סיור ועדת החינוך והתרבות בבית ספר שבח מופת בתל-אביב
19
ועדת החינוך והתרבות
20.6.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 258
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום ראשון א' בתמוז התשס"ד (20 ביוני 2004), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 20/06/2004
פרוטוקול
סדר היום
סיור ועדת החינוך והתרבות בבית ספר שבח מופת בתל-אביב
מוזמנים
¶
חבר הכנסת יורי שטרן יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת
ד"ר אבי בנבנישתי מנהל בית הספר שבח מופת
ד"ר דב אורבך מנהל בית הספר עירוני ה'
אירית בר סלע יועצת בכירה במחוז תל-אביב, משרד החינוך
פרידברג אלכס מפקח קליטת עליה מחוז תל-אביב, משרד החינוך
גילה קלדרון מנהלת המחלקה לחינוך על יסודי, עיריית תל-אביב-יפו
אהרון איסרס חבר מועצה בעיריית חולון
שרון אביגד חברת מועצה, עיריית חולון
מוזגנוב יעקב יו"ר עמותת מ.פ.ת.
מאיה בן ציון יו"ר ועד הורים, שבח מופת
אוקסנה סטופלמן חברת ועד הורים, שבח מופת
לאון קוגל חבר ועד הורים, שבח מופת
ישראל זינגר יועץ ועדת החינוך והתרבות
היו"ר אילן שלגי
¶
שלום לכולם, אנחנו שוב בבית הספר שבח מופת, ודנים בענייני בית הספר שבח מופת בפעם השלישית, תוך כעשרה חודשים. נזעקנו לכאן משום שהצטערנו לשמוע שהבעיות והתקלות שהיו בתחילת שנת הלימודים המסתיימת עומדות לחזור על עצמן, וכמה מהרשויות המקומיות עדיין מקשות על תלמידים תושבי העיר לצאת מתחום העיר כדי ללמוד בבית הספר שבח מופת.
לא אפרט כרגע את הקושי, רק אבקש להביע תמיהה, שהבעיה לא נפתרה והנושא חוזר על עצמו, בעיקר מול עיריית חולון. אמנם הזמנו לכאן את נציגי עיריית חולון, אבל באו לכאן שני חברי מועצת העיר חולון, משום שהם חברים שלי והצעתי להם לבוא. הם מייצגים את תושבי חולון, אבל אינני רואה את ראש העיר או נציג שלו כאן. אני שומע שיש גם קשיים מול עיריית ראשון לציון.
אני מבין, מנתונים שקבלתי, שעיקר הקושי הוא עיריית חולון ועיריית ראשון לציון, אבל אתם תפרטו. במיוחד מדאיג אותי הנושא מול עיריית חולון, משום שאתה היה הקושי בשנה שעברה. אז היה מצב שהעירייה ממש התעמרה בתלמידים, שחודשיים או יותר ישבו בבית, ואז נזעקנו לכאן והצלחנו, בעזרה של משרד החינוך והתרבות, להתגבר ולפתור את הבעיה, אבל מסתבר שזה היה פתרון אד הוק, רק לאותה שנה ולאותם 28 תלמידים, ועכשיו הקושי חוזר על עצמו.
יש לנו טענות קשות מאוד למשרד החינוך והתרבות, משום שיש דוח ועדת גנית ויינשטיין, ויש הסכמה שלבית הספר הזה צריך לסייע לקלוט תלמידים, גם מהרשויות השכנות. אקריא פה שתיים מתוך חמש החלטות שהוועדה הזאת קבלה ב-21 באוקטובר. זה היה כאשר ביקרנו כאן בפעם הקודמת.
"ועדת החינוך והתרבות מביעה פליאה רבה על מצב שנוצר לפי תלמידים מהעיר חולון אינם לומדים זה קרוב לחודשיים. הוועדה רואה את משרד החינוך כגורם האחראי למנוע מציאות כזאת. פתרון הבעיה לא צריך להיות מובל על ידי הכנסת, אלא על ידי הרשות המבצעת. הוועדה סבורה כי עיריית חולון נהגה כלפי כ-30 התלמידים בהם מדובר והוריהם באופן מתעמר, סירבה לדבר עם חלק מההורים, לא הנחתה אותם באשר לזכויותיהם ואופן הטיפול, ויצרה מצב שמאז תחילת שנת הלימודים נותרו התלמידים ללא מסגרת. הוועדה קוראת - זה מופנה אליכם, אנשי משרד החינוך – למשרד החינוך לגרום לכך שעיריית חולון, ורשויות מקומיות אחרות, תחויבנה להדריך את תושביהן, ולהסביר להורי תלמידים את זכויותיהם, והליכי הטיפול באשר לרישום לבתי ספר בתוך הישוב ומחוצה לו."
אלה הדברים שאני רוצה לומר בפתיחת הדיון, ואני מבקש מחברי יורי שטרן, שהיה אתנו למרות שהוא לא חבר הוועדה, אבל היה מאוד מעורב ומאוד סייע גם בשלב הקודם.
יורי שטרן
¶
אני מודה ליו"ר ועדת החינוך, שלמרות לוח הזמנים הצפוף שלו הכניס את הנושא הזה, הקדים את הדיון בו, כי מדובר במצב מאוד מרגיז. אני חושב שגם אנחנו לא עשינו את שלנו, כי אחרי הישיבות בנושא שבח מופת לפני כשנה, חשבנו שצריכים לתקן משהו באופן יסודי בתקנות או בנהלים של משרד החינוך, וכנראה הייתה הרגשה שהדברים נפתרו, ולכן לא ראינו צורך לחזור אליהם.
אבל עובדה שהיא שהשנה, לא רק עיריית חולון, אלא עיריות נוספות, מטילות את אותם האיסורים והמגבלות. יותר מזה, לפי החומר שקבלתי מוועד ההורים, יש גם אסמכתאות לכך, בכל מיני התכתבויות עם משרד החינוך. מצד אחד, משרד החינוך כביכול קבע כלל שבתי ספר על אזוריים יהיו מסוגלים לקלוט ילדים מהרשויות השונות, וצריכה להיות סיבה אישית ספציפית, ונסיבות מיוחדות שיכולות להצדיק איסור של רשות זו או אחרת תטיל על תלמידים מבחינת הרישום לבית הספר העל-אזורי. בפועל זה הפוך, אנחנו רואים שיש איסורים גורפים, ואין שום הבהרה מצדו של משרד החינוך, שנותן הנחייה ברורה, ולא יפטור את עצמו, כמשרד. אם קבעו שמעמד בית הספר מאפשר קליטת תלמידים מאזורי רישום שונים, זה צריך להיות מעמד מוגן. לא יכול להיות שיש פה בלבול, ערפול, ויכולת לפרש לכל כיוון כמעט.
