כנסת פתוחה

משנה לוד-עכו - מצבה הכספי של עיריית עכו

5
ועדת המשנה לעניין לוד-עכו
29.6.04
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הפנים ואיכות הסביבה) לעניין לוד-עכו
יום שלישי, (29 ביוני 2004), שעה: 13:00

מצבה הכספי של עיריית עכו

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

ואסל טאהא

שמעון לנקרי ראש עיריית עכו
אוהד שגב מנכ"ל, עיריית עכו

רן אייזנברג רפרנט מינהל תקציבים, משרד הפנים

סעיד אגא תושב עכו

שוש אזולאי

דרורה רשף



מצבה הכספי של עיריית עכו

רבותי, אני פותח את הישיבה. הנושא הוא מצבה הכספי של עיריית עכו. אל"ף, אני מודיע שנציגי משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה התנצלו מראש שהם לא יוכלו להשתתף בדיון בשל סיבה בלתי צפויה, הצטרפותם לראש הממשלה לסיור בשדרות בעקבות האירועים האחרונים, ואני אישרתי. יחד עם זה, לאחר הדיון, בסיכום הדיון, הם יקבלו את הסיכום ואני אדרוש את ההתייחסות שלהם. היות ונמצא כאן רק נציג משרד הפנים רן אייזנברג, אני רוצה להפנות את הדברים לפחות לפרוטוקול, על מנת שיידעו במה המדובר.

אין זו פעם ראשונה שעיריית עכו מגישה תוכניות הבראה. לצערי הרב, רן - אתה יודע את זה לא פחות טוב ממני – ההבדל בין תוכנית ההבראה הזאת לתוכניות הבראה אחרות הוא, שבתוכניות הקודמות עשו את זה כשידעו מראש שהם לא יוכלו לעמוד בזה, ואפילו – אתה יודע – אפילו לא התחילו ליישם חלק מתוכנית ההבראה. בתוכנית ההבראה הנוכחית, ראש העיר, עוד לפני שהתחיל את תוכנית ההבראה, עוד לפני שהוא חתם עליה, הוא כבר יישם חלק ממנה מרצונו, ולא על פי בקשה של מאן דהוא.

כשאני מסתכל על תוכנית ההבראה הנוכחית, צר לי לקבוע – ראש העיר חתם על התוכנית הזאת, והוא חתם עליה מרצונו מתוך כוונה ליישם אותה, אבל מי שבקיא בנתונים יודע מראש שזאת גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. ואולי ראש העיר ירצה לעמוד בה, אולי ראש העיר ישתדל לעמוד בה, אבל כשאני קורא כאן את המספרים, צר לי לקבוע: הציבור לא יוכל לעמוד בגזירה הזאת.

אם מדובר על גביית פיגורים בסך עשרה מיליון שקל, ואחר כך יש לנו פה כמעט 15 מיליון, אז ביחד סדר גודל של 25 מיליון ₪ גביית ארנונה במשך שנתיים וחצי – אז צר לי להגיד: או שהממשלה והמשרד מנותקים מהמציאות, או שפשוט לא יודעים מה קורה. מפני שאתה רואה עיר שנתונה לאבטלה, עיר שמצבם הסוציו-אקונומי של האנשים בה מאד קשה, ויש הנטישה הגדולה מעכו, שלשמחתי הרבה לאט לאט הולכת ונבלמת, אז אנחנו בעצם אמרנו לראש העיר: תחתום, תעשה, אבל המציאות היא שהוא לא יהיה מסוגל לעמוד – לא הוא. שוב. הוא יעמוד בזה, הציבור לא יהיה מסוגל לעמוד בזה. וכשאתה מדבר היום על גביית ארנונה של עשרה מיליון שקל, כשחלק גדול מזה זה מפעל קריית הפלדה, וחלק גדול מזה זה פרוטרום, מפעלים נוספים שפשטו את הרגל ונטשו את העיר – אני שואל: ריבונו של עולם, מאיפה ראש העיר יביא את העשרה מיליון שקל פיגורים.

אחר כך אפשר לדבר על שנת 2004 – העלאת הגבייה ל-8.5 מיליון שקל. אתה יודע מה? הייתי נותן לכם, אנשי משרד הפנים – ואני מכיר אתכם ואני יודע איך העבודה שלכם. רן, אתה לא זר לי – הייתי רוצה לראות איך אתם מסוגלים לבוא ולהעמיק את הגבייה בעוד 8.5 מיליון שקל, שאני לא יודע כמה אחוזים זה, בערך.

זו תוספת של כעשרה אחוז.

עשרה אחוז. אז אני פשוט חושב שבעניין הזה אתם צריכים לעשות סוויץ' ולחשוב, כי חבל להציב מטרה שמראש אי אפשר יהיה לעמוד בה. ואז, מה שיקרה לנו, בתוצאה הסופית – בעוד פחות משנה יבוא ראש העיר ויגיד: רבותי, אני לא עומד בזה, הוא ייכנס לגירעון, אתם לא תעבירו את החלק שלכם, והנה לכם מודל יוצא מן הכלל לרשות שמתחילה בקריסה. אני בטוח שלא אתם, לא משרד הפנים, לא משרד ראש הממשלה, יבואו ויגידו שנכון מה שעושים פה.

