כנסת פתוחה

א' - הפרסומים בדבר המחדלים החמורים שנמצאו בכפר הנוער "הדסים"

26
ועדת החינוך והתרבות
21.6.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 259
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, ב' תמוז תשס"ד (21.6.2004) שעה 9:30

הפרסומים בדבר המחדלים החמורים שנמצאו בכפר הנוער "הדסים",
הצעה לדיון מהיר של חברת הכנסת גבריאלי

חברי הוועדה: אילן שלגי - היו"ר
אורי אריאל
ענבל גבריאלי
איתן כבל
משולם נהרי
מרינה סולודקין
גילה פינקלשטיין
איוב קרא
יולי תמיר

משרד החינוך התרבות והספורט: יחיאל שילה - מנהל האגף לחינוך פנימייתי
אסף בר שיר - מרכז הפיקוח
ד"ר עמנואל גריפר - מנהל אגף חינוך והדרכה
ד"ר אלי מנברג - מפקח כולל של המוסד
קליין עדנה - מפקחת על הפנימיה
ציפורה קסירר - המנהל לחינוך התיישבותי - מפקחת על הפנימיה

שמואל בן איון - הנהלת ארגון המורים העל-יסודיים

ד"ר יצחק קדמן

יורם וולק

עמוס עזאני - ראש המועצה
קרן קצמן - חברת מועצה

דן בן ארי, יושב ראש ועד ההורים
יוסי גושן - ממלא מקום מנהל כפר הנוער
דריה סחלוב - תלמידה
אורי ארזי - מדריך בפנימיה עם אשתו "במסגרת משפחתון"
אבי מטרני - מורה ומחנך בבית הספר "הדסים" ויושב ראש
מורי חטיבת הביניים בבית הספר
גולן גדי - הורה לתלמיד "הדסים" - נציג ההורים
בולה ישעיה - פסיכולוג בכפר הנוער "הדסים"
מזל לביאד מורה למינהל ומשאבי אנוש בתיכון "הדסים"

יוסי נאור - מנהל האגף לחינוך ויצ"ו העולמית
טובה בן-דב - יושבת ראש הנהלת ויצ"ו העולמית
חיים זמורסקי - מנהל כללי
רות רובינשטיין - יושבת ראש האגף לחינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ויצ"ו העולמית

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בע"מ





























הפרסומים בדבר המחדלים החמורים שנמצאו
בכפר הנוער "חסידים"
הצעה לדיון מהיר של חברת הכנסת גבריאלי

רבותי, נושא הדיון הוא הפרסומים בדבר המחדלים החמורים שנמצאו בכפר הנוער "הדסים". הצעה לדיון מהיר של חברת הכנסת ענבל גבריאלי.

גם אני כמו רבים אחרים קראו את הדברים שהתפרסמו בעיתונים. קיבלתי אתמול באי-מייל חומר מויצ"ו העולמית, וברור לי - וזה אני אומר עוד לפני ששמענו את האנשים שהיו קשיים, אולי מחדלים ברמה כזו או אחרת - שיש טיפול, ניתנים מענים.

השאלה שאני ארצה לשאול זה לא רק מה קרה ואיך מטפלים? אלא איפה היה הפיקוח? אם בכלל היתה בעיה. אם זה עשן ללא אש, איפה היה הפיקוח, איפה היה משרד החינוך שדברים צריכים להגיע לכך, שהיום כולם נחלצים לטפל ולשפר. בבקשה חברת הכנסת גבריאלי.

תודה רבה. בוקר טוב לכולם, אני ביקשתי לקיים את הדיון הזה, בעיקר בעקבות הפרסומים לפני כשבועיים, הפרסומים אודות הדו"ח החמור שפרסמה ועדת הבדיקה שהוקמה, כך לפי הפרסומים, הוקמה בהוראתו של מנהל המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער.

אני מניחה שרוב הנוכחים יודעים מה זה "הדסים", מי היא "הדסים", יודעים שכפר הנוער הזה במשך שנים רבות נחשב למוסד חינוכי מאוד מפואר שהצמיח מתוכו בוגרים מאוד איכותיים. אנחנו ראינו בתקשורת, הציגו לנו בוגרים שהם ידוענים, שהם זמרים או שחקנים, אני לא מתכוונת דווקא, או אפילו בכלל לא לאלה, אלא לבוגרים איכותיים מבחינה חינוכית, מבחינת רמת הלימודים שהם נחשפו לה. העידו על זה גם גורמים שאני נפגשתי איתם, שילדיהם בוגרים וחלק מהילדים עדיין לומדים שם.

הפרסומים כמובן עוררו רעש מאוד גדול וזעזוע מאוד גדול במערכת כולה, זה הגיע כפי שאנחנו רואים לכנסת. חשוב לי לציין שאני ביקשתי לקיים את הדיון הזה לא כדי להמשיך את הרעש סביב "הדסים", לא כי אני, או היושב ראש או כל אחד מהחברים כאן רוצה לתקוף ולהאשים גורם כזה או אחר, ואני מניחה שהמטרה היחידה שלי, היא גם מטרתם של האחרים הנוגעים בדבר וזה לטובתם של הילדים, שלום הילדים וחינוך הילדים.

דבר נוסף לפני שאני יורדת לגופם של דברים, אני רוצה לומר, ושוב, זה לפי מיטב הבנתי, כפר הנוער "הדסים" בכל אופן בהגדרה אמור להיות מנוהל על ידי מספר גורמים. ידוע לי שיש מערכת יחסים או מערכת קשרים מאוד סבוכה בין הגורמים האלה ובכלל שהנושא הזה הוא מאוד רגיש, ולכן לי היה חשוב לפני שאני מגיעה הנה ואומרת את מה שיש לי לומר, לנסות לקבל תמונה פחות או יותר מאוזנת, וכדי להשיג את זה, דיברתי עם כמה גורמים. דיברתי עם מנהל הכפר החדש מאוד והזמני מר יוסי גושן שהוא בעצם נקרא לדגל, הוא בכלל מנהל את "ניר העמק" ויוסי, גורמים יודעי דבר אומרים שאתה עושה חיל ב"ניר העמק".

שוחחתי עם נציגי הורים, שוחחתי עם נציגי ויצ"ו. שוחחתי עם אדם שעבד ב"הדסים" הוא ואישתו עבדו ב"הדסים" ושוחחתי גם עם אדם שעובד כיום כמורה ב"הדסים".

שוב, הטענות מאוד קשות, הממצאים מאוד חמורים. הדו"ח עצמו כתוב בלשון מאוד קשה, ועדיין חשוב לי בהזדמנות הזאת לבקש גם מהיושב ראש וגם מחברי, חברי הכנסת החברים בוועדה, חשוב לי קודם כל להצהיר שלא מדובר כאן במשפט שדה כי אנחנו רוצים להגיע לאיזה תוצאה מעשית.

אין ספק, אנחנו אף פעם לא במשפט שדה.

זה קרה כבר במספר ועדות של הכנסת. אני לא אומר שכאן, אבל מבחינה אמוציונלית אנחנו עלולים להיגרר לעשות את זה.

יושב כאן מר קדמן שראיתי אותו נלחם בעבר ועדיין עבור הילדים ולפחות לגבי מר קדמן אני יכולה לומר שהוא באמת, ברוב הדיונים שאני ראיתי אותו מושך לכיוון אופרטיבי-מעשי. בכל אופן, זו לא המטרה, לא משפט שדה אלא לראות מה הלאה.

לגבי ויצ"ו, ויצ"ו כמו שאנחנו יודעים היא מותג עולמי. ויצ"ו היא מותג שמפעיל מספיק מוסדות חינוך שקורים בהם דברים. גוף שמפעיל מספיק מוסדות חינוך במקומות שונים, מוסדות חינוך שעושים דברים יפים, שעושים דברים באמת נפלאים מבחינה חינוכית. אני לחלוטין לא אומרת שאנחנו לא מכירים במחדלים, שאנחנו לא מקבלים את הממצאים החמורים של הוועדה ואנחנו כמובן נראה איך אנחנו מטפלים בדברים האלה, אבל אני גם סבורה שזה ממש לא צודק להשחיר את התמונה, את הרקע ואת המסגרת כולה בכל מה שקשור לויצ"ו.

לגבי דו"ח הוועדה, דו"ח הוועדה בעצם מתחלק לשניים. הוא בוחן את הבית ספר, הוא בוחן את הפנימייה. הממצאים הקשים מתייחסים גם לבית הספר וגם לפנימייה, גם התוצאה של ההתנהלות הלא תקינה באה לידי ביטוי בדו"ח במספר תלמידים. הדו"ח מדבר על כך שבשנת הלימודים תשס"ב היו לנו 1666 תלמידים לעומת 1267 בשנת הלימודים תשס"ד, ירידה של ארבע מאות.

אני חייבת לומר שאלה נתונים עוד קשים יותר ממה שאני שמעתי מגורמים בלתי רשמיים שבדרך כזו או אחרת מעורבים עם כפר הנוער "הדסים". למען ההגינות ולמען הגילוי הנאות, אני אציין, וזה גם צויין בדו"ח, אני רק אומר את זה לפרוטוקול, שככל הנראה או כמעט בטוח חלק מהירידה הזו מקורה בבית הספר, בחטיבה שהוקמה ב"קדימה".

מה שלי מאוד חרה לעין, מה שמאוד צרם לאזני, מה שמאוד לא מתקבל על הדעת מבחינתי, זה האיפיון החד משמעי, הבלתי מסוייג, החמור שניתן לתלמידי "הדסים". אני אפילו ציטטתי את זה כאן, "התלמידים מתאפיינים באופן בולט ברמת אלימות גבוהה ובוונדליזם כלפי מורים, תלמידים ורכוש". אני גם אומר שהדו"ח ציין שככל הנראה מדובר בקבוצה קטנה של תלמידים אבל בעיה קלה כחמורה דורשת את הטיפול.

בפתח דבריו שאל היושב ראש את שאלת השאלות לגבי הפיקוח, בנקודה הזו אני חייבת לומר שמגיעה מילה רעה לא אחת, אלא יותר, למספר גורמים. מגיעה מילה מאוד רעה על כך שבמשך מספר שנים ההתנהלות ב"הדסים" היתה כפי שהיתה, אבל שוב, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה מטרת הדיון.

אני מבחינתי באתי הנה הבוקר כשאני רוצה להסתכל על חצי הכוס המלאה, ועוד פעם, תוך כדי שאני מציינת שאני לא מתעלמת מהממצאים, לא מקלה ראש בהם, אבל מסתכלת על חצי הכוס המלאה, רוצה להביט קדימה ורוצה לראות לאן אנחנו ולאן "הדסים" מתקדמת.

חלק מהעבודה בעצם שאנחנו אמורים לוודא שתקרה כבר בוצע. אנחנו צריכים לוודא שמי שאחראי למחדלים האלה, לאלימות, לסמים, להתעללויות אם היו, כל מה שלכאורה נטען שהיה ב"הדסים" שמי שאחראי למחדלים האלה שיתן את דעתו. אני לא מתכוונת שיבוא הנה בפני הוועדה ויתן את הטיעונים וההסברים, או התירוצים שלו אם תרצו, אלא שישלם במשרה שלו, שפשוט יועף משם.

למה אני אומרת שחלק מכך בוצע? מנכלי"ת המשרד הודיעה קבל עם ועדה שהיא תזיז מתפקידם מספר גורמים והם אכן הוזזו.

לגבי הדו"ח, אני כמובן לא רוצה להיכנס לפרטי פרטיו. אני מניחה שסעיפים מסויימים מהדו"ח כבר יעלו בדיון אבל אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות שמבחינתי הן מאוד קריטיות, שכאן נשמעות טענות בעד וטענות נגד ואני חושבת שאנחנו צריכים להיות מאוד זהירים, אני מדברת על נושא האינטגרציה.