לכן חזרנו, במידה מסוימת, לנקודת האפס, גם בקרב מול כל רשות, וגם הסיכומים שלא הושגו והבהרות שלא קבלנו ממשרד החינוך כדי שהמצבים האלה לא יחזרו כל פעם מחדש. בית ספר שבח מופת הוא רק אחד מכמה שיש להם את הבעיות האלה. בית ספר מופת בירושלים קולט מאזורי רישום בתוך ירושלים, ופתאום אוסרים עליו לקלוט תלמידים מאזורים מסוימים, וכך אני מאמין שיש עוד שורה שלמה של בתי ספר, שלא פנו אליי לפחות, אבל לא יכול להיות שאלה בעיות כל כך לוקליות. כנראה שמשהו - - -
יורי שטרן
¶
זאת אומרת שיש משהו יסודי. היות שהוועדה שלך דנה באופן שיטתי ברפורמות שצריך לחולל במערכת החינוך בשביל לעצור את ההתדרדרות, ולהגיע שוב לרמה טובה של לימודים, אז אחת הדרכים זו תחרות כזאת, שנותנות לבתי הספר היותר מצטיינים גם להיות יותר פופולריים, יותר מבוקשים, וזה יוצר יותר לחצים בשאר הנקודות במערכת. אם אנחנו מאפשרים לבטל את התחרות הזאת, אז ההתדרדרות תימשך, ולא נוכל לצאת מזה.
יש פה בית ספר שהוכיח את עצמו, לכן ההורים רוצים לשלוח אליו את הילדים והילדים רוצים ללמוד בו. אם זה מה שקורה, אז יש לחץ על הרשויות, והן צריכות לחשוב מה עליהן לעשות בתחום שלהן. אם אין את הלחצים האלה, וכל אחד פשוט יכול להפוך את הילדים בעירו לצמיתים של אזור הרישום, איזה תמריץ יש לו להשקיע בכלל בשיפור המערכת? יש לו captive audience, אף אחד לא יברח, וסיימנו את הסיפור ואין שום תמורה לאלה שטובים יותר, כי המערכת לא נותנת לתנאי שוק לפעול פה. השוק, במקרה הזה, הוא חיובי.
לכן, אני חושב שאנחנו, בעיקר אתה כיו"ר ועדת החינוך, צריכים לטפל בזה בצורה יסודית. זה מנוגד לכל מה שאנחנו רוצי ם שיהיה במערכת החינוך, וגם לרוח המלצות ועדת דברת, דם שם מבטלים את השיטות הפיאודליות האלה.
היו"ר אילן שלגי
¶
תודה. אחד הדברים שאמרת בסוף דבריך, שזה גם הכיוון של ועדת דברת. היא מדברת על פתיחה מבוקרת של אזורי רישום - - -
יורי שטרן
¶
מצד אחד אותו משרד נותן אור ירוק, מאמץ את ההמלצות, דוחף, רוצה לקבל תמיכה בכנסת. מצד שני, ברמה אחרת, הכל זז הפוך.
היו"ר אילן שלגי
¶
דוח דברת גם אומר שהבחירה לא תהיה בידי בית הספר, בית הספר לא יוכל למיין, ההורים יוכלו לבחור. זה המצב פה, אתם לא ממיינים, כל מי שנרשם - אתם תקבלו אותו. בואו נשמע ממנהל בית הספר ומוועד ההורים מה המצב העובדתי היום, כדי שנקרא את התמונה יותר לפרטיה. אחר כך נשמע את העירייה, את משרד החינוך, וכל מי שירצה.
אבי בנבנישתי
¶
לאון יציג את המצב העובדתי, אבל אני רוצה להגיד משהו לגבי ועדת דברת ומערכת החינוך בכלל. ועדת דברת קמה בתחושה של ביקורת ציבורית מאוד נוקבת על הישגי מערכת החינוך. אנחנו רואים מספר דברים שמשרד החינוך והמדינה היו צריכים להוקיר ולהעריך, ושיהוו גם מודל. אני מדבר על הישגים בתחום מדעים, מעורבות ברוכה של הורים, שהם לא מרקע חברתי מבוסס. ההורים מוכנים לעשות כל מאמץ, משפחות חד-הוריות שמוכנות לעשות כל מאמץ כלכלי, פיזי ופסיכולוגי כדי שהילדים שלהם ילמדו במקום, שנראה להם שיוכל לקדם אותם בחברה הישראלית.
רק לפני שבוע בית הספר קיבל את פרס מורשת ישראל של משרד החינוך, על ידי מנכ"לית משרד החינוך.
אבי בנבנישתי
¶
נכון, ופרס המורשת מדבר על חיבור התלמידים לארץ, להוויה הישראלית, לתרבות הישראלית, הרבה מאוד ערכים שמשרד החינוך מעלה על נס. במקום לתמוך בכוחות האלה, להראות את זה כדוגמה וכמודל לחיקוי בבתי ספר אחרים, מכריחים את המערכת להתעסק שנה אחרי שנה בדברים שגוזלים אנרגיה, מאמץ, ופשוט לא מכבדים את המקצוע שלנו.
אם אני צריך להסביר להורה למה ברשות מסוימת לא מתייחסים אליו בכבוד, ומנפנפים אותו כאילו היה אוויר - והוא רוצה דבר פשוט, שהילד שלו ילמד במקום ראוי מבחינתו - אנחנו פשוט גורמים נזק למערכת החינוך, ולכל הדברים היפים שאנחנו רוצים לקדם במערכת הזאת. לאון יציג את תמונת המצב, מה קורה היום.
לאון קוגל
¶
אני יכול להתחיל מחדשות טובות. יש לכל עיר ועיר מערכת חינוך מצוינת, שאין יותר טובה ממנה, ואין מה לחפש משהו יותר טוב. זה מה שאנחנו שומעים כל פעם שאנחנו באים לעירייה כדי לקבל אישור לימודי חוץ. לא רק שאומרים לנו את זה, כותבים את זה וחותמים על כך. יש ערים ששם לא מספרים סיפורים, פשוט נותנים אישור לימודי חוץ. בכפר סבא, רעננה, הרצליה - - -
אבי בנבנישתי
¶
הפרופורציה בבית הספר היא בדרך כלל 70% מהתלמידים מחוץ לתל-אביב, ו-30% הם תושבי תל-אביב.
