה תעלה הרבה יותר מ26 מיליון האלה, שכן לאורך הזמן נצברו חובות ובעיות והתחייבויות בסידרי גודל הרבה יותר גדולים. העברה הזאת איננה פיקטיבית. ההבראה הזאת מחוייבת המציאות. איך ניתן שירותי דת נורמאליים אם לא נתקן את כל האנומליות?

אני בעד גילוי נאות. יכלו לבוא הנה ולומר לנו שזה עובר מסעיף אחד לסעיף אחר ואז אולי לא היינו מאשרים את זה, אבל אמרו לנו חצאי דברים. אני רוצה לטפל בנושא הזה.

היו אצלי נציגי התאחדות הקבלנים. הייתי מודאג כשגיליתי שהחוב המצטבר שלהם גדול מההון העצמי של מערכת הבנקאות בישראל.

מאחר ואני מבין את חומרת הבעיה, ומאחר ואני מבין שזה יכול למוטט ענף מרכזי..

כבודו מינה אותי להיות יו"ר ועדת המשנה בנושא הזה. קיימנו דיון אחד או שניים. האוצר התחייב להגיע לכאן עם תשובות. צריך לכנס עוד פעם את הוועדה.

אני אשמח להשתתף.

אני מבקש מחבר הכנסת דהן לכנס את הוועדה כדי לסיים את העניין.

אני שומע את שר הבריאות ואת שרת החינוך מדברים. לשר האוצר יש מנגינה משל עצמו. יכול להיות שיש מקום לקיים פה דיון עם שר האוצר, כדי שיבין איפה הוועדה נמצאת בשורה של נושאים. נסים הולך לבקש החזרת הלוואות מקום בפריפריה, דני נווה אמר במליאת הכנסת שבלי כמה מיליארדים הוא לא מסתדר, לימור לבנת אמרה.. אבל לשר האוצר יש מנגינה של תו אחד.

אני אאמץ את הצעתך ואזמן את שר האוצר. אני ביקשתי ממנו לבוא לוועדה לפני כן. אני חושב שצריך לעשות את זה לפני הפגרה. אני חושב שהוועדה יכולה להשמיע את דעתה בכל הקשור לתקציב הבא.

הממשלה תדון בזה ביום ראשון הבא.

אנחנו מדברים על מעקב אחר התשלומים ברשויות המקומיות. אני כועס מאוד על כך ששר הפנים והמנכ"ל החליטו לא לבוא לישיבה הזאת. אני אכבד את נציגי המשרד שיושבים פה.

יש כ144 רשויות שנמצאות בתהליך של תוכנית הבראה. החוק מאפשר לנו לשלם כספים בגין כיסוי הגירעון הנצבר רק לרשות מקומית שחתמה על תוכנית הבראה.

לא נכון.

זה לא החוק.

החוק מציין באופן מפורש שכספי ההבראה, דהיינו הכספים לכיסוי הגירעון הנצבר, יועברו לחשבון ההבראה. חשבון ההבראה ייפתח רק לרשות מקומית שחתמה על תוכנית הבראה. יש 24 רשויות מקומיות מתוך 144 רשויות מקומיות שחתמו על תוכנית הבראה. החוק כותב באופן מפורש שעל פי בקשת הרשות ייפתח חשבון מיוחד שיהיה מוגן מעיקולים, שיעבודים וכיוצא בזה, שאליו יוכלו להיות מועברים כל כספי מענקי האיזון אשר יהיו מוגנים מעיקולים. הרשות המקומית תוכל לשלם שכר בשוטף והוצאות חיוניות. נכון להיום רק 4 רשויות הגישו בקשה לפתוח את החשבון המיוחד. ל48 רשויות אושרה תוכנית הבראה במשרד הפנים, אבל עד היום עדיין לא נחתמה. ההבדל בין שלב האישור לשלב החתימה מוטל לפתחה של הרשות, דהיינו הרשות צריכה לקחת את מה שאושר לה, ללכת איתו למועצת הרשות ולאשר את זה ברשות. 48 רשויות שאושרה להן תוכנית הבראה עדיין לא חתמו, כל היתר נמצאות בתהליך של אישור. מתוך 24 רשויות יש 11 עם בעיית שכר. בשבוע שעבר טיפלנו ב4 רשויות ששולמו להן כל חובות השכר. היום אנחנו מטפלים בעוד 3 רשויות.

אפשר לקבל את רשימת המועצות בכתב?

אין שום בעיה.

השלטון המקומי רוצה להגיב בנושא הזה?

ישנם כמה כשלים מבניים בתהליך שמונעים מהמצב להתקדם קדימה. חלק מהכשלים נובעים מהחוק החדש. יש רתיעה של רשויות מלחתום ולהיכנס, כי יש מסרים בלתי אמצעיים כמו הפנייה לבג"ץ של הבנקים, כמו הודעות על דפי העיתונות מדוברי בנקים על כך שחיים קלים הם לא יעשו לרשויות המקומיות. הבנקים סירבו לרשויות שחתמו על תוכניות הבראה וקיבלו אישורים לקבל הלוואות. אני לא מדבר על בנק אוצר השלטון המקומי. ראשי רשויות נמצאים במצב לא נורמאלי. אלה נתוני האמת. הרשויות לא רצות פנימה כי לוח הזמנים שהחוק קצב הוא קצר. על זה נופל נושא של אי אישור תקציב עד 7 ליולי. על פי חוק ההסדרים שפורסם ברשומות ב-7 בינואר, כחצי שנה לאחר כניסת החוק לתוקף, אם הרשויות לא יגישו תקציב מאושר על ידי מליאת המועצה שר הפנים יפזר את המועצה ואת ראש המועצה.

יפזר או רשאי לפזר?

רשאי לפזר.

רשאי בלשון חייב. בפניות של התנועה לאיכות השלטון בעבר, ציין בית המשפט העליון שרשאי זה מלשון חייב. אין שיקול דעת. יש עשרות רשויות שיצטרכו לפזר את המועצה שלהן. אין שום שינוי בחודש יולי מהדוח שהעברנו לכם בתחילת יוני, למעט 4 רשויות. חובות השכר נטו מגיעים ל400 מיליון שקל, חובות למס הכנסה 400 מיליון שקל, חובות לביטוח לאומי וקרנות השתלמות עוד 200 מיליון ועיקולי ספקים עוד חצי מיליארד. סך הכל למעלה ממיליארד וחצי חובות מיידים, כאשר כל מה שיוזרם עד סוף שנת 2004 הוא חצי מיליארד. גם בתום החצי שנה של חוק יסודות התקציב - בהנחה שיעבירו את כל חצי המיליארד ויהיו קצת פיטורים שעולים יותר כסף - לא ייחסך כסף כתוצאה מתוכניות הבראה. כל מי שחושב אחרת טועה. אנחנו נשאר עם בור של מיליארד חדש, בתוספת קיצוץ במענקי האיזון של כ800 או 900 מיליון שקל במעבר מ2003 ל2004. נשאר בבור של שני מיליארד במקום בור של מיליארד וחצי בהתחלת השנה. זורקים חצי מיליארד לתוך בור שגובהו שני מיליארד. זה מצב הרשויות המקומיות. גם רשויות מסודרות מתקשות לקבל מהבנקים. רשויות מסודרות משלמות שכר לא בקריטריונים של תוכניות הבראה. המצב הולך ומתדרדר למרות שאושרו כספים.

