ב' - הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 20) (שידורי רדיו ארציים ייעודיים), חוק איסור שידורים שלא כדין, חוק שידורי פרסומות וחסות בגל"צ

2
ועדת הכלכלה
21.6.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'222
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ב' בתמוז התשס"ד (21 ביוני 2004), שעה 10:30

1. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 20) (שידורי רדיו ארציים ייעודיים), התשס"ד-‏2004
2. הצעת חוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי (איסור פרסום באמצעי תקשורת בלתי חוקיים ואיסור השמעה במוסדות ציבורים), התשס"ג-2003
3. הצעת חוק איסור שידורים שלא כדין (תיקוני חיקה), התשס"ד-2004
4. הצעת חוק שידורי פרסומות שירות ושידורי חסות בגלי צה"ל, התשס"ד-2003

חברי הוועדה: שלום שמחון-היו"ר
מלי פולישוק-בלוך
רוני בריזון
צבי הנדל
אבשלום וילן
אליעזר (צ'יטה) כהן
יעקב מרגי

משה גלילי סמנכ"ל בכרי אדף הספקטרום, משרד התקשורת
ד"ר יזהר טל היועץ המשפטי, משרד התקשורת
דינה עברי עומר לשכה משפטית, משרד התקשורת
עידית צ'רנוביץ יועצת בכירה לשר התקשורת
חיים פרננדס אגף תקציבים, משרד האוצר
נגה רובינשטיין,עו"ד משרד המשפטים
סיגל גולן-עתיר משרד המשפטים
צביה בלאו,עו"ד לשכה משפטית, משרד התחבורה
ממ"ש יואב תלם מדור חקירות, המשרד לביטחון פנים
דורון אבני,עו"ד יועץ משפטי, הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו
מנשה סמירה יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
אבי בניהו מפקד גל"צ
כוכי מרדכי מנכ"ל התאחדות תחנות הרדיו האזוריות
נאוה בת-צור סמנכ"ל רדיו וטכנולוגיה, מועצת הרשות השנייה

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת שפרכר


1. הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 20)
(שידורי רדיו ארציים ייעודיים), התשס"ד-2004
2. הצעת חוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי (איסור
פרסום באמצעי תקשורת בלי חוקיים ואיסור השמעה מוסדות ציבוריים),התשס"ג-2003
3. הצעת חוק איסור שידורים שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004
4. הצעת חוק שידורי פרסומות תשדירי שירות ושידורי חסות בגלי צה"ל, התשס"ד-2003

הוועדה הציבה על סדר היום את הצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 20) (שידורי רדיו ארציים יעודיים), התשס"ד-2004 2. הצעת חוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי (איסור פרסום באמצעי תקשורת בלתי חוקיים ואיסור השמעה במוסדות ציבוריים), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת רוני בריזון 3. הצעת חוק איסור שידורים שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004 4. הצעת חוק שידורי פרסומות, תשדירי שירות ושידורי חסות בגלי צה"ל, התשס"ד-2003, של חבר הכנסת אורי יהודה אריאל וקבוצת חברי כנסת.

התקבל אצלנו מכתב משר התקשורת הנוכחי, שבו נכתב כך: "לכבוד חבר הכנסת שלום שמחון, יו"ר ועדת הכלכלה. הנדון: קידום החקיקה שתאפשר הגברת אכיפה וענישה כלפי מפעילי רדיו פיראטי ומפרסמים בתחנות האלו. השר והחתום מטה חוזרים ומבקשים כי תקדם את החקיקה על שולחן הוועדה, כדי להביא לשיפור יכולת האכיפה וההרתעה כנגד מפעילים פיראטיים של תחנות רדיו, מתוך תקווה להביא לאישורה בקריאה שנייה ושלישית בדחיפות. 2. בהמשך לשיחתנו הרינו להודיע בשמו של שר התקשורת, כי הוא מבקש שתביא בישיבת הוועדה הקרובה הודעה מטעמו כדלקמן: בהמשך לבקשתו של יו"ר ועדת הכלכלה אני רואה לנכון להודיע כי בתקופה הקרובה ביותר אמנה ועדה ציבורית שתעסוק במכלול ההיבטים הנוגעים לייצוב התחרות בתחום הרדיו בישראל. הוועדה הזאת תעסוק בייצוב מפת שוק הרדיו ובסוגיות שונות של תחנות הרדיו של רשות השידור, שידורי הרדיו של גלי צה"ל, תחנות הרדיו האזורי ושידורי רדיו מסחרי-ארצי. עם סיום עבודתה יביא השר מסקנותיה והמלצותיה בפני יו"ר הוועדה וחבריה".

