כנסת פתוחה

ב' - דיווח על ההכנות לאולימפיאדת אתונה 2004

18
ועדת החינוך והתרבות
16.06.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 256
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום רביעי, כ"ז בסיון התשס"ד (16.06.2004), בשעה 09:30

דיווח על ההכנות לאולימפיאדת אתונה 2004.

חברי הוועדה: אילן שלגי -היו"ר
אורי יהודה אריאל
עבד אלמאלכ דהאמשה

ד"ר שוקי דקל -מנהל מינהל הספורט, משרד החינוך, התרבות
והספורט
צבי ורשביאק -יו"ר הוועד האולימפי
אפרים זינגר -מנכ"ל הוועד האולימפי
גלעד לוסטיג -מנהל היחידה לספורט הישגי
אריה רוזנצוויג -מזכיר הוועד האולימפי
נועם צבי
אורי אפק -יועץ הוועדה

יהודית גידלי

מיטל בר-שלום









דיווח על ההכנות לאולימפיאדת אתונה 2004.

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. חודשיים לפני פתיחת האולימפיאדה, אנו ביקשנו לפגוש את ראשי הוועד האולימפי, אלה שמובילים את הנושא הרבה זמן. אנחנו פגשנו אותם וביקרנו אותם פעמיים במשך השנה האחרונה. במהלך התקופה, שמענו איך הדברים קורמים עור וגידים לקראת המועד החשוב של יציאת המשלחת הישראלית לאולימפיאדה. אני מניח שהיום נשמע מכם על דברים כמעט מוגמרים. אנחנו מודים לכם על שאתם פה איתנו היום. אנחנו משוכנעים שההכנות של הנבחרת האולימפית הישראלית, נעשות על הצד הטוב ביותר, ושעד הרגע האחרון אתם והספורטאים תשקדו לעשות ולהכין את הכל, כך שנבחרת ישראל תצא בכבוד ותחזור בכבוד, ואם אפשר גם עם הישגים ספורטיביים.

במיוחד בימים אלה, כאשר מצבנו בזירה הבינלאומית, מבחינה מדינית, הוא לא כפי שהיינו רוצים שיהיה, כאשרק נראה נוכחות ישראלית באולימפיאדה באתונה, ובוודאי כאשר נראה את הספורטאים שלנו על המסלולים, על המגרשים ועל המים, ליבנו ירחב. חשוב מאוד שאומות העולם ומאות המיליונים שצופים במשחקים האולימפיים, יראו שמדינת ישראל קיימת, עושה ומצליחה, לא רק בנושאים שבגללם היא בדרך כלל נמצאת בחדשות, אלא גם בתחום הספורט, שם היא מיוצגת בכבוד. אני הייתי מעונין שתציגו עכשיו את הדברים.

האם אתה מעונין שאני ארחיב גם לגבי הסיכויים שיש לכל ספורטאי. יש לנו את אלכס אברבוך, שהוא אחד הספורטאים הבולטים שלנו. הוא לבטח היה אחד מאלה שביום נתון יכול להשיג מדליית זהב. הוא בעל תוצאת שיא של 5.93, שזו תוצאה שאם הוא ישיג אותה במשחקים האולימפיים, הוא יחזור עם מדליה. לא פחות חשוב מזה, הוא ספורטאי שכבר השיג בעבר מדליות בתחרויות חשובות, כמו מדליית כסף באדמונטון, מדליית ארד בסיבילייה, וכך גם בשתי אליפויות עולם, הוא השיג מדליית זהב באליפות אירופה במינכן ב-2002, 30 שנה לאחר רצח יא' הספורטאים, ומדליית זהב באוניברסיאדה. הוא בהחלט ספורטאי ברמה גבוהה, אם כי מוט הוא מקצוע מאוד נזיל, וכמו שהוא מסוגל להגיע לסוף, הוא יכול גם לא לעבור סיבוב.

מה זאת אומרת נזיל?

זה מקצוע שמאוד קשה לנבא אותו, כיוון שיש הרבה מאוד קשיים בענף הזה. כאשר אתה נכנס עם המוט לנאיץ, אתה לא מצליח פעם אחת, פעם שנייה נפגעת לך ההרצה, ואחרי פעם שלישית אתה יוצא מהתחרות. אברבוך בעצמו הוכיח, לצערנו, כי גם את זה יש באמתחתו. הוא לא הצליח לעבור סיבוב ראשון באליפות העולם בפריז, ולא עלה לגמר באליפות העולם בבודפשט בפברואר האחרון. גם ספורטאים גדולים ממנו, כמו סרגיי בוקש, שהוא האתלט הכי גדול שהיה, לא הצליחו לעבור. המקצוע הזה מאוד נזיל, יותר מכל מקצוע אחר.

ספורטאית נוספת היא אירנה לנסקי, שקצת פצועה עכשיו. היא נמצאת בתחרות של 100 מסוכות. היא זו ששברה שיא של כמעט 30 שנה של אסתר רוט-שחמורוב. יש לנו 3 מרטוניסטים, עם כל הסימבוליקה המיוחדת של המרטון באתונה, שירצו ויסיימו באיצטדיון הפניטינייקו הישן.

אתה יודע איפה המרטון הראשון היה?

בשבט בנימין.

הראשון היה בשבט בנימין. הוא רץ מאפק, ראש העין, עד שילה. זה 42.2.

לשמחתנו, לראשונה במשלחת יש ספורטאים אתיופים. יש לנ8ו 2 ספורטאים אתיופים. המאמנים שיצטרפו אליהם הם, ולארי קוגן, שהוא מאמן של אברבוך. בודרייקו הוא המאמן של אירנה לנסקי.

מתי הספורטאים האלה עלו לארץ?

לפני 15 שנה. בנוסף יש את ד"ר רפי וישניצר, שהוא יהיה המאמן של המרטוניסטים. בג'ודו יש לנו את המשלחת הכי גדולה שהיתה אי פעם במשחקים האולימפיים, משלחת מאוד אייכותית. אריק זאבי הוא אחד המועמדים הבכירים שלנו למדליה. השנה לא היו לא הפסדים, ואנו מאוד מרוצים מהכושר שבו הוא נמצא, למרות שבאולימפיאדה יהיה לו יותר קשה, כיוון שהוא יצטרך להתמודד מול היפני שלא הפסיד בכמה שנים האחרונות.