החוק הבחין בין רשות בהבראה לרשות בקשיים. לגבי הרשויות בהבראה המחסום העיקרי הוא אישור תוכנית ההבראה בתחום הרשות. אפילו אם רשות מקומית תשקוד על הכנת תוכנית עבודה שתאושר על ידי משרד הפנים, עדיין יהיה לה קושי לאשר את זה בתוך המועצה, מה שיגרום לנו לעיכוב מאוד גדול בלוח הזמנים. הוראות החוק מאפשרות לנו בדרך כזאת או אחרת לתמרן. לגבי הרשויות בקשיים נוצר מצב שהוא כמעט בלתי אפשרי, כי הגדרת רשות בקשיים היא מאוד דווקנית, היא תוחמת ב-17.5% גירעון ומינימום חודשיים של אי תשלום שכר לעובדים. זה מעלה תהייה מה קורה עם רשות שיש לה רק 17% גירעון, האם היא לא נמצאת בקשיים ולא ניתן לעזור לה. אין לי ספק שמרבית המועצות לא הספיקו לפתוח חשבון מיוחד, כי הן לא ידעו מתי פורסם החוק.

מה אתה מציעים?

אנחנו מציעים להרחיב את מסגרת הזמן. אנחנו פנינו לשר וביקשנו להרחיב את מסגרת הזמנים לגבי הגשת בקשה לרשות בקשיים, לגבי פתיחת חשבונות, לגבי מועצות דתיות. אם אנחנו יכולים להחיל על עצמנו לפחות חלק מהוראות החוק האלו..

גם לגבי תקציב?

בוודאי. אנחנו מבקשים תוספת של זמן לגבי רשות בקשיים, לגבי מועצות דתיות. הוראות התיקון קובעות שבחלוף 30 ימים מתחולת החוק רשות שלא תגיש תוכנית הבראה תפוזר. ההוראות האלו בחוק וגם בתקנות מפעילות איזו שהיא אופרציה של טייס אוטומטי של שר הפנים. כמעט בכל מצב הרשות מפוזרת. אם אין אישור תקציב או תוכנית הבראה הרשות מפוזרת.

מאיפה יקחו כל כך הרבה אנשים להחליף אותם?

תוך 3, 4 חודשים אנחנו נמצא את עצמנו בפני ריבוי כל כך גדול של חשבים מלווים וועדות קרואות, שלא רק שהשילטון המקומי יקרוס אלא גם משרד הפנים. עד ל7.7 יש אפשרות לאשר תקציב. אנחנו יודעים על מעל 100 רשויות שנמצאות בבעיה של אישור התקציב. הפניה אל השר היתה צריכה להיעשות עוד לפני 7.7 בכדי לאשר את הארכה. גם פה אנחנו מבקשים שלא יופעל הטייס האוטומטי של פיזור.

אני חושב שזאת בושה שלא הגיע לפה שר הפנים או מנכ"ל משרדו. מה שקרה ברשויות המקומיות ב3 השנים האחרונות - בעיקר בשנה וחצי האחרונות - ראוי שייבדק על ידי ועדת חקירה. אי אפשר לתאר איך אנחנו יושבים ישיבה אחרי ישיבה כדי לחפש את המקורות. הבנקים בצדק מתנהגים כפי שהם מתנהגים. למה שהם יתנו הלוואות במצב כזה?

רק בשנת 2000 היו 140 רשויות שקיבלו פרס על עודף תקציבי. זה לא היה לפני 70 שנה. מה קרה מאז? יש פחות הכנסות, היו קיצוצים במשרדי הממשלה, ההכנסות מארנונה קטנו. כל זה לא מסביר את הקריסה. מה שהביא לקריסה זאת העובדה שהממשלה יצאה ממענקי האיזון ומתקציבי הפיתוח של משרד הפנים בדרך שהיא יצאה ובהיקפים שהיא יצאה. עכשיו מחוקקים חוקים כדי שהן לא יקרסו.

חלק מתוכניות ההבראה הן פשע כלפי היישובים. חלק מתוכניות ההבראה זה לא התייעלות. חלק צריך לעשות, אבל חלק זה הורדת רמת השירותים מתחת לסטנדרט. אנחנו נקבל שתי מערכות יישובים במדינת ישראל. מי שיחטוף את המכה זה הפריפריה והיישוב הערבי.

עכשיו מתחילים עם חקיקות. ראש המועצה אומר שיעזבו אותו, שלא איכפת לו שיסגרו את הספרייה, שלא איכפת לו שלא ינקו את העיר, העיקר שיתנו לו כסף לשלם משכורת ולשלם מים למקורות. ככה אנשים מסכימים. מה רוצה פורז? מה רוצה ביבי? למה הם רוצים להביא את האוכלוסיות? למה הם רוצים להביא את האנשים האלה? זה משהו שמקיף 700 אלף נפש שחיים בפריפריה, שגם ככה רמת החיים שלהם יותר נמוכה. עכשיו הם חיים ברמה של מתן שירותים שהוא בלתי נסבל. כל אחד יודע שכדי לפתור את הבעיה צריך להזרים 700 מיליון שקל, אחר כך לטפל בכל רשות ורשות בהבראה.

אין ספק שהמשבר ברשויות המקומיות הוא משבר כלל ארצי, הוא חוצה את החברה הישראלית לאורכה ולרוחבה. מי שנפגע הם אלה בפריפריה וביישובים הערביים. המשבר הזה פוגע בחצור הגלילית, בעראבה, בחורפש, בשלומי ובשדרות. היום במעריב נכתב שבחורפש אנשים לא קיבלו משכורת שנה שלמה. זאת דוגמה קשה. נמצאים פה נציגים של מועצה מקומית עראבה, שלא קיבלו משכורת 14 חודש. יש כאן פגיעה קשה בכבוד של אנשים. הם נאלצים לעשות דברים שאדם סביר לא מחוייב לעשות. הדברים האלה פוגעים בכמעט 95% מבתי האב ביישוב.

אני מלווה את חורפש ואת חצור. לא ראיתי כמות כזאת של בירוקרטיה. חצור מחכים חצי שנה. ראש המועצה צריך להגיע לירושלים לחתום על המקור ולא על העותק כדי שיעבירו לו את הכסף. בחורפש יש מצב מחריד. יש שם בעיה של תוכניות ההבראה שחלקן לא אמיתיות. ראשי ערים לא רוצים לבנות תוכניות פיקטיביות, הם רוצים תוכניות אמיתיות. הבעיה היא שבמשרד הפנים התפיסה היא כזאת שמכתיבים את תוכנית ההבראה. זה כשל מספר אחד. החוק במפורש אמר שגם רשות שאין לה תוכנית הבראה יכולה לקבל כסף. לנו יש אחריות. אם מחוקקים חוק צריך ליישם אותו. הצענו למשרד המשפטים ולאוצר לרדת מהעץ בעניין הבנקים, אבל הם סירבו.

