בית העלמין באשקלון

5
הועדה לפניות הציבור
6.7.04

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני





פרוטוקול
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שלישי, י"ז בתמוז, התשס"ד (6.7.04) שעה 12:00

בית העלמין באשקלון

חברי הוועדה: היו"ר מרינה סולודקין
יגאל יאסינוב
יצחק כהן
יעקב מרגי
יולי תמיר

פנינה סלומון – מנהלת מחלקת קבורה, משרד ראש הממשלה
יעקב סלמה – מנהל האגף לעדות דתיות, משרד הפנים
שמעון נבון – מינהל גימלאות, המוסד לביטוח לאומי
אלי יפרח – מנהל חברה קדישא, המועצה הדתית אשקלון
אינה נסיבולין – התאחדות עולי ברית המועצות
רעיה אדלשטיין - התאחדות עולי ברית המועצות
ולדימיר לוייב - פונה

שלומית קאולמן

חבר המתרגמים בע"מ
















בית העלמין באשקלון

שלום לכם, אני רוצה לפתוח את הישיבה של ועדת פניות הציבור. אני חברת הכנסת סולודקין ממפלגת הליכוד עכשיו. הרב אייכלר הסכים שתהיה ישיבה של בית הקברות ללא-יהודיים באשקלון וביקש ממני להיות יושבת הראש של הישיבה. לפני שאתם פניתם לחברת הכנסת לשעבר סופיה לנדבר ואליי, הרבה אנשים מאשקלון , קריית גת ומקומות אחרים, היו תלונות על מצב של בית הקברות ללא-יהודיים באשקלון, שהוא מאוד לא בסדר. ואנחנו קיימנו כאן בעזרת ולדימיר את הישיבה וגם סיור בבית הקברות גם באשקלון, גם היינו בקריית-גת אני חושבת וגם בבאר-שבע – במנוחה נכונה.

אחר כך היינו עם נציגים של משרדים שהיו בישיבה, החלטנו צעדים, איך לשפר את המצב, איך לשפר את מה שיש, במיוחד באשקלון שאני גם חושבת שהעיר הזאת גם מקבלת פניות יום יום מתושבי אשקלון והאיזור. אחר- כך אתם יודעים שעברנו הרבה מאוד אבל חייבים שינויים גם בממשלה וגם במשרדים ולזמן מה אנחנו איבדנו את הכתובת בגלל ההתפרקות של משרד הדתות
ואני עוד פעם התחלתי לקבל את פניות הציבור בשטח שהמצב לא השתפר. והסיבה העיקרית לכינוס הועדה, הייתה פניה של חברת הכנסת סופיה לנדבר שהיא יושבת ראש של התאחדות ליוצאי ברית המועצות, שארגון שלה גם מקבל פניות אלה, ואי אפשר להסביר לאנשים אחרי שנתיים שהכנסת עשתה תשומת לב לכל המצב של בית הקברות ששיפרו בשטח מינימלי, ואין קו הגיוני שזו מצווה יהודית בין הראשונות במעלה בחלקה של לא יהודים באשקלון. אז היום אנחנו בועדה שלנו מתכוונים לשמוע איזה שינויים יש. דבר שני – איזה משרדים צריכים לעשות כל דבר כדי לגמור ולסיים את העניין בכבוד, כי אני חושבת – עבר זמן, וזה לא רק לא כבוד לציבור שמשפחות שלכם רואים את המצב. זה גם לא כבוד למדינת ישראל, למשרדים וגם לעיר אשקלון וגם לכולנו. אז אני רוצה עכשיו לשמוע את המשרדים.

אולי את הפונה – הוא יוכל להסביר את הבעיה.

אתה יכול לדבר עברית?

לא.

את תתרגמי את מה שהוא אומר.

(דבריו מתורגמים מרוסית).

אני פה כנציג של אנשים שבנם קבור שם באשקלון. בשנת 2002 פניתי לחברת הכנסת סולודקין.

הוא לא היחיד שפנה .

כתבתי לה מכתב עם כל הבעיה שקורה שם בבית הקברות באשקלון. העניין הועבר לוועדה לפניות הציבור שישב בה לנדאו.

והיתה תקשורת בשפה הרוסית ובכל ברית המועצות לשעבר הראו את מצב של בית הקברות באשקלון, עם המשפטים הנכונים איך זה נראה.

אחרי שפירסמו את העניין בתקשורת, פנו אלי הרבה מאוד אנשים שהמשפחות שלהן קבורות באשקלון. חשוב מאוד שהדבר ייכנס לסדר היום כי הם לא יודעים את השפה ולא יודעים למי לפנות ולא יודעים מי יוכל לעזור להם.

אני מבקשת לדעת מה קורה שם היום.

