פרוטוקולים/כספים/8428



5
ועדת הכספים
4.5.2004

פרוטוקולים/כספים/8428
ירושלים, ט"ו באייר, תשס"ד
6 במאי, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום שלישי, י"ג באייר התשס"ד – 4 במאי 2004 – בשעה 10:30

1. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון), התשס"ד-‏2004
צו מס קנייה (פטור)(תיקון), התשס"ד-2004
תקנות מס ערך מוסף (תיקון), התשס"ד-2004
2. תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
דניאל בנלולו - מ"מ היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
רוני בריזון
קולט אביטל
מוחמד ברכה
מיכאל גורלובסקי
משה גפני
יעקב ליצמן
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
אהוד רצאבי
אברהם בייגה שוחט

בועז סופר - סגן מנהל, אגף המכס ומע"מ
יוסי שטיינמץ - סגן בכיר למנהל, אגף המכס ומע"מ
יעקב אפרתי - מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל
רחל זכאי-נוימן - יועמ"ש, מינהל מקרקעי ישראל
עליזה קן - משרד המשפטים

סמדר אלחנני

שגית אפיק

טמיר כהן

הדס דויטש


1. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון), התשס"ד-‏2004
צו מס קנייה (פטור)(תיקון), התשס"ד-2004
תקנות מס ערך מוסף (תיקון), התשס"ד-2004

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

ביום חמישי אישה הוועדה עדכון של קבוצות המחיר. אדוני חתם על האישור, גילינו טעות הקלדה טכנית, שגית ביקשה למען הגילוי הנאות - במקום אפס היה צריך להירשם 1, והבאתי את הנוסח המתוקן.

אני אחתום על הנוסח המתוקן אחרי הישיבה.

אנו מבקשים להביא לאישור הוועדה חבילת שינויים שנוגעים לצמצום הטבות לתושבים חוזרים ועולים חדשים. היו דיונים רבים גם עם אדוני, גם עם חברי הכנסת, וגם במסגרת הוועדה הוערו הערות רבות. לבקשת הוועדה ישבנו עם אנשי משרד הקליטה. כחוט השני עובר בכל הנושא של צמצום הטבות, עבר בין כל ההערות של חברי הכנסת מהקואליציה, מהאופוזיציה, מסר: אתם עלולים לשלוח מסר לתושבים שנמצאים זמן רב בחו"ל, מסר שלילי, שאומר: אנחנו לא רוצים שתבואו.

ישבנו שעות רבות וניסינו למצוא פתרון לאותם אנשים שיושבים זמן רב בנכר. החלטנו להתייחס באופן שונה לתושבים ששהו מעל שש שנים בחול. לא רק שאנו מגדירים מי שהה מעל שש שנים בחו"ל, אפילו הרחבנו את סל ההטבות לתושב חוזר שהוא מעל שש שנים מחו"ל. הלכנו עם הוועדה, ואמרנו שמי שמעל שש שנים, ובכוונה בחרנו שש שנים, כי תקופת השליחות הסבירה היא עד חמש שנים. כלומר אפילו אם יש אחד-שניים שינצלו את זה, לא נורא, כי חשוב לנו המסר. מבחינתנו, זאת עבודה משותפת. הורחב הסל בצורה הכי חיובית.

עולים חדשים זכאים לייבא רשימה ארוכה מאוד של מוצרים. אנו אמרנו שנפנים את המסר. אמרנו שנתייחס לתושבים חוזרים ששהו זמן רב בחו"ל כאל עולים, וניתן להם אותן הטבות.

אתה יכול להפריד בין עולה חדש לתושב חוזר?

עכשיו כשהוא מדבר על תושבים חוזרים מעל שש שנים, הוא הרחיב להם את הזכויות לעומת העולה החדש.

יוסי, תקרא רשימה קצרה של הטבות.

מה שהוא היה זכאי בעבר נשאר לו, ועכשיו זה תוספות.

אני אקרא הרחבה - דברים שהוא לא היה זכאי בעבר, וזה החלטה שלנו להרחיב. כל מה שהיה קשור במולטימדיה, מצלמת וידאו, די-וי-די, וידאו עצמו, טלוויזיה מעל 29 אינץ' - היום הוא יכול להביא רק עד 29, ממחר זה כל טלוויזיה, מייבש כביסה, שטיחים, כלי עבודה מעל אלף דולר. אלה הדברים העיקריים שהרחבנו, וגם ציוד כלי עבודה לעסק.

זה היה המסר העיקרי, הפנמנו, ואנו באים לקבל את אישור הוועדה לנושא הזה, כשלדברים האחרים ההקלות כבר ניתנו. אנחנו ביקשנו לבטל לחלוטין את ההטבות לעולים בעת רכישת רכב חדש. ביקש היושב-ראש שלא נעשה את זה במהלך אחד, אלא נקבע עוד שלב ביניים למען יישאר המסר. לקחתי רכב ממוצע, יפני, שמחירו כ-120,000 ₪. העלות לעולה טרם שינוי התקנות היא כ-85,000 ₪, לאחר ביטול ההטבה העלות היא כ-100,000 ש"ח. מדובר בכ-20% מהמחיר לצרכן, לטעמנו, משהו סביר. המסר נשאר, אנו חוסכים קצת כסף, אך זה האיזון הנכון בין לבטל לבין להשאיר.

