כנסת פתוחה

א' - קביעת מפעל הפיס כרשות ציבורית לפי חוק חופש המידע

4
ועדת החוקה חוק ומשפט
6.7.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 255
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, י"ז בתמוז התשס"ד (6 ביולי 2004), שעה 10:00

קביעת מפעל הפיס כרשות ציבורית לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-2998

חברי הוועדה: מיכאל איתן - היו"ר
אופיר פינס-פז

רבקה דב"ש - משרד המשפטים
שמעון כצנלסון - יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס
מזל איובי - מפעל הפיס, עוזרת ליו"ר
עו"ד אמנון זכרוני -
יובל קרניאל - עמותה לחופש המידע

עו"ד תמי סלע

דורית ואג

אסתר מימון


קביעת מפעל הפיס כרשות ציבורית לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998

אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. הנושא על סדר-היום: קביעת מפעל הפיס כרשות ציבורית לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. תציג את הנושא נציגת משרד המשפטים. בבקשה, גברתי.

בוקר טוב. אנחנו מבקשים, לאחר ששר המשפטים קבע שיש להחיל על מפעל הפיס את חוק חופש המידע, את אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט לפי פסקה (10) בהגדרת "רשות ציבורית" לחוק חופש המידע. ההגדרה קובעת שיש סמכות להטיל על "גוף אחר, הממלא תפקיד ציבורי, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958, שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותו של גוף כאמור או לגבי פעילויות מסוימות". כלומר, יש לנו חמישה מוטיבים: גוף אחר, שזה גוף שהוא לא רשות ציבורית על-פי החוק; ממלא תפקיד ציבורי; גוף מבוקר; קביעה של שר המשפטים, שכבר יש לנו; ואישור ועדת החוקה, שאנחנו מביאים את זה אליה היום.

השאלה העיקרית היא לגבי ממלא תפקיד ציבורי – האם הגוף הזה ממלא תפקיד ציבורי או לא.

לפני שאת מעלה את השאלה, מה ההליך? אנחנו מאשרים את הכרזתו כגוף ציבורי לפי חוק חופש המידע, סעיף 10, ומה קורה?

בדרך כלל אנחנו נותנים זמן להתארגנות, הצענו שישה חודשים, ולאחר שישה חודשים, אם תתקבל ההצעה שלנו, יחול עליו חוק חופש המידע, שקובע שלושה דברים עיקריים: דבר ראשון, הם יצטרכו לענות לבקשות של הציבור לקבלת מידע, בסייגים של החוק. כלומר, מידע עסקי זה חסוי, פרטיות זה חסוי, כמובן בסייגים, אבל הם יצטרכו לתת תשובות למי שיבקש, עם קביעת אגרות וכדומה.

מעבר לכך, הם יצטרכו פעם בשנה לפרסם דוח שנתי. דבר שלישי הוא, שההנחיות המנהליות, שעל-פיהן הם עובדים, צריכות להיות מפורסמות לציבור, נגישות לציבור.

השתמשנו בהליך הזה על שני סוגי גופים: על המועצות הדתיות, ב-5 בנובמבר 2000, ועל קופות החולים, שזה פורסם ב-29 בינואר 2003.

זה תהליך קצת שונה, אבל הוא חשוב לענייננו, יש לנו גם את פסקה (9) לחוק חופש המידע, שמאפשר להחיל את זה על חברות ממשלתיות, באישור שר המשפטים, שר האוצר והשר האחראי. החלנו על שלוש חברות: ענבל, נכסים מ. י., והחברה הממשלתית למדליות, ואנחנו בתהליך. בחודשים הקרובים יהיו עוד חברות.

מה הבעיה של מפעל הפיס?

