כנסת פתוחה

ב' - הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
30.06.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 241
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, י"א בתמוז התשס"ד (30.06.2004), בשעה 10:15

הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון- דיון מהיר של חה"כ אבשלום וילן, מיכאל מלכיאור ועמרי שרון.

חברי הוועדה: יורי שטרן -היו"ר
רומן ברונפמן

חה"כ עמרי שרון
חה"כ מיכאל מלכיאור
דוד קובסניאקו -לשכת היועץ המשפטי, משרד התשתיות
יורם רונדשטיין -מינהל החשמל, משרד התשתיות
ירדנה פלאוט -תכנון פיסי, משרד התשתיות
אפרים שלאיין -ראש אגף מים ונחלים, המשרד לאיכות הסביבה
ירון ארנון -מנהל אגף כלכלה ותקינה, המשרד לאיכות הסביבה
יבגניה ברנשטיין -ממונה מקורות אנרגיה, המשרד לאיכות הסביבה
יוסי ענבר -סמנכ"ל תשתיות
ד"ר מיכאל גדילביץ-לשכת הבריאות באשקלון, משרד הבריאות
אלכס לבנטל -ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
ד"ר אנדריאן ביאנו -סמנכ"ל משאבים אסטרטגיים, חברת החשמל
פרופ' שלמה שהם -נציב הדורות הבאים
אבי דבוש -מגמה ירוקה
חנוך אליסר -אדם, טבע ודין
דבורה סיילס -אדם, טבע ודין
יורם אסידון -יועץ אנרגיה
אלון שוסטר -ראש המועצה האזורית שער הנגב
שמואל חן -חיים וסביבה
יעקב היכל -יועץ הוועדה
דני מורגנשטרן
רקפת כץ

יפה שפירא

מיטל בר-שלום

הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון- דיון מהיר של חה"כ אבשלום וילן, מיכאל מלכיאור ועמרי שרון.

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. לאחר פנייה של חברי הכנסת אבשלום וילן, עומרי שרון ומיכאל מלכיאור, שבאה לאחר התכנסות של השדולה הסביבתית, אנחנו מעלים לדיון את הנושא של תחנת הכוח הפחמית באשקלון. קיימנו על כך דיון ביקשנו בדיקה נוספת של העניין לאור ההתפתחויות במשק האנרגיה בארץ ובעולם. לפי מה שהתנועות הירוקות מוסרות לנו הדברים לא מגיעים לידי תיקון.

אנחנו קיימנו פנה דיון לפני חצי שנה, כאשר אז שאלנו שאלות את משרד התשתיות ואת חברת החשמל, בנושא של תוכנית האב למשק האנרגיה ונושאים נוספים. מאז עברו כמה ימים, ואני מניח שלפחות על חלק מן הדברים יש תשובות.

אני רציתי לומר שב-13 ליוני 2004, בעקבות אינפורמציה שקיבלנו, אנחנו השתמשנו בסמכותנו לפי חוק מבקר המדינה, ודרשנו ממשרד התשתיות לקבל את תוכנית האב למשק האנרגיה, שהוכנה בשנים 2002-2004 על ידי צוות מומחים רב תחומי של ד"ר עמית מור, שמעון סרוסי, ד"ר ארז ורבלוב, פרופסור אורי מרינוב ועוד אחרים. התוכנית עוסקת בתחזית פיתוח משק האנרגיה ל-20 שנה, ומציעה רפורמה, דרכים לשימור לחיסון באנרגיה וקידום מחקר ופיתוח. המידע הזה הינו מידע חיוני לוועדה הזו, וכן לנציבות הדורות הבאים, על מנת להביע עמדה בנושא. מבחינה חוקית, אי קיום הדבר הזה הוא עבירה פלילית, משום שעל פי חוק אם גוף לא מקים את הדרישה למצוא מידע, כמו אצל מבקר המדינה, זו הפרת הוראה חוקית. אני מקווה מאוד שלא נגיע לזה.

השמועות אומרות שיש בדו"ח הזה משום ראיית חיסכון באנרגיה ואפשרות לויתור על חיוניותה של תחנת כוח פחמית, או לפחות על החלק של החרדה וההפחדה שאנחנו היום מצויים בצילו. עדיין לא כתבנו חוות דעת, אבל מתוך עיון בדו"ח של מגמה ירוקה יש שם אלמנטים רבים מאוד שנראים לנו נכונים. השאלה של הגז הטבעי נראית לנו ראויה.

צריך לומר, שיש חשש בנושא של אנרגיה. תמיד חושבים שצריך לפזר את הסיכון, כך שאם מחר לא תהיה אנרגיה במקום אחד, היא תהיה במקום אחר. אנו סבורים שגם הנושא של פיזור הסיכונים איננו מחייב הקמת תחנת כוח פחמית. את הדברים האלה אנו נבחן לעומק, ואנחנו נגיש חוות דעת בנושא.

הטענה שהוצגה על ידי אנשי חברת החשמל ומשרד התשתיות היא הצורך במציאת פתרון מהיר למצוקת שוק האנרגיה בארץ, כאשר תחנות הכוח מגיעות לשיא הפעילות בחודשים ובימים מסוימים, במיוחד בשיא החורף ובשיא הקיץ, ומאזן החשמל בארץ הוא מתוח ויכולה להיות קריסה בהעדר אמצעי ייצור נוספים.

הטענה של הגורמים הסביבתיים, היא שבנייתה של תחנה זו על בסיס פחם תקבע את המצב הנוכחי, כאשר אנחנו רוצים לעודד את העברת משק האנרגיה וייצור האנרגיה אל המקורות היותר נקיים, הגז הטבעי, ומקורות אנרגיה אלטרנטיביים נוספים.

הנושא של הזמן פה הוא קריטי. ככל שעובר הזמן יש טכנולוגיות טובות יותר ונכונות יותר. גם בפחם תהיינה טכנולוגיות שהן נקיות יותר. חשוב להבין את הפרספקטיבה של הזמן, שיכולה לקבוע האם נשתמש בטכנולוגיה קיימת שאנחנו יודעים מה היא יודעת לעשות, שיש לה חסרונות ויתרונות, לבין טכנולוגיה מתקדמת אחרת.

השאלה היא, מה בוער.