אבי בנבנישתי
¶
לא, רוב התלמידים שלנו הם תלמידים שיש להם איזשהו רקע מברית המועצות. אני כבר לא אומר עולים מפני שזה מצחיק, רוב הילדים הם כבר ילידי הארץ או שהגיעו בגיל כל כך צעיר והתחנכו במערכת החינוך הישראלית. לצערי הרב, העלייה נמצאת בשפל, כך שמספר העולים הולך וקטן. מספר הותיקים, צברים, שאין להם קשר לברית המועצות, לצערי הרב הוא לא מספיק גדול. אבל יושב כאן דב אורבך, שינהל את בית הספר מהשנה הבאה, הוא מנהל מוכשר, והוא יצליח לשנות את התמונה הזאת, אני מקווה.
לאון קוגל
¶
מרמת גן קיבלו אישור אחד , אבל יש שם בסך הכל שלושה תלמידים שכבר נרשמו. מחולון, שמעתי היום שהגיע אישור ראשון.
לאון קוגל
¶
מ30, ומראשון מדובר על קבוצה של 50 תלמידים. ההרשמה עוד לא נסגרה, יש לנו הערכות, ולפי ההערכות האלה יהיו לנו 120 תלמידים מחוץ לגדר, אם לא נפתור את הבעיה.
היו"ר אילן שלגי
¶
אני זוכר שבשנה שעברה, אחת הטענות כלפי עיריית חולון הייתה שלא מדריכים את התלמיד או את הוריו. לא אומרים לו שהוא יכול להגיש בקשה בכתב, ידונו בה, ואם יסרבו לו יוכל להגיש ערעור למשרד החינוך. פשוט אמרו להם: לא נותנים אישור, תלכו הביתה. האם השנה זה השתנה?
מאיה בן ציון
¶
זה יותר גרוע. הנחינו את ההורים, אין אפשרות להגיש בקשה לאישור לימודי חוץ בכתב, זה גם נוהל מוזר.
מאיה בן ציון
¶
כן, אז אנחנו מלמדים את ההורים מה לכתוב, ההורים שלנו הם עולים חדשים. הם מגישים בקשה, אז לא רוצים לתת להם חותמת "נתקבל". זו סיפור של אחת האימהות, מראשון לציון. הפקידה כתבה: "התקבל ב-15.7, אפילו לא חתמה את שמה, ביקשנו מההורים לרשום את ייסוריהם ותלאותיהם. היא הייתה כמה פעמים, אמרו לה לפנות למנהלת מחוז המרכז, דפנה לב, היא יכולה לכתוב תשובה, אם היא מסכימה – מתחייבים להעביר. מי שענתה לה את זה, זו המזכירה של עליזה סלומונוביץ, מנהלת המחלקה לחינוך על-יסודי.
אני פניתי לדפנה לב, אז הפנו אותי למפקחת המחוזית, ודברתי עם העוזרת של המפקחת המחוזית ששמה בוקי. היא אומרת לי: מה פתאום, על-אזורי זה בתל-אביב, ואנחנו שייכים למחוז המרכז. ביקשתי ממנה לבדוק את החוק, היא חזרה אליי אחרי שלושה ימים ואמרה שהיא דברה עם המפקחת, ואני צודקת. ההורים צריכים להגיש אישור ולבקש בקשה.
זאת אומרת, כשהורה כבר ניגש, בלי שהלכתי ועשיתי עבודת שטח קודם, אז זורקים אותו מכל המדרגות.
מאיה בן ציון
¶
אותו דבר, המקרה הזה פשוט הגיע היום, אז רשמתי אותו. בחולון הורים ניגשו, והתשובה הייתה: לא תקבלו. לא נתנו להם תשובה בכתב, ואם נתנו כבר תשובה בכתב - - -
מאיה בן ציון
¶
אבל התשובות לא בהתאם לתקנות ועדת גנית ויינשטיין, הן לא לפי הכללים. ועדת ויינשטיין מדברת במפורש על שלוש סיבות לסירוב. היום הסתיימה פה שנת הלימודים, אם הייתם בבוקר את הילדים שמביאים למורים פרחים - - -
מאיה בן ציון
¶
יש לא רחוק מפה בית ספר, אורט סינגלובסקי, חצי מהתלמידים שם הם עולים חדשים. הם לא מביאים פרחים. זה לגבי אינטגרציה.
לאון קוגל
¶
למה לא נותנים את האישורים, כי בערים רבות לא נתנו אישורים גם קודם. אם עירייה נותנת אישור ללימודי חוץ, היא רואה בזה מן הפללה עצמית, שהיא לכאורה לא יכולה לתת את המענה לילד, ואז היא חוששת שיבואו אליה ויבקשו להשתתף בהוצאות. זה מה שאותם אנשים אומרים לנו, באותם חדרים ולשכות, אחרי שמפסיקים לדקלם. יש לנו עדויות כתובות על כך, ואני יכול לספק כאלה.
אבי בנבנישתי
¶
הסיפור מאוד פשוט. לדעתי משרד החינוך יכול היה לפתור את הבעיה הזאת בכמה משפטים פשוטים, להסביר לראשי הרשויות מה זה שבח מופת, מה הם מצפים לעשות. לא עשו את זה, לא ראיתי שום מסמך על זה, הבלגן חוגג שם. חלק יודעים, חלק לא יודעים, חלק לא רוצים לדעת, וזה כל הסיפור.
אירית בר סלע
¶
שמעתי מהאנשים שיושבים סביב השולחן, אני רוצה להתייחס לאמירות של היו"ר ושל דוקטור בנבנישתי. אורלי פרומן, מנהלת מחוז תל-אביב, מוכנה בכל רשות שבה יש קושי, להידבר ישירות עם ראש הרשות בנושא הזה, מיידית. הבקשות צריכות להיות מופנות לרשות המקומית - כי זה הנוהל של רישום תלמידים - ואת הסירוב יש לבקש בכתב מן הרשות המקומית, ולהגיש את הערעור לאורלי פרומן, שתטפל בכל עניין לגופו ומיידית. צריך לעשות את זה מהר ככל שניתן.
אחד הקשיים המרכזיים שלנו, שבחוזר מנכ"ל בית-הספר מוגדר כבית ספר על-אזורי, אבל הוא לא מוגדר כבית ספר על-אזורי ארצי, חסרה המילה הזאת כדי שתעשה תפנית מאוד משמעותית.
אירית בר סלע
¶
בעניין הזה אני הולכת לפעול מיידית, להעביר את הדברים האלה. אני חושבת שמן הדברים שנאמרים מסביב לשולחן, המושג הזה חסר כדי לעשות סדר.