יש הזנחה בבית הקברות. עובדים מסביב לבית העלמין. אין גדר, יש כביש, עושים חלוקה בין הקבורה היהודית לקבורה הלא-יהודית. יש כניסה נפרדת לבית הקברות, מסביב. אף אחד לא מתייחס למה שיש בפנים. חלק מהמצבות שיפצו. המשפחות - מי שהיתה להם יכולת כלכלית שיפצו לבד את המצבות. אנשים שמגיעים לא יכולים לראות את מה שקורה והחליטו לשפץ את זה בעצמם מי שיש לו יכולת כלכלית. המשפחה הזאת שיפצה את המצבה של בנם, עכשיו עשר שנים, אני פגוע מאוד. גידלתי זקן ואמרתי: כל עוד המצבה לא תשופץ לא אוריד את הזקן.

יש שאלות לחבר הכנסת מרגי.

כללית החלקה היא לא יהודית?

בית העלמין באשקלון נפתח בשנת 6-1985 ונפתחה שם חלקה לא יהודים. התיקצוב שלה היה בידי חברת איי. אס. מתל-אביב, והאחריות לקבורה.

שעכשיו בבית משפט, נכון?

נכון.

גם אנחנו תרמנו לזה שהיא בבית משפט עכשיו.

אנחנו לא תרמנו בזה לכלום ...

אני אומרת, שזה מושחת לגמרי, שזה גם פלילי ואז גם פנינו לרשויות, למשטרה, ולכל מיני גורמים.

חברת איי. אס. טיפלה בכל הקבורה כשנתיים בערך או שנה וחצי, היום זה בבית המשפט בבאר שבע. מה שקורה במשפט על מה שקורה באשקלון זה למעשה על עבירות פליליות של אנשים מועצה הדתית ועובדי החברה. עכשיו, נכון שחלק משירותי הקבורה שניתנו על ידי המועצה הדתית "לילך" ואיי. אס., גם זה נתון עכשיו בתביעה משפטית בבית המשפט.

זה היה ביולי 2002.

ואז התקבלו מספר תלונות. תבינו – כל העניין של כניסת המצבות היא בעיה של ריכוז טוטאלי. זה לא משנה אם אותם עשרים או שלושים מצבות היו שוקלים אותם היום והיום מבצעים אותם ועושים עבודות ניקוז בעשרות אלפי שקלים, זה לא היה פותר את הבעיה.

בגלל מיקומו של בית העלמין שנמצא במידרון הנמוך של בית העלמין. יש לנו עכשיו שוב עבודות ניקוז די נרחבות. צריך להרים אותן היום בשטח היות ולפני חודשיים אני ראיתי את התוכניות. התוכניות יקרות מאוד, של מאות אלפי שקלים. זה לא שיקול הצבא או אחד או שניים מאחר ותהיה בעיה נוספת, שתבינו, אם לא יעשו את עבודת התשתית מסביב, כבישים, שבילים, נקזים, כל מה שצריך כדי שיהיו תנאים נורמאלים של בית עלמין נורמאלי, אצל בית עלמין יהודי כמו אצל בית עלמין לא יהודי, לא עשינו שום דבר.


באשקלון יש מלא מצבות שקרסו. בקרית-גת קרסו מאתיים מצבות. זו לא הבעיה. הבעיה היא בעיה כללית, בעיה של עבודה בנושא תשתיות בבתי עלמין. ולכן, עד היום אני מבין שנותרו בסביבות שנים-עשרה מצבות פגועות בצורה קלה עם נטייה, מה שנקרא ותשעה במצב הרבה יותר קשה והרבה יותר מסובך.

את הנתונים האלה אנחנו ראינו. יש לנו דו"ח טוב מאוד מהמצב הנוכחי.


עשרה מצבות כבר אותרו. משפחות הנפטרים לשם שיוך המצבה. שתים עשרה מצבות – משפחות הנפטרים טרם אותרו ולכן אמנם הן זקוקות לשיפוץ קל, כך שאף אם לא תאותרנה משפחות הנפטרים אין כל בעיה לשפץ. ואתה אמרת, עשרה כבר נשארו?

תשעה.

תשעה. תשעה מצבות? משפחות הנפטרים טרם אותרו ומצב המצבות קשה ויש לפרקן. יש לנו נקודה, אבל מה שאני אומרת, איתור של משפחות נעשה עם פרסומים בעיתונות.

עשינו פרסומים. אני ביקשתי בזמנו, לפני שנתיים שיפרסמו בבית העלמין ועל בית העלמין ובכל מקום מודעות כאלה למקרה שיש מצבות כאלה שיש משפחה שהמצבה שלה קרסה נא לפנות לטלפון איקס או למשרדי המועצה הדתית. אבל לא זאת הנקודה, שתבינו את זה.

הנקודה היא כסף לתשתיות.