כפי שאתה ציינת, מערכת החשמל כיום במדינה, נתונה במצוקה מבחינת הרזרבה, ולכן יש חשיבות לשמור על תוכנית הפיתוח כפי שאושרה על ידי שר התשתיות הלאומיות. בתוך תוכנית הפיתוח כלולה גם תחנה פחמית, ובמקביל משק המדינה מתאפיין בשילוב מואץ של טכנולוגית ייצור חשמל באמצעות טורבינות גז במחזור משולב, שעובדות על גז טבעי, שהוא דלק ידידותי לסביבה, באופן יחסי. קצב החדירה של הגז הטבעי למשק המדינה, אין לו כמעט אח ורע בשום מקום בעולם.

גם לפיגור שלנו אין אח ורע.

לכן משנה חשיבות לשמור על לוח זמנים. עד סוף העשור אנחנו מצפים ש-35% מייצור החשמל במדינה, יהיה באמצעות גז טבעי, לעומת מעט מאוד עכשיו.

כמה מקורות אלטרנטיביים של אנרגיה נקייה על כל סוגיה, יהיו?

כבר בתוכנית הפיתוח, יש 100 מגה ואט אנרגיה סולרית.

כמה אחוזים?

אחוז אחד.

זאת אומרת שאנחנו בפיגור מביש, במיוחד למדינה שהתקדמה בעבר בתחום של אנרגיה סולרית. כאשר העולם כולו הציג את מה שהשגנו, וכעת הוא עבר אותנו ומגיע לאחוזים של 10% ויותר, מדינת ישראל שנמצאת במצוקת אנרגיה איומה ואין לה אפילו רזרבה של הגז הטבעי.

אמרתי שכרגע יש תוכנית קונקרטית לבנות תחנה אחת של 100 מגה ואט של אנרגיה סולרית עם אפשרות להגדלה עד 500 מגה ואט. בנוסף, יש תוכנית שהיא בשלבי אישור סופיים לאנרגית רוח בהספק של 50 מגה ואט.

זה כלום.

זה עדיין כלום, אבל החלטת הממשלה בקשר לשילוב אנרגיות נקיות ומתחדשות, אומרת שעד שנת 2006 אמורים לשלב 2% אנרגיות מתחדשות בייצור החשמל, ואת זה אנחנו מתכוונים לממש. בנוסף, אושרו ביזמתנו תעריפים לאנרגיות מתחדשות על ידי הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, כך שיזמים שמתכוונים להקים תחנות כוח שמנצלות אנרגיות נקיות ומתחדשות, רואים לפניהם את התעריף. זה נותן איתות חיובי, ואנחנו מקווים שזה ייתן תנופה.

חברי הכנסת שאלו כאן שאלה, ואתה מנסה לא לענות לנו עליה. אנחנו רוצים לדעת מתי זה יופעל. אתמול היתה פה ישיבה בהשתתפות ראש אגף תכנון של חברת החשמל, והוא אמר שכל מה אתה מדבר עליו, נמצא כרגע בשלבי התרים והגשות. אנחנו רוצים לשמוע, מתי אתם חושבים שזה יופעל.

אני דיברתי על התוכנית של אנרגית רוח ברמת סירין ובגלבוע.

בלגבוע זה לא אושר, או הפוך.

שני הפרוייקטים אושרו.

אז מתי זה יוקם?

אנחנו מקווים שבשנת 2006.

ומתי זה יופעל?

זה תלוי ברוח.

אני אמרתי שבשנת 2006 זה יופעל. אנרגיה סולרית מהווה בעיה יותר גדולה, בגלל המחיר היחסי הגבוה שלה. עלותה של האנרגיה הסולרית היא כ-12 סנט לקילו ואט שעה, לעומת ממוצע של 4.5 סנט, ולמרות זאת אנחנו מעונינים לשלב את האנרגיה הזו ולשלם עבור תוספת העלות הזו.

האם נבחר כבר מקום?

כן.

אנחנו שמענו ממר אסוס את ההפך. הוא אמר לנו שבסופו של דבר, עם העלויות החיצוניות, זה יוצא יותר זול.

האם יש צפי לתאריך בו האנרגיה הסולרית תתחיל לפעול?

אנחנו מצפים שזה יעבוד בשנת 2006 –2007.

האם יש אישורים והופקדו תוכניות? גם אחוז אחד מתחיל בלהניח את הלוחות האלה. אם לא הונחו עדיין התוכניות, אז כנראה שיש סיכוי טוב שאנחנו נמשיך לדבר על זה גם בעוד כמה שנים.

כאשר מדובר באנרגיה סולרית, מדובר בתחליף לחשמל, מאשר ייצור החשמל. החברות הישראליות מספקות טכנולוגיות הכי חדשניות לעולם כולו, ואצלנו זה לא ממומש. זה קודם כל בבניה הירוקה, בחימום של המתקנים וכו'. כל הפעילות הזו של משרד התשתיות נפסקה לפני שנים. יורם, אתה אומר שתוך זמן קצר יגיע ייצור הגז הטבעי לשליש מייצור האנרגיה

כאשר במקביל, ייצור החשמל מפחם ירד מ-80% ל-65%.

אם זו הפרספקטיבה, למה תחנה גדולה כזו באשקלון צריכה להיבנות על בסיס פחמי, כאשר אתם כבר מוסיפים מתקנים שאמורים לעבוד על גז? מן הסתם, צריך לבסס את ייצור האנרגיה על התחנה הגדולה הזו.

ולמה בחוף הים. הוועדה הזו יושבת ודנה בחוק החופים, וזה המוצר שנמצא במצוקה יותר מכל מוצר אחר במדינה הזו. התחנות האחרות יכולות לא להיות תחנות חופיות. ביום מן הימים תחנת רוטנברג תסיים את חייה, אבל אז היא תהיה תקועה.

מר מורגנשטרן יודע היטב שתחנה פחמית, לאחר שהוחלט שצריכה להיות תחנה פחמית, חייבת להיות על חוף הים. היא ממוקמת בין המכלים של קצ"ה למכלים של שירותי נפט, באזור שאין לו שימושים אלטרנטיביים, כמו לקיט, נופש או בנייה, זה אזור תעשייתי מובהק, ועל כן לא נגרם פה נזק רציני.

משרד התשתיות הלאומיות והשר בראשו, סבורים שיש במקביל לפיתוח בגז טבעי לשלב גם תחנה נוספת של פחם. השיקולים שהנחו את השר כאשר הוא החליט על התחנה הנוספת, היו שיקולים אסטרטגיים, גיוון מקורות אספקה. כידוע, את הפחם אפשר לקנות מאין ספור של מקורות, שלא תלויים בשום גורם עוין. לעומת זאת, המקורות שלנו, בסמוך למדינת ישראל, הם מוגבלים בהיקפם, ויספיקו למספר שנים מעטות, כך שאת תוספת הגז אנחנו אמורים לרכוש או ממצרים או משדה של הבריטים.

