כנסת פתוחה

ב' - מעבר הגבול נהר הירדן

2
ועדת הכלכלה
28.6.2004
הכנסת השש- עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מספר 228
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט' בתמוז התשס"ד, (28.6.2004), שעה 11:30

מעבר הגבול נהר הירדן

חברי הוועדה: שלום שמחון- היו"ר
מלי פולישוק- בלוך

ניצן אבירן, מנכ"ל מ.ט בית שאן
אילן אוהד, גובה מכס מעברי גבול, משרד האוצר
יואב אורן, ראש אגף תפעול, משרד התחבורה
מיכל אחיטוב, יועצת כלכלית למנהל מהכס ומע"מ, משרד האוצר
גבי בר, ממונה דסק ים תיכון וצפון אפריקה במינהל סחר חוץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
אילן ברוך, כח"ט כלכלת מז"ת, משרד החוץ
חגית בן- יעקב, חטיבת כלכלת מז"ת, משרד החוץ
סנ"צ שמוליק ברק, ראש מטה בטחון מעברים, המשרד לביטחון פנים
יצחק גל, יועץ כלכלי, לשכת המסחר ישראל- ירדן
רפ"ק שמוליק וייזלר, ראש חוליית רשב"ג, המשרד לביטחון פנים
איאן ווייס, אגוד תעשויות הטקסטיל- סנטורי מיריקאל, התאחדות התעשיינים
אבי זיו, מנהל בטחון מסופים ומ"מ סמנכ"ל מסופים, משרד התחבורה
יעקב זלצמן, חבר לשכה, איגוד לשכות המסחר
שי יפתח, אגף תקציבים רכז תמ"ת אג"ת, משרד האוצר
יונתן כהן, ראש אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים, התאחדות התעשיינים
עידית לב זרחיה, דוברת המכס והמע"מ, משרד האוצר
צביקה מעוז, אגוד תעשיות הטקסטיל- בגיר, התאחדות התעשיינים
משה נחום, התאחדות התעשיינים
עמי סגל, מכס, משרד האוצר
רז ספיר, חבר ועד מנהל (דלתא), לשכת המסחר ישראל- ירדן
בתיה פוזר-ביטל, רפרנטית תמ"ת- אג"ת, משרד האוצר
סא"ל יורי קידר, ר' זירת מרכז- אגף מבצעים, משרד הביטחון
איתן רוב, מנהל המכס ומע"מ, משרד האוצר
יעל שאלתיאל, ראש המועצה האזורית בקעת בית שאן
ישי שורק, מנכ"ל, לשכת המסחר ישראל- ירדן
סא"ל רונן שקלים, מ' מרכז קישורי ירדן- אגף מבצעים, משרד הביטחון
שלמה שרון, חבר ועד מנהל (טרנס כלל סחר), לשכת המסחר ישראל- ירדן

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ

































מעבר הגבול נהר הירדן

אני רוצה לפתוח את הישיבה, נראה לי שבנושא כל כך חשוב מבחינה כלכלית למדינת ישראל שזה מעבר גבול בנהר הירדן, חברי הכנסת שהיו בדיון הקודם בנוכחות גדולה, דווקא בנושא שהוא כלכלי לא נמצאים בדיון הזה. על כל פנים, נושא הדיון הוא מעבר הגבול בנהר הירדן אבל אני מניח שאנחנו לא נעסוק רק במעבר הגבול אלא גם בכלל.

אני נעניתי פה לפניה שהייתה אליי זה מכבר בנושא של החשיבות של מעברי הגבול, גם להתפתחות הכלכלית העתידית וגם לקשרי הסחר בייננו לבין שכנינו, אני רוצה להזכיר שבשבוע החולף הוועדה קיימה דיון בנושא המעבר במסוף קרני ולשמחתי הממשלה, שהיא רוצה היא יודעת להיערך בקצב מהיר ובעצם פתחה החל מאתמול באופן מלא, אחרי חודשיים שהמעבר כמעט סגור לחלוטין, את המסוף בקרני. אני שמח כמובן על הפעולה המהירה שהייתה ואני מאוד מקווה שתימצא הדרך לפצות גם את החקלאים וגם את התעשיינים על הנזק שנגרם להם שלא באשמתם כתוצאה מסגירת המעבר. אני יודע שאני אומר את זה על רקע המציאות של היום בבוקר, ביחד עם זאת החיים הכלכלים חייבים להמשך.

על כל פנים הנושא בדיון של היום הוא ההערכות שלנו לכל הטיפול בנושא המסופים והמעברים, כמובן בדגש על התפתחות בקשרי הסחר בינינו לבין השכנים שלנו. אני מודע לעובדה שדווקא למעבר בנהר הירדן יש חשיבות גדולה מאוד במיוחד לגבי ההתפתחות בנמל חיפה ואני אומרת את הדברים על רקע הצעה לממשלה לעשות רפורמה גדולה בנמלים. זאת אחת ההזדמנויות היותר גדולות, קרוב לודאי לפתח את נמל חיפה במימדים שאולי לא ידענו אותם קודם כצומת מעבר למדינות ערב דרך ירדן.

על כל פנים אני רוצה לפתוח את הדיון, ומי שרוצה לדבר ראשון כמובן מוזמן, אני חייב לציין שהבקשה לדיון הייתה של לשכת המסחר תעשייה, ישראל- ירדן, ואני כמובן אאפשר להם להיות ראשונים, בבקשה ישי סורק.

קודם כל עברתי שיעור בדמוקרטיה, הכנסת יודעת לעבוד גם מהר, קודם כל אני באמת רוצה להודות בעניין הזה ואני גם רוצה להודות למשתתפים הנכבדים שהגיעו. אני הייתי קצת בדיון הקודם ככה כדי להיכנס לאווירה, אני מקווה שפה קצת פחות נמשוך, הדיון יהיה קונסטרוקטיבי, ענייני ואני אפתח בכמה מילים.

אפשר לומר שמעבר הגבול נהר הירדן שעליו אנחנו מדברים היום, נפתח מייד אחרי הסכם השלום כמעבר הגבול מקומי מאוד ומשני, לשמחתנו למרות מציאות פוליטית מאוד מורכבת התעבורה במעבר הזה עולה בהתמדה בקצב מאוד מהיר ואנחנו חושבים שבתנאים הקיימים המעבר הגיע לקצה גבול היכולת שלו. אני רוצה להגיד את הדברים האלה בצורה ברורה, לולא החריצות והיצירתיות והיוזמה של מנהל המעבר ושל מנהל המכס, היינו כבר מגיעים מזמן למשבר ואין לנו כוונה לתקוף את הפעילות עד כה. אבל מה שאנחנו חושבים שהתנאים השתנו, זה כבר לא מספיק ואנחנו צופים שכבר בקיץ הקרוב, ממש בימים הקרובים, המעבר לא יעמוד בעומס ואנחנו באמת מבקשים לפעול רגע לפני שיהיה מאוחר. אני יודע שבמדינה הזאת לפעמים פועלים קצת אחרי שמאוחר מידי, אבל פה אני חושב שזאת בדיוק הזדמנות לפעול ממש שכבר כמעט מאוחר אבל עדיין לא מאוחר מידי.

לשיטתנו, מה שנדרש פה, קודם כל שינוי תפיסתי---

אתה יכול רק להגיד לנו קצת נתונים על מה עובר היום, מה הפוטנציאל בעתיד, מה האפשרויות.

קודם כל יש לנו שם סחר הדדי בין ישראל לירדן שזאת למעשה הנקודה שאנחנו מתייחסים אליה כנקודה קצת פחות חשובה, זאת אומרת הסחר בין שתי המדינות שרובו עובר שם הוא יהיה השנה בסדר גודל של 150 מיליון דולר. משהו יותר חשוב---

אתה מדבר על 2004?

ומה עם 2003?