אז למה הצבענו בעד?

הצבענו בעד כי לא מיישמים את החוק. רצינו שבהזדמנות הזאת אנשים יקבלו משכורת.

בוא נתקן את החוק. המצב מחייב טיפול אחר. היה נכון לתקן את החוק, לא להקשיב לכל הפקידים במשרד המשפטים ובמשרד האוצר שטעו טעות גדולה מאוד בכל המהלך הזה.

לוועדה היה תפקיד מרכזי בדחיפת הממשלה להציע הצעה לטיפול ברשויות המקומיות. אני הייתי בין אלה שתמכתי בחוק. אני היום יודע שהכלי שהונח פה על השולחן לא עובד. לא יעזור שיבוא עוזר המנכ"ל. בייגה דיבר על הקטע הראשון שלו. אני מחזיק פה נייר שהורדתי מהאינטרנט. מי בראש הרשימה? בת-ים, רהט, קלנסואה, ביתר עילית, קריית שמונה, אום-אלפחם, סחנין, טייבה, אופקים, בקעה אל גרבייה, שפרעם, נתיבות, תמרה, מעלות, בית שאן, שדרות, דימונה. אנחנו עוסקים באותם מיליון איש שחיים שם. אלה נתונים של 2002. בשנת 2004 התמונה עוד יותר קשה. אנחנו שותפים למנגנון שבאמצעותו משרד הפנים ומשרד האוצר מכופפים רשויות מקומיות.

לא לכופף אלא לרסק.

אני רואה פה את הפערים בהוצאות לחינוך בשתי רשויות מקומיות. זה מעל אלף אחוזים. מי נמצא למטה? מה זה רשויות מקומיות? עם כל הכבוד לראשי הערים זה בסוף מגיע לתושבים. אני לא יודע מה הבעיה לשנות את החוק. יכול להיות שצריך לשנות את החוק. צריך לזמן לפה את שר הפנים, את מנכ"ל משרדו ואת שר האוצר ולהגיד שאנחנו מתרשמים שזה לא עובד. זה לא עובד כי חסרים מקורות, זה לא עובד כי מפעילים גיליוטינה שמכסחת את הצורה של מיליון תושבים שחיים בפריפריה. רחובות, נתניה, רעננה, ירושלים, נהריה, חולון, ראשון, יהוד, תל-אביב לא נמצאים בסיפור הזה.

ליהוד יש 200 מיליון גירעון.

העסק הזה כולו לא עובד.

במענקי האיזון נוצלו רק 30% מהכסף, בתוכניות הבראה 16%, בתקציב הפיתוח 28%. גם הכסף המצומצם שישנו לא מנוצל.

אחת הבעיות הגדולות היא שיש איזה מן קמפיין שאומר שראשי הרשויות מושחתים. כל אחד צריך להוכיח שהוא לא מושחת. ברגע שמישהו מושחת מותר לדרוס אותו. לגבי שדרות החליטה הממשלה לסגור עם הבנקים פריסה אחרת של החובות. הממשלה אתמול קיבלה עוד פעם החלטה לגמור עם הבנקים. זה היה בתקשורת. אנחנו כוועדה צריכים לחייב אותם לקחת אחריות. אין מישהו שלוקח אחריות. זה תלוי מה מחר יהיה בתקשורת, מה יגידו או איך יציגו את זה יותר יפה בשידור. צריך לתת להם להבין שהם אחראים לאנשים שרעבים ללחם. אותו דבר עם המועצות הדתיות. יש מן הפקרות. לפני כמה חודשים השר פורז אמר שהוא לא הלובי של הרשויות המקומיות. מאיפה תהיה לו מוטיבציה לפתור את הבעיה?

החוק הזה לא יפתור את הבעיה. לא רק שהוא לא פותר את הבעיה, משרד האוצר ומשרד הפנים לא רוצים לפתור את הבעיה. הראיה הכי גדולה היא שהם חוקקו חוק שהמשמעות שלו מיליארד וחצי שקל, כשיש להם רק חצי מיליארד. כדי שכל 144 הרשויות יחתמו על תוכנית הבראה צריך מיליארד וחצי. הוא אומר להם מראש לא לבוא לחתום כי אין כסף. הוא לא יכול לקבל הסכמה מכל הרשויות על תוכנית הבראה כי אין תקציב. נכון שפה בוועדה הצבענו בעד כי חשבנו שזה הרע במיעוטו, אבל לא ידענו שהרע במיעוטו זה 5% פתרון במקום 50%. התהליך של אותן 20 רשויות שחתמו זה לא מיום כניסת החוק, זה מיום שהשר פורז שר.

מ8 לפברואר.

אולי יש 4 רשויות שנכנסו לרשימה. ה-20 שחתמו אלה 20 שהתחילו הרבה לפני החוק. צריך לשבת עד שיימצא פתרון לרשויות המקומיות. החוק הזה לא טוב, הוא נכשל.

הבעיה היא התפיסה הכללית של ממשלת ישראל כלפי הרשויות. אפשר לדבר על שר הפנים, על שר האוצר, שיש להם רצון להביא לקריסה של רשויות, אבל זאת אחריות קולקטיבית של ממשלת ישראל. תסתכלו איך זה התחיל. בתחילת הקדנציה הרבה דיברו על זה שיש הרבה הגזמות ברשויות המקומיות. לאן זה הוביל אותנו? זה הביא אותנו לרפורמה. דיברו על רפורמות ברשויות. לפני שבוע התקשר אלי ראש עיר שב1992 היה לו גירעון של 60 מיליון שקל והצליח ב-2002 להגיע לגירעון של 5 מיליון שקל. בשנה וחצי האחרונות הוא הגיע לגירעון של 20 מיליון. הוא בא לשר הפנים ושאל מה לעשות. אמרו לו להעלות את הארנונה לתושבים ב-30%. אין לו אזור תעשייה. איך אפשר לדרוש מראש עיר מוצלח להעלות ארנונה לתושבים ב-30%? היחידי שדיבר פה על ירידה ברמת השירותים לתושבים היה בייגה. מה קורה עם התושבים? שליש מהאוכלוסייה בפריפריה מגיעה לרמה 0 בשירותים .

אנחנו ביקשנו פתרון מיידי לאותם אלה שלא מביאים פרנסה הביתה, לאותם אלה שהחובות שלהם הולכים וגדלים.

אנחנו שנה מדברים על כך שלא משלמים משכורות לעובדים ברשויות מקומיות. אני חי במדינה הזאת 16 שנה. לא שמעתי על מצב שבמגזר שלם לא משלמים מעל לשנה משכורות. יפה מאוד לתקוף את שר האוצר, את שר הפנים, אבל זאת בעיה קולקטיבית. העסק לא עובד. צריך לפנות לממשלה.