האם אלה מקורות עוינים?

הם לא עוינים.

אלה מקורות לא בטוחים.

למה הוא משתמש במילה עוינים?

אני מאשר שימוש במילה הזו.

אני חוזר בי. אני באמת השתמשתי במונח לא נכון. אלה מקורות לא בטוחים, הן פוליטית, והן מאחר שזה תלוי בצינור בודד, כך שכל תקלה או חבלה יכולים להפסיק את אספקת הגז למדינה. מאחר שאי אפשר לאגור גז טבעי, אנחנו צפויים להיות בבעיה מאוד רצינית. לעומת זאת , פחם אפשר לאגור לחצי שנה או יותר. כל השיקולים האלה, כולל שיקולים כלכליים, הביאו את השר להחלטה שיש ללכת במקביל על ייצור בשתי הטכנולוגיות.

האם ההחלטה התקבלה בקדנציה הזו או בקדנציה הקודמת?

בקדנציה הקודמת.

עכשיו אני מבין את השימוש במונחים.

לעניין הטכנולוגיות שהזכיר חה"כ עמרי שרון, המשרד בדק את הנושא של טכנולוגיות לשרפת פחת נקי שעשויות להיות בשלות בעוד 15 שנה. המשרד לאיכות הסביבה סבור שזו טכנולוגיה שנמצאת על המדף, ולכן אפשר היה להחליף את התחנה הזו. אנחנו בדקנו את הנושא, והתברר לנו שאי אפשר יהיה לשלב טכנולוגיה כזו בצורה אמינה כמו שנדרש ממערכת החשמל, אלא בעוד 15 שנה. מערכת החשמל הא מערכת שלא ניתן להפעיל עליה את הנוסחה של ניסוי ותעייה, כיוון שהנזקים יהיו גדולים. בשל כך, אנחנו יכולים לסמוך רק על טכנולוגיה מוכחת לחלוטין.

בארצות הברית מוקמות 400 תחנות פחמיות בשנים הקרובות, כך שגם הם שמודעים לנושא של איכות הסביבה, החליטו ללכת על הטכנולוגיה הזו, ולא על הטכנולוגיה של פחם נקי, כי היא עדיין לא קיימת.

אני לא שמעתי תשובה לשאלתי על תוכנית האב.

תוכנית האב מוכנת על ידי יועצים חיצוניים למשרד. הם הגישו לעיון המשרד מספר טיוטות. המשרד עדיין בהליך של דיונים עם אותם היועצים, כאשר יש לו השגות על מספר הנחות יסוד שביסוד התוכנית, מתודולוגיה וכו', ולכן מבחינת המשרד התוכנית עדיין לא הושלמה.

מתי להערכתך זה יהיה?

בעוד מספר חודשים.

אני מחזיק ביד את דו"ח הביניים של צוות לבחינת תוכנית הפיתוח של מערכת ייצור חמל בין השנים 2006-2010. המסקנות של הדו"ח, הן שעד שנת 2017-2018 אין צורך בתחנה פחמית נוספת. בדו"ח נאמר: "לדעת הצוות, בתנאים הנוכחיים, הקמת תחנת כוח פחמית חדשה כרוכה בקנס כלכלי ישיר, פגיעה משמעותית באיכות הסביבה, במיוחד באיכות האוויר, בפגיעה חמורה בתוכניות המעבר של משק האנרגיה לגז הטבעי, עם השלכות מרחיקות לכת במישור האסטרטגי, הסביבתי והכלכלי, ניהול משק אנרגיה וכו', ובניצול בלתי אופטימלי של משאבי קרקע הנמצאים במחסור". לכן ממליצה הוועדה של המשרד לתשתיות לאומיות כי: "א. אין מקום לאשר את הקמת תחנת כוח פחמית נוספת על ידי חברת החשמל לפני שנת 2017. ב. מומלץ לגשת מיד לגיבוש יסודי של תוכנית פיצוח של מערכת החשמל במסגרת תכנון המשאבים..." על החתום יו"ר הצוות, יורם רוזנשטיין. מה קרה? למה התנתקתם מהתוכנית הקודמת?

בעקבות הדו"ח הזה נעשו בדיקות נוספות, והמסקנות היו דומות, אבל התאריך הוקדם לשנת 2012. הדו"ח הזה היה אחד מהשיקולים שנכנסו למערכת השיקולים ששר התשתיות הלאומיות נדרש לשקול.

אבל זה כל כך החלטי פה. זה אפילו לא משאיר מקום לספקות. התחלפו שרים והיה הרבה לחץ והרבה נימוקים מצדה של חברת החשמל מבחינת העומס על המערכת, אבל עד כדי כך הפכתם את המסקנות?

הדו"ח לא שולל הקמת תחנה פחמית, אלא הוא המליץ לדחות את המועד. היה תיקון לדו"ח הזה, שדיבר על שנת 2012. כאשר השר ראה לפניו את ההמלצה לגבי שנת 2012, שלא שוללת לגמרי את השילוב של תחנה פחמית, לעומת אותם שיקולים אסטרטגיים ואחרים שמתפקידו לשקול, כמו גיוון מקורות וביטחון של אספקה, הוא החליט שי שמקום לשלב א התחנה במערכת החשמל כבר בשנת 2008-2009.

איזה ביטחון אספקה יש לו, כאשר האזור עוד מעט יהיה בקו העימות?

הגורמים המופקדים על הביטחון במדינה, לא העירו בנושא הזה.

כי זה היה לפני תוכנית ההתנתקות.

לא ידעתי שאנחנו דנים כאן בתוכנית ההתנתקות, הייתי בטוח שאנחנו דנים בתחנת פחם. אם אנחנו רוצים לשאול על נושא הביטחון של תוכנית ההתנתקות לגבי תחנת הפחם, אנחנו צריכים להביא לכאן נציגים של משרד הביטחון.

אתה צודק, אבל אני חושב שנתונים בסיסיים עלולים להשתנות לרעה, ומה שהיה במרחק של 12 קמ' הפך להיות במרחק של 5 קמ' מהגבול האויב.

אם אנחנו בודקים את הדברים, אנו רואים שלא ישבנו שם גם לפני תוכנית ההתנתקות. מאז שהתחילה תוכנית אוסלו, יצאנו בגדול מהאזור ההוא. אם אתה בודק את האזור הצפוני, אתה רואה שמדובר ברצועה מאוד צרה.

הוא בעומק של 6 קמ'.

זה לא נכון. תבדוק את זה.