נתפשר על מדלית כסף.

בהחלט. ספורטאי נוסף הוא יואל רזבוזוב שזכה עכשיו במדלית כסף באליפות אירופה. בנוסף, עוד 3 ג'ודאים קצת יותר צעירים, אודי וקס עד 66 קג', גל יקותיאל עד 60 קג' ומיכל פיינבלט עד 52 קג'. המאמנים שייצאו איתם הם אלכס גורביץ ואלכס אשכנזי, שהוא המאמן האישי של אריק זאבי.

מענף האיבקות יוצאים 3 ספורטאים, מתוכם שניים בכירים, גוטשה צ'צשוילי עד משקל 84 קג', שלקח באוקטובר 2003 מדליית זהב באליפות העולם, יורי יבסייצ'יק, שהיה מקום רביעי במשחקים האחרונים בסידני. שניהם ספורטאים ברמה הגבוהה שיכולים להגיע לגמר ויותר. יש בחור צעיר, יעקב מנשירוב , שהיה מקום שמיני באליפות העולם האחרונה שגם כן נוסע.

האם כל אלה עולים חדשים?

כן. גוטשה משתתף בפעם השלישית במשחקים האולימפיים.

אני חושב שצריך לתת גאווה לעלייה, בייחוד לעולי אתיופיה, שאי אפשר להגיד שהם בעשירון העליון במדינה הזו בכמה תחומים.

בעניין הזה, גם משרד הקליטה וגם הסוכנות היהודית, עשו דברים יוצאים מן הכלל. משרד הקליטה נותן מלגה חודשית של 2,500 שקלים בחודש לכל העולים.

האם הזסתדר העניין עם המאמנים שגמרו את התקופה?

כן. הסוכנות היהודית, החל מלפני חודשיים, מעניקה לכל ספורטאי עולה 1,500 דולר. משרד הקליטה ביחד עם לשכת הפרסום הממשלתית מפיק עכשיו סרט תדמית עם העולים.

האמן של הקבוצה הזו, הוא בני מגרשוילי, כאשר יש עוד עזר מבחוץ. בענף של התעמלךות מכשירים, יש לנו מתעמל הכי טוב שהיה לנו אי פעם, מועמד לגמר היסטורי, גמר 24. הוא היה מקום שמיני באליפות אירופה בלובליאנה. באופן כללי התקשורת היא זו שבונה את סדר היום.

זה מדהים, כי בפוליטיקה זה לא כך.

במשחקים האולימפיים יש 96 מתעמלים נשים וגברים. כולם עושים קרב רב, כלומר 6 מכשירים שונים. אחרי שעושעים את השכלול של ששת המכשירים, עולים 24 מהם לגמר היוקקרטי. התעמלות זה אחד הענפים היותר פופולריים ויותר חשובים בתנועה האולימפית. המתעמל הכי טוב שהיה לנו עד היום היה רון קפלן, שבברצלונה הוא היה מקום 66. הוא הצליח כבר פעמיים להגיע לגמר 24 באליפות עולם ולמקום שמיני באליפות אירופה. אנחנו מאמינים שהוא צריך לעשות את גמר 24, אם הכל יהיה בסדר והוא לא יפצע. בוריס קניוב הוא המאמן שלו. שניהם מגיעים מעמק הירדן.

מתי המתעמל הזה עלה ארצה?

לפני 6 שנים. בנוסף יש לנו את פבל גופמן. לראשונה בתולדות המשחקים של ישראל. תהיה לנו נציגות בענף הטאקוונדו. זו ילדה מאוד מוכשרת שמתמודדת עד 49 קג'. זו התעמלות שקרובה לקארטה. זה הענף היחידי שהתוכנית האולימפית שלו שונה מהתוכנית הרגילה. באליפות עולם ןובאליפות אירופה יש 8 משקלים, אך כיוון שבאוליפיאדה יש מספר מצומצם של ספורטאים שיכולים להגיע, צמצמו אותם ל-4 משקלים, ולכן הקריטריונים לקבלה הם יותר קשים, אבל היא עשתצה זאת והצליחה להגיע. המאמן שלה הוא אלכסיי אורוחוב.

מאיפה היא בארץ?

היא מפתח תקווה.

איך מנצחים? האם זה הולך לפי מספר סיבובים?

כן, אבל מדובר בנקודות לפי בעיטות בחלק העליון, מהחגורה ומעלה ובראש, כאשר על פגיעה בראש מקבלים ניקוד יותר גבוה. בענף של הטניס, יש לנו את הספורטאים אנדי רם ויוני ארליך. עדיין לא קיבלנו אישור סופי. תאריך היעד היה 14.06. דיברנו איתם בטלפון אתמול.

האם אתם צריכים את ההסכמה שלהם להשתתף?

כן. הקריטריון שלנו שווה לקריטריון הבינלאומי במקרה שלהם. התאחדות הטניס הבינלאומית צריכים להגיד לנו עד ה-14.06, האם הספורטאים האלה בפנים או לא בפנים, בהתאם לכל מיני פרמטרים שלהם. הדרוג שם מסובך יותר מאשר בדרוג יחידים, ולכן הם ביקשו לתת תשובה רק ב-17 לחודש. לפי החישובים שלנו, הם בפנים. אנו מאוד מקווים שהם יהיו בפנים, כי הם צוות נהדר. הם עלו לחצי גמר וימבלדון בשנה שעברה.

אנה סמשנובה היא ספורטאית ברמה גבוהה. היא נמצאת בכושר טוב. המאמן שלה הוא עודד יעקב.

באיזה מקום היא בעולם?

17. בפעם הראשונה יש לנו נציגה בענף של טניס שולחן, מרינה קרבצ'נקה. היא ספורטאית נהדרת. המאמן שלה הוא איזי כהן שעלה בשנת 1990 מבולגריה ועבד בפנייה למחוננים במכון וינגט.

בענף הסיוף יש לנו נציגה שנמצאת בפעם השלישית במשחקים האולימפיים, אילת אוחיון. המאמן שלה, הוא המאמן שיש לו הכי הרבה משחקים אולימפיים על גבו, חיים חתואל.

