כנסת פתוחה

תקנות הביטוח הלאומי (בנות שירות לאומי בהתנדבות) (תיקון והוראת שעה), התשס"ד-2004

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (211) 5
6/7/2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 211
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
‏יום שלישי, י"ז בתמוז התשס"ד (‏6 ביולי, 2004), שעה 11:30

1. תקנות הביטוח הלאומי (בנות שירות לאומי בהתנדבות) (תיקון והוראת שעה), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר
אריה אלדד
מתן וילנאי
אהוד יתום

עו"ד יואב ארבל - לשכה משפטית, משרד הרווחה
דוד כנפו - מנהל אגף לתפקידים מיוחדים, משרד הרווחה
אוטיליה ישי - מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי קרת - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד שי סומך - משרד המשפטים
רחל הרניק - מנהלת היחידה לשירות לאומי ויועצת ראש העיר למעמד האישה, עיריית ירושלים
צבי במברגר - עמינדב
ליפה פרידמן - בת-עמי
ידעיה לוין - בת-עמי
ירון לוץ - אגודה להתנדבות
יצחק לנגה - אגודה להתנדבות
מידד גיסין - יו"ר צבי

ג'ודי וסרמן
גיל שבתאי (מתמחה)

וילמה מאור

רשמה: אירית שלהבת



תקנות הביטוח הלאומי (בנות שירות לאומי בהתנדבות) (תיקון והוראת שעה), התשס"ד-2004

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר יומנו תקנות הביטוח הלאומי (בנות שירות לאומי בהתנדבות) (תיקון והוראת שעה), התשס"ד-2004. התקנות הוגשו לנו על-ידי שר הרווחה, חבר הכנסת זבולון אורלב. מי רוצה להסביר אותן?

התקנות האלה הן תיקון לתקנות שהעברנו ב-2002, ששינו את הגדרות השירות הלאומי ופירטו כל מיני דברים שלא היו מוגדרים עד אז בתקנות. בתקופה שעברה מאז התגלו כמה ליקויים קטנים שאנחנו מבקשים לתקן בתיקון הזה.

הראשון והעיקרי הוא סעיף 1. נתנו לגופים המוכרים, אלה שפעלו עד ניסוח התקנות, ארכה של שנתיים כדי להתאים עצמם. כדי לא לאסור את זה באמצע התהליך ולבנות את הכול מחדש אישרנו את המשך הפעילות שלהם ואמרנו שאנחנו נותנים לגופים המוכרים הכרה של שנתיים.

הסתבר שהשנתיים האלה לא הספיקו, בשל כמה סיבות, ויש גם ערעורים עקרוניים על העניין. הערעור העיקרי בא מצד עיריית ירושלים, שהיא לא עמותה כמו הגופים האחרים שרשומים. באה עיריית ירושלים אל שר הרווחה ואל כל השרים שהיו מאז וטענה שאנחנו הופכים עכשיו את הקערה על פיה ואומרים לעיריית ירושלים: ההכרה שקיבלת בזמנו היא לא הכרה טובה, אנחנו רוצים שתקימי עמותה. עיריית ירושלים אומרת שהיא מפעילה מערכת יפה של שירות לאומי והיא חושבת שלא צריך לשנות את המציאות שכבר קיימת לגביה.

אז מה אתה עושה כשאתה דוחה בשנה?

אני דוחה את העניין לעוד שנה כי אנחנו צריכים לחשוב על פתרון טוב. יש כמה דברים שלא מסתדרים לנו מבחינת הארכת הקבע ולכן אנחנו מבקשים לשנות את הסעיף הזה לשלוש שנים. השנתיים מסתיימות בספטמבר ואנחנו מבקשים להאריך את זה לשנה נוספת, עד ספטמבר הבא.

הם יתאימו את עצמם עד אז?

הם יתאימו את עצמם, או שאנחנו נמצא דרך להפעיל את זה בצורה אחרת. אני יודע שיש כאן בעיה.