יורם, אתה אומר שהגעתם למסקנה שיהיה צורך בתחנה הזו כבר בשנים הקרובות.

אני עדיין לא הבנתי את ההפרש בין שנת 2012 לשנת 2008. גם לפי דבריך בדו"ח המתוקן, דובר על שנת 2012.

אדוני, על איזה אינטרסים כלכליים אתה מדבר? הבנו את האינטרסים האסטרטגיים, אז אולי תאיר את עינינו לגבי האינטרסים הכלכליים.

כאשר הגורם המוסמך להעמיס את מערכת החשמל, בהתאם לביקושים השונים, מחליט איזה תחנה לשלב, הוא מחליט על כך בהתאם לדלק. כאשר עלות ייצור קילו ואט שעה בפחם היא פחות מ-2 סנט לקילו ואט שעה, ולעומת זאת עלות קילו ואט שעה בגז, זה 3 סנט, אז יש טעם לשלב תחנה פחמית.

מה לגבי טכנולוגיות נקיות יותר שבמרוצת הזמן יכולות להיווצר גם בתחום הפחמי?

התחנה החדשה תצויד בכל האביזרים הנחוצים להדחת תחמוצות הגופרית מגזי הפליטה, וכן להפחתת תחמוצות החנקן, כך שהתחנה הזו תעמוד בכל התקנים שהמשרד לאיכות הסביבה קובע.

השאלה היא, האם התקנים נקבעים מהיכולת של התחנות מהסוג הזה, ואנחנו אומרים שזה מה שהתחנה הזו יכולה לתת, ללא כל התחשבות בבריאות הציבור ואיכות הסביבה. אנחנו יכולים להגיד שאנחנו נמצאים בטופ של מה שהטכנולוגיה הזו יכולה לתת. זה אומר שהטכנולוגיה הזו יודעת לתת את זה, אבל זה לא5 אומר שזה נכון לסביבה ולבריאות הציבור. אם זה העניין, יכול להיות שיש בעיה עם הטכנולוגיה הזו.

אני ממליצה לקיים ישיבה עם השר.

אנחנו צריכים לקיים ישיבה עם השר, כיוון שאנחנו שואלים אותך פה שאלות שהן שאלות של מדיניות האנרגיה.

אני רוצה להוסיף, שלאחר בדיקות נוספות, החלטנו לעבור לטכנולוגית פחם חדשה שמשפרת את הנצילות של התחנה, ולכן היקף הפליטות יפחת במידה מסוימת. למרות שהטכנולוגיה הקודמת מוכרת בארץ ולחברת החשמל יש איתה הרבה ניסיון, החלטנו לעבור לטכנולוגיה חדשה יעילה יותר בתחנה החדשה.

כמה זה יעלה?

זה לא שווה לעלויות של שיטת הגז הטבעי?

לא.

מה שחבר הכנסת שרון אמר, זו הפואנטה. כאשר אנחנו ניגשים לטכנולוגיה מסוימת, אנחנו מותחים אותה עד הקצה. אם יש טכנולוגית פחם, אנחנו קובעים בהתאם את תקני האיכות.

אני רוצה לדעת, האם המשרד לאיכות הסביבה כרפרנט לנושא הזה, אימץ את הגישה של משרד התשתיות, והאם הטכנולוגיה הזו שבחרו בה ושקיבלה את אישורכם, היא אכן הטכנולוגיה הטובה ביותר ואיננה מזיקה מבחינה סביבתית.

המשרד לאיכות הסביבה הביע התנגדות להקמת התחנה הפחמית. כפי שהמליצו בטיוטת תוכנית האב, הוא ביקש לדחות את ההחלטה בשנתיים.

מה יתנו השנתיים האלה?

אין ספק שבסופו של תהליך נדרש עוד חשמל במדינת ישראל. אנחנו דיברנו על דחייה, כיוון שאנחנו הצגנו טכנולוגיה חדשה יותר, שהיא בשלבים שמעבר לפיילוט ויש כמה תחנות שעובדות בשיטה הזו, שיטה שנקראת גזיפיקציה.

האם זו טכנולוגיה זרה?

כן. היא קיימת כבר משנות ה-40 וה-50. להפקה מסיבית של אנרגיה, קמו תחנות כאלה רק בשנים האחרונות, מאות אלפי מגה ואט וכמה עשרות תחנות שעובדות מספר שנים. הטענה של חברת החשמל ומשרד התשתיות, היא שזו טכנולוגיה חדשה מדי ושאנחנו מהמרים.

זו עדיין טכנולוגית ייצור המבוססת על פחם.

כן, אבל היא הרבה יותר נקייה.

זו אותה טכנולוגיה שדיברתי עליה ואמרתי, שבדקנו אותה והיא תהיה בשלה רק בעוד 15 שנה.

אל חילוקי הדעות שלנו. זה נשמע לנו לא הגיוני לקחת טכנולוגיה של לפני 50 שנה, ולבנות אותה ל-50 שנה הבאות.

באיזה ארצות היא קיימת?

היא קיימת במספר ארצות באירופה ובמספר ארצות בארצות הברית.

האם משרד התשתיות מכיר את התחנות האלה?

מכיר ואפילו ביקר בהן יחד עם המשרד לאיכות הסביבה, וכל אחד יצא מחוזק בדעתו.

האם ה-400 התחנות החדשות שנבנות בארצות הברית, נבנות בטכנולוגיה הדומה לזו, או בטכנולוגיה הנוכחית?

בטכנולוגיה הנוכחית.

גם בסין.

סין היא לא מודל לאיכות סביבה שאנחנו רוצים לאמץ.

יש לנו כאן ויכוח מקצועי, שלנו אין את הכלים להכריע בו.

אין ספק שהמסה של תחנה פחמית תעמיס עוד מזהמים לאוויר. אין ויכוח על העמידה בתקן, אבל התקן אמנם מפחית קצת מזיהום האוויר אבל בסך הכל התחנה תוסיף עוד טונות רבות של זיהום אוויר לסביבה. הטכנולוגיה שאנחנו דברים עליה, היא טכנולוגיה הרבה יותר נקייה מטכנולוגיה של שרפת פחם באופן ישיר.

האם אי אפשר להתנות את האישור להקמת תחנה זו בשינוי טכנולוגית המתקן הקיים, כל שיורידו בו את פליטת החומרים?

במקביל, אנחנו עובדים לשיפור איכות האוויר, כאשר המטרה היא הפחתת זיהום האוויר מכל תחנה קיימת.

זה יכול להיות תנאי.