מחד, אנחנו יכולים לשמוע את אנשי "הדסים" מתאפרים ואולי בצדק בכך שהם הניפו את דגל האינטגרציה, בכך שהם לא מיתגו את עצמם למרות ההישגים ולמרות השם המפואר שהיה להם במשך שנים, הם לא מיתגו את עצמם כאיזשהו מוסד אליתיסטי שמקבל או רק ילדי עשירים, או רק תלמידים מצטיינים וכו', אלא קולט את כל מי שפונה גם אם הוא חלש מבחינה לימודית, גם אם הוא חלש או בעייתי, לא חלש, מבחינה התנהגותית.

למה אני אומרת שאנחנו מאוד צריכים להיזהר בנושא הזה? קודם כל אני לא חושבת שלמי מאיתנו יש איזשהי זכות לסמן קבוצת תלמידים, או קבוצת ילדים, או קבוצת אוכלוסיה כזו או אחרת, ולומר אלה לא ראויים ל"הדסים. כפר הנוער "הדסים" גדול על הילדים האלה בשבע או בעשרים או אפילו במידה אחת. אין לנו שום זכות ואני מקווה שהטענות האלה בניסוח כזה או אחר, כלל לא יעלו כאן בדיון. אבל, יש את הפן האחר, וזו בוודאי תהיה טענתם של ההורים של תלמידי "הדסים" שיבואו ויאמרו, גם אנחנו בעד אינטגרציה, גם אנחנו בעד לכלול את תושבי האזור ולא משנה מאיזה רקע הם מגיעים, אבל זכותינו לבוא ל"הדסים" ולבדוק האם בבית הספר, האם בפנימייה, יש את האנשים המתאימים, יש את האנשים שעברו הכשרה, יש את הכלים המתאימים לקלוט את התלמידים האלה, או שמא אנחנו נקלוט אותם ונביא לידי כך שאותה קבוצה קטנה או גדולה, של התלמידים, שאנחנו מכנים בעייתיים או חלשים תשפיע על כל תלמידי "הדסים" וזו שאלה בהחלט לגיטימית. זו זכותם הבסיסית והטבעית גם של הורי התלמידים וגם של התלמידים לוודא אם כפר הנוער "הדסים" אכן מוכשר לקלוט את התלמידים האלה, או שמא הוא יקלטו אותם וינציח את מצבם. אף אחד מאיתנו לא רוצה את זה, אני בספק אם זו אחת מכוונותיו של "הדסים".

דבר נוסף שגם כן אולי פגע בפיקוח, או לא איפשר כל כך פיקוח ואני מניח שיש לכאן שותפים לשאלה הזו. מי המנהל? מי מנהל את כפר הנוער "הדסים"?

אני יודעת, ואף אחד לא יסתור את דברי כי אני מדברת על עובדה קיימת. בשנת 1997 נחתם הסכם ניהול בין ויצ"ו, בין הרשות המקומית "קדימה" ובין הרשות המקומית אבן יהודה. ההסכם הזה בעצם הקים ועד מנהל שחבריו או מספר חבריו או החלוקה בין החברים, בין שלושת הגורמים הללו, היא על פי מספר התלמידים שכל גורם ישלח ל"הדסים".

עכשיו, על פי הטענות, וכאן אני מדגישה, על פי הטענות, לכפר הנוער "הדסים" הגיעה מנהלת לפני כשלוש שנים שלמרות הסכם הניהול המשותף, בפועל הנחילה מציאות אחרת. היא המנהלת, היא הקובעת, היא המחליטה. צריך אולי אדוני היושב ראש לציין שבית הספר יושב בתוך כפר הנוער "הדסים" ולכן מבט החוצה מחלון משרדה אולי גרם לה לחשוב כך. אולי הנהלים עצמם של ויצ"ו גרמו לה לחשוב כך, אבל הסכם השיתוף הזה אכן נחתם ואכן קבע ניהול משותף. בפועל הדברים היו אחרת. אני רק ציינתי את הטענות שהועלו בפני לגבי המנהלת, לשם איזון אני אומר שמגורמים אחרים, בעיקר מספר גורמים שמגיעים מהתחום וגם מתוך ויצ"ו הם מציירים תמונה של מנהלת אחרת לגמרי, של אישה שעובדת בתחום הזה שלושים שנים, שצמחה מלמטה, שהתחילה את דרכה כמורה מ"הדסים".

אני מבין שהגברת המנהלת לא נמצאת פה אבל מישהו ידבר בשמה, ייצג את הענין גם שלה.

אני אגב במכוון לא נקבתי בשם, אמרתי שאני לא רוצה להיגרר לשום משפט שדה.

בכל אופן, מבלי להצביע כרגע על אשם או האחראי גם כאן זה לא המטרה. נוצר איזשהו כאוס ניהולי, מנהל עזב, מנהל שהיה המון שנים בכפר הנוער "הדסים", כל הצוות הניהולי הוחלף, נוצר פשוט משבר ב"הדסים" שעל פניו נראה כאילו עד היום לא הצליח למצוא את פתרונות, אבל הכאוס הניהולי הזה הוא שהביא להתרופפות המערכת כולה, להדרדרות התלמידים וכמובן לפגיעה בהם.

הנקודה השלישית והאחרונה לגבי הדו"ח שאני רוצה לדבר עליה, זה הנושא של ההתעללות המינית. זה לגבי הדו"ח ולא לגבי הדו"ח משום שאת הדיווחים על ההתעללות המינית יכולנו להיחשף אליהם רק דרך התקשורת. הדו"ח, שאני בכל אופן סומכת את שתי ידי עליו, שהוא דו"ח אמין ואובייקטיבי, לא מדבר בכלל על התעללות מינית, לא מזכיר אותה כהוא זה, לא איזשהם תופעות שקרובות לכך.

בפתח דברי טענתי לרגישות של הנושא, לרגישות של המעורבים ואני דווקא בנקודה הזו רוצה לומר, הטענות על התעללות מינית שהופיעו בתקשורת הם ככל הנראה, לכאורה, אולי, אני רוצה להיות מאוד זהירה בדברי, הגיעו דרך אותו בחור ששוחחתי איתו, שהוא ואישתו עבדו בעבר בכפר הנוער "הדסים". כיום הוא משמש כעיתונאי, הוא חשף בפני טענות מאוד קשות גם על מה שקרה ב"הדסים" וגם על מה שהוא וזוגתו נאלצו לספוג בגלל שהם לא רצו להשתתף ב"חגיגה", בגלל שהם ביקשו לחשוף את הדברים.

לטענתו המצב הגיע לכדי איומים, לכדי פגיעה ברכוש, ואם זכרוני אינו מטעיני, כנראה גם פגיעה פיזית, אני לא ממש זוכרת.

שוב אני לא מזכירה שמות, בין אם הנוכחים נמצאים ובין אם לאו. אני רוצה להציג תמונה מאוזנת, לגבי אותו אדם, לגבי אותו עובד לשעבר, אני מחזיקה בידי דו"ח שנכתב על ידי השירות הפסיכולוגי "הדסים", על ידי פסיכולוג הכפר. דו"ח שרואה באור מאוד מאוד שלילי בלשון המעטה את היחסים שבין העובד לשעבר שאני מדברת עליו ובין הילדים. הדו"ח הזה מדבר על קשר טלפוני שמקיים האדון עם הילדים ובעצם מרביץ בהם את תורת הנקמה.

חלילה לי מלשפוט את הדברים ולקבוע את אמינותם או מהימנותם. אני לא לוקחת לעצמי את הזכות הזו, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מאוד זהירים בטענות שאנחנו מעלים. אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים בסטיקרים ובסטיגמות שאנחנו מצמידים כאן לכל אחד, ובעיקר לוודא שהמלחמות שאנחנו מנהלים כאן, שלא יחלחלו מטה עד כדי פגיעה בילדים שמה לעשות? אבל כבר נפגעו.

עכשיו אני רוצה מילה קטנה לומר ל"הדסים". שלחלוטין לא תחשבו ואני מניחה שרוב הנוכחים שותפים כאן לאמירותי, אני לא רוצה שתחשבו שהדברים החיוביים, הדברים הנפלאים, ההישגים בספורט, פרסי החינוך שקיבל כפר הנוער "הדסים", דברים שגם צויינו בדו"ח ושאני למדתי עליהם מגורמים אחרים, אנחנו לא מתעלמים מזה, אבל התפקיד שלנו כמחוקקים, כמבקרי המערכת, זה לבוא ולזעזע את המערכת, לנער אותה, לדרוש ממנה לתקן אותה, לוודא את התנהלותה התקינה.

אנחנו לא נותנים ליטופים על דברים שמבחינתנו הם ברורים מאליהם, על דברים שמבחינתנו הם טבעיים והם מצופים, אבל רק שתדעו שזה לא נעלם מעינינו. אני בכל אופן, לא מציירת תמונה שחורה לגמרי. אני גם אציין אדוני היושב ראש, שהקמת ועדת הבדיקה, חלק ואולי חלק גדול מיוזמת הקמת הוועדה שייך לויצ"ו עצמם, מכיוון שהגיעו טענות מעובדים, אולי מתלמידים, אז ויצ"ו היתה שותפה להקמת הוועדה.

מבחינתי התוצאה הראויה של הדיון, ואני אומרת את הדברים האלה ברשות היושב ראש, זה באמת עמידה למסקנות הדו"ח, או יותר נכון על המלצות הדו"ח ותוצאה סופית שהוועדה הזאת תחייב את "הדסים" לאמץ וליישם את המלצות הדו"ח כבר לפני שנת הלימודים הבאה, ושוב, ברשות היושב ראש, אני חושבת שכדאי לנו אולי גם לבקש מ"הדסים" מעבר ליישום המלצות הדו"ח, גם לעמוד באיזשהו מבחן בפני הוועדה מספר חודשים לאחר מכן. תודה רבה לכם.

תודה רבה לחברת הכנסת גבריאלי. באשר לסדר היום או סדר הדיון שלנו. לרשותינו שעה וחמש דקות, יש פה הרבה אורחים נכבדים וחברי כנסת. מה שאני מבקש זה כך, אני רוצה לשמוע קודם שניים מהמוזמנים ואחר כך חברי כנסת שירצו להשתתף בדיון. אני רוצה לשמוע אם אפשר בשתי דקות, בהתחלה דווקא יש פה תלמידה נכון? אז ספרי לנו בבקשה, מה שמך? דריה, ספרי לנו בקצרה איך את, איך תלמידים רואים את המצב ב"הדסים"? האם יש שינוי לעומת מה שהיה לפני חצי שנה? ואחר כך אני אבקש לשמוע את מר יחיאל שילה או מי מאנשי משרד החינוך.

לדעתי יש הבדל. הרבה תלמידים השתפרו במהלך השנה, רוב התלמידים עשינו בגרות השנה. יש ילדים שעושים בגרות, ילדים שהיו, אני הגעתי במצב של חוסר למידה ל"הדסים" והשתפרתי. בחיים שלי לא חשבתי שאני אגיע לבגרות.

"הדסים" עושה לך טוב בהישגים בלימודים. מה באשר לאוירה החברתית, היחסים בין התלמידים למורים, האוירה בכלל בכפר, בפנימייה?

אצלנו רוב הקבוצות אנחנו ביחד. אנחנו מגובשים אחד עם השני. אנחנו עוזרים אחד לשני. המורים והתלמידים גם רובם, תמיד יש את הבעיות הקטנות עם המורים אבל לא משהו קריטי. לא משהו שהוא לא טבעי.

