א' - משפטו של אלוף משנה עימאד פארס – הצעה לסדר היום של חבר הכנסת איוב קרא

5
ועדת החוקה חוק ומשפט
5.7.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 253
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, ט"ז בתמוז התשס"ד (5 ביולי 2004), שעה 09:30

משפטו של אלוף משנה עימאד פארס – הצעה לסדר היום של חבר הכנסת איוב קרא

חברי הוועדה: מיכאל איתן - היו"ר
אליעזר כהן
אופיר פינס-פז
אברהם רביץ

חה"כ איוב קרא
אלוף ((במיל')) גיורא איילנד

דורית ואג

אסתר מימון


משפטו של אלוף משנה עימאד פארס

רבותי, אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שזומנה כתוצאה מהצעה דחופה לסדר-היום,ש הגיש חבר הכנסת איוב קרא. לאחר ששוחחתי עם חבר הכנסת איוב קרא ביקשתי את השתתפותו של האלוף ((במיל')) גיורא איילנד, שיוכל אולי לסייע לנו לדון בהיבטים היותר רחבים של פרשת משפטו של אלוף משנה עימאד פארס. אני מבקש מחבר הכנסת איוב קרא לפתוח.

קודם כול, אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה שאפשר לי להעלות נושא כדי לבחון את הראייה הציבורית שלו. אני גם מודה לאלוף (במיל') גיורא איילנד שהגיע לוועדה לדיון בנושא כל כך רגיש. מדובר באלוף משנה עימאד פארס, אחד מגיבורי ישראל, קצין מבריק לפי כל חוות-הדעת שקיבלנו עליו, אחד הקצינים המוכשרים שהיה צריך להתמודד על תפקיד מפקד אוגדה כבר מזמן ונתקע בגלל משפט, שיש מחלוקת לגביו אם היה צריך להתקיים בכלל. יש סימני שאלה גדולים סביב העניין הזה.

אלוף משנה פארס הוא בן למשפחה שרוב בניה קצינים בכירים, לוחמים מהוללים, ואחד מבניה כיום הוא מפקד משמר הגבול, הוא מונה לפני מספר ימים. הוא בא מהכפר חורפייש, זה כשלעצמו יישוב שהוא כמו בסיס צבאי. מעל הכפר חורפייש נמצא זבולון. זבולון על-פי התורה של הדרוזים והיהודים כאחד הוא מקום מקודש.

בכפר הזה קמה שושלת של קצינים. אין יישוב יותר מחורפייש שמייצר לוחמים וקצינים מהוללים למערכת הצה"לית. הבחור היה בין היתר מפקד חטיבת גבעתי בתפקיד האחרון שלו. כרגע הוא סגן מפקד אוגדה, עד כמה שאני יודע.

לא שוחחתי עם הקצין, הוא לא פנה אלי, וראיתי חובה לאור השתלשלות הפרשה להתערב. עוד בתחילת הפרשה זימנתי דיון עם משטרת עכו.

כל הפרשה התחילה שם, כשהיה שם דיון בין קצינים בכירים של העדה הדרוזית בעכו. הבחור הגיע עם ג'יפ. השוטרים חשבו שאסור לו לחנות שם, והתחולל שם ויכוח. בגלל הסיפור הזה החלה כל הפרשה הגדולה הזאת.

בסופו של דבר, על עצם הפרשה הזאת הוא זוכה לגמרי, הוא לא הורשע. אני עצמי עברתי פרשיות, ומה שעושים הוא, שמתחילים לחטט לך בחיים שלך, בכל דבר שעברת, כדי להציג אותך כפליליסט או קרימינל.

אני לא נכנס לסוגיה המשפטית, יש הכרעת בית-משפט, ואני מכבד את זה, אבל גם אני הייתי קצין בצבא הזה, ונלחמתי, ואני נכה צה"ל הלום קרב, אני יודע כמה פעמים נתנו לי מכות על הקסדה, וזה היה עידוד, זו היתה צ'פחה, זה לא מכות. אם מישהו עושה פאשלה קטנה, והקצין נותן לו מכה קטנה, ויושב פה האלוף (במיל') איילנד, והוא יודע שאלה דברים בשגרה, זה לא סתירת הלחי בצפון תל-אביב או בבני יהודה בשכונת התקווה, זה עולם אחר, כאן יש גיבורים, לוחמים, שמקבלים לפעמים את מרותו של מפקד בצה"ל ולפעמים מתוך כבוד והערכה שהמפקד שלך מקרין עליך, הכוונה שתתקדם, שתשמור על עצמך, קורים דברים.

