א' - הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (דרכי מינוי עובדים בכירים), התשס"ג-2003-חכ"ים: רשף












2
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
30.06.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 240
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, י"א בתמוז התשס"ד (30.06.2004), בשעה 09:00

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (דרכי מינוי עובדים בכירים), התשס"ג-2003-חכ"ים: רשף ארי חן, רוני בריזון, יגאל יאסינוב, אילן ליבוביץ, מל פולישוק-בלוך, אהוד רצאבי

חברי הוועדה: אהוד יתום -היו"ר

חה"כ משה גפני
חה"כ רשף חן
ישראל שפיצר -מנהל אגף כוח אדם
עו"ד עדי ביתן -לשכה משפטית, משרד הפנים
עו"ד עירית וייסבלום -לשכה משפטית, משרד הפנים
עו"ד אורית מלמד -לשכה משפטית, משרד הפנים
טלי בר אל -משרד המשפטים
עו"ד אביטל שטרנברג -משרד המשפטים
חמי לפידור -מרכז השלטון המקומי

מירי פרנקל-שור

יפא שפירא

מיטל בר-שלום













הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (דרכי מינוי עובדים בכירים), התשס"ג-2003-חכ"ים: רשף ארי חן, רוני בריזון, יגאל יאסינוב, אילן ליבוביץ, מל פולישוק-בלוך, אהוד רצאבי

שלום, אני פותח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה. אנחנו צריכים להכין לקריאה את החוק של רשף חן.

לפנינו מונח הנוסח שהתקבל לאחר שתי הישיבות, שעבר להתייחסותו של משרד המשפטים. הוסכם שסעיף 171א רבתי נמחק. זו תוספת שהוספה באחת הישיבות האחרונות, היא לא היתה בהצעה המקורית.

זאת אומרת שיש הסכמה לגבי סעיף 1.

אני שואלת רק למה הגזבר לא מוזכר בסעיף 1א'. אחרי התיקון יוצא בעצם שהגזבר לא מוזכר.

זה קיים בחוק יסודות התקציב, ולכן זה נמחק. אנחנו דיברנו על כך בדיון הקודם.

יש שני תפקידים, הגזבר והיועץ המשפטי, ואולי גם מבקר העירייה, שיש לגבי דרך מינוים הוראות ספציפיות. נדמה לי, שההוראות הספציפיות האלה לא כוללות ועדת מכרזים או הרכב של ועדת המכרזים.

מבקר ודאי שהוא כולל. זה בסעיף 167ב.

האם הוא כולל את הרכב ועדת המכרזים?

הוא כותב שם, הרכב הוועדה.

אם כך, המבקר ודאי לא צריך להיות חלק מהעניין הזה.

לדעתי, היועץ המשפטי כן צריך להיות, מכיוון שיש חובת מינוי, אבל בחוק הרשויות המקומיות-ייעוץ משפטי, לא מוזכרת דרך המינוי של היועץ המשפטי.

נדמה לי שאותו דין חל גם על גזבר.

אם אני זוכרת נכון, בחוק ההסדרים עשינו תיקון שנוגע לגזבר.

בסעיף 170ב נאמר: "לא יתמנה אדם לעובד עירייה, לרבות המשרות המנויות בסעיף 167 א, וכן למשרת היועץ המשפטי לעירייה, אלא לאחר שראש העירייה או מי שהוא הסמיך לכך הכריז על המשרה בפומבי, על פי הכללים בסעיף קטן (ג)". סעיף קטן (ג) קובע שהשר יקבע תקנות. אני מבין שיש תקנות שרוצים להשלים אותן. מה שאין פה, זו ועדת המכרזים. נדמה לי שמה שאנחנו רוצים, הוא להגיע למצב בו כל התפקידים האלה ילכו לוועדת המכרזים, אלא אם כן יש באיזשהו מקום ועדת מכרזים שמיוחדת להם. כלומר, אם לבקר העירייה יש כבר ועדת מכרזים קבועה בחוק, אז הוא לא צריך להופיע בתיקון שאנחנו עושים.

עושים ועדה אחת למכרזים לעובדים בכירים. זה סעיף 169ב. זו היתה הכוונה.

זו גם היתה הכוונה שלי, אבל אם יש סעיף שמדבר על הפרוצדורה שבה ימונה מבקר העירייה, צריך לדאוג שלא תהיה סתירה.

השאלה היא אם בכלל יש לפי דעתי, אין. החידוש בתיקון הקודם שהעבירה חברת הכנסת נאות, הוא שנאמר במפורש שזה יהיה במכרז פומבי, אבל לא נקבע הרכב הוועדה. עכשיו אנחנו קובעים את הרכב הוועדה.

אנחנו עוסקים בסעיף 167, שקובע את רשימת העובדים הסטטוטורים.

הם לא עובדים סטטוטורים, הם עובדי רשאית.

בחיים זה אותו דבר.

זאת אומרת שהם עובדים בכירים. על זה סעיף 167 מדבר. התעוררו שתי שאלות. השאלה הראשונה היא, איך מתמנה היועץ המשפטי. אמרנו שיש חובה אבל אין דרך מינוי.

יש לי רעיון. כרגע כתוב בסעיף 167, "המועצה רשאית, ולפי דרישת הממונה, חייבת...". אפשר היה להוסיף כאן, "לפי דרישת הממונה, או לפי הוראת כל דין חייבת..." אז זה יבהיר שהסעיף הזה חל על כל העובדים הבכירים, יהה מקור הסמכות למנות אותם אשר יהה. זה יכול להיות לפי החלטת מועצה וולנטרית, יכול להיות לפי הוראת דין שמחייבת וכו'. כך אנו מאזכרים כאן את כולם, ואנחנו מחילים על כולם ביחד את הליך המכרז וועדת המכרזים, שזה מה שאנחנו מנסים לעשות.