זו בכלל משפחה של סייפים.

זה נכון. אומרים שאם אתה רוצה להגיע לאולימפיאדה, אתה צריך להירשם אצלו לחוג. בענף הקייקים, הענף שהביא לנו מדליה בסידני, יש לנו את מיכאל קולגנוב ב-500 מטר, רועי ילין ב-1000 מטר, ואת לריסה פשטחוביץ' ב-500 מטר, שהם היה מאבק קשה מאוד גם על הזכות להשתתף באליפות עולם שדרכה אפשר להגיע למשחקים האולימפיים. מתוך שלושת המאמנים הקיימים, אנטולי פשחודוב, סשה ירמילוב ודני נורשינסקי, צריך לבחור שניים.

בענף הקליעה, יש לנו שני קלעים ברמה גבוהה, גיא סטריק שלקח עכשיו מדליית זהב בקדם אולימפי באתונה ברובה 60 שכיבה, ולאחר מכן זכה במדלית זהב בדנמרק. הוא נמצא בכושר טוב ויציב בתוצאות שלו, ואנחנו בהחלט מצפים שהוא יעלה לגמר.

אני זוכר שבענף הקליעה תמיד היו לנו אכזבות.

למה אתה חייב להזכיר את זה?

אני שמחתי שגילי אמר שהוא יציב בתוצאותיו. אני באמת מאחל לעצמו ולו שהוא יישאר יציב.

הדבר הכי יציב עד עכשיו היה שהם הצליחו בכל אליפויות העולם, הגיעו לאולימפיאדה ונכשלו.

אני חייב לציין שאם יש באיזשהו ענף ניגוד בין חיי היום יום למה שקורה במשחקים האולימפיים, זה ענף הקליעה יותר מכל ענף אחר. גםכאשר זוכים לאליפות אירופה בתחום הקליעה, זה בא לידי ביטוי בשורה אחת בעיתון. גם כאשר דינלוב כאשר זכה באליפות אירופה, זכה לשורה אחת בעיתון על כך, ולא לשום סיקור טלוויזיוני כזה או אחר, ופתאום הם מגיעים למשחקים האולימפיים ורואים את האירוע הכי גדול שיש בתבל, כאשר כתבי ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 5, רדיו, האינטרנט והעיתונות פתאום מגיעים אליהם ושואלים שאלות. דנילוב הוא הספורטאי הראשון שנכנס למעגל התחרות, ב-14 לחודש. הוא באמת התרסק בסידני, אבל אנחנו מאוד מקווים שהניסיון הזה יעזור לו. הוא יורה גם באקדח אוויר וגם באקדח חופשי, ואני חושב שבאחד משניהם הוא יכול לעלות לגמר. הוא עשה עכשיו שיא ישראלי מדהים באקדח אוויר- 591. המאמנים הם מרסל כהן ויאיר דוידוביץ.

בענף השחייה יש לנו 2 ספורטאיות מוכשרות, ורד בורוחובסקי, כאשר 100 מטר פרפר זה המקצוע העיקי שלה, ואנה גוסטמנסקי שתשחה בחמישה משחים, 50 מטר, 100 מטר ו-200 מטר חופשי, 100 מטר ו-200 מטר גב. היא נמצאת בכושר טוב. עכשיו היא שברה פעמיים שיאים ישראלים. המאמן הוא ולדימיר סופר. בענף השחייה האומנותית יש לנו צמד נהדר.

רצינו לראות אותן מתעמלות בירושלים, אבל לא הצלחנו לתאם מפגש.

זה תענוג. אמנם במשחקים האולימפיים אנו מצפים שהן תגענה למקום 15-18, אבל מדובר בספורטאיות מדהימות. הן הגדואטו הכי צעיר מכל הדואטים שמגיעים למשחקים האולימפיים, אנסטסיה גלושקוב היא בת 18 ואינה יופה היא בת 15. זו פשוט מקצוענות לשמה. נעשית שם עבודה רצינית ויסודית השמה דגש על כל פרט, מאיך שתפור הבגד, קצב תנועה, עבודה עם וידאו. המאמנת גם היא מעולה.

יש סיכוי של 50% שנבקר שם ביום שלישי. אני היום צריך לקבל הודעה האם אני נוסע למועצת אירופה ביום שלישי, או לא.

הענף של השייט, הוא הענף שחייב להביא לנו מדליה. יש לנו משלחת הכי איכותית שהיתה לנו אי פעם. יש לנו ספורטאים כמו גל פרידמן, שהיה אלוף עולם ויש לו שלל תארים בכל סוג של תחרות, ויותר מכך, הוא קיבל כבר מדלית ארד באטלנטה.

אנו פגשנו את גל פרידמן בשדרות.

בשייט מדובר ב-11 שיוטים, ועל כן המקריות היא פחותה. קשה מאוד ליפול. גם אם אתה נופל שיוט אחד אתה יכול להוריד. מזג האוויר שם דומה לישראל.

האם הם גם יוכלו להתאמן במקום שם?

הם מתאמנים שם. הם יוצאים ב-23 לחודש למחנה אימונים. באתר האימונים תהיה גם תחרות קטנה. בחודש הבא הם נוסעים לעוד 12 יום למחנה אימונים באתר. גל עצמו התאמן שם באופן שוטף ב-4 שנים האחרונות עם יריבו העיקרי ניקוס קלמנקיס שהוא אלוף אולימפי. גל הוא מהספורטאים בעלי הסיכויים הטובים ביותר. הוא גם טוב בכל מזג אוויר. הוא לא תלוי בסוג רוח מסויים, כפי שלי קרוזיץ תלויה בו.

