כנסת פתוחה

_היערכות ממשלת ישראל לקליטת יהודים מצרפת

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
23.6.2004
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 128
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ד' בתמוז התשס"ד (23.6.2004), שעה 9:00

היערכות ממשלת ישראל לקליטת יהודים מצרפת

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר
מרינה סולודקין

חנוך צמיר - מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה
ראובן עם שלם - עוזר בכיר ליושב ראש הסוכנות
צבי טל - מחלקת התפוצות, משרד החוץ
מרטין פלד-פלקס - מנהל מחלקת התפוצות, משרד החוץ
עודי בהט - מנהל גף קליטת עלייה, משרד החינוך, התרבות והספורט
אסתר טובול - מנכ"ל התאחדות עולי צרפת
ראובן שלום - הסוכנות היהודית

דנה גורדון

חבר המתרגמים בע"מ










היערכות ממשלת ישראל לקליטת יהודים מצרפת

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, כשבלב הדיון היום, יש לנו שני דיונים ששניהם קשורים ליהדות צרפת. זאת לא פעם הראשונה שאנחנו דנים על יהדות צרפת בוועדה הזאת וגם הסוכנות היהודית למען הגילוי הנאות, שלחה משלחת של חברי כנסת, כדי לבדוק את המצב. האם יש אכן נכונות בתוך הקהיל היהודית בצרפת והאם ההיערכות שם נכונה ואנחנו באמת מצאנו שם צוות מצוין של שליחים שרובם ככולם עובדים במוטיבציה מאוד גדולה.

בינתיים קראנו בעיתונות, מה שגרם לישיבה הזאת שני דברים, קראנו שיש כוונה גדולה של הסוכנות היהודית לאור ממצאים או מחקרים או סקרים שנעשו בקהילה, שבה מסתמנת נכונות לעלייה. נעשות הכנות על ידי הסוכנות היהודית לפשוט, כפי שנאמר בעיתונות על סרסל, במאות שליחים, אני לא יודעת אם זה נכון או אם יש בכך הגזמה. בסך הכול סרסל היא פרבר קטן של פאריז, וקשה לי להניח שיהיה מקום למאות שליחים. אבל אני מבינה שנעשות הכנות בכל זאת לצאת ביוזמות שמטרתן להביא עלייה.

מטרת הדיון היא כפולה, קודם כל לשמוע מהם אותם ממצאים שעליהם מדובר, אם נעשו סקרים חדשים, מחקרים חדשים, שעליהם שמענו באמצעי התקשורת, אלינו הם לא הועברו. אז מה תמונת המצב בצרפת, כמובן תוך התייחסות למה שקורה גם בהנהלת הקהילה ואיך היא מתייחסת לנושא הזה.

הדבר השני שכמובן יותר חשוב לנו ויותר משמעותי מבחינתנו, זה לדעת מה ואיך נערכת מדינת ישראל בהנחה שהסוכנות תצליח במאמציה ושיגיע גל של עולים לקראת הקיץ לארץ, איך אנחנו ערוכים לקלוט אותם, כשאנחנו יודעים שעדיין לא פתרנו חלק גדול מהבעיות, שהן ספציפיות לעלייה הזאת, והן בעיות מקצועיות, בעיות של מציאת מקום עבודה, הרישוי והכרת התעודות, וכמובן יש גם בעיות של חינוך.

אנחנו רוצים לשמוע מהנציגים שנמצאים איתנו היום וכמובן שהגישה שלנו היא שכל עולה שיגיע אנחנו מברכים על כך, אנחנו גם נעליב את ראשי הקהילה בפאריז או בצרפת, נאמר שאנחנו בהחלט מעוניינים בעלייה כזאת. זה שאנחנו רוצים בעלייה זאת לא ביקורת על ממשלת צרפת, זה לא קשור אחד לשני, אנחנו רוצים בעלייה משום שזאת קהילה טובה ומשום שאנחנו מקווים שמקומה כאן איתנו.

כדי שמקומה יהיה כאן איתנו, גם ממשלת ישראל צריכה לעשות כמה דברים שיקלו על העולים להגיע לארץ. אני הייתי מבקשת אולי קודם כל לשמוע תמונת מצב מהסוכנות היהודית ואולי מהתאחדות עולי צרפת, או מי שכאן מייצג את העלייה, אולי ממשרד החוץ, מה תמונת המצב בתוך הקהילה בצרפת. מהם אותם מחקרים שנעשו, מה הם אומרים, מה הפוטנציאל. ראובן שלום.

ראשית אני רוצה להודות פעם נוספת לקבוצת חברי הכנסת שהשתתפה בביקור בצרפת, לפני כחודשיים. אני רוצה לומר שבעוד שבועיים יערך יריד עלייה בצרפת, ולקראת יריד זה תצא קבוצה נוספת של חברי כנסת, שיעירו הערות וכדומה.

כיוון שאנחנו עוסקים בנושא הזה, זה מאוד יעזור לנו לדעת, כי אני מניחה שאתם לא שולחים אותם רק כדי שהם יהיו לובי לסוכנות, אלא כדי שהם יהיו גם לובי לנושא.

אנחנו בכלל לא שולחים אותם שיהיו לובי לסוכנות.

אז אם כך כדאי לתאם איתנו, שאנחנו נהיה מודעים מי הם אותם אנשים שאפשר יהיה לסמוך עליהם לעזור לנו בנושאים האלה, לעתיד.

אני בוודאי אעדכן את יושבת ראש הוועדה, כמו שאני מעדכן אותה בדרך כלל במשלחות מסוג זה.

צוות משותף של הסוכנות ושל המשרד לקליטת העלייה בוחן כל הזמן באופן שוטף, רק עכשיו קצת יותר באינטנסיביות, דרכים לעידוד העלייה. מדובר עכשיו בגישה שיווקית חדשה, צריכים לעבוד עם קבוצות מיקוד, עם סקרי עומק בקהילות היהודיות בצרפת, בשביל להבין אותם וליצור להם חבילות עלייה מתאימות.