אנחנו רצינו להחיל את זה על הקבוצה הסגורה שאנחנו מכירים, פלוס היועץ המשפטי. למה להוסיף דבר כזה? זה נראה כמו סרח עודף.

היא צודקת.

אם הייעוץ המשפטי כאן לא מרגיש שיש בעיה, אני קטונתי.

אפשר להוסיף את זה בסוף אחרי המילים, "מינוי נושא משרה כאמור, וכן היועץ המשפטי".

את היועץ המשפטי אנחנו הכנסנו.

הכנסנו מזכיר מנהל כללי, רופא וטרינר ויועץ משפטי.

הוצאנו שניים שהם פחות רלוונטיים, הרופא והתברואן.

באופן עקרוני, זה בסופו של דבר יחול על מהנדס, רופא, יועץ משפטי ותברואן.

ועל מזכיר.

זה לא יחול על תברואן.

ועל וטרינר.

למנכ"ל יש הוראה מיוחדת. יש הוראה מיוחדת לגבי מזכיר שאיננו מנכ"ל. אם יש עדיין רשות שממנה מזכיר שהוא לא מנכ"ל, זה יחול עליה.

יש עדיין. לפחות רשות אחת אני מכיר.

גם שם זה כבר לא יהיה.

כל זמן שיוש יחיה, הוא יישאר מזכיר. האם יש עוד הערות לגבי סעיף 167?

לא.

אם כך נעבור לסעיף 167א1.

המטרה של הסעיף הזה היא לאפשר שהמנכ"ל יהיה מינוי אישי, משרת מינוי אישית, כאשר ברור שהוא בא איתו והולך איתו. זה המצב בפועל, וזה מצב תקין לחלוטין. זה המצב במשרדי הממשלה, וראוי שהוא יהיה גם ברשויות המקומיות.

האם זאת אומרת שהוא לא צריך לעבור ועדת מכרזים?

לא לגמרי. אותה ועדת המכרזים שאת כל האחרים היא זו שבוחרת, במקרה הזה תהיה רק זו שמאשרת. ראש העיר יבוא לוועדת המכרזים ויגיד לה מיהו האיש בו הוא בחר, והיא תשמש עבורו ועדת רביבי, היא רק תבדוק כשירות סף.

זאת אומרת שלא תפורסמנה מודעות בעיתון למועמדים.

לא. הוא בא ואומר, זה החבר שלי מהמצבא ואותו אני רוצה. אם הוא לא אוכל מסמרים ושותה נפט, אז ימנו אותו. הוועדה מוודאה כשירות סף.

מה הרעיון של זה?

הרעיון הוא שמנכ"ל זה משרת אמון.

זאת אומרת, שאתה הופך ראש עיר לשר.

לראש עיר יש הרבה יותר סמכויות מלשר.

אבל זה לא המעמד של העירייה.

זה מאוד הגיוני. אני הייתי מנכ"ל עירייה, ואני אומר לך שלטובת העיר ולטובת עובדי העירייה, על מנת שהם יעבדו בראש אחד ולא יהיה פיצול וניגוד אינטרסים בין השניים, זה הכרחי. אם יש לך את איש אמונך, הוא יודע שהוא בא לדרך הפוליטית שלך ולרציונל שלך. הוא מכיר אותך והוא יודע מהי שיטת העבודה שלך. אחרת, תהיה התנגשות, וכאשר מנכ"ל וראש עיר מתנגשים, חבל על העיר.

האלטרנטיבה היא טמינת הראש בחול. זה המצב המתקיים בפועל. האלטרנטיבה היא שמהנדסים את המכרז, כך שזו התוצאה בכל מקרה. זה כמו להגיד לשר שהמנכ"ל לא ייבחר במינוי אישי.

אבל שר זה לא ראש עיר.

מתישים מערכת וזה עולה המון כסף. נאמר שאתה שולח את כולם למבחנים והחלטת שעשרה שמגיעים לסיבוב האחרון. אתה יודע כמה כסף זה עולה? אתה מתיש את האנשים בישיבות על מכרז תפור. בסופו של דבר אם האיש לא שורף כל יום את ביתו, הוא הופך להיות מנכ"ל, כי הוא האיש המועדף על ראש הרשות. למה לא להקל על זה? אני חושב שזה בהחלט הגיוני.

אני רציתי להחזיר אתכם לרגע אחורה. מהתייעצות שקיימנו כאן, נראה לנו שהנוסח בסעיף 167 צריך להיות: "מינוי נושאי משרה כאמור, וכן יועץ משפטי", כי אחרת עלול להשתמע כרסום בחובה למנות יועץ משפטי, לפי חוק הרשויות המקומיות-ייעוץ משפטי. אני מציעה שאת המילים "יועץ משפטי", להכניס אחרי המילים, "מינוי נושאי משרה כאמור" בסיפא של סעיף קטן (א), כך שלא ישתמע שאנחנו מכרסמים בחובה למנות יועץ משפטי.

אולי נכתוב, "מינוי נושא משרה כאמור בסעיף קטן זה, ויועץ משפטי".

בסדר גמור. מה עם הגזבר?

בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 נאמר, המועצה בהחלטת רוב חבריה תמנה גזבר לעירייה.