לא, לא. הנקודה היא אחרת. מצבות ויסוד המצבות הן באחריות המשפחה. המדינה לא ממנת לא את נושא המצבות ולא את יסוד המצבות, קרי, אם הולכים לקבלן מצבות שמבצע עבודה לא טובה ותשתית רעועה, עם בעיה של גשם אפילו הכי פשוט שיכול לקרות, יכול לנתק את המצבה, וזאת נקודת הנחה חשובה. לכן הנושא של שיקום מצבות הוא בעייתי בכל הארץ. יש לנו מאות אלפים של מצבות בישראל, ואני מתחייב על המספר מאות אלפים, יש לנו בעיות קשות. יש קריסה בצפת, בהר הזיתים. השיקום של המצבות שקורסות עולה הון תועפות.

זה לא הון תועפות.

אני אישית לוחץ על הרבה חברות קבורה במדינת ישראל לממן מהמקורות שלהן את המימון. אנחנו מנסים לדבר על ליבם, מכספם שיבצעו את העבודות. ישנם מקרים מיוחדים שהם כן מקימים מצבות, ואני אסביר את זה בצורה מסודרת. רק אדם עני גמור, שיש לו קרוב משפחה בישראל שזה, הורה, בן זוג או ילדיו של הנפטר, במשך שתים עשרה חודשים מיום הקבורה לא הוקמה מצבה, אנחנו מממנים, יותר נכון – אוצר המדינה באמצעות כספי הביטוח הלאומי מממנים את המצבות האלה. מי מקים, איך שמקימים – הכל מתבצע דרך החברות הקוברות. דהיינו – אם זה החברה באשקלון, אז זה באשקלון. לאלה שיש משפחות, ויש בני זוג, ויש ילדים ויש הורים שהמצבה הוקמה על חשבונם והמצבה קרסה עקב תשתית רעועה שקבלן המצבות הקים, זו בעיה ללכת לקבלן המצבות.

אבל שמעון, תסכים איתי, זה ניקוז, זה לא קבלן המצבות.

לא. אני אומר, לא הבנת אותי. למה אני אומר שביקשתי שיעשו את הנושא של ניקוז שם – כי היא, זה לא שהיא לא הייתה קיימת. הייתה בעיה, אם תשימו לב, בבית העלמין באשקלון, על משטחי הקבורה יש סחף. בשביל למנוע את זה ביקשנו לעשות עבודות ניקוז מתחת לאדמה. לעשות שינוי מעברים ושינוי שבילים בצורה מסודרת וגם שבית העלמין ייראה בצורה מכובדת.

וסיימתם עם העבודה הזאת?

העבודה לא הסתיימה, זה ייקח עוד הרבה זמן, אולי חודשיים, שלושה, אבל אני ביקשתי שיסיימיו אותה עד החורף.

עד החורף?

כן.

אתם בטוחים?

המימון, תבינו – הוא בא ממני, מהביטוח הלאומי, המימון הזה נעשה על ידי משרד הדתות, על ידי משרד ראש הממשלה והוא שמימן את זה.

אני אישית פניתי לראש הממשלה ולמשרד ראש הממשלה כמה פעמים.

זה לא משרד השיכון?

לא.

כן, כן. פנינה סלומון נציגה של משרד ראש הממשלה.

אני רוצה לחזק את שמעון ולעודד, אולי זה יעודד את המשפחה שהתלוננה, ואני הייתי שם בשטח וראיתי, ומתוקף תפקידי שאני מטיילת בכל הארץ, אני מטיילת בכל הארץ, שהמצב של היהודים לא פחות רעוע מהמצב של הלא-יהודים.

זה משמח.

לא משמח. אני פשוט רוצה להגיד, לחזק אותך, כמה המצב עגום שממש איך אמרת שורה תחתונה – לכבד את הנפטר.

מתמודדים עם טלויוזיות רוסיות.

מי כמוני שרוצה לכבד את היהודים, ולא-יהודים – זה מתוקף תפקידי וזה נושא אנושי. למשל, אם הייתם מבקרים בקדימה. אני מתביישת בתור יהודיה להיות שם, איך שהמצב נמצא. בטבריה, בצפת, המצב – אני הייתי שם עם צוות של עשרה איש, עם ראש העיר של צפת, אני ממש בכיתי שם.

אל תמשיכי, בגלל שאנחנו היינו עם הועדה בבית הקברות קרית-גת שזה בית הקברות היהודי, והיה ריח. ואיזה ריח היה. נורא. אנחנו כמעט התעלפנו כולנו.

נורא.

פנינה, אני הייתי ואני מכיר את זה, בעברי הייתי אחת-עשרה שנה ראש מועצה דתית ובחברה קדישא הגדולה. העניין הוא כזה. חברה קדישא אשקלון, מועצה דתית אשקלון, קיבלה את זה לפני שנתיים עם גיבנת. לגבי המצב של התשתיות אני הייתי בתמונה. צריך שם לפחות כמה מאות אלפי שקלים. השאלה היא איפה בדיוק עומדים כל תקציבי הפיתוח לקבורה שהיה במשרד הדתות. איפה זה עומד, אם תוכלי לומר לנו?