המכתב הזה בא בעקבות החלטה שהתקבלה בישיבה הקודמת, שאומרת שאנחנו צריכים לעשות היערכות כוללת של שוק הרדיו במדינת ישראל תוך פתיחת שוק הרדיו הארצי לתחרות. ללא ספק אפשר היה להשיג את העניין בדרכים אחרות. אם היו שואלים אותי, יש מספיק כלים בפני שר התקשורת להוליך מהלך שהמשמעות שלו בניית מסגרת כוללת של שוק הרדיו. גם על השולחן הזה יש מספיק כלים כדי להוליך את הנושא הזה קדימה. לצד הצעד הזה עובדת שנה ארוכה ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד התמ"ס, רענן דינור, שעוסקת בבחינת השידור הציבורי. עוד לא ראינו תוצאות של הוועדה הזאת, אני גם מניח שהן לא בדיוק תהיינה בתקופה הקרובה. ראינו שחבר הכנסת מאיר שטרית יצא עם מדיניות משל עצמו, שהמשמעות שלה היא גביית אגרת רשות השידור דרך אגרת הרדיו של הרכב, מה שנותן חמצן למי שלא בדיוק צריך את אותו חמצן.

פראיירים שהרכב שלהם לא רשום על חשבון החברה ישלמו את האגרה, כאשר כל השאר יתחמקו.

מה שדרוש זאת החלטה מהירה על פתיחת שוק הרדיו הארצי לתחרות, תוך כדי יצירת עוגנים שיחזקו את הרדיו האזורי ולא יאפשרו לו ליפול אלא לשרוד בדרך מכובדת. זאת החלטה שהשר היה יכול לקבל במהירות, בלי להקים ועדה חדשה. אני מבין שיש כוונה של משרד האוצר להכניס בחוק ההסדרים הקרוב את נושא הרדיו מחדש. אני רוצה להאיץ בשר להניח את ההמלצות שלו בפני הוועדה בטרם יונח חוק ההסדרים בפני הכנסת. אנחנו נקציב זמן של עד תחילת המושב הבא. אם עד תחילת המושב הבא מסקנותיה של הוועדה שהשר מתכוון למנות לא יונחו בפני הוועדה, אנחנו נתקדם קדימה בהצעות החקיקה שמונחות כאן לפנינו.

הייתי מבקש לראות אם ישנה אפשרות לפתור את המצוקה התקציבית שבה נתון גלי צה"ל. החוסר בתקציב עמד על 12 מיליון שקל.

צריך לשבת בצורה יסודית כדי לבדוק את העניין הזה. הייתי רוצה שצה"ל יישאר בגלי צה"ל כי זה חשוב לעצמאותו. הייתי מבקש להקל על הצבא בהתחשב בעובדה שהורדנו את הנושא של הפרסומות. אם לא נשים פרסומות נהיה חייבים לקבל נתח מהרדיו. הונחה הצעת חוק בעניין הזה. זה הפתרון הנכון של תיקון העיוות ההסטורי משנות ה-50 . לא נבקש את מה שמגיע לנו על פי האזנה, אלא סכום מסויים שיצטרך לעבור מאגרת הרדיו שמשלם הציבור למערכת הביטחון שמתקשה לשאת על כתפיה לבד את גלי צה"ל וגלגל"צ. הסכום הוא בין 10 ל20 מיליון שקלים.

אני מבקש לקבל תשובה ממשרד האוצר אם יש כוונה למצוא פתרון תקציבי למצוקה התקציבית של גלי צה"ל, זאת כדי שלא יעבור פה חוק שיאפשר לגלי צה"ל לשדר פרסומות. אם יש כוונה כזאת, אני מבקש שהוועדה תקבל את זה כתוב. אם אין, אז לא יהיו לי ברירות אלא לקדם את הצעת החוק של אריאל או של חבר הכנסת כץ. זה דבר שצריך לתת לו תשובה, בלי קשר לרצון של שר התקשורת להקים ועדה.

חבר הכנסת הנדל, שר התקשורת ביקש ממני לעסוק אך ורק בהצעת החוק לאכיפת מניעת שידורים פיראטיים ברדיו.

ממתי אתה מחוייב לבקשתו של שר בממשלה כאשר אתה באופוזיציה?

השר אימץ בעניין הזה את דעתי החלקית, שאומרת שצריך לעשות מסגרת כוללת לשידורי הרדיו במדינת ישראל. אני לא אומר את זה מתוך כוונה למנוע את הערוץ המתוכנן למגזר הדתי והחרדי. חבר הכנסת הנדל, אם היית בדיון הקודם היית רואה שאין לנו כוונה לעכב את העניין. נהפוך הוא, אנחנו רוצים להכניס אותו לתוך מסגרת נכונה. מאחר והשר החליט להקים ועדה שתניח את המסקנות שלה בפני הוועדה, אז לא נותר לי..

החוק הזה עבר קריאה ראשונה והגיע לוועדה. הוא לא בידי שר התקשורת. אני מבקש להמשיך בהליך החקיקה. החוק הזה של פתיחת ערוצים יעודיים עבר כבר הרבה גלגולים. החוק הזה היה מוכן במדף בתקופתו של פואד כשר תקשורת. בגלל ויכוחים כאלה ואחרים העניין של הרדיו יצא ממנו ונשאר רק הנושא של הטלוויזיה.

זה עמד בפני עצמו. בגלל ויכוחים הוא נעצר. מה שיש עכשיו מאוד דומה למקורי.