מדובר באחד הקצינים המבריקים, הוא כבר היה צריך להיות מפקד אוגדה, צפו לו שיהיה אלוף בצה"ל, כך זה היה על-פי ההערכות של כל מי שסובב אותו, והוא תקוע כבר תקופה ארוכה בגלל משפט, בגלל שאולי הוא קילל או נתן צ'פחה למישהו. הוא נשפט ונתקע.

בזמנו משטרת ישראל התנצלה על המקרה בפני בוועדת הפנים, כשהעליתי את הנושא הזה, ואמרו שיעשו סולחה, אבל המשיכו לחקור דברים אחרים כדי להפליל אותו, לצערי הרב.

אם זה היה קורה למישהו אחר, זה היה מסתיים בצורה אחרת או שזה היה נגמר בסולחה, כמו שהבטיחה המשטרה. מפקד מרחב הגליל הבטיח לי שתהיה סולחה ושייגמר כל העניין הזה.

למה לפי דעתך החמירו אתו?

החמירו אתו, ואז אנחנו מגיעים למה שאמר האלוף ((במיל')) איילנד. לא שמעתי אותו, לפחות כך התפרסם בתקשורת, שאם הוא לא היה דרוזי, הוא לא היה מגיע למצב הזה, ושאם הוא היה יהודי אשכנזי, הוא לא היה מגיע לפרשה הזאת, והסיפור היה מסתיים מזמן. האלוף איילנד פה כדי שנבחן את כל ההיבט הציבורי בפרשה הזאת, ולא את הנושא החוקי. אני מכבד את מערכת המשפט, ואין לי טענות נגד ההכרעות, והוא ודאי יגיש ערעור.

אנחנו לא יכולים לעבור לסדר-היום כשנודף ריח של גזענות כלפי קצינים, כלפי גיבורים, שמחזיקים את המדינה הזאת. תאמין לי, את האלוף (במיל') איילנד ראיתי פעם אחרונה עם בגדי צבא, עכשיו הוא אזרח, והוא עדיין נשאר אצלי אלוף. אני אשמח לשמוע את האלוף (במיל') איילנד.

היות ואנחנו לא עוסקים כרגע בעימאד פארס ולא בעדות אופי עליו, את מה שהיה לי להגיד עליו אמרתי גם בבית-משפט, בעיקר ביחס לדברים שצריכים להשפיע בעיקר אחרי שכבר ניתן פסק-דין, ביחס לעונש. אני אתייחס למה שאמרתי ולמה שלא אמרתי, כי הפרסומים הרחיבו מעבר למה שאמרתי.

קודם כול, אני אתחיל ממה שלא אמרתי ולמה אין לי טענות. אין לי טענות למערכת השיפוט הצבאי באופן שבו היא התנהלה. עניינית חשבתי מלכתחילה שטועה הפצ"ר שהוא מחליט להעמיד אותו לדין, או למעשה להעביר את זה למישור של בית-דין, על אותו אירוע מדובר שהיה בעכו, שמיד אני ארחיב עליו. חשבתי שזאת טעות מבחינתו, אבל גם מסמכותו, כפרקליט צבאי ראשי, להחליט על מה מעמידים לדין ועל מה לא, וגם לא חשבתי שהיו לו מניעים זרים בעניין הזה. חשבתי שהוא טועה, אבל אני לא חושב שאפשר לייחס את זה לעובדה שעימאד פארס הוא דרוזי או לא.