את מרוצה?

אני כן.

את שמעת שהיו איזה בעיות, איזה התרחשויות ב"הדסים" במהלך השנה האחרונה שגרמו לכך שאנחנו כולנו נפגשים כאן?

היה מקרים של מכות וכאלה, אבל זה בכל מקום. זה לא משהו שאני יודעת שהיה ממש קשה.

שלום לכולם, בוקר טוב. אני באמת קודם כל רוצה להמשיך בקו של חברת הכנסת גבריאלי ששיבחה את כפר הנוער עם באמת מסורת מפוארת. אנחנו קראנו ל"הדסים" אחת מספינות הדגל של החינוך הפנימייתי בעליית הנוער ואת זה לא נשכח, כי בלי העבר גם אין עתיד. אנחנו תמיד נשענים על העוגנים של העבר.

מר שילה אנחנו יודעים שיש עבר מפואר, אנחנו גם יודעים שהיום הדברים כבר מסתדרים וכולם מטפלים. השאלה מה היה בדרך, ואיפה אתם הייתם, אתם משרד החינוך.

אנחנו היינו כל הזמן שם. לפני כשלוש שנים התחלף שם מנהל, מנהל עם כריזמה, עם תרבות ארגונית אחרת לגמרי ונכנסה לשם מנהלת שעבדה הרבה שנים, יש לה המון זכויות בכפר, עשתה תפקידים יוצאים מגדר הרגיל ובשנתיים הראשונות היו בעיות כפי שישנן בעיות בכל מסגרות חינוך אחרות. ההתדרדרות חלה בשנה האחרונה, קרי בתשס"ד.

אני ביוזמתי, אני נכנסתי לתפקידי לפני כאחד עשר חודשים, הקמתי ועדת הערכה למוסדות ולבתי ספר. זאת מסורת שהבאתי אותה מעליית הנוער שבעבר לא רק לבדוק מוסדות בעלי קשרים חינוכיים אלא גם מוסדות שמגיע להם פרס חינוך.

הקמתי את הוועדה ותוך כדי הקמת הוועדה, קיימנו דיונים היכן להכניס את הוועדה בשלב הראשון. אגב, הוועדה היא פנימית, מאנשי מקצוע מגוונים, פקחים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגיים, מכל גווני הקשת, שמונה איש, אנשי כספים, כדי להיכנס לכל המקומות ואז אמרנו, בשנת הניסוי הראשונה ניכנס לשני המקומות.

מאחר וקיבלתי כבר בתחילת השנה, בשליש הראשון איזשהם עדויות על בעיות ב"הדסים" של תפקוד כזה או אחר, החלטנו בעצה אחת יחד עם ויצ"ו להכניס את הוועדה הזאת לבדיקה יסודית בתוך "הדסים" ועל סמך הדיווחים שהיה לנו מידי המפקחים, המפקחים הם שנמצאים שם בשטח, הם שנותנים את האינפורמציה, אבל עד שאנחנו מחליטים להוציא ולהכניס ועדה כזו או אחרת, ישנם תהליכים שהפיקוח עושה בעצמו. יש שיחות של המפקחים עם מנהליהם, עם אנשי ויצ"ו, עם הצוות. יש תכניות שאנחנו מנסים לעשות במקום וכאשר הוועדה סיימה את דיוניה, הביאה את המסקנות. קיימנו אנחנו דיונים פנימיים, קיימנו דיונים עם הנהלת ויצ"ו ומיד החלטנו על צעדים מרחיקי לכת סביב הענין הזה.

אני יודע שלאורך כל השנה הזאת היתה העיתונות על גבינו, על גבי ויצ"ו, על גבי המוסד, מה עם הדו"ח? מישהו חיכה לדו"ח הזה, והסקנו מסקנות, המנהלת החליטה שכנראה שהיא לא יכולה לחיות עם הדו"ח הזה ואכן הגישה התפטרות וזה עלה בקנה אחד גם עם בקשת המנכלי"ת ובקשתנו. מנהל בית הספר שהוא סך הכל שנה בתוך המערכת הזו, הוא לא יודע אם הוא אשם בכל הסיפור הזה, הוא שנה, הוא החליט גם כן להפסיק את עבודתו במהלך השנה הזאת וכרגע הקמנו בעצה אחת יחד, עם שתי ועדות היגוי, ועדת היגוי עליונה אחת בראשות הקודקודים של המערכות, וועדת היגוי שניה, בשיתוף הפיקוח שלנו, אנשים מקומיים, יחד עם ייעוץ ארגוני, יחד עם ייעוץ חינוכי, על מנת לטפל בזה.

בנוסף לכך, נכנס לפני כשבוע ימים יוסי גושן שהוא גם איש ויצ"ו, מנהל פנימייה בכפר הנוער "ניר העמק" ואני מקווה שאנחנו תוך חודשיים-שלושה עד לבחירת מנהל, יצא מכרז לבחירת מנהל בית ספר. יצא מכרז ביום שישי לבחירת מנהל כפר נוער, אנחנו נכניס לשם תוכניות מניעה וחינוך. אגב, בנושא של ונדליזם, בנושא של סמים, בנושא של אלימות, כפר הנוער "הדסים" אינו עולה באחוזים מבחינת מה שקורה בכל בית ספר אחר ובכל פנימייה אחרת, אין זה שונה, אבל כשכותבים דו"ח בקונטקסט הכללי אז מתייחסים לכל הדברים האלה.

אנחנו מודעים לענין, אני יודע שהדו"ח הוא קשה, הדברים שם לא קלים. ניסינו לטפל, הפיקוח ניסה לטפל בדרך שלו, ואחר כך אנחנו יושבים במסגרת הוועדה. אני מאוד מאמין שאנחנו בכוחות משותפים, יחד עם ויצ"ו נוכל להעלות על דרך המלך את המקום הזה.

אני מאוד מצטער על כל הכתבות שבעיתונים. בסך הכל שם לומדים 1267 תלמידים מתוכם אגב, כשלוש מאות תלמידים בפנימייה. כל מה שיש לאינטגרציה, אתם יודעים כשהקימו בזמנו את כפר הנוער, בשנות החמישים, בשנות הארבעים, כפרים שקמו לפני שמונים שנה, מאה שנה, אפילו תשעים שנה, הקימו אותם גם כמוסדות גם במקומות מרוחקים מאוד באוריינטציה של סגירות, שהכפר צריך לחנך את הילדים במקום סגור.

היום המוסדות הם פתוחים, חלקם גם נמצאים בתוך ערים וליד ערים. אנחנו מעודדים אינטרגרציה של תלמידים אקסטרניים עם תלמידי פנימייה. שמעתם את הילדה הזאת מקרית שמונה, ילדים כאלה מגיעים מעיירות פיתוח, משכונות מצוקה, עולים חדשים. אם אני אתן לך רק את ההרכב למשל של ילדי הפנימיה ש- 164 מילדי הפנימייה הם ארצות חבר העמים. יש ילדים מאתיופיה כחמישים תלמידים ויש ילדים, 115, גם משכונות מצוקה. לכן חשוב לנו שהילדים האלה לא יתבשלו עם המיץ של עצמם אלא דווקא ילמדו עם ילדי היישובים בבית הספר האקסטרני ועל כן, אנחנו צריכים כולנו לעודד את האינטגרציה הזו של תלמידי פנימייה עם התלמידים האקסטרניים.

לגבי האינטגרציה, הדברים באמת נאמרו ונתת אינטגרציה שאני חושבת שלדעת הרוב כאן היא חיובית. השאלה ששאלנו בנושא הזה וזה אני מניחה שכבר נרצה לשמוע את התשובה מאנשי "הדסים" זה האם ב"הדסים" יש את הכלים להתמודד עם האינטגרציה. האם ל"הדסים" יש את הכלים להתמודד עם כל סוגי התלמידים שמגיעים אליה?

אם תרשי לי אני מוכן לענות ואחר כך ויצ"ו שיענה. אני חושב שלויצ"ו יש לה את הכלים, כלומר לכפר הנוער "הדסים" יש את הכלים להתמודד עם הילדים האלה שנמצאים גם בפנימייה וגם בבית הספר. בסך הכל גם כשאתם תקראו גם בדו"ח וגם בכתבה שהיתה לפחות בעיתון "מעריב" הוא היה הוגן מאשר עיתונים אחרים, לפחות גם שם צויינו שההישגים בבגרות הם הישגים טובים. הם מעל הממוצע הארצי. אז בכל זאת מתקיימים של תהליכי למידה במקום.

מילה אחת על המנהלת. אנחנו כאן נמצאים עם ויצ"ו, אנחנו עובדים עם המון רשתות, יש לנו קרוב ל- 24 אלף תלמידים במאות פנימיות. אני חושב שאני יכול לציין כאן לשבח את השיתוף פעולה של ויצ"ו, אחת הרשתות הטובות ביותר, לא רק בתמיכה הכספית שהם עוזרים גם למקומות החינוך, אלא לכל דבר וענין, יש כתובת עם מי לדבר. לצערי יש פניות שאין כתובת עם מי לדבר, הם עמותות בפני עצמן, וכאן יש כתובת גם חינוכית, גם ארגונית, גם מקצונית שיש עם מי לדבר ואנחנו מתחלקים בכל הבעיות שם.

על כן, אני מאמין שכפר הנוער "הדסים" יש לו סיכוי טוב להשתקם.

אני מבקש לומר שני דברים. 1. החינוך ההתיישבותי עשה עבודה חשובה, כפי שאמרו קודמי, צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים.

אני מציע לחינוך ההתיישבותי לראות בבעיה הזאת כענין שיכול לסמל ענין מערכתי והשאלה למצוא ולעשות מבחנים לעצמכם, לא לנו, לא לוועדה, מה הנקודות שבהם מזהים שיש בעיות שכנראה הענין הולך ומתדרדר. יש בעיות כאלה בבתי הספר.

למה קם החינוך ההתיישבותי? כי צריך משהו מיוחד, אחרת בשביל מה צריך אתכם? הרי יש חינוך במדינה. אתם צריכים כמוסדות פנימייתיים ומיוחדים שיש בהם אינטגרציה, יש בהם הרבה דברים טובים, לסמן לעצמכם עשרה מאפיינים נניח, שאתם מזהים בהם בעיות, סימן שהעסק הולך להתדרדר ולא שזה קורה אז זה קורה, אז עכשיו כולם נחלצו.

ממה שאני מצליח להבין שויצ"ו עובדת, ואתם עובדים וכולם עובדים, משתפים פעולה, בסדר, כמו שאתם צריכים לעשות סולם שאומר אם אלה ואלה הדברים שמתקיימים אזי סימן שהמוסד הוא בדרך הנכונה, הוא טוב, צריך לעודד אותו.

שאלה, האם המקרה הזה הופך להיות מקרה מבחן במערכת, והיא מתארגנת על המוסדות שלה, ואתה יצא לך בדרך להזכיר איזה שם של מוסד אחר שלא בכוונה, אולי שם יש בעיה. אני חס וחלילה לא רוצה לומר, אולי הוא מוסד נהדר, אני לא מכיר, יכול להיות שהוא מוסד נהדר, אדרבא, אז שהוא יהווה מודל ודוגמא לאחרים. נדמה לי שאם נצליח להפיק מזה את הלקח לכלל המערכת, זה יהיה רווח. להתעסק עכשיו מה היה, ואיך אתם מטפלים, אז אתם מטפלים.