יחד עם זה – ורן, אולי הדברים לא צריכים להיות מכוונים אליך, אבל אני אומר את הדברים לפרוטוקול על מנת שאנשי משרד ראש הממשלה ישמעו ויידעו – ראש הממשלה, לפני מערכת הבחירות לכנסת, ביקר בעכו מספר פעמים, התחייב לתת לעכו טיפול נקודתי, לאמץ את עכו אל חיקו, ולעשות ככל יכולתו על מנת לשפר את מצבה של העיר, מבחינת החינוך, מבחינת המפעלים, מבחינת הרווחה, מבחינת הבינוי – משרד הבינוי והשיכון – כל הדברים הללו. לצערי הרב, כשאני מסתכל על תוכנית ההבראה הזאת – ורן, אתה יודע למה אני מתכוון – כשאני לוקח את תוכנית ההבראה הזאת ואני לוקח תוכניות הבראה של רשויות אחרות, אני לא מוצא שום הבדל בין תוכנית ההבראה של עכו לבין תוכנית ההבראה של ירוחם או אופקים או דימונה או קריית מלאכי. כולם אותו דבר. אני שואל שאלה: איפה בעצם החיבוק, או הדאגה היתרה לעיר עכו מצד ראש הממשלה. אני הייתי מצפה לראות את ראש הממשלה בא ואומר: רבותי, בתוכנית ההבראה אני רוצה לראות כמה נקודות שבאות להיטיב עם העיר, שלא כמו ברשויות אחרות. כפי שצריך להיות – וזה בנשימה אחת – בעכו ובלוד. וזה לא קורה.

לכן, אני פונה גם לרן, שתעביר את הדברים הללו לממונים עליך, כי אחרת בעוד זמן קצר הנושא הזה יעלה על סדר יומה של הכנסת,ומישהו יצטרך להשיב על השאלה למה זה המצב.

אני אתן את רשות הדיבור קודם כל לראש העיר, ואחר כך נוכל להתייחס.

קודם כל, אני מצטרף לכל מילה שחבר הכנסת דוד אזולאי אמר. אני חושב שניסינו לעכב את החתימה על תוכנית ההבראה מסיבה פשוטה. פעם אחת, כי מינו לנו חשב מלווה שלא בצדק, זו טענתנו, ופעם שניה, כי לא ראינו הבדל בין התוכנית שלנו לבין התוכניות האחרות. ומאחר שבחודש וחצי ניסינו להפעיל את כל הקשרים האפשריים ולא עזר שום דבר, ולא יכולנו להמשיך ולהתנהל עוד יום אחד, אז חתמנו על התוכנית הזאת. תוכנית שלדעתנו – וגם אמרתי את זה בפגישה בארבע עיניים לגדעון בר-לב, תוכנית שלדעתו היא טובה. אבל לדעתנו – אנחנו לא יודעים. לנו אין ניסיון בהפעלת תוכניות הבראה. אנחנו מתכוונים לעמוד בתוכנית. אבל לא בטוח שגם אם נעמוד בתוכנית, אנחנו נוכל להביא את עכו למצב שאנחנו רוצים שהיא תגיע אליו.

ולכן, אנחנו שבוע בדיוק לאחר החתימה על התוכנית, זה לא מאוחר. אפשר לשבת, אפשר להתכנס, אפשר לחשוב עוד פעם כשמבקשים להעמיק את הגבייה, כשמבקשים להוסיף, כשמבקשים להצטמצם. גם ככה הכל מצומצם. זה לא שלקחנו משהו מבוזבז ואנחנו ממשיכים לבזבז, ובואו נצמצם את השומנים. אין שומנים. אז כבר 120 עובדים בעירייה הלכו הביתה, שזה משהו שלא קרה. אני לא יודע אם קרה בכלל, באיזו רשות מקומית.

פה אנחנו צריכים, שוב, להתכנס, לשבת, לחשוב, איך אנחנו באמת מביאים לידי ביטוי את האמירה, או הדגש של ראש הממשלה, לשים את עכו כטיפול נקודתי. למה עכו ולוד? כי בעכו ולוד יש אוכלוסייה מעורבת, כי בעכו ולוד הצטברו בעיות של הרבה שנים, שצריך לטפל בהן. ואני חושב שהסרגל הזה, ששמתם אותנו בו, הוא סרגל כמו של כולם. אז ממה נפשך? אם כמו כולם, אז איפה הנקודתי? איפה הטיפול? איפה ההצהרה של ראש הממשלה? זאת ההמלצה שלי.

אחד הדברים שאני רואה פה תוך כדי דברים, אני מסתכל – בחינוך הם נדרשים לקצץ 46 עובדים, ברווחה נדרשים לקצץ בשמונה עובדים. אז בואו נגיד שחלק מהקיצוץ של העובדים בחינוך, לראש העיר בטח יש תשובה לכך. אבל לקצץ שמונה עובדים במערכת הרווחה, כשהעיר הולכת להיכנס למצב יותר קשה, והיא תצטרך עובדי רווחה. אז הולכים ומקצצים להם שמונה עובדים במערכת הרווחה?

גם ככה מקוצצים.