היו"ר אילן שלגי
¶
אבל גם בשנה שעברה, באוקטובר, היה פה המפקח שמואל גרוס, ועוד אדם ממשרד החינוך והתרבות, והם אמרו אותו דבר. לכן גם בהחלטה שלנו קראנו למשרד לתת לזה פתרון. את עכשיו מבטיחה שתביאו לפתרון.
אירית בר סלע
¶
זה דבר אחד, והדבר המיידי שאנחנו הולכים לעשות זה את הדיבור מול הרשויות. רשמתי לעצמי את הרשויות שבהן יש קושי, ומנהלת המחוז תדבר ישירות עם כל רשות שיש בה קושי.
אירית בר סלע
¶
אז בדיוק את הרישום הזה, איפה נמצאת הבעיה, רשמתי לעצמי מהדברים שנאמרו. אם יש משהו יותר מדויק, אני בוודאי אעביר את זה הלאה, שמנהלת המחוז מוכנה לטפל מול ראש הרשות בכל אחד מהמקומות שיש קושי, וגם לטפל בכל פניה של ערעור, כאשר הערעור יוגש למנהלת המחוז מיידית, עם הסירוב המנומק הכתוב. אני פונה לחבריי ברשויות השונות לתת את הנימוק בכתב, בצורה שמכבדת את האנשים, כי לא יעלה על הדעת שרשות תחזיק בתלמידים.
היו"ר אילן שלגי
¶
למרות שהמצב לא טוב, הוא פחות גרוע מאשר היה כאשר היינו פה בפעם הקודמת. ראשית, משום שאנחנו ביוני ולא באוקטובר, שנית משום שאני רואה פה נכונות ופתיחות מצד משרד החינוך, ואני שבחולון בכל זאת מקבלים את הבקשות בכתב, ונותנים סירוב שאפשר לערער עליו.
יורי שטרן
¶
יש פה פעולה שצריכים לנקוט בה ברמה ארצית. אל"ף, גם בחוזר של משרד החינוך מופיעה רשימה שלא מחייבת, של סיבות שבגללן אפשר לסרב לילד. אבל את הרשימה הזאת אף אחד לא מכיר, וגם אלה שמכירים לא כל כך מתייחסים אליה. החוזר של משרד החינוך חייב להישלח לכל ראשי הרשויות, בלי קשר למי שכיום מפריע לשבח מופת. יש עשרות רשויות, שכל אחת מהן עושה משהו דומה לבית ספר אחר, לכן זה צריך להיות חד משמעי.
יש להבהיר מהן הסיבות שבגללן אפשר לסרב לילד על בסיס אישי, כשהתשובה הזאת צריכה להינתן בכתב, היא צריכה גם להיות מנומקת, לא סתם סירוב. את כל זה לא ההורה צריך לדרוש, כי מי בכלל ישמע אותו. אם לוועדי הורים יהיו עותקים של אותו מכתב, והורה שבא לעירייה מצויד במכתב שמחייב תשובה, אז זה כבר משהו אחר.
אני מבקש תשומת לבכם, להגיע מאריאל לתל-אביב לקראת תחילת יום הלימודים, זו משימה של שעה בערך. ילדים מוכנים לבוא, ואני חושב שזה ציון לשבח לבית הספר שבח מופת, כי אריאל לא נחשבת לעיר עם מערכת חינוך לא טובה. אני חושב שגם משרד החינוך צריך להתגאות בבית ספר שמושך ילדים מרחוק כל כך, ולתת לו את מלוא הסיוע. אבל שוב, הבעיה היא לא רק של שבח מופת, ולכן אני מבקש שתפעלי את.
אירית בר סלע
¶
מה ששייך למחוז תל-אביב, אני מטפלת בזה מיידי. מה ששייך למשרד ברמה הארצית, אני אעביר בדיוק את הדברים שנאמרים כאן.
אלכס פרידברג
¶
אני פחות עוסק בהשמת התלמידים, שיבוצם וכולי. אבל עובדה שבסופו של דבר הילדים לומדים פה, אז נכון שהיה מאבק, ולגבי השנה הבאה עדיין יש זמן לטפל בעניין ולהסדיר את כל מה שצריך. עד כמה שידוע לי, גנית ויינשטיין ממשרד החינוך עוסקת בבתי ספר ניסויים ופחות בעל-אזוריים, אבל צריך לבדוק את זה.
אלכס פרידברג
¶
לגופו של עניין, משרד החינוך לא נגד בית ספר שבח. המנהל יעיד על כך שהוא נתמך על ידי בצורה מסיבית ביותר מידי שנה, למרות שהוא בית ספר שיש לו משאבים. אני לא מקפח אותו בעניין הזה.
נקודה שניה, לחזק את דברי חבר הכנסת שטרן, יש לי פה את ממצאי המיצב האחרון של בית ספר שבח לגבי חטיבת הביניים, וממנה משתקף שבית הספר נמצא מעל הממוצע הארצי בנושא של קליטת עלייה, מבחינת הישגים לימודיים של תלמידים עולים. בבגרות בית הספר נמצא במקום ראשון. הוא מאוד מתקרב לממוצע הארצי גם בנושא של עברית, במדעים הוא עובר את הממוצע הארצי, וכך הלאה.
זאת אומרת, זה בית ספר שמספק את רוב היעדים של משרד החינוך, שקשורים להישגים לימודיים. מצד שני, הוא נותן ביטוי ומענה למה שאנחנו קוראים היום רב תרבותיות, במובן הזה שלא עוד כור היתוך או הטמעה, אלא לתת לעולים גם חינוך שבצורתו דומה למה שהם היו רגילים. הם יכולים להרגיש שבית הספר קצת משקף את התרבות שלהם מבחינת שיטות ההוראה, מבחינות אחרות, ועדיין הוא בית ספר מוכר, שמקיים את תוכנית הלימודים הישראלית. על כך אפשר לברך.
לגבי הנושא של תלמידים ממקומות אחרים, לי יש רק בעיה אחת עם הנושא הזה, כי ברגע שאנחנו שולחים את התלמידים העולים הטובים ביותר מערים אחרות, בעיקר ערים פחות מבוססות, יש לנו בעיה בנושא של יצירת מנהיגות מקומית של תלמידים עולים, שיכולים למשוך אחריהם תלמידים אחרים באותם בתי ספר בחולון או במקומות אחרים.
מעבר לזה, אני חושב שהפתרון של הרשות המקומית יהיה לא להציב מגבלות מינהליות ולאסור על ילדים לעבור ממקום למקום, אלא שייכנסו לתוך התחרות, ייסדו בתי ספר מהסוג הזה. אני יודע שהיו ניסיונות בבת-ים ובכל מיני מקומות ליצור שבח מופת, זה עדיין לא הצליח. יכול להיות שזאת התשובה, לקיים את התחרות. כמובן שזה מתקשר עם בעיית דברת.