אם כך, אני חוזר ושואל, האם אנחנו לא רוצים שהגזבר גם יעבור את ועדת המכרזים? בטח שאנחנו רוצים.

אם אין פה הליך, אז אתה חייב להזכיר גם את הגזבר.

בטח שצריך. אנחנו חייבים להזכיר פה את כל אלה שאנחנו רוצים שימונו ואין קביעה של תהליך המינוי שלהם, כמו היועץ המשפטי, הגזבר ואולי גם המבקר. אומרים כאן שלמבקר יש ועדת מכרזים. באיזה סעיף זה מוזכר?

בסעיף 167ב.

אני חוזר ואומר, שכל אלה, המבקר, הגזבר והיועץ המשפטי אלה אנשים שיש חובה למנות אותם, בזה הם שונים מהאנשים שנזכרים ברישא של סעיף 167 א', כי לגביהם יש זכות למנותם, אבל אין הליך של המינוי שלהם.

יש מכרז פומבי.

יש את אותה לאקונה שהיתה קודם. אין ועדה ואין הרכב ועדה. מה שאנחנו מנסים לעשות כאן, הוא ליצור את הוועדה הזו, והוועדה הזו צריכה לחול גם לגביהם.

איפה כתוב בחוק שלך שאתה יוצר ועדה?

בסעיף 169.

אני רוצה לשאול, האם לא היה מן הראוי קודם כל להגיד מה זו ועדת המכרזים, לפני שאתה אומר מה אתה עושה עם המזכיר, עם היועץ המשפטי והרופא הוטרינר?

זה מופיע בסעיף 169ב.

זה נכון שאין מוקדם ומאוחר בתורה, אבל יש סדר מסוים.

הסדר הזה קבוע בחוק. אנחנו כאן מתקנים את החוק ואנחנו לא יכולים ללכת בסדר אחר ממה שקיים בחוק. זו טכניקה.

זו לא טכניקה. פקודת העיריות מדברת על מינוי עובדים, ואומרים לך מיהם העובדים שפקודת העיריות רואה בהם כעובדים בכירים. זה אומר לך סעיף 167, וסעיף 170 מדבר על דרכי מינוי עובדים. יכול להיות שיש מקום לשנות את הדרך, אבל אנחנו לא הולכים לשנות עכשיו את מבנה פקודת העיריות. אני לא מבינה מה הבעיה, קודם אומרים מהם התפקידים שצריך למנות, ואחר כך מדברים על דרך המינוי.

מה שנעשה כאן, הוא שאחרי סעיף 169א יבוא משהו חדש, ועדת מכרזים.

אנחנו כבר אחרי שתי ישיבות ארוכות, ופתאום אתה בא לכאן ואומר שאתה לא מבין מה קורה.

ההערה שלו היא הגיונית.

אתה בא לשנות פה סדרי בראשית, מבחינת המינוי של העובדים הללו.

אין לי בעיה אם אתה רוצה לדבר לגופו של עניין, אבל לא על הסדר.

זה נורא משנה.

בואו נסכם את התכנים, נמשיך לעבוד ואחר כך נראה אם אפשר לשנות את המבנה לדבר קודם על ועדת מכרזים, ואחר כל על כל יתר הדברים.

חשוב לי העיצוב, לא בגלל העיצוב עצמו, אלא מפני שאני רוצה לדעת מה הולכים לעשות עם המזכיר, איך הולכים למנות את המזכיר.

תחכה לסוף הישיבה, או שתבקש לקפוץ לסעיף 169ב'.

אתה מבקש לקבוע שראש העירייה רשאי למנות מנכ"ל לעירייה, ואני רוצה לדעת קודם איך הוא ממנה אותו.

ההערה שלך היא בסדר. נמשיך בישיבה, ובסוף, לאחר שנסכם את כל הסעיפים, יתנו את הדעת לסדר הנוגעים בדבר. יכול להיות שאפשר להקפיץ את הסעיף שעליו אתה מדבר, 169ב, לראשית החוק. אין לי בעיה עם זה.

אנחנו נתייעץ בנוגע לכך.

אני חושב שנכון הוא, שמלבד הרשימה שאנחנו הזכרנו כאן של מינויי רשות, יבואו גם המילים: "וכן גזבר, וכן יועץ משפטי וכן מבקר". אמנם הם לא ממונים על פי הרשות שבסעיף הזה אלא על פי חובות שקבועות במקומות אחרים, אבל הם אמורים להיות ממונים על ידי ועדת המכרזים הזו. על זה אני חושב שאין מחלוקת.

נכון.

האם אנחנו בהבנה בעניין הזה?

אנחנו בהבנה.

עכשיו אנו מגיעים לפריקת המתח של המנהל הכללי.

הסעיף הזה אומר שהמנכ"ל ימונה על פי רצונו של ראש העיר, ובלבד שאותה ועדת מכרזים מאשרת שהוא כשיר, והוא כמובן צריך לעמוד באותן דרישות סף ששר הפנים יתקין בתקנות.

הוועדה הזו תאשר אם הוא כשיר, כלומר, אם הוא לא אוכל מסמרים. זה יהיה התנאי.

זו שאלה.

זה מינו אישי. היא לא צריכה לבחור.

זאת אומרת, אם הוא לא אוכל מסמרים, הוא כשיר. מה זה כשיר? הוא למד בישיבה 18 שנים.

אורית, את אמרת שבסעיף 173א' השר רשאי לקבוע תנאי כשירות. בסעיף 167א1(ג), אנחנו כותבים שהשר רשאי לקבוע תנאי סף למינו אדם למשרת המנהל הכללי. נשאלה השאלה, האם הסעיף הזה מיותר. השאלה היא, האם תנאי סף הם תנאי כשירות.