ואחר כך צריכים לקצץ בפעולות – סדר גודל של מיליון שקל, ועוד כמעט שני מיליון שקל רק ברווחה. על החינוך מדובר על קיצוץ של כמעט שמונה מיליון שקל. אני אומר: רבותי, באמת. אנחנו יכולים למקם את הסיפור בגמל שמעמיס, מעמיס, בסוף יש הקש ששבר את גב הגמל. כמה אפשר להחזיק? אני חושב שאתם, במשרד הפנים, חייבים לתת על כך את הדעת. ואני חושב שהדרישה צריכה לבוא גם ממשרד הפנים: איפה חלקו של משרד ראש הממשלה בהבטחות לטובת העיר. זה הכל. או שאלה היו הבטחות של בחירות. זו לא בושה. שראש הממשלה יגיד: אלו היו הבטחות בחירות. אז נדע.

טוב. אני באמת מברך על הדיון. אני חושב שצריך להזמין עוד משרדים אחרים, חוץ ממשרד הפנים. כי רק משרד הפנים כאן. אני חושב שמן הנכון גם להזמין את משרד ראש הממשלה.

אז אמרתי, לא היית פה בפתיחה – הם הודיעו והתנצלו מראש. ראש הממשלה ירד לשדרות והם התלוו אליו, והם ביקשו- - -

כולם התלוו אליו? כולם? אני יכול לדעת שמשרד ראש הממשלה מרוקן עכשיו? אין אף אחד?

הוא לא מרוקן, הוא פשוט מנותק. הם מנותקים.

זאת תחבולה.

לא, לא. במקרה זו לא תחבולה, ואסל. אני אומר לך בידיעה: זה נכון.

הם היו פה בכל הפגישות הקודמות.

ברוב המקרים הם היו פה והם בעניינים.

אחרי ההצהרה של ראש הממשלה שהוא לוקח על עצמו את עכו ואת לוד, באמת נשמנו לרווחה ואמרנו שזו באמת גישה טובה, בחר בשתי ערים מעורבות, שיש בהן אוכלוסייה ערבית, יש בהן אוכלוסייה יהודית, יש בהן אוכלוסייה ערבית שסובלת, וכשמתחשבנים עמנו, עם האוכלוסייה הערבית, על ארבעה מיליארד, אז מקצצים. אומרים: זה לעכו, זה ללוד, זה לחיפה, שם יש אוכלוסייה ערבית – אז מורידים לנו מהתקציב של ארבעה מיליארד. ואנחנו מסכימים. אנחנו, כנציגי הציבור הערבי במשא ומתן עם משרד ראש הממשלה, עם כל המשרדים, קיבלנו – עם משרד הפנים, אפילו. אמרנו: בסדר גמור. אם אתם לוקחים על עצמכם לפתח גם את האוכלוסייה הערבית על חשבון הארבעה מיליארד, אנחנו מסכימים. וכנראה, מה שאני שומע מראש העיר ומאחרים, זה שזה שקר אחד גדול, אין ארבעה מיליארד, ואין מקצצים, ועושים צחוק מכולם, מסובבים את כולם, גם את האוכלוסייה הערבית בעכו, גם את האוכלוסייה הערבית בלוד, גם את האוכלוסייה הערבית בכל המדינה, וגם תושבי עכו היהודים - - -

סובלים.

כולם סובלים. כולם סובלים. סובלים פעמיים. פעם, שזאת עיר מעורבת ויש שם אי שיווי משקל בין שתי האוכלוסיות. אוכלוסייה שכמעט התחילה להתקשות לנשום – אני מתכוון לאוכלוסייה היהודית – ואוכלוסייה שמעולם לא נשמה – שהיא האוכלוסייה הערבית. אם זה בלוד ואם זה בעכו.

יש הבדל גדול, בין האוכלוסייה הערבית - - -

בעכו, לבין האוכלוסייה הערבית בלוד.

בדיוק. הבדל עצום.

ענק.

יש הבדל.

ענק. לא גדול, ענק.

ואסל, בוא, אני אומר לך: אני הייתי נזהר בעניין הזה, ואני בטוח שאתה מכיר את שתי האוכלוסיות לא פחות טוב ממני - - -

אלה שני עולמות שונים.

וההבדל עצום. אין מה להשוות.

אני הייתי אתמול בלוד, פשוט.

שמע, אתה צודק. יש הבדל.

אני חושבת שהאוכלוסייה הערבית בעכו משולבת בעשייה בעיר - - -

יש דברים שצריך לטפל בהם, אבל - - -

יש דברים. תאמין לי, דוד, יש דברים – אני הייתי שם, דיברנו, ולקח על עצמו שר הפנים, אם אתה זוכר, כאן בוועדה, כשדיברתי על השריפות שפרצו בשכונות הערביות והכיבוי אש לא יכול היה להיכנס מפני שיש סמטאות שאין גישה, והוא התקשה לכבות את האש - - -

אמרו שיתכננו לנו רכב מיוחד, ולא יצא מזה כלום.

היו סכנות מאד גדולות – אני הגעתי לשם, ראיתי. והוא הבטיח. הבטיח כאן, בוועדה, בוועדת הפנים – לא יודע אם לפני הבחירות או אחרי הבחירות, אני לא זוכר - - -

כל שבוע יש סכנות בעכו. שלשום גם נשרפה עוד חנות.