הויכוחים שבגללם זה התעכב היו העיניים הגדולות של חברי מש"ס. הם אמרו שאחד או שניים לא מספיק להם, הם צריכים 7000. בסופו של דבר, מאחר והם היו בקואליציה הם שמו את זה בצד. גם אנחנו לא כל כך היינו מאושרים מזה כי חשבנו שלעולם חוסן, אבל לא היינו נגד זה. כל בעלי המקצוע אמרו שזאת הדרך הנכונה. גם הגברת דידי לחמן מסר, שבדרך כלל מאוד מתנגדת לכל מה שאני בעדו, אמרה שזאת הדרך הנכונה. גם בזמן שהסוגייה הזאת הועלתה בבג"ץ טענו כל העותרים, כשבראשם ידידי איתן כבל, שזאת הדרך הנכונה. יש גם איזו רמה מוסרית מינימאלית, לא הכל בחיים פוליטיקה. אני לא רוצה מעקפים או פרוטקציות. החוק הזה הגיע. זה לא של הממשלה, זה עכשיו של הכנסת. אני מאוד מבקש ממך להתקדם עם החוק הזה.

אני מכיר את עמדתך ואני מבין שאתה רוצה להריץ קדימה את הצעת חוק שידורי הרדיו היעודיים. אני לא חושב שאי פעם היה עניין שהתחייבתי עליו ולא קיימתי אותו. שידורי הרדיו היעודיים יעברו בוועדה, אבל ועדה שעוסקת בנושא מכלול שידורי הרדיו והטלוויזיה..

תתקן אותם אחר כך.

אני משתדל לא להיכנס איתך לפינה שאני לא מעוניין בה. השר ביקש את מה שהוא ביקש. הדעה של כל חברי הוועדה בדיונים הקודמים היתה שצריך לעצב את מפת שידורי הרדיו במדינת ישראל באופן הרבה יותר יסודי ומעמיק.

אפשר לתקן אחר כך.

אני לא מעוניין להיכנס לפינה הכוחנית הזאת, היא מיותרת.

אתה עושה את זה רק במתק שפתיים. טומי לפיד, בניגוד לרצון הממשלה, אמר שהוא מוכן לתמוך בזה רק בתנאי שיעלו גם את זה. בסוף הזה יורד ורק הגם מטופל.

יש פה מדיניות חדשה שצריכה להיבנות. היא צריכה להיבנות באופן יסודי. מאחר והשר כתב את מכתבו אני קצבתי זמן מאוד מסודר. אני מבטיח לך שאם לא אקבל את מסקנות הוועדה בפרק הזמן שקבעתי, שזה תחילת המושב הבא, אני אשב על המדוכה כדי ששידורי הרדיו היעודיים יצאו לדרך עד תום השנה הנוכחית. אני לא הולך לפינה שאתה הולך אליה. קצבתי לוח זמנים. אני לא אתחמק מחקיקת החוק של שידורי הרדיו היעודיים. אני חושב שהממשלה עושה טעויות בדרך שבה היא מביאה את הדברים. אי אפשר להישאר לאורך זמן בדרך הזאת.

אני רוצה לפתוח בהצעת החוק הממשלתית לאישור שידורים שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004. מאחר ולא התקדמנו עם הצעת החוק של חבר הכנסת בריזון לכיוון הקריאה הראשונה, אז הדבר היחיד שנוכל לעשות כרגע זה לנסות לשלב אלמנטים שנמצאים בהצעת החוק שלו בתוך הצעת החוק הממשלתית.

שוחחתי אתמול עם חבר הכנסת בריזון. הגענו להסכמה לעניין הפרסום בשידורים שמצטרף לסעיף בהצעת החוק הממשלתית. מהסעיף השני הוא יורד.

אם שר מבקש ועדה ציבורית, מן ההגיון לתת לו פרק זמן קצוב. אדוני היושב-ראש, אמרת שמשרד האוצר הכין לחוק ההסדרים הבא חגיגה חדשה.

זה שמועות.

אני מבקש שהכל יבוא במסגרת אחת, כדי שלא נקבל פה מסקנות באמצע אוקטובר, ועדה ציבורית בסוף אוקטובר, הצעה של חוק ההסדרים ולבסוף מסקנות של ועדת המנכ"ל בקשר לערוץ אחד. אומנם הממשלה הזאת מאוד אוהבת לעבוד בהרמוניה, אבל לזה אנחנו לא מחוייבים. אם כוונת הוועדה הציבורית לסדר עוד כמה מינויים בעמדות שליטה לשר א' או ב', אני מבקש שבמנדט של הוועדה הציבורית יהיה כתוב שלא מחפשים ג'ובים אלא טובת השידור.

אני מניח שעד המועד שקבענו הוא ממילא לא יהיה שר התקשורת.

והשר הבא לא ירצה ג'ובים?

אני מבקש שהחוק הזה ייכלל בראייה הכוללת של מפת התקשורת. החוקים הקיימים מספיקים, לא צריך לדרוס עוד קצת. מה אומר החוק? החוק הזה אומר שלא נעניש את תחנות הרדיו, אלא נעניש את מי שרוצה להגיע למגזר ציבור מסויים שהוא לא יכול להגיע אליו בצורה אחרת.

דיבר איתי הבוקר מנהל מינהל התעופה. הוא הסביר לי שצריך לסיים את העניין הזה מהר כי זה סכנת נפשות. הוא ביקש שהועדה תתן לעניין הזה קדימות, אפילו על פני החוק להקמת מינהל תעופה במדינת ישראל.