כן.

למה? תנאי כשירות יכולים להיות שמנכ"ל יהיה אזרח ישראל, ותנאי סף הוא שיהיה לו תואר ראשון, למשל.

זה תנאי יותר נמוך, וזה תנאי יותר גבוה, אבל שניהם תנאי סף.

רק לצורך ההשוואה, תסתכלי על סעיף 167 ג'. שם מצוינות הדרישות לתפקיד המבקר.

אם אני הולך עם הרציו של חבר הכנסת רשף חן, אז בעצם אם אנחנו אומרים שתפקידה של הוועדה לקבוע אך ורק את תנאי הכשירות, כלומר, שהוא עומד בתנאי הסף, אז לא צריך את ההמשך, "ומתאים לתפקידו", כי אז היא לא תבדוק אם הוא רק עומד בתנאי הסף, אלא גם אם הוא יודע לשיר ולזמר.

אני לא רואה את ההבדל בין "כשיר ומתאים לתפקידו" ל"כשיר לתפקידו" או "מתאים לתפקידו".

יגיד לך יו"ר הוועדה, שעל זה ילכו לבית משפט.

יועצות משפטיות, האם האזנתן להערה? הנוסחים הם "כשיר ומתאים לתפקידו", "כשיר לתפקידו", "עומד בתנאי הסף".

אני מבינה שמבחינתכן זה אותו דבר. כלומר, הסעיף הזה מיותר.

מירי, על מנת שזה באמת לא יהיה החבר מהצבא שאוכל מסמרים, אז שיישאר הנוסח "כשיר ומתאים".

לפני זה, אני שואלת האם סעיף (ג) הוא רלוונטי והאם סעיף 173 לא עונה על כך. לגבי סעיף קטן (א) שאל עו"ד לפידור, האם להשאיר את המילים, "ומתאים לתפקידו".

צריך לכתוב: "עומד בתנאי הסף". צריך לקרוא לילד בשמו. שתאשר כמו ועדת רביבי, שמאשרת אם הוא עומד בתנאי הסף. היא לא בודקת את צבע שערו ועיניו.

ומה יקרה עד שהשר יקבע תנאי סף?

כבר יש תנאי סף שהוצאו.

האם גם למנכ"ל.

בחוזר מנכ"ל של שנת 2002.

היות ויש פה דילמה לגבי העניין הזה, ואנחנו נמצאים כרגע בהכנה לקריאה ראשונה, בואו נשאיר בינתיים את הנוסח "ומתאים לתפקידו", ותביאו הצעה אחרת לפני קריאה שנייה ושלישית.

היועצת המשפטית של הוועדה מתנגדת לכך, כיוון שהיא אומרת שבהכנה לקריאה ראשונה צריך למצות את כל הדיון.

הוא צודק בעיקרון.

אבל בתכלס? בשביל להתקדם, נתתי לכם רעיון לא רע.

אני מודה. זה רעיון מצוין.

הנוסח שאומר "עומד בתנאי הסף", הוא הכי פשוט.

אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך. בכל זאת מדובר במנכ"ל עירייה.

אני התחייבתי לתאם את עצמי עם עמדת הממשלה.

בואו נאיר את העניין הזה לדיון פנימי בין המשרדים לבין מירי, בידיעתו של חה"כ רשף חן, בהסכמתו של גפני, ונפתור את הבעיה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אנחנו ממשיכים לסעיף ב.

בסעיף ב', ההתייחסות למזכיר היא שגגה, כיוון שרק המנכ"ל הוא מינוי אישי. אם יש עירייה שמחליטה לא למנות מנכ"ל, אלא להשאיר מזכיר, אז הוא ממונה על ידי ועדת המכרזים כרגיל.

אני מסכים שצריך למחוק את זה.

מחקנו את זה.

השאלה היא אם פה לא צריך שתהיה חובת הנמקה ברגע שהוא הולך להדיח אותו.

לא. זאת משרת אמון.

כאשר אדם מודח מתפקידו, הוא מתחיל לבדוק ולתקוף למה הוא הודח מתפקידו. הוא שואל, האם זה בגלל צבע השיער שלו או בגלל צבע העיניים.

אבל כל הרעיון בסעיף הזה, הוא שזה רצונו של המנכ"ל. רוצה יהיה איתו, לא רוצה לא יהיה איתו. הוא יודע מראש שאלה הם התנאים. הוא יכול לא לקחת את התפקיד. הוא יודע שהוא בא למשרת אמון, כמו מנכ"ל במשרד ממשלתי.

אני חושב שאתה צודק 100%.

הוא לא צריך לנמק. הוא מודיע לו, אדוני סיימת את תפקידך.

מירי, מה אומר החוק לגבי מנכ"ל במשרד ממשלתי? האם השר יכול לפטר את המנכ"ל וזהו?

זאת משרת אמון.

האם הוא יכול לפטר אותו באמצע הקדנציה ולהגיד לו שבגלל צבע השיער שלו הוא רוצה שהוא ילך?

אני לא יודעת. אני צריכה לבדוק את זה.

האם מישהו שיכול לענות על השאלה הזו?

אביטל, האם שר יכול באמצע קדנציה לומר למנכ"ל שלו, שצבע השיער שלו לא מוצא חן בעינו, ולכן הוא רוצה שהוא ייצא?

כן. זאת משרת אמון.

כלומר, זו המשמעות הקיצונית של משרת אמון.