אנחנו מדברים על סדר גודל של מאה משאיות ביום פחות או יותר, שבשנה שעברה בתקופה המקבילה, עברו בסדר גודל של 55 משאיות, זאת אומרת הכפלה של כמות המשאיות. הנקודה הזאת חשובה כי נמל חיפה, אנחנו רואים פה תופעה מעניינת שהוא הפך לנמל יצוא מרכזי של ירדן, זאת אומרת יצוא הירדן וארצות הברית במסגרת הסכם משולש שלישראל יש חלק מרכזי בו ויושב פה אחד מאדריכליו הייתי אומר, גבי בר.

היצוא הזה ב-2003, דרך נמל חיפה, רובו ככולו, היה 650 מיליון דולר והשנה הוא צפוי להיות מיליארד דולר ומדובר בעצם בשליש מכלל היצוא הירדני, זאת אומרת מדובר פה בנתיב אסטרטגי מרכזי מאוד לירדן, חשוב להם, הם רואים את נמל חיפה בעצם כנמל אסטרטגי, ירדני בצורה מסוימת.

ולמה בעצם להוציא את זה דרך עקבה?

עקבה זה נמל רחוק ופקוק, גם הסיבוב הזה, אנחנו מדברים פה על שוק יעד שהוא אמריקאי נכון לעכשיו, שכמובן הטיול הזה גם לעקבה ואחר כך גם דרך תעלת סואץ הוא רחוק. הפוטנציאל פה הוא עוד יותר גדול, כי בימים אלה עמלים חברינו מהתמ"ס והגורמים הנוספים, על הסכם דומה גם עם האיחוד האירופי, זאת אומרת הפוטנציאל שנמל חיפה ישמש גם נמל יצוא ירדני חשוב לאירופה ויכול להיות שלא רק בטקסטיל, עיקר היצוא לארצות הברית הוא טקסטיל, אבל פה יש סיכוי גם לדברים נוספים.

עכשיו הנקודה השלישית שהיא גם ככה לאור שינויים גיאו- פוליטיים שנמל חיפה במעבר גבול נהר הירדן באמת כקומפלקס, באמת צריך להתייחס פה בצורה מסוימת לדברים האלה כמכלול אחד, הם מהווים נתיב אטרקטיבי ליבוא לעירק ולמדינות המפרץ דרך ירדן. פה מדובר על פוטנציאל שהוא פשוט אדיר, זאת אומרת כל הכניסה של סחורות מאזור הים התיכון והחוף המזרחי של ארצות הברית לעירק ולאזור הערבי בכלל עומד על חמישים מיליארד דולר בשנה.

התנועה הזאת מתחלקת כיום בעיקר בין נמל עקבה שהוא כאמור מפוצץ, נמלי תורכיה, סוריה ולבנון, זה בסך הכול הכיוון הכללי. נמלי ישראל הולכים לקבל זרזיפים מהתנועה הזאת, אני לא חושב שסביר שנקבל את כל התעבורה הזאת, אבל גם אם היינו מקבלים עשרה אחוז מהתעבורה הזאת, זאת אומרת סדר גודל של חמישה מיליארד דולר בשנה של תעבורה, אני חושב שאפשר לראות בזה ברכה, ואני חושב שהערכות מתאימה בהחלט תוביל לכך שחלק גדול מהתעבורה הזאת יעבור.

מה שאתה אומר בעצם, אחד, שכבר היה נמל חיפה שליש מכלל התוצרת הירדנית, זה כבר היום ומדובר בערך על מיליארד דולר, אתה אומר שבעצם אפשר לעשות אותו פי חמש.

לפחות פי חמש. לא מדובר פה על משהו מיידי אבל זה פוטנציאל, הנקודה היא שתוך שלוש שנים, שנה שנתיים, זה הסדר גודל. הנקודה היא שהיה לנו גם מפגש עם משנעים ירדנים בתחום התחבורה והם משבעים לזה שנמל חיפה יהיה נמל שדרכו תהיה תנועה חופשית של סחורות לכיוון העולם הערבי ויש כל מיני מכשלות בנמל חיפה והקומפלקס של מעבר גבול נהר הירדן.

לאור המצב, זה מה שאנחנו חושבים, אני חושב שיש פה אנשים שיבססו את זה, שקודם כל מה שנדרש הוא שינוי תפיסתי, שינוי תפיסתי אומר שלא מדובר במעבר גבול מקומי ומשני, אלא מעבר גבול בינלאומי חשוב שמקבל את הסדר העדיפויות בדומה לנמלים דומים, לנמל חיפה, לאשדוד, בן- גוריון. יש לו פוטנציאל כזה, ואם הוא יקבל את היחס הוא גם יממש לאורך הזמן את הפוטנציאל.

הדבר השני, לדעתנו מה שנדרש הוא טיפול מערכתי משולב. המעבר למערכת מורכבת שכוללת מרכיבים גם תפעולים וגם תשתיתיים וגם ביטחוניים, וכל פתרון לדעתנו שמתייחס לגורם אחד ומתעלם מההיבטים האחרים, הוא נותן במקרה הטוב איזה שהיא הקלה זמנית, אבל זה למעשה סוג של אשליה לפתרון, והחסימה עוברת פשוט לחולייה הבאה. פתרון אמיתי לדעתנו מחייב תוכנית מערכתית כוללת, משותפת לכל הגורמים.

יש תוכניות?

זה לא אני הגורם לומר, יש פה רשויות שיוכלו להגיד אם יש להם תוכניות כאלה, בכל אופן אנחנו מרגישים צורך אמיתי ביד מכוונת שתוביל את העניין הזה ותאשר את התוכנית ותפיסה באמת שצופה פני עתיד. ואני שוב רוצה להדגיש, זה לא שאנחנו באים באמת בטענה לרשויות שהם לא היו בסדר עד כה, הרב רביץ לא נמצא פה, אז למשל החליפה לבר מצווה לא תתאים, אבל חליפה שהתאימה לבר מצווה, כמה שהחייטים יהיו מוכשרים ומיומנים, לא תתאים כבר כחליפה לחתונה. במקרה הזה אנחנו מבקשים לתפור כבר את החליפה לחתונה ולא את התפרים והטלאים שנעשו באמת בהרבה מקוריות ורצון טוב וחריצות ואנחנו מאוד מעריכים את הגורמים השונים.

תודה רבה. נמצאת ראש המועצה האזורית בקעת בית שאן, שאני מבין שהמעבר הזה הוא בתחום שיפוטך ואנחנו נשמח לשמוע קצת על התוכניות ומה שאת יודעת ועל מה שקורה באמת.

על התוכניות אני מקווה שהרשות תוכל להרחיב יותר, לנו כרשות גם כמועצה יש עניין מאוד גדול במעבר הגבול, ראשית כמאתיים מועסקים מתושבי האזור עובדים במעבר הזה. יש לו פוטנציאל לפיתוח מאוד גדול ולכן אנחנו רואים בו עוגן כלכלי מאוד חשוב למועצה. יש שני נושאים שחשוב מאוד לדבר עליהם מבחינת המועצה בהקשר למעבר הגבול.

האחד הוא העומס על הכבישים, היום מדובר על מאה, מאה עשרים משאיות ביום, בפרק זמן מוגבל, לא פרוס על פני כל היממה, בקבוצות מאוד גדולות של משאיות שזה מהווה בעיה וצריך להתמודד. כביש 71, הכביש שמוביל ממסוף הגבול לחיפה חייב לקבל פתרון הולם כי האקוויוולנט במשאיות כשישי מדבר על חמישה מיליארד וזה בהתאם להערכה שלנו של הפוטנציאל, אז מדובר על 500 משאיות ביום. הם עובדים רק שעות מעטות, אני מניחה שהתייחסו לצד הזה התפעולי, ואז העומס על הכביש הוא בשעות מסויימות והוא מאוד בעייתי.

מה שיכול במקביל להקל זה הנושא של הרכבת, היום הרכבת מתוכננת עד בית שאן, יש אמירות, אין סגירה ואין תכנון, ולא מטפלים עדיין בצד הסטטוטורי, של מי בית שאן ועד מסוף הגבול ולקטע הזה יש חשיבות אסטרטגית מאוד גדולה.