אנחנו הגענו מסקנה שצריך למצוא לכל קבוצה, חבילות עלייה, זה בתחום הזה. בתחום השני להגביר את החינוך היהודי ציוני, גם זה מהניסיון ראינו שאלו שמגיעים לארץ לתקופות ארוכות של חצי שנה, שנה, במסגרת תוכניות כאלה, הנטייה שלהם אחר כך לעלות לארץ היא הרבה יותר בולטת, יותר ברורה, ולכן גם בתחום הזה אנחנו הולכים להשקיע מאמצים רבים.

עכשיו מה הדברים הנקודתיים, יש לנו פה קליטה קהילתית ברשויות המקומיות עם משרד הקליטה והרשויות המקומיות. כפי שאמרתי באותו יריד עלייה שיהיה במשך כעשרה ימים בצרפת, החל ברביעי ביולי, יהיו מספר ראשי רשויות מקומיות, פקידי קליטה ברשויות, שיוכלו להציג בפני העולים את האפשרויות לקליטה בישובים שלהם.

אנחנו מדברים על קליטה פרופר בישובים, או אנחנו מדברים על אנשים שיהיו שם, שידברו על הזדמנויות בשוק העבודה ?

אני מידע אתייחס להזדמנויות בשוק העבודה. גם יהיו מומחים בנושא הכוונה תעסוקתית. כפי שאמרתי זה בתחום הזה, ויש מאמצים לקידום עלייה של בעלי מקצועות מסוימים, אלקטרוניקה, מיזוג אוויר. ביריד עלייה דרך אגב, השתתפו גם גורמים מעסיקים, הביאו הזדמנויות עבודה. אני חוזר ואומר, אנחנו ממשיכים את המאמצים שגם הועדה שותפה להם וגם משרד ראש הממשלה ומשרד הקלטה, בנושא הקלות למקצועות רישוי.

תכף נשמע ממשרד הקליטה, אם משהו התקדם בעניין הזה.

פוטנציאל העלייה משם של בעלי מקצועות כאלה שזקוקים ברישוי יחסית גבוה, אני חושב שבוודאי מצרפת אין סכנה לגבי רמת המקצוענות של אותם אנשים.

אתה תתפלא, אנחנו לוקחים מקצוע כמו רוקחים, שאנשים לומדים שם הרבה יותר, ארבע שנים לעומת שלוש בארץ, ואנחנו מדברים על זה שבמשרד הבריאות פה ממשיכים לטחון ולעשות את כל אותן הבעיות וימשיכו כנראה גם, אלא אם תהיה יד מכוונת מלמעלה, ובכך יכולים להתערב רק שרים עכשיו.

אמרתי שאנחנו מערבים גם את משרד ראש הממשלה. זה בתחום של העלייה וכפי שאמרתי מאמצים רבים עכשיו לעניין של תוכניות ארוכות טווח. אני מזכיר בהקשר ובנפרד את התוכנית עכשיו עם הממשלה, לגרום לכך שיותר ויותר צעירים עד גיל עשרים ושש בעיקר, לתוכניות ארוכות טווח, כפי שאמרתי זה משרת את העלייה בהמשך.

אתם עדיין חוץ מיריד העלייה, הולכים לשלוח מאות שליחים?

מאות שליחים זה לא דבר שנדון אצלנו.

אז עשרות שליחים?

גם לא עשרות שליחים, כרגע הצוות עוד לא גמר את העבודה שלו, עוד אין לו ממצאים ומסקנות סופיות, לכן הידיעות האלה מוקדמות.

מה עם אותו סקר שנערך, תוכל ?

יש סיפור מאחורי מה שאת אומרת?

היה בעיתונות, הייתה כתבה גדולה, היו כמה כתבות גדולות שמן הסתם יש להניח שהיוזמה לא באה מהכתבים עצמם. כתבה אחת מאוד גדולה בנושא גרמניה, שהרבה מאוד יהודים מעדיפים להגיע לגרמניה במקום לכאן. כתבה שנייה כעבור כמה ימים, על יהודי צרפת, אנחנו נשמח להעמיד אותה לרשותך, ששם צוטטו מקורות מהסוכנות היהודית, שכיוון שיש עכשיו נכונות בצרפת, הסוכנות היהודית הולכת לפשוט על סרסל ולשלוח מאות שליחים לשם. אני לא ממציאה את זה, זה היה כתוב שחור על גבי לבן. אז כיוון שהמקורות והפרסום והיוזמה לפרסום באה מהסוכנות, אני חושבת שלגיטימי לשאול את השאלה, א' מה נכון וב' מה כוונת המחברים.

כפי שאמרתי הצוות לומד את הנושאים, אין החלטות למאות שליחים, לא לפשוט, אלה ביטויים אחרים. אבל אני חושב שהביטויים האלה הם לא מעולם ההוויה של הסוכנות, לא מהפעולות. יש כוונה להעמיק את הגישה, אין פה מבצע צבאי, לא כיבוש יעד מבוצר, בדרכים שהסוכנות ממשיכה לפעול בהם בגדול היא תמשיך לפעול, עם שינויים.

בכל זאת מי יכול להעמיד לרשותנו, מי מכאן יכול להגיד כמה מלים על הסקר הזה שנעשה, שלפיו שלושים אחוז נדמה לי.

אנחנו נמצאים כרגע בעיצומו של חבר נאמנים, לולא כן אני מניח שהיו באים נציגים נוספים של הסוכנות, הן היושב ראש.