אם יש אחד כזה צריך לסגור אותו. אתה לא צריך חוק בשביל זה.

יש עשרות כאלה. האם אני יכול לאחד את הצעת החוק?

הצעת החוק הממשלתית עברה ב4 בפברואר.

אנחנו מנסים לבדוק אפשרות לאחד את הצעת החוק של חבר הכנסת בריזון עם הצעת החוק הממשלתית, כדי שאדם שייכנס לטובת העניין יוכל לקבל את הקרדיט הדרוש.

גם הצעת החוק של הרשות השניה וגם הצעת החוק של איסור שידורים שלא כדין נדונו יחד בישיבה מס' 103 ב-4 בפברואר 2004.

אני רק אצטרך אחר כך לבדוק מה עבר קודם, האם הצעת החוק בדיון מוקדם של חבר הכנסת בריזון, או הצעת החוק הממשלתית. סעיף 122(ב) לתקנון הכנסת קובע כך: "עברה הצעת חוק בדיון מוקדם, ולאחר מכן עברה הצעת חוק זהה או דומה בעיקרה בקריאה ראשונה, רשאית הוועדה שאליה הועברו ההצעות, על פי יוזמתה ובאישור ועדת הכנסת, לדון בהצעות החוק במשולב בהתאם לנוסח שעבר קריאה ראשונה, ולהביאן כהצעת חוק אחת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הוועדה יכולה לדון בהן במשולב רק בתנאי שהדברים אירעו בסדר דברים כפי שקובע התקנון ובאישור ועדת הכנסת.

זאת אומרת, קודם הצעת החוק.

בדיון מוקדם, רק אחר כך קריאה ראשונה.

יכול להיות שההצבעה היתה משולבת?

לא יכול להיות. אם קודם הממשלתית ואחרי כן הפרטית, אז אי אפשר לדון בזה במשולב.

אם זה היה באותו יום, אז יש נוהל הצבעות. גם אם החוק שלו היה הרבה לפני זה, הנוהל הוא שמצביעים קודם על הקריאה הראשונה באותו יום, רק אחר כך על הטרומיות.

חבר הכנסת הנדל, אני לא יודעת איך אני יכולה להגיד את המילים "ולאחר מכן" גם אם זה לפני.

אנחנו נדון בהצעת החוק במשולב. אנחנו נפנה ליו"ר הכנסת.

ועדת הפירושים לא יכולה לתת פרשנות.

אנחנו נפנה לוועדת הפירושים. הדיון בשתי הצעות החוק היה במקביל. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו והצעת חוק איסור שידורים שלא כדין (תיקוני חקיקה) התקיימו במקביל. אם הן התקיימו במקביל וההצבעה עליהן היתה אחת אחרי השנייה, האם אנחנו יכולים להתייחס לעניין הזה כאל דבר שניתן לאחד אותו?

דובר איתי מראש על האפשרות ששתי ההצעות האלו תאוחדנה. אני כמובן לא הייתי ער שסדר הדיון באותו יום במליאה קובע, כי אחרת הייתי מבקש מראש.

היו כאן שתי הצעות, אחת אחרי השנייה.

גם איתן כבל היה שם. ההצעה שלו לא עברה. הוא לא הסכים לאיחוד, לכן הצעתו לא עברה.

אנחנו נחליט לאחד, כאשר אם ועדת הפירושים תקבע אחרת אז הבסיס שלנו יהיה הבסיס של הצעת החוק הממשלתית.

אנחנו צריכים להעביר את זה לוועדת הפירושים. בהנחה שוועדת הפירושים מוסמכת והיא תחליט שהסעיף הזה חל, גם אז צריך ללכת לוועדת הכנסת לקבל את אישורה לדיון המשולב.

אתה רוצה להתנגד לזה?

לאיחוד לא.

הצעת חוק איסור שידורים שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004 1. תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי. בפקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש), התשל"ב-1972 (1) בסעיף 1, בסופו יבוא: "מכשיר עזר לתעופה" – כהגדרתו בחוק הטיס (ביטחון בתעופה אזרחית), התשל"ז-1977"; (2) בסעיף 4, במקום "צבא הגנה לישראל" יבוא "כוחות הביטחון", במקום "בפיקוחו" יבוא "בפיקוחם" ובסופו יבוא "ואולם לעניין הורדת תדרים והקצאתם יחולו הוראות סעיף 5ד(ב)"; (3) בסעיף 7(א) , בכל מקום, אחרי "בלי רשיון" יבוא "או שלא בהתאם לתנאיו";