לפני שהולכים לרכבת, כדאי לעשות את הרכבת לבית שאן?

על הרכבת לבית שאן בפרויקטים הלאומים, עובדים בתכנון. מדובר על סוף 2007, תחילת ביצוע ברבעון הרביעי של 2005, אבל רק עד בית שאן. אני חושבת שמעלים את הדיון של מסוף הגבול, יש לזה חשיבות ואמירה לאומית וחשיבות אסטרטגית לכך שהרכבת תגיע.

בצד השני יש רכבת?

לא, בצד אין רכבת, אני שמחה ששאלת, חשוב לי להביא לידיעתכם עוד פן אחד, אנחנו שזה ראש עיריית בית שאן ואנוכי כבר עובדים מספר שנים, ראש העירייה הקודם וראש העירייה הנוכחי, בנושא של פיתוח קשרי עבודה עם שכנינו מירדן, מצפון ממלכת ירדן. אנחנו, לפני כחודש, לקחנו פרויקט משני צידי הגבול, פרויקטור ירדני ופרויקטור ישראלי שריכזו לנו את הפרויקטים שיש עניין משני הצדדים לפתח אותם. באחד הפרויקטים שמדבור עליו זה פיתוח מסילת הברזל לאירביד, אירביד זה אזור שבו רוב מפעלי הטקסטיל והסתבר שבעבר היה איזה שהוא תכנון, אנחנו בסיוע של קרן עבר זה אחד הפרויקטים הראשונים שאנחנו הולכים לעבוד עליהם. וודאי שיהיה חשיבות מאוד גדולה שרכבת תגיע לבית שאן שמתכננים אותה בצד השני.

תודה רבה. רשות שדות התעופה, אפשר קצת לשמוע תוכניות, מה מתוכנן, מתי?

רשות שדות התעופה, קודם כל האחריות שלנו לניהול ותפעול של מעברי הגבול היבשתיים ונהר הירדן הוא אחד מהם. קודם כל במסוף בניגוד לטענות שהועלו פה אנחנו לא חושבים שהמצב כצעקתה ולמרות זאת אנחנו נערכים ומכינים את עצמנו ואני אפרוס את זה פה בהמשך.

עד היום שטחו של המסוף כמו שישי אמר בהתחלה, התלנו עם מסוף מאוד צנוע, 12 דונם היה שטחו, כיום הכפלנו את המסוף, הכפלנו אמצעים, כמויות כוח האדם עלו בו בצורה אדירה. אפשר לראות את זה גם השנה שתנועת הפעילות עד מאי עלתה בכ-88%, רק מאי השנה לעומת מאי שנה שעברה, שאנחנו מדברים על ממוצע של כ-125 משאיות ליום עבודה, שבימי שיא ועל זה אני ארחיב תכף את הדיבור, אנחנו מגיעים לסדר גודל של 250 משאיות ביום עבודה, אם מדברים על הקיבולות ועל היכולת של המסוף לקלוט משאיות.

אם נתייחס לתחום השתעול, קרי העברת מכולות מירדן לחו"ל דרך נמל חיפה, פה יש לנו גידול של כ-145%, ביבוא 8% וביצוא 85%. איזה מגבלות יש לנו ומה בעצם מפריע להציל את המסוף ואיך אפשר במסוף הקיים להעביר הרבה יותר סחורות ממה שעוברים, אני רוצה להתייחס לנקודה הזו לפני שאתייחס לנקודות שאנחנו הולכים לעשות אותם בעתיד.

קודם כל הבעיה הראשונה מתחילה בשעות הפעילות של המסוף, המסוף נהר הירדן היום עובד ופתוח ופעיל משמונה בבוקר עד שש בערב, אבל אם תראו פה בגרף קטן שהכינותי, מבחינת התנועה ויום העבודה, בבוקר יש לנו פה משאב והמסוף לא מנוצל בכלל. כל תנועת המשאיות מתחילה להגיע בסביבות שתיים בצהריים עד שש בערב, שזה שעת סגירת המסוף---

ולמה זה בעצם, כי הם באים מרחוק?

העדפה של הלקוחות, ההגעה מרחוק ומכל מיני סיבות אחרות שאפשר לנתח ולהיכנס אליו גם, כך שיש לנו מתקן שבעצם מאלף ואחת סיבות טובות יותר וטובות פחות, בעצם עובד חצי יום. שבבוקר, וזה נכון גם לימי שיא, המתקן לא פעיל.

ולמה סוגרים אותו בשש בערב?

הסכם התחבורה בין ישראל לירדן קבע את שעות הפעילות של המסוף ושם נקבע ששעת הסגירה תהיה שש בערב.

באיזה שעה נסגר המסוף?

מסוף הגבול עצמו נסגר בעשר בערב שבשישי ובשבת בשמונה בערב, מעבר הנוסעים, כשמסוף המטענים נסגר בשש, זה כללים שנקבעו בהסכם התחבורה בין ישראל לירדן.

אתה אומר שכל הבוקר לא מנוצל, המסוף פתוח ואנחנו רואים פה שיש לנו משאב, שהבוקר לא מנוצל. תיכף נגיע גם להתפלגות על פני ימי השבוע ונראה שם עוד נתון שימחיש את הדבר קצת יותר.

יש לנו בעיה, לקוחות המסוף מתוך שיקול של חסכון, אם בהובלה ואם באכסנה, מנסים לתזמן את המשאיות שלהם בצורה כזאת של יבוא ויצוא, שאותה משאית שעושה יבוא תעשה יצוא. שיקולים כלכליים בעניי לפחות הם לגיטימיים ביותר, אבל התוצאה של הדבר הזה היא שוב דחיקת יום העבודה לקצוות שלו.

יש לנו בעיה, אנחנו עובדים לפי סידור עבודה, לפי הסכם התחבורה, אנשים צריכים לבנות סידור עבודה, להזמין מראש, אנחנו יודעים מה הקיבולות שלנו ולפי זה אנחנו קובעים את יום העבודה. אספתי נתונים מתחילת השנה, יש לנו תופעה של ביטולים, של שישים, מאה, באפריל ארבעים זאת הייתה תקופת חגים, אני מדבר רק על תנועת מכולות, של פשוט ביטולים, אנשים שמזמינים תור, מבטלים אותו לאחר מכן, המשמעות של הביטול זה שחבר שלהם לא יכול להעביר את הסחורה ובצורה כזאת כל הפעילות במעבר נפגעת בעצם.

זה כרוך בכסף לעבור במעבר?

כן, במעבר יש אגרת מעבר ויש דמי טיפול, שקשורים במעבר כל אחד לפי סוג השינוע ולפי סוג המעבר.

אולי שהם נרשמים הם יהיו צריכים לשלם חלק מהדמי טיפול ואז לא יהיו לך כל כך הרבה ביטולים.

משלמים, מי שמזמין תור במעבר ולא מממש, משלם 25% מדמי הטיפול אותם היה אמור לשלם, ולמרות זאת מבטלים. בעיה נוספת שיש לנו שהיא יותר חמורה אפילו מהבעיה של הפריסה על יום העבודה, היא בעיה של התפלגות התנועה על פני ימות השבוע. לקחתי את שלושת החודשים הראשונים של תחילת השנה, ניתחתי את כל ימי א', ב' וג', כדי לראות איך המסוף מתנהג, והפלא ופלא, מה אנחנו רואים פה, את יכולה לראות שכל פעילות המסוף מתמקדת בימי א' וה', אלה הימים שמהסוף עובד בשיא פעילות. ימים אלה מתנהלים גם ככה לפי הגרף הזה.

אתה מנסה לומר שהשחקנים שלכם לא מתנהגים כמו שצריך ולכן אתם בסדר והם לא, ככה זה נשמע לי. זה שסגרתם עם יעל את המערכת על זה אין מחלוקת ואתם צריכים לשבת עם אלה שלהם, לדעתי, אני לא נכנסתי לזה לעומק, אבל על פניו נראה לי שאפשר לשתף קצת יותר פעולה, גם מבחינת חלוקה יותר שוויונית של הנטל היומי או השעתי, אבל מפה ועד לתת את מה שצריך לתת, אתם צריכים גם להתאים את עצמכם לצרכים מסוימים.