טוב, זה בעיה שאנחנו עברנו ממשרד הדתות למשרד ראש הממשלה, ועכשיו אין לנו לא אבא ולא אמא במשרד הזה.

רגע, רגע, יש לי שאלה. את רוצה, את אמרת שאתם לא קיבלתם את התקציבים שהייתם צריכים לקבל תקציבים לטיפול טכני בקברים. אתם לא קיבלתם את זה?

אנחנו קיבלנו, אבל לא לגבי המצבות.

רגע. אנחנו מדברים על תשתית. בואו נפריד. אנחנו עכשיו מדברים על כסף לתשתית. אתם שנתיים מטפלים בחלקה הזאת, ובשנתיים היו תקציבים .

נכון, היה בג"ץ - - -

קיבלתם תקציבים או לא קיבלתם תקציבים?

לא קיבלנו. היה בג"ץ.

זה נידון עד היום בבג"ץ בפניה - - -

נכון.

יש בעיה עם התקציב הזה, הוא תקוע בבג"ץ .

הנה, יש לי שאלה מעשית. רק רגע. אני מחר אצל מנכ"ל ראש הממשלה. אני אגיד שאתם זקוקים לכסף והעניין של ניקוז.

של הגוש הזה, הלא יהודי. תנו לנציג אשקלון להשמיע את דברו.

נציג של המועצה הדתית אשקלון – בבקשה.

אני שנה פלוס מנהל החברה קדישא באשקלון. המצב הוא עגום. לא רוצה לצער, אבל גם לא יכול לעודד את כולם פה. הבאתי תמונות מאתמול, פשוט מאתמול, תעיינו בהם ותראו שמה שניסינו לעשות, ואני מחזק את דברי שמעון, שקודם כל לטפל טיפול שורש בבעיה העיקרית. עכשיו יש לנו כמה דברים שהם מציאות שקשה להתעלם ממנה. דבר ראשון – זה הנושא של התשתית – איך בנו בהתחלה. בנו את זה לעניות דעתי בצורה חובבנית.

לא, זה פלילי.

פלילית – זה כבר נידון בבית המשפט. בנו את זה בצורה חובבנית.

זה החלקה הלא יהודית?

כן. זו צורה עגומה. אני רוצה לומר לכם שאנחנו מטפלים, יש לי עוד שני בתי עלמין של יהודים ויש לי עוד בית עלמין שהוא במצב הרבה הרבה יותר גרוע, אבל אנחנו דווקא נותנים פה דגש, כי איך אנחנו מצטיירים פה בעיני העולם, זה מה שחשוב לנו, באמת. זה מה שחשוב, ואחרי זה נעבור לשם. תראו איזה דברים, תמונה עדכנית מאתמול.

השאלה היתה ברורה. כמה כסף אני צריכה לבקש מחר ממשרד ראש הממשלה?

התחייבו למשרד לעניני דתות לתת תקציב של מאתיים חמישים ושישה אלף שקל, על סמך ההתחייבות הזאת, עדיין לא קיבלנו, על סמך ההבטחות – עיניכם רואות – תראו איזה עבודה התבצעה שם, על ידי עובדים שלנו וקבלנות. זה לא מספיק, אבל מה שחשוב, אנחנו פותרים את הבעיה העיקרית של הסחף, וזה הדבר הראשון ששמתי דגש לעשות אותו, לפני שאני מתחיל לעשות את העניין של המצבות. למצבות אנחנו זקוקים להרבה כסף.

אבל אמרת לפני זה שזה עניין של המשפחות.

כן, אני אומר שוב. אני מוכן לקחת את הפרוייקט הזה, אבל לא את כל המשפחות. אותם מצבות שקריסה שלהם הייתה בגלל התשתית, אז האחריות שלהם זה אחריות של מדינה, זאת אומרת שחברה קדישא או משהו אחר.

מי החליט שזה יהיה חברה קדישא?

חברה קדישא לקחה על עצמה את העניין .

אני לא אומר מי אשם.

המדינה חייבת פה להתערב. זה לא ייפתר, אני אומר לכם מניסיון. חברה קדישא היא פה מייצגת את מוסדות המדינה, כי היא קיבלה את זה.

אני יכול להשלים עוד משפט? כי זה חשוב. ואני פה פונה אליכם כנבחרי ציבור, כי זה חשוב. זה באמת חשוב. מי שמתעסק ובונה, וגם ציין את זה לפני כן, בבניית המצבות – זה קבלני מצבות. ללא שום פיקוח, הם לא מורשי מקום. אין להם סטנדרטים בבנייה. הם פשוט – אני אומר לכם, זו תופעה לא רק באשקלון, זו תופעה ארצית.

ארצית.

אנשים פשוט נופלים בפח.

כל אחד יכול להיות קבלן מצבות?

כל אחד. כל מי שעולה על רוחו יכול.

זה היה עד לפני שנתיים, מי שחיפש, יש מקצוע - - -

יולי, זה מניסיון – צריך תאריך לידה ומצפון ברמה הכי נמוכה.