על מה יצאתי בעניין הזה? בעכו היתה פגישה של חיילים דרוזים, שלפני הרבה מאוד שנים היו חיילים של עימאד פארס, והם נתכנסו במסעדה ערבית בעכו לחגוג אירוע. הוא הגיע לשם עם ג'יפ, כמח"ט גבעתי, וחנה במקום אסור, ולצורך העניין הזה אין ויכוח. שכן של בעל המסעדה מסוכסך עם בעל המסעדה, והפעילות במסעדה – הרעש והמכוניות וכן הלאה, מפריעים לו. השכן הוא ידיד של אחד ממפקדי המשטרה באותו מקום, והוא זה שהזעיק אותו למקום. הגיע אותו איש משטרה, הוא פנה לעימאד ושאל אותו אם הג'יפ שלו. עימאד אמר לו: כן. קצין המשטרה ביק שממנו להזיז את הג'יפ. עימאד אמר לו: בסדר, אני הולך להביא את המפתחות ואני אזיז. ואז אותו האזרח התחיל לפנות אליו במילות גנאי: מי אתה בכלל? בושה לצה"ל שיש לו קצינים כמוך וכן הלאה.

אמר עימאד שהוא לא ידע מי האזרח הזה, אבל שהוא ציפה שקצין המשטרה שנמצא שם יגן עליו, אלוף משנה בצה"ל, בפני אזרח שמה יש לו להגיד בכלל בעניין הזה, והתוצאה היתה הפוכה. נוסף לאותו האזרח הזה הגיעו עוד שניים-שלושה אזרחים נוספים, כולם במידה כזאת או אחרת פעילים במשמר האזרחי, אבל ללא מדים וללא שום סמכות, כולל אחד מהם שהוא שוטר צבאי, אבל הוא בא באזרחי, והוציא אזיקים מהכיס. זו היתה חבורה של אזרחים בחסות של שוטר, שהתנפלה על אלוף משנה בצבא, אוזקת אותו ומביאה אותו בגרירה לתחנת משטרה בעכו.

הטענה שלי, וזה לא דבר שאני יכול להוכיח, אבל יש לי אמונה עמוקה בו, שהאירוע הזה לא יכול לקרות לי, שהייתי מח"ט גבעתי עשר שנים קודם, אם הייתי נקלע לאותו מצב שהחניתי את הרכב במקום אסור ליד מסעדה. אלי קבוצה כזאת של אזרחים בחסות של שוטר לא היתה פונה בצורה הזאת ולא היתה יוצרת את העימות.

יש פה התנהגות אזרחית מאוד לא תקינה, זה נעשה בחסות של שוטר במקום הזה, וגם זה מאוד לא תקין, והאופן שבו התנהגו במקרה הזה לאלוף משנה בצה"ל הוא התנהגות מחפירה, והנושא הזה היה צריך להיפתר הרבה יותר מוקדם, לא על-ידי זה שגלגלו אותו אחרי כן להליך משפטי בצבא, בשלב מסוים גם עימאד התנהג אולי בגסות ואולי גם באלימות, אבל זה היה בכורח הנסיבות. המשטרה היא זו שהיתה צריכה לטפל בעניין הזה מלכתחילה כמו שצריך, ולהעמיד במקום את מי שהיה צריך להעמיד במקום, ולא את עימאד פארס. אם זה היה קורה לאלוף משנה, לי, למשל, עשר שנים קודם, אני נוטה להניח שהתוצאה היתה אחרת בעניין הזה, ועל זה יצאתי במשפט הזה.

זה לא ביטוי יחיד על האופן הלא מספיק הגון ואובייקטיבי שאנחנו נוטים להתייחס לאוכלוסייה הדרוזית בכלל ולקצונה הדרוזית בפרט. אם יש קבוצה באוכלוסייה הישראלית שאני משווה את גודל התרומה שלהם, מצד אחד, ואת מה שהם מקבלים, מצד שני, אני יכול להגיד שהמציאות ביחס לחברה הדרוזית היא אולי המציאות הכי כפוית טובה שאני יכולה לציין בחברה הישראלית.

אתה מדבר על אירוע שהתרחש בעכו, אבל העמדתו לדין היתה בגין תלונה שהוא סתר על פניו של נהג, חייל, ואת התלונה, נדמה לי, הגישו יחד עם החייל עוד שני חיילים שהיו יחד אתו.