יש מתקן, למתקן יש קיבולת שמנוצלת באחוזים נמוכים מאוד. צריך להזכיר שיש גם בעיות בצידו הירדני של המעבר, לירדנים יש מסוף מאוד קטן, קצב העבודה שלהם מאוד איטי, הם מתחילים לעבוד בשעה מאוד מאוחרת בבוקר מה שגם כן מפריע, אנחנו מתחילים לעבוד, בעצם לקבל משאית ראשונה מהצד הירדני לא לפני תשע עשר בבוקר, לפעמים אפילו אחרי עשר בבוקר. וצריך לתת גם את הדגש למצב הביטחוני, יש כאן נציגים של משטרת ישראל שהיא הגוף המנחה שתוכל להסביר אחר כך את ההשלכות של המצב הביטחוני הרגיש.

למרות מה שאמרתי פה ולמרות המצב כפי שציינתי אותו, שהמסוף היום בקיבולת שלו יכול לקלוט עוד הרבה יותר מטענים ממה שהוא קולט ובשעות העבודה הנתונה, עוד לפני שהחלנו את שעות העבודה, ניתן אולי עוד להכפיל את הקיבולת שלו. אנחנו עובדים כבר היום בפרויקטים של הרחבת שטח המסוף בסדר גודל של 40 דונם, זה פרויקטים שרצים, איספולט של שטחים, הרחבת כביש גישה מכיוון מערב למסוף, הסדרת נתיבי כניסה למסוף, עובדים על פרויקט של מחשוב של כל תהליך סידור העבודה, אנחנו במגעים עם צה"ל לקבל עוד שטח שלהם ממזרח למסוף כדי להסדיר את תנועת הכניסה, קיבלנו בינתיים תשובות חיוביות אבל לא מלאות, מסדירים מבנים לטובת הנהגים הירדנים שמחכים.

בקיצור גם רגישים וגם עושים כל הזמן כדי לקלוט את התנועה של המשאיות, להיערך לעתיד, בוחנים את עצמנו כל הזמן ופונים בבקשה לצרכנים של המסוף, גם בפלטפורמה הזאת שיש לנו פה, וגם בפגישות שלי אישית איתם, שיראו את הגרפים וינסו גם כן להתנהג בצורה כזאת לעזור לנו ולעזור להם יותר.

יש לי רק שתי שאלות, אחת, בסדרי עדיפויות של רשות שדות התעופה, מה עומד לפני מה, זה אחד. שניים מה היקפי ההשקעות הכספיות של רשות שדות התעופה במסופים בשנים הקרובות?

מסוף נהר הירדן כדי להמחיש את החשיבות שלו, בתנועת המטענים שלו, להוציא את מסוף קרני שהוא לא מסוף בינלאומי, אנחנו משנעים בו יותר סחורה מאשר בכול המעברים היבשתיים ביחד, אלנבי, ערבה, ניצנה, רפיח, כך את כולם ביחד, זה פחות ממה שעובר בנהר הירדן לבד.

זאת אומרת שברור שזה בעדיפות גבוהה?

זה נותן עדיפות מאוד גבוהה, תקציבי הפיתוח שלנו בשנים האחרונות מופנות רק לשני מסופים בעצם, בגלל צמצומים, רק לקרני ולנהר הירדן, שם אנחנו שמים את הכספים, שם אנחנו שמים את המיליונים, אם תבואו לבקר בנהר הירדן, אמנם כרגע יש יותר פרויקטים בתחום הנוסעים, הקמת אולם חדש, מבנה בידוק חדש לכלי רכב, מבנה משרדים חדש, שגם ישרת את המכס, זאת אומרת שאנחנו משקיעים הרבה כסף והרבה אנרגיה במעבר הזה. זה גם יבוא לידי ביטוי בתקציב הפיתוח שנגיש אותו לשנה הבאה, זה עדיין לא אושר והוגש.

קצת נתונים מספריים יש לך?

לגבי התקציב של שנה הבאה, הוא עדיין לא מוכן, הוא בשלבים. לגבי השנה, עיקר ההשקעות הם בתחום אולמות בידוק לרכבים, מדובר בסדר גודל של 4 מיליון שקל השקעה, לציבור הנוסעים כי גם יש תנועה מאוד גדולה בתחום הנוסעים שם.

תודה רבה. משרד התחבורה, יש פה מישהו שרוצה להתייחס.

אני חושב שהמעבר הזה הוא הבבואה שלנו יותר, כאשר יש צרות במעבר למעשה הירדנים מתייחסים אלינו כחדלי אישים, במקרים רבים כאשר ישנם תורים שם, ישנם שביתות מהצד הישראלי שגורמים לנזקים עצומים לאנשי התעשייה והמסחר בשני הכיוונים. אני חושב שזה נושא תשתיתי ממדרגה ראשונה, לפי המספרים שנאמרו פה, התחזית לגידול שכר היא מאוד משמעותית וכנראה שנמל חיפה ישרת גם את עירק, סוריה, ירדן ועוד כמה מדינות ערב בסביבה ולא יכול להיות מצב שפרויקט תשתיתי ממדרגה ראשונה כזו, יהיה נתון לשיטות עבודה מיושנות, לא רק לשיטות עבודה מיושנות אלא גם לשעות תפעול שלא מתאימות לשני הצדדים וזה גורם לעיכובים ולעלויות, יש לנו פה גם תעשיינים שיכולים לתאר לכם כמה עולה להם המעבר הזה בשנה.

חייבים לראות את הפרויקט הזה כפרויקט תשתיתי ישראלי, יכול להיות מקום לערב גם גורמים כמו הבנק העולמי שלקח על עצמו לקדם נושאים של שיתוף פעולה ופרויקטים למזרח התיכון, לטובת השלום. יכול להיות שישראל יכולה להציג את הפרויקט הזה של פיתוח המסוף הזה כפרויקט בינלאומי בשיתוף הבנק העולמי כדי להרחיב את הפעילות בתוך המסוף.

אחת הבעיות המרכזיות שנוצרות ואפשר לחלק את הנושא לבעיות של טווח ארוך ובעיות של טווח קצר. לגבי בעיות של טווח ארוך, מדובר פה על פיתוח ועל השקעות, פיתוח שטחי המסוף. לגבי הטווח הקצר, זה יותר תשומת לב לשיטות העבודה בשני הצדדים והתאמה בית שני הצדדים. לדוגמה, יש לנו את הנושא של העברת סחורה מגב אל גב, זה לפי ההסכם, זה נכון, שזה שבאה משאית היא חייבת להוריד את כל המטען שלה למשאית שמחכה לה שתיקח את המטען ישירות מהמשאית שמביאה למשאית שלוקחת, וכן חייב להיות תאום בין שתי המשאיות האלה. יש מצב שבו המסוף נסגר והמשאית לא מגיעה בזמן וצריך לחכות עוד יום שלם כדי לקבל את המשאית בצד השני, זה יוצר פקקים. שיטה יותר פשוטה הייתה כמו שיש בכל נמל, להניח את הסחורה בשטח הנמל, שם היא תחכה לאותה משאית שצריכה לקחת אותה, כמו שקורה בנמל ים. כאשר אני שולח את הסחורה שלי ממרכז הארץ לנמל---

גב אל גב זה בגלל סיבות ביטחוניות?

לא, המצב הזה של גב אל גב יוצר בעיה מאוד קשה, שאתה צריך לתאם עם הירדנים להגיע באותה השעה למסוף, באותה שעה לעבור את המסוף עם כל הבעיות הבירוקרטיות כדי שהוא יוכל לקלוט את הסחורה. כלומר יש פה נושאים של הטווח הקצר שאפשר לפתור אותם לא בהשקעות של מיליונים.