אתה משוחרר, אבל אני מבקשת שתזכיר לכבוד היושב ראש שבשיחה שאנחנו קיימנו ושאתה היית שותף לה, סוכם שועדת העלייה והקליטה תיפגש עם חבר הנאמנים, כשהוא יהיה פה. כבר עברו מאז שני חבר נאמנים, או שני כינוסים, והדבר לא נעשה. אני גם מוסרת את זה לפרוטוקול. אגב גם חברי הועדה לא היו מוזמנים לשום דבר, כולל לא לעצרת החגיגית.

ראיתי בעיתון ונדהמתי, אנחנו פועלים למען עלייה כל כך הרבה שנים, ואפילו לשלוח הזמנה זה קשה.

אני אתייחס לשני הנושאים, ראשית צודקת היושבת ראש, שאכן סוכם שיהיה מפגש בין ועדת העלייה בסוכנות לבין הועדה הזו.

רק שתדע שאני גם הזכרתי את זה לפחות ארבע פעמים לאריה אזולאי בחודשיים האחרונים, הוא אמר – מה זאת אומרת, התוכנית כל כך עמוסה.

אני מצר על זה, ואנחנו נדאג שבדיונים הבאים באוקטובר, מראש לוח הזמנים ייבנה כך שיהיה מפגש בין ועדת העלייה של הכנסת, לסוכנות.

אני באמת מצטער על זה שלא הוזמנו את חברי הועדה –

אני מבינה ששלגי היה שם ואחרים.

אני לא עוקב אחרי ההזמנה, אבל מערכת היחסים בין הסוכנות לבין הכנסת בכלל לבין הועדה הזו בפרט, הם באמת הדוקים ואם זה קרה זה רק תקלה ובוודאי החמצה גם שלנו.

אנחנו קוראים לראש הממשלה להחזיר משכנתאות לעולים, אני לא יודעת, לא מעריכים את מה שאנחנו עושים. אנחנו במלחמות למען העלייה כאלה, זה לא מעניין לתקשורת, אבל לכם זה כן מעניין.

יש דבר פשוט שנקרא רשימות סגל א', כדאי פעם אחת לעשות רביזיה ולהסתכל מי נמצא שם, זה אפילו לא עניין פוליטי.

בוודאי שלא,

אנחנו כמובן לא חושדים במניעים פוליטיים מצד יושב ראש הסוכנות.

אם אני לא קיבלתי הזמנה, זאת אומרת שזה לא פוליטי.

תודה רבה, כן גברת טובול, תמשיכי.

הסקר עליו מדברים בעיתונות, הוא סקר שיצא בערך לפני שנה, קצת יותר,

זה ההוא? עוד ממחזרים אותו עוד פעם?

ממחזרים אותו והשלושים אלף הם לא אחר מהשישה אחוז מהאנשים שעלו לשאלה – כן, אנחנו מתכוונים לעלות לארץ בפרק זמן כך או אחר. אז אלה שלושים אלף היהודים שעומדים להגיע מחר.

זאת אומרת שגם בעניין הזה נעשה הו הא ממוחזר.

אני לא יודעת מה הייתה המטרה, חבל שהוא בדיוק יצא, אבל באמת יש שאלה וגם לגבי מאות השליחים, היו אכן שליחים שיצאו לסרסל, עשו עבודה מאוד טובה, זה היה פרויקט מאוד חדשני, שקראו לזה מדלת לדלת, פשוט השליחים באו אל האנשים ולא חיכו לירידים שאנשים יבואו אליהם. הלכו בתוך הקהילות, פרצו את הקהילות.

מתוך זה אני יודעת שהיו שם בערך חמישה עשר שליחים, אנשים שיצאו לשבועיים או עשרה ימים, חמישה עשר אנשים, משהו כזה, במהלך החודש.

אגב, אני פעם חשבתי, מעניין מה ממשלת ישראל הייתה חושבת או אומרת, אם היו באים שליחים מקנדה והולכים מדלת לדלת לשדל אנשים. זה לא פשוט.

אבל עושים גם את זה בקנדה ואנחנו גם אמרנו –

כבר היה מי שהיה מתייחס לזה כאל פעולה מיסיונרית. משרד החוץ בפרק הזה, לפני שאנחנו עוברים למה שעומד לקרות בארץ, או לא עומד לקרות בארץ. יש לכם איזה שהן הערות שכדאי שאנחנו נדע, נשמע על ההתייחסות שלכם, על ההתייחסות של ראשי הקהילה היהודית?

נדמה לי שההערות שלנו מתייחסות בדיוק לנקודה האחרונה הזאת, שיושבת הראש העלתה, אותה רגישות או אותה פרספציה של ביצוע פעולות כאלה, תוך יצירת אווירה של מצוקה נוראית וצורך לעלות להמונים, יהדות המצוקה של צרפת, בהחלט הדברים האלה נתפסים על ידי ממשלת צרפת. לו היה יושב פה נציג של השגרירות הצרפתית, ייתכן שהיינו שומעים על כוונות להגיש אפילו מחאה .

יש כוונות כאלה?

כך אנחנו מבינים,

זאת אומרת שהמתח הגיע לכיוון לא רק ראשי הקהילה, אלא גם –

גם לדרג השלטונות.

הבנו, זה מסביר לנו למה שגריר צרפת , אנחנו קיבלנו מכתב משגריר צרפת.

הוא מתרעם ?

אנחנו הזמנו אותו לדיון השני בנושא חילול הקברים, אז הוא היה מוכן לבוא בתנאי שזה יהיה סגור לתקשורת, דבר שאנחנו לא יכולים להבטיח במקרה כזה. אבל הוא אומר, אני שואלת את עצמי מה התועלת, או במה תועיל נוכחותי בוועדה שלכם, בדיון שעל סדר היום בנושא העלייה. הזכות לעלות היא חלק בלתי נפרד מהחופש שניתן ומוענק על ידי הקונסטיטוציה בצרפת ועל ידי אמנות בינלאומית, ולכן אין זה מתפקידם של שלטונות צרפת, אותם אני מייצג כאן לעודד או למנוע את העלייה.