לי קרוזיץ היתה אלופת העולם בשנת 2003, אבל היא מצטיינת יותר כאשר יש רוחות חזקות, שאינן אופיניות ליוון. בכל מקרה, היא לבטח צריכה לסיים בשישיה הראשונה. ב-470 מטר יש לנו את ניקה וורד. אם אתם זוכרים, המדליה הכי מוחמצת במשחקים האולימפיים הקודמים, היתה של שני קדמי וענת פבריקן, שהגיעו למקום 4. היתה אכבה גדולה, אבל אנחנו אמרנו שהן אף פעם לא עשו מדליה לפני זה, בשום אליפות עולם ובשום אליפות אירופה, וקשה לעשות זאת בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים, למרות שיש יוצאי דופן. על ניקה וורד אי אפשר להגיד את הדברים האלה, כיוון שהן כבר זכו במדלית ארד באליפות אירופה בשנת 2001, והשנה הן זכו במדלית ארד באליפות עולם ובאליפות אירופה. הן מצויות בכושר טוב ובהחלט מועמדות למדליה. אם הייתי צריך לציין מועמדות בכירות לקבלת מדליה, הייתי מציין אותן.

יש לנו גם את אודי וגידי, ספורטאים מוכשרים מאוד. גם הם זכו כבר במדלית כסף באליפות אירופה. הם נמצאים קצת בנסיגה, אבל אנו מקווים שבמשחקים האולימפיים הם יפיקו מעצמם את המרב. אני חייב לציין שמכל החברה שציינתי, חייבת לבוא מדליה.

אני מציין בברכה את הנכונות של הוועד האולימפי להשקיע ולתגבר, כיוון שאנחנו חושבים שהנושא הזה חשוב מאוד, גם שיתוף הפעולה עם מכון וינגט והמחלקה למחקר ורפואת ספורט, במיוחד עם שירותי בריאות כללית ובית חולים "מאיר", בית החולים האולימפי. אני חושבת שזה הדבר ששדרגנו בהכנות שלנו לקראת המשחקים שלנו באתונה. התגבור לא נובע רק מהנסיעה למשחקים האולימפיים, אלא מזה שהם ליוו את הספורטאים במשך כל השנים האלה, במיוחד בשנה האחרונה, בה הם ליוו את הספורטאים לתחרויות ולמחנות אימונים. אם בסידני היו 40 ספורטאים ו-5 אנשי צוות, פה יש 36 ספורטאים ו-6 אנשי צוות, כאשר הוספנו אורטופד והחלפנו מעשה בפיזותרפיסט. בנוסף, לענף השיט יהיה רופא נפרד.

מהיחידה לספורט הישגי יש 3 מתאמים. נכון להיום יש 21 מאמנים, 6 אנשי צוות רפואי ו-4 אנשי צוות מקצועי. אחת המסקנות שלנו היתה שהמשלחת בסידני היתה קצת גדולה מדי בעקבות אנשי השליחים. פה אין לנו אף ענף שליחים.

בסידני היו לנו 9 ענפים, ועכשיו יש לנו 14 ענפים. אנו מצפים לשתיים שלוש מדליות, ול-9 גמרים שזה 25% מהמשלחת. מאוד משמח אותנו, שיש לנו השנה 16 ספורטאיות מתוך 36 ספורטאים, וזה 45%. זה נתון שאנו יכולים להתגאות בו, גם ביחס למדינות המערביות בעולם. זה אפילו אחוז יותר גבוה מכלל הספורטאיות שתהיינה במשחקים האולימפיים. בקרב המאמנים יש רק שתי נשים.

האם זה נכון לומר שההישגים של הספורטאיות, משום שנשים נכנסו יחסית מאוחר לרוב הענפים, הם עדיין לא הגיעו למקסימום, לעומת הספורט הגברי?

אני טוען כי בספורט הנשי יותר קל להצליח, כיוון שבהרבה ממדינות העולם נשים לא זוכות לשוויון זכויות, לחשיפה ולאפשרות להגיע לתחרויות, ועל כן יש פחות מתחרות.

לעומת זאת, במדינות כמו ברית המועצות יש אחוז גבוה של ספרטאיות.

אחוז השתתפות הנשים במשחקים האולימפיים, מגיע קרוב ל-50%, כאשר זה היה 0% ביוון העתיקה.

בסיפור של המלחמה הקרה, שבא לידי ביטוי במשחקים אולימפיים יותר מכל, המזרח גרמנים והרוסים הבינו שההצלחה יוכלה להיות יותר גדולה במין הנשי. הם עשו את זה עם כל מיני תוספים של סמים, אבל באמת אחוז המדליות לנשים היה הרבה יותר גבוה מזה לגברים, כיוון שהם תפסו את הפטנט הזה מהר.

זאת אומרת שיש מדינות שתמכו מאוד ותומכות עדיין בנשים ספורטאיות.

הנתון השני שמשמח אותנו, הוא שיש לנו גידול של 45% במספר הענפים, מה שמראה על יותר הטרוגניות של ענפי הספורט בקרב המשלחת האולימפית, וצריך לתת להם דחיפה למחזור האולימפי הבא. זאת תמונת המצב של המשלחת שלנו.

אני רוצה לומר 3 דברים קצרים. בכל הנוגע לעולים, תחזקו אותם ככל שאתם יכולים. אני יודע שאני מתפרץ לדלת פתוחה. תנו לעליות האלה את מה שמגיע להם, בהסך הכל הם מביאים לנו קרדיט גדול, ומגיע להם שנחזיר להם את זה וניתן להם גאוות יחידה. העלייה האתיופית היא לא פשוטה וכך גם העלייה מחבר העמים, וזה דבר שיכול לחזק אותם.

בנושא המחייה והתמיכה בספורטאים, שמעתי את מה שאמרתם וזה חידוש חשוב, אך נדמה לי שהוא לא מספיק. כמה עולה לנו לתחזק שגרירים בתחומים אחרים? זה לא 2,000 דולר.

זה לא מספיק, אבל אם כל הרצון שלנו לתת עדיפות לעלייה, זה יוצר במקרים לא מעטים אי נוחות מול הספורטאים ילידי הארץ.

אני מבין את מה שאתה אומר, אבל צריך למצוא דרך. בסופו של דבר לא מדברים על סכום גדול. מדברים על 40 ספורטאים, ניתן להקצות מיליון דולר. האם משרד החינוך צריך לתת את התמיכה הזו?

כן. בנוסף למשרד הקליטה.

אני מדבר על ספורטאים שאינם עולים. האם הם מקבלים איזושהי תמיכה? מה מקבל ספורטאי שאינו עולה חדש.

