כנסת פתוחה

ב' - פיטורי כ-250 עובדים שהועסקו במועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות בשל

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (207) 11
29/6/2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 207
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
‏יום שלישי, י' בתמוז התשס"ד (‏29 ביוני, 2004), שעה 13:30

1. פיטורי כ-250 עובדים שהועסקו במועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות בשל הפסקת השתתפות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה במימון והעסקת עובדים קבועים בעבודות מידיות

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר
אהוד יתום
משה כחלון
עסאם מח'ול

סגן השר במשרד לביטחון פנים יעקב אדרי
חה"כ חיים אורון
חה"כ ואסל טאהא
חה"כ אורית נוקד
חה"כ מרינה סולודקין
חה"כ אופיר פינס-פז
מיכאל מורג - מרכז עבודות מידיות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
יוסי פלדמן - מנכ"ל המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
שחר הרמלין - המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
פימה וינטרוב - המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
יוסף מורנו - המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
זאב מחנאי - המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
לב מנדלבלט - המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
מיכאל מרגולין - המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
פאולינה סברדלוב - המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
דניאל שגיא - המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
איציק שוויקי - המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
שוקה דורפמן - מנהל רשות העתיקות
לאה אברמוב - מזכירה, קיסריה, רשות העתיקות
עבדאללה ג'אבר - כפר מנדה, רשות העתיקות
בנימין טלגונקר - נצרת עלית, רשות העתיקות
תמרה יעקובוב - ועד קיסריה, רשות העתיקות
יוסף מוסעב כנאנה - נצרת תחתית, רשות העתיקות
אירינה נצ'ייב - אשקלון, רשות העתיקות
צילה סורוקוב - נצרת עלית, רשות העתיקות
חסן עיז אלדין - נצרת תחתית, רשות העתיקות
פאולינה פלדמן - אשקלון, רשות העתיקות
יצחק גרוסמן - מנהל חטיבת המינהל, רשות הטבע והגנים
משה גבאי - רשות הטבע והגנים
פיני קבלו - ראש עיריית בית-שאן, מרכז השלטון המקומי
רפי בן-שטרית - מ"מ וסגן ראש עיריית בית-שאן, מרכז השלטון המקומי
בצלאל שרון - מרחב חדרה, ההסתדרות החדשה
פנינה פירסטון - פורום ארגונים למאבק באבטלה

וילמה מאור
רשמה: אירית שלהבת


פיטורי כ-250 עובדים שהועסקו במועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
בשל הפסקת השתתפות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
במימון והעסקת עובדים קבועים בעבודות מידיות

רבותי, אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. חיכינו זמן רב וקיווינו שהנושא הזה – פיטורי 250 עובדים שהועסקו במועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות בשל הפסקת השתתפות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה במימון והעסקת עובדים בעבודות מידיות – יפתר.

מי שהעלה את הנושא בפנינו זה בעיקר המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, כאשר 50 מתוך אותם 250 עובדים הועסקו במסגרת שלהם ופוטרו. אנחנו בוודאי נשמע עוד מעט מה הם עשו ומה הנזקים שהפיטורים האלה גורמים, לא רק לכל אחד מן המפוטרים אלא מה הם גורמים לפרויקטים שבהם הם עסקו.

מאז שקיבלתי את הבקשה של מר יוסי פלדמן, מנכ"ל המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, ניסיתי לגמור את הדברים האלה במסגרת הסדרים פנימיים בין משרדי הממשלה. לצערי הרב, אשמח מאוד אם נשמע אחרת, הפתרון לא נמצא וכשהגענו למצב שהגיעו מים עד נפש, כשלא הצלחנו לגמור את העניין כינסתי את הוועדה הזאת. במקביל כמה חברי כנסת העלו גם הם את הנושא הזה כהצעות לסדר היום ונמצאים כאן או כאוהדי הנושא או כמעלי ההצעות.

קודם כול הייתי מבקש ממי שיזם את הפגישה הזאת, מר פלדמן, להציג את הנושא בתמציתיות ואחר-כך אתן לשאר הנוכחים לומר את דברם.

אדוני היושב-ראש, נמצאים כאן גם נציגי רשות העתיקות ונציגי רשות הטבע והגנים שסובלים מאותה בעיה.

תנסה לייצג בדברי הפתיחה שלך את כולם, אם אתה יכול, ואחר-כך אתן לכם לדבר.

בשנת 1992, עת היתה העלייה הגדולה, קלטנו מספר עובדים אקדמאים. בראשם עמד מר לב מנדלבלט, שיושב על-ידי, שמסתבר שהוא היה משמר ראשי באחד המכונים הגדולים בברית-המועצות לשעבר ועבד עם כמה מאות עובדים. אני מבקש לתת לו אחרי כן לספר על כך בכמה משפטים כדי שתבינו את הרקע. אז הוא בא ואמר: למה בארץ לא עושים מה שעושים שם, למה לא משמרים אתרים? כי בינתיים האתרים נהרסים. למה לא מגייסים את גלי העלייה חסרי העבודה שמגיעים לכאן שמקבלים תמיכה, למה לא הופכים אותה לעובדים? ואז, ביחד עם משרד העבודה, עם שירות התעסוקה, הסוכנות היהודית והמשרד לקליטת העלייה הקמנו קורס מיוחד לעובדים. בקורס הזה השתתפו 55 עובדים והם למעשה הקימו את יחידת שיקום האתרים בארץ.