אתה רוצה להוסיף בבקשה משהו? מרטין,

נעבור לחלק השני היצירתי יותר ונשמע כיצד מתכוננת ממשלת ישראל לקבל את העלייה בהמוניה. אני שאלתי את השרה בשאילתא בכנסת, במליאה לפני שבוע.

קצת מפחיד לענות בשם ממשלת ישראל מה היא אמורה לעשות. באופן יותר קונקרטי אני אנסה להתייחס. ברשותך אני רוצה מספר השלמות קטנות לדברים שאמר ראובן שלום.

קודם כל היו כבר מלבד היריד שעומד להיות בתחילת יולי, היו שני ירידים, אחד במרסי ואחד בפאריז, מיד אחרי הפסח, למען הפרוטוקול, כבר אז יצאו אנשי רשויות וראשי רשויות, לא תמיד ראשי, אבל אנשי רשויות, כבר אז למעשה העלייה הקבוצתית, קהילתית, הכנו להעביר את המסר שלו, כבר אז נעשו פעולות ראשונות, אז זה השלמה אחת.

תדווח לנו כמה אנשים היו בירידים האלה ואם יש איזה שהן תוצאות.

בירידים האלה נכחו סדרי גודל, ביריד בפאריז ההערכה אומרת שהגיעו כחמשת אלפים, זה לא אומר שמיד עולים. ליריד במרסי כאלפיים, זה היה גם משולב עם איזה שהוא אקט גדול של סולידאריות עם ישראל, וצריך להיות מאוד רגישים ולהבין שמזה המספרים האלה עדיין לא אומרים עלייה.

יחד עם זה, בפעילות היותר ספציפית שנעשתה והיותר ממוקדת, ראשי הערים למשל חזרו עם אפילו רשימות שמיות של אנשים שמעוניינים לעלות, ואני בהמשך הסקירה אתן תמונת מצב נכונה לאתמול, איפה אנחנו עומדים מול כל ישוב.

לגבי היריד הקרוב, תחילת יולי, יש בעצם שלוש כותרות, הכותרת האחת היא באמת עלייה קבוצתית ולכן יהיו נציגי הרשויות, הכותרת השנייה היא לימודים גבוהים במדינת ישראל ויהיו שם נציגי מוסדות לימוד ונציגי מנהל הסטודנטים שלנו, שזה גוף משותף לסוכנות ולנו. הדגל השלישי, הנושא השלישי, הוא חדש ומותאם במיוחד לנושא הצרפתי, זה נושא היזמות. נושא היזמות אנחנו מצאנו שיזמות יכולה להיות מקליניקה רפואית ועד חנות ל - .

מה שאתה אומר שגם ליזמות, אם אתה מדבר על יזמות כמו קליניקה רפואית, גם לזה צריך רישוי.

אני אגיע לרישוי, רשמתי את כל ההערות שלך ואני אתייחס. אבל אני חושב שזה פעם ראשונה שאנחנו מקדישים מקום מאוד משמעותי ביריד, יצאו אנשי מט"י שונים, יצאו סיפורי הצלחה, עולים שעשו עלייה ופתחו עסקים בארץ. יהיה דגש מאוד גדול לנושא הזה, כי אנחנו מאמינים שבקרב היהדות הצרפתית יש פוטנציאל לתחום.

אלה שלוש הכותרות שבהם יעסוק היריד, ואנחנו רואים בזה שאיזה שהוא שדרוג של העבודה, זה כבר לא איזה שהוא יריד קלאסי בואו ותשמעו על ישראל, אלא דברים הרבה יותר ממוקדים וזה חשוב.

לשאלה המאוד בסיסית שלך לגבי רישוי, זה בעיקר מקצועות הרפואיים, לא רק.

זה תשעים אחוז מהעולים הפוטנציאליים, אם לא יותר.

לגבי היהדות הצרפתית, אנחנו תופסים שזה באמת מאוד משמעותי, לשאלה שלך מי היום מטפל בנושא הזה, אני חושב שבאמת זה הטופ של הטופ. משרד ראש הממשלה מעורב בעניין, המנכ"ל החדש שלו לקח על עצמו לתפור את התפרים, שרת הקליטה, אני יודע שיושב ראש הנהלת הסוכנות היה מעורב במהלך הזה.

אני לא יכול לבשר תשובות אמיתיות, אבל אני יכול לומר –

כל זה כדי להתגבר על פקיד אחד במשרד הבריאות,

פקיד רופא,

פקיד רופא, רופא פקיד, במשרד הבריאות, שלא מוכן להקל או לתת לאנשים את האפשרות להיבחן כמו שצריך.

יש היסטוריה תמוהה של התנגדות להשתלבות של רוקחים עולים.

אגב זה לא רק רוקחים, זה גם רופאי שיניים, יש בעיה אקוטית עם רופאי שיניים.

גם אחיות,

אני באמת לא מתייחס לבעיה הפרסונאלית, יש פוליסי של משרד הבריאות וצריך להלחם בזה.

סליחה, אני רוצה להבין דבר, אני אגיד את זה בצורה הכי פשוטה והכי מפורשת שאפשר. אני פה מגלה יום יום את כוח ההישרדות של הבירוקרטיה הישראלית במלוא הדרה. למה? למה ששר בריאות קודם נתן הנחיות ברורות לגבי קבוצות של רוקחים לאותה פקידות, ישבו, היו החלטות, היו הנחיות של שר, ולא בוצעו.

נסים דהן היה מצוין בתפקיד.