אין לי טענות על שיקולים זרים למערכת הפרקליטות הצבאית, למרות שחשבתי שעניינית היא לא קראה נכון את האירוע בעכו. הפרקליטות הצבאית על סמך אותו אירוע בעכו, על סמך העדות של השוטרים, שחלקם אחרי זה חזרו בהם, בחקירה במשפט הסתבר שחלקם או לא דייקו או שהציגו תמונה מוגזמת בעניין הזה. בסופו של דבר הפרקליטות הצבאית על סמך התיאור, כפי שהיא הבינה מהאירוע בעכו החליטה להעמיד אותו לדין. ומרגע שהיא החליטה להעמיד אותו לדין, והדבר הזה גם ניתן לו מספיק פרסום ציבורי, כי מדובר על מפקד חטיבת גבעתי, וזאת דמות, לפחות במערכת הביטחונית, היא דמות ידועה, והדבר הזה ניתן לו פרסום, נזכרו עוד שניים-שלושה גורמים שגם להם יש איזה סיפור אתו מלפני שנה, מלפני שנתיים, דברים שעד אז לא הוזכרו בכלל. הם אמרו שאם מעמידים אותו לדין גם להם יש תלונות. והתלונות הנוספות נוספו לעניין הזה. מה שהתחיל את העניין הזה, ולא היה מגיע לממדים האלה, זה האירוע בעכו.

היה דיון בבית-משפט צבאי בעניין סטירה שניתנה?

התהליך היה כפי שתיארתי, ואז הפרקליטות החליטה הלעמיד את עימאד פארס לדין על מספר אירועים שהיו. האירוע בעכו ועוד, אם אני לא טובה, שני מקרים נוספים, האחד שהוא נתן מכה לנהג שלו, והשני שהוא התנהג בצורה לא הולמת כלפי שוטר שבכניסה לבאר-שבע.

התוצאה של המשפט היא, שמהאירוע הראשון עימאד פארס זוכה, שזאת היתה האשמה היותר חמורה, היתה אשמה של הפעלת אלימות כנגד שוטרים. בסופו של דבר, מהאירוע הזה, שהתחיל את הפרשה, שבו היתה גם האשמה החמורה יותר, הוא יצא זכאי לחלוטין, ומשני האירועים האחרים, שבהם הוא הואשם בהתנהגות שאינה הולמת, הוא אכן יצא אשם.

עולה כאן מהתיאור של חבר הכנסת איוב קרא שזה מקובל בצה"ל שייתנו סטירות לחי, ושזה בסדר, ושצריך לעבור על זה לסדר-היום. עולה שזאת הנורמה המקובלת, וכאן תפסו קורבן והחליטו להעמיד אותו לדין. אם היו תופסים כל אחד אחר, גם אותו היו יכולים להעמיד לדין. הוא אומר שגם הוא חטף לא פעם כאשר הוא היה בצבא.

חטפתי, אבל לא ראיתי בזה פגיעה, כי אנחנו חיילים קרביים, ורוצים לעורר אותנו.

אם זאת הנורמה הרווחת בצבא והאם כך צריך להיות?

אני לא רוצה להתייחס למרכיבי המשפט עצמו. אם עימאד פארס הורשע בהתנהגות שאינה הולמת, אני מקבל את הפסיקה של בית-המשפט שבשני האירועים האחרים התנהגותו היתה לא הולמת. אני לא מתווכח על העניין הזה. מה בדיוק היה, מה האופי והנסיבות, אני לא בקיא בפרטים.

בצבא מעולם לא היתה פרשה כזאת שמתנפלים על אלוף משנה בצבא קבוצה של אנשים, שרובם המוחלט לא יודעים מי הוא, תופסים אותו באזיקים, מובילים אותו לתחנת משטרה, והוא יוצא זכאי מהסיפור שהחל את כל הפרשה הזאת. הפרשה הזאת "דרייפוסית" כשלעצמה.

הגזמות אף פעם לא מועילות בעניינים האלה.

אני רוצה לבקש, והבנתי את זה גם מדבריו של האלוף (במיל') איילנד, את כל ענייןה סטירה להוריד מהפרק. בסך-הכול גם גזר-הדין התחשב במעמד שלו, בתרומה שלו, בכבוד שרוחשים שלו. אי-אפשר לקבל מה שאמרת, איוב קרא, שבצה"ל עונשים של סטירות לחי- - -

לא אמרתי את זה, אל תצטט אותי לא נכון, אמרתי שכאשר הייתי מ"פ בצה"ל לא פעם נתתי צ'פחה על הקסדה או על הכתף של מישהו. יש הבדל בין צ'פחה לסטירה.