תזכרו שלפני 12 שנים זה היה רק ההתחלה והמלחמות הראשונות שלנו לשמר את הדברים החשובים. הם למעשה אפשרו לנו לא רק לדבר אלא גם לעשות, לא רק להתנגד ולהגיד מה לא לעשות אלא גם להראות איך עושים. אני מוכרח להגיד שזאת קבוצה נפלאה, והתוצאות היו בהתאם. אני חושב שכדאי לכם לשמוע גם את האנשים עצמם.

הגיל של האנשים האלה הוא מעל 50 שנה. אם היום תוציאו אותם אין להם שום סיכוי להיקלט באיזה מקום עבודה אחר והממשלה תצטרך להחזיק אותם כאנשים מובטלים במקום אנשים יצרניים. כדאי לציין את זה כי שמענו לאחרונה את מה שאמר שר האוצר, שהוא נגד מתן תמיכה לאנשים ובעד לתת להם עבודה יצרנית.

הם עוסקים בכל המערכות בתחום הפיתוח, בתחום התיירות, בתחום המורשת, בתחום הערכים. בכל הדברים האלה החבורה הזאת עוסקת הלכה למעשה והם בהחלט גורם יצרני.

אני רוצה לציין, דבר שאופייני לנו, רוב החבורה הזאת היא מאזור נצרת. תתארו לכם את ההשפעה שתהיה לפיטוריהם על העיר, 50 איש שהולכים הביתה.

מה שקצת מעליב ופוגע, שקיבלנו הודעה ב-15 בחודש לפטר אותם ב-15 בחודש, בלי שום הקדמה, בלי שום התרעה, בלי שום פעולה מכינה. אני לא יודע איך עושים את זה אבל עובדה.

אני רוצה לספר לכם כאן איזו חוויה שמלמדת טוב מאוד על האנשים. הלכתי אישית לפטר כל עובד ועובד אך ממש נדהמתי בפגישתי עם העובדים. אני יודע את הצרות שלהם, יודע אישית מה כל אחד סובל ואיך הוא ייראה אחרי הפיטורים. אבל כשישבתי עם העובדים – ואנחנו עובדים בקבוצות קטנות של 4-5 איש – במקום טענות ומענות האנשים אמרו לי תודה. התרגשתי מאוד כי אני חושב שמערכת כזאת של יחסי עבודה ומערכת כזאת של הבנת העניין לא מוצאים בכל מסגרת. כעת לוקחים אנשים מצוינים כאלה וסליחה, זורקים אותם לרחוב.

נדמה לי שחייבים לעשות מעשה. דבר ראשון, להמשיך להעסיק אותם. דבר שני, הייתי מציע לבדוק את הנושא ביסודיות, שתקום איזה ועדה בין-משרדית או מה שלא יהיה, לראות איך ממשיכים את המפעל החשוב הזה.

אני מבין שמדובר על 250 אנשים שעובדים בפרויקט כבר 12 שנים.

לא כולם.

מתוך ה-250 – 50 הם עובדי המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות?

לא, 36 עובדים במועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות. מדובר בסך הכול על 259 עובדים.

מר מורג, אולי תסקור בפנינו את העניין, בבקשה.

בסך הכול מדובר על 259 עובדים והם מתחלקים כדלקמן: 107 ברשות הטבע והגנים, 88 ברשות העתיקות, 28 בחברה לפיתוח עכו ו-36 בחברה להגנת הטבע, המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות.

מה שיעור העולים בקרב המפוטרים?

אצלנו כולם עולים.

כמה פוטרו קודם?

על כמה כסף מדובר?

10 מיליון שקל לחצי שנה.

אני מנהל חטיבת כספים ברשות הטבע והגנים.

יש כאן מכלול עובדים שחלקם הם בית-שאנים שבכלל נמצאים בהסכם מיוחד ונכנסו בטעות אל תוך הערימה הזאת. אני לא יודע איך אפשר לפטר אותם כשיש להם הסכם מיוחד. לא ניכנס לזה כרגע.

אין ספק שהדברים שמר יוסי פלדמן אמר הם נכונים.

לשאלתך, חברת הכנסת סולודקין, רבים מהם עולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה. חלקם מאיימים כעת בהתאבדויות ובהתבצרויות בתוך האתרים שלנו. הנושא הוא כבד וחשוב ביותר.

אני מנהל רשות העתיקות. רשות העתיקות מעסיקה משנת 1992 פועלי הבטחת הכנסה. השיא היה בשנת 2002, אז החזקנו 900 איש בקיסריה ובבית-שאן ופועלים מכל רחבי הארץ. פועלי הבטחת הכנסה הועסקו במשך 8 חודשים ואחרי זה היו מפוטרים.

במהלך השנים, באישור, צברנו קבוצת אנשים שעובדים אצלנו כבר 8-11 שנים, חלקם יושבים כאן, שעושים עבודת כפיים חשובה מאוד והגיעו לרמה מקצועית גבוהה מאוד. אני בא לייצג אותם. אני לא יודע איך רשות העתיקות תסתדר בלי הפועלים האלה אבל אני חושב שאחרי כל-כך הרבה שנים יש בעיה אמיתית.