הגיע שר חדש, עכשיו צריך מנכ"ל משרד ראש ממשלה, ראש ממשלה, יושב ראש הנהלת הסוכנות, שרת הקליטה, וועדה בכנסת שתקדיש לזה בלי סוף דיונים וההוא בשלו. אז יש פה משהו, אני לא מדברת איתך על פרסונלית, זה לא עניין של קולגות, מי קובע מדיניות פה? אולי כדאי שאנחנו נבדוק את זה עם מבקר המדינה, שיעשה את הבדיקה הזאת.

אני בטח לא אענה בשמם, אני מניח שיש להם הסברים רפואיים וכך הלאה, אבל אני לא רוצה להיכנס לתחום. שאלת שאלה, נתתי תשובה מאוד ממוקדת. רמת הטיפול היא הגבוהה ביותר, אני מקווה שנצליח.

יש לכם איזה שהוא לוח זמנים לנושא הזה?

אני לא רוצה להטעות ולהגיד שתוך שבוע, אבל כולנו מודעים לחריפות ולזה שהתשובה צריכה להינתן מהר, כי היא מאוד אקוטית מול העלייה מצרפת. זאת אומרת אנחנו מבינים את הנושא הזה, עושים מאמץ, אני לא רוצה להתחייב על ימים.

אתה יודע מה, אני לא רוצה להוביל אותך, אבל אני רוצה לשאול אותך אם להערכתך אם הבעיה הזאת לא תיפתר, אם כל מה שאנחנו מדברים עכשיו פה לא מיותר.

מיותר בטח לא, אבל אם היא הייתה נפתרת, אין ספק שהיינו מסירים מכשול מאוד משמעותי בקרב מגזר מסוים בפוטנציאל הצרפתי.

אני ברשותך אתקדם לגבי הדיווח היותר מרכזי לגבי הערכות קליטתית, שאני חושב שגם היא שונה במידה מסוימת מהרוטינות הרגילות שאנחנו מכירים.

המושג עלייה קבוצתית או קהילתית לא התחיל אתמול, אנחנו כבר כמה שנים עוסקים בדברים האלה, אבל אני חושב שהקיץ אנחנו הולכים לשדרג את הביצוע, לשדרג את התפיסה.

ולשדרג את התנאים?

ולשדרג את התנאים,

זה אומר?

אני אגיע לזה, במספר ישובים, בעצם זה פה מערך משולש של הסוכנות היהודית, משרד הקליטה והרשויות המקומיות. בדקנו סיכויי הצלחה באיקס רשויות, אנחנו הגענו למסקנה שלפחות בקיץ 2004, מעין פיילוט, אם כי זה פיילוט מורחב, תיכף תראו את ההיקפים, זה לא משפחות בודדות, אנחנו רוצים לרכז מאמץ בשבע ערים, בירושלים, בבית שמש, במודיעין.

בגלל שמביאים לירושלים אז א' אין דיור בירושלים וב' אין מענק מקומי וג' גם מבטלים את הפונקציה של איש עלייה במחלקת העלייה בעירייה.

אני מוכרח להתייחס למשפט הראשון בדברייך, לגבי הדיור. אבל באמת כרפליקה, לא מעבר לזה. מה זאת אומרת אין דיור? המשפחות הצרפתיות, אנחנו מניחים, שמצבם הכלכלי יאפשר להם תוספות –

שאני אגיד לך למה אני מתכוונת? אני אגיד לך, אני אצטט את ראש העיר ירושלים, שעשה מסיבת עיתונאים והנתונים בידי, שאנשים עוזבים היום את ירושלים משום שעשרה קילומטר מירושלים מקבלים הקלות ומשכנתאות ותנאים טובים ובתוך ירושלים התנאים האלה לא קיימים. ראש העיר, לא אני.

אנחנו רוצים לקוות שמול איקס משפחות שתגענה לירושלים, יהיו את האמצעים, הם ימצאו דירות בשוק הרכישה החופשי, ויוכלו לבנות את ביתם בירושלים.

אבל זה אתה מניח מראש שזאת עלייה של אנשים שיכולים להרשות לעצמם לקנות דירות שברובן יקרות בירושלים. אני גרה בירושלים, אני יודעת את מחירי הנדל"ן. יש המון זוגות צעירים שאין להם את השלוש מאות חמישים אלף דולר לקנות דירה. הציפייה שלי שתגיד לי שבכל זאת תעשו מאמץ לתת איזה עזרה במשכנתא, לזה אני חותרת.

נעשה מאמץ בשכר דירה, אני לא יכול להתחייב על מה שאין לי כרגע בצורה מאוד ברורה, לכן אני לא מגיב לעניין המשכנתא, אני אדבר על סיוע בשכר דירה.

אז יש אשקלון,

יש ירושלים, יש בית שמש, יש מודיעין, יש אשדוד, יש נתניה, יש אשקלון ויש אריאל. אלה הערים, עשינו הערכת סבירות של הצלחה, והתאמה ורצון וצרכים, והגענו לרשימה הזאת, זה דבר אחד.

הדבר השני הוא שאנחנו מבינים שלפריצת הקבוצה יש כוח משלה, יש ערך משלה, ולכן המבט שלנו באמת מבט אל מול הקבוצה וכמובן שאני אתייחס לכל פרט ופרט, עוד משלב גיבושה. זאת אומרת קבוצה יכולה להתארגן או על בסיס קהילה מסוימת בצרפת, או על בסיס גיאוגרפי בצרפת, או על בסיס מקצועי בצרפת, אנחנו מאוד פתוחים, אבל החשיבות שאנחנו רואים זה בגיבוש שלה עוד בהיותה שם יש כבר מספר קבוצות כאלה, באיזה שהוא תהליך של קשר עם הרשות הספציפית אליה מיועדים, הכרת הרשות, קשר עם הרשות וניסיון לבנות פתרונות עוד לפני ההגעה. אני חושב שגם זה שדרוג של המהלכים שאנחנו עושים.

אתה מוכן להסביר לנו?