תודה, יש עוד מישהו לשכות איגוד התעשיינים, או איגוד לשכות המסחר שרוצה לדבר.

חבל לי שאתה מדבר בצורה כמו שאתה מדבר יואב, כי אתה מציג כאן תמונה קצת מעוותת ולא נכונה, כאילו הכול בסדר והכול תקין ובעצם למה אנחנו נמצאים פה. אנחנו נמצאים כאן, קראנו לדיון הזה, ונפגשנו מספר רב מאוד של פעמים כי המצב קטסטרופאלי, כי המצב הוא בהחלט כצעקתה, ואתה פשוט נותן כאן איזה שהוא מיצג שאו לאנשים ולנוכחים שאני לא כל כך מבין מאיפה אתה מבין את הנתונים האלו, אתה צריך מה שנקרא לעטוף אותם ואני אעזור לך עם זה.

אכן כן ישנן קצוות באותה מערכת שינוע של תחילת שבוע וסוף שבוע, למה, כי האוניות שנוסעות, שמפליגות לארצות הברית, מפליגות בתחילת השבוע ובסוף השבוע, לכן יש לך קבוצה גדולה מאוד של משלוחים שיוצאים בתחילת השבוע, וקבוצה מאוד של משלוחים שיוצאים בסוף השבוע, לכן לא ניתן לפרוס אותם, לו היה ניתן לפרוס אותם, הרי כל אחד היה יודע שיכול היה לעשות את זה, למה עדיין לא עושים את זה, יש כאן מספר קודקודים.

קודקוד מספר אחד זה תקנה של רשות הנמלים שמכריחה בעצם, נותנת הנחה או בעצם פותרת את האחסנה לארבע ימים בלבד, ולכן אתה לא יכול לוגיסטית, שאתה בוחן איזה שהיא שרשרת הספקה, אתה לא מסוגל לנתב את המשלוחים האלו כדי שהם יגיעו בזמן, או לפרוס אותם על פני כל השבוע, כי אז יחולו עליך שעות אחסנה שיהיו ברמה מאוד גבוהה, ולכן זה מתחיל בתחילת השבוע וממשיך בסוף השבוע.

הפן השני זה שעות הפעילות של הבוקר, יצאנו בניירות עבודה ובהצהרות אין סוף שאני מניח שיתייחסו לזה גורמי הביטחון כאן, ליצור מערך של בפר, קרי, מה שלא הגיע, מה שהגיע אחרי שעות הפעילות, הנח אותו, בדוק אותו למחרת והכנס אותו, ואז יש לך בעצם איזה שהיא מערכת שמסוגלת לתת פתרון לכל אורך היום, על כל ציר של זמן והגדלת את זה בעוד עשרים וארבע שעות, אני לא יודע לעשות את המתמטיקה לבד כמה מכולות ניתן להכניס בעשרים וארבע שעות.

הנקודה האחרונה כי אני לא רוצה להלאות את כולם בפרטים כי הפרטים ידועים ורשומים, חייבת לקום מנהלת, חייבים לקבל החלטה מלמעלה שזה יעד אסטרטגי ראשון לצורך התייחסות, כי אני מייצג שני גופים מרכזיים שקונים מירדן, אחד מהם זה "גאפ" והשני זה "סירס", קונים במאות מיליונים של דולרים ועוד היד נטויה, ואני מה שנקרא, נמצא שלב אחד מלפני לפנות אליהם ולומר להם רבותי, גשו בבקשה לחבר הקונגרס שלכם, גשו למשרד החוץ, תפעילו אתם את הלחצים, כי לנו אין יותר את המסוגלות, כי אנחנו לא נהיה מסוגלים לעמוד בהתחייבויות של עצמנו. יש להם חלונות של זמנים, יש להם תכנון ארוך טווח, לא ניתן לבצע את זה בסדרי הגודל כפי שזה בא לידי ביטוי כרגע.

אנחנו במעברים עוסקים בשני תחומים, אנחנו צריכים לבדוק מבחינה ביטחונית את כל הסחורות שנכנסות למדינת ישראל, אני הייתי רוצה למקד את האמירות שלי בשלושה תחומים, אלף, גם לדעתנו השרות שניתן הוא פחות טוב ואנחנו צריכים לשאוף למתן שרות הרבה יותר טוב, על מנת שהלקוחות---

למה בעצם אתם אחראים על הבידוק הביטחוני?

מכורח החלטת ממשלה, אגף המכס והמע"מ אחראי על הבידוק הביטחוני בכל נמלי ישראל. אנחנו הגוף המבצע, אנחנו לא הגוף המנחה, הגוף שמנחה אותנו זה משטרת ישראל, אבל מי שמבצע את הבידוק הזה זה אנחנו.

כפי שאמרתי אנחנו רואים שיש שלושה סוגי בעיות, הסוג הראשון זה הבעיות התפקודיות ואין טעם להעלות אותם פה, הם הועלו. הסוג השני זה הבעיות הביטחוניות, צריך להביא בחשבון שיש מגבלות ביטחוניות שהוטלו על ידי הגורמים המנחים והם לדוגמה, שיירות שאמורות לנסוע אל המסוף ומהמסוף לא יכולות לנסוע בשעות החשכה, פרוש לומר, אנחנו מוגבלים בשעות התפעוליות לצורכי בידוק בטחוני.

הסוגיה השנייה בתחום הביטחון זה שגורמי הביטחון אינם מאשרים השארת סחורות ליום שלמחרת כפי שהוזכר פה, הגיוני מאוד שסחורה שמגיעה יום קודם, ואין אפשרות לשנע אותה מהמסוף החוצה, אפשר להניח אותה, בשעות המתות לבדוק אותה ולשנע אותה החוצה. גורמי הביטחון אינם מתירים את זה בגלל מגבלות ביטחוניות כמובן.

הנושא השלישי והוא הדומיננטי שבניהם, בעקבות הפיגוע שהיה במעבר קרני, עומדת לצאת הנחיה של משטרת ישראל לפיה אנחנו נאלץ לבדוק את המכולות שעוברות במסוף, המדובר בסדרי גודל של שישים, שמונים ואולי מאה מכולות ביום, זה בלתי ניתן לביצוע. אגף המכס פנה לגורמים שמטפלים בנושא לצורך תכנון של משקף מכולות שיאפשר את הבידוק בנושא הזה, הבעיה היא תקציבית, כמה מיליונים טובים אמורים יהיו לפתור את הבעיה ואנחנו צופים שהבעיה תלך ותחמיר בהיבטים של הבידוק הביטחוני.

בתחום שאנחנו אחראים עליו כמכס, אלף, אנחנו ניסינו לפתור את הבעיות התפעוליות הקיימות על ידי הזרמת משאבים נוספים למעבר---

גם אם זו סחורה שהיא רק עוברת?

לא, אנחנו מתעסקים גם עם היבוא, גם עם היצוא, גם השיתעול, כלומר בין אירופה לירדן ועירק שעובר דרכנו ולהפך, בין ירדן ואירופה וארצות הברית שעובר דרכנו---

שזה באמת סחורה שנבדקת על ידיכם?

מבחינה ביטחונית כן, מאחר והיא משונעת על כבישי מדינת ישראל, ישנן הנחיות של המנחה המקצועי לבדוק אותם בפרופילים שהם קבעו. ברור שהמשאב הביטחוני הוא משאב יקר מאוד, גם מבחינת משאבי אנוש וגם מבחינת אמצעי בידוק.

אנחנו עושים עכשיו עבודת מטה עם אגף התקציבים בנציבות שרות המדינה, היא מונחת פה מי שרוצה יוכל לעיין בזה, לצורך תגבור של המסוף בכוח אדם ובמשאבים כספיים, אני בא לשדר שאנחנו הגענו מבחינה תקציבית עד קצה גבול היכולת, זאת אומרת, אם אנחנו לא נתוקצב, גם להיבטים הביטחוניים וגם להיבטים התפעולים, קשה מאוד להמשיך ולעבוד.