כמה בנות שירות לאומי מפעילים בירושלים?

350 בנות ובנים.

בבתי-ספר?

לא. ברווחה, חברה וחינוך מיוחד. מעבר לכך, יש לנו גם קבוצה של צעירים בעלי צרכים מיוחדים שהשתלבו בשירות לאומי בצורה יפה מאוד.

הסעיף השני מתקן כמה דברים שהם לא בסדר בתקנות.

פסקה 2(1) מתייחסת ל"אזור". "האזור" על-פי הגדרות המוסד לביטוח לאומי זה יהודה, שומרון ועזה. היות ואנחנו סמוכים על שולחנו של הביטוח הלאומי בחוק הזה אנחנו צריכים לכלול את "האזור" כמקום שבו מי שעושה שירות לאומי מתייחס לישראל. במצב הקיים היום זה כאילו חוץ-לארץ ואז צריך אישור מיוחד.

הכוונה למי שעושה שירות לאומי למשל בלשכת הרווחה במעלה אדומים.

פסקה 2(2) – על-פי התקנות יש לנו ועדה מייעצת שחברים בה נציגי משרדי הממשלה השונים שמפעילים שירותים. כאן קבענו שיש להתייעץ עם שר הרווחה על המדיניות או הנושאים שעולים על הפרק מעת לעת. לפני כן נאמר בתקנה "באישור הוועדה" אך על-פי המלצת נציג משרד המשפטים, עו"ד אמנון דה-הרטוך, ועדה מייעצת לא יכולה לאשר אלא היא יכולה לתת ייעוץ. לכן אנחנו מבקשים לתקן את הסעיף הזה.

פסקה 2(3) מתייחסת לתקנה 8 לתקנות העיקריות. יש כאן רק עניין של ניסוח, במקום "חדלו להתקיים" יבוא "לא מתקיימים". זה מתייחס לסעיף הראשון, שאם התנאים לא מתקיימים בפועל אז אנחנו נפסיק את ההכרה בגוף.

פסקה 2(4) – בנוסח הנוכחי כל מה שקשור לשירות הלאומי כפוף להתייעצות עם הוועדה. על-פי המלצת עו"ד דה-הרטוך, אנחנו משנים את זה לנושאים שהשר ימצא לנכון להביא בפניה להתייעצות ולא כל נושא, כי אחרת אין לדבר סוף.

אלה הנושאים שאנחנו מבקשים לתקן.

אני מבקשת להעיר על התיקון האחרון של סעיף 2(4), שמתקן את תקנה 9(ב) לתקנות העיקריות. תקנה 9(ב) קובעת כדלקמן: "הוועדה המייעצת תמלא את התפקידים הקבועים לה בתקנות אלה וכל עניין אחר לעניין תקנות אלה". כלומר, לוועדה המייעצת יש סמכות רחבה לדון בכל נושא הקשור לשירות לאומי, יש לה סמכות להמליץ לשר. מה שמציעים כאן הוא להעביר את הסמכות של הוועדה המייעצת רק לדברים "שיביא בפניה השר להתייעצות עמה". השאלה אם ראוי לעשות את זה. אנחנו מכירים בחקיקה גם דגמים כאלה וגם דגמים אחרים. יש כאן צמצום הסמכות.

עד היום הוועדה היתה יכולה לדון בכל נושא.

אמר לנו עו"ד דה-הרטוך שלא מתקבל על הדעת שוועדה מייעצת תוכל להעלות כל נושא. זאת ועדה שדנה בסטטוס של הדברים ואם נושא מטריד את השר או את המשרדים הם יכולים להעלות אותו. יש פרוצדורה לפיה גם נציגים אחרים יכולים להעלות נושאים לדיון, לא רק השר.

אני יכולה להציג כמה מודלים.

נמצא כאן נציג משרד המשפטים?

זאת היתה העמדה של עו"ד אמנון דה-הרטוך, שהוא גם חבר הוועדה המייעצת, והוא לא נמצא כאן כדי לנמק אותה. אם תשאלו אותי אישית, אני יכול לחיות עם שני הדגמים.