הדוגמה הזו היא גבולית, אבל המשמעות של משרת אמון, היא שהשר יכול לעשות כרצונו.

השאלה היא, האם לא צריך איזשהו טעם לפיטורין.

אז הוא ימציא איזה טעם.

מירי, אנחנו עברנו את זה אצלנו במשרד.

יש פה בעיה עקרונית שיכול להיות שהיא תגיע לערכה משפטית, אבל היא לא משפטית, אלא בעיה עקרונית. לטובת הציבור בישראל, גם אם מדובר במנכ"ל משרד ממשלתי וגם אם מדובר במנכ"ל עירייה, אם ראש עיר רוצה לפטר מנכ"ל, שהמנכ"ל יתנדב ללכת. אי אפשר לנהל כך את העניינים. מהבחינה הזו זה מאוד חשוב, לטובת הציבור.

מספיק שראש העיר לא מסתדר איתו. זו סיבה. האם צריך גם לפטר אותו וגם להשפיל אותו?

אתה צודק בחלק הפרקטי. מה שאתה אומר זה נכון לגמרי, אבל תדע לך שזה משנה באופן דרמטי את מעמדה של העירייה. ראש העיר הפך להיות שר ומועצת העיר איבדה מכוחה.

זה קרה מזמן. זה קרה כאשר עברנו לבחירה ישירה.

אבל עכשיו אתה נותן לזה לגיטימציה חוקית., בלי דיון על מעמדה של מועצת העיר.

גפני, ראש עיר הוא מזמן לא שר, הוא ראש ממשלה.

זה בלי שום דיון רציני בעניין.

מה שאצתה מדבר עליו זה סמכויות ראש העיר.

מה שאומר חה"כ גפני זו אולי דרך ביניים. המנכ"ל היה אחד מהתפקידים הסטטוטריים.

לא היה מנכ"ל.

היה מנכ"ל או תפקיד דומה. עכשיו אתה אומר, בואו נהפוך את התפקיד הזה למשרת אמון. הוא צריך לעבור את ועדת המכרזים, אבל ברגע שאתה לא מביא את זה גם לאישור המועצה, דבר שהיה קיים בעבר, בזה אתה נותן כוח אבסולוטי לראש העירייה.

אתה מונע מהמועצה להחזיק את ראש הרשות מהגרון.

זו חרב פיפיות. או להחזיק את ראש העיר בגרון, או לעשות איזושהי ביקורת.

ומה יותר חשוב?

אנחנו מדברים פה על נגזרת אחת, על משרת אמון אחת, על ידו הארוכה של ראש העירייה. זה נכון שלקחנו קצת כוח מהמועצה, השאלה היא, האם זו לקיחת כוח כל כך משמעותית שאנחנו צריכים להתערב בה, או שעד היום הוא לא יכול היה להפעיל את ידו הארוכה כי המועצה החזיקה אותו בגרון.

לעומת זאת, לגבי עוזר ראש ראשות, שכולם מבינים שזו יד ימינו במשרת אמון, קבענו במפורש שיתמנה באישור המועצה. ראש העיר יכול לקבל אותו ללא מכרז, באישור המועצה.

הנושא הזה הוא נכון לחלוטין. ראש עיר תצריך שיעמוד לידו איש שהוא במשרת אמון שלו. זה נכון שמעמדו של ראש העיר הפך להיות מעמד מאוד רציני, יותר משר. להוציא את הנושא הזה של הבחירה הישירה לראשות העיר שהיתה בשנת 1975, לא היה מעולם דיון רציני בוועדה הזו, בכנסת או בממשלה, לגבי מעמדה של מועצת העיר לעומת ראש הרשות.

חבר הכנסת רף חן מכניס בדלת האחורית, ללא שום דיון אמיתי על מעמדו של ראש העיר מול מעמדה של מועצת העיר, את העובד הכי רציני והכי בכיר, המנהל הכללי של העירייה.

ורק אותו.

לא צריך יותר. תאמין לי.

אני יודע למה אני מתכוון. הוא האורגן המרכזי, ואם הקונצרט הזה לא עובד ביחד, הוא לא טוב.

לעומת ראש העיר שהוא הנבחר שלא יכול לזוז בלי מועצת העיר, והתקבלו סדרה של חוקים בעניין הזה, אתה עכשיו מכניס אורגן חדש, את המנהל הכללי שלא נבחר על ידי איש, אלא רק על ידי ראש העיר, והוא יעשה מה שהוא רוצה. מדוע? כיוון שמועצת העיר לא תוכל להגיד לו מילה, היא לא תוכל לפטר אותו או לבחור בו, כיוון שהוא נבחר שלא על ידי הציבור,וזה שנבחר על ידי הציבור כפוף למועצת העיר. האורגן החדש הזה שיצר ראש העיר, לא כפוף לאף אחד, אלא רק לראש העיר.

אני רוצה להשיב לך. ההחלטה הזו של לעשות את ההפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת- מפקחת, נעשתה בשנת 1975.

אין הגדרה כזו.

זו ההגדרה, חד משמעית. אני הייתי חבר מועצת עיר 5 שנים. ראש העיר הוא אחראי על המנגנון. המנכ"ל באותה תקופה לא היה קיים בכלל. זה דבר של העת החדשה, כאשר בערים היותר גדולות ראש העיר אמור להיות המנכ"ל, הוא אמור לנהל את העיר.