חבר הכנסת איוב קרא, הנושא הזה היה בערכאה שיפוטית. בית-המשפט הצבאי קבע שזאת היתה סטירה ולא צ'פחה. יש גם אפשרות לערער. אם עימאד פארס חושב שנעשה לו עוול, והוא רק נתן לטיפה או צביטה או מכת עידוד, וזאת לא היתה סטירה, ולא היה צריך להרשיע אותו, הוא יכול גם לערער. אנחנו לא מתערבים בזה. ברשותך, אני רוצה להוריד את זה, להבחין את זה מהפרשייה הראשונה כפי שעשה כאן גם האלוף איילנד. אני לא חושב שגם אתה, חבר הכנסת איוב קרא, היית רוצה שחיילי צה"ל יקבלו מסר שמפקדים יכולים לתת להם צ'פחות, כשהם מרגישים שזאת סתירה. תמיד המפקד יקרא לזה צ'פחה, והחייל תמיד יגיד שהוא חטף סתירה, והדרגה תשחק כאן אם תהיה האשמה או לא. הדבר הזה לא מקבול על אף אחד מאתנו, אני משוכנע שהוא גם לא מקובל על עימאד פארס בעצמו.

על-פי הדברים שעולים כאן, בפרשה הראשונה יש מצב שבו המשטרה נהגה שלא כהלכה. אני מציע שנשלח את הפרוטוקול למפכ"ל המשטרה ונשאל האם נעשתה הפקת לקחים כתוצאה מהאירוע הזה, שהסתיים בזיכויו של עימאד פארס ומה תגובתו. בכך נוכל לסגור את הפרשה. אני לא מכיר את הפרשה ואני לא מתערב, אבל מתוך הגישה של בית-המשפט ומתוך גזר-הדין אני חושב שהוא איזן נכון בין כל הדברים שאתם הוא היה צריך לעסוק, והוא נתן גזר-דין כזה שלא יפגע בכבודו של אלוף משנה עימאד פארס ויפגע בו בצורה מזערית – לא ימנע את קידומו. הפתרום בסך הכול היה פתרון חכם. האלוף (במיל') גיורא איילנד, האם גם אתה חושב כך?

אני מעדיף לא להביע דעה. יצאתי מתוך המערכת הצבאית, וזה לא נכון מבחינה ציבורית שאני אגיד את דעתי על ההליך המשפטי עצמו בתוך הצבא, וגם אמרתי שמבחינתי זה לא נושא השיחה. אני חושב שהשיקולים של מערכת השיפוט הצבאי לא היו זרים גם אם אני מאוד חלוק על הרבה מאוד החלטות שהתקבלו וגם לגבי האינסטנציה שהחליטו לשפוט בה.

אני רוצה להוסיף למה שהתייחסת לבחינה מול המשטרה. יש פה ההיבט המשטרתי, שאני מניח שהוא נכון. ניסיתי להדגיש בעיקר את ההיבט הציבורי. שוטרים יכולים להיות בסדר או לא בסדר בהרבה מקרים לגופו של עניין. אני חושב שהיה פה אירוע מסוים שהרקע שלו הוא קצת יותר רחב מאשר שוטרים או אזרחים במשמר אזרחי שהתנהגו שלא כשורה. יש פה משהו שהוא יותר רחב במובן של האופי שבו בציבור הלא צבאי מתייחסים לחלק מהאנשים, במקרה הזה לקצינים בעדה הדרוזית. זה דבר שרציתי להדגיש. זה לא עניין של התנהלות לא תקינה של שוטר מסוים, אלא שאירוע כזה לא היה יכול לקרות ולא היה קורה אם היה מדובר פה לצורך העניין, עשר שנים יותר מוקדם, בי למשל, שהייתי מפקח חטיבת גבעתי.

אני לא מקבל את דבריך כתורה מסיני. אני חושב שהם ראויים לאיזו הוכחה, וההוכחה תהיה כשנדע אם לא היו מקרים של היתקלויות בין קציני צבא לשוטרים בצורה כזאת או אחרת. אם המקרה הזה מלמד על תופעה, שקצינים ממוצא דרוזי מקבלים בצה"ל מקבלים יחס מפלה, לא רק מול משטרה, אולי גם במקומות אחרים, זה דבר חמור מאוד, ואסור לנו לעבור לסדר-היום, ואולי הפרשה הזאת תשמש קטליזטור מבחינתנו לעשות משהו באספקטים היותר רחבים, הציבוריים. אם באמת יש אפליה ופגיעה בכבודם רק משום שהם דרוזים. 99% מהציבור הישראלי היה מוחה ומשתדל לעשות כל דבר על מנת שדברים כאלה לא יקרו. אני מציע לחבר הכנסת איוב קרא לא לעצור בנקודה הזאת, אלא לפנות בעקבות הדברים שנאמרו כאן אולי לפנות גם לראש אכ"א.

