כנסת פתוחה

ב' - צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (תיקון)

2
ועדת הכלכלה
22.06.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 224
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ג' תמוז תשס"ד (22 יוני 2004), שעה: 11:30

צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (תיקון), התשס"ג-2003.

חברי הוועדה: היו"ר שלום שמחון

צביה דורי – מנהלת מינהל סחר, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
עו"ד יצחק קמחי – הממונה על הגנת הצרכן, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
עו"ד חנה טירי – משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
אדית הנדל – מנהלת תחום, איגוד לשכות המסחר
נעמה בר-גד – מנהלת תחום, איגוד לשכות המסחר
ירון לוינסון – יועמ"ש ומ"מ מנכ"ל, רשות ההסתדרות לצרכנות
עו"ד גל רוזן – הרבוע הכחול

עו"ד אתי בנדלר

לאה ורון

רשמה: שושנה מקובר


צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (תיקון), התשס"ג-2003

חברים, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום: צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (תיקון), התשס"ג-2003.

"(1) כיוון שלאור האמור במכתבך" – מכתב שאני כתבתי לו – "אין בי ודאות מלאה שקיבלת את מכתבי הקודם בנדון..." – דווקא כן קיבלתי;

"(2) מכל מקום, מכיוון שברצוני לקדם את אישור נוסח הצו, אני מבקש לדון בצו שהוגש לוועדה בנוסח שנשלח ב-27 לינואר 2004, ושהוגש לוועדה מחדש ב-12 לפברואר 2004;

"(3) נוסח סעיף 1 המתוקן בא לאחר שהתעוררה בעיה משפטית ליישם את הצו בנוסחו המקורי ולאחר חשיבה מחודשת של אנשי משרדי. יצויין כי בדיונים לגבי נוסח הסעיף המתוקן, נכחו הן גורמים עסקיים והן גורמים צרכניים;

"(4) אני סבור כי נוסח סעיף 1 המתוקן מגן בצורה טובה יותר על הצרכן מאשר נוסחו המקורי, שכן בנוסח המקורי נקבע פטור גורף מסימון לציוד משרדי שמחירו עד 5 שקלים. הנוסח המתוקן אמנם אינו מגביל לעניין מחיר המוצר ואינו חל על ציוד משרדי בלבד, אולם הוא אינו קובע פטור גורף, אלא רק אופן סימון שונה;

"(5) לאחר חשיבה מחודשת, כאמור ותוך איזון אינטרסים הגענו למסקנה מחד, שאין מקום להעניק פטור מוחלט מסימון מאידך, שבסוג המוצרים שאינם ארוזים, כאמור בצו, ניתן להעניק הקלה בסימון, קרי סימון על גבי תווית או שלט הצמודים למכל או למדף;

"(6) אשר על כן, אני מבקש להניח את הצו בנוסחו המתוקן על שולחן הוועדה;

"(7) נוסח הצו המתוקן רצ"ב."

אני מבין שהיועץ המשפטי נבהל מהישיבה הקודמת ולא בא היום?

- - -

ראשית, יש לנו כאן נציגות מכובדת מהלשכה המשפטית. יושבת כאן לצידי חנה טירי, והיא גם תייצג העניין. אני חושב שהמכתב של השר מסביר את הדברים, ואם זכור לוועדה – אני מנסה לפחות להזכיר – הצו בסופו של דבר עבר, למעט אותו סעיף ראשון שיצר איזושהי בעייתיות, והיתה איזושהי התנגדות של המועצה לצרכנות. אנחנו מאחורי הדברים הללו. ההסכמה גובשה.

ואולם בנוסח השני אתם הבאתם נוסח עם תיקונים אחרים.

נכון, גם הנוסח הזה הובא ל - - -

בדיוק לאחר אותו איזון של אינטרסים ושיקולים, הובא הנוסח המתוקן, ואותו אנחנו מבקשים לאשר.

אנחנו למעשה דנים היום רק בסעיף אחד, כי את היתר עברנו.

זה קצת בעייתי, משום שהם פשוט משכו את ההצעה.