החוק הזה לא עובד. גם בדיונים המרתוניים בהצעת החוק היו הסתייגויות של חברי כנסת. כל חברי הוועדה פעלו בעניין הזה בניקיון כפיים, ברוח טובה וברצון טוב. הפלונטר שאנחנו נמצאים בו הוא ביטוי למעילה באמון של משרדי הממשלה. מדובר בהפרת הסכם לא כתוב עם ועדת הכספים בכל מה שנוגע לפתרון בעיה. נכון מה שאמר יושב-ראש הוועדה שלא רצינו לטפל בכל המשבר של הרשויות המקומיות אלא רק בקטע של המשכורות. עשינו תוך יומיים שלושה חקיקה מהירה על מנת לקדם את זה. מה שלא עובד בחוק הזה לא עובד. במה שעובד משתמשים כמכשיר של סחיטה. האם במצב שרשות מקומית לא תעשה תוכנית הבראה העובדים לא יקבלו משכורות? גם אם יש 100% עובדים יותר מהמכסה, האם ה-100 האלה שהועסקו כדת וכדין אינם רשאים לקבל משכורת? גם ההתניה שנכפתה על הוועדה של לקשור בין ההבראה למשכורות היא התניה לא צודקת, היא היתה התניה שהשתמשו בה כמכשיר של סחיטה. משכורות של עובדים צריך לשלם, בין אם תהיה הבראה ובין אם לא תהיה הבראה.

אנחנו מתקוממים ומתרעמים על מצבים של עוני והבטחת הכנסה. מה נגיד לאנשים שעבדו? הם לא חייבים לקבץ נדבות. יש עובדים במועצה המקומית עראבה שהולכים לחפש בפחי אשפה. שלשום דיברו איתי על כך שניתקו להם את החשמל. הייתי צריך להתקשר לפריצקי כדי למצוא דרך לחבר את הבתים שלהם לחשמל.

מה אתה מתרגש? אני עושה את זה כל יום.

זה לא רק בעראבה, זה בכל הארץ.

אני מדבר על העובדים. מה הם פשעו? אני מקבל את ההצעה להזמין את מנכ"ל משרד הפנים ואת שר הפנים כדי שיפרסו בפנינו תוכנית. אני מציע שנבחן את החוק מחדש, ונעשה תהליך חקיקה מזורז. צריך לבטל את כל ההתניה של תשלום משכורות בתוכנית ההבראה. זה דבר שלא מתקבל על הדעת.

ישבנו כאן שעות על גבי שעות במטרה שהעובדים יקבלו את השכר שלהם. הצעת החוק אמרה שהיא תיתן פתרון ומענה הולם. הפרדנו את הבעיה של המשכורות של אותם עובדים מהמצב של הרשויות בכלל, על מנת שאותם עובדים יוכלו לקבל את השכר שלהם. אף אחד עדיין לא קיבל. אני זוכרת שכשישב כאן מנכ"ל משרד הפנים והתווכחנו כולנו איתו על החודש, אז הוא אמר שתוך יומיים האנשים יקבלו משכורת. אני מרגישה שעושים צחוק מוועדת הכספים, שעושים צחוק מהכנסת כולה. לא נמצא פה שר הפנים או נציגות בכירה ממשרד האוצר כדי לתת דין וחשבון למה השכר הזה עדיין לא שולם.

כי אנחנו נתנו להם נתיב מילוט. צריך לחסום את נתיב המילוט הזה.

אני זוכרת את אותה ישיבה, שבה ישב שר האוצר וחבר הכנסת אורון אמר שצריך לעשות חוק. איפה אנחנו פה? כל הדיבורים האלה הם דיבורי סרק. אני מציעה שננקוט במהלך יותר חריף. אנחנו צריכים לעמוד על רגליים אחוריות ולהגיד "לא" להעברות בנושא של משרד הפנים. אני מבקשת שהפעם הזאת נלחץ במקום שבאמת כואב.

אמרתי את דעתי בישיבות קודמות. לא רק שאין נציגות בכירה של משרד האוצר, אין בכלל נציגות. אם לא נעשה צעד רציני בנושא הזה, אז חבל על הזמן.

אולי צריך לשקול חסימה של העברת משכורות של פקידי האוצר ושל פקידי משרד הפנים.

אנחנו לא אחראים על העניין הזה.

ועדת הכספים היא הגוף המוסמך היחידי לקבוע את השכר של שרי הממשלה. אם תחליט ששרי הממשלה מרוויחים שקל לחודש עד שהם לא פותרים את העניין, תוך חודשיים העסק יסודר.

אנחנו יכולים לעשות את זה רק משנה הבאה.

למה? אין שום מגבלה של זמן. אתה הגוף היחידי שבהחלטה פה קובע את זה.

אני אמרתי שהחוק הזה יוצר נורמות מסוכנות מאוד למדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. עצם העובדה שבספר החוקים מופיע סעיף שמתנה שכר באיזה שהוא נתון כלשהו, זה כבר כתם. מרגע שהדבר נועד לתכלית ראויה, ומרגע שהדבר הוגדר כהוראת שעה עד דצמבר, כל השיקולים שלנו ללכת לבג"ץ כנגד החוק הזה היו אילו אנחנו באים לחבל במעשי הממשלה. גם את ההחלטה שלנו לצאת למאבק ארגוני ולהשבית את כל המשק כהזדהות עם עובדי הרשות המקומית דחינו, כדי שלא יאמרו שבזמן שהממשלה מצאה פתרון קסם ההסתדרות תוקעת מקלות בגלגלים. שתקנו שתיקה מוחלטת במשך החודש הזה.

ועדת הכספים לקחה על עצמה להיות בחזית. יושב-ראש ועדת הכספים אמר שהוא רוצה שישלמו את הנגלה הראשונה. כששאלתי מה זה הנגלה הראשונה, היושב ראש אמר שזה לפחות 3 חודשים.

לא אמרתי את זה, אבל לא חשוב.

בשיחת מסדרון. אי אפשר לנהל עסק בלי שהנושה המרכזי שותף. לבנקים יש יותר כלים לעכב את הפעילות הכלכלית של רשות יותר מאשר למשרדי הממשלה. מה אומרים הבנקים? שהם לא יתנו כסף לרשות, כי מחר הכנסת תחוקק חוק שמבטל את כל ההתחייבויות של הרשויות כלפי הבנקים. שיטת התב"רים יכולה להוציא אותנו מהפלונטר. יכול להיות תב"ר מותנה לשנה, שבו מגיעים להסכמה עם הבנקים בX מסויים שייקבע. במהלך השנה הזאת הרשות תצטרך לסיים את כל התהליך של ההבראה, של ההסכמים, של ההסדרים. זה לא עניין פשוט.