זאת עמדת הממשלה או סתם רעיון של עו"ד דה-הרטוך? בדרך כלל, לפי ניסיוני, מצווה להתנגד לכל מה שמר דה-הרטוך רוצה.

דווקא כאן אנחנו לא מתנגדים.

למה?

כי אנחנו חושבים שזה פותח - - -

אם אתם לא מתנגדים, תבדקו את עצמכם.

קודם כול, מי שממנה את הוועדה הוא השר בעצמו. אתה נותן כאן לשר שני שסתומים: 1) הוא ממנה את הוועדה. 2) אתה נותן לו סמכות להיות האחראי היחיד לתכנים שיידונו בה.

השר ממנה את הוועדה אבל נשלחים נציגי המשרדים השונים.

בסדר, אבל הוא יכול לסכם עם כל שר איך הוא רוצה שהדברים יהיו ומי הנציגים והוא קובע מי יהיה היושב-ראש, ויש לו גם נציג שלו בעצמו ונציג המוסד לביטוח לאומי שהוא יכול לכוון אותו. זאת אומרת, יש לו כאן מעמד יפה מאוד בתוך הוועדה.

הוועדה המייעצת "תמלא את התפקידים הקבועים לה בתקנות אלה וכל עניין אחר לעניין תקנות אלה". היא לא יכולה עכשיו לדון נניח בבחירות בארצות-הברית כי זה לא שייך לתקנות האלה. היא דנה רק במה שקבוע בתקנות. אם השר היה מבקש את זה מאתנו, מילא אבל מי שמבקש את זה הוא מר דה-הרטוך, זה שונה.

זאת בקשה של שר הרווחה. הוא הציג את התקנות האלה.

לא היה ברור אילו דברים צריך להביא בפני הוועדה הזאת. בעצם כל דבר שקשור לשירות הלאומי קשור לתקנות האלה. לכן היה צורך להבהיר מה יובא בפני הוועדה.

אבל השר הוא בוודאי הממונה על העניין והוא יכול להביא כל נושא.

אתם רוצים להגביל את הוועדה רק לנושאים שיביא השר.

היום למשל נכתב בעיתון "הארץ" על עמותה בשם "שלומית" שממיינת את מי שפונה אליה. היא קבעה לה איזו מדיניות. אני לא יודע אם זה מעניין את השר אבל יכול להיות שנציג שר הביטחון ירצה להעלות את זה בוועדה. אז הוא לא יוכל?

הוא בוודאי יכול. קבענו נוהל כיצד יכולים להעלות נושאים לדיון בוועדה.

לפי התיקון המוצע כאן אסור לוועדה לדון בדבר אלא אם כן השר העלה אותו בפניה.

אם חבר ועדה רוצה להעלות נושא הוא צריך ללכת לשר או ליושב-ראש הוועדה ולבקש שזה יעלה?

בתקנה 9(ג) נאמר כדלקמן: "הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה". קבענו נוהל עבודה של הוועדה והחברים יכולים להעלות נושאים לדיון, אין שום בעיה.

זה סותר את האמור בתקנה 9(ב).

יש סתירה בין (ב) ל-(ג). תקנת משנה (ג) היא טכנית והיא קובעת נהלי עבודה ואילו תקנת משנה (ב) זה המהות.

למה אתם מציעים לתקן את זה? מה אכפת לכם? האם היו אילו בעיות בעניין הזה?

לא היו בעיות. זה דורש מאתנו שהוועדה תתכנס כל שבוע לדון על כל מיני נושאים.

נושאים שמעלים חבריה.

מי יושב-ראש הוועדה?

אני יושב-ראש הוועדה.

אז תקבל שעות נוספות ...

תמיד אמרתי שהדבר היחיד שמפריע לי בצבא הוא שיש חיילים. אתה אומר שהדבר היחיד שמפריע לך בוועדה זה שיש חברי ועדה. חברי ועדה זה אכן בעיה, אני מודה.