מהו ההליך?

זה לא דיון מחדש – דנים מחדש בצו. הם משכו, הם לא חזרו בהם מהמשיכה.

באותו מכתב שבו השר כותב שהוא מושך את הצו, הוא כותב: אני מבקש להניח את אותו צו בדיוק על שולחן הוועדה.

אותו תיקון של סעיף 1.

בתיקון סעיף 1. הוא העביר למעשה נוסח חדש, שבו רק סעיף אחד שונה, אם אינני טועה. נכון?

בדיוק. רק סעיף 1 שונה.

אני מוכרחה לומר שלא בדקתי אם הכנסתם את שאר השינויים, שאילולי המשיכה הוועדה דנה בהם וביקשה מספר שינויים.

- - - היו כבר בדיונים קודמים.

והכל כבר שולב בנוסח הזה?

אני יכול להזכיר לכם: ישבו כאן מאיקאה. גם אתם היו דיונים, וגם אתם סיכמנו את הדברים.

האמת היא שהוא מבקש גם לדון בנוסח הצו שנשלח ב-27 לינואר, שהונח שוב. זה מה שהוא כותב. לכן הוא למעשה חוזר בו מהחזרה. זהו סוג של דיון מחדש, ואם זה דיון מחדש אפשר לומר שהוא רק בסעיף 1 לצו.

אם כן, השאלה היא האם הוועדה מוכנה לדון מחדש?

הוועדה מוכנה לדון מחדש, ואנחנו יוצאים לדרך.

- - - הוועדה דנה מחדש רק בסעיף אחד, לא - - -

הוספת סעיף 2 (א1)

"1. אחרי סעיף 2 (א) לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג-1983 יבוא:

על אף האמור בסעיף קטן (א), טובין מסוג אחד שאינם ארוזים או שהם ארוזים באריזה שקופה, המוצגים למכירה בתפזורת בתוך מכל או באזור מתוחם על גבי מדף וסימונם אחיד ומתייחס ליחידה בודדת, כגון ציוד משרדי, כלי בית, מוצרי סדקית וכיוצא באלה, למעט מוצרי טקסטיל והנעלה, יכול שיסומנו על גבי תווית או שלט צמוד למכל או למדף בו הם מונחים, או בסמוך אליהם; במידה ומספר סוגי טובין מוצגים למכירה בתוך מכל או מדף, אופן הסימון יהיה כזה שניתן יהיה לשייך את פרטי הסימון, כאמור לעיל, לסוג הטובין המתאים.

(א2) הוראת סעיף קטן (א1) לא תחול אם קיימת חובת מתן הוראות שימוש או אזהרה, כאמור בסעיף 2(ו) ולפי כל דין".

במקום להגיד "כאמור בסעיף 2(ו)", אנחנו רוצים להגיד: "כאמור בצו זה". מכיוון שחובת מתן הוראות שימוש נמצאת בשני מקומות בצו – גם בסעיף 2(ו), וגם בסעיף 7 שמפנה לתוספת השלישית ואומר שלגבי המוצרים שמנויים בתוספת השלישית יש חובה לצרף הוראות שימוש.

זה צריך להיות: "אם נקבעה חובת מתן הוראות שימוש או אזהרה בצו זה או לפי כל דין".

או-קיי.

יש הערות?

זה נעשה בהסכמה איתנו – כן.

עקרונית אנחנו בעד השינוי, אבל צריך להבהיר: דיברנו על עניין הפתח הגורף, כי מדובר כאן על "כגון ציוד משרדי", כשבאף מקום אין הגדרה של ציוד משרדי; "כגון כלי בית" – כשבאף מקום אין הגדרה של כלי בית; "וכיוצא בזה" – זה פותח פתח, ואם היתה לי יותר ספציפיקציה בהגדרה זה יכול לעזור. אבל מה החשש שלנו? ש"הצד השני" ינסה לנצל את זה למשהו הרבה יותר גורף, ואני לא יודע אם הנוסח הזה סוגר את זה לחלוטין. אין לנו הגדרה מה זה "ציוד משרדי", "וכיוצא בזה" – אלו הם דברים פתוחים לחלוטין.