אני בהחלט אסביר בדוגמא מאוד מוחשית. אנחנו מתכוונים להצמיד לכל קבוצה כזו מה שאנחנו קוראים פרויקטור. הפרויקטור הזה תפקידו להבין בדיוק מה הצרכים של כל משפחה בקבוצה שלו, זאת דוגמא מאוד מוחשית. אם הוא ידע שעומדת להגיע לישוב בו הוא עובד משפחה עם ילדים בגילאים כאלה וכאלה, והרצון של המשפחה זה שהילדים יקלטו בבית הספר הממלכתי דתי בישוב, אני מצפה מאותו פרויקטור שהוא ינסה עוד לפני ההגעה לבוא לרשות החינוך, למחלקת החינוך של אותו ישוב ויגיד תראו, אני צריך עשרה מקומות לאלה, שנים עשר מקומות לכאלה כך הלאה. לזה אני קורא ניסיון לתת פתרונות, אם אנחנו יודעים את המידע, ולהקל את הקליטה בשלב ההגעה.

זה כבר קיים, היה לנו דני ועקנין, ראש העיר.

הדברים האלה קיימים, אנחנו מנסים לעשות אותם יותר טוב.

חנוך אני באה ואני שואלת עוד פעם, מה היתרון לעלות בקבוצה, חוץ מזה שיש מטפלת צמודה, האם זה הפרוייקטור, או האם אתם רוצים לפתור בעיות של עבודה, למצוא לאנשים עבודה. האם אתם רוצים לדאוג לאנשים לדיור בסמיכות אחד מהשני, מה היתרון שלהם שהם עולים בתור קבוצה?

אז אמרתי א' הם מתגבשים שם כקבוצה ולקבוצה כקבוצה יש כוח, כולל הסולידאריות שבין הפרטים שלה. נקודת המבט כאן, אנחנו מייחסים חשיבות רבה מאוד לפרויקט, זה לא דבר של מה בכך, אני רוצה שתבינו. כי למשל השאלה שלך לגבי תעסוקה, אני מצפה שאותו פרויקטור, כמובן בשיתוף הגופים המקצועיים, שירות התעסוקה, מקומות תעסוקה, מעסיקים וכך הלאה, ינסו בסיס מידע מוקדם שיש לו, לנסות להתוות איזה שהוא פתרון תעסוקתי גם לאיש שעומד להגיע בעוד חודשיים שלושה, בהחלט.

לכן זה לא עוד מלווה, זה לא עוד מטפלת של הקבוצה, אני חושב שאם הוא יעשה את עבודתו נאמנה, הוא יהיה בורג מאוד, מאוד משמעותי בתהליך. עכשיו הם יגיעו לאישור כזה או אחר, ואנחנו בתכנון, זה גם קורה, רוצים לשתף גופים מקומיים שיעזרו בקליטה של הקבוצה כקבוצה. אם זה התאחדות עולי צרפת, אם זה הרשות המקומית, ואם זה עמותות כאלה ואחרות שנמצאות בקבוצה, כל התהליכים המוכרים של אימוץ, הכרה, ליווי וכך הלאה.

לגבי הדיור שלהם, זה תלוי, אם הם יגיעו לעיר שבה יש מרכז קליטה, אנחנו מניחים שעד חודשיים ימים הם ישהו במרכז הקליטה, ולאחר מכן שוב, בסיוע אותו פרויקטור, ימצאו ויחפשו דירות בשכירות, אם אפשר כמה שיותר קרוב כדי לשמר את הכוח. כל דבר לפי הנתונים המקומיים, ולאחר מכן יצאו וימשיכו לקבל שירותים באותה עירייה.

למשל, אנחנו ופה אפרופו סל הסיוע המיוחד, אולפן א' רגיל משכו 500 שעות, או יותר נכון היקפו חמש מאות שעות. אנחנו אל מול קבוצה כזו מצאנו תקציבים וניתן עוד 200 שעות של לימוד נושא העברית. אנחנו חושבים שזה מאוד משמעותי.

דוגמא נוספת, סיוע בתעסוקה, אגב, כל הסיוע המיוחד הזה הוא מעבר לנורמה הניתנת במשרד הקליטה, כלומר, זה לא במקום סל קליטה, או במקום משהו אחר, יש את התשתית הרגילה הבסיסית ומעבר לה יש את אותו תחום של סיוע מיוחד, אולפן נתתי דוגמא.

ילדים למשל, שיעורי עזר, עברית, השלמות, חונכות לילדים, ייעוץ, הדרכה, יש לנו תקציב מיוחד לאפשר לילדים האלה תוספות לקראת שנת הלימודים ובמהלך שנת הלימודים. אלה מהלכים שנעשים ויעשו במשותף עם משרד החינוך.

התקציבים שלכם או של משרד הקליטה?

התקציבים של משרד הקליטה, אגב, כל התקציבים האובר האלה, זה מאותה תקנה מפורסמת שהשרה פה דיווחה בתחילת השנה, שאנחנו קוראים לה עידוד עלייה, משם אנחנו מאפשרים את הפעילות המיוחדת הזאת. התקנה בשנת 2004 עמדה על 80 מיליון, היא קצת ירדה.

דוגמא נוספת היא הילדים, וכך בתעסוקה, אנחנו גם מול המשפחות האלה ניתן סבסוד נוסף לסל הקליטה, בנושא שכירת הדירה, באיזה שהיא מכפלה מסוימת, שוב כדי באמת לאפשר להם למצוא דירות, נתתי דוגמא של ירושלים, אני חושב שזה משמעותי, למצוא דירות למרות יוקר השוק.