גברתי היועצת המשפטית, מה ההערה שלך לסעיף הראשון, על ההארכה משנתיים לשלוש שנים? זה סביר? עיריית ירושלים לא תעשה כלום בשנה הזאת.

בואו נשמע את גברת הרניק. תסבירי לנו מה דורשים מכם ומדוע זה לא מסתדר.

על-פי התקנות גוף שמפעיל שירות לאומי חייב להיות עמותה, גוף שלא למטרת רווח. עיריית ירושלים היא עירייה, גוף סטטוטורי. לכן יש כאן איזה סתירה פנימית. אנחנו הקמנו בתוך עיריית ירושלים יחידה עצמאית שמנותקת משאר העירייה. אנחנו עובדים כמשק סגור.

השאלה היא מי מפעיל את השירות הלאומי. אדוני כראש אכ"א לשעבר יודע, היית בוועדת שפיר וכל מה שקשור לזה. בדרך כלל ההסדר הוא שיש עמותות שמפעילות את השירות הלאומי. עכשיו באה עיריית ירושלים, בגלל גודלה, בגלל יוזמתה, בגלל שהיא היתה בין הראשונים בעניין הזה ואמרה: אני לא רוצה להשתדך לעמותה, אני רוצה להפעיל את זה בצורה עצמאית.

עכשיו כל רשות מוניציפלית תגיד את זה.

השר לא חייב להתיר את זה. אנחנו מדברים על הסטטוס קוו.

כבר עשר שנים אנחנו עובדים כך.

הם עובדים כבר 10 שנים ומפעילים הרבה בנות שירות לאומי. בפני כל עירייה תמיד עומדת השאלה האם ליצור חברות עירוניות או להפעיל את העניין בעצמן.

אז בואו נחריג את ירושלים כמקרה מיוחד.

אנחנו מוכנים לעשות את זה.

פרט לירושלים, מי עוד יש?

יש התעניינות בעיריות אחרות ויש בהן כל מיני אנשים שעוסקים בזה אבל עד היום הם לא ביקשו הכרה. אחד היועצים המשפטיים אמר לנו: אם כבר מאפשרים לעיריית ירושלים אז צריך לפתוח את זה בפני כל העיריות. אמר השר: אני לא רוצה להכיר בכל העיריות. יש היום יוצא מן הכלל אחד, עיריית ירושלים, אני מוכן שירושלים תמשיך לפעול כך. אני לא רוצה לפתוח את זה למקומות אחרים.

דבר כזה יעמוד במבחן משפטי?

היום התקנה קובעת שזאת חייבת להיות עמותה רשומה בישראל. אלה התקנות שאושרו בשנת 2002, נחתמו על-ידי השר ואושרו על-ידי הוועדה הזאת. קיימת בעיה לגבי גוף אחד שפועל כבר כמה שנים ורוצים לתת לו הכרה.

יש לו הכרה.

רוצים לאפשר לו להמשיך לפעול. הדבר הנכון לעשותו כנראה, ואולי לא עכשיו הזמן לעשות אותו כי צריך מישהו לחשוב על כל האופציות, הוא לאפשר איזו הוראת מעבר ולקבוע שגוף שפעל במשך כך וכך שנים בתקופה קודמת לפי ההנחיות הקיימות יהיה רשאי להמשיך לפעול.

זאת תשובה שתיתן לכאורה מענה רק לירושלים.

שתיתן מענה לכאורה לאותם גופים שלא עומדים בזה. אבל שוב, צריך לבחון את כל הגופים שלא עומדים בדרישות התקנה הזאת, שהם לא עמותות, לראות אם ראוי להחיל את זה על כולם. לכן לא הייתי מציעה לעשות את זה כרגע כי יכול להיות שגופים נוספים לא עומדים בתנאי. אבל זאת הדרך לפעול כאשר מסדירים משהו לפי הנחיות חדשות וקיימים גופים אחרים שיש הצדקה עניינית להמשיך ולהכיר בהם.