ההערה נכונה.

ישנם מאה אלף מוצרים – אתה לא יכול לתת הגדרה לכל מוצר.

אני יודע, אבל אולי להוסיף עוד כותרות, ובלי "כיוצא בזה". אולי לוותר על "כיוצא בזה"?

אני חייבת להדגיש שוב שהכוונה היתה באמת להכניס מוצרים קטנים – ציוד משרדי, כלי בית – כאלה שבאמת אין דרישה - - -

זה לא נובע, כי עקרונית זה יכול לחול גם על כלי פורצלן או על סירים מהסוג היקר ביותר.

ואין עליהם חובת סימון אחר.

ואין עליהם תקן ואין עליהם הוראות.

הגודל משפיע כאן? סיר למשל. כי את מתייחסת למוצרים קטנים. גם למוצר קטן אין לי כאן הגדרה, אבל זה יכול להוות לפחות איזשהו איפיון בנוסף לאפיונים האחרים.

זה מחדש לנו שלא מדובר על פטור.

אפשר לעשות הגבלת סכום?

לא, זה בדיוק מה שהצענו, אבל הגבלת הסכום היתה מאוד בעייתית – כי מי קובע את הסכום? איך היצרן יידע באיזה מחיר ימכור את זה הקמעונאי?

אפשר לשים בתפזורת סיר ששווה 400-500 שקלים; יש סירים כאלה.

לכאורה, הוא יכול לעשות את זה. כעת, בואו נראה את היישומים ואת הבטחונות שעשינו – הרי הגודל לא משנה, חשוב המידע שהצרכן יקבל. אם זה מידע שקשור לקיבולת של הסיר, למשל, ישנה התייחסות ב"כלי הבית". אם זה מידע שמדבר על הוראות בטיחות, כמו: אל תשים את זה בתנור או כל מיני הוראות שימוש – בוודאי שזה לא. אז כל המקרים של הוראות אזהרה והוראות שימוש – כל דבר שיכול לסכן את הצרכן או צריך לתת לו הדרכה לאיך להשתמש במוצר – יוצא מכלל הצו הזה.

כל המוצרים החשמליים – אמרו לי: אז ישימו פקסמיליות בתפזורת – לא נכנסים; חל עליהם תקן, יש להם הוראות שימוש. הרי הצו הזה הוא צו שיורי – על מה שאין לו הוראות בתקן ולא הוראות בשום צו אחר. הוא נותן את המידע: היצרן, ארץ הייצור, שם היבואן וכתובתו. הדברים הללו חשובים, כמובן, אבל זה לא מסוג הדברים המהותיים, שעלולים לגרום נזק לצרכן. כי הוראות שימוש ואזהרה חייבות להיות; לא קובעים איך הוא ישתמש במוצר – כי גם זה חייב להיות – וזה יוצא החוצה.

אז אפשר להגיד שהגודל של המוצר לא קובע. ואם אגיד לך שזהו מיכל פלסטיק גדול מאוד לסלט – אין בו שום דבר, זה רק מכל פלסטיק, אבל ענק, והם שמים את זה דווקא בתפזורת – אז הסימון כאן לא חשוב, בגלל הגודל?

כי אפילו כסאות פלסטיק שנערמים בערימה.

עו"ד לוינסון, לפי מה שעולה יש כאן הגבלות.

יש כאן הגבלות מאוד כלליות ולא ברורות. ברגע שמשתמשים במונחים כאלו כלליים--

מה היית מציע?

אני מוכן להצהיר שוב: הרי זה מסוג הדברים שאצלנו זה עושה איזושהי מהפכה בצו - - -

היו כל מיני סעיפים שהיו מאוד בעייתיים. יש היום צורות שיווק חדשות, ואנחנו מנסים להתאים את עצמנו אליהן. אני לא חושב שהמטרה של כל העולם היא דווקא לבוא ולהתחמק מסימון. אבל אני מצהיר כאן: במידה ואנחנו נחוש שזהו המצב, או שזה קורה, אני מתחייב כאן להביא מיד איזשהו צו שיסייג את הענין. הכוונה היא לא לפרוץ גדרות; הכוונה היא לתת את המידע לצרכן – המידע קיים, הוא רק לא נמצא על המוצר עצמו.