אלה דוגמאות לקבוצה כקבוצה, אגב, אותו פרויקטור אנחנו רואים אותו קשור גם לשלב גיבוש הקבוצה, היכרות אישית, ואם הוא אכן ימלא תפקידו כמו שצריך, אני חושב שעשינו קפיצת מדרגה. כמו שאמרתי יש לנו שבעה ישובים, הודיעה שרת הקליטה לגבי כל מיני שאלות האם אתם מוגבלים במספר המשתתפים בפרויקט, היא הודיעה חד משמעית וחזרה על זה גם אתמול שלא תהיה מגבלה במספרים, למרות שברמה תכנונית אנחנו מדברים על ירושלים על מאה משפחות, אבל זה רק כלי עזר לעבודה. גם אם יגיעו מאה חמישים, יהיו מאה חמישים סיורים או תמיכות מיוחדות לאותה תוספת וכך בכל ישוב אחר.

אלה אני חושב עיקרי הדברים, אולי עוד משפט נוסף לגבי סטודנטים ותלמידים.

ניסינו להבין מה בדבר תעסוקה, הפרויקטור.

הפרויקטור יהיה הקוארדינטור של כל מאמצי התעסוקה, בהנחה שהוא יכיר טוב את המשפחה וידע בדיוק מה הכישורים, מה הרצונות ומה הציפיות, שהוא יהיה זה למעשה שירכז את הפרויקט.

אני עכשיו שואלת באמת ברצינות, בלי הצלה, יש לכם כאלה אנשים בכזה פרופיל שמסוגלים גם לסדר ענייני חינוך וגם למצוא תעסוקה?

הם לא יעשו את זה לבד, הם יעזרו כולם בגופים המקצועיים. אם יחליטו על שיעורי עזר, ילכו למתנ"ס או לנציגיו של עודי, ויראו איך עושים את הדבר הזה. הוא יהיה המתאם, כמובן לא יעשו את זה לבד.

אפרופו האנשים, אנחנו התחלנו לראות אנשים, ואנשים בהחלט טובים.

רק שיעשו את זה עם הגורמים המקצועיים ולא עם חברות מסחריות.

זה גם לא נורא לעשות עם חברות מסחריות, אם מוצאים עבודה.

אנחנו נעבוד מול מעסיק בודד, דרך צורך קבוצתי. נאמר נגיע למסקנה שהקבוצה שתגיע לבית שמש צריכה לקבל חיזוק באנגלית, אז נדע איך לייצר קורס מקומי בבית שמש להשתלמות באנגלית, וכך הלאה.

עוד נקודה נוספת –

אגב, זה מאוד היה עוזר ואני אומרת את זה ממש מתוך מצוקה אמיתית, אם הייתם מוצאים פרויקטור אחד או שניים לפחות, כדי לעזור לקהילת עולי ארגנטינה שלא מסוגלים בדברים הכי קטנים למצוא עזרה. כשכבר קמה חברה שמנסה לעזור להם בהתנדבות, אף אחד לא מוכן לתת להם מינימום של מימון. העניין של עבודה לאנשים מארגנטינה זה ממש חשוב. אני עוברת ממרכז קליטה למרכז קליטה ויש שם מצוקה אדירה, גם כן במקצועות החופשיים, גם באפשרות למצוא. יש מאות אנשים שאנחנו מקבלים כל יום פניות, ואין מי שיעזור להם.

את דעתי את יודעת על ירידי התעסוקה המיוחדים שעשינו לעולי ארגנטינה.

בסדר, אני מדברת על פרויקטור, אנשים נמצאים פה ואין מי שיעזור להם, חוץ משניים שלושה מתנדבים.

עוד שלושה משפטים, אנחנו מנסים לרכז מאמץ גם מול סטודנטים או פוטנציאל צעירים שיבוא ללמוד בארץ. כמובן שכל עולם הלימודים בארץ פתוח לפניהם ובאים. המספר הוא די מאכזב עד עכשיו, אבל אנחנו רוצים הרבותא שבעניין, לייצר תוכניות לימוד שלפחות בשלב של ההכנה תהיינה ספציפיות ליהודים מצרפת, חלקם יכולים להתקיים גם בצרפתית. לצורך הדוגמא ביריד שיהיה ביולי בפאריז, מלבד נציגים של המוסדות הקלאסיים, העברית, בר אילן, הטכניון, תהיה שם נציגות של מכללת אשקלון שבונה תוכנית מיוחדת עם סיוע מיוחד, אל מול הצורך שזיהינו בקרב קבוצה של צעירים יהודיים בצרפת. אז יהיו מאמצים גם בנושא הזה.

משפט אחרון, לא הצגתי את יעקב עם שלם, שהוא שליח –

מזמן הייתי בספרד ולאחרונה בצרפת.

יעקב עם שלם ירכז אצלנו ברמת המטרה את כל הפעילות . הוא גם ייצג אותנו פה.

תודה רבה, יעקב, אתה רוצה להשלים במשהו? מרינה, מה אנחנו מסכמים ?

קודם כל לחזק משכנתאות לעולים, זה דבר אחד וזה נושא האג'נדה שלנו בלשכת ראש הממשלה. דבר שני נושא של ירושלים.

דבר שלישי המקצועות,

דבר שלישי או אולי דבר ראשון.

זה נושא מאוד חשוב,

רוקחים ורופאי שיניים,

אני רוצה לברך על הפרויקט של משרד הקליטה, אומנם אנחנו רואים שיש עכשיו בלבול אולי עם אותו פרויקט, כאשר בעצם בהתחלה אנחנו הבנו שזה כן היה צריך להיות לפי קבוצות מיוחדות ועכשיו כבר לא. אנחנו לא יודעים בדיוק איך הפרויקט יפעל באמת כקבוצה, אם זה בירושלים, מקום המגורים הוא לא באותו אזור, איך באמת כל הקבוצה תפעל כקבוצה, זאת שאלה למשרד הקליטה.