(4) אחרי סעיף 7 יבוא: הפעלת מכשיר לטלגרף אלחוטי בלא רשיון, תוך סיכון טיס 7א המפעיל מכשיר לטלגרף אלחוטי, בלא רשיון או שלא בהתאם לתנאיו, כמפורט להלן, דינו –מאסר חמש שנים; עשה כן ברשלנות, דינו - מאסר שלוש שנים: (1) בתחום תדרים המיועד לקשר עם כלי טיס או לפעולת מכשיר עזר לתעופה; (2) בנסיבות אחרות שיש בהן כדי לגרום לשיבוש או להפרעה לקשר עם כלי טיס או לפעולת מכשיר עזר לתעופה"; (5) סעיף 11 – בטל; (6) במקום סעיף 12 יבוא: 12. שוטר רשאי להיכנס למקום ולערוך בו חיפוש, בלא צו שופט, אם יש לו יסוד להניח, על סמך תלונה מטעם גוף פיקוח, שבאותו מקום מופעל, או הופעל זה מקרוב, מכשיר לטלגרף אלחוטי שיש בהפעלתו כדי לגרום לשיבוש או להפרעה בתחום תדרים המיועד לקשר עם כלי טיס או לפעולת מכשיר עזר לתעופה או כדי לסכן חיי אדם; לעניין הזה, "גוף פיקוח" – הגוף האחראי במשרד התקשורת על פיקוח אלחוטי."; (7) בסעיף 13, בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "משטרת ישראל" יבוא "כוחות הביטחון".

.

מי בעד סעיף 1?

ה צ ב ע ה
בעד-2
נגד - 0

אושר

2. תיקון חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו. בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, אחרי סעיף 90 יבוא: "פרסום בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון 90א(א) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או מחצית הקנס האמור בסעיף 90(א) – (1) מספק תשדיר פרסומת, לשידור בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון והיא טעונה זיכיון לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – תחנה שלא ניתן בשלה זיכיון); (2) נותן תמורה בעד שידור תשדיר פרסומת בתחנה שלא נתין בשלה זיכיון. (ב) לעניין סעיף זה, חזקה היא כי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, סיפק את התשדיר או נתן תמורה בעד שידורו, אל אם כן הוכח אחרת.

אין התייחסות בהצעת החוק לגורם שמשדר מחוץ לישראל. הכוונה לא למקרים שהיו בעבר, אלא למקרים חדשים של שידורים מהרשות הפלסטינית באמצעות אזרחים ישראלים.

אני יכול להקים רדיו בעזה?

יש ברמאללה.

זה ממש לא שייך לסעיף הזה.

יש איסור בחוק הרשות השנייה להפעיל בתוך מדינת ישראל שידורי רדיו ללא קבלת זיכיון מהרשות השנייה.

מה אתה מציע?

אם רוצים לשכלל את האכיפה במובן הזה שלא מטפלים רק במפר עצמו אלא בגופים שמשתפים איתו פעולה באמצעות פירסום, צריך להוסיף גם איסור על מי שסיפק פרסומות לגורם שמשדר שלא כדין לתוך מדינת ישראל.

זה נושא שאנחנו מתעסקים איתו כמה חודשים לא בהקשר של פרסומות אלא בהקשר הרחב יותר של עצם השידורים שמשודרים שלא בשטח ישראל ונקלטים בישראל. אנחנו צריכים לפתור מבחינה משפטית את הבעיה הזאת.

זה עולם ומלואו, כי זה מלווינים ועד להימורים באינטרנט.

מה שהוא אומר זה שאם מנצל את זה מפרסם ישראלי אנחנו יכולים לחסום אותו. למה זה צריך להפריע לך?

זה כבר חסום על פי דין. אם הרציונאל פה לתת שיניים לאיסור כזה..

איך אתה מציע לנסח את זה?

למה אתה חושב שזה מתייחס רק למי שעושה את זה בתחומי מדינת ישראל?

זה המצב כרגע.

אנחנו לא מקבלים את הרעיון הזה. הנושא הזה בבירור ובדיונים בינינו ובין משרד המשפטים. חוק הרשות השנייה כנוסחו היום לא עוסק בשידורי רדיו שהמקור שלהם מחוץ לגבולות מדינת ישראל והשידורים שלהם נקלטים בישראל. יש שידורים נוספים שנקלטים במדינת ישראל שחוק הרשות השנייה לא מטפל בהם. הוא דורש זיכיון לשידורים שהמקור שלהם בתוך גבולות הקו הירוק. זה החוק היום. אם רוצים לטפל בנושא של שידורים מאזור הרשות הפלסטינית זאת שאלה אחרת, אבל לא מטפלים בה בעקיפין דרך סעיף שמטפל בפרסומות. הסעיף שמטפל בפרסומות מטפל בפרסומות בתחנת רדיו שלא קיבלה זיכיון. התחנה שעליה מדבר אבני לא צריכה זיכיון לפי חוק הרשות השנייה, לכן זה לא ממן העניין. זה יהיה לא נכון לקחת נושא שהוא מורכב בפני עצמו ולטפל בו דרך הצ'ופצ'יק של פרסומות.

יש פה פתרון למה שקורה בארץ. אתה לא יכול לא להסב את תשומת ליבם של החברים לאופציות אחרות. אופציה אחרת היא שעבדאללה עובד אצלי 20 שנה ואני נותן לו משדר שיהיה אצלו בבית. בהזדמנות הזאת הוא נהנה וגם אני נהנה, כי אני משדר פרסומות למדינת ישראל איך שמתחשק לי ואני גם שם את הקלטות של הרב עובדיה.

החוק הזה מתייחס לתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון והיא טעונה זיכיון. כל אותן תחנות ברמאללה לא מופיעות בקטגוריה הזאת.