נמצאים פה שני אנשים שיש לי היכרות אישית איתם. הגברת טובה בן-דב יושבת ראש הנהלת ויצ"ו העולמית, ונמצא פה יחיאל מהצד השני שהוא מנהל האגף לחינוך פנימייתי, שני אנשים מאוד אחראים, עם נסיון עצום בחינוך ואני בטוחה שמה שהם אומרים, הם הכינו את עצמם ובדקו את עצמם טוב. טובה שהיתה אצלי השבוע, סביב מחול השדים הזה, אני חושבת שהיא הפסידה המון בריאות וממש הרגשתי שדמה נשפך, שהיא לא ישנה לילות וכואב לה ואפשר להבין, כי בעצם אנחנו מרגישים שאוספים כאן את השברים מהרצפה.

זה ברור לכולם, לכל מי שקרא ושמע, שאין לערער באמת על ממצאי הדו"ח, ושמענו שדברים נעשו. מנהל פוטר, הגיע מנהל ממלא מקום, יהיה מכרז, יש משבר, יש פצע, צריך לרפא את הפצע, אבל בינתיים נכנסה העיתונות והכל יצא מפרופורציה ואיכשהו אנחנו מרגישים שכן צריך לנטרל את העיתונות, גם בגלל התלמידים, גם בגלל צוות המורים שמשקיע ועושה מלאכת קודש, וכולנו יודעים, יש כאן אנשים רבים עם נסיון בחינוך שעסקו במלאכת החינוך והשקיעו ודמם נשפך, גם להתחשב בצוות המורים, גם כמובן בתלמידים.

קראנו על התעללות מינית שהתברר שהיא בכלל לא היתה, גישה חינוכית נפלאה שיש ב"הדסים" על פעילות נהדרת. תלמידים ששברו חלון, כמעט בכל בית ספר שני יש תלמידים ששברו חלון. לא זורקים אותם מהמוסד, נותנים להם לעבוד בתוך הכפר, לאסוף את הכסף והשכר שלהם, להזמין חלון חדש. ילדה שחולה בסרטן, דברים יפים שכדאי לשמוע אותם.

חברת הכנסת פינקלשטיין אני מצטערת שאני מפסיקה אותך, אני רוצה שאלה, ושוב אני את דברי היפים על "הדסים" אמרתי, אבל את באמת חושבת שזה באמת מכסה על הדברים?

לא, חס וחלילה, אבל חוץ מהמכות שהם קיבלו מהעיתונות אפשר לתת להם ליטופים. נערה שחלתה בסרטן שהצוות טיפל בה ממש כמו הורים ולעומת זאת אנחנו שומעים ארבע מאות תלמידים שלא מגיעים. פתחו חטיבה אבל כמובן שגם השפיעו על ההורים הדברים של העיתונות ולחפש דרך איך לעזור למוסד.

אנחנו שומעים שהקימו ועדות היגוי זה נהדר, אז אנחנו שומעים שיש טיפול ויהיה מכרז, ויהיה מנהל חדש, אז איך אנחנו באמת משתתפים לעזור להם? כי אנחנו יודעים שזה באמת מוסד שהגיעו לשם תלמידים שלא יודעים קרוא וכתוב והנה הם מגיעים לשבעים אחוז הצלחה בבגרות, וחינוך שהוא תהליך. כולנו יודעים שחינוך זה לא בום, זה תהליך וצריך סבלנות.

אז יש פצע ומרפים את הפצע ואיך אנחנו עוזרים לריפוי, איך אנחנו מרפים את הפצע איתם יחד.

אדוני היושב ראש, אורחים נכבדים, משאלת ליבו של אבי היתה פעם שאני אלמד ב"הדסים" כשהייתי בבית ספר יסודי. אחר כך למדתי בכדורי וסיימתי בכפר גלים, אבל משאלת הלב של אבי היתה חד משמעית.

כיושב ראש הוועדה למלחמה בנגע הסמים, חרה לי לשמוע על הדו"ח הזה החמור כשלעצמו, אבל מאידך, אני יכול להבין שאם היו בודקים לגופו של ענין, היינו מוצאים את כל הונדליזם והשימוש בסמים וכו', תופעה שהיא מתפשטת היום כמעט בכל מקום, אז זה לא צריך לנחם אותנו על הדו"ח הקשה שנכתב ושצריך לקחת בחשבון כיצד הכי טוב אפשר לצאת ולתקן את המעוות, את המצוי. אני קודם כל שמח שלקחתם לתקופה קצרה לפחות את יוסי מהפנימיה ב"ניר העמק" שעושה עבודה גדולה לדעתי. מצאתם פתרון ללקונה לפחות בטווח הקצר, אבל אין לי ספק שבסופו של דבר צריך להחזיר את "הדסים", עם כל ההמולה שעשו סביבה בתקשורת ואת ההמולה הזאת צריך לרפא, זה פצע לא קל.

אני מאמין בכם כי אני בוגר המערכת שלכם, ואני חושב שאתם עושים עבודה גדולה, אבל צריך לעשות הכל כדי להחזיר את המצב לקדמותו ולהמשיך להתגאות בבתי ספר הללו, שהוציאו אנשים כמונו שהגענו לאן שהגענו בזכותכם. אני חושב שזה ברכה לכל מי שנכנס למערכת שאתם ממונים עליה ואני מצר על הדו"ח הזה, מאוד לא לרוחי. אני תמיד ראיתי בפנימיות הללו מקלט חיובי ביותר לשכבות שהם שכבות מצוקה, לעיירות פיתוח, ולכן אני רוצה להאמין שזה דו"ח חד פעמי, כך אני מקווה ורוצה, ואנחנו יחד נעמוד לצידך אדוני היושב ראש בכל החלטה שתראה לנכון כדי לסייע למערכת בראיה חיובית, שכולנו נתגייס לטובת הענין הזה.

אני קראתי את הדו"ח ודיברתי גם עם אנשי ויצ"ו ועם האנשים האחרים שקשורים לנושא. נדמה לי שעכשיו צריך להסתכל קדימה, לראות איך נותנים לבית הספר תמיכה כדי לעלות על פסים תקינים, שבית הספר מקבל תמיכה גם ממשרד החינוך וגם מויצ"ו ומהרשויות המקומיות סביבו, כי אין מסגרת חליפית באזור ואין אפשרות כרגע להערכתי לעשות דבר טוב יותר למען התלמידים מאשר לחזק את בית הספר.

נדמה לי שהדבר הנכון, וכאן יכול להיות בהחלט שילוב אינטרסים בין בית הספר לבין הרשויות בסביבה ולבין ההורים, לדרוש ממשרד החינוך בתקופת המעבר, לאשר מספיק תקנים וכבר שמעתי ואני שמחה שאמר את זה איש משרד החינוך, תקנים לליווי וטיפול בבעיות מניעה. אני אומרת את זה גם לועד ההורים, במקום לעסוק בהנשרה, צריך לעסוק במניעה ובתמיכה של התלמידים היותר חלשים, ואם צריך לזה תקנים נוספים, ואם צריך לזה כח אדם, ואם צריך לזה תקצוב מיוחד, נדמה לי שראוי בית הספר "הדסים" גם בגלל ההיסטוריה שלו וגם בגלל התפקיד שלו וגם בגלל התלמידים שנמצאים בו עכשיו, לקבל את התמיכה המערכתית הזו, זה הדבר הראשון.

הדבר השני, אם מחליפים מנהל בית ספר ונוצר מהלך, הלא כל בתי הספר כמו "הדסים" עוברים בעצם מהפך. הם הופכים להיות במובן מסויים חלק מהחינוך ההתיישבותי, במובן האחר הם הופכים להיות בעצם בתי ספר איזוריים. הם כבר לא כמו שהיה פעם, ההפרדה הזאת תשפיע.

היה ראוי שברוח הדיבור על אוטונומיה בית ספרית וברוח המסקנות שדורשות עכשיו לשתף גם את ההורים וגם את הרשויות בניהול בתי הספר, לבנות גם את התהליך של בחירת המנהל וגם את התהליך של שיקום בית הספר ביחד עם הרשויות ויחד עם הסביבה. בסך הכל הילדים הם ביחד בבית ספר, יש אינטרס שהם יהיו שותפים לתהליך ובתנאי שההורים וגם הרשויות יבינו את הייחוד של בית הספר על הבעייתיות שכרוכה בזה. זאת אומרת שהוא מביא תלמידים שיש להם פרופיל יותר בעייתי.

התנאי לכל דבר כזה, ונדמה לי שזה גם יעזור לרשויות ולהורים לקבל את זה, זה שמשרד החינוך יכיר בזה, שיש מחיר לאינטגרציה, זה לא דבר שבא חינם. אינטגרציה מוצלחת דורשת משאבים. אני מאוד בעד אינטגרציה, אני חושבת שכדי שהיא תתממש ותתממש היטב, אתם צריכים להקצות בתקופת המעבר, יכול להיות שבית הספר ויחד עם ויצ"ו ישקמו והכל יעמוד על רגליו ולא יהיה צריך הקצאה נוספת, בתקופת המעבר כדי להיחלץ מהמשבר, המסר שלכם לסביבה החינוכית של בית הספר צריך להיות השקעת יתר גם מצידכם, גם מצד ויצ"ו, כדי שהסביבה תרגיש שבית הספר לא בורח מהבעיה, אלא הוא פותר אותה ואולי אפילו משפר את המצב.

לי קוראים גבי גולן. אני אבא של תלמיד שהגיע לפני ארבע שנים, מתחיל את השנה החמישית ב"הדסים". מגיע עקב אילוצים אחרי שהוא התייתם מאם.

ראיתי איך הבן שלי הגיע ל"הדסים" ואיך הוא היום. הוא התחיל את שנת הלימודים ב"הדסים" עם פחד לימודים והוא חשש מנושא קריאה, מנושא חשבון וכל מה שקשור בזה. אני רואה אותו היום, זה שונה לחלוטין, אי אפשר להכיר אותו.

הילד מרוצה ואתה מרוצה?

מאוד. הילד שלי לא ידע מה זה לפתוח ספר, היום אי אפשר להפריד אותו מהספרים, הוא בולע ספרים.

אתה שומע כעת, כמו שאנחנו שומעים שהיו קשיים ב"הדסים" וכעת פותרים אותם. על מה שהיה בדרך אתה יודע יותר ממני?

לא. אני שמעתי לצערי רק דרך העיתונות. הבן שלי השתדל לספר לי כל מה שקורה ב"הדסים". על דברים כמו שהיו כתובים בעיתון לא סיפר לי.

יש פה איזה הורה שרואה את הדברים אולי בעיניים מעט שונות?

יש לי חמישה ילדים בבית, ארבעה טבעיים שלי, אחד של הפנימיה. ילד שהגיע לארץ בצורה לא כל כך חוקית במה שנקרא פרוייקט "נשר". ילדים שהגיעו בעקבות החלטה של יצחק רבין זכרונו לברכה, שהחליט שאלה ילדים ללא בית, הבית שלהם יהיה פה. לי יש זכות במשפחתי שלי, שהילד הזה אצלי והוא אחד מהילדים שלי.

יש לי שלושה ילדים ב"הדסים" כרגע. יש לי בן שעולה לחטיבה עליונה, יש לי את הבן הזה שעולה לכיתה יא', ויש לי את הבן שעולה לחטיבת ביניים. שלושתם לשמחתי הגיעו עם תעודות יפות מאוד והשוני שעשה הילד הנוסף הוא עצום.

אני חושב כהורה וכוועד הורים, שאין זכות יותר גדולה לאבן יהודה מאשר קיים בית ספר שקולט, זהו אתגר חינוכי גדול מאוד, הן לחברה הקולטת והן לחברה הנקלטת. מהבחינה הזאת אנחנו הורים שאנחנו מתנדבים ונתנדב, והתנדבנו ולמצוא משפחות מארחות להיות בכפר, להשיג דברים למען הכפר, אמצעים למען הכפר, ואנחנו עושים את זה מפני שאנחנו חושבים שציונות איננה משפט שכתובה באינציקלופדיה, אני חושב שציונות זה משהו שצריך לעשות כל אדם בביתו.