יש לי עוד כמה הערות, אני רוצה קודם להגיד שלצערנו הרב חסרות הרבה תוכניות לצעירים, לא קיימת כיום תוכנית לצעירים שהם לא אקדמאיים או לא רוצים להשתלב במערכת הלימודית בארץ. מי שרווק בן עשרים ושלוש עד שלושים וחמש שבע, צריך להגיע לבד לארץ ואין לו מסגרת להיקלט. לדעתי זה היה מושך צעירים רבים לארץ.

דרך אגב, אני רוצה לשאול אתכם, יכול להיות שהשאלה שלי תראה מוזרה, האם אין נכונות בקרב יהודי צרפת לעלות לקיבוצים?

יש בעיה עם הקיבוצים,

הם ממש משוועים,

לעולים הצרפתים יש בעיה לא עם הקיבוצים ההפך, מי שלא דתי הוא מאוד מתקשה לקלוט את המערכת שהיא חילונית. זאת אומרת שהוא אוכל כשר אבל לא שומר שבת, כך שבקיבוץ לא דתי מפריע לו שהסכומים זה גם חלבי וגם בשרי.

סליחה, לא הבנתי,

הבעיה היא תרבותית, כי אנשים שהם רוצים להגיע לקיבוצים, אז מי שדתי מסורתי, הוא יגיע –

אסתר תסלחי לי, ברוב הקיבוצים יש הפרטה.

הקיבוץ זה כבר לא הקיבוץ שאנחנו מדברים עליו או שאסתר מדברת עליו. לפני שבוע התקיימה פגישה עם ראשי התנועה הקיבוצית.

בית ראשון במולדת?

יש להם פרויקט חדש של בוא הביתה, על בסיס אותה הפרטה, הפרטת הנחלאות ואפשרות לבנות יחידות דיור שהן עצמאיות, האפשרות לגור ולהיות חבר באגודה החקלאית, או חבר באגודה הקהילתית. מלבד המילה קיבוץ שום דבר לא נשאר על פי מה שהכרנו, אנחנו זיהינו במבנה החדש של הקיבוץ אפשרויות –

זאת קליטה קהילתית,

בדיוק, יש אפשרות להשתלב, הוא לא חייב להיות חבר קיבוץ בכלל, אין שום קשר, אבל הוא יוכל לבנות את ביתו ולגור בשכירות. על ההנחה הזאת יש פרויקט גדול עכשיו של התנועה הקיבוצית, לילדים שלהם שעזבו, לכן זה נקרא – בוא הביתה. אנחנו רוצים במהלך הגדול הזה להשתלב ולנסות לעניין גם קבוצות עולים.

אם אני יכולה להציע, אני ישבתי עם כל ההנהלה של מה שנקרא בית ראשון במולדת?

כן, יורם זיו,

יורם זיו וכל חבורתו, הם יגיעו הנה במיוחד ביום רביעי, אני מאוד ממליצה שבשווקי העבודה או בירידים הקרובים, תכללו גם נציגים שלהם.

אני רק נותן לך עצה אדמיניסטרטיבית, מנקודת המבט של התנועה הקיבוצית, זה לא תחת הכותרת בית ראשון במולדת, זה עוד פרויקט אחר וזה אנשים אחרים שעוסקים בזה, פשוט לא הוא הכתובת לליבון הנושא הזה, הוא יכול להעביר מסרים.

אבל הוא הכתובת לקליטת העלייה.

לפרויקט מאוד מסוים. אני פשוט נותן לך עצה.

אני מאוד אשמח שתספר לי מה קורה בתנועה הקיבוצית.

נתן טל היה לפני כמה ימים אצלי ודיברנו.

אני רוצה להגיד לכם שבאופן עקרוני צריכה להיות לנו ישיבה עם ראש הממשלה.

ביקשנו וקיבלנו,

זה לא לניהול משא ומתן קואליציוני, זה כדי לנצל את התפר הזה א' לפני הקיץ, ב' אני חושבת שאחרי שנה וחצי של עבודה פה בוועדה, אנחנו שמנו את האצבע בדיוק מהן הבעיות, מה יכול לעודד עלייה ומה מרתיע אנשים מלבוא הנה. אם אנחנו סבורים שהם לא נותנים, אנחנו יכולים לשלוח אלף שליחים לחוץ לארץ, זה ימשיך להיות בזבוז כספים, אם לא ניתן להם את התנאים, ואנחנו לא אומרים את זה פה כדי לקטר על מישהו במיוחד, אבל אם לא יתנו להם את התנאים, אנשים פשוט לא יבואו.

אני רוצה שנדע שהשנה אנחנו עוד מעט בחודש יולי ומספר העולים השנה הוא שבעת אלפים איש, בעבר כשהיו שבעת אלפים עולים לחודש, זה היה אבל לאומי, עכשיו אנחנו מדברים על שבעת אלפים לחצי שנה, בואו נגיד שבקיץ יש קצת יותר, אם נגיע לחמש עשרה אלף איש השנה בצורה שבה אנחנו מתנהלים, זה יהיה נס. לכן אם אנחנו רוצים לטפל במשבר העלייה, כדאי לשים את האצבע על מה שאנחנו מסוגלים לתת ומה שאנחנו לא מסוגלים לתת, או שאנחנו נוותר על זה, או שאנחנו ניתן את התנאים הנכונים.

אנחנו מברכים על זה שיש כוונה לעשות מאמץ מיוחד להביא עולים מצרפת, הם לא יגיעו אלא אם ניתן להם תנאים גם במשכנתאות וגם בשוק העבודה, כך אנחנו סבורים. עכשיו כשאין גם שר שיכון, יכול להיות שיתחולל נס וראש הממשלה בתפקידו כשר השיכון יואיל להעביר כמה תקציבים גם ממקומות אחרים בתקציב, שלא נפרט אותם, גם כדי לעזור במשכנתאות לעולים.

זה מה שאנחנו רוצים להשיג, על הנושא של המשכנתאות לעולים לא יכולים לוותר.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00





1