נראה לי שזה עדיף מאשר להוסיף עכשיו עוד שנה.

צריכים שנה כדי להיערך לעניין.

זאת הכוונה שלנו.

צריך לבחון את כל הגופים, לראות אם זאת הדרך הנכונה.

אני מציע שאנחנו נאשר את זה כעת לשנה אחת אבל אני מבקש ממשרד הרווחה לא להשאיר את זה לעוד שנה כי אם תבקשו שזה יוארך ל-4 שנים אנחנו כבר לא נרצה להאריך יותר. במהלך השנה הנוספת תקדישו לעניין הזה מחשבה. אם תשכנעו את עיריית ירושלים להקים עמותה, מה טוב. אם עיריית ירושלים תתנגד להקים עמותה אז אתם יכולים להוסיף סעיף בחוק, לפיו "כל מי שפעל במשך 10 השנים האחרונות דינו כדין עמותה". זה יכסה את מי שצריך.

אז למה צריך עוד שנה?

צריך לבחון את כל הגופים האחרים שזה ישפיע עליהם.

אנחנו מתכוונים במהלך השנה הקרובה לעשות עוד שינוי מהותי מאוד.

אנחנו מבקשים שבשנה הזאת לא יאושר גוף נוסף. אנחנו באים לפתור את הבעיה של עיריית ירושלים.

עיריות – לא, אבל גופים נוספים – כן, לפי התקנות.

מי שעומד בחוק – אני לא יכול להגיד לך מה לעשות. אבל בשל העניין היוצא מן הכלל של עיריית ירושלים אל תנצלו את זה להכניס כל מיני גופים אחרים שלא עומדים בחוק.

אין בכלל אפשרות כזאת כי זה רק למי שהוכר כבר לפני התקנות האלה. זה הוראת מעבר.

מה המשמעות לגבי גוף שהוכר עוד לפני התקנות אך חלפו השנתיים והוא לא עומד בדרישות?

לכולם זה יוארך באופן אוטומטי לשלוש שנים.

פרט לעיריית ירושלים יש עוד גופים?

יש 7 גופים. עיריות – יש רק אחת.

עיריית ירושלים עובדת כבר 10 שנים ורוצים לאפשר לה – בגלל שהיא עובדת כבר 10 שנים ובגלל שיש לה 350 בנות – להתארגן ולכן צריך הוראת מעבר. זה הרעיון ולכן צריך שנה. השאלה מה ההתייחסות לגופים שלא עובדים 10 שנים אלא רק שנה-שנתיים ולא עומדים בדרישות שנקבעו בתקנות. האם ההארכה של שנה תחול גם עליהם?

הם לא עומדים בתנאים של התקנות או בתנאים אחרים?

האם ההארכה גורפת?

יש גופים כאלה?

כן.

מר כנפו אומר שאין.

עיריות – אין עוד אחרות. הם מדברים עכשיו על גופים מוכרים קיימים שספק אם הם עומדים בתנאים הבסיסיים של התקנות. ההארכה הזאת משנתיים לשלוש שנים תחול גם עליהם. אנחנו לא נעשה הבחנה ונגיד שלעיריית ירושלים אנחנו מאריכים ולגופים האלה לא מאריכים.

יש הבדל מהותי כי עיריית ירושלים באמת עובדת כמו שצריך.

אני מבקש שתיתן לי דוגמאות.

אני יכול לתת דוגמאות אבל אני לא רוצה להיכנס פה לשמות, זה לא בית-דין שדה. אני חושב שלא זה המקום לבדוק עמותות ולהגיד מי לא עומדת בדרישות.