אני דרך אגב רוצה להודות, ראיתי פה היום הרבה מאוד חברי כנסת שנכנסו לדיון, אני מבין שזה משהו יוצא מן הכלל. אני רוצה להודות לכם באמת על המאמץ שעשיתם. אני רוצה להודות לכל אחד מכם שפינה את זמנו וישב וקרא את החומר, ועיין בחומר קודם, אני בסך הכל רוצה להודות לכם בתור אזרח ממדינת ישראל.

אתה מרוצה מהמצב ב"הדסים"?

אני רוצה להסביר, אני איש ביקורת. כאיש ביקורת אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא לעלות על התקלות כמה שיותר מהר, להוציא אותם החוצה כמה שיותר מהר, שאז אפשר למנוע ולמזער נזקים.

אני רוצה להודות לוועדה על עבודתה המקצועית, ואני שומע פה מעין נימה שהיתה בעיה, שאולי היא לא כללה את הכל. מה שהוועדה לא עשתה, היא לא באה לשאול לא את ההורים ולא את המועצות מה שקורה. מסקנות הוועדה גם כן לא הגיעו להורים עד היום. זאת אומרת, ההורים קיבלו את מסקנות הוועדה מאיזה גורם חוץ, אני לא אגיד מי הוא. יש שם איזה דף של המלצה בסוף על הכפר, כנראה שחסר, אבל זה אני מקווה שיגיע אלינו.

אני רוצה לומר שלבית ספר "הדסים" יש הרבה מאוד הישגים. הבעיה היא, שבקרב הציבור באבן יהודה יש אי שביעות גדולה מאוד ממה שקורה ב"הדסים". התוצאה היא שאנחנו רואים תהליך הולך וגובר של הרשמת תלמידים לא ב"הדסים" אלא בבתי ספר אחרים. אנחנו עדיין לא יודעים את המספר של השנה. אנשים לוקחים את הרגליים מפני שהם חשים לא נוח, הם חשים לא נוח בגלל העובדה שכפי הנראה וזה מבוטא בדו"ח שההנהלה הקודמת של הבית ספר ראתה קודם את האינטרסים של הכפר ולא ראתה את האינטרסים של כולם ואז כתוצאה מכך אולי נפגעו האינטרסים של כולם.

ההורים לא מרוצים מתופעות אלימות וונדליזם, וזה לא מענין אותנו אם התופעות האלה מקובלות בכל הארץ או לא מקובלות בכל הארץ. אנחנו התרגלנו לרמה אחרת ב"הדסים". אנחנו התרגלנו שבכל מקרה אלימות חמור, בזמן של אמנון המנהל הקודם, ישר היה דיווח למועצות ולוועד ההורים. אנחנו על מקרי אלימות שהיו, עמדנו בחוץ. אנחנו גם טענו, גם חלק מהטענות שמופיעות בדו"ח לאותם גורמים ששמעו לנו והקשיבו לנו, לכן אני חושב שוב, אני חוזר כאיש ביקורת, הדבר הראשון זה לחשוף. אני לא מפחד מעיתונות, אני לא חושב שאנחנו צריכים לפחד מעיתונות, לפעמים אנחנו צריכים להודות להם על הצד הדמוקרטי שהם עשו, שהם חשפו דברים שנסתרו ואני מקווה שאחד מהלקחים המרכזיים שיהיו כרגע הוא, שאם קורה משהו, כל הציבור יודע. אם קורה משהו ביום שישי האחרון בבית ספר "בכר" כל הציבור באבן יהודה יודע על זה, יכול להיות שאנחנו ביחד נוציא הודעה של מקרה זה או אחר.

אני חושב שדבר ראשון מה שצריך כרגע הוא, זה ליישם את ההמלצות, אבל מעבר ליישום את ההמלצות, לכפר הנוער "הדסים" ההנהלה צריכה להיות של ויצ"ו, זה לא ענייננו, לבית הספר "הדסים" צריכה להיות הנהלה משותפת, של קדימה ואבן יהודה בראש בגלל כמות התלמידים. אנחנו מהווים 65% מהתלמידים וביחד לשבת ולבדוק את הבית ספר ואת תקציבו ואת דרך ניהולו ואת הצעדים הפדגוגיים, מה שלא נעשה השנה, מה שהשנה הוחלט למשל על הקמת מגמות בלי שועד המנהל אפילו הובא לידיעתו או הובא לאישורו. יש כל מיני דברים שנעשים שצריך, זה בן אדם שהוא אחראי על החינוך באבן יהודה הוא אחראי על חינוך ילדי.

לסיכום, אני נותן בתהליך השינוי, אני חושב את האימון הכי גדול שיש לי. אני נותן שלושה מילדי, ואני חושב שזה הדבר הכי חשוב.

מר שילה, ועדת הבדיקה שלכם לא דיברה עם הורים?

לא.

אתה לא חושב שמשהו חסר בתמונה?

אנחנו במסגרת כל הוועדות לא בדקנו אף פעם נושא של הורים. בדרך כלל הוועדות האלה בדקו,

יש לזה שני היבטים, קודם כל הענין המהותי, אולי הורים יכולים לתרום לדיון. ההיבט השני, הבעיה של השקיפות.

חבר הכנסת שלגי, ההערה במקום, בהחלט יש לדון בזה אם המועצות.

המשפט האחרון, אני רוצה להגיד לבית הספר, אני לא רואה פה נציגים של בית הספר, מלבד נציג ועד ההורים, יש בית ספר.

אני רוצה להגיד לבית הספר שעכשיו זה נקודת המפנה והעבודה הטובה שנעשית בו יכולה להיות עוד יותר טובה במידה ואנחנו עכשיו נתקן את כל החולאים.

אני מוכרח לומר שעד לדבריו של קודמי הרגשתי מאוד לא נוח פה, כי התחלתי להרגיש שהכל פה כל כך נפלא ואנחנו התכנסנו פה לחגוג משהו. אין שום סיבה לחגיגה. נהוג לומר אמנם שאסור לשפוך את התינוק עם המים המלוכלכים, אבל אני מבקש לזכור שצריך לשפוך את המים המלוכלכים ולא להשאיר את התינוק שוחה במים המלוכלכים.

בכפר הנוער "הדסים" קרו דברים חמורים ביותר, זאת לא המצאה של העיתונות. מישהו היה פה חייזר שהיה מגיע, היה חושב שהתקשורת בדתה מליבה את כל הדברים. אגב, הערה קטנה, דיברו פה על פגיעות מיניות שהתקשורת המציאה ולא בדו"ח, אז אני מסב את תשומת ליבכם שיש פה בפירוש סעיף שמדבר גם על התעללויות מיניות ואחרות, זה מופיע בדו"ח. יש סעיף ג' בראש העמוד שמדבר על בעיות התנהגות קשות, הוא מדבר על אלכוהול, סמים, אלימות קשה, גניבות רבות, שוטטות, סחיטות, התעללויות מיניות ואחרות, רעש בלילות, כתוב בדו"ח מה לעשות?

אני רוצה לפתוח דווקא בדבר שבח לא שגרתיים. אני רוצה לשבח את משרד החינוך, את המנהל לחינוך התיישבותי ואת מנכלי"ת המשרד. הם עשו פה צעד מאוד אמיץ. אני נפגשתי עם המנכלי"ת בתחילת השנה ויחיאל יודע על זה, דיברתי איתה בעקבות תלונות רבות שקיבלנו. קיבלנו תלונות מהורים, קיבלנו תלונות מתלמידים, קיבלנו תלונות מאנשי צוות. הנסיון להפיל את הכל על איש אחד כזה או אחר, כן עיתונאי ולא עיתונאי הוא לא נכון. קיבלנו גם פניות אחרות. היו גם פניות שאלינו פנו תלמידים ואמרו אל תשחירו את המוסד. היו פניות של משפחות מארחות שטענו, עושים עוול, אבל היו פניות רבות שעוררו אצלנו דאגה מאוד חמורה.

אני התקשרתי עם יחיאל שאני מכיר אותו הרבה שנים, ואני יודע שאפשר לסמוך עליו, ואמרתי לו יחיאל מוכרחים לעשות פה משהו. זה לא איזה שיגעון של איש אחד. נפגשתי עם המנכלי"ת, והמנכלי"ת הבטיחה בעצה אחת עם יחיאל שהיא תקים ועדת בדיקה.

אני מוכרח לומר שהוקמה ועדה, שהיתה בעיקר ועדה פנימית של אנשים מתוך המשרד, אני פקפקתי, אני לא אוהב ועדות פנימיות. אני מוכרח לומר, אני מצדיע לוועדה הזאת, היא לא טייחה שום דבר. היא כתבה דברים שחור על גבי לבן כדורבנות, ואני מציע לקרוא את הדו"ח הזה כי הוא דו"ח קשה ביותר.

אגב, חלק מהדברים שדווקא לא נתפסו אליהם, אותי מטרידים הכי הרבה וזה התופעה של תלמידים שמסתובבים, של תלמידים שלא מגיעים למוסד, של איזה תחושה שלא שמים לב למה קורה איתם. יש פה דברים שהם קשים ביותר.

אז נכון שחלק מהדברים מיוחסים למנהלת של הכפר ופה כבר ננקטו צעדים, אבל גם זה יהיה לא נכון ולא פייר להפיל את כל התיק על הגברת המנהלת הזאת. זה לא הענין של בית אדם אחד, זה מערכת מורכב. אגב, יש חלק מהבעיות מובנה במבנה המאוד מורכב של כפר הנוער. יש שם המון שותפים. יש את המנהל לחינוך התיישבותי, ויש את ויצ"ו ואני תיכף אגיד מילה על ויצ"ו, ולא הוזכר פה המפעל להכשרת ילדי ישראל, יש משפחתונים שבכלל שייכים לגוף אחר. יש שם בעיה ארגונית קשה מאוד, ויש שם את ילדי נעלה, ויש שם את ילדי גשר, ומשרד הרווחה מעורב, ומשרד החינוך מעורב, יש כל כך הרבה טבחים, שלפעמים אני תוהה איך התבשיל לא מקדיח, כשיש כל כך הרבה טבחים ויש שם בעיה שאני מציע לתת עליה את הדעת מבחינה מבנית-ארגונית. מי מפקח? מסתובבים במקום הזה מפקחים מכל מיני מקומות, מכל מיני מערכות.

אני שמח שהוסקו מסקנות כבר, בעבר זה לא היה כך. אני כשאני פניתי על ענין מאוד בעייתי שלא הוזכר בדו"ח, אחד מיני רבים, התחלתי לקבל תשובות מכל מיני גורמי פיקוח, כל אחד ענה אחרת.

אני מוכרח מילה לויצ"ו. ויצ"ו לא עומדת פה לדין. ויצ"ו היא ארגון מפואר, כי הרגישו פה צורך להגן על ויצ"ו. ויצ"ו לא עומדת לדין, זה ארגון מפואר שתאמינו לי שהכי קל לו זה לברוח מכל הנושא של פנימיות, יש דברים יותר נעימים להתעסק בהם, יש דברים יותר קלים להתעסק בהם והלוואי שלא יברחו. "נעמ"ת" ברחה מפנימיות במידה מסויימת, "משען" ברחו מפנימיות במידה מסויימת. היום אין גופים ציבוריים שרוצים להיכנס לנושא הקשה והכבד הזה ולכן אני מצדיע בפני ויצ"ו שהם לא בורחים מהפנימיות, אבל יחד עם זה, יש דברים קשים מאוד, שאגב, בפנימיות חשוב פי כמה שאנחנו נהיה ערים למה שמתרחש, מפני שהרבה פעמים הילדים שם הם בלי עין משגיחה, כי ההורה שיושב בקרית שמונה, הוא לא יכול כמו שהורה רגיל בבית ספר כל יום לשאול מה היה היום? ולשים עין צופיה.