כיוון שאנחנו חושבים שיש עדיין זמן ולא צריך להקים את התחנה מחר בבוקר, אפשר להקים מתקן קטן יותר ולהתקדם בשלבים, אם יש בעיה עם הטכנולוגיה החדשה.

העמדה שלנו לא יכולה להיות בנוגע לצורך בבניית תחנה. אני רוצה לומר, שמאז שקמה תחנת הכוח הפחמית באשקלון, יש ניתור, שלוקח בחשבון את הקבוצות הרגישות אל מול אוכלוסייה סטנדרטית, ורואה האם יש הבדלים ובעיות בתפקוד. עד היום הבדלים כאלה לא נמצאו.

כמה זמן ערך המעקב הזה?

המעקב היה 14 שנה בערך. עם זאת למחקרים האלה יש כמה בעיות טכנולוגיות. מבחינה בריאותית, אני לא יכול להצביע על מה שקורה היום.

השאלה שלי היא כזו, האם תוספת של תחנה הופכת את הכמות הזו של זיהום האוויר למסוכנת באמת, או שזה עדיין ברמה הסבירה ואתם לא מתנגדים לכך?

השורה התחתונה היא לתת את האיזון בין הפיתוח לבין בריאות האדם. לכן, אין כל ספק שאנשים כמונו בכל רחבי העולם דורשים שתחנה חדשה שמוקמת לא תוסיף לזיהום.

לכן אמרתי שיכול להיות שהתנאי לאישור תחנה חדשה צריך להיות הורדת זיהום.

ב-29 לדצמבר התקבלה החלטת ממשלה שאישרה החלטה קודמת להקים את תחנת הכוח, וקבעה להנחות את חברת החשמל להגיש לוט"ל את התוכנית, כאשר התוכנית תידרש ככל הנחוץ להיבטי זיהום האוויר ואיכות הסביבה. במועד הגשת התוכנית לאישור הממשלה, תידרש הממשלה לכל הסוגיה בכללותה. כרגע זה לא אושר. כולם מסכימים שתחנת הכוח צריכה לקום.

אולי כדאי להזכיר מי באמת מעונין בתוכנית הזו, ועד עובדי חברת חשמל.

יש החלטת ממשלה שתבדוק את ההיבטים האלה.

בדו"ח הסופי של הצוות המקצועי במשרד התשתיות, דובר על שנת 2012, כאשר הצוות מפנה את תשומת הלב של קובעי המדיניות לכך שהקנס בגין פליטות תחמוצות פחם וכו', הוא גדול וידחה את מועד ההפעלה האופטימלי של תחנה פחמית ב-5 שנים נוספות. מדובר בשנת 2017. קשה להסביר את השינוי הזה לשנת 2008.

מה שלא נאמר פה על ידי משרד הבריאות, הוא שמעקב הזה אמנם לא היה מעקב שבודד את ההשפעות של תחנת הכוח הפחמית, אבל הוא בהחלט מצא עלייה של תחלואת תינוקות בכל נפת אשקלון וירידה בתפקודי ראה.

האם זה נכון?

לא. יש לנו בעיה של מחלות הראה בכל הארץ, כפי שקיימת בכל העולם המערבי. כאשר אתה עושה בדיקה, אתה בודק מול אוכלוסייה סטנדרטית, האם הגורם הזה מוסיף ומעלה את שיעור המחלות.

המעקב מצא עלייה בכל האזור.

אבל זה בכל הארץ.

היתה בדיקה של תחלואה בדרכי נשימה בקרב ילדי חדרה בשנת 1999, כאשר על החתום אלכס לבנטל. התוצאה העיקרית היא שהסקר מצא הבדלים מובהקים בתחלואה.

אני מדבר על אשקלון עכשיו.

האם בחדרה אין תחנת כוח? על זה אנחנו מדברים.

קיימנו אתמול ישיבה על הנושא הזה, בררנו זאת ועשינו סטטיסטיקות, ועדיין לא מצאנו שום הבדלים.

זאת אומרת שהמסקנה של משרד הבריאות היא שעדיין אין ממצאים.

נכון, אבל זה לא אומר שלא צריך לעשות משהו.

ארז סברדלוב מהכותבים של תוכנית האב, אמר בפרוש בכנס נערך בטכניון, שאפשר לדחות את ההקמה של תחנת כוח פחמית, לפחות בשנתיים ואף יותר. הוא תקף את הנושא של גיוון אסטרטגי. הוא אמר שזה קשקוש וכי אין הבדל גדול. אם נכנסים לעניין הזה של הגז, אז אפשר להיכנס אליו ב-35% או ב-40%.

לגבי מאזן החשמל, התשובה היחידה היא תחנות גז טבעי, כי הזמן שלוקח לבנות תחנת כוח פחמית הוא 4 שנים, כאשר בנייה של תחנות גז לוקחת שנה וחצי עד שנתיים.

הטענות שאני מציג אינן טענות של הגופים הירוקים, אלא של כל דרג מקצועי שישב ודן בעניין, משרד התשתיות, משרד האוצר והמשרד לאיכות הסביבה, שדחה בתוכנית האב את ההנחות של חברת חשמל ודיבר על דחיית מועד הבנייה. אין ספק שיש פה בעיה. גם חברת חשמל לא אומרת שתחנה כזו לא יוצרת זיהום אוויר, שלפי הרבה מחקרים נמצא שהוא גם הורג.

יש פה גם את השיקול הכלכלי. ההערכה היא שהקמת תחנת כוח פחמית תעלה 1,13 מיליארד דולר יותר מתחנה גזית.

אני הצגתי שאילתא לשר התשתיות ב-16 לפברואר. הוא ענה לי ואמר, שיש לו איזו תוכנית שנקראת השלת עומס. הוא אמר שהוא רוצה קודם לבדוק את הנתונים של 2003, ואחרי כן הוא יצא בתוכנית, ויכול להיות שאם התוכנית הזו תפעל כמו שהוא היה רוצה, אז יהיה ניתן לדחות בכמה שנים את הקמת התחנה הפחמית הנוספת. אני רוצה לדעת מה קרה מאז פברואר ועד היום.

בוא נשמע עוד כמה תגובות לפני התשובות.

אני נמצא כאן גם בשם ראש העיר אלי מויאל, שמארח היום את שר האוצר. אנחנו שנינו יחד באותו מאבק. אני הבאתי לכם עיתון שיצא היום, והוא מראה מה מעניין אותנו. אנחנו משתדלים לחיות תחת הקסאמים ומקווים זה ייפתר.