קודם כול, לנו אין בעיה. מפעל הפיס הוא חברה פרטית, שהוקמה ב-1951 על-ידי ראש עיריית תל-אביב לשעבר, מר רבינוביץ. היא הוקמה כדי להקים את בית-החולים איכילוב. היא לא לא הוקמה כחברה ממשלתית, היא לא הוכרה כחברה ממשלתית, היא לא הוכרה כגוף ציבורי, לגוף הזה יש בעלי עניין, ובעלי העניין הם ראשי ערים, שנבחרים, והם קובעים, על-פי התקנות של מפעל הפיס, את הפעילות של מפעל הפיס. הייתי מגדיר את מפעל הפיס כחברה פרטית למען הציבור, ואין לנו שום בעיה עם חופש המידע בכל מה שקשור למה שאנחנו עושים למען הציבור: ההקצאות שלנו, התרומות שלנו, לאן הולך הכסף. עם זאת, כגוף, שהוא גוף עסקי לחלוטין, אנחנו לא יכולים להעביר את המידע שקשור לפעילות העסקית של מפעל הפיס, עקב כך שהמתחרים שלנו הם כל העסקים הבלתי חוקיים שנמצאים במדינת ישראל. למרות כל הפעילות המבורכת של משטרת ישראל לסגור את ההימורים הבלתי חוקיים עדיין הם קיימים, ולפני עשרה ימים, יחד עם ועדת הכלכלה של הכנסת, ביקרנו בכל המקומות שנמצאים בתל-אביב ורמת-גן, גם הם נכנסו למקומות האלה, שפתוחים, והם ראו מה ההבדל בין פעילות חוקית לבין פעילות בלתי חוקית. עקב כך שאנחנו צריכים להתחרות עם הגופים האלה, את הדברים ששייכים לתחום העסקי שלנו, אנחנו לא יכולים לגלות, לא יכולים לפרסם.

יתרה מזו, זה יכול להגיע לאבסורד, שמישהו מהציבור יפנה אלינו ויגיד לנו להגיד לו מה המספר שיזכה לפני ההגרלה, ואנחנו צריכים להגיד לו שאנחנו לא יכולים לגלות, משום שאנחנו בעצמנו לא יודעים איזה מספר יזכה ואיזה מספרים יהיו בהגרלה. אנחנו לא רוצים להכביד על מישהו ולקחת אגרה על כך שאנחנו צריכים לתת תשובות או מידע שהוא מידע עסקי לחלוטין.

אנחנו רוצים לחלק את העניין לשני חלקים. כל החלק שהוא חלק פתוח, הוא גם פתוח למבקר המדינה, למרות שאנחנו לא חייבים. מבקר המדינה נמצא אצלנו כל הזמן, זה לא שהוא בא לבדוק פעם אחת. הוא נמצא כל הזמן ובודק הכול. הכול פתוח. וראיתם את זה בדוח מבקר המדינה, שמפעל הפיס, לצערי, מופיע שם.

אנחנו מעבירים את התקציב שלנו לשני גורמים: האחד, משרד האוצר; השני, ועדת הכספים של הכנסת. הנוסח המלא של התקציב שלנו פתוח לכל מי שרוצה לראות. אין שום בעיה עם זה. אנחנו עושים את זה ביוזמתנו, ללא שום חוק שהופעל עלינו.

מר כצנסלון, מה אתם, קונקרטית, חושבים שאתם לא צריכים לפרסם. הרי גם חוק חופש המידע שומר ומגן על סוגי מידע שונים שנמצאים בידי גופים ציבוריים. הוא אומר שלא חייבים לפרסם כל מיני מסמכים פנימיים, דיונים, דברים שנוגעים לסודות מסחריים – הכול מוגן. אף אחד לא דורש מכם לפרסם את זה.

אדוני היושב-ראש, חבר הוועדה, הייתי רוצה להציע הצעה מעשית. חברתי, שהציגה כאן את הדברים מטעם משרד המשפטים, הסתמכה על סעיף מסוים בחוק, ואני קורא את הסעיף הזה. הסעיף הזה אומר: "גוף אחר, הממלא תפקיד ציבורי, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958, שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותו של גוף כאמור או לגבי פעילויות מסוימות". אני קורא לכם לבחון את ההבחנה הזאת, דהיינו, לגבי כלל פעילויות ולגבי פעילויות מסוימות. אני רוצה להציע לכם הצעה לפני שאנחנו נכנסים לגופו של דבר. ההצעה שאני מבקש להציע לכם היא, שתקימו ועדת משנה של ועדת החוקה, שבפניה אנחנו נתייצב, משרד המשפטים יתייצב.

מה תעשה ועדת המשנה?

ועדת המשנה הזאת תקבע את התחומים.

נציגת משרד המשפטים, מה את אומרת על הרעיון הכללי הזה של קביעת תחומים?

אם יהיה תחום שהתחום כולו הוא פרטי מובהק אין לנו- - -

למה צריכה להיות ועדה? הרי העבודה העיקרית היא בינך לבינה. תשבו ביניכם, אולי תגיעו להסכמה. אם לא תגיעו להסכמה, אני אכנס בעובי הקורה.

מקובל עלינו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15