אני מאוד מבקש שהדו"ח הקשה הזה ילמד עד הסוף על ידי הגורמים שצריכים ללמוד אותו ולא יסתפקו בהנחה שסילקנו את המנהלת, נפתרו כל הבעיות. יש בעיות נוספות שצריך לעקוב אחריהם, ובקשה אחת נוספת יש לי אדוני היושב ראש. אני חושב שהדו"ח הזה מעלה שאלה הרבה יותר יסודית שהגיע הזמן שפעם ועדת החינוך תיתן עליה את הדעת, וזה הנושא של חינוך פנימייתי בישראל של 2004.

חלק מהדברים, הפנימיות יש להם היסטוריה ארוכה במדינת ישראל. עליית הנוער קיימת או היתה קיימת עשרות בשנים.

אני אתחיל מהסוף. קודם כל אנחנו כמועצה חושבים שמוסד "הדסים" הוא חשוב לאבן יהודה, בית הספר הוא חשוב לאבן יהודה. אני מאמין שצריך להיות השילוב בין הפנימייה בתנאים מסויימים כמובן, שידועים לויצ"ו. דעתנו ידועה מאוד מאוד לויצ"ו.

במהלך החודשים האחרונים אנחנו שיטחנו בפני ויצ"ו הרבה מאוד נושאים והרבה מאוד בעיות, שאני לא ידעתי על קיומו של הדו"ח. השתתפו אחר כך בדו"ח, עוד לפני שידעתי בכלל על קיומו של הדו"ח אנחנו דנו על דברים.

אני בא עם ידידות ועם קשר ועם הגנה ל"הדסים" בכל מיני מעמדים שהיו באבן יהודה, אני קיימתי מלחמת חורמה למנוע נשירה של תלמידים מויצ"ו, תלמידי אבן יהודה מויצ"ו.

יחד עם זאת, אני חייב לחזור על מה שאמר כרגע מר קדמן פה, הרגשתי לא נוח בדיון הזה. אני שותף מלא לויצ"ו והם יודעים את זה. הדיון קיבל תפנית מבחינתי, תפנית לא בריאה. לא באנו לפה להגן על ויצ"ו בכלל והמהלך שהתנהל פה בדיון זה איך לשמור ולוודא שלא יושחר מי בתוך הסיפור הזה של הפרשה. הדו"ח הוא קשה ואני מציע שנקבל את הדו"ח לכל דבר כעובדה ולהתייחס לנקודות שמופיעות בדו"ח.

אנחנו באנו לדון במוסד ובבעיות שלו ולא בגורמים אחרים. לדעתי יש את הבעיה של תרבות ארגונית לא טובה ב"הדסים. אני מדבר בניהול "הדסים". קיימת תרבות ארגונית לא טובה עדיין וצריכה לעבור שינוי. אגב, אני חולק עליך מר קדמן, משום שאת אותן בעיות שיש ב"הדסים" מבחינת מורכבות המעורבים, יש בפנימיות האחרות. אותם גורמים קיימים בפנימיות אחרות. למה אתה לא שומע שזה קרה בפנימיות האחרות? למה דווקא ב"הדסים" זה קרה?

אני בפירוש רואה בצד הניהולי אחריות מהעיקריים של מה שקרה ב"הדסים" ולמה זה קרה בשנה האחרונה ובשנתיים האחרונות? וזה לא קרה נגיד עשר שנים לפני? ארבעת ילדי גדלו ב"הדסים". אני מכיר את "הדסים" מספיק שנים, הוא היה מוסד מפואר. אגב, לא היו כאלה בעיות בפנימייה בעבר, מה קרה? נכון, העיתים השתנו, אבל מה קרה שעכשיו יש כאלה בעיות חמורות בפנימייה ואז לא היו כאלה בעיות. היו קצת אחרות אבל לא בהיקף כזה.

אני חושב שכדאי שהדיון הזה, ואנחנו השותפים ואני שותף מלא לטובה ולחיים זמורסקי, ולמנהל ההתיישבותי. אני שותף לכל דבר שנידרש. אני מבקש ששום דבר ממה שפה מתגלגל בדיון בלנסות ליפות את הדברים, או לנסות לראות אותם נורא נחמדים, שלא יגרום לנו שלא נסתכל להם בעיניים ונתמודד בהם בתכנית ההבראה. אני מאוד מבקש, כי אני שותף מרכזי ואני היום נלחם בהורים שמבוהלים מבית הספר "הדסים" ואני מקיים שיחות עם כל כך הרבה אנשים ובכל מעמד אני עומד על הבמה ואני אומר "הדסים" זה מוסד שלנו, הוא מוסד איכותי, יש לו הישגים מפוארים, והוא יהיה מוסד מעולה החל מהשנה הבאה, אבל אני לא אהיה שותף לתהליך שבו הפאזה תשתנה ותעבור לעשות את הדברים פתאום יפים ופתאום אנחנו לא ראינו את הבעיות. כן היו בעיות, ואתם יודעים מה רבותי? יש בעיות שלא מופיעים בדו"ח הזה ואני יודע אותם. אני יודע על דברים שלא מופיעים פה בדו"ח ואני מבקש, ואני מקבל את מה שאמרה חברת הכנסת גבריאלי, שצריכים להיות מאוזנים אבל האימרה של קדמן היא נכונה, את המים צריך לשפוך, חד וחלק. תשמרו את התינוק אבל את המים צריכים לשפוך ואני מבקש שהדברים יהיו בדיוק כמו שהם.

אני קצת נרגעתי אחרי הדברים האחרונים, כי זה היה נשמע לרגע כמו טקס של מועמדות להדלקת משואה.

זה לא מצחיק, אני חושבת שממש מגזימים, כל מי שאומר שמרגיש לא נוח עם הדיון, יש הגזמה חריפה בדברים שלהם מתחילתו של הדיון כשאני דיברתי ראשונה, אמרתי שאין התעלמות מהממצאים, הממצאים הם קשים. היכרנו בממצאים הקשים, אמרנו שאנחנו צריכים להיות עם הפנים קדימה, לא באנו להכפיש אף אחד.

לשם איזון, מחובתי כיוזמת הדיון, ציינתי גם את הדברים הטובים ושלא באנו להשחיר. מכאן ועד להרגיש לא נוח, כאילו אנחנו מהללים ומשבחים לשווא, טקס הדלקת משואות, זו הגזמה לדעתי.

את צודקת, אבל מי שהגיע לדיון אחרי הדברים שלך, אבל בדברים של התלמידה ושל ההורה הראשון שדיבר, היה רושם שבכלל הכל נהדר. אז יש פנים לכאן ולכאן.

אדוני היושב ראש, גם ויצ"ו מיד ידברו וגדולתם בזה שהם מודים שלא הכל נהדר אצלם במוסד.

תודה על ההערה, נכון שאני פספסתי את דבריה של חברת הכנסת גבריאלי אבל אני מניח ששלושת האנשים המכובדים שדיברו לפני היו כאן ואין להם בעיות שמיעה. אני לא התכוונתי לתקוף אף אחד, אני רק אומר שבכל זאת, את העלאת את הדו"ח. לא מביאים לכאן דיון כל כך רחב שמגיעים אליו כל כך הרבה חברי כנסת, רק בגלל שהדברים היו כל כך יפים.

מה שאני מנסה לומר, שנקודת כל הסיפור כאן, נכתב דו"ח באומץ לב ואמרו את זה, ולי לא חשוב כמה בית הספר היה נהדר. מי שהספיק להיות בחלק שבית הספר היה נהדר, אני אומר את זה כצד של ההורה, הרוויח. נקודת המוצא היא כשיש בעיה צריך להתמודד איתה, ונטיה של מערכות, בטח ובטח במערכות חינוך, אני אספר לכם סיפור, הילדה שלי עולה לכיתה א', והוזמנו ההורים לסיור, ובאופן טבעי עולות השאלות, לא רק השאלות של רמת הלימוד, היום עולות שאלות שחלקן מופיעות אצלכם בדו"ח ובאופן טבעי כיוון שגם אני פה חשוף לשאלות האלה יותר מאשר בדרך כלל, העלאתי מה בית הספר עושה על מנת, לא אמרתי שזה קיים בכלל, אבוי לי, אתה רואה איך המערכת מיד נכנסת למיגננה, זאת אומרת באופן כמעט אוטומטי, אין דבר כזה, אין בכלל אלימות, ואני אומר את זה כאן, זה החשש.

מה שאני מנסה לומר לכם שנקודת המוצא היא לשים את הקלפים על השולחן ואסור לפחד, כי הנזק שנגרם בסופו של ענין הוא הרבה יותר קשה לא רק לילדים שהם נקודת הקצה הכי חשובה מבחינתנו, לא רק להורים, גם לאלה שמנסים להסתיר. זאת אומרת, אלה שחושבים שככל שיסתירו אז לא ידעו ושום דבר לא יקרה, הם בסופו של ענין יוצאים ניזוקים, גם תדמיתית, גם ציבורית, גם במקום העבודה שלהם הרבה יותר אם הם היו מנסים להתמודד עם המציאות הבעייתית. רק בחשיפה אפשר להתמודד עם השאלות וכולנו אנשים בסופו של יום, אחרי כל ההוא הא הגדול החכמה היא להתמודד עם הבעיות של המערכת ולא להאשים אף אחד, כי יותר מזה שאתם כתבתם את הדו"ח, אף אחד מאיתנו לא יכל לכתוב את זה טוב יותר.

לכן אני ממליץ, גם לראש המועצה, וגם ליושב ראש ועד ההורים מאבן יהודה, אמרו בצורה ברורה שיתוף הורים. זאת אומרת, היום חלק מתפיסת העולם בכל מקום, הורים רוצים להרגיש שהם חלק מחינוך ילדיהם. זאת ועוד, זה גם סוג של שקט נפשי כי היום ההורים.

לסיום אני רוצה לומר לכם, יישר כח על העבודה, העבודה שלכם, זה המקום לומר את התודה בראש ובראשונה והחכמה היא לא על מה שהיה אלא על מה שיהיה, ואני הייתי מציע אדוני היושב ראש שזה לא רק יהיה מילים, שנקבע שבעוד שנה מהיום,

פחות, עוד שלושה חודשים אנחנו נבקר שם.

נבקר תמיד אדוני, הענין הוא שבעוד שנה שכבר יהיה את היכולת לקבל קנה מידה, האם דברים קרו בתוך המוסד הזה, בשנת לימודים אחת אפשר לקבל איזה קנה מידה, ונשמח לדעת שבאמת הדברים השתנו. זה בסך הכל לטובת כולם.

אני מציע כפי שכבר נאמר, לא להתמקד במה כן היה ומה לא היה. מה שהיה, זה מספיק גרוע. זה לא דברים חדשים, זה לא רק ב"הדסים" בכלל במערכת החינוך אנחנו עדים כמעט יום יום לכל מיני תופעות קשות של עבריינות, של כל מיני דברים, אלימות, הכל ואני לא חושב שיש מקרה חמור יותר, חמור פחות. כל מקרה במערכת החינוך שילד בסופו של דבר נחשף אליו ומגיע אליו זה כשל, זה דבר חמור ביותר.

אנחנו יודעים היום, שתלמידים היום בעידן המתירנות עם החשיפה לדברים שליליים ומשחיתים מה יעשה הילד ולא יחטא? וזה יום יום, אין יום שאנחנו לא רואים דברים חמורים שאנחנו מזדעזעים מחדש. מה שקורה פה שאני חושב עליו, זה הנושא של החינוך הפנימייתי.