כל הספורטאים, עולים חדשים ואלה שאינם עולים חדשים, שנמצאים בסגל האולימפי, מקבלים מלגה חודשית מקרן משותפת למינהל הספורט ולוועד האלימפי, על פי הישגיהם, כאשר הספורטאים שהבטיחו את השתתפותם באולימפיאדה, מקבלים 5,000 שקלים לחודש. בנוסף, אנחנו הצלחנו בשנה האחרונה, לאחר מאמצים קשים מאוד, לגרום לכך שלכם הספורטאים תהיינה מקורות הכנסה נוספים, מספונסרים,נותני חסויות מסחריים או תורמים. רק לפני שבוע, תורם ישראלי העניק 20,000 שקלים לאילת אוחיון ונילי אברמסקי. לפני כחודש, תורם יהודי מחו"ל העניק תרומה של 10,000 דולר ל-4-5 ספורטאיות, כך שבשנה האחרונה אנחנו מצליחים לגייס עזרה נוספת מעבר לרשת הביטחון הזו, אבל זה בהחלט רחוק ממצב משביע רצון.

מתקציב השנה מועבר אלינו סכום בסדר גודל של 500,000 שקלים בשנה, כאשר השנה זה עוד פחות, 350,000 שקלים.

אז תוותרו על זה בכלל.

הסכום לא שונה. זה עדיין 500,000 שקלים. זה שזה לא מספיק, זה נכון.

לדעתי, זה לא רק שזה לא מספיק, זה מגוחך.

אתה מבודד את המיליונים שהמשרד מעביר לטובת ההכנות לאולימפיאדה. אתה מדבר רק על הספורטאים באופן אישי.

אתה יכול לעשות 1,000 הכנות, אבל אם בסוף הספורטאי הזה הוא גם צריך לעבוד, גם לחשוב איך הוא ישלם שכר דירה וגם אמא שלו חולה, אז אתה מבין יותר טוב ממני, שהסיכוי שלו להצליח לנעוץ את המוט במקום, הולך וקטן. אני הרי מסודר במשכורתי, וכנראה גם אלה שיושבים פה, אבל האדם שמייצג את כולנו, לא יודע בכלל אם יוכל לנסוע עם האוטו שלו או לא.

צפיתי בסרט על שחמורוב, שמספרת איך טיפלו בה, אבל זה לא מימכם, זה מימים עברו. מאז השתכללנו, אבל כנראה שלא בצורה מדהימה.

אני רוצה לשאול אתכם לגבי חיפוש ספורטאים יהודים בחו"ל. האם נעשה ניסיון כזה, האם מנסים לסמן ספורטאים כאלה מחבר העמים ומקומות אחרים, ולהציע להם לבוא אלינו?

אין נסיונות מכוונים, אבל יש מאמצים כאלה שנעשים דרך האיגודים השונים.

הבעיה היא שספורטאי ברמה הוא חי מזה, ועל כן כאשר הוא שואל מה אנחנו ניתן לו, זו בעיה, כי הרבה אנחנו לא יכולים להציע לו. אנחנו יכולים להציע לו 1,000 דולר.

אבל אתם יכולים באמצעות הסוכנות היהודית וחפציבה, בברית המועצות לשעבר, להגיע לבני נוער שהם עדיין עוד לא חהברי הסגל האולימפי של אותה מדינה, ולעודד אותם במסגרת העידוד הכללי שיש לעלייה, ולא לדבר איתם על כסף אלא על כך שאצלנו יהיה לו סיכוי להיות מספר אחד, בעוד שבמדינתו הוא יהיה מספר 5. אתם צריכים גם לעורר בהם גאווה לייצג את המדינה היהודית.

אני מעדיף להשקיע יותר בנוער הישראלי.

אתה מרוויח עולה כך. אם הוא בא לפה, אז הוא נער ישראלי. מה ההבדל?

יש כמה סכנות בעניין. יש כאלה, לא רק מברית המועצות אלא גם מארצות הברית, שנמצאים במקום החמישי, לדוגמא, שחושבים שאם הם יבואו לארץ, הם יהיו מספר אחד.אחד כזה עושה עלייה, מגיע ללוד, מנשק את הקרקע ורץ למשרד הפנים, ומיד מקבל אזרחות. אם אין איגוד כזה, הוא מיד רושם עמותה. מיד אחר כך הוא עולה למטוס חזרה לארצות הברית, ושולח לנו מכתב שהוא אזרח ישראלי שרוצה להשתתף באולימפיאדה. לכן, אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים בעניין הזה.

היו לנו כבר כמה מקרים של עולים שהגיעו למטרה ספציפית, ויום אחרי המשחקים עזבו את הארץ.

גם אם הם לא הגיעו כלל למשחקים, הם עזבו את הארץ. לכן אנחנו מאוד זהירים.

המשחקים האולימפיים הם הארוע הגדול ביותר בעולם. זה איננו רק ארוע של ספורט, אלא מעבר לכך. במשך 17 ימים עיני כל העולם תתמקדנה באתונה. עולות שאלות רבות לגבי המוכנות שלהם. בשבוע שעבר גילי ואני היינו באתונה, וראינו שהמתקנים מוכנים. אלה לא יהיו משחקים אולימפיים כמו שהיו בסדני, אבל מה שמעניין אותנו, הוא שנצליח לתפעל את המערכת המאוד מורכבת הזו. השמחה של גילי על 14 ענפי הספורט שיש לנו במשחקים האולימפיים, זה כאב הראש שלי.

אנחנו נתפעל 3 משלחות. המשלחת העיקרית תהייה בכפר האולימפי, כאשר לנו יהיה כפר אולימפי נוסף, כפר אולימפי של השייטים. הסיבה להקמת כפר אולימפי נוסף נעוצה במרחק הגדול מאוד מהכפר האולימפי לאתר התחרויות של השייט. אמנם בקו אוירי זה כמעט כלום, אך בתנועה של אתונה מתחילים היום ומגיעים מחרתיים לתחרות. כפר אולימפי שלישי יהיה לקייקים, בגלל אותה סיבה.