אני מסכים שלא לדבר על רמת השירותים לתושבים זאת השתחררות מוחלטת מהמחוייבות לאזרח כאזרח. אין ספק שמי שנמצא במשבר זה רק אלה שנמצאים באבטלה. להם רוצים להעלות את הארנונה. כדאי לנו לעבור לגור בהרצליה, כי שם הארנונה יותר נמוכה, השירותים יותר טובים. מחר תושבי עראבה ירצו לגור ברמת השרון. הם אזרחים שווים כמו כולם, אין שום סיבה להביא אותם לנחיתות כזאת.

המצב בכפרים הוא מצב בלתי נסבל. הפכתי למזלי הרע לראש מועצה. היום אני מושפל. ביקשתי הרבה פעמים מהשרים שיבקרו אצלי בכפר, שיראו את המצב. אני מבקש שתבקרו אצלי בכפר. אני נכנסתי לרשות עם גירעון של 110 מיליון שקל. עד עכשיו אני לא יכול לזוז, למרות שעשיתי מהלכים כל כך טובים. היינו חייבים לפגוע במשכורות של העובדים. אני מעלה את הרעיון של ברכה ושל עמיר פרץ, שאומר שללא התניה יעבירו את הכספים של העובדים. אני עשיתי את כל מה שביקש ממני שר הפנים, אם זה אישור התקציב, אם זה האישור של תוכנית ההבראה. עד עכשיו לא קיבלתי תשובות.

אני לא קיבלתי במשך 14 חודשים משכורת. אני מושתל כבד. כתוצאה מהשתלת הכבד יש לי סכרת 346. יש לי אי ספיקת כליות כתוצאה מהתרופות. חודשיים לא קניתי תרופות. אני חייב לקנות כל חודש תרופות בעלות של 1000 שקל. אני אב למשפחה של 9 נפשות. אין לי שום הכנסה. אם לא תעבירו לנו את המשכורות שלנו בימים הקרובים אתם תראו מה יקרה בעראבה. לא רק אני אתאבד, גם אנשים אחרים יתאבדו. אין לנו מקור הכנסה. אנחנו הולכים לשוק בשעה 21:00 בערב כדי לחפש עגבניות. המצב הבריאותי שלי קשה מאוד. אני אב למשפחה בת 9 נפשות. אין לי גרוש אחד. יש לי ידידה שהיא אם ל-8 נפשות. גם היא לא קיבלה משכורת במשך 14 חודשים. אני מקווה שתעבירו לנו את המשכורות שלנו.

יו"ר ההסתדרות הכללית האשים אותי שעמדתי בחזית בנושא הזה. אני לא פוחד לעמוד בחזית הזאת. מצב הרשויות המקומיות הוא מצב מורכב ומסובך. אני לא מוכן לעבור לסדר היום בוועדת הכספים כשאנשים לא מקבלים משכורת תקופה כזאת ארוכה. הלכתי לנושא של הצעת החוק הזאת. כולנו היינו מוכנים לוותר על הסתייגויות רק כדי שהעובדים יקבלו משכורת כמה שיותר מהר. מסתבר שמערימים קשיים על קשיים. היה פה קודם ראש העיר, שאמר לי שכשהוא מביא מסמכים שולחים אותו בחזרה. לאנשים אין מה לאכול. לא רק שאין להם מה לאכול, יש חובות שהולכים ונצברים. אם אתה חייב למשכנתא, אז יש ריבית על זה. אם מחר תתן לו את המשכורת, אז הוא לא יוכל לשלם את הריבית. זה מצב שהפך לבלתי יתואר.

צריך לקבוע בחוק פיצוי על ההוצאות שנגרמו עכב אי תשלום.

כשישבתי עם משרד האוצר ועם משרד הפנים אמרתי להם שאם הם לא ימצאו פתרון אז בשבוע הבא הכנסת תחוקק חוק. הם הגישו הצעת חוק מהירה אבל לא טובה. אני מציע שנקים ועדת משנה כדי שתיקח את זה לטיפול אינטנסיבי. אני גם מציע שהיא תנסח הצעת חוק בנושא הזה. יש סנקציות שאפשר להשתמש בהן פעם או פעמיים. אם אני מונע העברה של תקציבים לכל מיני משרדי ממשלה, אז סובלים אחרים. משרד האוצר די מאושר מזה. מה אנחנו עושים על ידי זה? מרביצים לעצמנו בראש.

אל תאשר להם את הסולר בעוד שבועיים.

זה הגדר.

גם זה נלקח בחשבון.

הדרך היחידה זה חוק שכר.

בואו נכנס ועדת משנה. בשבילי הכל כשר בנושא הזה, כולל לא לאשר להם את הסולר, כולל לא לאשר דברים אחרים. אני מבקש שהפתרון בנושא הזה יהיה מיידי. אני רק יכול לבקש מנציג משרד הפנים שנוכח פה להעביר את מה שנאמר הלאה. אני מאוד מכבד ומעריך את זה שבאת ודיברת. אני מבקש שתעביר את כל השאלות שנשאלת פה גם למנכ"ל וגם לשר. אני מבקש ממנהל הוועדה לכתוב לשר האוצר שלא יעלה על הדעת שנציגי האוצר לא השתתפו בישיבה הזאת. שידעו שכשהם ישתתפו אנחנו לא נשתתף. לגבי העובדים שטרחו והגיעו אני מבין את הכאב. אני אשתדל לעשות את המקסימום שאפשר כדי לזרז את הדברים.









































2. מצבה הכלכלי של העיר שדרות

אני מבין שהתקבלה החלטת ממשלה לגבי חבילת סיוע לשדרות. אין לי מושג אם בחבילה הזאת כלולים דברים שצריכים לבוא לאישור ועדת הכספים, או לא. ודאי שכל מה שתלוי בנו צריך לזרז, צריך לעודד. ככל שזה תלוי בנו נעשה את המקסימום. אני סקפטי לגבי ההחלטות האלו. אין מישהו שאני יודע שקם בבוקר ומטריד אותו איך הוא מסיים את משבר הרשויות, איך הוא מסיים את פרשת שדרות.

בשבועות האחרונים התבשרנו על טילי קאסם ובעיות קשות מאוד של העיר שדרות. אנחנו שומעים גם על טיפולים כאלה ואחרים שעכשיו כולם מזדרזים להציע לעיר. אנחנו שמענו על המצוקות שהיו ערב הנפילה האחרונה כשנפגעו שם אנשים. בהזדמנות הזאת אני מבקש למסור בשם כל חברי הוועדה את תנחומינו למשפחות והחלמה לפצועים. שמענו על שירותי מד"א שאיחרו לבוא. אנחנו לא רוצים שאחרי שהמצלמות יפסיקו לצלם מצב שדרות יישאר כפי שהיה לפני כן. ביקשנו לקיים את הישיבה הזאת, כדי לרתום את ועדת הכספים בתקופה הקשה הזאת למען שדרות.