אני רוצה לקרוא לכם את המקומות מהם הם באים כי בעצם אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשויות. 47 עובדים ותיקים מאשקלון, מקריית-גת, מאום אל-פחם ומנצרת; 49 עובדים זמניים מקרית-גת, מירוחם וממערב ירושלים; 23 עובדות במסגרת פרויקט אימהות חד-הוריות מקריית-גת, באר-שבע, עכו, חיפה, בית-שמש ואור עקיבא; 20 עובדים בפרויקט בית-שאן, באותו הסכם שמר גרוסמן דיבר עליו; ו-19 עובדים בפרויקט קיסריה שגרים באור עקיבא.

גם בקיסריה וגם באור עקיבא יש הסכם שנחתם בשנת 2002, לפיו תהיה ירידה אטית מדי שנה ובסוף יישארו 10 אנשים לעבודות תחזוקה ושימור באתרים. ההסכמים האלה כאילו לא קיימים. גם אנחנו קיבלנו הודעה לפטר אותם ב-15 בחודש, את כולם.

אנחנו מדברים עם כל המשרדים הנוגעים בדבר. האנשים האלה רכשו מקצועיות. במהלך השנים הכשרנו אותם לעבודה. מר יוסי פלדמן ביטא את זה יפה מאוד, אין לי מה להוסיף על מה שהוא אמר. אלה אנשים מבוגרים, משפחות חד-הוריות, משפחות במצב סוציו-אקונומי בעייתי מאוד, שאוהבים את מה שהם עושים.

יש כאן מישהו מפיתוח עכו? לא.

חבר הכנסת אדרי, אתה רוצה לומר כמה מילים כסגן שר בשם משרדך?

אני אומר את זה כמי שדואג לתושבים ולאנשים.

זאת תופעה שחוזרת על עצמה כל שנה. לצערי הרב טיפלתי בה במשך שנים. כל שנה היו באים, שובתים על-יד המשרד שלי, וכל שנה עשינו מאמץ גדול מאוד מול האוצר ומול משרד ראש הממשלה ומשרד התעשייה והמסחר. זאת תופעה שחוזרת על עצמה ופשוט בושה וחרפה שזה קורה. כל שנה מתעללים באנשים הפשוטים האלה שמקבלים שכר מינימום. מעדיפים לתת להם דמי אבטלה, לזרוק אותם החוצה במקום שיעשו עבודה כל-כך חשובה בשמש הקופחת. אני מכיר את האנשים, רואה אותם בבית-שאן, באור עקיבא, בכל האזור עושים עבודה יוצאת מן הכלל בפרויקטים חשובים מאוד לתיירות במדינת ישראל.

הם גם יוצרים הכנסה.

הם גם יוצרים הכנסה בעקיפין כי הם עושים דברים אדירים. תלכו ותראו מה עשו בבית-שאן, בקיסריה ובעוד כמה אתרים.

הם יוצרים הכנסה גם במישרין וגם בעקיפין.

הם מקבלים שכר מינימום ועושים עבודה מצוינת בשימור עתיקות. והכי חשוב, רוצים לזרוק אותם כדי שיקבלו דמי אבטלה במקום לעבוד.

אני בדקתי את העניין, דיברתי עם שר האוצר, דיברתי עם השר אהוד אולמרט, דיברתי עם כל העולם. אני לא יודע, אני מקווה שזה לא מלחמה על הגב שלהם. הסיפור נראה לי לא טוב. אומרים: יש לי חצי, תביא לי את החצי השני, כך אמר לי מי שאמר לי, אדם מקורב מאוד אליי. אני נדהם מהעניין הזה.

אני מקווה מאוד, חבר הכנסת שאול יהלום, כיוון שהנושא נוגע לכולנו, שהוועדה תקבל החלטה ברורה מאוד ואיתה נלך למשרד האוצר ולמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. הם צריכים לשבור את הראש אחד לשני ולמצוא פתרון לנושא הזה שהוא כל-כך חשוב.

אני מתנצל שאני צריך לעזוב.

מר מורג, האם מסתמן פתרון?

כן.

לפני כן אני רוצה לומר דבר אחר. מר שוקה דורפמן מרשות העתיקות הבחין בין עובדים זמניים שעובדים כמה חודשים לבין עובדים אחרים. זה לא הנושא כרגע. כאן מדובר על העובדים הקבועים בגופים האלה. העובדים הזמניים זה סיפור אחר שכרגע לא מענייננו.

את העובדים הזמניים פיטרתם כבר מזמן.

אנחנו לא מחדשים את החוזה איתם, נותנים להם לגמור את העבודה.

אפשר לפטר אותם ביתר קלות.

המספרים שהצגת בפנינו הם של העובדים הקבועים?

עכשיו מדובר על פיטורים רק של העובדים הקבועים כי הזמניים מגויסים מראש ל-8 חודשים.

הפתרון המסתמן כרגע, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה פנה לשר האוצר בהצעה שלחצי השנה הקרובה נממן את העסקתם – 5 מיליון שקלים על-ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ו-5 מיליון שקלים על-ידי משרד האוצר. למיטב ידיעתי, ואני אומר את זה בזהירות כי אני לא אחראי על היומנים שלהם, הם אמורים להיפגש ולדון בנושא הזה מחר. זה פתרון לחצי השנה הקרובה.