זה יכול להיות גם חבר כנסת.

זה אפילו לא עומד במצפון יחד עם זה. אני קיבלתי טלפונים אפילו בלילה.

אני חושב אפילו אישית, אם ייתנו לנו משהו כמו מאתיים אלף שקל, המקום הזה יהיה גן עדן עד כמה שאפשר להגיד על המקום הזה גן עדן.

מאתיים אלף שקל גן עדן. זה ניסוח טוב.

אני רציני, עד כמה שיכול.

אני אומר לכם מניסיון – אלה סדרי הגודל.

אני מזמין אתכם, דרך אגב. אני רוצה. תגיעו לראות. אנחנו אגב, לקחנו את עניין הקבורה ותבואו לראות את השינויים. אז גם דברים שצריך לתת ח"ח תבואו לראות גם כן.

כשאני אהיה אצל אבא שלי בבית עלמין היהודי, אז אני אגיע בכוחות עצמי לקטע הרוסים.

דרך אגב, יש גם קיר הנצחה. תתייחסו גם לזה – לקיר ההנצחה. יש רעיון שעלה ועשינו קיר הנצחה לכל אלה שבאו מחוץ לארץ והשאירו את היקרים שלהם שמה, דבר יפיהפה – אפשר לראות אותו, עשינו אותו בעלות מינימאלית, ואפשר לכבד כל משפחה ומשפחה – זה מופיע. דרך אגב, לגבי האדון הזה, אני מוכן לעזור לו באופן אישי, הוא לא פנה אליי. אף אחד לא פנה אליי. אני אישית ואני אעזור לו .

אנחנו נסדר לו את המצבה ונדאג שיתגלח כמה שיותר מהר. אני מבטיח לכם.

יפה, יישר כוח.

אבל יש לנו עניין לטפל בכל החלקה וכל המצבות. יש לך שאלה?

כן, יש לי שאלה, אבל דווקא השאלה הזאת מי שיכול לענות לי שהיה בתפקיד הזה והוא יודע אולי יותר טוב. בזמן הקצאת קרקע לבית עלמין לפי מה שאני זוכר, זה עובר דרך תוכנית מתאר, זה עובר דרך ועדת תיכנון אזורי וכל זה. כשאני מגיע לבית הקברות להקצות שטח שבוודאות הוא לא מתאים לקבורה, ורוצים עוד שהמצבות יהיו בסדר, ואז איך שאני הבנתי, יכול להיות ששטח שהוקצה לבית הקברות, הטיפול בתשתית בשטח כזה יעלה בצורה כזו, בסכום כזה שאי אפשר יהיה לטפל בזה, ואז נגיע למצב כמו שיש לנו בבית עלמין כזה או שנגיע למצב שבית הקברות לא ייפתח ולא תהיה קבורה.

אין ספק שייתנו לך את השטח הכי הכי לא מבוקש.

הרי לא ייתנו לך שטחים מבוקשים לצורך בניה. אני אגיד לך – בבאר-שבע, בידידיה ובעובדה היה איגוד על בית העלמין החדש בבאר שבע. חלקו במילוי. אני קיבלתי את בית העלמין בגוש שבע המפורסם. עשינו שטויות. חשבנו שנטפל בזה. היו מצבות כמו בתמונות. ככה חשבנו – משפחות אמרו, יש סחף תת-קרקעי, אולי הנפטרים נעלמו. בדקנו – הם לא נעלמו. עשינו עבודות הידוק ממש בצער ע לקבר, עשינו ממש שכבות סמט לחזק את זה, ושוב היו סדקים. הייתי צריך להשקיע כמעט רבע מיליון שקל לקידוח כלונסאות בעומק של חמש עשרה מטר לאורך שתי צלעות של הגוש כדי למנוע סחף תת קרקעי ואני חושב שנפתרה הבעיה, אבל אין ספק, זה קיים. וועדות התכנון, אם נתקן את זה בחוק, אין לי בעיה גם עם חוק קבלני מצבות.

זה נדון בבית המשפט העליון. אמרנו – אל תגעו בזה. הצעתי הצעות.

אני יודע איך בירושלים פתרו את הבעיות עם החאפרים. אני אגיד לכם איך. אני אישית קיבלתי רשימה של חמישה עשר או עשרה קבלני מצבות מחברה קדישא, והלכתי לאחד מהם. זאת אומרת שהחברה קדישא המליצה עליהם.

היא יכולה להמליץ על ההגונים.

בדיוק.

הוא לא יכול ללכת לחברה קדישא ולדעת אם יש רשימות .

לא, לא. כשאתה הולך לקבור מישהו, אז קודם כל אתה הולך לחברה קדישא או למנוחה נכונה.