אפשר לומר שלא ימסור אדם לשידור, במישרין או בעקיפין, תשדיר פרסומת לתחנת רדיו או טלוויזיה המשדרים לישראל בניגוד להוראות כל דין. אין לי שום התנגדות שזה יהיה תיקון עקיף בחוק התקשורת, או שזה יהיה תיקון עקיף חוק הרשות השנייה. זאת כבר טכניקה, זאת לא מהות.

בניגוד לאיזה דין?

חוק התקשורת אוסר על אזרח ישראלי לשדר לשטחי מדינת ישראל ללא רשיון.

למה אתה מתנגדים?

יש כאן נושא מאוד לא פשוט מבחינה משפטית. מה הסטטוס של השידורים האלה מבחינת הדין הישראלי? אם אבני דוחק לפינה בנושא הזה, אז בסוף הוא ימצא שהשידורים האלה לא מנוגדים לחוק הרשות השנייה או לחוק התקשורת.

נניח ברמאללה משדרים למיליון ו-200 אלף ערביי ישראל. שטראוס רוצה להתקשר איתם. הוא נותן להם חבילת פרסומת שמשדרת לאוכלוסייה הזאת. אני את החסימה הזאת רוצה לעשות, כיוון שאני יוצר פה כלים לא שווים לתחרות לא שווה שמתקיימת דרך העניין הזה.

אולי הם קיבלו זיכיון שם.

מה שאת אומרת זה שאני צריך להעביר את כל המשדרים הלא חוקיים 100 מטר הצידה.

חוק הרשות השנייה לא מטפל בשידורים מלונדון, מקפריסין או מהרשות הפלסטינית.

אבל השידורים מלונדון ומקפריסין לא מפריעים למטוסים שלנו. ייתכן שרמאללה מפריעה. מדובר באזרח ישראלי שהולך לשם בגלל שאין לו פה זיכיון. אני חושב שכל אזרח ישראלי מחוייב לחוק הישראלי. אם אנחנו עושים חקיקה בנושא פרסומת כאילו לאדם אסור לפרסם, אז זה דבר מתבקש.

אנחנו לא סתם קפצנו בעניין הזה. אנחנו נמצאים באמצע בדיקה משפטית. יש לזה השלכה על הסכמים בינלאומיים. אנחנו רוצים לדעת מה המצב המשפטי, כי הדין הוא אותו דין לגבי מישהו שמשדר מרמאללה ולגבי מישהו שמשדר מהבי. בי. סי. שטראוס יכולה לשדר דרך הבי.בי סי. זה כמו שבאם. טי. וי יש שידורי פרסומת ישראלים.

אנחנו לא מדברים על הערוצים הזרים, שהותר להם על ידי מועצת הכבלים לשדר פרסומות באחוז כזה או אחר.

אני נתתי דוגמה מתחום הטלוויזיה, אבל מה עם בי. בי. סי רדיו?

יש חשיבות רבה לזה שהאיסור יהיה מוגדר באופן מאוד בהיר. אחד מהקשיים שעולה עכשיו בין משרד התקשורת למשרד המשפטים זה הנושא של ההגדרה של אותם שידורים.

לפי מה שאת אומרת, ערוץ 7 היה צריך לעבור מהים לשטחים הכבושים.

ערוץ 7 הורשע בשידור מבית אל וממקומות שונים בשטחים. יש את פקודת הטלגרף ואת חוק הרשות השנייה. ערוץ 7 הורשע בהתאם לפקודת הטלגרף ולצווים המקומיים בשטחים.
בואו נבדיל בין שני נושאים שונים שיש בהצעת החוק. יש נושא אחד שעוסק בתיקון של פקודת הטלגרף, שזה נוגע לנושא השידורים כשידור ולא כתחנת רדיו ספציפית, ויש את הנושא של פרסומת שחל רק לנושא של חוק הרשות השנייה.

נניח יש מישהו שפותח תחנת רדיו ברמאללה ומכניס בה אלמנטים של פרסומות והטפה. את מי אני חוסם פה? איזה מישהו שנותן כמה שיעורי דת ביום?

נגד אותו אדם ניתן יהיה להגיש כתב אישום. צריך להבדיל בין נושא של שידורים והנושא של הפרעה לתעופה לנושא של ההיבטים הכלכלים של שידורים שמוסדר בחוק הרשות השנייה.

אם אני מתקשר עם תחנה פיראטית שלא קיבלה אישור ומבקש שתעשה לי עבודה כלשהי, עלי תהיה סנקציה. אם אני מטיל סנקציה על מי שעושה את זה ברח' מתתיהו בכפר סבא, למה אני לא יכול להטיל סנקציה גם על מי שעושה את זה ברח' סאלח א-דין ברמאללה.

אתה מחיל על האזרח הישראלי את הדין הישראלי כשהוא פועל מחוץ לישראל?

אנחנו מדברים כרגע על מי שנותן לו את הפרסומת.

מי שנותן את הפרסומת זה אזרח ישראלי שנוסע לרמאללה. אתה מבקש להחיל את הדין הישראלי על רמאללה.

לא על רמאללה, אלא על זה שנותן את הפרסומת.

אתי, איך תגדירי מאיזו תחנה זה?

נניח שאם. טי. וי לא היה מקבל אישור, והיינו מקבלים החלטה שמענישה את קונה הפרסום, לא את המשדר. מותר לעשות דבר כזה?