זאת אומרת, לדעתך בחצי השנה הקרובה יש פתרון.

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה סבור שבשנה הבאה בכל מקרה המשרד לא יממן המשך העסקת עובדים קבועים בגופים האלה.

מדוע?

כי זה לא תפקידנו. הסיבה שזה נעשה עד היום, קצת רקע היסטורי – מה שאמרו מר שוקה דורפמן ומר יוסי פלדמן מדויק מאוד. העובדים האלה הועסקו וחלק גדול מהם, למעלה מחצי מהם גם עברו קורסים מקצועיים לשימור בחברה לפיתוח עכו וברשות העתיקות.

ולרובם יש תואר שני.

חלקם היו עובדים של חברת תיירות, בפרויקטים של משרד התיירות. אחרי שמשרד התיירות הודיע שאין לו יותר עניין תיירותי בפרויקטים האלה, מבחינת פיתוחם, לא שאין לו עניין שיהיה פרויקט בכלל, משרד העבודה בזמנו הסכים לקלוט אותם, שלא תונף עליהם חרב הפיטורים. במשך שנים מדברים על צמצום מספר העובדים האלה.

מה השתנה בין לפני 3 שנים לבין השנה? אני רוצה להבין. אם אתם הרגשתם מחויבות להעסיק את 250 העובדים האלה, והם עדיין באמצע עבודתם, הרי הפרויקטים לא הסתיימו ואי אפשר לומר שעכו מפותחת, אז מה השתנה בינתיים?

המשרד הסכים להעסיק אותם לא מתוך שיקולים של פיתוח עכו. גם זה אבל זה לא השיקול העיקרי, אלא בעיקר כדי למנוע את פיטוריהם.

אז מה השתנה?

מה שהשתנה, התקציב שנקרא עבודות מיועדות, שמיועד לעובדים זמניים, קוצץ דרסטית. אין ביכולת המשרד היום לממן את זה.

בעבר הם היו צינור ועכשיו התקציב נופל עליהם.

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הגדול וממלא מקום ראש הממשלה, שמחזיק חצי מדינה, לא מסוגל להשיג 10 מיליון שקל בשנה כדי להעסיק את 250 העובדים האלה לארבעת הפרויקטים?

10 מיליון שקל לחצי שנה. התקציב המיועד הזה קוצץ.

מה זה קוצץ? הוא לא קוצץ על-ידי הקדוש ברוך הוא. הוא קוצץ על-ידי הממשלה. אני חושב שבכוחו של ממלא מקום ראש הממשלה, שמחזיק פרויקט ראוי לתפארה שכולם משבחים אותו, יכול למצוא את התקציב הדרוש. בסך הכול המדינה משתבחת, אנשים לא עושים כאן סתם עבודות דחק אלא עושים עבודות לתועלת המדינה.

הם בפירוש עושים עבודות יצרניות ולתועלת ענף התיירות.

אין ויכוח על כך שבסופו של דבר זאת השקעה, וכמו שאתה אומר – לתועלת התיירות. אז לצורך הדברים האלה אני חושב שאנחנו עוסקים עדיין בסכומים שהמדינה יכולה להתגבר עליהם. אם היה כאן איזה שר זוטר, מילא אבל ממלא מקום ראש הממשלה? הייתי מצפה ממנו שיגמור את העניין הזה.

הרשה לי לא להגיב על כך.

קודם כול נשמע את חבר הכנסת מח'ול שהגיש את ההצעה הדחופה.

ביום רביעי שעבר הוזעקתי על-ידי העובדים בעיר עכו להפגנת עובדים שאינם מאורגנים אפילו בהסתדרות ואף אחד לא מדבר איתם. הם קיבלו הודעה שהם הולכים להיות מפוטרים מיד. הגעתי למקום וחשתי עד כמה ההחלטה שהתקבלה יוצרת התעללות בעובדים.

מדובר כאן קודם כול בעבודה דרושה, שלא נגמרה ולא תיגמר כל עוד סוללים כבישים במדינת ישראל וכל עוד חופרים כדי לבנות בתים.

יתרה מזאת, קבלן שמבצע איזה עבודת בנייה, אם מגלים שם אתרי עתיקות וצריך להציל אותם, או לבדוק ולקבל אישור שאין שם עתיקות, הוא משלם את העלות של זה למישהו במדינה הזאת. זאת אומרת, הדבר הזה משולם על-ידי אנשים פרטיים, אפילו לא על-ידי תקציב המדינה בלבד.

אנחנו מדברים כאן על 250 משפחות, שיש להם ילדים, אנשים מבוגרים שאין להם אופציה נוספת אלא להיזרק לכלבים בסופו של דבר.

אנחנו מדברים בצל האמירה על פיתוח תרבות עבודה ולא תרבות של קצבאות. אנחנו מדברים על אווירה בצל האמירה "תלכו לעבוד". האנשים האלה משוועים לעבוד, הם רוצים לעבוד, זה כל הפשע שלהם. הם קיבלו על עצמם עבודה כזאת, והיא עבודה לא קלה, אני אומר לכם. אפילו רק לעמוד שם זה לא הכי סימפטי בעולם. אני חושב שאלה אנשים שרצו לתת את הנשמה כדי להתפרנס בכבוד.

אנחנו מדברים על סכומים זעומים. מה זה 10 מיליון שקל כדי להעסיק 260 אנשים שמפרנסים את משפחותיהם?