היות וזה התפקיד היחידי שמקנה לראש העיר חופש פעולה ותמרון ללא מועצת העיר, אולי זה הייחוד היפה של העניין, כי אם מנכ"ל עירייה איננו מתואם עם ראש העיר, או אם ראש העיר איננו מתואם עם מנכ"ל העירייה, תושבי העיר סובלים, עובדי העירייה סובלים, העירייה סובלת ויש שיתוק מערכות.

אני אמרתי שאתה צודק בחלק הפרקטי.

השאלה הנשאלת היא, האם אנחנו הולכים לפרקטיקה או שאנחנו הולכים לצדק המוחלט.

אני טוען שצריך לקיים דיון בעקבות החוק או במהלך החוק הזה, על היחסים בין מועצת העיר לבין ראש העיר. זה שינוי דרמטי.

אני מסכים איתך שזה דבר שחשוב לקיים דיון עליו.

אבל אתה חתום על החוק הזה בלי ששמת לב. רשף חן מחתים אותך ואתה חותם.

אנחנו ממשיכים הלאה. אנחנו סיכמנו שבסעיף 167א1(א) הנושא של "מתאים לתפקידו", יידון לקראת הקריאה השנייה והשלישית. סיכמנו להוריד מסעיף (ב) את המזכיר.

לגבי סעיף קטן (ג) עדיין לא התקבלה החלטה.

אפשר להוריד אותו.

האם סעיף (ב) מסוכם או שאתה משאיר את עמדתו של גפני?

בשלב זה הוא מסוכם. דיון כזה יכול להימשך הרבה מאוד זמן.

לי לא אכפת לערוך את הדיון הזה אחרי הקריאה הראשונה. זו שאלה שבהחלט ראויה לדיון.

לי נראה שזה כל כך פרקטי, שחבל לוותר על זה.

היות ושמעתי על מה שנשמע בעינך פרקטי מנקודת מבט של מנכ"ל רשות מקומית, אני אומר לך כמי שהיה בצד השני, שזה לא רק שזה לא פרקטי, אלא שזה מונע את התפקוד הדמוקרטי של המועצה.

אני אומר לך שזה מונע את התפקוד הפרקטי של העיר.

כמה זמן היית מנכ"ל עירייה?

מספיק זמן בשביל להבין. השאלה הנשאלת היא, האם אנחנו רוצים תפקוד או לא רוצים תפקוד של עיר ומערכות. אם אתה רוצה לקיים מאבקים על גב המנכ"ל בין ראש רשות לבין מועצה, אתה צודק. אם אתה רוצה פרקטיקה של עבודה, אז המשרה צריכה להיות משרת אמון.

נגיד שאתה מנכ"ל העירייה וחבר מועצה שולח לך מכתב, כי לפי סעיף 140 א', צריך לשלוח את המכתב למנכ"ל. המנכ"ל הוא משרת אמון של ראש העירייה ולא בא לו לתת את זה, כי לראש העירייה זה לא נוח. מה הוא יעשה? האם הוא ייתן או לא ייתן?

האם במצב הקיים הוא נותן או לא נותן, אם ראש העירייה היה אומר לו לא?

כן. המצב שונה.

אין טעם לטמון את הראש בחול ביחס למציאות.

הוא עדיין ייזהר שלא לעבור על החוק.

גם כאשר הוא משרת אמון?

הוא לא מעל החוק.

חמי, בוא נתנתק רגע אחד מהערים הספציפיות שבאנו מהן ונסתכל על התמונה הכללית של ראשי העיר המסכנים, שלא מצליחים ליצור קואליציות, וחלקם אף הולכים לכלא בגלל הניסיונות הפתטיים שלהם ליצור קואליציות. המועצה יכולה לבוא ולהחזיק אותו בגרון ולומר לו, תן לי ג'ובים כי אחרת אין לך מנכ"ל. האם זה יועיל לתפקוד העיר? זה הדבר היחיד שיקרה אם אנחנו נגיד שהמנכ"ל יהיה תלוי באישור מועצת העיר.

חמי, נוכל לדון בזה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

בסעיף 169א י שטעות, כתוב 176א1 במקום 167א. זה הסעיף שאומר שאם מונה מנכ"ל, אז הוא יעשה את התפקידים הסטטוטורים שמופיעים בחוק תחת מזכיר.

בתנאי שאין מזכיר. יש היום רשויות שיש בהן גם מנכ"ל וגם מזכיר.

נכון. אבל זה לא אמור לקרות ברשויות שזה לא קיים כבר.

זה יהיה לגבי רשויות שהמשיכו את המצב הקיים.

תוך כדי זה שעברתי על החוק שמתי לב לדבר שלא קשור בכלל להצעת החוק הזו. יש התייחסות לסעיף 169 שבוטל. אני מציע למחוק את זה.

אנחנו נבדוק את זה.

זה עניין טכני לחלוטין. זה שריד היסטורי. אנחנו עוברים לסעיף 169ב(א), שקובע את הרכב ועדת המכרזים שאמורה לבחור את העובדים הבכירים או לאשר את המנכ"ל.

מקריאה את סעיף 169ב(א).

קשה מאוד להבין את הסעיף הזה.

היה כאן דיון מאוד ארוך בניסיון להגיע להרכב מאוזן ונכון של הוועדה. יש כאן את ראש העיר או אם הוא ממנה סגן. יש שני נציגים של מועצת העיר, למרות שהיתה נטייה של משרדי הממשלה להוציא אותם, אבל סיכמנו בסוף שיהיו שני נציגי מועצת עיר, אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. מתוך 3 נציגים של מועצת העיר, יש רוב לקואליציה, אבל האופוזיציה נמצאת שם כדי לוודא שהכל כשר. בנוסף, יהיו נציגים אובייקטיבים. יהיה נציג של משרד הפנים, שהוא אדם מקצועי שאמור להיות בעל המקצוע הרלוונטי במשרד הפנים או בעל מקצוע רלוונטי ברשות מקומית אחרת. הוא שם כדי לבדוק את ההתאמה המקצועית של האדם לתפקיד. גם מנכ"ל העירייה יהיה שם, שהרי הוא האחראי למנגנון ובוודאי צריך להיות שם.