זה לא כדין אבל זה כן המקום לבדוק את העניין, עם כל הכבוד. כמו שיש צה"ל אחד, המטרה של הממלכה היא שהשירות הלאומי יתחזק. חלק מהחיזוק שלו זה היוקרתיות שלו. אם 84 עמותות עוסקות בזה אז היוקרה מתמסמסת. אז 84 נותנות 84 סוגי תעודות ואישורים. כל הרעיון הוא שיש גוף מקביל ואז הבת יודעת: אני לא הולכת לצבא, אני הולכת לשירות לאומי. אנחנו לא הגענו לימות המשיח שתהיה עמותה אחת, וכך צריך היה להיות, אז יש לנו 7 עמותות פעילות. אנחנו לא רוצים לקום בעוד שנה ולמצוא 14 עמותות. לכן זה כן המקום לבדוק את העניין. אם יש כמה גופים שעוסקים בעניין הזה מלכתחילה, והם כבר מקובלים וידועים, וכל הכבוד שהם פתחו בעניין הזה, אז אנחנו אומרים שיש לפטור אותם. אבל שעל הרכבת הזאת יעלו עכשיו עוד כל מיני ארגונים, בגלל שהוספתם עוד שנה? עד כה הם לא עברו את הרף אז הם צריכים ללכת. לכן אני מבקש שתיתן לי דוגמאות. אם תיתן לי דוגמה שדומה לעיריית ירושלים, אני אבין. אם זה איזה גוף שהתחיל היום להתארגן, זה משהו אחר.

אתן דוגמה. יש עמותה שהיום כלולה בין הארגונים המוכרים ועומדת על סף ה-250. האם נפסול אותה היום בגלל שאין לה עדיין 250 או שהיא תיהנה מההארכה הזאת לשנה נוספת כדי להתגבש ולהשלים את ה-250? אני חושב שיהיה לא הוגן לפסול אותה ולתת לעיריית ירושלים את האישור להמשיך.

ומה תעשה בעוד שנה?

אם בעוד שנה הם לא יגיעו ל-250 נפסול אותם.

למה בעוד שנה יהיה הוגן להכשיר את עיריית ירושלים ולא את העמותה האחרת? הרי הם לא ידעו שאתה מתכוון לתת להם עוד שנה. הם ידעו שיש להם שנתיים להתארגן ולא הצליחו למלא את הדרישות. הם צריכים עכשיו לחבור עם אחת העמותות הקיימות.

הם לא ידעו אבל הם יידעו. הם יטענו שהם מופלים לעומת עיריית ירושלים ואנחנו נצטרך להצדיק את ההחלטה הזאת.

בשבע העמותות האלה, בחלק מהן יש פחות מ-250 בנות שירות לאומי?

רק באחת מהן יש פחות מ-250.

אם מכשירים אותם אז נשאר בדיוק אותו מספר גופים. נכון?

אם מאריכים בשנה אז יש לו עוד שנה להתמודד עם זה.

מדובר על עמותה שנקראת ש"ל – "שירות לאומי אזרחי", והיא פועלת בצפון.

היא רחוקה מ-250. בסך הכול אנחנו משתדלים שהפעילות של העמותות תהיה מתואמת היטב אבל אנחנו נתקלים היום בכל מיני תופעות שלא הכרנו בעבר בשירות הלאומי, כמו מסחור. אני חושב שההארכה בשנה, למפעל השירות הלאומי בוודאי לא תועיל.

אנחנו רוצים לפתור את הבעיה של עיריית ירושלים ולא את כל הבעיות. אם יש מי שלא הצליח למלא את התנאים בתוך שנתיים לא צריך לתת לו פריבילגיה. עיריית ירושלים – יש לנו יחס טוב לבירה. מה גם שעיריית ירושלים פועלת כך כבר עשר שנים ולא היו תלונות. אז אין כאן בעיה. לכן אנחנו רוצים לפתור את הבעיה של עיריית ירושלים ושעל הפתרון הזה לא יטפסו גם ש"ל, מר אמנון דה-הרטוך וכל מיני דברים כאלה. לכן אני מציע שיימצא כאן פתרון לעיריית ירושלים.

צריך למצוא דרך להחריג את עיריית ירושלים.