אני רוצה להגיד לכם שאני מתייסר בזה שאנחנו מסוגלים לתת שרות, יש נם נוסעים, אנחנו מדברים פה רק בהיבטים המסחריים, אבל ישנם נוסעים שמגיעים לשער המעבר, המעבר אמור להיסגר בשמונה ובגלל בעיות של בידוק ביטחוני אנחנו נאלצים להשאיר את כלי ההובלה שלהם ליום למחרת ולשלוח אותם רגלית ובמדינה מתוקנת לא קיימים דברים כאלה, אנחנו חייבים לתת לדברים האלה פתרונות, כי אנחנו נמדדים באיכות השרות שאנחנו אמורים לתת, תודה.

אני לא רוצה לחזור על מה שכבר אמרו כאן, בסך הכול זה מייצג, אני רוצה רגע לדבר מהצד שלנו כתעשיינים פה בישראל שמשתמשים בירדן כמקור זול לכוח עבודה. אנחנו כבר היום מרגישים מוגבלים בכמות היצור שאנחנו יכולים ליצר בירדן. אנחנו מוגבלים היום בחמישה כלי רכב ביום, זה ההגבלה שיש לנו וזה בעצם חוסם אותנו.

יש לנו כאן מפעל בארץ שמייצר את כל חומרי הגלם עבור אותה תעשייה בירדן, אנחנו מתעסקים בתפירה ובהרכבה הזולה, אנחנו מרגישים חסם, ככוח בשוק האמריקאי הגענו כבר לרמה של מאה מיליון דולר יצוא ופה זה נעצר, בארצות הברית אי אפשר לגדול, כאשר ייחתם ההסכם עם אירופה זה יכול להביא לנו פתרון אדיר, לענף שמנצל בערך 40% מהתפוקה שלו ואפשר היה להגדיל אותו בצורה משמעותית, לייצר, ליהנות במדינה הזאת מעבודה נוספת, אנחנו לא נוכל לעשות את זה.

צריכים לפתור את הבעיות ולעבור את הגשר הזה, הפתרון המיידי שאנחנו רואים, זה הנושא הזה של השארת סחורה בגשר ללא המתנה בשני הכיוונים. אני רק רוצה לתת דוגמה קטנה, אנחנו רק על זמני המתנה של משאיות, לא על ההובלה, אני לא מדבר על עלויות הבידוק, אנחנו משלמים כמיליון שקל בשנה רק על זמני המתנה, כי אנחנו לא יכולים להכניס משאית ישראלית עד שאין ירדנית. לכן התזמונים פה הם מאוד קשים, משאית ישראלית מחכה משמונה בבוקר בתקווה שגם הירדנית תעמוד שם באותה השעה, כך ששתיהן לא עומדות, לא מתחילות לרוקן, בכלל להתחיל לעבוד. ואז מחכים ומחכים, פעם הישראלית מתעכבת, פעם הירדנית מתעכבת, פעם מי שהיה לפנינו. זמן המתנה ממוצא של משאית שלנו זה שש שעות, זה עולה לנו מיליון שקל בשנה, אני חושב שהעסק הזה חייב לקבל תיקון.

כמי שעובד מול ירדן בעצם משמש כיושב ראש הישראלי המשותף להסכם ה-QIZ ((Qualified Industrial Zone, זה הסכם של ישראל ירדן וארצות הברית שמאפשר שיתוף פעולה בין ישראל וירדן כדי לייצא לארצות הברית סחורות פתורות ממכס וזה איזה שהיא צבירה של כללי מקום, נכון שבמקביל אנחנו עובדים כרגע מול האיחוד האירופאי ואנחנו נמצאים בתהליך מתקדם, הוא לא בסופו, להגיע להסדר גם מול האיחוד האירופאי ובעצם זה יצור אפשרות שיתוף פעולה בין ישראל וירדן לצורך יצוא לשוק האירופאי.

אז אני מלווה את זה בעצם משנת 97. אני יכול להגיד שההסכם הוא בעצם המנוף העיקרי בנושא הסחר בין ישראל וירדן ומין הסתם הוא תורם במדרגות מאוד גדולות יחסית, לגידול קבוע.

אני חושב שצריך גם להבדיל בין שני דברים חשובים, העובדה שיש את תנועת הסחורות בין ישראל וירדן כתנועה בילטראלית, מול תנועת הטרנזיט שהיא בעצם במספרים הרבה יותר גדולים. אבל התוצאה של תנועת הטרנזיט נכון להיום היא כתוצאה מאותו שיתוף פעולה, כלומר שישראל מייצאת לירדן כ-80 מיליון דולר תשואות ל-QIZ, הם אלה שמהווים בסופו של דבר חלק מאותם תשומות במוצרים המוגמרים שמייצאים אותם אחר כך לארצות הברית ואז מדובר ביצוא של טרנזיט לארצות הברית בסדרי גודל של 600 מיליון דולר.

שר התעשייה בפגישה האחרונה עם ממלא מקום ראש הממשלה ושר התמ"ת, אולמרט, הצהיר שהשנה זה יגיע ל-700 מיליון דולר ועל פי כמה מהתחזיות יכולים לדבר ברמה של 800 מיליון דולר בשנת 2005, אם כי כרגע עם ירידה מסוימת, כי ההסכם הזה הוא לא לעולם חוסן והוא באיזה שהוא שלב יאבד מכוחו, בין אם זה בגלל ירידת נכסים בארצות הברית, בין אם זה בגלל העובדה שירדן תגיע לבשלות בהסכם הסחר שלה עם ארצות הברית ותוכל לייצא כבר ללא הסיוע הישראלי, אזי החלק הזה לדעתנו ירד בצורה מסוימת.

מה שאני אומר זה ככה, צריך גם להביא את זה לשולחן כי ההסכם הזה לא יישאר לעולמי עולמים---

הנושא המרכזי כרגע בדיון זה הפיתוח של המסוף בנמל הירדן, זה לא משנה באיזה טכניקה זה יבוא, אבל זה יבוא.

אני רק רוצה להזכיר, למעשה בנושא של הפיתוח והשקעות שהן השקעות מאוד מסיביות, צריך לקחת בחשבון בראיה אסטרטגית נושא של ישראל כארץ מעבר, לא בהכרח כסחר הבילטראלי ישראל ירדן, אני לא מזלזל בו, זה תפקידי, אני עוזר, אני משתדל כמה שיותר לסייע ולקדם את הנושא הזה, אבל צריך לקחת את זה בחשבון, כי המספרים הגדולים שמדברים עליהם, יעל מדברת על חמישה מיליון דולר, או מספרים ברמה כזאת, הם מספרי מעבר, הם מספרים של ישראל כתנועת סחורות כארץ מעבר ולא בהכרח סחר בילטראלי בין ישראל וירדן. אני חושב שזה קצת טושטש פה וצריך להזכיר את זה על השולחן.

אני רוצה אולי להגיד עוד משפט אחד, במסגרת היחסים היום יומיים שלי עם הירדנים ובוודאי במסגרת של וועדות או מפגשים ברמה של שרים או מנכ"לים---

אני רוצה רגע להתעכב על מה שאתה אמרת, אתה מקל פה ראש על נמל חיפה שהוא אמור להיות שדרכו יעברו הסחורות ויגיעו אלינו הסחורות, יש לנו מכונה שאפשר להפעיל אותה בקצב שהוא פי חמש מהקצב של היום, אז למה לא לעשות את זה בעצם? תשקיע ותשקיע בנמל חיפה עוד הרבה.

אני לא אמרתי שלא, אני רוצה להזכיר, רבותי, שישראל מייצאת לירדן מוצר, אז הערך המוסף שלו הוא בסביבות ארבעים עד חמישים אחוז בגדול, בעוד שאותו שרות לטרנזיט משמעותו בגדול כעשרה אחוז, ויתקנו אותי החברים פה שעוסקים בזה ביום יום, מבחינת ערכים מוספים למדינת ישראל---

החמישים אחוז שלך הם על העץ, העשרה אחוז האלה כבר אפשר להכפיל אותם פי חמש.