יש לנו 14 ענפי ספורט ו-36 ספורטאים, עם פריסה שלא היתה לנו מעולם. למעשה, יהיו לנו נציגים כמעט בכל אתר תחרויות. ב-9 מהאתרים ישתתפו מתחרים שלנו, החל מהגודו והאיבקות, טקוואנדו והקליעה על יד שדה התעופה.

המטרה המרכזית היא ההישגים של הספורטאים. במקביל, אנחנו מקיימים פעילות ענפה לטובת מדינת ישראל. מתקיימת אינטרקציה גדולה מאוד עם נציגי מדינות אחרות, כולל מדינות שבאופן טבעי אנחנו לא נמצאים איתן בקשר. בנוסף, אנחנו נקיים במהלך המשחקים טקס אזכרה לחללי מינכן ב-19 לאוגוסט. הטקס יתקיים בבית השגריר.

אתה מתכוון לישראל, ולא לוועד האולימפי הבינלאומי.

נכון.

האם הם לא מוכנים לעשות זאת?

הם לא מוכנים. יש להם שטרה ארוכה של נימוקים, שלדעתנו אלה תירוצים. העובדה היא שעד היום אין שום איזכור ל-יא' ספורטאים.

אילנה רומנוב סיפרה לי, שיש מאבק מתמשך בנושא הזה.

נכון.

האם ניסתם לערב את שרת החינוך, התרבות והספורט?

ערוב גורמים ממשלתיים לא יביא תועלת.

בסוף החודש יש פגישה של נציגי המשפחות עם יו"ר הוועד האולימפי הבינלאמי.

הנושא הזה של יא' הספורטאים חורג מעבר לטקסיות. מעבר להכנות המקצועיות, הספורטאים עברו סדרה של גיבושונים. מדובר באוסף של ספורטאים מענפים שונים שבאים מרקע שונה, ונכנסים לסיר לחץ של 17 יום בכפר האולימפי וחייבים לתפקד ביחד 24 שעות ביממה. לפני סדני הכנו את תהליך הגיבושונים. לא במקרה המילה "גיבושון" באה מעולם אחר. המטרה היא להפוך אוסף של בודדים לחבורה עם גאוות יחידה.

האם אתם רגועים מבחינת האבטחה?

אני אתייחס לזה בהמשך. חלק מתהליך הגיבוש של הספורטאים כרורך גם בהגדרת ערכים ציוניים, הכרת הארץ, הכרת אתרים, לימוד עברית, כאשר הנושא של הנצחת יא' הספורטאים, הוא נושא מרכזי.

האם כולם יודעים לשיר את ההמנון?

אנחנו נבדוק את זה. באופן מסורתי, כל משלחת אולימפית בדרכה למשחקים האולימפיים, עוברת ליד האנדרטה של היא' ספורטאים ומתייחדת עם זכרם. זה יתקיים ב-7 ביולי בדרך לבית הנשיא.

אני יודע שיש מפגש בבית הנשיא, ואני אבוא לשם.

הספורטאים עצמם מגיעים לאתר התחרויות מספר ימים בודדים לפני יום התחרות עצמו, על מנת שלא יהיו מושפעים מהדברים השליליים שקורים בכפר האולימפי, רעש, המולה, מתח ותקשורת. הם מגיעים 3-4 ימים לפני מועד התחרות שלהם, וחוזרים לארץ יומיים שלושה לאחר סיום התחרות.

מדובר באולימפיאדה ביתית שיש לה הרה יתרונות, אבל אחד החסרונות מבחינתנו, הוא שתיתנהל מעין רכבת אוירית ליוון וחזרה. תהיינה לנו 6 טיסות יוצאות לאתונה ו-6 טיסות חוזרות מאתונה, עם כל המורכבות של המשחקים עצמם.

באשר לאבטחה, זו הפעם הראשונה שמשחקים אולימפיים מתקיימים לאחר ה-11 בספטמבר. בנוסף, צריך לזכור, שגם מבחינה גיאוגרפית ומבחינה גיאו-פוליטית, לא דומה אתונה לסדני אוסטרליה הרחוקה או לאתלנטה ביבשת האמריקנית. מדובר ביוון, וכולנו מבינים את המורכבות. הממשלה היוונית מודעת לחלוטין לבעייתיות, ולכן היא הקימה את צוות המומחים, בו חברים נציגי 7 מדינות, כולל ישראל. אנשי המקצוע של ישראל יהיו חברים בוועדה הזו, וילוו את כל תהליך המוכנות מהבחינה הבטחונית. גם נאט"ו נותנת לאחרונה יד לעניין הזה. הם יכסו אד התחום האווירי והימי שהוא מאוד בעייתי, כולל הכשרת היוונים עצמם בכל מה שקשור לאבטחה.

אני רוצה לברך על 4 שנות הכנה. צריכים לדעת שיום אחרי סדני יצאו מ-201 מדינות 4,000,000 אנשים, ובארץ יצאו 400 אנשים, כולל הענפים הקבוצתיים. בסופו של דבר מגיעים לשם בערך 10,500 אנשים.

להגיע ל-14 אנשים, זה דבר קשה, ואני לא מקנה בזיגי. זה מאוד מורכב. יש ימים בהם מתחרים בו זמנית 7 ענפים.

לגבי הנשים, אני מציע לבדוק לאחר המשחקים, אם גם תהיינה הצלחות בשיעורק של 45%. אני חושב שיותר קל להגיע מאשר להצליח.

כמי שהיתה לו הזכות להיות ראש המשלחת הראשונה שהביאה 2 מדליות, אני מאחל לכם לשבור את השיא. בהצלחה.

קודם אנחנו רוצים להשוות.

כיוון שהמשחקים האולימפיים מתקיימים השנה ביוון שנמצאת במרחק של שעתיים מפה, אני מניח שיגיעו לשם הרבה מאוד ישראלים. מי מטפל בכל הלוגיסטיקה של כרטיסים ויתר הסידורים?

כל מי שרוצה לבוא, יכול לסדר זאת דרך משרד רשימות וסוכן רשמי, שאושר על ידנו ועל ידי הוועדה המארגנת.

האם ישראל קיבלה הקצאה של מספר מסוים של כרטיסים?