אני חושבת שהשר צריך לשקול את כל הנסיבות. אם זה האגודה שצוינה כאן שיש לה פחות מ-250, הוא צריך לחשוב אולי גם לגביה לעשות החרגה. אינני יודעת כמה שנים היא פועלת אבל אם למשל היא פועלת כבר 10 שנים - - -

היא פועלת 3 שנים.

היא פועלת לפני תחילת התקנות.

אני חושבת שלא נכון שהוועדה תפעיל עכשיו את שיקול דעתה במקום שיקול הדעת של השר, האם להחריג לתקופה מסוימת או להשאיר את ההוראות הקודמות שחלו לפני תחילת התקנות רק לגבי גוף כזה ולא לגבי גוף אחר, רק לעניין עמותה ולא לעניין שאר המתנדבים וכולי. או שמאריכים לכולם או ששולחים את המשרד הביתה לעשות שיעורי בית ולבוא לכאן עם פתרון אחר. אני חושבת שאין לוועדה די נתונים לקבוע הוראה פרטנית רק לגבי גוף אחד ולא לגבי גוף אחר.

למה? הרי סביב השולחן הזה אין שום מחלוקת על הפעילות של עיריית ירושלים. מצד שני, כל שאר הגופים לא עמדו בהוראת המעבר. לכן אם נמצא כאן נוסחה שתשאיר את הוראת המעבר לשנתיים ותאמר את מה שרצינו לומר: "וכן כל גוף שפעל משנת 1994" למשל, או "שפעל 10 שנים" – מדוע לא? אם נפתור עכשיו את הבעיה של עיריית ירושלים אז אפשר להתקשר לשר ולשאול אם הוא מסכים לכך.

אני חושבת שאין בפני הוועדה את כל הנתונים. יתכן שיש עמותה אחרת שפעלה 9 שנים.

אבל נמצא כאן האדם שעוסק בזה במשרד הרווחה, מר כנפו.

הוא אומר בעצמו שלא כדאי עכשיו לקבוע כללים לגבי עמותות, שיש לו כמה וכמה עמותות.

אנחנו לא הולכים לקבוע עכשיו כללים שונים. כפי שאמרתי, המדיניות הזאת, על ההארכה בשנה נוספת, היא בהסכמת השר.

התחלתי להגיד שבמהלך השנה הזאת אנחנו רוצים להעביר את כל נושא השירות הלאומי מחוק הביטוח הלאומי לחוק עצמאי שיגדיר את השירות הלאומי והתקנות ישתלבו בו.

פרט לעיריית ירושלים, שנעמיד אותה לרגע בצד, כל שאר הגופים לא עמדו בעניין של שנתיים. הם היו צריכים להיות עמותה, היו צריכים להפעיל 250 בנות שירות לאומי.

כולם עומדים בדרישות. גם ש"ל עומד בדרישות.

אז הוא מוכר. אז למה צריך להאריך משנתיים לשלוש שנים?

ההארכה היא לשלוש שנים לכל הגופים כי אנחנו לא יכולים עכשיו לתת תשובה לעיריית ירושלים ולכתוב בתקנות "עיריית ירושלים".

אפשר לומר: "מי שפועל עשר שנים".

אולי זה 15 שנה?

זאת הסיבה שדנים כאן.

לא נתקן תקנות באופן מהותי במסגרת הדיון בוועדה. יש הליך מסוים שצריך ללכת בו.

כדי לתת לעיריית ירושלים את מה שמגיע לה אנחנו מכשירים את השרץ.

עיריית ירושלים היא יוצאת מן הכלל אבל אני לא יודעת אם אין עוד מישהו שהוא יוצא מן הכלל במקום אחר.

אני לא אפעל בניגוד לעצת היועצת המשפטית. לא נאשר עכשיו את התקנות. אתם תבואו לדיון אצל השר. המטרה שלנו היא להחריג את עיריית ירושלים על-ידי מציאת נוסחה כבר בתקנות האלה, למשל "מי שפועל 10 שנים" או "מי שהתחיל בפעילות לפני שנת ...". אנחנו לא רוצים את סעיף 2(4) ולא מעוניינים לתת הכשרה למי שלא הצליח למלא את הדרישות בתוך שנתיים. אלא אם כן השר יבוא ויגיד שאין לו ברירה, הוא חייב, הוא הבטיח, אני לא יודע מה.