לא אמרתי שאני מתנגד לזה, רק הערתי את זה כהערה. מה שאמרתי היה רק כדי להבהיר שיש פה שני רבדים, רובד של---

אנחנו הרי עם של סוחרים, נקווה שלא נחזור למקורות.

אני רק רוצה משפט אחד לסכם ולהגיד, במסגרת הקשרים היום יומיים שלנו מול הירדנים הדאגה לגשר ולפתיחתו ולשעות פתיחתו ולמעבריות קלה ככל שתהיה, עולה בכל הפגישות, ברמה של שרים, מנכ"לים ופקידים שעוסקים ביום יום בעבודה.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

אנחנו ראינו את חשיבות העניין של לפתח את המעבר, ראינו את החשיבות של היחסים הבינלאומיים שלנו, הכלכליים עם ירדן, ראינו את חשיבות היזמות הכוללת, אפשרות של שיקוף דרך נמל חיפה אל תוך המרחב המזרח תיכוני. אבל הייתי רוצה גם לאפיין את החשיבות שבמאמר הזה, ביחסים המדיניים שלנו עם ירדן.

לא צריך להפליג בחשיבות האסטרטגית של השכנות שלנו עם ירדן, יש לכך כמה נטבחים, אחד מהם הוא הכלכלי, הנטבח הכלכלי הוא מאוד דינאמי ואנחנו התחייבנו בעניין הזה לארצות הברית כפי שסיפר כאן גבי, לפני שנים אחדות נחתם הסכם שאפשר מתן פתרונות מסוימים לירדן שחלים על ישראל מבחינת ייצוא מארצות הברית לאזורים ספציפיים שהם סמוכים לישראל, אבל המעבר הזה הוא צוואר בקבוק.

צודק גבי שהוא אומר שבעוד שנים אחדות האטרקטיביות של ההסכם הזה תתפוגג, כיוון שלירדן יהיו תנאים ישירים, אבל לדעתי יהיה נכון לומר ויתקנו אותי אנשים שעוסקים פה בתעשייה, שככול שנעמיק את האחיזה שלנו בשותפות התעשייתית עם ירדן כך ישתמר, כתוצאה מכך, הפעילות הישראלית, ללא קשר עם השוק האמריקאי ותנאי הפריסה אליו, ישתמר ההסכם, או קצב השקיעה שלו יהיה יותר מתון ויהיה לנו מספיק זמן להכין גם ליחסיי צבירה של כללי מקום עם השוק האירופאי.

על כל פנים, הדיון שיש לישראל עם ירדן, שותפה אסטרטגית לעסקים, במידה רבה מושפעת מהתהליכים שמתרחשים במעבר הזה, אנחנו חושבים במשרד החוץ שאם יתברר שמתחייבת השקעה נוספת בתשתית אחרי מיצוי התפקיד הקיימת, או בד בבד עם מיצויי, ואם מתחייבים מגעים עם הירדנים ויחזק את התנועה הזאת, אנחנו בהחלט מתייצבים מאחורי הקביעה שאומרת שזאת עדיפות, גם בראייה מדינית, גם בראייה כלכלית עקרונית, אנחנו פשוט חושבים שיש לתת את הדעת על הנמל הזה כאן ועכשיו, לכן אנחנו מברכים על ההתעניינות של ועדת הכלכלה בנושא הזה.

אפשר אולי לעדכן כאן שבמשך השנים לפני פרוץ המאורעות שפותחות את האינתיפאדה שהשנייה, התפתחה שיגרה של מגעים מוסדרים על פי הסכם עם ממלכת ירדן במסגרת ועדת מעברים, כתוצאה מההתפתחויות, כתוצאה מהשלכות ביטחוניות של ההתפתחויות, תגליות של אספקת נשק, המעבר הפך להיות יותר בעייתי בעניי מי שאחראי על הצד הביטחוני.

אנחנו סבורים שכל דבר שניתן להשיג כדי לעמוד בציפיות הביטחוניות והבידוק הביטחוני ושניתן לתת מענה טכנולוגי שפותח צוואר בקבוק, זה דבר חיוב ואנחנו על פי ניסיוננו עם הירדנים בעבר, נזכה לשיתוף פעולה איתם.

במרוצת השנים האחרונות הוועדה הזאת לא התכנסה באופן סדור, למעשה במתכונה מלאה היא לא התכנסה בכלל, אלא רק במתכונת של תת ועדה, ואנחנו עומדים לפני חידוש העבודה עם הירדנים, השגרירים שלנו ברבת עמון באה בדברים עם ממשלת ירדן בנושא הזה ואנחנו נערכים פנימית. אנשי אגף המכס, אני רוצה לומר לך שבקרוב הם עומדים לזמן פגישה פנימית, הערכות לקראת פגישה משותפת עם הירדנים, שאנחנו מקווים.

עוד מילה אחת של הערכה רבה ללשכת מסחר ישראל ירדן ולחברים בה, לשכה עושה עבודה, אנחנו רואים פה את שי ויצחק, אנחנו מוצאים בלשכה הזאת גוף ציבורי שעושה מאמץ שיטתי, נחוש, יצירתי לקדם את כל מה שקשור בפתיחת אפשרויות.

כפי שנאמר קודם, אנחנו האגף המנחה בנושא הן של אבטחת מעברי גבול והן את המכס, בנושא שנגד החדרת מחבלים ואמצעי לחימה באמצעות מטען מסחרי. משטרת ישראל תברך על כל שינוי של הגברת פעילות יחד עם ירדן, אבל על רקע המציאות הביטחונית הקיימת היום שהודגשה בפיגוע שהיה בנמל אשדוד סלש קרני, חשוב להגיד את זה ביחד, כי זה התחיל בקרני והסתיים באשדוד. גם המפכ"ל של משטרת ישראל התייחס לנושא הזה וקבע לנו הנחיות כגוף מנחה שאותם הורדנו לגופים המבצעים שזה רשת והמכס.

המפכ"ל הנחה לבחון החמרה בנוהלי בידוק המכולות הנכנסות לארץ, הן מתחום הרשות הפלסטינאית והן מתחום חוץ לארץ לרבות ירדן. אני הופתעתי פה לשמוע שהמכולות בשיטרון נבדקות, אבל לדעתי המטען בשיטרון לא נבדק ביטחונית. המטען בשיטרון בטרנזיט מירדן החוצה והפוך לא עוברות בדיקה ביטחונית להבנתי. זה פער שהמשטרה מציפה תוך רגע עם משרד החוץ, פה התייחס לזה עמיתי. אנחנו רואים פה את הטרנזיט כפער אבטחתי שמאפשר החדרת מפגעים ו/או אמצעי לחימה לתוך ישראל וצריכים לטפל בזה.

לגבי הרעיון שהועלה כאן ליצור איזה שהוא באפר זון באזור המעבר של אחסון סחורות לפני בדיקתן בלילה, אנחנו מתנגדים לכך, מאחר ולהניח סחורות בלילה באזור שטח ישראל בלי פיקוח, אותם המחבלים שיצאו מהמכולה מקרני, יצאו מירדן עם מכולה ונכנסו לתוך ישראל, אין פיקוח על זה.

אנחנו כמשטרה רואים במענה לזמן הארוך כי זה לוקח זמן, את המענה הטכנולוגי כמענה האולטימטיבי להיקפים שבהם מדובר כאן, זאת אומרת משקפי מכולות וכולי, כי כוח אדם לבד לא יעזור כאן.

ומה עם סגר אלקטרוני?