בשבוע שעבר.

קשה מאד לכבות אש שם. אם פורצת איזו דליקה בבית, או באיזו חנות בשוק. אז נהוג בעולם – אמרתי לפורז - - -

סליחה רגע. שוש, אני מבקש, תבדקי בפרוטוקול ששר הפנים אמר את הדברים האלה - - -

הבטיח. הבטיח.

ואם כן, אני מבקש להוציא מכתב בעניין הזה. בסדר?

בסדר.

אז סיפרתי לו את הסיפור על הבתים שנשרפו, ואיך התגוררו, ואיך התעללו בהם – אם זה חברת "דיור לעולה" ואם זה חברות אחרות, לא שילמו להם, פעם כן ופעם לא, והם זרוקים ברחוב – ביקרתי אותם וראיתי איך הם גרים.

גם עסקים נשרפו.

גם עסקים נשרפו. וסיפרתי לו שבערים קדומות, בערים עתיקות בעולם כולו נהוג שלמכבי אש - - -

יש רכב קטן, מותאם.

רכב קטן. קונים רכבים קטנים.

כמו שהמשטרה עשתה והכניסה.

יש צינור כיבוי אש, ולא יודעים להשתמש בו.

הוא סגור.

סגור, כי הם לא יודעים להשתמש בו. ואין כלים להשתמש בו.

אז אני חושב שיש צורך, כשאנחנו מדברים על עכו ולוד – שאנחנו, אתם, בעכו, התושבים – אנחנו, אתה כראש עיר, וגם בלוד – תעשו מאמצים אדירים על מנת לסגור את הפערים האלה בכדי שבאמת הכל יהיה בבת אחת. נילחם ביחד, ניאבק ביחד, על מנת שעכו תקבל את הזכויות שלה. ואני חושב שעכו היא עיר שיכולים להפוך אותה לאטרקציה במדינה. האטרקציה הכי יפה במדינה. זו עיר תיירותית, עיר פתוחה, עיר שיש לה פסיפס כזה של ערבים ויהודים, היסטוריה עתיקה, היסטוריה חדשה – אני לא יודע מה. הכל יש בה.

דו-קיום מהכי טובים בעולם.

כן. אפשר להפוך את העיר עכו לאטרקציה תיירותית שתשגשג, אם הממשלה הזאת תסכים ולפחות תבצע מה שהיא הבטיחה, מה שהבטיח ראש הממשלה, מה שהבטיח משרד ראש הממשלה, מה שהבטיח שר הפנים, לכל מיני דברים. ואני חושב שצריך גם ללחוץ על משרד ראש הממשלה שיעמוד בהבטחות שלו. טיפול נקודתי זה לא סתם לזרוק מילים.

אתה יודע, חבר הכנסת טאהא, אחד האבסורדים הגדולים הוא שראש הממשלה מדבר על הטבות מיוחדות לעיר עכו, וכשאתה בודק בשטח, ואתה לוקח יזם שרוצה להביא את המפעל שלו לחיפה או להעביר אותו לעכו - - -

מבריחים אותו למקום אחר.

הוא מקבל את אותו דבר. הוא צריך להיות מטורף כדי לבוא לעכו.

אז הם מבריחים אותו. ברור. אז לפי דעתי יש צורך גם ללחוץ על התמ"ת, גם ללחוץ על משרד ראש הממשלה לעמוד בהבטחות שלו. לא סתם לזרוק הצהרות. כל אחד מאתנו יכול לזרוק. צריך ללחוץ אותם ולהגיד להם: אתם, הממשלה, הבטחתם טיפול נקודתי, הבטחתם הטבות לתעשיינים, למשקיעים שיבואו, שעכו תיראה בחמש שנים הבאות עיר אחרת לגמרי. ויש יכולת. אני חושב - - -

ויש שיפור גדול. יש שיפור גדול במסחר בעיר העתיקה.

יש איפה להשקיע בעכו. עכו עיר שיכולה להכניס כסף, אם הופכים אותה לאטרקציה מסודרת, יפה, משגשגת. היא עיר משגשגת, ותתרום גם לשגשוג כל האזור שם.

אני רוצה להגיד משהו.

סעיד, אני אתן לך רשות דיבור בתנאי אחד.

אני לא תוקף.

אין התחשבנות. בעיר תעשה התחשבנות.

אין התחשבנות.

דבר.

אני רוצה להגיד לכם דבר אחד. הבעיה של עכו, הגירעון של 180 מיליון שקל, הם לא מהארנונה. הם מ- 300-400 נכסים סגורים של החברה לפיתוח עכו ושל עמידר, ש-30 שנה הם לא משלמים ארנונה על הנכסים האלה.

החברה לפיתוח עכו העתיקה?

כל החברות הממשלתיות לא משלמות ארנונה. החאן, שהיה מאוכלס, עסקים נסגרו, החברה שילמה כספים לבתים, לעסקים - לא משלמת ארנונה שלושים שנה, אולי יותר.

· - -

כל ראש עיר יודע – מארנונה של תושבים אי אפשר לבנות ערים.