לכן כרגע אנחנו לא נאשר את התקנות. אתם תציגו בפני השר את שתי הבעיות הבאות:


1) אנחנו מבקשים להחריג את עיריית ירושלים כבר עכשיו. מי שלא הצליח למלא את הדרישות בשנתיים הללו – לא להתיר לו, אלא אם כן יש כאן מקרה יוצא מן הכלל שהשר יבוא ויגיד שאין לו ברירה. בשנה הזאת יכול להיות מצב שמי יודע מי יתפרץ אל תוך העניין.

2) אנחנו מבקשים למחוק את סעיף 2(4).

התקנות האלה הן במסגרת תקנות הביטוח הלאומי. השר נתן לנו את כל הסמכות ואני חושב שהוא יהיה בדעה שאני אומר היום. אנחנו מבקשים להאריך את זה בשנה כדי לתת לנו אפשרות לעשות את כל השינויים עליהם אנחנו מדברים. להחזיר אותנו עכשיו לדיון ואחר-כך נצטרך להביא את זה גם לאישור המוסד לביטוח לאומי, זה ייקח עוד כמה חודשים ואז אנחנו ניכנס לתקופה שאחרי ספטמבר. אנחנו מבקשים לא להגיע לכך שהגופים יפעלו בצורה לא חוקית. אני מבקש לאשר את התקנות ואנחנו נתקן את זה במהלך השנה.

את פסקה 2(4) אנחנו מוכנים למחוק, זה לא עקרוני.

כבר מחקנו את זה.

איך נוכל לחייב את השר לדון בכל עמותה כזאת שלא עומדת בקריטריונים לגופה, לא באופן אוטומטי?

אנחנו עושים את זה. כל העמותות נבדקות הלכה למעשה.

העמותות האלה נמצאו בתחרות. הן אומרות: גמרנו את השנתיים, למה אתה נותן להם עכשיו עוד שנה? הם לא עמדו בקריטריונים. תן לנו לפעול. למה אנחנו צריכים תחרות כזאת?

אולי נציגי העמותות האחרות אומרים שאותה עמותה לא עומדת בקריטריונים אבל זה לא מה שאני אומר.

אם הם עמדו בקריטריונים אז תנו להם אישור.

אם אני מאריך את זה בשנה אני לא צריך לתת אישור.

אם הם עומדים בקריטריונים אז אתה לא צריך להאריך בשנה.

אני כן צריך להאריך בשנה כי זה חלק מכל הפרוצדורה. כל הארגונים מקבלים את השנה הנוספת. אנחנו בדקנו את כל העמותות וקשה לנו לפסול את העמותה הזאת מסיבות אחרות. לא שאנחנו מתכוונים להאריך להם, זאת לא הכוונה. אבל אני אומר, לא יתכן שבדיון כזה אנחנו נפסול עמותה. לא הגענו למסקנה שהם לא עומדים בקריטריונים.

יש גם מאות בנים ובנות שרשומים שם לקראת השנה הבאה.

הבקשה הראשונה לא היתה לפסול אבל פרט לכך, אתה מחטיא את המטרה האמיתית. המטרה האמיתית כפי שהוצגה כאן היא לעזור לעיריית ירושלים, זה נאמר חד-משמעית. למה ליצור עכשיו מטרות אחרות? אם לא זאת המטרה אז שים את כל המטרות על השולחן. אם זאת היתה המטרה אז בואו נתייחס למטרה הזאת בלבד.

זאת לא המטרה בכלל.

אנחנו לא נאשר עכשיו את התקנות. אני רוצה להתייעץ על כך עם שר הרווחה.

אני מבקש, אם אפשר, לקבוע דיון נוסף בהקדם.

כן, בוודאי.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:07