תכף אני אגיע גם לזה. מדובר כאן על טכנולוגיות שקיימות, ואני מניח שעם השנים גם יתפתחו ויתנו מענה יותר טוב. מאחר ומדובר בטווח הארוך לפחות שנתיים שלוש, אנחנו כמשטרה כרגע בוחנים ביחד עם משרד החוץ ויחד המכס, יש לנו בראשון ביולי איזה שהיא ישיבה בנושא הזה בנהר הירדן, על איזה שהוא מענה זמני ואני מדגיש שהוא זמני שכולל את בחינת סידורי הביטחון בירדן על ידנו, לראות שהם בסדר או לא, איזה שהוא מענה אלקטרוני, כפי שנאמר כאן שיבטיח את הנעילה של המכולה בתנועתה בתוך ישראל, מהמעבר לנמל ולהפך.

אבל אני מדגיש, מדובר אלף, בזה שאנחנו נראה את סידורי הביטחון בירדן והם יהיו לשביעות רצוננו ופה נצטרך את משרד החוץ בנושא הזה שיסייע לנו בקטע הזה. עוד פעם מדובר בסידור זמני שלא יהפוך לסידור קבע, כי עדיין יש פה פערים של סיכון מחושב שאנחנו מוכנים כגוף לקחת על עצמנו לפרק זמן זמני.

תודה, צה"ל בבקשה.

אני פשוט רוצה להבהיר נתון אחד שחשוב לא להתעלם ממנו, יש לנו שלוחה בנהר הירדן, שלוחה צבאית שעובדת מול המקבילה שלה בצד הירדני שדרכה אנחנו מתכננים את השוטף המבצעי אל מול צבא ירדן, כל פתרון שלא ימצא חייב להביא בחשבון שקיים דבר כזה וצריך להתחשב בזה. אנחנו חייבים שיהיה לנו יתד בשלוחת נהר הירדן לטובת הפעילות שלנו מול הצבא הירדני בצד השני.

אנחנו שייכים לחברת איטונג בהונג קונג שיש להם חברת בת בירדן, אנחנו בעצם חברת בת. מבחן אחר של כל הנושא שאתם מדברים, מבחן המשקיע שבא ארצה בשביל לפתוח מפעל, הוא הכניס כבר למעלה מ-60 מיליון דולר, השאיר למטרה בשביל להחדיר לשוק האמריקאי, אנחנו חלק מחברה גלובלית, חברה גדולה מאוד במזרח.

המשטרה צודקת, המכס צודק, משרד החוץ צודק, כולם צודקים, אבל הכי חשוב זה לתת ללקוח את מה שהוא צריך, איך בנוי היום כל המעבר ואני בטוח שהמכס עושים את המקסימום, כולם עושים את המקסימום, זה לא עונה על הדרישה של הלקוח. אנחנו צריכים מעברים שפתוחים עד עשר בלילה, אנחנו צריכים להעביר מכולות כמה שאנחנו רוצים, לא שיגידו לי כמה. אנחנו צריכים להוריד את העלויות, אנחנו לא פרה שמנה, המוצרים שלנו, העלות שלהם יקרה מאוד והטווח חיים שלהם נמוך מאוד.

רק נתון אחד, אני לא אוהב נתונים, אני איש שטח, כל קילו בד שאני מביא מירדן לגזירה, עולה בין שתי סנט נוסף לחמש סנט נוסף על מעבר פעם אחת מירדן לישראל, אבל כל מוצר שלי זה בד עובר כבד, ואחר כך חוזר כמוצר ראשוני וחוזר כמוצר מוגמר לחיפה, שלוש פעמים אנחנו עוברים את הגבול.

חברים תודה, אני יכול לסכם.

יש לי רק מילה לגבי הנושא של האחסון שהעלו פה, אני רק רוצה למקד בצד האופרטיבי, הדבר שלפי דעתי הכי חשוב להשים אליו לב זה שוב העניין שיש פה בעיה מערכתית, כל אחד מנקודת המבט שלו, כמו שאמר החבר בצורה ברורה, מה שחשוב זה מבחינה אופרטיבית, זה להשים את כולם ביחד על שולחן אחד, בצוות אחד ולהכריח אותם לצאת עם תוכנית אחת מתואמת עם כולם.

לגבי אחסנה, סחורות שלפני בדיקה, פנינו למשטרת ישראל והצענו להשאיר שם שומר בלילה שישמור על הסחורות, נענינו בשלילה. לגבי סחורות שלאחר בדיקה, יש סחורות שבאות מישראל ליצוא, אנחנו במגעים עם גורם פרטי על גדר המסוף שלנו שמחזיק בשטח על גדר המסוף, להקמת מרכז לוגיסטי, אני מקווה שזה ישא פרי וזה יפתור חלק מהבעיה שהועלתה פה על ידי כמה אנשים.

אתם כמיזם פרטי הולכים להקים מרכז לוגיסטי?

לא מיזם פרטי, יזם פרטי שלא קשור אליי, שטח שעל גדר המסוף, פשוט שכן שלנו.

אוקיי חברים, אני רוצה ברשותכם לסכם את הישיבה, בראשית הסיכום שלי אני כבר אומר שוועדת הכלכלה תשמח להיות אורחת של לשכת המסחר ישראל ירדן גם כדי לראות את הדברים מקרוב ואנחנו נשמח באותה הזדמנות נשמח להיות אורחים של המועצה האזורית עמק בית שאן, מאחר ויש לנו התחייבות קודמת לכינוס באליאן בנושא החקלאות ואנחנו נשמח לעשות שילוב שיתואם עם מנהל הוועדה בעת ובעונה אחת, אז זה בידיים שלכם. יעל יודעת לעבוד זה בטוח ירוץ קדימה ועכשיו זה אצלכם.

אנחנו התרשמנו, לפחות אני ומי שהיה פה ברוב הדיון, התרשם שיש פוטנציאל גדול למעבר בנהר הירדן, פוטנציאל שהוא עד פי חמישה, בסדרי גודל של חמישה מיליארד דולר בפוטנציאל העתידי וזה בהחלט היקפים שמחייבים השקעות גדולות בכול המובנים, גם במעבר עצמו, גם בנמל חיפה, גם בכבישים, גם ברכבת, גם בנושא המכס ובכול המרכיבים.

יחד עם זאת התרשמנו שאין בעצם שום גוף שנותן את כול הגופים יחד לעבודה כוללת שתיתן מענה כמו שאמר החבר לצרכים של הלקוח, והלקוח במקרה אחד זה אתה ובמקרה אחר החברים בירדן או במדינות היעד שבסופו של דבר התוצרת אמורה להגיע אליהם.

על כן מה שאנחנו נבקש מכל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר בתוך חודש להגיש את התוכניות שלהם לוועדת הכלכלה לגבי הפתרונות שהם רואים גם כרגע וגם בעתיד למסוף בנהר הירדן ואנחנו מדברים גם על רשות שדות התעופה, גם על הנהלת הרכבת, משרד התחבורה, משרד התמ"ס, המשרד לביטחון פנים. יש פה כמובן גוף אחד שהוא רואה ואינו נראה, אני מבין שזה השב"כ אבל הוא איננו פה. אני אשמח לקבל הצעות כמובן גם מהתאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, לקבל הצעות בכתב לגבי האפשרויות. אנחנו נקווה שבעת הסיור שיהיה בערך בעוד חודש גם נוכל לדבר ממש על ההצעות שנקבל מהמשרדים עצמם.

אני יודע שהדיון כאן הוא רק דיון גירוי ראשוני אבל אני יכול להגיד לכם מניסיון של עבודה של ועדת הכלכלה, שעל תתרשמו מהעובדה שהייתי כאן לבד, בסיור יהיו יותר, אבל אנחנו מתכוונים לקחת את הנושא הזה באופן רציני כיוון שאנחנו באמת חושבים שהפוטנציאל שלו כעוגן כלכלי כדבריה של ראש המועצה האזורית עמק בית שאן, כעוגן כלכלי יש לו חשיבות גדולה מאוד בתוכנית הסחר ובהתפתחות הכלכלה המקומית וכמובן בין שני הצדדים. לכן אני מציע לקחת ברצינות את הדרישה של הוועדה כרגע.

אני מאוד מודה לכם ואני מקווה שאנחנו בתוך חודש ניפגש עוד פעם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50