עו"ד קמחי, יש כאן שני דברים: ראשית, מאחר ומשרד התמ"ת בדרך כזאת או אחרת לא הכריז על הרצון שלו לבטל את נושא סימון המוצרים, אבל הוא הסביר למה הוא בודק את זה.

אנחנו מדברים על מוצרים, לא על הצגת מחירים.

אני אגיע לזה – אם תתן לי את האפשרות; ואם לא – אני אלמד ממך, ואני לא מתבייש ללמוד.

מאחר ובאיזשהו שלב משרד התמ"ת הצהיר על הרצון שלו ללכת לשינוי של סימון מחירים – הוא אמר שהוא רק בודק את זה כמובן, וכן הלאה – עכשיו אתה בא בדלת האחורית ולמעשה אומר כאן בצו שאתה רוצה לסמן את המחיר של הדבר הזה בשלט או בתווית. כלומר, בדלת האחורית אתה מתחיל לקדם את המדיניות שלך – במתכוון או שלא במתכוון. יש כאן התחלה של קידום מדיניות שלא נלקחה בחשבון. זהו עניין אחד שלגביו אני מבקש התייחסות וגם הצהרה לפרוטוקול, שאין לכם שום כוונה בטכניקה הזאת להכניס שינוי ומדיניות אחרת בסימון המוצרים, כי זאת לא היתה הכוונה שלנו.

הנושא השני שאני לא מצליח להבין הוא הניסוח של "וכיוצא באלה" – זהו נוסח משפטי חדש?

זוהי ההערה של עו"ד לוינסון.

- - - מוצרים קטנים – גם אם זה לא מוצרי סדקית או ציוד משרדי. כל החנויות של "הכל בדולר".

תגידו 20 שקלים, 30 שקלים.

- - -

מבחינה משפטית זו בעיה לקבוע מחיר כקריטריון. זה עלול ליצור מצב של תיאום מחירים.

אבל את מכירה הרבה בחקיקה או בחקיקת משנה שמשתמשים במושגים מסוג "וכיוצא באלה" "וכולי", "וכדומה"? איך אפשר לתבוע מישהו אחר כך?

זאת לא רשימה סופית של דברים. - - - זה צו סימון טובין. ניתנה כאן דוגמה למשפחות של מוצרים. זה לא מתיימר לכלול את כל המוצרים. כפי שאמרתי, יש כמה עשרות אלפי מוצרים, אם לא מאות אלפי מוצרים- - -

עכשיו כולם יצאו מהאריזה.

זה ברור לך שזה בעייתי?

אני לא רוצה להתווכח כאן על נוסח – אם זה צריך להיות "וכדומה", "כיוצא בזה" או להוריד את זה. "לרבות אלה ואלה", נקודה. בסדר? אם ה"כיוצא בהם" מפריע למישהו.

אתה רוצה שאני אאשר את זה על תנאי?

לא, אני מוכן למחוק את ה"כיוצא באלה". לא צריכה להיות בעיה אם "כיוצא באלה" מפריע למישהו.

רציתי להציע את זה, אבל אני לא בטוחה שזה מצמצם – אני חושבת שלהיפך; הורדת המילים "וכיוצא באלה" תרחיב את הדבר. כי כתוב: כגון זה וזה, ואם אתה מוחק את "וכיוצא באלה", אפשר לתת לזה פרשנות עוד הרבה יותר רחבה.

ואם נוריד גם את ה"כגון"?

אז אתה יכול – "שהוא אחד מאלה: ציוד משרדי, כלי בית או מוצרי סדקית." אבל הכוונה היא לא לתת רשימה סגורה של מוצרים.