קודם כל, כל שטחי הקבורה במדינת ישראל נמצאים בתמ"א 19, יש תוכנית כלל ארצית בנושא הזה. כל אנשי התכנון ובינוי רק בתנאי שני דברים – אל"ף שיתבצע בקרקע קוד בניה כלשהו כאשר על נושא הקבורה עצמו אין צורך באישור ובתוכניות בניה. בסדר? זה באשור ותכנון. זה בנושא הזה של תכנון. היום בכלל כל הנושא של קרקע חייבת לעבור אישור ותכנון. כל הקצאת קרקע חדשה חייבת לעבור אישור ותכנון, מאחר וכל הקבורה היהודית היא לקויה.

אני רוצה לפנות לנציג של משרד הפנים, כי בדו"ח שלנו אתם כותבים שאף אחד לא פנה ולא ביקש תקציב ממשרד הפנים ממחלקה שלכם של עדות דתיות. מי צריך לפנות? אני לא חושבת שחברת כנסת מסיעת הליכוד צריכה לפנות.

למשרד הפנים רק רשות מקומית יכולה לפנות, או חברה קדישא.

לא. אני רוצה להגיד לכם על העדות הלא יהודיות. אני רוצה להגיד לכם כמה דברים מצב בתי העלמין בין העדות הלא יהודיות, ואני מדבר על המגזר הערבי – הרבה יותר גרוע ממה שיש פה. הרבה יותר גרוע. התקציב של אגף בתי קברות לכל בתי העלמין שזה למעלה ממאתיים בתי עלמין.

אבל אי אפשר להגיד את זה למשפחות.

או.קי., אני אגיד במה אני עובד. התקציב של שנת 2004 זה מיליון שלוש מאות אלף שקל. אם מתוך זה ניקח עשרה אחוז לעדה הנוצרית, יוצא מאה שלושים אלף שקל לכל בתי העלמין הנוצרים שזה מעל שלושים בתי עלמין. עם זה – הרבה אי אפשר לעשות. אנחנו עובדים במתן סיוע לבתי עלמין. אנחנו לא מתעסקים עם העבודה וגם לא עם הפיקוח. ואנחנו עובדים עם הרשויות. אנחנו מפרסמים בתחילת השנה מודעה בעיתון .

עיריית אשקלון לא פנתה?

לא פנתה אף פעם. ולכן גם לא קיבלה בעבר.

מסקנת ביניים של הוועדה היא לומר לעיריית אשקלון שהם צריכים לפנות למחלקה ולבקש את התקציב הנוסף.

לא, אני מבקש לתקן. הועדה מסבירה לעיירה, למועצת העיר ולראש העיר אשקלון שלא שהיא לפנות למשרד הפנים ולבקש - - -

עכשיו, אנחנו בנושא בתי העלמין קבענו קריטריונים משלנו. בקשות שמגיעות אלינו נבחנות גם בשטח. אנשים שלנו יוצאים לשטח ובודקים, לפי זה קובעים סדר עדיפויות ובהתאם לגודל הבקשות ולגודל התקציב, אנחנו גם מחלקים את המענק בין אותם בתי עלמין שבסופו של דבר זוכים למשהו. ואני רוצה לומר שלכם שבסופו של דבר חילקנו בשנת 2003 מאתיים אלף שקל במגזר הנוצרי. בחלקם הלך למגזר הערבי וחלקם הלך למועצה הדתית.

מה שמפריע לי – במשפחות מעורבות חברי משפחה הם לא נוצרים- - -

לא חייב להיות.

זה לא נוצרי.

נוצרי או מוסלמי או רוסי או תורכי .

מה שחשוב, שכל הציבור שאני מדברת יש גם יהודים ובגלל זה כואב לי כל כך היחס הזה.

אני חייב לומר, וסליחה שאני מערב במשהו. אני טענתי תמיד שעם קצת רגישות של כל הנוגעים בדבר עם העלייה, את שומעת מרינה? אם הייתה קצת רגישות, קצת חשיבה של כל הנוגעים בדבר שטיפלו בקבורה עם גלי העלייה ב-1991, הבעיות האלה לא היו צצות. בבאר שבע אנחנו הקמנו חלקה בתוך בית העלמין לפתרון בעיות כאלה, בתוך בית העלמין היהודי. ואף אחד לא יודע שזה לא יהודי ואף אחד לא יודע שזה בעייתי, ואני מזמין כל אחד, אם מישהו שם יזהה איפה כל אחד ואיפה מה. ולצערי הרב אין ביקוש, אין כל כך הרבה- - -

יעקב, זה לא מופיע בגלל שאתם הפרדתם. זה השר שרנסקי. הוא בכוונה אמר שאנחנו יודעים שזה דם יהודי.

לפני כן עשיתי את זה אבל מרצוני.

שבתוך בתי קברות יהיו חלקות ללא יהודים.

מי ישפץ?

הבעיה הייתה תשתית.

אלי סיפר לנו על המצב של התשתית והם עושים עבודות, וגם הועדה וגם אני כאשקלונית אנסה להסביר למשרד ראש הממשלה שזה לא רק עניין פנימי-אשקלוני, אלא גם עניין של העליה הרוסית במדינת ישראל. לצערי עכשיו זה גם עניין בינלאומי מה שקורה.