לסיכום, אנחנו בעד בית הספר, אנחנו בעד כל בית ספר שמגיע להישגים לימודיים, וזאת המדיניות של המשרד.
אבי בנבנישתי
¶
הדברים אולי לא הובנו כראוי. יש לי הערכה מאוד גדולה למשרד החינוך, אני חושב שהמשרד נותן המון לבית הספר. אלכס באופן אישי, אנחנו עובדים הרבה שנים בתחום של קליטת העלייה, והוא עושה עבודה יוצאת מן הכלל, והוא יודע את דעתי. זו לא הנקודה, משרד החינוך הוא לא נגד בית הספר. אני כל הזמן תוהה ומתפלא איך משרד החינוך, שנותן לנו פרסים כל כך בעלי משמעות - ואני יודע שמה שאלכס אומר גם אנשים ממשרד החינוך חושבים – איך למרות זאת לא מצליחים לפתור את הבעיה הכאובה הזאת, וגורמים סבל לכל כך הרבה אנשים. זו הנקודה.
בשאר הדברים יש לי הערכה לכל מה שעושה משרד החינוך, ודאי מחוז תל-אביב, אורלי ודוד – כולם נהדרים ונפלאים. אני רק מבקש, תסיימו את הפרשה האומללה הזאת, שלא גורמת כבוד לאף אחד.
יורי שטרן
¶
לכן את הנימה של הרגיעה, שבסופו של דבר הדברים מסתדרים אני לא רוצה לקבל. זה שזה מסתדר תוך כדי יציאת ההורים להפגנות, וישיבות של ועדת הכנסת, וישיבות של ועד ההורים, והתגייסות של כל המערכת הלוקלית של בית הספר לפתרון הבעיות האלה. כמה זמן משקיעים, כשיש להם מטרות הרבה יותר ראויות בעשייה החינוכית, זה פשוט חבל. לכן גם כשתוצאה חיובית, המחיר שלה הוא של ביזיון ושל בזבוז המשאבים.
אהרון איסרס
¶
כלוקל פטריוט של חולון, אני אמור להגן על מערכת החינוך בחולון, אבל לצערי לא כך הדבר. בני מסיים השנה את מערכת החינוך בחולון, בוגר י"ב, במקביל יש לי קרוב משפחה שבנו מסיים את שבח מופת. אני רואה את ההבדל בהשקעה של המערכת בחולון, לעומת ההשקעה בתלמיד כאן, זה עולם אחר לגמרי, וכך גם ההישגים.
מזכירתי תושבת תל-אביב, ובנה לא מהתלמידים המצטיינים, מערכת החינוך בתל-אביב דחתה אותו. עיריית חולון בחפץ לב קבלה אותו כלימודי חוץ, ודורשת ממנה כספים שברמה של מזכירה, אם חד-הורית ועולה חדשה הם בלתי נסבלים. אז עיריית חולון לצערי הרב, כל הזמן מסתכלת בחור של הגרוש, ולא משקיעה בחינוך להישגיות ולמצוינות. מה שקרה עם אותה קבוצת הורים שהפגינה בחולון, זה הסימפטום למצב שהורים שחיים במדינה חופשית ודמוקרטית ורוצים להגיע למקום שמקנה לבנים את המצוינות וההישגיות. העירייה לא עושה את זה.
אני חושב שהבעיה מתחילה במשרד החינוך. ציינת, גברתי, שתפני מכתב לראש רשות כזה או אחר. זה לא מספיק. אנחנו מכירים את ההתנהלות של עיריית חולון, אם המכתב לא מתפרסם ברבים, אם הוא לא מגיע לחברי המועצה, ראש הרשות שם אותו בצד, ואפילו אוסר על חברי מועצה, גם כאלה שהם בקואליציה, לדבר עם הפקידות הבכירה. לכן חוזר המנכ"ל הזה שאתם צריכים להפיץ אותו ברבים, כדי שאפשר יהיה לטפל בסוגיה הזאת. אחרת הוא ייכנס לאיזו מגירה, ואף אחד לא יידע, ואף אחד לא יסביר להורים ולא ינחה אותם, ונהיה באותו מצב שהיינו בשנה שעברה.
גילה קלדרון
¶
לגבי הבן של המזכירה שלך, אם תלמיד בוחר ללמוד בחולון, אנחנו מציעים לכל תלמיד פתרונות במסגרת העיר, גם תלמידים שנאלצים לעזוב בית ספר. כנראה בגלל שהאם עובדת בחולון, היא רצתה שהבן ילמד שם.
גילה קלדרון
¶
צריך להבדיל בין בתי ספר ייחודיים על-אזוריים ברמה מחוזית וברמה ארצית, ובין בתי ספר בכלל. רשות מקומית צריכה לדאוג התוצרים שבתי הספר שלה מספקים. אני לא מדברת רק על ציוני בגרות, אנחנו מדברים בתל-אביב גם על ערכים ועל חוט שדרה בית ספרי. ידוע שבתל-אביב אנחנו משקיעים בחינוך הכי הרבה מכל הרשויות בארץ. אין רשות במדינת ישראל, על פי כל הדוחות, שמשקיעה כל כך הרבה כמו עיריית תל-אביב. אין דבר כזה שיש אפשרות לתכנן ולהתכונן ברגע שיש להורים אפשרות ללכת לאן שהם רוצים.
יורי שטרן
¶
את אומרת דברים מרגיזים. זה נכון מה שאת אומרת, בכל מדינה נורמלית ההורים שולחים את ילדיהם לכל מוסד שהם רוצים. אזורי רישום זה דבר הרבה יותר חריג מאשר שיטה של בחירה חופשית, וכולם יודעים לתכנן, כי יש תמיד הערכה, יש הרשמה מוקדמת, כל מיני דרכים. אתם רוצים על ידי יצירת צמיתות לכבול את ידיהם של ההורים ושל הילדים כדי שיהיה לכם נוח לתכנן. התוצר הטוב לא ייצא מזה, כי באין תחרות לא תהיה תוצאה טובה. אם הכל לפי השיטה של שיוך, מי בכלל יתאמץ? איך תדעי בכלל אם בית הספר הוא טוב או לא, רק לפי נתונים פורמליים? התנועה החופשית של התלמידים היא זאת שמצביעה בדיוק איפה מצליחים ואיפה נכשלים. אתם כעירייה צריכים לראות את זה, ולחזק את החזקים, ולבדוק למה הלא מצליחים הם לא מצליחים. אולי אתם צריכים לשנות שם הנהלה או עוד משהו. על ידי זה ששולחים ילדים לבית ספר מסוים ללא קשר עם התוצר שלו, אתם מחלישים את המערכת כולה, ואין שום הצדקה לכך.