שדרות עוברת את אחד מן הימים היותר קשים שלה. אפילו ראש הממשלה בישיבת הממשלה אימץ את זה ששדרות מפסיקה להיות בעיה מקומית והופכת לבעיה לאומית. לשדרות קורים תהליכים מאוד משונים. אנחנו שומעים על אנשים שרוצים לעזוב את היישוב. זה לא משנה באיזה צד של הפוליטיקה אני או אתם נמצאים, זה לא משנה אם אתם בעד התוכנית או נגד התוכנית, זה גם לא משנה אם זאת התוכנית הזאת או מפת הדרכים, אבל בכל מהלך מדיני המבחן יהיה שדרות. אם חס ושלום שדרות תתחיל להתרוקן מתושביה, זה יהיה אפקט קשה מאוד כי אחרי זה יבוא אשקלון, אחרי זה יבוא אשדוד. הם רק ממשיכים להגדיל את הטווח של התותחים שלהם. המשימה הכי קשה שלנו היום היא לדאוג לכך שהתושבים בשדרות, שהיו חזקים והוכיחו את החוסן שלהם, שהוכיחו את האחריות שלהם במשך ה-3 וחצי שנים אחרונות ימשיכו להיות כאלה. פעם ירושלים סופגת, פעם תל-אביב סופגת ופעם שדרות צריכה לעמוד במבחן הקשה הזה.

העיר שדרות נמצאת בלאו הכי בסולם סוציו אקונומי מן הנמוכים שיש. בלאו הכי יש בה בעיות קשות של תעסוקה, בעיות קשות של חינוך, בעיות קשות של קליטת עליה. מבחינה דמוגרפית היא מורכבת מאחד האיזונים הכי מסוכנים. 50% מהתושבים של שדרות הם עולים מחבר העמים לשעבר, 50% הם עולים ותיקים משנות ה-50,60. חשוב שוועדה חשובה כמו ועדת הכספים תעקוב אחרי ההחלטות של ממשלת ישראל, משום שאנחנו יודעים על החלטות שלא מומשו.

תפרט.

אם אתם חושבים שחבילת הסיוע ששדרות קיבלה זה מה שישאיר את התושבים אתם טועים, כי אנחנו היינו נשארים גם ללא חבילת הסיוע. אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים שם ולמה אנחנו צריכים להישאר שם. חבילת הסיוע מורכבת משתי חבילות סיוע שונות. חבילת סיוע אחת התקבלה כהחלטת קבינט לפני שנה וחצי. היא הבטיחה לשדרות חבילת סיוע בת 73 מיליון שקלים, שעיקרה הטבות במס הכנסה –13%, הנחות בארנונה של 30%, סיוע בחינוך, סיוע בביטחון, סיוע ברווחה, סיוע בבריאות, סיוע בתשתיות, סיוע בשיכון וסיוע בשיקומי תשתיות. אותה החלטה מולאה פחות או יותר ב-50%.

הנחות במס הכנסה נתנו?

נתנו. משרד התמ"ת והחינוך לא ביצעו כלום ממה שהם התחייבו.

מי מחזיר את הארנונה לרשות?

משרד הפנים עם האוצר. שדרות יצאה למאבק של שבועיים כשהיא השביתה את העיר וסגרה אותה. היא עשתה זאת משום שממשלת ישראל החליטה לא להמשיך להכריז על שדרות כקו עימות. לפני כשלושה שבועות משרד ראש הממשלה החליט לדון בנושא הזה. הוא גיבש החלטה. ההחלטה הזאת התקבלה כהחלטת ממשלה אתמול. ההחלטה מדברת על כ48 מיליון שקלים שהולכים לסיוע במס הכנסה, ארנונה, חינוך, ביטחון, רווחה, תשתיות ובניית מכון טיהור שפכים לעיר שדרות. ההחלטה מתפרסת על פני 3 שנים.

48 מיליון כל שנה?

30% שנה ראשונה, 50% שנה שנייה ו-20% שנה שלישית.

48 ל-3 שנים.

30% מ48 האלה אושרו לשנת 2004, 50% לשנת 2005 ו-20% ל2006. יקחו חלק בהחלטה הזאת גם שדות נגב, אשכול, שער הנגב וחוף אשקלון. עיקר הסיוע שלהם ניתן בהנחות במס, בארנונה.

מה ההנחה במס הכנסה בנתיבות?

13%. יש לנו הבטחה לקבל הנחה של 25% במס. אני מאמין שיקיימו את ההבטחה הזאת. החלטת הממשלה קובעת ועדת מעקב על עצמה. אחת לחודש היא צריכה לקבל דין וחשבון לגבי מה בוצע ומה לא בוצע.

מה העזרה בשיכון ובתשתיות?

יש כאן את ההחלטה.

אנחנו נעביר לכם עותק של ההחלטה. הסיוע ניתן בעיקר לתושבים, לתעשיינים, לבניית מתקן לטיהור שפכים בסך 30 מיליון שקל. עיריית שדרות, שהיא בעצם העוגן החברתי, הכלכלי, הביטחוני נמצאת על שולחנו של משרד הפנים בדיון על תוכנית הבראה. העירייה נדרשת לפטר לאלתר 150 עובדים, ולקצץ 10 מיליון שקל מתקציבה.

בהחלטת הממשלה לא הוחלט להקפיא את כל פיטורי העובדים?

ראש הממשלה קרא לשר הפנים וביקש ממנו לבטל את התוכנית. שר הפנים אמר שהוא לא יכול לבטל. במעבר מ2002 ל2003 העירייה נפגעה ב-11 מיליון שקל. מה שעזר לנו לעבור את 2003 זאת אותה החלטת ממשלה של 27%, צעדי התייעלות שעשינו והלוואה על סך 11 מיליון שקל שלקחנו. ההלוואה הזאת זה שיעבוד של כספי העירייה לטווח ארוך. אני קורא לוועדת הכספים להתערב במשרד הפנים, על מנת למתן/לבטל את תוכנית ההבראה ולשפות אותנו באותם סכומים שחסרים בתקציב העירייה שחסרים לשנים 2004 ו-2005. להערכתי, כאחד שמבלה בשדרות, העיר לא מסוגלת לסבול מפוטר אחד. אני וראש העיר מאויימים. אנחנו לא מפחדים מאיומים. הצורך הוא צורך אמיתי וקשה. אין מקור תעסוקה לאותם מפוטרים.

מה אחוז האבטלה היום?

12.5%. אני הייתי מציע לראש העיר להודיע לממשלה שהוא לא מעוניין לקבל את הסיוע שלה. הסיוע הזה הולך להיות סיוע שיקלל במקום שיברך. ראש העיר צריך לתת תשובות. גם כדי לשלוח מונית למשפחה שנהרג לה הבן צריך תרומות. מי עושה את זה? כל היום תרומות? מדינה של בתי תמחוי? כל יום להתקשר לנדבן הזה ולנדבן ההוא? מספיק. ראש העיר הוא קבצן? יש ראש עיר שהוא כמעט בבחינת מפקד מוצב. הוא ואני חלוקים בדעתנו, כי הוא נגד ההתנתקות, אני בעד ההתנתקות. האם היו אומרים לאנשים שנמצאים במוצב החרמון שלא ישלחו להם את מנות קרב הטובות ביותר? היו אומרים להם שמנות הקרב עם השמנת יישארו בקריה ולהם ישלחו את מנות הקרב הדחוקות והדחויות? זה מה שקורה במדינת ישראל. שמים אותם במוצב הקדמי עם התנאים הכי בלתי אפשריים לתפקד. כשמדינת ישראל רוצה להכריז על מצב חירום היא יודעת לעשות את זה, אפילו בנושאים של אבטלה. כשפעם היו מכריזים על יישוב כמוקד חירום לאומי מבחינת אבטלה, היו מכנסים כאן את כולם. אני זוכר שהחליטו להעביר את "אינטל" לקריית גת. "אינטל" אמרה שהיא לא עוברת לקריית גת אלא אם ישימו 650 מיליון דולר על השולחן.