אני מציע שאנחנו האזרחים נתעסק במה שאנחנו יכולים להשפיע. אני על הדברים האלה לא יכול להשפיע. כיוון שמדובר באיום כל כך משמעותי לבריאות שלי ולבריאות של הילדים שלי ושל האנשים שאני האחראי להם בדור הזה ובדורות הבאים, וכיוון שמדובר בהוצאה כספית אדירה, אנחנו מוכרחים לענות על שאלת המחץ, מה בוער? התשובה הזו עדיין לא ניתנה לנו. אני חושב שהיא השאלה המרכזית. אפשר לדבר על כל מיני דברים ולחזק את העמדה של אנשי משרד האוצר, שאומרים שככל שנדחה את הסיפור הזה, נזכה בריבית של עשרות מיליוני שקלים, שחסרים לנו ולרשויות אחרות.

ראש העיר ואני פנינו למספר גורמים. שר התשתיו הודיע לנו באופן מפורש, שלאור הפניות שלנו הוא בוחן מחדש את הנושא.

מתי ניתנה לכם התשובה הזו?

לפני שבועיים-שלושה. כמובן שהשרה לאיכות הסביבה הציגה התנגדות נחרצת לעניין. גם הגורמים המקצועיים במשרד האוצר מתנגדים נחרצות לדחיפות ולבהילות. תוצאות הבדיקה בבית החולים ברזילאי הראו עלייה בתחלואה. זה נכון שהם סייגו את הדברים ואמרו שהם לא יודעים להבחין האם זה כתוצאה מעשן המכוניות או אבק המדבר. כרגע איגוד הערים לאיכות הסביבה עורך שתי בדיקות מקבילות, והתוצאות תהיינה מאוד מעניינות. אבל כל זה לא רלוונטי. אנחנו רוצים לדעת מהי הבהילות לקבל החלטה. הגוף המוסמך ביותר שעד היום שמעתי אותו, הוא אותו גוף שהזכיר אבי. הוא אמר בצורה ברורה שהם מבינים את הקשיים והחששות של חברת חשמל ושל משרד התשתיות שאמונים לספק לנו אנרגיה, אבל יש לנו עוד שנתיים לקבל החלטה סופית.

אני חושב שהסיכום שנכתב בדף שלפניכם, הוא הסיכום הנכון, להקפיא את התוכנית במשך שנתיים, עד שנבחן את תוכנית האב, להאיץ טכנולוגיות חלופיות ולהביא את כל הנושא של משק האנרגיה לדיון במקום הנכון, במועצה הארצית לתכנון ובנייה.

הוזכרה כאן תוכנית האב למשק החשמל. יש לי ביקורת קשה על התוכנית הזו. קודם כל, אנחנו צריכים פה לתרום את תרומתנו ולהוריד את מתג החשמל, כי חלק מהאור שאנחנו שופכים כאן ושמדינת ישראל שופכת היום, הוא בזבוז של אנרגיה.

בסדר. בואו ניתן דוגמא אישית. אני מבקש לכבות את האור.

חברת החשמל טוותה ביטוי, " יותר חשמל-פחות עמל". זאת אומרת, תדליקו הכל ותעבדו פחות. מסתבר שהמגמה הזו עובדת עד היום. הם שכחו שיש להתחשב באיכות הסביבה ושיש נזקים סביבתיים מייצור חשמל. אני הייתי מעורב בעניין מטעם מרד התחבורה, ואני מודיע לכם שחברת החשמל השתפרה עם השנים ברמת פליטת המזהמים וצריך גם לתת לה את הקרדיט על כך. המעבר היה מעבר מדלק עשיר לדלק דל גופרית ואחר כך לפחם דל גופרית, גם הוא שיפר את מצב הזיהום. יחד עם זאת, כל התחזיות של חברת החשמל מוטות כלפי מעלה. צריך להוריד אותן ולאכוף על חברת החשמל ועל משרד האנרגיה מעליהם, מדיניות של חיסכון באנרגיה והורדה של זה לרמת האזרח והמתכנן.

אני חושב שהגיע הזמן להתחיל להוסיף לכל התוכניות שמדברות על נושאים, כמו הפרוייקט הזה, שני סעיפים. הסעיף האחד נוגע להערכת הנזקים הבריאותיים והסביבתיים, והסעיף השני יגדיר את העלות התקציבית הישירה והעקיפה כתוצאה מזה. אני לא יודע אם עלות הטיפול בילדים החולים, היא לא יותר מכל החיסכון בשני סנטים לכמות של ייצור קילו ואט.

אני מלווה את המאבק בתחנה מאז שהוחלט לקדם את ההקמה. חייתי מתחת לעשן התחנה באזור אשקלון, ועכשיו אני חי מתחת לתחנה של חדרה, ולכן אני מרגיש טוב טוב את ההשפעות הבריאותיות.

יש הבדל?

יש הבדל. בחדרה יש 3 תחנות בלי פילטרים, והן הרבה יותר מזהמות. אני רוצה להבהיר משהו אחד, לא משנה אם הזיהום יוצא מהארובה, או שהוא יוצא בצורה של אפר פחם שמערבבים אותו אחר כך במלט, והוא מגיע לרוב הבתים בישראל. יש בידי דו"ח משנת 1998 בנושא, הדרג המקצועי הארצי למעקב ופיקוח על תוכניות מתאר ארציות למניעת מפגעים סביבתיים. יש פה שני עמודים שצריכים להדליק אור אדום לכולנו. יש פה אישור של המשרד לאיכות הסביבה לתוספת מרבית של אפר פחם במלט, בגלל תכונות רדיואקטיביות שיש לו. כלומר, מאז שהחלו לערבב אפר פחם במלט, בהיקף של 10% על כל 100 קילו, יש אנשים חיים ללמעלה מ-20 שנה בבתים שקולטים רדיואקטיביות מכל הקירות. האם מישהו מוכן לקחת פה אחריות שה-10% האלה לא משפיעים?

המומחים אומרים שמספיק שאתה תעשה סיטי אחד, בשביל לקבל יותר קרינה מכל המכשירים שבסביבה.

אני רוצה לדבר על היציבות הפיננסית של חברת חשמל. לחברת חשמל יש היום חובות של 43 מיליארד שקל.

אתה לוקח משהו שהוא מטרה נכונה, ואתה מכניס לו כל כך הרבה דברים שאינם קשורים לעצם העניין. קל לדבר על ההיבטים הכלכליים ועל האפר הרדיואקטיבי, במקום להתרכז בנושא עצמו.