בטח לא עכו.

משרדי ממשלה צריכים להעביר את הכספים לנכסים שהם קונים. לא יכול להיות שאני, היה לי עסק סגור, שרוף, עשר שנים – תבעו אותי עיריית עכו על 100,000 שקל ארנונה. והחברה לפיתוח עכו יש לה נכסים – לא משלמת שום אגרה ארנונה.

זה לא מוחלט.

יש לנו מהנדס עיר שצריך לבדוק. אם הבניין הזה מאוכלס, להכניס אותו – או, להשכיר אותו לתושבים. רק כדי שישלמו ארנונה. תפעילו אותם.

כן. ראש העיר יבדוק את הנושא הזה.

הדבר השני – חישוב הארנונה שנעשה בעכו, הוא ממתי שהיו לנו מפעלים גדולים – קריית הפלדה, טמבור, צינורות. אז מצב הארנונה היה גבוה. היום אנחנו משלמים פי עשר מסביון.

על כמה מטר מרובע עסקים אנחנו מדברים?

אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת ואסל טאהא. יש פה בעיה בעכו, שהארנונה, יחסית לסביבה, אנחנו מהגבוהים. זה אבסורד.

אני, איך שנכנסתי, הכנתי צו ארנונה. הוא יוגש למשרד הפנים בחודש הבא. צו ארנונה חדש לאישור של שר הפנים.

אבל למה התושבים צריכים לסבול עכשיו?

תסלח לי, 55 שנה אני לא - - -

דקה. סעיד, ברשותך, אני רוצה להגיד לך דבר אחד. תראה, הבעיה של הארנונה ידועה. לצערי הרב, לא טיפלו בה הרבה זמן. בכל זאת, ראש העיר כרגע לקח את היוזמה והוא הולך לשנות את הצו.

הוא הולך לבקש ממשרד הפנים.

בשינוי הצו יש פרוצדורה מסוימת. זה לא תלוי בעירייה. זה תלוי גם במשרדי הממשלה השונים.

שר הפנים מאשר שינוי צו.

יש לי גם מכתב משר הפנים. שהוא יודע שצו הארנונה היה – בכל הערים, והכנסת הורידה את זה.

רק שאלה למידע. כמה ארנונה אתה מקבל היום על מטר, בעסקים?

אני רוצה להסביר לכם את הנקודה, בפשטות. העיוות היה בגלל - - -

160 שקל.

160 שקל? אתה לא תחזיק מעמד. אף משקיע לא יבוא אליך.

תלוי באיזה אזור.

שמע, יש לי אזור תעשייה בכפר כנא. הייתי ראש מועצה שם. קיבלתי חמישים-שישים שקל על מטר מרובע ארנונה. לא זוכר בדיוק. אז בנצרת עילית, לידי, פחות. 26 שקל. אז כל המשקיעים ברחו לשם. אז הייתי צריך להוריד את זה ל-24 שקל.

איך הורדת? הכנת צו?

הכנתי צו.

יפה. אז אני בדיוק כך. לקחתי מומחה, הכין לי צו. נפגשתי עם שר הפנים, אמר לי: שמעון, אני מחכה לצו ארנונה. הצו במהלך החודש הבא מוכן. חוברת שלמה. על כל העסקים, על כל - - -

אם תחכה עד שיאשרו לך, זה ייקח לך שנים.

הוא אמר לי: השנה הוא מטפל בזה.

160 שקל אף אחד לא יבוא.

· - -

סעיד, למה לך? אתה יודע שזה שונה ממקום למקום, מאזור לאזור. קח את אזור שיכוני המזרח, את מרכז העיר, את עכו העתיקה.

לא, אני מדבר רק על עכו העתיקה.

אני תומך בכל החלטה שתתקבל פה. אני תומך בעכו, בלוד, בכולם.

תודה.

גם הרבה אנשי עסקים רוצים לסגור. רוצים לעבור למקומות אחרים.

סעיד, נושא הארנונה מטופל.

גם בית הספר. עיריית עכו צריכה להכניס חשמל. אתמול - אין חשמל.

תעשו, תעשו שביתות, לא יהיה חשמל.

· - -

תעשו שביתות, לא יהיה חשמל. שמעת את התשובה?

אבל לא להכיר בוועד - - -

חביב אלבי, אני רציתי להכניס חשמל, עשיתם שביתה – אין חשמל. אני אחשוב בתחילת השנה אם להכניס חשמל. בסדר?

אל תאיים.

לא, אני לא מאיים. אני קובע. אני לא מאיים.

אל תאיים. אני לא באתי ואמרתי לך שאני מאשים אותך.

סעיד, סליחה.

ועד הורים - אמרתי לך שהוועד הורים פה לא מוכר, ולא שלחת לי מכתב - - -

בתחילת השנה היו בחירות לוועד הורים - - -

· - -

אין חשמל?

יש חשמל. אין חיבור למערכת החשמל הכללית. יש חיבור שכרגע לא מאפשר - - -

אמרתי: אני אכניס חשמל. הם עשו שביתה. כשהם עושים שביתה אני אכניס להם חשמל? לא. יחכו עד שאני אחליט להכניס את החשמל.

יש חשמל. צריך להבין שיש חשמל.