אני הייתי אחראי על החינוך ההתיישבותי, ואני אומר לכם, שכל תלונה, כל תופעה שהיתה מגיעה היתה נבדקת ובצורה יסודית, והראיה, כמו שאמר קדמן, מי שיזם את כל ועדת הבדיקה זה החינוך ההתיישבותי, זה לא אף אחד אחר, זה לא התקשורת ולא אף אחד. זה החינוך ההתיישבותי שבדקו וויצ"ו והחליטו לבדוק את הנושא הזה ללא כחל וללא סרק, ולא לעשות שום הנחות כדי לפתור את הבעיה.

אני גם שמח שהוועדה המשותפת שהיא תלווה את כל הנושא הזה, היא כוללת גם את יחיאל שילה שאני כבר למעלה משלושים שנה מכיר אותו במערכת החינוך הפנימייתית, ועמוס עזאני שמי שלא יודע, אז הוא מכיר את השטח הפלילי לפני ולפנים,

אנחנו יודעים שהוא בא מהמשטרה.

לא סתם מהמשטרה, אני יודע שתמיד הוא היה מחפש אותם, את כל העבריינים למיניהם ויש לו גם גישה מאוד חיובית לבני נוער. לא תמיד הייתי שולח ילד למשטרה. אני הרבה פעמים התגוננתי ונאבקתי במשטרה כשהיה מדובר בתלמיד כדי לא להרוס אותו, אבל יש לו את הגישה החיובית.

אני רוצה לבוא ולומר משהו שלא נאמר פה, אולי אפילו ברמז נאמר, אבל לא נאמר, כשעליית הנוער עברה למשרד החינוך, משרד החינוך קלט את העליה וזה יחיאל שילה לא יכול להגיד, אני יש לי חסינות אני יכול להגיד את זה. כשעליית הנוער באה למשרד החינוך, היה להם יותר מפקחים, היו הרבה משרות פיקוח והמשרד קלט למערכת הכללית עשרות משרות של פיקוח ולא השאיר את זה בחינוך הפנימייתי.

רבותי, החינוך הפנימייתי זקוק יותר מהמערכת הרגילה לפיקוח. הילד הזה, זה הבית שלו, זה לא רק המוסד החינוכי שלו. זה הבית שלו, זה המבצר שלו, זה ההגנה שלו, שם הוא צריך להרגיש בטוח, שם הוא צריך להרגיש טוב, שם הוא צריך להיות שמח ואיך יכול להיות דבר כזה, במיוחד היום, אנחנו לא יכולים להגיד שהילדים היום, הילדים היו חשופים, ההיפך, צריכים תגבור, צריכים צוות יותר מתוגבר.

מר שילה כמה מפקחים יש לך היום?

מפקחים פנימייתיים עשרים.

וכמה היו לך לפני שנה?

140 פנימיות, עשרים על 140.

וזה מחולק בערך שווה? כלומר אחד על שבע פנימיות?

לא, קצת יותר. יש גם בעלי מקצוע בתוכם, יש אנשי ניהול לא כולם פיקוח.

סליחה, יש עשרים מפקחים במאה וארבעים פנימיות?

יש יותר, יש 168 פנימיות.

אז האם המשמעות היא שאדם אחד על שמונה פנימיות?

חלק מהפקחים הם גם בעלי מקצוע, הם ממלאים עוד תפקיד.

אז אתה אומר לי שזה עוד פחות?

נכון. בסקטור הדתי יש יותר פנימיות אז המפקחים שם על הרבה יותר פנימיות. יש שם אחד לשתיים עשרה, אחד לארבע עשרה.

כלומר החלוקה היא לא שווה?

נכון.

כמה מפקחים היו באגף שלך לפני שנה? אומר לנו חבר הכנסת נהרי שהופחתו.

ב- 96 עברה עליית הנוער היה מספר כפול.

בסך הכל אנחנו דורשים מהמערכת להתייעל. אני אומר התייעלות לכשעצמה היא דבר רצוי. אם המספר היה כפול אז צריך לשאול את השאלות הכיצד? איך אתה יכול להסתדר עם עשרים מפקחים על 160 מוסדות, כאשר הם גם עושים דברים נוספים, האם אתה לא מרגיש, איך אתה ישן בלילה? אתה לא מודאג? איך אני יודע מה קורה בכל מקום שאין לי כרגע עוד ארבע בעיות כמו "הדסים" שעוד לא שמעתי עליהם? זה לא יכול להיות?

אין מצב כזה שאנחנו לא יודעים מה שקורה, מכיוון שיש לנו מערכת בדיקות.

אבל ב"הדסים" לא ידעת עד שלב מסויים. אם ידעת איך הדברים הגיעו לאן שהגיעו?

כל הזמן ידענו. לא ידענו בצורה כל כך מקיפה את הבעיות.

בקיצור לא ידענו.

ידעתם ולא עשיתם?

עשינו. אני אמרתי יש מערכת פיקוח צמודה כל הזמן בתוך המקום. יש מקום שמבקרים אותו אחת לחודשיים, אחת לחודש וחצי, עד שלושה חודשים. אמרתי שהמפקחים עושים תהליכים של עבודה, זה לא מיד מגיע לקודקודים, קודם כל המפקחים מנסים לעשות עבודה. כשהם לא מצליחים, אז אמרתי, הגענו למסקנה להקים ועדה שהיא מקיפה את כל האנשים.

דבר השני זה הבטלה, זה האויב הכי גדול של האדם. שעות הפנאי, ברגע שמקצצים, ברגע שיש קיצוצים, ברגע שאתה לא משקיע בשעות הפנאי, מה יעשה הילד ולא יחטא? אם אתה לא תעסיק אותו, הוא יעסיק אותך, זה כלל בחינוך. אם אתה לא מעסיק את הילד הוא יעסיק אותך, הוא כבר יעשה לך שעות פנאי, הוא יעשה מה שהוא רוצה, הוא יתפרע, הוא יעשה מה שנוח לו.

דבר אחרון, אני חושב עכשיו ואומר, המשרד עושה את כל המאמצים כדי לסגור את החינוך ההתיישבותי, כדי לפזר. אני כשאני הייתי זה היה המזוזה שלא יפרקו אותו, ולא רצו לפרק אותו. אחרי שאני יצאתי התחילו בהליך והיה פה דיון לגבי פירוק של החינוך ההתיישבותי, יש לך יושב ראש ועדה, היה פה דיון. היום יש ועדת דוברת, אבל אני אומר לך, המטרה של הפירוק של החינוך ההתיישבותי היתה אחת ויחידה, כדי לחסוך במשאבים של משרד החינוך, זה אומר, לא מספיק שקיצצת במפקחים, היית הולך ומקצץ עוד יותר, היית מפזר את הפנימיות ללא כתובת, אפילו שהיית קורה לזה חינוך פנימייתי, אבל החינוך הפנימייתי הזה היה מיניאטורי, יותר קטן מאשר היום, ואחרי זה אומרים לך, לך תתמודד עם בעיות שהולכות וגדלות. הבעיות הולכות וגדלות ואנחנו והתקציבים הולכים וקטנים.

אני עבדתי עם אישתי, גידלנו שנים עשר ילדים שחלקם באו ממצוקה קשה, חלקם ממשפחות עם בעיות כאלה או אחרות. לקחנו את זה כאתגר וכשליחות. הגענו לפני חמש שנים ל"הדסים" וראינו תופעות מאוד מוזרות שהלכו והתעצמו עם החלפה של מנהל הפנימייה.

ראינו מדיניות של סאלח שבתי, לפני הופעה של מפקחים. רק אני מבקש, אני לא נכנס לנושא האישי שלי, כי הנושא האישי שלי יתברר גם בבית משפט ובעוד כמה מקומות כי אני נפגעתי, אני אחד הנפגעים העיקריים כתוצאה של מה שאני מספר עכשיו. אני הולך לדבר בגדול.

המפקחים היו מגיעים, היו מכניסים עציצים, מביאים את העציצים מתוך החממה, והיו יודעים אנשי "הדסים" שהעציצים הם מיועדים להגיע למקום, נגמר הביקור, העציצים חוזרים. אני חשבתי שמדובר בתופעה חמורה. זאת היתה תופעה אחת. אני קראתי את ועדת החקירה, מאחר וזמן שלי הוא קצר, לדעתי ועדת החקירה נגעה בשמונים אחוז מהבעיות, אבל יש עשרים אחוז מהבעיות שהם בעיות יותר קשות שהיא לא נגעה בהם.

כשאני ראיתי ביחד עם אישתי ועשינו לביתנו, וחשבנו מה אנחנו צריכים לעשות, האם אנחנו נשתוק? כי הכפר כולו דיבר לי לא איכפת, אני ההורים שלי גרים פה, אני הדודה שלי גרה פה, לי יש איזשהו עסק, אני לא מדבר, יש תרבות של שתיקה במקום ואמרו אדישות. ישבנו אישתי ואני ביחד עם חברים ואמרנו אסור פה לשתוק, צריך להביע.

יושבים פה אנשים, יושבים פה מפקחים, יושבים פה מנהלים, יושבים פה מנהלי ויצ"ו, לא היה אחד שלא נכנסנו אליו דפקנו בדלת ואמרנו אדוני יש בעיה ב"הדסים".

על איזה תקופה אתה מדבר?

אני מדבר על כל התקופה של חנה אשכנזי. אני במשך שנתיים וחצי דופק בדלתות ומתחנן רבותי תשמעו. ביקשתי, אמרתי, רבותי יש פה בעיה. אומרים לי תשמע, אנחנו מודעים לבעיה אנחנו נפתור אותה.

כתבתי מכתב למר יחיאל שילה שאני מבקש להופיע בוועדה. בזמן שאני כותב את המכתב, התחלנו לסבול מפגיעות ונדליזם נוראיות למכוניות שלנו, לא רק זה, פגעו באישתי בתוך אבן יהודה, פיזית, זאת אומרת, באו אליה שני גברים שאני לא יודע מי שלח אותם, אבל הענין מתברר. נחקרים עוד דברים במחלקה לחקירות שוטרים, הסיפור הזה לא ייגמר כל כך מהר כמו שאתם חושבים.

אני קורא כשדנה הוועדה ואני עומד ללכת להופיע בוועדה אני מקבל מודעה בעיתונים, רבותי זאת מודעה שהתפרסמה בכל המקומונים, בעשרות אלפי שקלים אם לא יותר, מפורסם באותה תקופה של הוועדה, שימו לב, מדור פרסומי, עסקים מפרסמים וגם ויצ"ו מפרסם, מפרסמים שמה שהכל טוב.

עכשיו, מה מפרסמים בגילוי דעת? קודם כל די לשקרים על כפר הילדים. מפרסמים את זה באינטרנט, מפרסמים את זה בכל מקום, וכותבים, יש בכפר גורמים חתרניים, מפחידים את המדריכים לא לדבר בוועדה ואומרים אנחנו נטפל בהם, לא רק זה, הם עוד אומרים אנחנו יזמנו את הוועדה והוועדה תזים את כל מה שנאמר.

אני רוצה שניה לדבר מה מרגיש ילד כי אני גידלתי ילדים חמש שנים.

אז למה לא הלכת לוועדה?

אני אגיד לך בדיוק למה לא הלכתי. כשאני ראיתי די לשקרים והתחילו להאשים באופן אישי שאני הגורם החתרני, ולא רק זה, אנחנו בסופו של דבר דאגו להוציא אותנו מהכפר, ואנחנו בכל אנשים,

זה לא הפורום, אתה לא ידעת שהוועדה היא של משרד החינוך והתרבות?