הבעיות הן לא בצבא.

מובן שזה לא בצבא. מדובר כרגע על התייחסות של גורמים שונים: משטרה, אזרחים פקידי ממשל. כל מיני גורמים שצריכים לעמוד מול קצינים וחיילים דרוזים ולא לתת להם את מה שמגיע להם משום שהם דרוזים ולא חיילים או קצינים יהודים. אם יש תופעה כזאת כדאי שנבדוק ונשאל את עצמנו. זאת השאלה כרגע. לא אם זאת תופעה בודדת שאפשר להביע עליה צער והמשטרה תבדוק מה קרה, אלא אם בדבריך משתקפת גם אמירה יותר רחבה שאינה רק המקרה הפרטי, הספציפי הזה.

אפשר לחלק את התשובה לשני חלקים. דבר אחד, ואני לא יכול להוכיח אותו. כשאמרתי את מה שאמרתי, רוב האנשים שדיברתי אתם אחרי ההתבטאות הזאת נטו להסכים אתי. לפחות על סמך תקדימים אני יכול להגיד שאין, ולו מקרה אחד, בצה"ל שקצין, ודאי ברמה של אלוף משנה, ודאי אם הוא מפקד חטיבה סדירה, ודאי מישהו שבלבת העיסוק של הלחימה של צה"ל כיום, ימצא את עצמו עם אזיקים בתחנת משטרה. עובדה שזה לא קורה לאף אחד אחר, גם כשהיו ודאי לא מעט מקרים שקצינים היו בעימותים כאלה או אחרים עם שומרי חוק על רקע של חניה או על רקע של כל דבר אזרחי אחר.

לא מזמן היה חבר כנסת שסרב לתת את הרשיון שלו, הוא רב עם השוטרים, ואני לא זוכר שהוא היה אחרי זה עם אזיקים.

אני לא יכול להוכיח את האירוע הזה, אלא על דרך השלילה, שלא היו מקרים אחרים כאלה. בתור קצין בצבא בדרגה של אלוף משנה אני יודע איך מתייחסים אלי. אני לא מעלה על דעתי שהייתי "זוכה" למן יחס כזה כמו מאותם אזרחים שהיו שם כמו שקיבל עימאד פארס. אני לא יכול להוכיח את זה.

יש שאלה יותר רחבה – האם הקהילה הדרוזית במדינת ישראל, באיזונים בין מה שהיא נותנת לחברה לבין מה שהיא מקבלת מהחברה נמצאת במקום הנכון מבחינת סדר העדיפות, מבחינת הטיפול של גורמים מוסדיים וממשלתיים במדינת ישראל.

הייתי מצמצם את זה כרגע לא לקהילה הדרוזית כולה, אלא לבניה המשרתים בצה"ל.

87% משרתים.

מה נגיד על הבדואים?

אנחנו לא דנים כעת בבדואים.

אני מסכים שזאת שאלה אחרת, יותר רחבה, היא ודאי לא עונה על מה שאמרתי, ולא התפקיד שלי כרגע, ודאי לא בוועדה הזאת, להחליט שהנושא הזה כאן צריך להיות על סדר-היום. צמצמתי את זה.

אני מעריך מאוד את הכנות של האלוף איילנד, ששם הכול על השולחן. רבים, כולל פוליטיקאים, לפעמים נמסים לטייח את הדברים האלה. הגיע הזמן שהעם היהודי יידע להעריך ידידים, ולא רק ילטף אויבים ושונאי ישראל כי הוא פוחד מהם. זה המסר שצריך לעבור כאן. אין ידידים במזרח-התיכון למדינה הזאת חוץ מהדרוזים, וכל פרשה כזאת גורמת לחוסר מוטיבציה בקרב צעירים דרוזים. כשאתה רואה שמתעללים באלוף משנה בצורה כזאת – לוקחים אותו באזיקים למשטרת ישראל, מענים אותו כבר שנתיים בפרשה שאם היתה למישהו אחר היא לא היתה קורית, ודאי המוטיבציה לשרת בצה"ל יורדת לאין-שיעור בעדה הדרוזית.