כן. יש איזשהו מפתח, כי אחרת כולם יסעו רק למשחקים המעניינים. אתה צריך לקנות חבילה של כרטיסים, לפי מפתח בינלאומי.

האם אתם מיניתם סוכן לאחר מכרז?

כן. האינטרנט מקלקל את הסדר, כיוון שדרך האינטרנט ניתן גם כן להזמין כרטיסים. יש עם זה בעיה, אבל זו לא בעיה שלנו. עד לרגע זה, כל מה שביקשו הישראלים הם קיבלו.

אמרת שזה לא עניין שלנו, אבל זה כן עניין שלנו, כיוון שאנחנו צריכים גם לדאוג לציבור שרוצה להגיע למשחקים. האם כל מי שרוצה ויש לו את הכסף יכול להגיע?

עד היום לא קרה שמישהו ביקש כרטיס מסוים ולא קיבל.

אחת הבעיות הקשות מאוד באתונה, זה שהם קיבלו שם החלטה שהם לא בונים בתי מלון חדשים ולא מוסיפים חדרים חדשים מעבר למה שיש להם, מחשש שביום שאחרי הם יישארו עם הרבה פילים לבנים. הדבר הזה יוצר מצוקת דיור קשה מאוד. נכון להיום, מחיר ללילה במלון נע בין 400 ל-1,000 יורו, וכאשר אני מדבר על 400 יורו ללילה, אני מתכוון למלון של שני כוכבים בלבד. זוהי מגבלה למי שחושב לבוא לפרק זמן ארוך יותר.

אנחנו בשיתוף משרד הנסיעות שלנו ועם חברת ארקיע שהיא המוביל האולימפי, יצאנו ביוזמה שנקראת "החוויה האולימפית", על מנת לתת את האפשרות לאלה שרוצים לחוות את החוויה האולימפית, לעשות זאת במחיר סביר. חברת ארקיע משווקת את החוויה הזו. בבוקר יוצאים מהארץ ובשעה 09:00 נוחתים באתונה, מתרעננים, הולכים לראות תחרות אחת או שתיים, בערב טברנה, ועולים למטוס בחזרה הביתה.

בלי לילה.

במחיר טוב.

מה המחיר?

המחיר הוא בסדר גודל של 450 דולר.

האם זה כולל את כרטיס הכניסה לתחרויות?

לא. כרטיסי הכניסה, למעט מספר מצומצם של ארועים כמו טקס הפתיחה או גמרים בשחייה ובאתלטיקה, הם בעלות של 30-40 יורו לכרטיס. זו ההזדמנות לחוות את החוויה, כי אולימפיאדה זה לא רק ספורט, אלא זה הפסטיבל כולו. אני מאמין שהרבה מאוד ישראלים ינצלו את ההזדמנות הזו.

במשך 4 שנים משרד הספורט היה שותף עם הוועד האולימפי, במסגרת המינהלת לספורט הישגי והיחידה המקצועית שגילי עומד בראשה, לעשות את הכל כדי לטפח את הספורטאים. גילי עושה את הסקירה כל כך ברוטינה, ועל כן הוא לא תמיד יודע מה הכי חשוב. יש קריטריון בינלאומי וקריטריון ישראלי, כאשר הקריטריון הישראלי הוא מחמיר יותר מהקריטריון הבינלאומי. אם הינו הולכים לפי הקריטריון הבינלאומי, המשלחת היתה יכולה להיות יותר גדולה. ההתמקצעות וההתמקדות על המטרה, לחזור עם מדליות, הביאה למשלחת מאוד איכותית.

בשנה הזו של הקיצוצים, היתה הנחייה משרת הספורט שלא לגעת בתקציבי ההכנות האולימפיות. כמובן שהקיצוץ נפל על החלקים האחרים של הספורט, אך אנחנו שמחים שזה נתן שקט להכנות האולימפיות. התקציב רץ לכל ההכנות. אני חושב שזה צריך לתת שקט לספורטאי, גם בהכנות וגם ברמה האישית. אנחנו מקווים לשמוע את התקווה כמה פעמים באתונה.

אחרי שחזרנו מאתלנטה הוקמה ועדה בראשות השופט דב לוין. הוועדה האולימפי אימץ את כל המלצות הדו"ח לקראת ההכננות האולימפיות. הוקמה המינהלת של היחידה לספורט הישגי, ואז היתה פנייה לממשלה לתקצב זאת. ביבי שהיה ראש ממשלה קיבל את זה, ואישר 10,000,000 שקלים לשנה, כאשר נשארו 3 שנים לאולימפיאדה בסידני. הכסף הועבר לוועד האולימפי, כאשר אחרי כל פעולה דיווחנו, וההצלחה היתה אדירה. אנחנו הגענו לסדני, כאשר 25% מהספורטאים שלנו הגיעו לגמר. זה דבר שלא חלמנו עליו.

כנראה שההצלחה הזו הפריעה למישהו. הכנות לקראת אולימפיאדה לא נערכות בשנה אחת. חלק מהספורטאים כבר יתחילו להתכונן לביג'ין מיד לאחר אתונה. משרד הספורט החליט אז שאת הכספים הוא לא מעביר לוועד האולימפי, אלא מפזר אותו בין האיגודים. זה גם לא היה 10,000,000 שקלים. פיספסנו את השנה הראשונה. קיבלנו 2,000,000 שקלים לספורטאי הזהב, אותם ספורטאים עם הישגים גדולים. הסיפור של התקצוב כל הזמן גמגם. שנה לאחר מכן, העבירו חלק אלינו, חלק לוינגט וחלק לאיגודים. לא היתה ריכוזיות בעניין הזה, וכאשר העסק הזה מתפזר, יש פחות שליטה.

בשנתיים האחרונות, הובטח לנו על ידי משרד החינוך, שיועבר אלינו הכסף. השר, המנכ"לית ומנהל רשות הספורט קיבלו את זה שעל מנת לאזן את התקציב יש לתת למקום אחד ולא לפזר אותו בין האיגודים. צריך לזכור שלוועד האולימפי יש מטרה אחת, והיא להכין את הספורטאים למשחקים האולימפיים. לעומת זאת, לאיגודים יש 1,000 מטרות אחרות, לארגן את התחרויות המקומיות אליפות אירופה וכו'. המצב הכספי של האיגודים הוא לא טוב, ולכן כאשר מגיע שק, קורים שני דברים, הבנק לוקח אוברדרפט ןמשלמים משכורות, ורק אם נשאר משקיעים בנושאים האחרים.