אגיד לכם עוד דבר, מסתמן דבר מסוכן יותר ומגעיל יותר מכל מה שדיברנו עליו עד כה. נמסר לאנשים האלה שאם הם רוצים לעבוד הם יכולים לעבוד אבל לא דרכנו אלא דרך חברת כוח אדם, דרך קבלן. מישהו למעלה החליט שיש צורך בעבודה הזאת, יש צורך בעובדים האלה אבל הוא רוצה אותם על הברכיים – בלי זכויות, בלי עבודה מאורגנת, בלי ביטחון תעסוקתי אפילו. לכן אומרים להם: אתם רוצים לעבוד? תחפשו את דרככם לקבלן שיקבל את זה. יש כאן קשר שהוא גרוע יותר ממה שאנחנו מתארים. זה לא רק אבטלה אלא ניסיון למכור את הזכות למתן עבודה בכסף לקבלנים. אני עוד אבדוק את זה ואני מקווה שלא נצטרך להגיע לעוד איזה אי עָכּוֹיִי (בהקבלה לפרשת האי היווני) או משהו כזה. אני חושש שיש כאן עוד פעם קשר בין הון ושלטון.

הישיבה הזאת חשובה מאוד. עוד פעם מפטרים את העולים.

אני רואה כאן שני דברים. קודם כול, זה קונספט כלכלי לא נכון של משרד האוצר.

אנשי משרד האוצר לא נמצאים כאן, נכון? הם הוזמנו והעדיפו לא לבוא.

בזמן משבר כלכלי, במקום לעודד עבודות יזומות מסוג העבודות האלה מחסלים אותן.

דבר שני, אני אומרת לכם, יש שגרה רעה מאוד במדינה, קודם כול לזרוק את העולים לכלבים. כך קורה בכנסת, כך קורה ברשות העתיקות.

עולים וערבים. זה בגלל העי"ן.

גם עובדים זה בעי"ן.

גם עמיר פרץ זה בעי"ן.

רק נתניהו לא בעי"ן.

כולנו נמצאים כאן. תודה ליושב-ראש שאיפשר לקיים את הדיון החשוב הזה. אני חושבת שעלינו לפנות לממלא מקום ראש הממשלה, למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ולמשרד האוצר ולומר להם שמאוד לא נכון לעשות את זה.

אני מרגישה מה קורה במדינה, יש אכזבה ותסכול בגלל שזה נמשך שנים רבות, זה זלזול, זה יחס לא טוב לאנשים. כמו שאומרים כאן, אלה אנשים מקצועיים שרוצים לעבוד, שיודעים לעבוד, שאוהבים את המדינה. אבל כנראה יש דברים חשובים יותר.

אני מסכים לחלק גדול מהדברים שנאמרו כאן. אולי לא לכל כי אני לא יכול להסכים עם כל הדברים של חבר הכנסת מח'ול. בדמיון שלי אני לא מסוגל להגיע עד אי בעכו, אבל העיקרון נכון. זה באמת תעודת עניות לממשלה, שאני חלק מהקואליציה בה, שממשיכה בתהליך הפיטורים ומעודדת קצבאות.

אני מציע, גם חברתי חברת הכנסת סולודקין שהגיעה בשם העולים, גם חבר הכנסת מח'ול שהוזמן על-ידי כמה אזרחים ערבים, וגם אני שבאתי בשם עיירות הפיתוח – יש לנו כאן כמה נקודות הסכמה, שכולם אזרחי המדינה וצריך לדאוג לכולם. כדי לא לחזור על הדברים, אני מניח שיש כאן קונצנזוס על מצעד האיוולת הזה והשיטה השגויה של הממשלה, בין אם זה משרד האוצר ובין אם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אני מציע ליושב-ראש הוועדה שכולנו, אופוזיציה וקואליציה, נקבל החלטה שמקובלת על כולם ונפנה בקריאה לגורמים לתקן את העוול הזה. הבנתי גם מנציג רשות העתיקות שהעובדים האלה דרושים.

רוב הדברים העיקריים נאמרו כבר. רציתי להוסיף כמה דברים מהניסיון שלי על הכנסות רשות העתיקות. אני חושב שצריכים לעשות בדק בית. 10 מיליון שקל זה תקציב זניח לגבי עובדים ברשות כזאת שעושה עבודה נהדרת. צריך לראות גם כמה היא מכניסה, מה הן הכנסותיה בהשוואה להוצאות האוצר. אני חושב שאם היא לא מכניסה 10 מיליון שקלים אזי היא מכניסה חלק גדול מהם.

אני אישית עֵד. כשהייתי ראש רשות בכפר כנא הכריזו על כפר כנא כולו כאתר עתיקות. כל אימת שחופרים ובונים בית בכפר מאלצים להזמין פיקוח מרשות העתיקות ומשלמים לה הון תועפות. צריך לעשות בדיקה, לראות לאן ההון הזה הולך, כמה הכנסות יש. אני חושב שרשות העתיקות זה עסק רווחי.

10 מיליון שקל זה קטן עליהם.

צריך להקצות להם עוד יותר עובדים ולהשקיע בהם עוד יותר מפני שהם מביאים הכנסות, אם הקונספציה היא באמת חיסכון ורווח. אני חושב שרשות העתיקות יכולה להרוויח, בנוסף לכל העבודה החשובה שהיא עושה. אני בעד.