אפשר לעשות דבר כזה. מה שמר אבני מבקש לעשות זה לטפל בנושא מאוד סבוך בגלל האספקט הכלכלי, לא בגלל האספקט של הפרעה לשידורי תעופה.

אני מבין שהבעיה העיקרית היא עם סעיף 2 זה שמתייחס לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הצעת החוק שלי מדברת על תיקון לפקודת הטלגרף האלחוטי.

סעיף אחד מתקן את פקודת הטלגרף האלחוטי.

האם לא ניתן לקחת את הצעת החוק שלי ולשתול אותה במקום סעיף 2 או חלק ממנו?

אנחנו רוצים לבנות סעיף שלישי. אנחנו יכולים לבקש מהיועצת המשפטית לוועדה להמציא לנו נוסח, בתיאום עם משרד המשפטים, שהמשמעות שלו סתימת הפירצה של שידורי פרסומת מהתחנות בשטחים. זה יהיה בנוסף על האמור בסעיף 2. אנחנו יכולים כרגע לאשר את סעיף 1 ואת סעיף 2, כשהוועדה תתכנס רק לאשר את הנוסח שתמציא לנו הוועדה. אנחנו לא נעלה את סעיף 1 ואת סעיף 2 למליאה לפני שיהיה סעיף 3. מקובל?

הייתי ממליץ לכתוב את המילה "נקלטים" במקום המילה "פועלים".

אני רוצה להדגיש שיש חשיבות בהוספת הסעיף הזה. אני חושבת שהוא חשוב מאוד. יש פה היתממות בעניין של השידורים מרמאללה שמכוונים לישראל.

יש לכם נתונים על הפגיעה שזה עושה לכם?

הפוטנציאל הוא ענק.

הפוטנציאל קיים.

כל עוד אפשר לפתוח על כל עץ רענן רדיו פיראטי בישראל וזה עולה 2 וחצי אגורות, אז אין בעיה ולא צריך לנסוע לרמאללה. כאשר זה ייסתם, יסעו לא רק לרמאללה אלא גם למקומות אחרים.

לנו לא ידוע על תופעה כזאת שאזרחים ישראלים נוסעים להקים תחנות בשטחים.

אנחנו מאשרים את סעיפים 1 ו-2 להצעת החוק הממשלתית. אנחנו מבקשים סעיף שלישי שלשמו תתכנס הוועדה, שלא מאפשר למפרסמים ישראלים לשדר פרסומות שייקלטו בישראל מתחנות שנמצאות ביש"ע.

הייתי מציעה לכתוב כך: אם השידורים הם בתחום התדרים המיועדים לקשר עם כלי טיס או לפעולת מכשיר עזר לתעופה, או בנסיבות אחרות שיש בהן כדי לגרום לשיבוש או להפרעה לקשר עם כלי טיס או לפעולת מכשיר עזר.

האם מותר לפרסם ברדיו פיראטי מסויים שלא הוכח שהוא מפריע לכלי טייס?

יש כאן שני תיקונים שונים. תיקון אחד זה בסעיף 7א, שזה סתימת פירצה בקשר לשידור מתחנת טלגרף אלחוטי באופן שעלול לפגוע בטיס. זה תיקון בפקודת הטלגרף האלחוטי. סעיף שני דן רק בשידור פרסומות מתחנות רדיו פיראטיות. כאן רוצים לחסום את נתיב האספקה לאותן תחנות. מה שמוצע כאן זה לחסום את נתיב האספקה לתחנות שידור מחוץ לישראל. איך עושים את זה כך שזה לא יחול גם על תחנת שידור שמשדרת כדין מקפריסין או מאנגליה?

על ידי זה שאנחנו אומרים את המילים "שלא כדין".

אבל היא משדרת כדין. מותר לבי. בי. סי. שמשדר בלונדון בגלים מסויימים לפרסם פרסומות ישראליות. אין בזה עבירה על החוק. אני מנסה למצוא לינקז' בין שני הדברים כך שפרסומת שמשודרת על ידי תחנת שידור שמשדרת מחוץ לישראל והמכוונת לתושבי ישראל תהיה בלתי חוקית רק אם יהיה בשידורים שלה כדי לפגוע בתעופה.

זאת לא הכוונה.

אתי, הסיכום שלך שונה מהסיכום שסיכמתי. אני סיכמתי שאישרנו את סעיף 1, 2 בהצעת החוק. ביקשתי לנסח סעיף שלישי, שהמשמעות שלו סתימת הפריצה של שידורי פרסומות מהשטחים שייקלטו בישראל. אני מדבר על שידורי פרסומות שישודרו בתחומי יהודה שומרון וחבל עזה. לא דיברתי על קפריסין או על יוון. אמרתי שנתכנס לצורך אישור הנוסח שתביאי.

אחרי שמשרד המשפטים ומשרד התקשורת יעבירו לה..

מה לגבי תחנה שתשדר מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל?

זה כבר נמצא בסעיף 5(ב) לפקודת הטלגרף.

ההנחיה היא רק ליש"ע?

אנחנו מדברים על יש"ע בלבד.