כמה תושבי קריית גת עובדים ב"אינטל"?

זה לא קשור.

מישהו קיבל מענק יפה.

אתה יודע כמה מהנדסים יצמחו בעקבות העובדה ש"אינטל" שם? יכול להיות שאין היום בקריית גת מספיק מהנדסים, אבל בעוד 5 שנים יהיו. כרגע אנחנו דנים על המדיניות. ההחלטה להקים את "אינטל" בקריית גת, להקים את "מוטורולה" בערד היתה החלטה של מדיניות. בזמנו היתה החלטה להקים 3 מפעלי אלקטרוניקה יותר קטנים בשדרות. ברגע שרף האבטלה עבר את ה-10%, הממשלה היתה מכריזה על זה כמוקד חירום באבטלה. אתה יודע מה זה בשביל שדרות מפעל עם 1000 מקומות עבודה? זה יותר טוב מ-50 מיליון שקל. תושבים יתחילו לשלם ארנונה, יהיו שטחי מסחר שישלמו ארנונה. ראש העיר כל היום עוסק בלתת פטורים לארנונה למפעלים שמאיימים עליו שיעזבו. על מה מדברים פה?

יש אנשים בשדרות שמבינים שמדינת ישראל משתמשת במילים גבוהות אבל לא מתכוונת לשום מילה. אני לא רוצה להשתמש בביטויים יותר קשים. אני רוצה שהעניין הזה יבוא לידי פתרון. אני מציע לך, אדוני ראש העיר, לא להסתפק באותו מענק שניתן. יגידו שאתה מנצל לרעה את המצב הביטחוני? אתה יודע מה, אין לך במה להתבייש, אתה לא לוקח שום דבר לכיס שלך. שום בונוס לא מגיע אליך. אתה חייב לדרוש שתהיה תוכנית של משרד המסחר והתעשייה, שתהיה תוכנית של משרד הפנים. אני חושב שההמלצה הראשונה שלנו צריכה להיות שמשרד הפנים יודיע על כך שבשדרות אין פיטורים, שאי אפשר לזרוק אנשים לאזור שאין להם סיכוי למצוא עבודה. צדק הגזבר. זה שהגזבר אומר את זה זה לא פשוט, כי הגזבר מעוניין להפחית עלויות, מעוניין לצמצם. אני הייתי בטוח שמדובר ב48 מיליון שקל שמגיעים לתקצוב בחינוך, ברווחה, בשירותים, בתרבות, אבל רוב הכסף זה להנחות במס. מה נשאר לפעילות? בקושי 10 מיליון שקל פרוסים ל-3 שנים. על זה יגידו שעשו לנו טובה. לא צריך טובות, נהיה במוצבים לבד.

אני ביקשתי מיושב-ראש הוועדה לכנס את ועדת הכספים על מנת לתת את הגיבוי הדרוש להחלטות ממשלה. אחד הדברים שצרמו לי היה הנושא של האמבולנס, שיש ניידת אחת של נט"ן. לאורך השנה האחרונה היו החלטות לקצץ בנושא של הניידת. העיר שדרות בשעה 8:00 בבוקר לא היתה העיר של 8:10. הטיל נפל באזור עם החתך הסוציו-אקונומי הכי נמוך. הוא נפל בשכונה שכשאני הגעתי לשם הרגשתי את ארץ ישראל של העולם השלישי. גם ביקרתי בגן הילדים שם. מה שעוד יותר צרם לי שבאותו גן ילדים יש ממ"ד קטן שצריכים לדחוס בו 36 ילדים בעת התקפה כזאת או אחרת. אני לא מדברת על ההחזקה של התשתיות. כששוחחתי עם התושבים, אחד הדברים שהם אמרו לי זה שהם גאים להיות תושבי העיר שדרות, שהם לא יעזבו את העיר שדרות, שהם לא רוצים להיחשב כמקבצי נדבות. הם אמרו שהכי חשוב להם זה מקורות תעסוקה הרבה יותר ממענקים כאלה ואחרים שכן יוקצו, לא יוקצו. בהחלטת הממשלה הזאת ציפיתי לראות איזו שהיא חשיבה של מציאת פתרונות תעסוקה לאותם אנשים שיושבים בבית ולא עושים כלום, לאותם אנשים שיושבים בשכונה ולא יוצאים להרוויח את כספם כפי שצריך לעשות.

בזכות הישיבה שהתקיימה השבוע בממשלה אישרו את האט"ן שהיה קיים, גם הוסיפו אחד נוסף. אני מניח שישקלו לקראת 2005 אם להציב כלים נוספים או להסתפק באלה שקיימים. הסכום של הראשון לא תוקצב. השארנו אותו מתוך הבנה שבשדרות בתקופת החירום צריך אט"ן, למרות שיש אחד בשער הנגב ואחד בנתיבות. תקופת החירום חייבה שיהיה אט"ן נוסף ב-2004 כהמשך ל-2003.

צריך לקחת בחשבון שכל הנושא של אט"נים במדינת ישראל הולך לקרוס. הרשויות לא מסוגלות לשלם שליש מהעלות. בחלק מהרשויות פתחנו אט"נים בתקווה שהן יוכלו לשלם. כל הנושא הזה של האט"נים במדינת ישראל הולך לקרוס. מקובל במדינה שסוגרים את השירות, אחר כך מישהו מת ואז צועקים ופותחים את השירות ובא הכסף. כדאי שזה יהיה שעה אחת לפני שהמערכת הזאת תקרוס. משרד הבריאות מדבר, בממשלה זה מפעם לפעם עולה, אבל בסך הכל כל המערכת הזאת של טיפול נמרץ קורסת.