מה עם המועצה לשימור?

בלי להתייחס לפיטורים, תנאיי העבודה של העובדים ברשות הם קשים מאוד. אני מכיר את זה מקרוב ואני בקשר עם הרבה עובדים של הרשות.

בנוסף לכך, מתעללים בהם. אין להם שום יציבות. בסוף השנה מחכים לפיטורי עובדים, מחכים למכתבים האלה. הם לא יכולים לבנות את עצמם ולסדר את החיים שלהם כי יש להם חשש שאולי ביוני או באוגוסט יפטרו אותם.

מר עמוס גלעד היה מגיש על זה כבר 4 תביעות.

קשה מאוד להמשיך במצב כזה. אני בעד שנצא בקריאה אל"ף לשפר את התנאים שלהם, בי"ת להחזיר אותם לעבודה ולא להעסיק אותם דרך חברות כוח אדם, שאחרת ברור שיש כאן ספסרות, שמוכרים כאן משהו.

אני רואה שאין נציגות של האוצר ואני חושבת שלא בכדִי.

הרעיון לפטר אנשים מבוגרים שעוסקים בעבודות כפיים, בעבודות בנייה ושימור שיש בהן גם אלמנט של חינוך והקניית ערכים, נראה לי באמת חלמאי ובוודאי לא אנושי.

נוסיף לזה את מצב האבטלה, ואני לא רוצה להכביר במילים.

יש כאן באמת פגיעה קשה מאוד בחלשים, ולא נחזור על כל העי"ן'ים אבל זה נכון.

אני חושבת שהרעיון לתת אקמול לחצי שנה אולי יכול לתת פתרון מידי כדי לא לאפשר את הפיטורים אבל אני חושבת שזה לא מספיק. לכן אני חושבת שמעבר למה שאמרו חבריי, יש מקום לשקול שהוועדה תצא בקריאה להקמת ועדה שתבחן את הנושא הזה על כל היבטיו. שלא נעמוד בפני סיטואציה, שהבנתי שחוזרת ונשנית מדי שנה, שבעצם שמים את העובדים הקבועים הוותיקים כבני ערובה.

כל אחד עם מערכת האזעקה שלו. אני הוזעקתי על-ידי מר יוסי פלדמן, כמי שקשור נכון לרגע זה יותר לתחום שהוא מייצג אבל אני אשמח כמובן לשרת את יתר התחומים כי הם נושאים חשובים מאוד. כמה אתרים היסטוריים נותרו לנו, כמה מורשת, כמה חינוך, כמה ריאות ירוקות? כמה? אפשר להעלות סימני שאלה גדולים מאוד.

אני חושב שיש כאן התאגדות שבאמת לא מאפיינת את הכנסת, של עולים, של אזרחים ישראלים ערבים, של ילידי הארץ ואחרים. אני מציע לכולנו לא להפוך את זה לסקטוריאלי. אין כאן בעיה של ערבים ואין כאן בעיה של עולים. אני בטוח שבקרב כל האנשים כאן יש גם צברים שנולדו בארץ, שנולדו בבית-שאן ובכל המקומות האחרים. ביחד בכוחות משותפים – כאן זה בא לידי ביטוי בצורה הולמת מאוד – צריך לשלב ידיים – כמו שהולכים בהפגנות נגד הגדר או בהפגנות האחד במאי. צריך לשלב ידיים – חבר הכנסת שאול יהלום יהיה באמצע – ללכת ולהיאבק. אני חושב שלא יעלה על הדעת להעלות על הדעת לפטר את העובדים החשובים האלה.

העניין הזה ממש מדכא. למה הוא מדכא? אמנם אני שמח שיושב-ראש הוועדה כינס את הדיון היום אבל הנושא הזה נמצא על סדר היום, לפחות שלי, כבר כמעט 10 ימים וזה לא מעניין אף אחד במדינת ישראל. פשוט לא מעניין אף אחד במדינת ישראל. תראו, גם אין כאן תקשורת. לא מעניין. 260 איש הולכים הביתה. אני זוכר, חבר הכנסת שאול יהלום, שהיו זמנים בהם כאשר 260 היו הולכים הביתה כל המדינה היתה רועשת.

אתה מקשיב לוויכוח ולא מאמין שזה קורה לך. על 5 מיליון שקל מוציאים לכולם את העיניים. למה? קודם כול יש כאן ויכוח אידיאולוגי. באוצר, מאז שגברת אורה נמיר הובילה את ההסדר הזה, זה תקוע להם בגרון, הם לא מסוגלים לבלוע. כל הזמן הם נלחמים נגד העניין הזה, וזה מלחמה אידיאולוגית. הם אומרים: מה פתאום? ככה לא עושים. אבטלה בסדר, אנחנו יודעים מה זה מובטלים. אבל להעסיק בדרך הזאת?

האנשים האלה, שהתחילו כעובדים בעבודות יזומות, הפכו להיות עובדים מקצועיים, רכשו התמקצעות. זה כבר לא עבודות יזומות, זה כבר עסק רציני הרבה יותר. אבל האוצר עדיין בקונספציה ההיא.