אני בוועדה העברתי להם את רוב החומר. כל החומר היה מונח בפניהם בצורה כזו או אחרת. זאת אומרת הם קיבלו נתונים. מה שקרה, בכל אותה תקופה הם אמרו אנחנו נוציא את מיכל ואורי, תבינו, אנחנו היינו מצטיינים שם. אנחנו היינו בכנס ויצ"ו העולמי, לקחו אותי שאני יעמוד וידבר בפני כולם שהכל בסדר, וחשבתי שזה מקנה לנו את הזכות לתת לאנשים לשמוע מה קורה שם, אבל מהרגע שהשמענו, הם עשו רק דבר אחד, להוציא אותנו ולא רק להוציא, להשתמש בפסיכולוגים, להשתמש בכל מיני אנשים להכפיש את שמינו והיום אני בכלל שומע סיפורים חדשים.

אבל למה לוועדה לא באת?

אני אגיד לך בדיוק למה לא באתי, כי כבר יצא הדו"ח.

סליחה אנחנו חיכינו לו בכפר והוא לא הגיע.

שמעתי עכשיו, בערך שש פעמים אמרתם שלושתיכם שהוא לא הגיע, הוא אומר אני מוכן לבוא. היות וכבר הסכמתם לשמוע גם את נציגי ההורים,

אני מוכן לשמוע אותו, אין בעיה.

תשמע אותו, מר ארזי השגת עכשיו דבר חשוב, הוועדה תשמע אותך. היא תשלים את עבודתך, היא תשמע את נציגי ההורים, היא תשמע אותך, אוי מישהו נוסף.

שמעתי את כל הדוברים. יש כאלה שהביעו אהדה, יש כאלה שהביעו משהו אנטי, אני רק שואל שאלה אחת פשוטה, הקימו ועדה, האם שאלו מי צריך עוד להיות בוועדה הזאת? הזכירו פה גם את הנושא של ההורים, איפה המורים? המורים הם אלה שעובדים בשטח. אם ועדה פנימית, גם המורים שותפים.

המורים הם גוף שעובד שמה ועושה עבודת קודש, יש רק דבר אחד שהתעלמו ומתעלמים גם היום מהרבה עובדות שהמורים בעצמם התריעו במקום.

יש פה מורה, אולי כדאי שנשמע את המורה.

יש פה גם נציג של ועד מורים.

הוא מורה במקום, אז תודה. אדוני אתה רוצה לדבר?

היו מספר בעיות בשנה האחרונה, הם החריפו באמת בהשוואה לשנים עברו. אני מקבל בברכה את ההמלצות ששמענו בדבר תגבור ובדבר נתינת משאבי יתר לטובת המוסד. אני מרגיש שככל שהשנים חלפו אנחנו הרגשנו קיצוצים וקיצוצים ולא קיבלנו מענה הולם לאוכלוסיה החלשה הנמצאת בבית הספר, פשוט לא קיבלנו אותה, ולכן לא פלא שאותן אוכלוסיות חלשות הגיעו לאן שהגיעו.

אנחנו רוצים בטובת המקום, אנחנו מבינים שאם הדבר לא ישופר כפי שאמר פה חבר הכנסת כבל, ההורים ידירו את רגליהם בבית הספר. זה מקום העבודה שלנו, אנחנו מבינים שאם לא יבוא השיפור שכאן כולם הסכימו לגביו, המצב לא יהיה טוב, אנחנו חייבים שאתם תחזקו את המוסד הזה, חייבים.

אני מבקש רק שתי הערות. אם מישהו חושב מאלה שיושבים בחדר שאנחנו נהנים מהסיטואציה אז הוא טועה. אנחנו לוקחים אחריות ואם תשימו לב בוועדה ביקשתי שלא יהיה שום נציג ויצ"ו אלא שזו תהיה ועדה טהורה של משרד החינוך, ואנחנו קראנו בחרדת קודש את חלק מהדברים שנכתבו בדו"ח ואנחנו מתכוונים להיענות לאתגר ולהחזיר את "הדסים" למה שהיא היתה קודם לכן.

בתשובה למה שהעלתה חברת הכנסת גבריאלי, כן יש בכפר, בעיקר בפנימייה, מסגרות ייחודיות שלפי עניות דעתנו, אכן יכולות לתת תשובה הולמת לצרכי הילדים שבאים מחתכים סוציו אקונומיים בעייתיים ורק כדי שתבינו כמה אנחנו מייחסים חשיבות, מלבדי ומלבד יחיאל בצוות ההיגוי יש שני יועצים אסטרטגיים, שאחד מהם סגן מנהל כללי של משרד החינוך לשעבר, איציק כהן, עורך דין ובוגר הכפר שמאוד חשוב לו להחזיר עטרה ליושנה, עורך דין נחום פיינברג שאני מניח שחלקכם מכירים. ממנו תלמד כמה שאנחנו רציניים בגישה שלנו.

בעקבות מה ששמעתי כאן אני חושב שצריכים להביא גם נציג הורים ונציג מורים למרות שזה לא כתוב בנייר שלנו, ולא התעלמתי משום דבר. ישנם כאלה שחושבים, כל דבר שנאמר שמענו, וניסינו לבדוק ולא תמיד זה הולך בקצב שאחרים רוצים.

רבותי אנחנו עוד לא סיימנו. בגלל מגבלה של זמן לא יכולנו לשמוע את כל הרוצים לדבר, גם משום שחלק מהדוברים דיברו קצת יותר מזמנם. אז חברת הכנסת גבריאלי שהיא יוזמת הדיון.

קודם כל אני רוצה להמשיך את דברי הקודמים, אני ממש מצרה על העובדה שאתה מר קדמן ויושב ראש מועצה באבן יהודה, ויכול להיות שעוד כמה מהנוכחים כאן קיבלו איזשהי הרגשה לא נוחה, אבל אני הצגתי לטעמי תמונה מאוזנת. מה לעשות שיצאתי בקריאה שלא ניגרר למשפט שדה ואחרים נגררו בדיוק לכיוון ההפוך.

אני כן חושבת שראוי לומר שאם ויצ"ו או המועצה לשלום הילד, או הנהלת הכפר, או הנהלת בית ספר, או ההורים או המורים, לא משנה מי, אם עשו משהו בסדר והיום אנחנו דנים בדברים הלא בסדר, זה בסדר להזכיר את זה ושמירת האיזון היתה צריכה להיות בשני הכיוונים.

אני בהחלט חושבת שהדיון הזה היה במקומו, אני חושבת שהוא חשוב. הוועדה כך שמענו מיחיאל, לא יודעת אם בהרכבה המקורי, היא תמשיך, היא תשמע את ההורים, היא תשמע את מר ארזי. אולי כדי לקבל תמונה טובה יותר, ושוב, לא מתוך כוונה להזיק, אלא מתוך כוונה ללמוד על הדברים כדי לדעת מה צריך לעשות, אולי גם לשמוע. אני לא יודעת אם שמעתם או לא, את ראש מועצת אבן יהודה שיש דברים שליליים שקיימים בכפר ולטענתו בכלל לא נכללו בדו"ח, אולי כדאי לשמוע אותו. אולי כדאי לשמוע את מר ארזי, מר ארזי לא נקבתי בשמך כשדיברתי על השיחה שהיתה לנו ועל הטענות שהעלאת שהם בהחלט קשות, אבל חלק מהדברים הם לא לדיון הזה אלא לטיפול משטרתי.

בכל אופן, אני חושבת שמיד היושב ראש יקריא את הודעת הסיכום. אני בהחלט חושבת שמעבר לעובדה שהוועדה צריכה להמשיך ולשמוע עוד מספר גורמים, "הדסים" כבר יכולים להתחיל ביישום ההמלצות או חלקן. אני חושבת שבין תחילת היישום לבין הביקור של הוועדה לצורך מעקב, אולי יש מקום לקבל איזשהו דו"ח יישום של איזשהו גורם במשרד החינוך או בוועדת החינוך, שתהא יכולת לפקח על הדברים לפני שהם מונחלים בתוך "הדסים".

אני למשל עם המורה ששוחחתי אתמול, הוא סיפר לי על איזשהו ניסוי שכבר אושר, ודווקא עכשיו כשרוצים ללכת עם הפנים קדימה ולשפר את רמת המשמעת, את דרכי ההתנהגות, את הערכים, את כל הפן ההתנהגותי אצל התלמידים, כי אגב, לגבי הפן הלימודי מעבר לתלמידים שלא מגיעים והם בכלל תחת חוק חינוך חובה וזה חמור בפני עצמו, אבל מבחינה לימודית ההישגים שם הם די בסדר ויותר מזה. אני מדברת על כל תלמידי בית הספר, אני לא עושה אבחנה בין תלמידי הפנימייה.

בכל מקרה, אולי הוועדה תיתן את דעתה, או מי שהחליט פתאום על ביטול הניסוי לאחר שהוא אושר, אולי כדאי, לא כדאי, חייבים גם את זה להעלות כי עד כמה שאני הצלחתי ללמוד על הניסוי, הוא מאוד חיוני ל"הדסים".

רבותי אני מקריא את הצעות הסיכום שאני מבקש מחברי להסכים להם.

1. ועדת החינוך והתרבות תמהה כיצד הגיעו דברים בכפר הנוער "הדסים" למצב מדאיג שחייב התערבות משרד החינוך והתרבות, הנהלת ויצ"ו העולמית, הרשויות המקומיות ואחרים.

2. הוועדה התרשמה כי ועדת הבדיקה שמינה משרד החינוך והתרבות, אמנם עשתה עבודה יסודית, אולם תמהה על כי חברי הוועדה לא היו בקשר עם הורים וועד ההורים. הוועדה רשמה בפניה את הודעת מר יחיאל שילה, כי הוועדה תשלים עבודתה ותשמע אנשים נוספים שירצו להופיע בפניה.

3. הוועדה התרשמה, כי אמנם נעשה לאחרונה מאמץ לשפר את המצב בכפר הנוער, לרבות בפנימיה ובבית הספר והדברים כבר נראים במקום. הוועדה סבורה כי יש לסייע לכפר ולעושים במלאכה כדי להחזיר ב"הדסים" עטרה ליושנה.

4. ועדת החינוך והתרבות, מבקשת ממשרד החינוך לדווח לה עד סוף חודש אוגוסט, על השלמת דו"ח הבדיקה ועל הפעולות שנעשו לתיקון המצב ב"הדסים". סמוך לאחר תחילת שנת הלימודים, תבקר הוועדה, אנחנו, בכפר הנוער "הדסים" להתרשם במו עיניה, כיצד נלמדו הלקחים ויושמו המסקנות.

הערה אחת קטנה נדמה לי בסעיף השני, אתה מציין לגבי ועדת הבדיקה שעשתה עבודה יסודית. לטעמי היא עשתה עבודה נאמנה, לא יסודית, כי אילו העבודה היתה יסודית, היו שומעים את כל הגורמים.

יש לי רק הערה, שתהיה תכנית איך הם פותרים, מתגברים על הבעיות האלה.

זה הדו"ח שביקשנו עד סוף חודש אוגוסט. ביקשנו לקבל מהם דיווח.

לא דיווח, שיביאו לנו איך הם מתגברים על הבעיות הללו.

תקשיב מה הם עושים, אנחנו רוצים לראות איך מיישמים אותם.

שידווחו לנו על השלמת דו"ח הבדיקה ועל הפעולות שכבר נעשו לתיקון המצב, ואחר כך גם נבוא לראות.

אתה לא מסכים? את מסכימה?

כן.

אנחנו מאשרים את ההחלטות: 2 - בעד
1 - נגד

תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10