הדרך היחידה להתגבר על עומסי המתח שנמשכים שעות ספורות בשנה, היא תחנות גזיות שניתן להדליק אותן מהר ולכבות אותן מהר. תחנה פחמית לא נועדה לזה. תחנה פחמית פועלת 365 יום בשנה. אם אין תקלות, היא פועלת רוב השנה. תחנות הגז כמעט ולא פועלות. הן מוכנסות להפעלה רק בשעות עומס.

אני מבקש להזכיר, שבדיון הקודם נאמר שלא היה תהליך התייעצות מסודר ומעמיק בין משרד התשתיות למשרד לאיכות הסביבה. בדיון שנערך לפני חצי שנה, הוועדה קבעה בסיכום הישיבה, כי המשרדים ייפגשו בצורה מסודרת ורצינית תוך חודשיים, אך עדיין זה לא קרה.

אני רוצה לשמוע האם למשרד התשתיות או לחברת החשמל יש תגובות למה שנאמר כאן. אני לא רוצה על ידי הקפדת יתר בתחום הסביבתי לפגוע בתחום הלא פחות חשוב, החוסן האנרגטי של מדינת ישראל ושל המשק. השאלה היא שאלה של המועדים. השאלה השנייה היא שאלה ששאל חה"כ מלכיאור בנוגע להבטחה של השר שהוא יבדוק את האופציות החלופיות. אני מניח שהשר לא בודק אותן לבד, אלא עם חברת החשמל. בנוסף, אם היינו מתנהגים נכון מבחינה חברתית, היינו מתנים כל תוספת של אמצעי ייצור בתחום האנרגטי, בהורדה של כמות הזיהום מהמתקנים הקיימים אז אפשר היה לקבל גם תוכניות נועזות. אתם במקביל שומרים על איזושהי כמות שגם אותה צריכים להוריד. העירו כאן קודם, כי בשביל תקופות מסוימות של שיא, לא צריכים להקים תחנה שעובדת סביב השעון, אלא תחנות שאפשר להפעיל אותן רק בשעות חירום.

הסוגיה המרכזית היא השאלה של איזון נכון בין הצרכים האנרגטיים לצרכים הסביבתיים והכלכליים. יש גידול לביקוש חשמל בכ-4% בשנה. זה מתבטא בכ-400 מגה ואט תוספת לשיא ביקוש כל שנה.

האם המשבר הכלכלי לא שינה את הביקוש?

הוא לא מורגש. בכל התחנות יש שיא ביקוש, ובשביל זה צריכים תחנות כוח. מרגע קבלת ההחלטה על הקמת תחנת כוח, ולא משנה אם היא תחנה ששורפת גז טבעי או פחם, צריכים בין 6 ל-10 שנים. זה התהליך הסטטוטורי של זמני ההקמה.

כמה שנים מתוך זה מוקדשות לתכנון?

4-5 שנים. מרגע קבלת ההחלטה, שנתיים מוקדשות לתהליך הסטטוטורי, ו-4-5 שנים מוקדשות לתכנון והקמה.

כלומר, הבנייה לוקחת 4 שנים, ובתחנה שפועל על גז, זה לוקח שנה וחצי.

שנתיים וחצי.

זאת אומרת שאם עכשיו מקדישים את הזמן רק לתכנון, מכינים את כל השלבים הסטטוטוריים, אז יש עוד מספר שנים עד הבנייה עצמה.

זה בדיוק הזמן בו נמצא הפרוייקט כרגע.

למה לא לתכנן אותו מייד בכמה אופציות?

אי אפשר. התהליך הסטטוטורי שנמצא עכשיו בוועדת תשתיות לאומיות, לוקח בערך שנה וחצי, וליש להניח שלקראת סוף שנת 2005 תתקבל החלטה כן או לא. מאותו רגע ובמקביל אנחנו מתכננים, וברגע שיש היתר בנייה, אנחנו זקוקים ל-4 שנים עד שהתחנה תקום. אם תתקבל החלטה שכן, התחנה תקום בשנת 2009-2010. ההחלטה היום מתחייבת מהמציאות ואין דרך אחרת.

כל הזמן ציינו פה שיש שנתיים הפרש בין אותו תאריך יעד שצוין על ידי רשות החשמל, שנת 2012. לפי מה שאתה אומר, התחנה תופעל כבר בשנת 2009-2010.

זה התרחיש האופטימי. יכול להיות שהתהליך הסטטוטורי ייקח עוד חצי שנה.

האם התהליך הסטטוטורי גם קובע טכנולוגיה?

כן.

זאת אומרת שאם תקבלו את האישורים, לא יהיו לכם עוד שנתיים לשנות מסלול טכנולוגי.

לא. הטכנולוגיה שונתה מטכנולוגיה ששמה תת-קריטית, לטכנולוגיה ששמה על-קריטית. המשמעות היא, שהנצילות של תחנה עולה ב-2%, והפליטות של התחנה יורדות ב-6%. הטכנולוגיה הזו שנבחרה בהתאם לדרישת משרד התשתיות, היא הטכנולוגיה שמקובלת בעולם. ייבנו בטכנולוגיה הזו 300,000 מגה ואט עד שנת 2010 ברחבי העולם.

בנוסף לטכנולוגיה הזו, חברת החשמל התחייבה להוסיף את כל המתקנים הדרושים כדי להיות מתחת לתקנים של המשרד לאיכות הסביבה בכל הקשור לפליטות התחנה. חברת החשמל התחייבה שסך הכל התוספת לפליטות באזור בו תחנת הכוח תיבנה, תהייה מינימלית בהשוואה למה שהיום נרשם בתחנות הניתור.

מה זה מינימלית? האם היא תהייה קטנה מזו שקיימת היום?

היא תהיה כמעט אפסית. התוספת כתוצאה מהקמה של 1,200 מגה ואט באזור אשקלון, תהיה כמעט אפסית בהשוואה למה שנמדד היום בתחנות הניתור, על ידי הקמה של מתקנים שמטפלים בתחמוצות חנקן, שאינם קיימים היום בארץ.

האם אתה מדבר על מה שתתקינו בתחנה החדשה?

כן. בנוסף, אנו התחייבנו לטיפול ביחידות הקיימות בהתאם להבנות עם המשרד לאיכות הסביבה. כל התמונה הזו תגרום לכך שהתוספת תהייה כמעט אפסית, בהשוואה למה שקיים היום.

השלות עומס זה אמצעי להפסקת חשמל יזומה ברגע של תקלה או חוסר אמצעי ייצור, זה לא תחליף לתחנות כוח חדשות. ברגע שיש תקלה ואין מספיק יחידות ייצור, והעתודה היום מצביעה על כך שצפויה תקלה וחוסר גנרציה, אז באופן יזום מפסיקים צרכנות לרבע שעה בכל מיני אזורים בארץ, כדי לאזן בין היכולת של התחנות לבין הביקוש.