אצלנו הספורטאי מקבל תוכנית עבודה שנתית ואפילו תלת שנתית. הוא יודע בדיוק איפה הוא יהיה, באיזה יום, באיזה מקום ובמה הוא יתחרה. ברגע שמשרד הנסיעות לא בטוח מה יקרה עם הכרטיסים, מפני שהאיגוד חייב לו עוד כסף מהנסיעה הקודמת, אנחנו מתערבים. בקיצור, אותו שקט שהיה לקראת סידני, איננו קיים היום. בתוך המשלחת היפה הזו, חסרה לנו קבוצת ספורט של משחקי כדור.

גם אין לכם בני מיעוטים בתוך המשלחת.

היו שניים בכל תולדות האולימפיאדה.

חשבנו שבאגרוף יהיה אחד, אך הוא לא עמד בקריטריון. אם תהיה משלחת של משחקים כדור, אז יהיה לא רק בין מיעוטים אחד, אלא כמה.

מה עם סכנין?

יו"ר הוועדה הקודמת הכין הצעת חוק בנוגע להכנות לאולימפיאדה, כדי שלא נהיה תלויים באף אחד. השנה, השרה הבטיחה שהכספים לצורך ההכנות האולימפיות יינתנו. מלבד הבעיה שזה מתפזר בין איגודים רבים, ישנה בעיה זהספורט האחר נפגע מכך.

כולנו, ללא קשר לאיזה צד בקשת הפוליטית אנו שייכים, בעד לעודד את הספורט ולהצליח באולימפיאדה. ישנה אמנם הצעת חוק, אך היא לא התקדמה כי כנראה שלא היתה תמיכה ממשלתית להצעת החוק הזו.

הדיון הקודם של הוועדה דן בתיקון לחוק הספורט. גם זה קשור באותו סיפור.

שהדברים לוקחים זמן.

לא. מגיש הצעת החוק הקודם, התנה את ההצעה בעבור הצעה אחרת.

אני מציע שאחרי האולימפיאדה אנו נתכנס פה, נשמע מכם דיווח, אולי יהיו פה ספורטאי או שניים עם מדליה, ואז נדבר גם על הנושא הזה, לרגל פתיחת ההכנות לאולימפיאדת ביג'ין.

הספורטאי מתאמן כל החודש. השנה, הכסף הראשון שהועבר היה בחודש אפריל. ההקצבות לחודשים מאי-יוני-יולי, התחילו להגיע עכשיו.

כולם רוצים עכשיו ללחוץ את ידם לקראת הנסיעה. אני מציע שהנכבדים, מהנשיא ודרומה יחתמו על החוק ויגידו שהם תומכים בו, כיוון שכאשר הם יחזרו אף אחד לא יזכור את זה, וכולם יגידו שיש עכשיו עוד 4 שנים.

אני מציע לעבוד על הצעת חוק כזו עכשיו, ולהעבירה לנשיא לפני שהוא מקבל את פניכם לאחר האולימפיאדה. בואו ננסה להשתמש בזה כמנוף.

תקציב הספורט במדינת ישראל קטן ב-4 השנים האחרונות מ-120,000,000 שקלים ל-48,000,000 שקלים. זה אבסורד. מזה כל הספורט צריך להתפתח ולהיבנה.

במל"ג יש עודפים גדולים.

הם לקחו להם רק 650,000,000 שקלים. אורי, אני מציע לעצמנו את הסיכום הבא. ועדת החינוך והתרבות מודה לראשי הוועד האולימפי, עןל המצגת המרשימה והנתונים שהובאו בפניה. הוועדה שליוותה את הנושא במהלך השנה האחרונה, נוכחה גם היום, עד כמה ההכנות לאולימפיאדה נעשות ביסודיות ובמקצועיות רבה.

הוועדה מעריכה את התמיכה והסיוע שקיבלו הספורטאים והמאמנים, במיוחד העולים שביניהם. הוועדה סבורה שעל המדינה לעשות כל מאמץ להסיר מהספורטאי את הדאגה הכלכלית, כדי לאפשר לו להתרכז באימוניו ובפעילותו הספורטיבית.

הוועדה שמחה ללמוד על השיעור הגבוה יחסית של נשים, 45% מן המשתתפים בנבחרת האולימפית הישראלית.

המשחקים האולימפיים מרכזים תשומת לב עולמית, ומאות מיליונים צופים בהם בכל רחבי העולם. השתתפות ישראל במשחקים חשובה הרבה מעבר להיבט הספורטיבי. הוועדה מאחלת למשלחת האולימפית הצלחה רבה בייצוגה של מדינת ישראל בכבוד, ואנחנו נעקוב אחריה באהדה ובאהבה.

כמו שאמרו חכמנו, נפש בריאה בגוף בריא.

למה אתה לא מזכיר את תמיכת משרד החינוך.

אם אני צריך להזכיר את משרד החינוך בהקשר הזה, אני צריך להזכיר גם שיש טענות שהמשרד לא העביר מספיק כסף.

האם באו אליך ואמרו לך שיש משרד שנתן מספיק? משרד הספורט הוא שותף מלא לכל ההכנות, והוא משקיע מליונים בכך. המינהלת היא משותפת וכך גם היחידה.

אורי, האם ניתן מילת עידוד גם למשרד הספורט?

בתור חבר טרי באופוזיציה, אני מיד תומך בזה, אבל תציין שראוי שהם יסייעו יותר.

אני אוסיף את זה בסעיף השני, בו דיברתי על הסיוע הכלכלי.

אני רוצה שתזכיר שתינתן תשומת לב לייצוג מלא של האוכלוסייה.

זה ברור. אם אנשים לא הגיעו להישגים, אין מה לעשות. הם אינם שם לא משום שהם ממוצא כזה או אחר.

יכול להיות מפני שלא ניתן בכלל להיות שם.

היו בעבר שניים. בכל אופן, ההתייחסות קיימת בפרוטוקול. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00