דבר שני, לך תפתור מה שבין השר נתניהו לשר אולמרט. הרי כל המדינה יודעת על כך. הרי אם היה מדובר בשר זוטר השר נתניהו מזמן היה נותן לו את הכסף. בגלל שזה השרים אולמרט ונתניהו אז לא יוצא שום דבר. שם זה מלחמת העולם השלישית, על כל נושא. אני לא אוהב להסתיר דברים. כולנו יודעים את האמת.

אז תגיד לשר אולמרט שיפנה לשר שטרית.

במפלגת העבודה כולם כמובן ביחסים חבריים מאוד ...

כשהשר אהוד אולמרט יצטרך לבחור מי יגן עליו, האמינו לי שהוא לא יבחר באופיר פינס-פז. אבל במקרה הזה הכול ברור לגמרי. הנה השר אולמרט בא ונתן 5 מיליון שקל. אגב הוא צודק כי זה לא תקציב שהוא באמת משתמש בו. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הוא צינור להעברת הכסף הזה, זאת האמת. בא ונתן 5 מיליון שקל. יפה מאוד. זה שהאוצר מתעקש, זאת התעקשות מקוממת ומכעיסה.

עזבו אותי מהצהרות ועזבו אותי מהודעות. יושבים כאן 4 חברי כנסת מהקואליציה. הם צריכים לעשות דבר אחד קטן מאוד, אני אומר את זה לכולכם, להתקשר בטלפון אל חבר הכנסת גדעון סער ולהגיד לו: תשמע יקירי, אם זה לא מסתדר עד מחר אנחנו נעדר בהצבעות בקריאות הטרומיות, לא יכולים לבוא, מצטערים. אתם פראיירים, אתם חבורת "שפוטים" של הקואליציה. אתם יודעים כמה פעמים אני עשיתי את זה? אני מודיע לכם שב-5 דקות חבר הכנסת גדעון סער יתחיל לרוץ, להזיע, וביבי שמיבי גיבי, ויביא פתרון. כי מחר הוא לא הולך להפסיד בהצבעות הטרומיות גם אם זה יעלה 5 מיליון שקל וגם אם זה יעלה 15 מיליון שקל.

זה מה שאני מציע לעשות. אל תציע לי הצעות והצהרות. היינו בסרטים האלה. האוצר לא רואה אתכם אפילו ממטר. לא בא לכאן בן אדם מן האוצר. למה? הוא יודע שאתם תצהירו הצהרות. פעם אחת תעמידו אותם במבחן. אתם יודעים מה, בואו נדבר עכשיו הכי אמיתי. אם לא בשביל למנוע פיטורי 260 עובדים אז על מה לעשות סנקציות? זה דבר אמיתי, זה דבר שהוא בר-פתרון, זה דבר שהוא במנדט שלכם. אני חושב שאתם יכולים להביא כאן תוצאה. זאת הדרך שאני מציע לכם לנקוט כאן.

כל זה למחר.

תודה על ההצעות.

אני ממלא מקום ראש עיריית בית-שאן. אני רוצה לומר לך, סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת משה כחלון, כאיש ליכוד, כחבר מרכז ליכוד – חבר הכנסת פינס-פז צודק.

קורה לפעמים שחבר הכנסת פינס-פז צודק.

מדובר באנשים קשי-יום, אנשים שיהיו נטל על מחלקת הרווחה. הרי במילא הם יבואו ויקבלו דמי אבטלה, במילא המדינה תצטרך לממן את הקצבאות שלהם, במילא המדינה תשלם להם הבטחת הכנסה. אם הכסף לא ייצא מכאן הוא ייצא ממקום אחר. מדובר באנשים קשי-יום שהמכה הזאת היא מכת-מוות להם ולמשפחותיהם. מדובר באנשים – אצלנו זה 40 וכמה אנשים – שברובם הגדול הם מפרנסים יחידים במשפחותיהם.

אני מקווה שכל ה-260 יחזרו לעבודה והכול יהיה בסדר אבל צריך לזכור שלגבי בית-שאן נעשה הסדר מיוחד בשנת 2002 שדיבר על חיסול הפרויקט – אני משתמש בכוונה במילה קרדינלית – בתקופה של חמש שנים, כאשר בכל שנה יפטרו 10% מהעובדים. הפרויקט הזה אמור להסתיים בעוד שנה וחצי. היום באים ואומרים להם שהמסמך עליו חתם בזמנו ראש העירייה לשעבר עם מנכ"ל משרד העבודה והרווחה דאז הוא הסכם ש"מצפצפים" עליו והוא לא קיים. היום, שנה וחצי לפני תום התקופה, מפטרים את כולם ושולחים אותם הביתה.

אני קורא לכל חברי הוועדה להתלכד ולהתאחד סביב העניין הזה. אני אומר עוד פעם, חברי הכנסת כחלון ויתום וחברי סגן השר אדרי שלא נמצא כאן וכל האחרים, חברת הכנסת מרינה סולודקין, בפרויקט בבית-שאן יש גם עולים ועולות. צריך להתאחד כאן ולהתלכד, מעבר לשיקולים של קואליציה-אופוזיציה וללכת על העניין הזה עד הסוף כדי להחזיר אותם לעבודה.

אם זה לא היה כל-כך עצוב אז זה היה מאוד מצחיק. בין כל הכשרונות שיש לי, אין לי כשרון לכתוב פיליטונים.

איך את קשורה לנושא הזה?

אני מפורום הארגונים נגד אבטלה.