לא, השאלה היא אם המצבות שצריך לשפץ מי מוכן לממן את זה, כי המשפחות שלא יאותרו או משהו.

בסך הכל מדובר על עוד עשרים ושלושה מצבות.

לא, אבל שתבינו. כשאני אמרתי עכשיו אתם יכולים להגיע לשטח לראות עשרים ושלוש מצבות שהם הרוסות חלקן במצב קשה וחלקן לא. אבל לא לשכוח שהתשתית שם במצב קשה, היא לא כל כך דבר וזה – חורף הבא ייקרסו לי עוד כמה, ואני צריך לעשות את העבודה. זה לא זה, כשר דיברתי על העבודה נקבתי בסכום. זה סכום מינימלי ביותר.

אני מאוד מבקשת שהדיון הזה, ננצל את הדיון הזה, זה לא רק לאשקלון, עם כל הכבוד לכולם. זה יהיה שייך לכולם, כי הרבה סובלים מהבעיה הזאת. יש יותר מאשקלון. על הבן אדם הזה שבא לפה יהיו עוד עשרה כאלה ואני לא רוצה להגיע לזה.

אני מציע שהדיון שלנו יהיה טכני.

תקדימי.

אנחנו מדברים על אשקלון אבל אנחנו בעצם ההשלכות יהיו לכל בתי העלמין גם היהודים וגם הלא-יהודים.

אני חושבת שצריך לנצל את הבמה הזאת- - -

מנחם בגין קבור פה בהר הזיתים.

אנחנו מדברים על מערכת הבריאות והדברים מטופלים בסניפים.

אבל אם תהיה פריצה בעוד מקומות, ולעסוק בפורום הזה לנצל את האנשים פה, למה לא? אנחנו רואים את זה בשטח, לא כבודו. אני רואה את זה בשטח איך המצב.

אני מסכים איתך, אני רק אומר שכל עוד שאנחנו נתחיל לדבר על כל מקום בנפרד, או שעל כל המקומות האחרים, אנחנו היום לא נגיע לשום אתגר. אז אנחנו מדברים על אשקלון כי אנחנו הכנו חומר.

אבל כבודו יודע כמה זמן לוקח לעשות ועידה כזאת שתנהל את כל הישיבה הזאת.

אבל פנינה, אנחנו קיבלנו מטרה מינימלית ומקסימלית. מנימלית – אנחנו רוצים לפתור את הבעיות של אשקלון. מקסימלית – אני חושבת שלצערי הרב יהיו עוד פניות ואנחנו נעזור.

את ראית באשקלון - - -

יושב ראש הועדה הנוכחית, הרב אייכלר אמר שהוא רוצה לטפל בעניין של בתי העלמין, הוא רוצה לקיים ישיבה נוספת במקרו. יש לו כוונה לעשות את זה.

יופי, אני אשמח מאוד.

ואני אומרת, שאנחנו נבקש מהמשרדים גם עזרה.

הדיון סטה הצידה וכל הבעיה היא על התשתית של הבניה. כל הבעיה התחילה בהקמה של הקיר. כל הבעיה התחילה כשהקימו שם קיר, חומה, בעקבות זה התחילו השיטפונות.

הקיר כל כך רחוק מבית העלמין. אני אגיד לך – עשרים מטר מינימום .

הבאתי מומחה לבניה.

אני לא בטוח שהשיפוצים שנעשים, ישפרו את המצב .

אם הוא רוצה להיות הפרוייקטור התורן, שיבוא, שיעזור לי. שידבר עם מהנדס העיר ויבקש לבצע. יש פה רצון כנה. למרות שהמועצה הדתית באשקלון קיבלה את האחריות רק לפני שנתיים על הקבורה הלא יהודית, יש פה רצון כנה. בואו נבחן את זה. אני מציע שבאמת הפונה יתחבר למנהל החברה קדישא.

יש פה שאלה מהותית אחרת. זאת אומרת שלפני שבנו את הקיר המים לא נכנסו לקלונסאות.

אז אני חושבת שעכשיו אנחנו מבינים את העניין מה שקורה ולועדה יש המלצות. יגאל, אתה מוכן לשמוע את ההמלצות של הועדה?

כן, אני מוכן.

הוועדה תפנה למשרד ראש הממשלה בבקשה להעביר את תקציב פיתוח בתי העלמין הלא-יהודיים למשרד הפנים בהקדם האפשרי.

הוועדה תפנה למועצה הדתית באשקלון בבקשה להמשיך בשיפוץ בית העלמין ולסיים את השיפוץ בהקדם האפשרי לפני החורף.

הועדה תפנה למוסד הביטוח הלאומי ולאגף לעדות דתיות במשרד הפנים בבקשה לממן במשותף את שיפוץ המצבות.

למשפחות שלא יוצרות קשר.