יש חשמל, אבל כשמדליקים קומקום, זה נופל.

לא יורד, סעיד. לא יורד.

כשמפעילים את כל המזגנים, זה נופל.

לא הפעילו מזגנים.

בסדר. זה מטופל, סעיד.

· - -

סעיד, אני חושב שבעניין הזה, אדרבה, תנצל את המצב הזה, שהחברים שלך או ועד ההורים, או כל הגורמים האחרים, הם צריכים להבין – אם רוצים להגיע לתוצאות בהפגנות ושביתות, לא מגיעים לשום תוצאה.

· - -

עזוב, אני לא רוצה להיכנס לזה.

אני רוצה רק להגיד לך בקשר לוועד ההורים. כשאמרתי לו שוועד הורים לא עשה בחירות ולא להכיר בו, והוא הלך ונתן להם - - -

אבל בינתיים, הוא הולך ועושה שביתות עם ההורים.

טוב, אני רוצה להתקדם הלאה בדיון.

לא מוכר, והוא עושה את השטויות.

טוב. תודה, סעיד.

רן, בבקשה.

כמה דברים. קודם כל, את הדברים שהועלו פה בוועדה אני אעביר למשרד, אבל - - -

מאד מאד חשובים הדברים, ואני אומר: הדגש צריך להיות, בעיקר, על הנושא של איפה חלקו של משרד ראש הממשלה.

ואם אפשר להתייחס לעוד נקודה לפני שהוא מתייחס, ברשותך, אני חושב שמכיוון שממילא מונה חשב מלווה, מן הראוי שמעבר לסמכויות הרגילות שניתנות לו על פי התקנות והחוק, כחשב מלווה, יהיה זה נכון שחשב מלווה שמשרד הפנים סומך את ידיו עליו, לפחות – אם על ראשי הרשויות הוא לא סומך, ועל המנכ"לים הוא לא סומך, ושם מטעמו מה שנקרא שומר, כמו שרשום שם: אדם שיפקח – רצוי שיונחה אותו חשב מלווה, ודווקא במקרה של עכו יש אדם רציני מאד - - -

נכון.

שיעשה את בדיקת היכולת באמת. זאת אומרת, שהטענות שמעלה פה חבר הכנסת אזולאי, והטענות שראש העיר מעלה, יבוא אדם שמשרד הפנים הסמיך אותו, ותוך פרק זמן קצר יגיש חוות דעת מטעמו, כלכלית גרידא, אם עיריית עכו מסוגלת, תוך שלוש שנים, להעמיק גביה ב-25 מיליון שקל.

אני אומר לך, אוהד, אני לא צריך בשביל זה חשב מלווה, ואני לא צריך רואה חשבון. אנחנו מראש יודעים את התוצאה.

אבל אני אומר: הם כבר שלחו מישהו, שהוא ייתן את חוות הדעת המתמטית הפשוטה שלו.

אל"ף, נושא החשב המלווה זה משהו ייחודי לעכו. בממשלה נקבע שמרבית הרשויות ימונה להן חשב מלווה. גם, יש לנו נוהל פנימי, והוא אמור, כמו שאמר מנכ"ל העירייה, להוציא חוות דעת. אני מניח שהוא יוציא את עמדתו לגבי כל הנושאים שהועלו, אני מניח שהוא יעשה זאת גם לגבי נושאים נוספים חוץ מהארנונה. רק לנושא הארנונה, בעיה שהועלתה – חובות הארנונה של עיריית עכו, שחייבים תושבים או בעיקר עסקים, מסתכמים במעל 150 מיליון שקל.

כל המפעלים שפשטו רגל. תפוס אותם. אתה יכול לקבל מפרוטרום שקל? כלום לא תקבל מהם.

קציני ים, גם.

אפשר למחוק חובות ואז לראות את המטרייה האמיתית. ברגע שהמצבת היא כל כך גבוהה, זה יוצר איזושהי בעיה, כאשר לא יודעים את הנתונים האמיתיים.

נכון. זו גם תקלה מצד העירייה. זה נכון מה שהוא אומר. שיש שם דברים שהעירייה לא מחקה. הוא כל הזמן רשם את זה כאילו עוד אפשר ללכת לקריית הפלדה להביא את הכסף. אין ממי. אין שם אף אחד.

כן. לגבי תוכנית ההבראה והצעדים. מרבית הצעדים זו יוזמה של הרשות. יוזמה של הרשות מול אותו בודק תוכנית הבראה של משרד הפנים, כאשר הרשות אומרת מה היא יכולה לעשות והמשרד מסכים או מציע יותר או פחות. ולכן חלק מהצעדים – גם צמצום משרות – אני לא יודע, אני לא בקיא בפרטים של התוכנית, בטח לא עובדי הרווחה, אבל חלק, כמו שאמר ראש העירייה, חלק גדול, זו היוזמה שלהם לפטר את מצבת העובדים הגבוהה של העירייה.

כי אין ברירה.

הוא צודק. מה שנכון, נכון. זו הייתה יוזמה שלנו. לא חיכינו לאף אחד.