אתה מגיע למספר של 4.

5.

ראש העיר, שני חברי מועצת עיר, מנכ"ל ונציג השר. מהו ההרכב שקיים היום.

אין.

אחרי מכרז פומבי יש ועדת מכרזים.

ההרכב שלה הוא לפי מה שמחליט ראש העירייה, זו הבעיה. היום כתוב מכרז פומבי, אבל לא כתוב מיהי ועדת המכרזים.

בתקנות העיריות למכרזים זה מופיע.

לא מדובר בוועדת מכרזים כללית של העירייה. ראש העיר ממנה את מי שהוא מחליט.

בתקנות נקבע מי יהיו חברי ועדת בחינה.

אבל זו לא ועדת מכרזים.

מי זה אמור להיות?

יש שם הרכב.

מהו ההרכב?

הנוסח הזה הוא על דעת משרד הפנים.

השאלה היא אם זו לא ועדה פוליטית יותר מדי.

זה מופיע בתקנות העיריות מכרזים 1987. היום, בעיריית ראשון לציון, ראש העירייה מינה ועדה שבה נציג ציבור אחד מאחת הרשימות הקשורות להנהלה, אין שם נציג אופוזיציה. בדרך כלל יושבים שם ראש העיר, הסגן שלו, כאשר מחזיק תיק כוח האדם הוא בדרך כלל יו"ר הוועדה הזו. יושבים שם גם הגזבר, היועץ המשפטי ומנכ"ל העירייה. זו הקומבינה הפנימית של המערכת.

השאלה היא, האם כאן אתה לא יוצר את אותו הדבר, כי אם אתה מנתח כאן את הרכב הוועדה, אתה רואה שיש בה את ראש העירייה, שני חברי מועצת עיר, שאחד מהם הוא מהקואליציה ויש את המנכ"ל. השאלה היא, האם זו לא ועדה סגורה. מה אתה חידשת בעצם?

החידוש שיש כאן, שמקובל עלי, הוא שיש נציג לאופוזיציה. זו עין מבקרת.

ונציג משרד הפנים.

זה שניים מתוך חמישה.

אבל אלה נציגים שיכולים לשים לב. אנחנו יודעים איך רוב המכרזים מתנהלים.

מירי, מה ההצעה שלך?

האם את רוצה לנטרל את ראש העיר ואת מנגנון העירייה מהיכולת לבחור עובדים?

היות שיש שני נציגי אופוזיציה, כביכול, אחד מהאופוזיציה ואחד מהמשרד, אם תשני סטטוס כזה, אז יוצרת כאן בעיה.

העיריות נבחרו כדי לתפקד, כולל כדי לבחור אנשים. אני עובר לסעיף קטן (ב). הסעיף הזה מתייחס למצב ספציפי שבו באים למנות את המנכ"ל. ברור שהמנכ"ל היוצא לא יכול לשבת בוועדת הבחירה של המנכ"ל שבא להחליפו, ואז היועץ המשפטי עולה ממעמד של משקיף לחבר בוועדה.

אבל יש לך 4 נציגים.

לא. היועץ המשפטי היה רק משקיף, הוא היה גלגל שישי בלי זכות הצבעה. הוא בא במקום המנכ"ל, הוא חמישי.

מה קורה כשהיועץ המשפטי של אותה רשות לא יכול לשבת כנציג.

נציג משרד הפנים הוא יועץ משפטי של רשות אחרת, או יועץ משפטי במשרד הפנים. על פי המנגנון הקיים, במצב הזה, יישב שם יועץ משפטי של רשות אחרת או של משרד הפנים.

אבל אז אין לך משקיף.

לרוב הרשויות המקומיות יש יועץ משפטי קבוע של הרשות, ויועצים משפטיים חיצוניים, ולכן אין שום בעיה. זה לא משנה אם היועץ המשפטי החיצוני יושב כאן, או היועץ המשפטי הקבוע.

אני לא מבינה מה הבעיה.

עלתה כאן השאלה, מה קורה כאשר ממנים את היועץ המשפטי, כי אז אין יועץ משפטי משקיף. אני השבתי על כך, שהואיל ונציג משרד הפנים אמור להיות איש מקצוע מקביל לאדם שאמורים למנות, אז נציג משרד הפנים יהיה בהגדרה או יועץ משפטי של רשות אחרת, או יועץ משפטי במשרד הפנים. לכן, האלמנט הזה של נוכחות של משפטן שמשקיף על תקינות התהליך, מתקיימת.

חה"כ דורון אמר שאין מצב בו אין יועץ משפטי בעירייה, כי אם הוא לא נמצא יושב היועץ המשפטי החיצוני של העירייה כמשקיף.

זה לא מה שכתוב פה.

זה מה שאמר חמי דורון, ולכן צריך להבהיר את זה.

זה לא שזה לא כתוב, אלא שאין לך פתרון.

השאלה היא אם זה כל כך רע שבסיטואציה הזו לא יהיה משקיף. יושב שם היועץ המשפטי כשוטר, ויושב שם נציג של משרד הפנים.