- - -

אתן לכם דוגמה: חולצות בסופרמרקט; מכניסים חולצות טריקו ב-7 שקלים.

- - -

בדיוק כתבנו שלכך אנחנו לא מוכנים. אני אומר שוב: אם נראה שיש לנו בעיה, הכוונה היא לא - - -. אם הבנתי נכון – אני לא יודע מה, אבל איגוד לשכות המסחר לא מתכוון להפוך את כל החנויות שלהם לבזארים. אבל שוב, הנקודה היא לא לבוא ולהתחמק מסימון, אלא לתת סימון שבאמת יהיה יעיל וברור. אז הסימון נשאר, רק הוא נמצא על מכל.

אם תרשה לי, אדוני, אני רוצה להשיב לשאלתך: הצגת מחירים והכוונה של המשרד – דובר על בדיקה ועל סקר. הדבר נמצא בדיונים, ואין כרגע שום שינוי בנושא הזה. מה שחל – קיים, ואין שום החלטה סופית של המשרד לשנות או לא. ההתחייבות היתה לבדיקה, והבדיקה כפי הנראה תבוצע, ורק אז יוחלט משהו. אז את ההצהרות אני כרגע משאיר, כי כל הדיבור הזה יוצר פתאום איזשהו מומנטום שאני רוצה להימנע ממנו; שלא יהיה מי שיחשוב שאם יש איזשהם כוונות, אז זה כבר הוחלט – כי זה לא.

לא יושב ראש הוועדה התחיל את הדיבור בנושא.

אני לא בא בטענות - - -

אם לא היתה תגובה חריפה מנגד, אתם הייתם מבטלים את סימון המחירים – ואני אומר זאת באחריות. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, ואני עומד על שלי: לולי היתה תגובה חריפה של כל המערכת, אתם הייתם מבטלים את סימון המוצרים.

בסדר. ברשותך, לא אמשיך בכך.

לגבי הנושא של סימון טובין, אני רוצה להפנות את תשומת הלב בחזרה אל הצו שכן עוסק בהצגת מחירים. בצו שעוסק בהצגת מחירים ישנה אפשרות להציג מחירים על מכל, ולא על כל מוצר במקרים הבאים: – "מצרכים מסוג אחד שאינם ארוזים--".

מקרים מאוד מוגדרים.

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים שממנו הוא לוקח – זה הצגת מחיר של סוג מצרכים מסויימים, שעל פיו אנחנו עובדים בכל הנושא של הצגת המחירים – אומר בסעיף קטן (10):

"מצרכים מסוג אחד שאינם ארוזים, המוצגים למכירה בתפזורת בתוך מיכל ומחירם אחיד ומתייחס ליחידה בודדת, כגון: עטים, עפרונות, מחקים, מוצרי סדקית וכיוצא באלה... אך למעט מוצרי טקסטיל והנעלה, אפשר בתווית, בשלט הצמוד למכל, והמונחים בו או בסמוך אליו."

זאת אומרת, אם רוצים, אין מה לעשות את ההקבלה. להיפך – בעניין הצגת המחירים ישנה התאמה לצו סימון הטובין. אז אני חושב שיש איזושהי קוהרנטיות בענין, כי זה קיים ואין כוונה לבוא - - -

אם קלטתי נכון, כאן מדובר במוצרים שהם בתפזורת, בתוך מכל.

ישנה הרחבה לגבי אריזה שקופה.

גם לגבי אזור מתוחם על גבי מדף. השאלה היא האם בכל מקרה אני צריכה שהם יהיו בתפזורת על גבי מדף.

אם זה בתפזורת במדף מתוחם.

אם הם ללא אריזה - - -

- - -

אם המוצרים לא ארוזים - - -

גם בצו הוועדה לא הגדירה את הגודל של המכל.

אני מבקשת שתחזור רגע לנוסח: "טובין מסוג אחד שאינם ארוזים, או שהם ארוזים באריזה שקופה, המוצגים למכירה בתפזורת בתוך מכל או באזור מתוחם".

על איזה מהמוצרים מדובר?