רק יש לי בעיה אחת. אין לי כסף. אנחנו לא עובדים לפי תקציבים - - -

הבעיה היא שאתם אומרים שאתם לא יכולים לגעת במצבה בלי המשפחה.

לא, לא הבנתם. בואו נעשה סדר. מה שאני דיברתי, על הנושא של הנפטרים הגלמודים, אני מתחייב שכל נפטר גלמוד במדינת ישראל שעומד בקריטריונים, אני בונה את המצבה שלו. זה משהו אחר, ללא קשר למי הוא ומה הוא.

הטענה היא שאתם לא תאתרו את המשפחות.

יש פה שתי פעולות שצריך לבצע. יש מצבות שצריך לפרק אותן מהיסוד.

מי מממן?

חכי שניה עם הכסף. הכסף לא משחק תפקיד אף פעם. קודם כל צריך לאתר את המשפחות. אותן תשעה- לא אני הולך לאתר, ולא לבצע את העבודה. המועצה הדתית בשיתוף עם חברת אי. אס. מחוייבת לאתר את המשפחות בדרך כלשהי.

ואם לא?

אם לא – יתבעו את המועצה הדתית, אם תבוא משפחה ומישהו נגע במצבה אז יתבעו אותו. אני אומר לכם – ייתבעו אותו. הוא ישלם מאות אלפי שקלים, לא מאה שקל.

מה פתאום נגעתם בזה?

זה רכושו, זה ממונו,

אבל זה לא אצל רוסים.

מה זה לא אצל רוסים?

מרינה, החוק לצערינו קובע את זה, אבל יש בעיה אחרת. הוא מתייחס רק לחלק מהחוק, כי פה אתה נכנס לחוק שיכון ובינוי שאם אתה פרסמת מודעה בעיתון המקומי אז בעצם אתה יכול עכשיו לתקן, כי אתה נתת – לא זוכר כמה ימים – שלושים יום או משהו כזה ...

יש לנו סעיף שלישי שקשור לזה: הועדה תפנה למועצה הדתית באשקלון ולעיריית אשקלון בבקשה לפרסם בעיתונות המקומית ברוסית פנייה למשפחות הקבורים הרוסים .

סליחה, עשינו את זה.

לא ראיתי את זה.

לא ראה את זה, זה משהו אחר. "יבואו המשפחות לבדוק את המצבות של יקיריהן". אני זוכרת את זה לפני שנה-שנה וחצי. זה שהמשפחות לא ענו זה עניין אחר.

אז מותר לכם היום לתקן.

אנחנו פנינו, זה לא חדש. אני זוכרת שישבתי עם רביב על זה ופירסמנו את זה לפני שנה וחצי.

אני ממשיכה ואני רוצה עוד פעם לבקש ולפנות לעיתונות הרוסית המקומית כדי לעשות עוד צעד בנושא משפחות הקבורים במקום שהמצבות שלהן זקוקות לשיפוץ ולפנות אליכם. אז אנחנו גם נפנה לעיריית אשקלון ולמועצה הדתית, אני אפנה ואדבר על זה – יש לי חמש דקות כל שבוע ברדיו ברוסית, אז אני גם אדבר על זה בלי כסף.
הוועדה תפנה למוסד לביטוח לאומי ולמשרד הפנים בבקשה לבדוק מבחינה משפטית האם ישנה אפשרות לשפץ את המצבות ולהקים אחרות במקומן גם ללא ידיעת ומעורבות המשפחות.

גושפנקא משפטית אולי תאפשר לעשות את זה.

כן. הועדה מבקשת מהמועצה הדתית לחדש ולשים בבית העלמין שילוט בשפה הרוסית שמבקש משפחות שמצבות יקיריהן זקוקות לשיפוץ לפנות למועצה.

יש עוד סעיף: הועדה פונה לעיריית אשקלון לבקש סיוע לשיפוץ בית הקברות הלא-יהודי ממשרד הפנים.

יש לי הצעה להוסיף עוד סעיף. אנחנו פונים למשרד הפנים בבקשה לבדוק אפשרות לבדיקה בועדה המרכזית לתכנון ובינוי של המשרד, את כל סוגיית התשתיות בבתי עלמין במדינת ישראל ולבדוק את זה גם בצד המשפטי ושועדה תטפל בעתיד בתוכניות בנייה באזורי בתי העלמין. זו בעצם הסוגיה שהיתה שאם רלוונטי, שהקיר – יכול להיות שפגע בקורה.

אז זה מסקנות הועדה, ואני מאוד מודה לנציגים של משרדים השונים ולחבריי, חברי הכנסת יגאל יאסינוב ויעקב מרגי שעזרו לי להתחיל לפתור את כל הבעיות האלה.

ולפרוטוקול – לא היו פה אופוזיציה וקואליציה, דתיים וחילוניים. אנחנו כולנו פה אחד.

תודה רבה.






הישיבה ננעלה בשעה 13:30