אין לי בעיה.

הבעיה שאם לא יהיה משקיף, יפנו לבית הדין ושם יגידו שאין פורום מתאים.

זה לפי החוק. משקיף הוא לא בפורום.

האם משקיף מחויב לפי החוק?

כרגע כן.

לכל מינוי תפקיד יש משקיף. השאלה היא, מה יהיה כאשר ממנים יועץ משפטי. למה שם דווקא לא יהיה משקיף? יש שתי אפשרויות, או שלא יהיה משקיף, או שימונה יועץ משפטי של רשות אחרת.

השאלה היא, האם אתם חושבים שזה חיוני.

ההערה היא נכונה במובן זה שאנחנו צריכים להתייחס לזה במפורש, כדי שלא יבואו לבית משפט וישאלו איפה היועץ המשפטי. לדעתי, הפתרון הוא שבמצב הזה פשוט לא יהיה משקיף.

הרי גם במינוי של מנכ"ל אין משקיף.

בדיוק. כפי שבמינו של מנכ"ל אין משקיף. אחד החברים בהגדרה, נציג משרד הפנים, חייב להיות משפטן או יועץ משפטי של רשות אחרת.

את זה לא קבענו.

אם אתה מעונין לקבוע את זה, אז צריך לכתוב את זה.

זה כתוב.

זה לא כתוב.

נאמר, חבר שממנה השר, שאינו בעל תפקיד מקביל או דומה לתפקיד אליו מבקשים למנות מקרב עובדי משרד הפנים.

זה יכול להיות גם תפקיד אחר.

לא. אנחנו עוסקים במינוי יועץ משפטי. תפקיד מקביל או דומה, זה יועץ משפטי. יש שם יועץ משפטי, נציג משרד הפנים חבר בוועדה. אין לנו חוסר של משפטן.

השאלה היא אחרת. זה לא החוסר במשפטן, אלא החוסר במשקיף ככזה.

נסכים קודם כל למהות, והיא שלא צריך אף משקיף. אני חושב שאנחנו צריכים לכתוב את זה במפורש, שבמצב הזה לא יהיה משקיף. מירי, צריך להוסיף כאן התייחסות שמבהירה, אולי כחלק מסעיף (ב) או סעיף (ג), שכאשר המינוי הוא ליועץ משפטי, לא יהיה משקיף.

רק ליועץ משפטי?

לגבי כל השאר הסיטואציה הזו לא מתעוררת.

אז אפשר לקבל את זה.

כל העיריות מחזיקות הרבה יועצים משפטיים, פרט ליועץ המשפטי הקבוע, גם אם זה לדברים אחרים.

זה לא נכון. לעיריית חיפה, שהיא השלישית בגדלה, אין דבר כזה.

סיכמנו שאנחנו כותבים, "למעט יועץ משפטי".

אנחנו עוברים לסעיף 170(ב). מדובר בתיקון טכני. אני לא מבין את התיקון הזה. הסעיף אומר: "לא יתמנה אדם לעובד עירייה, לרבות למשרות האמורות, המנויות בסעיף 167א, וכן ליועץ המשפטי לעירייה, אלא לאחר שראש העירייה או מי שהסמיך לכך הכריז על המשרה בפומבי, על פי הכללים בסעיף קטן (ג)".

מי עמד מאחורי ההצעה לתיקון הזאת?

זה לא היה בהצעה המקורית.

האם הסעיף הזה מיותר?

אני חושב שכולם צריכים להיות מנויים בסעיף 167. זה מה שסיכמנו בהתחלה. סיכמנו שבסעיף 167 יופיעו אלה שהם ברשות ואלה שהם בחובה.

האם אפשר לוותר על הסעיף הזה?

לא.

אני חושב שצריך להיות כתוב: "לא יתמנה אדם לעובד עירייה, לרבות למשרות האמורות, המנויות בסעיף 167א", כי אם אנחנו הכנסנו בסעיף 167 גם את הגזבר, גם את המבקר וגם את היועץ המשפטי, אז בזה נגמר העניין.

אם אין הערות אנחנו עוברים הלאה.

יש עוד תפקיד אחד שהוא לא מוגדר, מנהל מחלקת החינוך שהפך להיות סטטוטורי.

נכון. בסעיף 167 נוסיף גם את מנהל מחלקת החינוך.

בסד. סעיף 6 בא להדגיש שהרוב הדרוש, הוא רוב חברי המועצה, 51% מחברי המועצה, ולא רוב מקרי שנוצר באותה הישיבה. זה בא לתת כוח למועצה.

האם זה הניסוח שצריך להיות?

כן.

האם יש הערות?

בנוגע ליועץ משפטי ומבקר, אני רוצה להעיר לגבי העניין של רוב חברים.

יש סעיף ספציפי לגבי זה.

אבל אתם משנים את זה עכשיו.

יש בהערה של חמי טיפה היגיון. צריך לומר, "למעט סעיף קטן (א)". חמי, זה עניין טכני. זה מופיע בסעיף ב.

זה מופיע בסעיף ב(1), "לא יפוטר יועץ משפטי לעירייה...אלא באישור המועצה".

תוסיפי לסעיף ב, "על אף האמור בסעיף קטן (א).

חמי, זה בעיקרון. זה לא חל על היועץ המשפטי והמפקח.

אני רוצה לסכם את הישיבה. אני מבקש להצביע.

ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד – 0
נמנעים- אין

זה מאושר לעלות לקריאה ראשונה. אני מודה לנציגות משרדי הממשלה, לנציגים ולכל החברים. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:10