בעניין הרווחה, אבל – צריך לחדד. כשאתה נדרש לעשות קיצוץ של כוח אדם, אתה לא יכול רק – איך אומרים – להשאיר את העיר בלי מחלקת כבישים בכלל. אתה נאלץ גם לפגוע ברווחה, שזה רגיש מאד, אבל אין ברירה. עובד הוא עובד בסופו של דבר. אז אתה מקצץ מכל המחלקות.

תוכנית ההבראה, כמו שנקבע בהחלטת ממשלה, יכולה להתפרס עד שלוש שנים. עד 2004 או עד 2006. לא הרבה רשויות התפרסו עד 2006. זו גם הסכמה של המשרד, שכן הסכמנו לפרוש את זה לשלוש שנים על מנת להקל על העירייה בתוכנית ההבראה, ולהגיע לאיזון בסופו של דבר.

מה הגירעון? יש איזון או גירעון מאושר בסוף 2006?

איזון.

ב-2006 מגיעים לאיזון ואין שום גירעון מאושר?

לא, גירעון מאושר יש, אבל איזון תקציבי.

ב-2004-2005 יש גירעון מאושר, שאת חלקו הגדול מכסה משרד הפנים במסגרת המענק שהוא מעניק.

במסגרת הכללים הרגילים בדרך כלל נקבע שהחלוקה היא שוויונית. אחרי שמנכים חוב מתגלגל ואת הפיגורים, מחלקים בדרך כלל 50% מענק - - - 50% הלוואה. פה הפרופורציה היא בערך שני שליש/שליש. אם לוקחים את המענק שמתקבל בתחילת השנה, זה 31 מיליון, וההלוואות הן עוד 15,יש 45 מיליון שקל מענק בסופו של דבר. הפרופורציה היא קצת שונה, אבל הלכו פה לטובת עיריית עכו.

כמה בסך הכל, כשאתה מדבר פה על מענקים – זה לא כולל את מענקי האיזון?

בלי מענק איזון. מענק כיסוי גירעון הוא 31 מיליון, כאשר יש עוד 7 מיליון שקל בנוסף, שניתנו לטובת פיצויי פיטורים, והלוואות עוד 15 מיליון.

רגע, כמה יוצא בסך הכל בלי ההלוואה?

38 מיליון.

עם השבעה מיליון שקל הלוואה?

עם השבעה.

אגב, בדקת את זה שפתחתם לנו במחשב שלכם 38 מיליון? בדקת את זה? כדי שלא נתווכח על זה.

לא, יש לי סיכום חתום. חתמת לי, יש לי את זה ביד.

אנחנו יודעים על זה, אבל שם אצלכם, הפקידים, לא יודעים. התחילה לשאול אותי מה וכמה. היא חשבה שזה 29 מיליון וכולי.

זה בחשבות של המשרד.

אוקי. אז תעדכן את זה שם, כי הם לא ידעו לספור את המיליונים.

תגיד לי רן, מה יקרה, אם בשנת התקציב הבאה, 2005 – אתה יודע שזה יכול לקרות – - -

סביר להניח שזה יקרה, גם.

אתה יודע מה אני רוצה להגיד לך. ב-2005 הממשלה דורשת קיצוץ של 5% "פלט" לכל הרשויות המקומיות או למשרד הפנים בכלל, אתה כבר נכנס ל-5% בלי שתרצה.

אבל אלה שנכנסו לתוכניות הבראה, אי אפשר לדרוש מהם עוד קיצוץ. זהו.

לא יעזור לך. לא יעזור לך. רן מגרד את הראש. הוא יודע למה אני מתכוון. עברנו את זה. משרד הפנים, בשנת התקציב הבאה, מודיע על קיצוץ של 5% לכל הרשויות המקומיות. מה אתה עושה? לא יעזור לך, נו. ואת זה הם לא לוקחים בחשבון. אין שום מקדם ביטחון לעניין הזה בכל תוכניות ההבראה. ואני חושב שאתם חוטאים למטרה – לאו דווקא, כרגע, לגבי עכו. אתם חייבים לקחת מקדם ביטחון לשנים הבאות לכל הרשויות המקומיות שנכנסו לתוכנית הבראה. אחרת, מראש אתה מכניס אותם בשנה הבאה לגירעון בלי שהם ירצו בכך. גם ראש עיר שיהיה מאה אחוז בסדר, ברגע שיש קיצוץ, הוא לא יכול לעמוד בזה.

אין לי מה להגיד.

אני אומר לך: זה חומר למחשבה שאתם צריכים לחשוב עליו במשרד. מקדם הביטחון. מקדם ביטחון לעתיד, אם יהיה קיצוץ.

אני רק יכול להגיד שהשר, בדיוני התקציב, פנה וביקש תוספת תקציב. כלומר, הוא מודע לתוכניות ההבראה, הוא הזכיר - - -

גם לקח לו חצי שנה, אבל לא חשוב. זה לא נוגע לך.

אז אני לא יכול להתנבא עכשיו אם יהיה קיצוץ או לא יהיה קיצוץ במענק האיזון, אבל אם יהיה קיצוץ יכולה להיווצר בעיה כלשהי לכל הרשויות המקומיות – לא לעכו בלבד – ואנחנו נשתדל שזה לא יפגע. אני לא יודע, אם יהיה קיצוץ, אם הוא יושת על עכו או לא יושת על עכו. יכול להיות שלא יהיה.