איך אפשר להפיק מזה לקחים ולפתור בעיות?

צריכה לצאת קריאה מהוועדה למפכ"ל המשטרה להוציא מכתב התנצלות לאלוף משנה עימאד פארס על ההתעללות בו, על גרירתו באזיקים לתחנת משטרה. לא יכול להיות שהוא יזוכה בפרשה כזאת, ויחפשו אותו ויפגעו בו ובקידומו בגלל אותה פרשה אומללה שאם היתה קורית עם האלוף איילנד זה לא היה מתפתח למשפט, כמו שקרה בפרשה הזאת.

האם יש כאן מקרה בודד או שיש תחושה כללית שזה קורה?

יש הרגשה בעדה הדרוזית שהם לובשים מדים הם שווים בין שווים, יש אינטגרציה אמיתית בכל המערכת המשפטית, כשהם יורדים מהמדים הם הופכים להיות ערבים, לא שווים עם הערבים לעומת היהודים. זה דבר שלא יכול להימשך עד אין-סוף. צריך לעשות משהו שיביא לאינטגרציה כמו בצבא. היום אין שום בעיה במערכת הצבאית הביטחונית. הלוואי שיהיה מצב דומה באזרחות. אין שום פרופורציה בין השילוב של הדרוזים במערכת הצבאית לעומת המערכת האזרחית. קח את משרד המסחר והתעשייה, משרד שלם שאין בו אפילו עובד אחד דרוזי או קצין בכיר שהשתלב במשרד כזה. אני יכול למנות משרדי ממשלה שלמים שאתה לא רואה בהם שילוב.

זה גם בניגוד לחוק.

אנחנו לא מתייחסים לנושא הזה מן ההיבט המשפטי, ואני לא חושב שחבר הכנסת קרא זימן את הישיבה הזאת בגלל הצדדים המשפטיים, בגלל התלונות על התוצאות המשפטיות. אנחנו עוסקים ברוב הזמנים בהיבטים הציבוריים. עצם העובדה שחבר הכנסת איוב קרא העלה את זה על סדר-היום, והכנסת החליטה שאכן היא תתייחס לכך דרך הוועדה שלנו, אין כל ספק שיש כאן זעקה שהיא נותנת ביטוי לזעקה אילמת, שבדרך כלל לא נשמעת, אבל כאן בוועדה אנחנו שומעים את הדברים ביתר בהירות.

לדעתי אנחנו צריכים להגיד אמירה מפורשת, עד-משמעית, לגי אותו מקרה שבמזעזע כל שומע על המקרה עם החניה, המקרה האומלל הזה, שהתוצאה היתה שמביאים אדם במעמדו של עימאד פארס עם אזיקים למשטרה. זה דבר שהאוזן איננה מסוגלת להתרגל אליו.

מההיבט הציבורי, גם כלפי העדה הדרוזית, שהיא מרגישה מאוד מוכית על-ידי המעשה הזה, אנחנו, כחברי כנסת, בוועדה של הכנסת, צריכים בקטע הזה, מבלי להתייחס לצד המשפטי, לומר את דברנו. לא מקובל שמפכ"ל המשטרה ישלח מכתב ויודה בטעות, אבל אנחנו חייבים לומר אמירה מאוד ברורה, שמביעה שאט נפש מההתנהגות שהיתה שם.

אני זוכר את התמונות שצולמו כשכל הסיפור פרץ. הם לא עינו אותו, הם השפילו אותו, שזה לא פחות חמור. מאז הכנסת חוקקה חוק שאסור לאזוק אנשים, אלא אם הם עלולים לברוח או אם מסוכנים לציבור, ואסור לאזוק כדי להשפיל. מאז ועד היום הכנסת נדרשה לעניין הזה. נדמה לי שזאת היתה יוזמה של חבר הכנסת גדעון סער. מובן שאנחנו מתנגדים להתנהגות הזאת ומגנים אותה בשאט נפש.

שמעתי שאלוף משנה עימאד פארס לא עולה בדרגה כבר במשך שנה.