היו"ר אילן שלגי
¶
אני רוצה להגן במעט על עיריית תל-אביב, כי דווקא זאת עירייה שפתחה בתוך העיר אזורי רישום, ויש תחרות.
גילה קלדרון
¶
בדיוק. אנחנו היינו המודל לוועדת דוברת, ואת המודל התל-אביבי רוצים להנחיל בכל הארץ. יש בתל-אביב למעלה מ-24 בתי ספר, מתוכם 14 בתי ספר שש שנתיים, שהעירייה משקיעה בהם הרבה.
יורי שטרן
¶
העיר תל-אביב היא באמת העיר הגדולה והמוצלחת, ואז יכול להיות שהתנועה החופשית בתוך העיר פותרת במידת מה את הבעיות האלה. אבל להסיק מפה איזשהו כלל - - - הרי לא מדברים על משהו שצריך להיות בתל-אביב בלבד. אין חוק נפרד לתל-אביב ולשאר הערים בארץ.
גילה קלדרון
¶
כרגע מה שיש, זה בתי ספר בתוך ערים, כך קבע משרד החינוך, וכדי שבתי ספר אלה יוכלו להיות יותר טובים הם צריכים להשקיע משאבים כדי שבתי הספר יפרחו, והתלמידים יפרחו בהם. ישנן סיבות מסוימות שבגללן אפשר לאשר לימודי חוץ, זה על פי תקנות המשרד,וזה לבתי ספר ייחודיים או לבתי ספר אזוריים, או על-אזוריים ארציים.
כמו ששמעתם, בשבח יש 70% תלמידים שהם לא תל-אביבים, ועיריית תל-אביב-יפו שכשירות למדינת ישראל, שאנחנו יודעים שאנחנו רוצים לקלוט עלייה, ואנחנו מכירים את הנתונים של הנשירה בקרב תלמידי עולים ועולים ותיקים, שזה נתונים מזעזעים, שוועדת הכנסת נדרשה להם לא אחת, ולאור העובדה שהצלחנו להקים פה מוסד לתפארת מדינת ישראל ותל-אביב - - -
אבי בנבנישתי
¶
אני חייב לחזק את ידיה של גילה בנקודה זו. ההורים לא מבקשים לא נסיעות, ולא אגרת לימודי חוץ, הם משלמים מכיסם הדל. מה שגילה אומרת נכון, מעבר לאגרת לימודי חוץ עיריית תל-אביב – וצריך לכבד את זה – משקיעה מאמצים רבים ומשאבים רבים מאוד בבית הספר, שאני מניח שזה הרבה יותר ממה שמקבלים מאגרת לימודי החוץ. הם עושים את זה בגלל שהם חושבים שהנושא חשוב, ובית הספר עונה על הציפיות. על זה מגיעות לגברת קלדרון – כמנהלת המחלקה שלנו – ולעירייה, המון ברכות.
גילה קלדרון
¶
תודה. אנחנו משקיעים מיליונים בכל שנה בבית הספר. אגרת לימודי החוץ אינה שיקול. אם אנחנו רוצים לפתור את הבעיה אחת ולתמיד, אנחנו לא יכולים כל שנה להזדקק לפרוצדורות הקיימות, כי הן נתונות לחסדיהם של ראשי ערים, מנהלי מחוזות. אנחנו צריכים למצוא פתרון בתוך חוזר מנכ"ל, צריך לתקן תקנה מתאימה, וגם אם יכריזו על שבח מופת כעל בית ספר על-אזורי ארצי, זה לא פותר את הבעיה, כי לבית ספר על-אזורי ארצי צריך שתהיה פנימייה. אם אין פנימייה אי אפשר להכריח לתת אישור לימודי חוץ.
היו"ר אילן שלגי
¶
פה הכוח הוא בידי משרד החינוך. זה לשנות את התקנה – וככה הבנתי את דברי הגברת אירית בר-סלע - שבית הספר הזה ואולי גם אחרים יוכרזו כעל-אזורי ארצי, למרות שהם בלי פנימייה. את זה צריך לשנות.
גילה קלדרון
¶
את התקנה הזאת לא יכולה לשנות מנהלת המחוז שלנו. הכתובת היא משרד החינוך, מנכ"לית המשרד, שצריכה לעשות את העבודה הזאת. זה לא ברמה של מחוז.
יגאל יאסינוב
¶
אני זוכר שבישיבה האחרונה, שגם הייתה פה, כבר שמענו על חוזר מנכ"ל, שאז הופץ. זאת אומרת שלא קרה כלום.
שרון אביגד
¶
אולי יש טעם לקיים פגישה לא בכזה פורום, בפורום יותר מצומצם, עם ראש עיריית חולון, מוטי ששון, ולנסות להגיע אתו להסדר כדי שלא נגיע שוב למצב שלילדים אין אישור.
היו"ר אילן שלגי
¶
מה שאת אומרת הוא תשובה פרקטית לתשובה כעת. אבל אני שומע מיושבת ראש ועד ההורים שהביאו את ראש עיריית בת-ים לכאן, והתגברו על הקושי. זה בדיוק מה שמציעה חברת המועצה מחולון לעשות עם ראש עיריית חולון.
היו"ר אילן שלגי
¶
גם היום הזמנו אותו, הוא לא בא ולא שלח נציג. אני מציע לחברי מועצת העיר חולון, תשקלו אולי להגיש הצעה לסדר בעירייה או פעולה אחרת, כדי לדרבן את ראש העיר לטובת אותם תלמידים מהעיר שלכם, שיראה יותר יחס לאנשים. שיבוא הנה, אולי הוא ישתכנע ואולי להפך, לפחות הוא יוכל שהוא לא מאפשר לתלמידים לנסוע לפה כי הוא לא השתכנע שזה בית ספר מיוחד.
אהרון איסרס
¶
אתה מכיר את החוק יותר טוב מכל אחד אחר. ראש רשות הוא שריף בעיר, והוא עושה כבתוך שלו, הוא מצפצף על חברי מועצה. אם זה לא יגיע מלמעלה הוא לא ישתנה במאומה.
יורי שטרן
¶
בקטע הזה אולי אני יכול לסייע, כיושב ראש ועדת הפנים, ללחוץ על האינטרסים האחרים שלו. אבל זאת לא הדרך. אנחנו לא יכולים להיות גוף שמנהל משא ומתן בעבור קבוצת הורים מול כל עירייה בנפרד, צריך להיות פתרון כללי.