לגבי השידור מחוץ למים הטריטוריאליים אתם מבקשים להוסיף נדבך נוסף על איסור שקיים כבר עכשיו. הנדבך הוא כזה שמפרסם שיספק לאותה תחנה פרסומות, גם הוא יהיה חייב..

דורון, על רדיו אין איסור כזה.

דורון, אתה מפריח פה כל מיני קביעות משפטיות שאין בהן כלום.

אני מסכים שצריך לסגור את הפרצה הזאת. אני לא מסכים עם אתי לעניין של לקשור את זה עם תעופה, כי זה יוצר בעיה אחרת. לעניין של מחוץ למים הטריטוריאליים, אז למיטב ידיעתי פקודת הטלגרף לא אוסרת שידורי רדיו מחוץ למים הטריטוריאליים, היא אוסרת רק שידורי טלוויזיה מחוץ למים הטריטוריאליים. זה המצב הנוכחי של פקודת הטלגרף. אני מקבל את ההצעה של היושב-ראש של למצוא דרך למנוע פרסומות מאזורי יהודה ושומרון לשידורים שנעשים שלא על פי ההיתרים ושמיועדים לאוכלוסייה בישראל. אני סומך על המשפטנים שימצאו את הניסוח. האיסור חייב להיות על האזרח הישראלי שמפרסם, לא על מי שמשדר שם.

זה לא פשוט להחיל את הדין הישראלי על מי שעושה איזו שהיא פעולה מחוץ לישראל. יש בעיה מאוד סבוכה מבחינת דיני המשפט הבינלאומי, בטח כשהכוונה היא להחיל את זה רק על אזור מסויים, לא על כלל האזורים. אם שידורי בי. בי. סי. משדרים פרסומת בעברית, הפרסומת עצמה מיועדת לקהל בישראל.

לערוצים האלה ניתן היתר.

אני אבדוק אם לבי. בי. סי יש היתר או לא.

יש חקיקת תקשורת ברשות הפלסטינית. לגבי חלק מהמקרים ניתן היתר, לגבי חלק מהמקרים לא ניתן היתר. אם הרשות הפלסטינית נתנה היתר, האם אני אתייחס לזה או לא אתייחס לזה? יש קשיים משפטיים שמחייבים בדיקה מאוד מעמיקה. מכיוון שמדובר בהצעת חוק ממשלתית, אני מבקשת שיינתנו לנו כמה ימים להביא את זה לוועדת שרים. מדובר בשאלה מאוד סבוכה מבחינה משפטית. אנחנו יודעים שצריך להסדיר את זה ברמה של עצם השידורים וברמה של פרסומות. אנחנו מנסים למצוא פתרון מתאים.

זה יהיה כנגד המפרסם בתחנות שפועלות שלא על פי ההסכמים בין ישראל לפלסטינים. אם מישהו מחר יבוא לתחנה פלסטינית שמותר לה לשדר ויפרסם את "תנובה", כנראה שנגד זה לא נוכל לעשות שום דבר וזה יהיה בדיוק כמו בי. בי. סי. אבל אם יש תחנות ברשות הפלסטינית, וכאלה יש היום הרבה, שפועלות שלא בהסכם עם ישראל אבל כן בהיתר, אפשר יהיה לדרוש מהן שמפרסמים לא יפרסמו שם.

מה שניסיתי למנוע בדיון הזה זה את האפשרות שנתחיל את ההתדיינות שצריכה להיות בין הרשות השנייה למשרד המשפטים. אמרתי מה אנחנו מחפשים.

כיוון שהנושא מורכב, אז זה לא עניין של כמה ימים כדי להגיע לפתרון.

השר שלך ביקש בדחיפות.

אני מבקש שאת שתי ההוראות שהוועדה כבר אישרה כאן נעביר לקריאה שנייה ושלישית. באשר להסדרת הסטטוס של שידורים מהשטחים אני מציע שזה יטופל בנפרד. לא צריך לעכב את הצעדים שמנסים כאן לנקוט כדי לסייע באכיפת הפעילות נגד שידורים פיראטיים בגלל נושא השידורים.

מאחר וראש מינהל התעופה מאוד לוחץ, אין לי ספק שהבירורים ייעשו מאוד מהר.

אנחנו ביום שני בעוד שבועיים מתכוונים לאשר את הסעיף השלישי, זאת אחרי שיובאו הצעות ליועצת המשפטית של הוועדה. אנחנו נמצא את הנוסח שיתן פתרונות לרצונות כפי שבאו לידי ביטוי על ידי חברי הוועדה.

שלום, תן להם עוד שבוע.

תוך שבועיים אתם מעבירים ליועצת המשפטית של הוועדה. שבוע מהיום שזה יגיע אנחנו נכין את הצעת החוק הכוללת, כולל הסעיף השלישי לקריאה שנייה ושלישית. אם נאשר את זה ביום שני בעוד שלושה שבועות, זה יוכל לעלות לקריאה שנייה ושלישית במושב הזה.

אם תעבירו לי הצעה תוך שבועיים, אז בעוד שלושה שבועות זה יהיה על שולחן הוועדה.

חבל על כל שבוע.

מי בעד הסיכום?

ה צ ב ע ה
בעד- 4
נגד - 2
אושר

אנחנו נפגש פה לאשר את הסעיף השלישי בעוד שלושה שבועות.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55