זה לא קשור לפרשה הזאת.

אין החלטה כזאת. באופן פרקטי, לולא המשפט הוא היה כבר תת-אלוף היום. היות ולא כל יומיים יש תפקידי תת-אלוף, התפקידים שבאופן טבעי הוא מיועד להם מתפנים רק בקיץ הבא.

עשו לו עוול יותר גדול. פורסם בעיתון שהוא נענש בעיכוב דרגה לשנה.

העונש על גזר-הדין הוא מאסר על תנאי לשלושה חודשים.

עיכוב דרגה לשנה, אבל אין מניעה שהמערכת תוכל לתת לו דרגה.

אני נמצא בדיוק באותה דרגה. השירו הצבאי שלי דומה לשירות הצבאי של הקצין הזה. אם מישהו היה עוצר אותי והיה עושה לי מה שעשו לו, הייתי יוצא מהפרשה הזאת ויורד מהארץ הזאת. חד-וחלק. הוא לא שירת את כל השנים האלה בתפקידים קרביים בשביל שיעשו לו את מה שעשו לו. זאת התנהגות איומה של המערכת. לא מגיע לקצין קרבי ברמה כזאת ובדרגה כזאת לקבל יחס כזה, אפילו אם הוא עשה דבר גרוע מאוד, והוכח שהוא לא עשה שום דבר נורא. אני חושב שצריך לתת לו את כל התמיכה, את כל העידוד וקידום, כפיצוי לפחות על הרע שעשו לו. זה מזכיר לי את קצינת המשטרה בנהרייה (סנ"צ אהובה תומר), חמש שנים שתו את דמה, ועכשיו מסתבר שלא היה שם שום דבר. איזה מן התנהגות זאת כלפי קצינים בצה"ל ובמשטרה?

אולי בצד הפרקטי של חלק מהדברים אפשר לבחון כיצד המדינה מתייחסת לא רק לדרוזים אלא גם לקצינים דרוזים. אני מבקש שיעשו בדיקה מה קורה בשירות הציבורי, בפרופורציה הנכונה כמובן, בין קצינים יהודים וקצינים דרוזים שמשתחררים בדרגת אלוף משנה ומעלה, שיבדקו מי נמצא איפה בשירות הציבורי. אני חושב שנמצא תגובה די מעניינת איפה הדברים עומדים.

אני אעביר את הדיון הזה כלשונו למפכ"ל המשטרה. אני מקווה שנקבל ממנו תגובה. עם כל הכבוד לדברים שהושמעו כאן, וזה התפקיד שלי כיושב-ראש, אני חייב לציין שכולם נשמעו מכיוון אחד, מבלי שהיה כאן איש מהצד של המשטרה, שיוכל להעביר את עמדתם בעניין הזה. נכון יהיה להעביר את הפרוטוקול של הישיבה, שבה ימצא מפכ"ל המשטרה דברים קשים שעליהם הוא יצטרך להשיב. אולי בהמשך העניין נראה מה אנחנו יכולים לעשות לאחר שנשמע את תגובתו.

נקודה שעלתה כאן, ואני חושב שכדאי לבדוק אותה. אני מציע לחבר הכנסת איוב קרא, שגם יזם את הדיון הזה, לבדוק בהיבטים היותר רחבים של התופעה, אם הוא חושב שזה לא מקרה בודד. שמענו סביב השולחן הזה שהבעיה לא קיימת בתוך הצבא, אבל גם יש מה שנקרא תנאי שירות וטיפול בקצינים ובחיילים לאחר שחרורם.

לא מדובר רק בקצינים, מדובר גם בחיילים. כל הזמן דיברנו על קצינים. לא צריך לעשות את ההבחנה. הייתי ממליץ לך, חבר הכנסת איוב קרא, שייבדק היחס לחייל המשוחרר, שהוא לא יהודי. אם תרצה להרחיב את היריעה גם לסקטורים אחרים, תוכל, אבל בראש ובראשונה לגבי הדרוזים. אם יש אפליה שאין טיפול מספיק ועידוד מספיק, הוועדה הזאת היא המקום הנכון להתריע על כך ולדאוג שיהיה שוויון גם בטיפול בחיילים המשוחררים, במיוחד אם יש אפליה בין יהודים ללא יהודים בתחום הזה. אני מאוד מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20