לאון קוגל
¶
נפגשנו עם ראש העיר חולון בשנה שעברה, אנחנו יודעים בדיוק מה עמדתו, ומה הוא יעשה. השנה אנחנו לא כועסים עליו, בסך הכל הוא מתנהג כמו שהוא רואה לנכון. השנה אנחנו כועסים על משרד החינוך, למה עיריית חולון הפכה להיות הפרשן הראשי של חוק לימוד חובה. ראש עיריית חולון קובע את הסדר לכל המדינה, האם מותר לנו ללמוד פה או אסור ללמוד פה.
לאון קוגל
¶
אם משרד החינוך אומר שהוא לא יכול לעשות פה משהו כי חסרות להם סמכויות, אז תגידו את זה. אם יש בעיה עם החוק, תגידו שיש בעיה עם החוק, אז נזעק את זעקתנו למחוקק, שיפתור את הבעיה.
יגאל יאסינוב
¶
המחוקק לא יכול לחוקק כל דבר בכנסת, כי זאת חקיקה משנה, ואסור לעשות אותה בכנסת. כלומר או ללכת לחקיקה כוללת - - -
היו"ר אילן שלגי
¶
נלך לזה כי דוח דוברת נותן פתרון מערכתי גם בנושא הזה, ותהיה חקיקה. אבל זה ייקח עוד קצת זמן.
יגאל יאסינוב
¶
עד אז אנחנו יכולים ליפול למלכודת. אני רוצה להזכיר שלפני שנה תלמידים התחילו ללמוד בלי הרשמה. קלטו אותם פה בלי אישורים, אחרי זה לקח שלושה, ארבעה חודשים לקבל אותם. הבנתי למה אז ראש העיר חולון נתן להם מכתבים - - -
דב אורבך
¶
אני מיועד להחליף את מר בנבנישתי מנהל בית הספר. אני היום מנהל בית ספר תיכון עירוני ה' בצפון תל-אביב. אני רוצה להגיד כמה מילים כלליות, למרות שאני עדיין חדש. מחמם את הלב לראות קבוצה כזו גדולה של אנשים שמגיעה לכאן באמצע יום, ומשקיעה זמן ומחשבה. אני חש הרבה מאוד אהבה בדיון בסוגיה כזאת, שבעיניי היא בהחלט ראויה, אבל אם זה מתחבר יחד עם האנשים, אז באמת מגיע הרבה יישר כוח.
אני חושב שהיה יפה מאוד אם ועדת החינוך של הכנסת הייתה מוציאה מכתב מפורש, שבו בקשה למשרד החינוך, להגדיר את בית הספר כבית ספר על-אזורי ארצי.
דב אורבך
¶
אנחנו, לדעתי, צריכים להבחין בין שני מישורים של פעילות. המישור העיקרי, זה שהזכרתי כרגע, הוא המישור הביורוקרטי הפורמלי, והוא חשוב מאוד וצריך להתחיל אתו. במקביל חייבת להיעשות פעילות במישור הענייני, וזה קשור לדיון עם ראשי רשויות. בעניין הזה ייתכן שאפשר לעשות יותר משעשינו עד היום, צריך פשוט להמשיך. העובדה היא שיש רשויות שמתרצות. היה פה ראש עיריית בת ים, והדברים איכשהו הוסדרו. אני מעריך שגם בעיריית חולון זה יכול להסתדר, ועיריית חולון היא נושאת הדגל. מי שמוביל את המהלכים בעיריית חולון זו מנכ"לית העירייה, חנה הרצמן. אני חושב שצריך להתחבר גם אליה.
העניין שהוא לא ביורוקרטי פורמלי, אני שם את יהבי על אותה פניה ברורה, שלא משתמעת לשני פנים למנכ"לית משרד החינוך והשרה, שבו יש בקשה מפורשת מה לעשות. אני מניח שזה ילך. כמובן שיש להגדיר שם לוח זמנים, כי זה דבר שאפשר למשוך.
יגאל יאסינוב
¶
שאלתי את זה כדי להציע לחבריי דבר שעליו אפשר להחליט גם היום. אנחנו חייבים לעשות בדיקה של סיום הפרשה, נגיד בסוף יולי. אני רוצה שנקבע אם זה זז או לא, ויהיה לנו זמן לתקן את הפגמים, אם יהיו.
יורי שטרן
¶
ננסה לקבוע ישיבה משותפת של שתי הוועדות, של ועדת הפנים וועדת החינוך, עם מנכ"לית משרד החינוך והמרכז לשלטון מקומי וראשי הערים. נזמין גם אלה שיותר מעורבים בפרשיות האלה. הם בטח יטענו את הטענות שלהם, שאסור לנו לזלזל בהן. כשזה בא מחולון קשה לקראות בזה משהו חריג, כשמדובר בערי פיתוח, שמצבן קשה יותר, אז אפשר להתחשב בהן.
מאיה בן-ציון
¶
יש החלטה, ורצון גדול של מורי בית הספר, ההנהלה וההורים לשתף פעולה עם רשויות, עם גופים אחרים, לשכפל את שבח. אנחנו מדברים על זה המון. אנחנו מנסים לעשות את זה בכל מקום שירצו ויבקשו. יש לנו אפילו מחשבות קצת אופרטיביות. אני תמיד אומרת ששבח הוא מגדלור, וצריכים להיות בעלי עניין ששבח יישאר כזה אור גדול שכולם ינהו אחריו.
היו"ר אילן שלגי
¶
לאון, האם כעת כל הורה שבא לעיריית חולון, אומרים לו שלא מאשרים, אבל הוא יכול להגיש בקשה בכתב. כך שלפחות הפרוצדורה, שבשנה שעברה התחילה באוקטובר, מתחילה כבר בשלב הנוכחי.
לאון קוגל
¶
כל הורה שבא היום לכל עירייה יודע מראש שהוא בא עם נייר מוכן, והוא מחייב אותם להחתים על העותק.
לאון קוגל
¶
קודם כל ההורה צריך לערער בפני ראש הרשות או ראש מינהל החינוך בתוך הרשות, וזה מה שאנחנו מנחים אותם. רק כאשר מקבלים את התשובות האלה ממשיכים.
לאון קוגל
¶
יש ועדת העברות. בערים גדולות יש היררכיה, יש מישהו מעל זה ויש גם ראש העיר. הם כותבים על אותו נייר לראש העיר, ראש מינהל החינוך, מערערים.