כל המוצרים האלה, שאינם ארוזים, והם באריזה - - -

זה חייב להיות בתפזורת?

כן.

אז זה צריך להיות: "המוצגים למכירה בתפזורת", פסיק, "בתוך מכל או באזור מתוחם על גבי מדף", פסיק – כדי שיהיה ברור שזה לא מתייחס לסוג נוסף של מוצרים.

בסדר גמור.

אנחנו יכולים לאשר את הסעיף - - -

עוד שאלה, ברשותך, לגבי מוצרים ארוזים באריזה שקופה. אני חושש שפתאום הרבה דברים יהיו בארוזות שקופות. אם פותחים את האריזות ומעבירים את זה לתפזורת, זה יכול לפרוץ את כל העסק. כל דבר שהיום הוא ארוז - - -

בשביל מה לפתוח את האריזה?

- - - הדוגמה של האריזות השקופות - - -

בהרבה מאוד חנויות וסופרים יש נוהל למכור כמה מכלי פלסטיק. לוקחים כמה מכלים, עושים איזשהו מבצע, עוטפים אותם במין צלופן, ואתה קונה איזושהי ערימה – זה לא של "טאפרוור", אבל של מוצרי פלסטיק ארוזים בתפזורת, או באריזה. על זה אנחנו מדברים.

דיברנו על מפיות נייר – אי אפשר לסמן כל מפית נייר בנפרד.

או אריזה של הניילוניות האלה. הרי אחרת נצטרך לסמן כל ניילונית וניילונית.

הבנתי את מה שאתה אומר. נניח אם אנחנו ניקח - - -

צריך להביא תיקון לצו. הוא לא יכול לשנות את הצו על דעתו, בלי אישור הוועדה.

נניח שאנחנו עושים עכשיו פיסקה נוספת: על אף האמור לעיל, יהיה רשאי הממונה על הגנת הצרכן במשרד המסחר והתעשיה, במקרים שנראה לו שמוצרים שנמכרו בתפזורת באופן לא סביר, במחיר שאיננו סביר, ולהוציא צו שיגביל את זה.

הוא לא יכול - - -

- - -

הוא לא יכול להוציא צו - - -

אולי הוראה, אבל זה צריך להיקבע בחוק.

אמרתי: אני לא מתמודד על תפקיד המשנה ליועץ המשפטי; רק הצעתי.

לממונה יש מכוח החוק סמכות להוציא הוראות להפסקת הפרות על החוק – לפי סעיף 21(4).

- - -

במידה ואנחנו נגלה שקיימת הפרה שיטתית של הוראות כוונת הצו, באופן שמרוקן מתוכן את הוראות הסימון הנדרשות להגנה על הצרכנים, אנחנו נפעל בדרכים המינהליות הקיימות בחוק.

תסביר מהן הדרכים המינהליות.

אתן דוגמה: 21(4) לחוק – "ראה הממונה או מי שהוא הסמיך לענין, שהדבר דרוש לביצוע של חוק זה, רשאי הוא להעמיד עוסק על חובתו להפסיק נהגים שיש בהם לכאורה הפרת הוראות חוק זה, או שלא לחזור עליהם."

אם כן, במסגרת של צו מינהלי אני יכול לבוא ולהוציא את הדברים.

זה רק אם הוא משתכנע שהוא לכאורה מפר הוראות. אבל אם לא מפר הוראות הוא לא יכול לעשות שימוש בסמכות הזאת.

למעשה אדוני היושב ראש אומר שהוא חושש שנוסח הצו רחב מידיי, ויאפשר למעשה שימוש גם במקרים שלא חשבנו עליהם, ושלא ראוי להשתמש בהם. אבל אם השימוש יהיה כזה שייכנס לגדר הצו, הוא לא יוכל לעשות שימוש בסמכויות מינהליות. במקרה כזה, השר יצטרך להציע תיקון לצו.

זה מה שאמרתי קודם: אם תהיה הפרה, אנחנו נתקן את הצו. והכוונה היא לא להרע; הכוונה היא להועיל.

הכוונה היא להקל.