מצד אחד מורידים קצבאות "כי אנשים כאן נצלנים, שיילכו לעבוד". מצד שני אחר-כך הולכים ומאמצים את תוכנית ויסקונסין, לוקחים שוב מהקצבאות כדי שאנשים יילכו לעבוד. אז מה, כאן יפטרו את האנשים האלה ויגידו להם: תקבלו קצת דמי אבטלה, אבל אתם בטלנים אז אתם תלכו לתוכנית ויסקונסין? הרי שם אין עבודה. לאימהות החד-הורית הבטיחו עבודה אז הנה כבר שמענו שגם הן תלכנה הביתה. מה זה כאן?

והכי עצוב מהכול, מילא השר נתניהו "מקרקס" את כל המדינה הזאת, הוא והאוצר חושבים שכולם לא מבינים. אבל אתם חברי הכנסת, ובמיוחד מהקואליציה, אתם מצביעים בעד תוכנית ויסקונסין, מצביעים בעד הורדת הקצבאות.

גברתי, לא כולם.

הבטיחו לנו שיש עכשיו התעוררות כלכלית. אז הנה, שמעתם מה אמר חבר הכנסת אופיר פינס-פז. אז מה, את כולכם "מקרקסים"? אתם נותנים להם "לקרקס" אתכם כך?

אני מבקש לסכם את הדיון, אחרת חברי הכנסת יתפזרו ואנחנו נישאר עם סיכום ביד ובלי חברי כנסת.

צדק חבר הכנסת פינס-פז, אם אנחנו נראה את זה כפרויקט – אני אומר את זה לכל חברי הכנסת, ובפרט לחבריי מהקואליציה – אפשר באמת לפתור את זה. התועלת היא רבה ואילו הסכומים לא בשמים. אנחנו שומעים כאן שיש לזה פתרונות, של 5 מיליון שקל ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ו-5 מיליון שקל ממשרד האוצר. אז צריך לדאוג לעוד 5 ו-5 ולא באופן זמני אלא להגיד שהפרויקט הזה ימשיך, לא רק לשנה.

קודם כול, הוועדה שוללת מכל וכל את הפסקת הפרויקט, ורואה בפרויקט הזה חשיבות לא רק לתעסוקת עובדים, בתוכם עולים חדשים, אלא ובעיקר השקעה חשובה להשבחת אתרים במדינה. הנושאים האלה חשובים למדינה, יחד עם שמירת התעסוקה.

אנחנו רואים בחומרה רבה את העובדה שנציגי האוצר שהוזמנו ואישרו את בואם לא באו לכאן. אנחנו נתלונן על כך בפני מי שצריך ונוציא לפועל את הסעיף בתקנון הנוגע לכך.

אנחנו קוראים לשר התעשייה, המסחר והתעשייה ולשר האוצר למצוא פתרון כספי מידי לעניין. לדעת הוועדה, הסכומים הדרושים לנושא הם לא גבוהים וניתן להקצות אותם.

הייתי מציע לשני חבריי מהליכוד שנמצאים כאן - - -

גם חברת הכנסת מרינה סולודקין, אל תשכח.

אני לא חברת הוועדה.

גם חברת הכנסת מרינה סולודקין ואני אתכם, גם אני בקואליציה, והיה כאן חבר הכנסת אדרי שאין לי ספק שהוא אתכם. היו כאן 5-6 חברי כנסת מהקואליציה. אני מציע ומבקש שחברי הכנסת יתום וכחלון ירכזו את הפעילות בנושא, ירכזו את ההשפעה הפוליטית אל מול יושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת גדעון סער, על מנת למצות השפעתנו הפוליטית על שני השרים, חברי הכנסת בנימין נתניהו ואהוד אולמרט, חברי מפלגתכם. כולנו נשרת אתכם ונשתף פעולה בעניין הזה. אני מקווה שבעקבות ההחלטה הזאת, שהיא החלטה ברורה, העניין ייפתר.

מר מורג, אנחנו מבקשים שתעביר את ההחלטה גם לשר התעשייה המסחר והתעסוקה.

אני מבקש שתדווחו לנו בתוך כמה ימים כיצד העניין מתקדם.

אני רוצה לא רק להודות אלא להעריך ולהוקיר את כל העובדים שעושים, כפי שהבנו כאן, עבודה נאמנה ויפה ומשתמשים בכל הניסיון שהם רכשו. אני מאחל לכם שהפעילות שלנו תאפשר לפרויקט להימשך לאורך ימים ושנים.

מרכיב הזמן כאן הוא חשוב מאוד.

אני רוצה לציין דבר חשוב מאוד. עוד 15 ימים הפיטורים נכנסים לתוקפם. לפי החוק אם יהיה הסדר אחרי 15 ימים אי אפשר יהיה להחזיר אותם לעבודה במשך חצי שנה. זאת אומרת, אם לא יעשו את זה מיד לא ניתן יהיה להחזיר את הפועלים האלה גם אם ירצו וגם אם יהיה כסף.

מר מורג, מחר תדווח לנו מה אירע באותה פגישה.

יש אנשים שביום חמישי יהיו כבר בלשכת העבודה. צריך לקרוא להקפיא את הפיטורים.

הוועדה רואה כצעד ראשון הקפאה לאלתר של הפיטורים וקוראת למשרד התעשייה המסחר והתעסוקה לעשות זאת מיד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30