תראה, אחד הדברים שאותי מטרידים כאן, ואני אומר לך: זה בולט מאד, ואני לא יודע איך אפשר לתקן את זה – אני מעריך, ככה, בצורה גסה אני אומר את זה: יהיה קשה מאד לעמוד בהתחייבות של הארנונה. הם לא מסוגלים לעמוד בסדר גודל כזה בתוך שנתיים וחצי. לא יהיו מסוגלים. אני חושב שפה צריכה להיות פנייה של הוועדה למשרד הפנים לבדוק את נושא חישוב הארנונה בתוכנית ההבראה. להערכתי – ולא ראש העיר אומר את זה, אני אומר את זה – הרשות המקומית לא תהיה מסוגלת לעמוד בזה, בהתחשב במצב הסוציו-אקונומי של העיר, בהתחשב בכך שמפעלים ועסקים ברשות המקומית נסגרים, והם בעצם הפוטנציאל הגדול לשלם את הארנונה. התושבים לא משלמים ארנונה.

לא. צריך למחוק חובות מול המפעלים. וכמו שאמר מנכ"ל העירייה, במדיה ויימחקו חובות, אפשר יהיה לבוא ולהגיד: אז זה היה 150, היום זה עומד על שישים. עשרה מתוך 150 זה מעט, עשרה מתוך שישים זה כבר הרבה מאד. זה גם משהו שהרשות צריכה לעשות.

אוקי. נעשה את זה.

תודה. אני מסכם את הדיון.

עוד הערה אחת. אני חושב שצריך גם לפנות אפרופו – החלוקה של הכספים היא תמיד מותנית איזושהי בדיקה מצד משרד הפנים. הם מחלקים את זה בערך כל שני רבעונים, שאז תתבצע בדיקה אם העירייה עומדת בתוכנית, ואם כן, אז יועברו שלושה או ארבעה מיליון. אנחנו יודעים מהניסיון, שגם כשמשרד הפנים באמת רוצה, ידיו קצרות מלהושיע, בגלל ריבוי הרשויות שהוא מתעסק אתן, תוכניות הבראה, וכולי. ואז, בסופו של דבר, מה שקורה זה שאתה לפעמים מגיע למצב שבו אתה אמור לקבל את הכסף בסוף רבעון שני, שזה, נניח, סוף יוני, ובגלל פרוצדורות, בעיות, תקלות ענייניות, אתה מגיע לסוף ספטמבר.

אוהד, בעניין הזה אני יכול להגיד לך: יש רואה חשבון שמלווה את הרשות המקומית מטעם משרד הפנים – נדמה לי שזה מוטי מרדכי?

· - -

לא. מוטי מרדכי הוא הבר-סמכא מטעם משרד הפנים לבדוק את תוכנית ההבראה. ואני מכיר את מוטי מרדכי, הוא בחור חרוץ. מבחינת משרד הפנים הוא האסמכתא. הוא האיש שאמור לתת את האוקי.

מה שאוהד אומר, זה שברגע שהייתה הסכמה להעביר את הכסף, עד שהכסף עובר, אנחנו עוברים ויה-דלורוזה.

ברגע שהעברת את המאזן שלך ואישרו אותו, אין בעיה של משרד האוצר, שלא העביר את התקציב מכל מיני סיבות של ועדת הכספים. קח דוגמא, עכשיו, כרגע, אנחנו בבעיה. ועדת הכספים לא מתכנסת, לא מאשרת העברות, כסנקציה נגד הממשלה על כך שהרשויות המקומיות לא מקבלות את שכרן. אז זו דוגמה של עיכוב שיכול להיות, אבל אז אין שליטה לאף אחד על העניין הזה.

אני מאמין שאם אתם עומדים בדו"חות שלכם, אם הדו"חות הכספיים שלכם מגיעים בזמן, לא צריכה להיות בעיה. אם יש בעיה, אז היא בעיה של כולנו, לא רק שלכם.

לסיכום הדיון – הוועדה פונה למשרד ראש הממשלה, בעיקר, ודורשת לדעת מה הם הדברים, או מה הם המענקים המיוחדים לעיר עכו, במסגרת הטיפול הנקודתי שהובטח על ידי ראש הממשלה בתקופת הבחירות ולאחריה. הוועדה פונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה לבדוק את העניין הזה, ולהחזיר תשובה לוועדה – בלי כל קשר, אנחנו ניזום פגישה אתו – הוועדה פונה למשרד הפנים לבדוק בשנית את כל ההתחייבות של הרשות המקומית בתוכנית ההבראה. להערכתנו, למרות שראש העיר התחייב על כך, נראה שהרשות המקומית לא תוכל לעמוד במעמסה הגדולה של תשלום הארנונה, שזהו בעצם סדר גודל של 25 מיליון שקל בתוך שנתיים וחצי. והפנייה שלנו היא למשרד הפנים לשנות – לבדוק את האפשרות לשנות - בתוך תוכנית ההבראה, את נושא הארנונה.

את שאר הדברים אני מציע שנעשה מול משרד ראש הממשלה, בנושא של מערכת החינוך ומערכת הרווחה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

13:50.