אולי תעשו ניסוי, כמו עם המחירים.

אני יודע שהרשות אמורה לממן את הענין הזה.

דבר נוסף לגבי האותיות עצמן: המקובל ביותר הוא אות בגודל של 2 מ"מ. פה מדובר במכל גדול, וצריך לסמן עליו בתווית. האם יש גודל מסויים כדי שעל מכל כזה לא תופיע התווית למטה, מאחורה, בצד ימין?

יש הוראה כזאת בצו עצמו.

- - -

כוס עטים זה לא מיכל גדול.

אז אם אתה עושה בלבול בין גודל אותיות בחוזה - - -

לא, ההפך - - -

אומנם הקצינו לדיון הזה 4.5 שעות, אבל לא בטוח שננצל את כל הזמן.

יש סעיף כזה בצו, זה לא סעיף ששונה. הסעיף הזה אומר: "על אף האמור" – הכוונה לאמור בסעיף קטן (א) של סעיף 2. בסעיף קטן (ב) כתוב שפרטי הסימון יהיו ברורים, קריאים ובני קיימא, כל מילה ופרט יצויינו - - -

בנוסף למה שאמר מר קמחי לפרוטוקול – שהוא יפעיל את סמכותו במידה ותהיה חריגה מהשימוש בצו הזה – הוועדה מבקשת חצי שנה מיום תחולת כניסת הצו לתוקף דיווח על מה שקורה. בנוסף, שנה לאחר תחולת הצו, מר קמחי יופיע בפני הוועדה ויודיע לנו אם הוא חושב שלאור הניסיון המצטבר יש מקום לתקן או לא לתקן חלקים מסויימים בצו.

מי בעד ההצעה?

הצבעה

בעד – פה אחד

ההצעה להוספת סעיף 2(א1) נתקבלה.

תודה. אני בעד.

בהמשך לדיון הקודם שנערך בוועדה ועסק במעבר סחורות לרצועת עזה וממנה, על פי הסיכום של הוועדה אנחנו דנים אומנם בנושאים שעומדים על סדר היום הקשורים למשרד התמ"ת, אבל אנחנו לא מוציאים אישורים למרות שאישרנו זאת כאן, עד שלא נקבל ממשרד התמ"ת את התוכנית לפתרונות סחורות לרצועת עזה.

- - -

פשוט תודיעו ללשכת המנכ"ל שהוועדה אישרה את הצו, ואולם האישור מתעכב בינתיים בוועדה עד אשר יימצא פיתרון בעניין מעבר קרני.

זאת אומרת: זה אושר עקרונית. אין עדיין אישור מעשי – אין אישור ועדה סופי.

אנחנו ביקשנו משר התמ"ת שיוצג בישיבה הקודמת על ידי גורם בכיר של המשרד – נדמה לי שמנכ"ל המשרד היה כאן – שהוא יעביר לכאן את התוכנית של משרד התמ"ת עד ליום שני בנוגע למעבר סחורות במעבר קרני באופן חופשי, בלא שהתעשיינים יפגעו ובלא שהגורמים האחרים ייפגעו.

- - -

אנחנו בעיצומים. יש תעשיינים שיש להם סחורה שתקועה גם בעזה וגם לעזה.

אתה לא חושב שצריך לפנות למשרד הביטחון?

מה אתה חושב, שלא התקיים דיון בנוכחות נציגי משרד הביטחון? אני מציעה לך לסמוך על יושב ראש הוועדה שהוא כן יודע במה מדובר.

לעצם העובדה שפנו אליי ואני לא במה מדובר, רק שאלתי.

תפנו לתשומת לב המנכ"ל בדיוק את מה שמסרנו כאן.

ראיתי שכשעצרו לו כמה עשרות מליוני שקלים הוא הפך את המדינה, נכון? הוא הכניע את משרד האוצר? זאת אומרת שהוא יכול להכניע גם את שר הבטחון כדי שמוצרי הטקסטיל יעברו, כדי שלא ייסגרו מפעלי תעשיה.

תודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15