אני אמר כמה דברים כדי שתבינו את המשמעות הכלכלית של העניין. ייצור חשמל באמצעי של פחם זה בעלות של 3 סנט לקילו ואט לשעה. אי אספקת חשמל בגלל הפסקת עומס יזומה, שוויה 6 דולר לקילו ואט שעה.

זה אשר יש כבר תחנה מוקמת.

עלות ייצור חשמל בגז ובפחם, היא 3 סנט לקילו ואט שעה בפחם, 3.6 סנט לקילו ואט שעה בגז טבעי. אי אספקת חשמל בגלל הפסקה יזומה או חוסר יכולת תחנות הכוח, עלותה 6 דולר לכל קילו ואט שעה למשק הלאומי. זה פי 200.

אני לא הבנתי למה העלות היא 3 סנט. קודם זה היה 2 סנט.

עלות הדלק, עלות ההשקעה ועלות התפעול, זה בסביבות 3 סנט.

למה התכוון השר כאשר הוא אמר שהוא בודק חלופות אחרות?

השר התכוון לומר שמצב העתודות במערכת היום, הוא נמוך.

הוא אמר שהוא בודק אופציות אחרות.

הוא התכוון לכל מיני חוזים להפעלת גנרטורים. אותו חוקר בכנס בטכניון אמר, שאם היום יודעים בודאות שהגז הטבעי יכול להגיע לכל האתרים של חברת החשמל בהתאם ללוח הזמנים עד 2006, אז אולי אפשר לחשוב על דחייה של שנתיים.

זה לא נכון.

משרד התשתיות לא יכול היום לשים על השולחן לוח זמנים מחייב לאספקת גז טבעי לכל האתרים בכמות הדרושה.

זה לא נכון שמדובר על תוספת אפסית של זיהום. חברת החשמל חייבת להתקין אמצעים נוספים להורדת זיהום אוויר בתחנות קיימות, ללא שום קשר. היא חייבת לעשות זאת, אם היא לא עומדת עדיין בקריטריונים המקובלים בעולם המערבי.

עדיין מדובר בתוספת אפסית.

נציג משרד התשתיות אמר שהכל ייבחן והכל עוד פתוח לשינויים, הא שכח לציין פרט קטן, שחברת חשמל כבר יצאה במכרזים לטורבינות. מתי החוזה ייבחן מחדש, אחרי שיהיו כבר חוזים חתומים?

האם זה נכון?

חברת החשמל יצאה למכרז דו שלבי. השלב הראשון הוא שלב טכני, שמטרתו לבחון האם יש ספקים שיכולים לעמוד במכרז. השלב השני הוא שלב מסחרי, שהוא השלב האל חזור יתחיל בעוד שנה-שנה וחצי בסנכרון למה שמתקדם בוט"ל.

אני רוצה לסכם את הישיבה. חברי הכנסת ואני הגענו למסקנה שישיבה בנושא הזה חייבת להיות עם השר. אנחנו לא מרגישים נוח שאנחנו נאלצים לתקוף את הדרג הביצועי שאיננו קובע את המדיניות, אלא ממליץ כך או אחרת, וגם משנה את המלצותיו, לצערי, בהתאם לשינוי המדיניות.

אני חושב שאם אפשר יהיה לחייב את חברת החשמל להוריד את מת המזהמים. מה שאמרה גברת ברנשטיין, הוא דבר מאוד חשוב. אנחנו לא רוצים להתחשב במה שאתם ממילא צריכים לעשות לפי החוק. אם אתם מוסיפים כמות מסוימת של זיהום, אני חושב שאתם תצטרכו להציע תוכנית של הורדה מקבילה של אותה כמות מהמתקנים הקיימים, מעבר לאותם השיפורים שאתם עושים לפי הדרישות והסטנדרטים הקיימים של חברת החשמל.

מה שמעניין את התושבים בשער הנגב, באשקלון ובאשדוד, זה לא ממה אתם מייצרים את החשמל. אני מסכים לטענה של גיוון מקורות ובטיחות האספקה, דברים שחייבים לקחת בחשבון, אבל בתנאי שאותה כמו של זיהום שאתם מוסיפים, אתם מורידים מעבר לתוכניות הורדת הזיהום הקיימות. אם התנאי הזה יתקיים, אני חושב שגם ההתנגדות הסביבתית תהיה חלשה יותר. אולי זו ההזדמנות שלנו, לאלה שדואגים לאיכות הסביבה, לקבל תוצאה טובה יותר. בסופו של דבר מה שמעניין את רובנו הוא לא הצד הטכנולוגי והכלכלי שלכם, אלא התוצאה הסופית מבחינת רמת הזיהום. אנחנו נבקש לקיים ישיבה עם שר התשתיות.

אני מציע לקיים את הישיבה הזו בזמן סביר, כי כמו שאתה שומע כבר יצא המכרז. אנחנו עובדים בקצב שלנו. חברת החשמל היא החברה הכיח מסודרת בעולם, וביאנו הוא אחד האנשים הכי רציניים בחברה.

אנחנו גם נזמין את היו"ר החדש של חברת החשמל.

מה לגבי דיון בין המשרדים?

אתה צודק. אנחנו נפנה לשני השרים בדרישה לקיים בדחיפות את אותה התייעצות שהממשלה דיברה עליה.

גם אני חי באזור של שוסטר ועל כן אני בעל עניין.

מה לגבי תוכנית האב.

על תוכנית האב קיבלנו הסבר. התוכנית הזו טרם אושרה במסדרונות המשרד. אנחנו לא יכולים לקבל אותה לפני שהיא תקבל אישור.

אני רוצה להעיר לגבי התוכנית שכל כך הרבה נתלים עליה. ההחלטה להקים את תחנת הכוח התקבלה לפני שפורסם המכרז, ותפקידה של התוכנית אינו לבחון החלטות שהתקבלו לפני כן.

זה רק מראה את העיוות.

התוכנית הזו היא אחד הכלים שנמצאים בידי שר התשתיות כאשר הוא מסתכל על מגוון הדברים, כדי להגיע להחלטות. זה פסול לקחת תוכנית מסוימת שעוד לא פורסמה, שהתקבלה לפני ההחלטה של הקמת תחנת הכוח, ולהתחיל לצטט אותה.

זה יצא בפורומים פתוחים, ולכן שום דבר לא פסול פה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40