מאחר ובשדרות אמבולנס טיפול נמרץ מומן ב2003, אז גם המשכנו להחזיק אותו ב-2004 בתקווה שאכן יממנו אותו. אכן מימנו את הכלי הראשון שהיה קיים בשדרות ופעל בשדרות. הכלי הנוסף נפתח עכשיו בשדרות מתוך הבנה שרצוי שבמקום כזה כאשר האט"ן אחד עוזב, או יש אירוע כפי שהיה במקרה האחרון, יהיו שני אט"נים במקום. יש עוד אמבולנסים על ידי כוננים. אנשי הישיבה עברו עזרה ראשונה מתקדמת. יש קרוב ל-20 נהגים בישיבה הזאת. המצב בשדרות מבחינת מגן דוד אדום הוא בהחלט ברמה סבירה מאוד, מה עוד שאגודות הידידים שלנו באמריקה בונים תחנה חדשה בשדרות. רופא שלא הפסיק פעולתו ביוני שנה זו מחוסר מימון של המועצה, ימשיך להיות בתחנת מד"א בשעות שקופות החולים סגורות. הנושא כרגע סגור לשנת 2004. הייתי אומר שהנושא הכספי סגור גם בשנת 2005 במידה ויחליטו שמסתפקים באט"ן אחד. סך הכל המצב סביר. הנגב במצב טוב, נתנו לו עדיפות. אנחנו מחזיקים היום בנגב 11 אמבולנסים טיפול נמרץ, שזה מעל לרבע מה שיש במדינה, כאשר אחוז הפינויים בנגב הוא פחות מ9%.

אנחנו בינתיים סופגים. מישהו מחכה שנקרוס ואז נבוא לאוצר. בינתיים אנחנו נותנים את השירות. היתה החלטת ממשלה של קו עימות. הגענו ל-2004 עם הצעה ששוכבת ובכלל לא מגיעה לדיון. היתה הצעה להקצות את השיפור שהוחלט לתת בגבול הצפון, אבל עד עכשיו שום החלטה ושום אגורה לא ניתנה. נסגור אמבולנסים ואז נראה מה יהיה. כנראה שזאת הדרך שבה אפשר לקדם נושאים.

אם המטרה של הישיבה הזאת לתת גיבוי, אז להערכתי חבל על הזמן כי גיבוי כל המדינה נותנת לשדרות. הגיבוי לא יעזור הרבה. ראינו הרבה החלטות ממשלה לגבי העיר לוד. אני לא כל כך רואה שנעשה שם משהו. בשדרות המצב שונה לחלוטין, מדובר בקו עימות אמיתי. יש כמה סוגי קו עימות במדינת ישראל. שדרות זה קו עימות אמיתי. אני מציע שנסיים את הישיבה עם איזו שהיא החלטה, אולי עם המלצות למשרדים אחרים בנושאים מסויימים.

48 מיליון שקל לעיר שדרות זה יפה. אם יהיו פיטורים מהמועצה זה יהיה אסון, כי עוד מעט אנשים יתחילו לברוח משדרות. ראינו את זה במקומות אחרים. אוי ואבוי אם נגיע למצב שיש בריחת תושבים משדרות. אני מבקש שתהיה פנייה למשרד הפנים שלא יהיו פיטורים בעירייה. צריך לפנות למשרדי הממשלה שיהיו מעשים חוץ מהכסף הזה, כי הכסף הזה ל-3 שנים זה כסף קטן, זה כסף שלא פותר את הבעיה.

מה שאנחנו יכולים לעשות יותר טוב מהממשלה זה פריסת החובות לבנקים. אני לא חושב שהסיטואציה היא כזאת שהממשלה תגיע להסדר בלי לשים כסף. אם ועדת הכספים תקיים דו-שיח עם כמה בנקים, זה יהיה המון בשבילם. אנחנו בכינו על אנשים שפוטרו בעקבות ההתייעלות האחרונה.

בזמן שעיר נמצאת במצב ביטחוני קשה, הכבוד העצמי של התושבים הוא הדבר הכי חשוב לתחזוק. כולנו מכירים את שדרות. מדובר באנשים חרוצים, באנשים חמים. תן להם עבודה. צריך להעביר X מפעלים. אולי צריך עידוד מיוחד לזמן קצוב של שנה. יש הייטק שלא צריך מהנדסים, אלא חלוק, מזגן ועבודה שאפשר לעשות הסבה. יכול מאוד להיות שאם אתה מעודד הרצלייני לפתוח ליין בשדרות אז הוא יפתח. אם נעשה את זה, הפרצוף של שדרות יהיה אחר.

צירפו להחלטה הזאת עוד מועצות אזוריות, כשהטענה של הצירוף היתה שמאחר והם יושבים במעטפת של חבל עזה והמצב הביטחוני קשה צריך למצוא להם פתרונות. עכשיו בקיץ אתה רוצה שתהיה תעסוקה לילדים, שלא יסתובבו ברחוב. צריך חיזוקים בנושא הביטחון, בנושא הרווחה. עם כל חילוקי הדעות, בגוש קטיף חיים בני אדם. חס וחלילה שלא יובן שאני חושב שצריך לעכב מיקרוגרם של תקציב למישהו. אני מדבר על דברים מינימאלים לשוטף. אתה לוקח תושבים שנמצאים בלחץ הכי גדול ברמה הביטחונית, ברמה הציבורית ואתה אומר להם שעד עכשיו הם היו סוג ז' , עכשיו הם גם לא ז'. צריך שיעבור איזה מסר מוועדת כספים שאומר שלא יכול להיות שבחבילת סיוע כזאת גוש קטיף תיעדר. לצערי הרב חלק מהתוכניות הן חלק מהגורם למצב הביטחוני הקשה.

אנחנו מסמפטים את הנושא של שדרות. אין פה קואליציה או אופוזיציה. אם נאמר שליבנו אתכם זה לא יהיה מספיק. אנחנו נקים צוות משנה, שיהיו חברים בו חברי הכנסת רוחמה אברהם, גורולובסקי, ג'ומס. הצוות ילווה אתכם בתקופה הקרובה מבחינת ביצוע הנושאים שהממשלה הבטיחה, ומבחינת העלאת נושאים שצריכים לבוא לסדר היום ולא נפתרו. הצוות הזה ימליץ בפני ועדת הכספים כיצד לנהוג. אני מאמין שנוכל לעזור לבעיה הקשה של תושבי העיר ושל העיר עצמה.

אנחנו דורשים להקפיא את הפיטורים בעירייה.

אתה מציע שנושא הפיטורים ברשות המקומית יוקפא עד אשר יגיעו להסכמות על תעסוקה אלטרנטיבית.

אנחנו הכנסנו בחוק ההסדרים שורה של יישובים עם הטבות מס. שדרות לא היתה שם. אני חושב שבקלות אפשר להחזיר אותה.

תצטרף לצוות הזה. אני מבקש מהצוות להיות במו"מ עם משרדי הממשלה, לתבוע את הדברים מהם. אם לא, תחזרו מיד למליאת הוועדה כדי שאנחנו נתבע את הדברים.






















3. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 18), התשס"ד-2004

אנחנו דנים בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 18), התשס"ד-2004.

עשינו בפברואר רפורמה בדלקים. הגדרנו דלקים שונים בהגדרות שונות. היה שם פרט מכס שהיה עליו שיעור מס קנייה כמו על קרוסין. כל הדלקים מתעדכנים פעם בשלושה חודשים, בהתאם למדד לצרכן. גם הפרט הזה צריך להופיע ברשימה, לכן אנחנו מבקשים להכניס אותו לרשימה. עכשיו הוא יתעדכן כל שלושה חודשים.

אנחנו מאשרים לכם את זה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00