יורי שטרן
¶
אתה לא יכול לעשות את כל הקפיצה במכה אחת. הם כבר התחילו לקבל את הפניות, השלב הבא הוא שיתחילו לתת תשובות בזמן.
היו"ר אילן שלגי
¶
יש פה שני חברי מועצת העיר חולון, אולי הם יוכלו לסייע, שהעירייה תפעל על פי הנהלים. שמקבלים בקשה, שנותנים תשובה בזמן, שגם על הערעור משיבים בזמן. זה מאוד יסייע לתלמידים האלה.
לאון קוגל
¶
אנחנו מוכנים לכל שיתוף פעולה. אנחנו מוכנים לבוא לעיריית חולון, לעשות שם ישיבה שלמה, ולסגור את העניין אתם. אחרי שהייתה החלטה של ועדת גנית ויינשטיין, בית הספר מתנהל בדיוק לפי כל אות ופסיק שיש בהחלטה הזאת, ואנחנו מצפים שגם אחרים יעשו את זה. השנה הורים מודרכים ומונחים בכל צעד וצעד. אני מנהל בסיס נתונים מה קורה בכל עיר, מי קיבל סירוב, ומה לעשות הלאה. אנחנו מצפים שגם משרד החינוך ינסה לאכוף את מרותו על העיריות. בראשון, אנשים פנו לפני חודש, ולא קיבלו תשובה.
אירית בר-בלע
¶
את האינפורמציה הזאת חשוב לי לקבל, עם אלה רשויות יש בעיה, שלא מתנהלים על פי הנהלים של המשרד, ועם הרשויות האלה מנהלת מחוז תל-אביב תעשה דיבור ישיר, מיידי.
לאון קוגל
¶
העיריות מבולבלות, עד היום הן לא קיבלו הנחיות מה זה שבח מופת ומה לעשות אתו, וממשיכים עם מה שהיה בעשור הקודם בתחום האפור: אין אישור אבל לומדים ממילא. היום אין כניסה לבית הספר שבח מופת בלי אישור.
היו"ר אילן שלגי
¶
אני מקריא לחבריי חברי הכנסת את ההחלטה שאני מציע לעצמנו. ועדת החינוך והתרבות מביעה מורת רוח על כך שמשרד החינוך והתרבות טרם נתן מענה מערכתי לזכותם של תלמידים מחוץ לתל-אביב ללמוד בבית ספר שבח מופת. זאת למרות החלטתה של ועדה זו מיום 21 אוקטובר 2003, בה נאמר בין היתר:
"הוועדה רואה את משרד החינוך כגורם האחראי למנוע מציאות כזו, פתרון הבעיה אינו צריך להיות מובל על ידי הכנסת אלא על ידי הרשות המבצעת. הוועדה מקבלת בברכה את הודעת נציגת משרד החינוך, כי תפעל להסדרת מעמד של בית ספר ייחודי על-אזורי ארצי גם לבתי ספר שאינם פנימייה". אני לא מתייחס פה לשבח מופת, אני מדבר על הסדרת מעמד. "הוועדה קוראת לשרת החינוך והתרבות לפעול להסדר מעמד כזה בהקדם".
היו"ר אילן שלגי
¶
לכן הוספתי בחלק השני של אותו משפט את קריאת הוועדה לשרה. ברור שאת לא הנציג שמוסמך לעשות, את רק מעבירה את הדברים.
היו"ר אילן שלגי
¶
אמרת כמה דברים, שחלקם היו פרקטיים, לגבי התנהלות המחוז ומנהלת המחוז. הדבר האחר, היות ואת נציגת משרד החינוך – אנחנו מודיעים על הישיבה הזאת למשרד החינוך והוא שולח את מי שהוא מוצא לנכון. הוא שלח אותך ואת מר אלכס פרידברג.
הוועדה רואה בדאגה את התנהגותן של רשויות מקומיות המתעמרות בתלמידים והורים תושביהן, ומערימות קשיים חוזרים ונשנים על הרשמתם ללימודים בבית הספר שבח מופת. במיוחד תמוהה בהקשר זה התנהלותה החוזרת של עיריית חולון.
הוועדה מעריכה את פעילותו המסורה של ועד ההורים, המסייע להורים המבקשים לרשום ילדיהם לבית הספר, ומעודדת את ועד ההורים לסייע להורים גם בהגשת עררים למנהלת המחוז.
בהזדמנות זאת מבקשת הוועדה להביע הערכה לדוקטור אבי בנבנישתי, מנהל בית הספר המסיים תפקידו, על ההישגים יוצאי הדופן אליהם הביא את בית הספר, והיא מאחלת הצלחה רבה לדוקטור דב אורבך, המנהל הנכנס. תודה רבה לכולם.
היו"ר אילן שלגי
¶
הוועדה תקיים בקרוב ישיבה משותפת עם ועדת הפנים אליה יוזמנו מנכ"לית משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי וראשי הרשויות.
יורי שטרן
¶
אני לא יודע אם לכתוב את זה או לבקש ממשרד החינוך. אני חושב שכל מה שקשור להרשמה, בקשת אישור ללימודי חוץ, הגשת ערעור – אחת הכתובות שצריכה לקבל את כל החומר הזה היא ועד ההורים הארצי. אם זה יופץ בין ועדי ההורים, אז כל ועד הורים יוכל לצייד את ההורים, ולכן הם צריכים להיות שותפים בישיבה שלנו.
יורי שטרן
¶
דבר שני, הבקשה שלנו לגבי מעמדו של בית ספר שבח מופת כבית ספר על-אזורי ארצי, אם אפשר להזכיר את זה מפורשות. כי פה אתה מדבר על כלל המעמד הזה.
אהרון איסרס
¶
אני חושב שטוב יהיה אם תפיצו את זה גם בין חברי המועצות. ראשי רשויות מסתירים מידע מחברי המועצה. זו חלק מהתנהלות שוועדת הפנים צריכה לדעת אותה.
יורי שטרן
¶
אני יכול לשלוח, אבל יש לך בכל עירייה יושב ראש ועדת חינוך, שזה גוף סטטוטורי, לפי החוק. אני מוכן לנסות, אבל זו נראית לי אופרציה קצת מוזרה.
דוקטור אורבך, אני רוצה שתדע, שלשבח מופת, בגלל כל מיני סיבות, גם הסיבות הטובות וגם הסיבות הטרגיות, יש לו מערך תמיכה יוצא מן הכלל בציבור וגם בכנסת. זה נכס שלך כמנהל העתידי שלו, תשכיל להשתמש בזה. דוקטור בנבנישתי ידע, והוא לא קרא אותנו לדגל, אנחנו בדרך כלל התנדבנו.