לא נגענו בפטור ממע"מ בעת רכישת רהיטים מקומיים. הסברנו שלטעמנו, אין טעם לבוא לקראת, אנו חושבים שזה מייצר אפליה מאוד גדולה בין רשתות שיווק גדולות של רהיטים לעסקים קטנים ובינוניים שאין להם פריסה ארצית. אנו סבורים שהעלות שאנו יכולים לחסוך לא יוצרת פגיעה קשה מדי בעולים. בדקנו, וראינו שהפחת ברהיטים הוא עצום. הדחיפה לרכישה של רהיטים חדשים במידה מסוימת עלולה אפילו לפגוע. בתי המשפט גם התריעו: בפני עיוור לא תשים מכשול. לכן אנו סבורים שהפגיעה פה אינה גדולה, הנושא של רכב היתה חשובה גם ליושב-ראש, והפנמנו את זה.

מה עם הרכב? רק לעולים?

לתושבים חוזרים מעולם לא היתה הטבה בתחום הרכב. אם אדם מן הישוב רשאי להביא רכב בן שנתיים, לתושב חוזר מאפשרים אפילו בן 4 שנים, ובמקרים חריגים אף יותר.

אנו מודים לכם מאוד, העבודה שלך עם הוועדה היא יוצאת מן הכלל – אתה וחבריך.

אני רוצה לשאול שתי שאלות ולבקש בקשה; אני מעריכה את מה שעשיתם, אני חושבת שהמסר חשוב.

הבעיה הכי קשה לגבי אנשים שחוזרים מחו"ל, ודאי לגבי סטודנטים: המיסוי שלא בוטל לגבי מס בריאות, שלפעמים מגיע ל-30,000 ₪. זה הסעיף הכי קשה. אנשים, כולל סטודנטים, ששהו בחו"ל, שלפני שיצאו לא נאמר להם, ולא המשיכו לשלם מס בריאות, כשהם חוזרים לארץ הם לא יכולים לקבל שירותי בריאות אלא אם מחכים ששה חודשים או משלמים סכום של 30,000 ₪. זה דבר שהרבה יותר חיוני מבחינתי לתושבים חוזרים, בעיקר לסטודנטים, מאשר אם יתנו להם או לא לקנות רהיטים עם או בלי מס. היו לנו ישיבות עם האוצר, שמענו גרסאות שרוצים למנוע מאזרחים ישראלים ששוהים בחו"ל לבוא לקבל בארץ טיפולים יקרים. כל זה מקובל עליי, וניתן למצוא דרך שתמנע מהם כשהם לא גרים בארץ לקבל את הטיפולים. אך לא ניתן להשאיר קטגוריות שלמות לאזרחי מדינת ישראל שחוזרים ארצה - מכניסים אותם לכך שאו הם משלמים 30,000 ש"ח או יותר, או הם לא זכאים לשום ביטוח בריאותי לפי חוק בריאות ממלכתי.

מה הכללים שחלים על שליחי המדינה? על ידי כך שאתה אומר שאנשים מקבלים את הזכויות אחרי שש שנים, אתה מעודד אותם להישאר יותר משש שנים בחו"ל.

הייתי מבקשת שהוועדה תקבל ממך בכתב למה היו זכאים אנשים קודם ולמה הם זכאים כיום.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי מקנה ביטוח בריאות לכל תושב במדינת ישראל בלי התניה של תשלום. כלומר סעיף 1 בחוק – הלבישו על זה מס אחר, שהוא לא קשור. אתה הרי לא משלם את זה לקופת חולים. מצד אחד מי שיושב בארץ ולא שכיר ולא עובד לא משלם מס בריאות. יש אולי תשלומי מינימום, אך בדרך כלל לא משלמים דבר, ועדיין זכאים לטיפולים. מצד שני, זה נושא שאני מעלה לעתים קרובות, אני טוענת שצריך לבטל את מס בריאות ולגבות מסים כמו מסים אחרים. זה הדרך הכי טובה להגדיל את הנטו לבעלי שכר מינימום.

הוועדה שינתה את הכללים בחוק התוכנית הכלכלית האחרון או לפני האחרון של מהן הזכאויות. האנשים שיוצאים לחו"ל יודעים את הזכויות והחובות. אנשים יודעים.

הנושא הזה נדון כמה וכמה פעמים. היתה התנגשות בין שני עקרונות: העיקרון הראשון שאמר שקבלת שירותי בריאות אינה מותנית בתשלום, זה החוק, כלומר שירותי בריאות ניתנות לתושב ישראלי גם אם הוריו לא משלמים, אם הבעל ברח וכו'. מול זה אתה לא יכול להבטיח את הכלל הזה בחוק.

במתח בין שני הצרכים האלה אנו העדפנו בחוק את הטובה של כלל אזרחי ישראל, בעיקר מי שנפגעים כאשר אחד מבני משפחתם לא משלם, ואמרנו שהחוק קובע לתת שירותי בריאות. קופת החולים חייבת לתת את שירותי הבריאות. לכן הנושא של התושבות עולה פה כל פעם. כל אחד מאתנו מקבל מכתבים מהורים שהבן שלהם מסתובב בהרי ההימליה, וצריך לשלם את זה. לכן אני לא בטוח שדווקא במקרה הזה הייתי הולך לקראת מי שנקראים תושבים חוזרים. התופעה של ישראלים צעירים שמסתובבים שנתיים-שלוש בחו"ל והם והוריהם חייבים להבטיח להם את הזכויות האלה זה תחום שכל אחד מאתו חווה באופן אישי.

הנושא הזה הוא לדיון הרבה יותר רחב ועמוק, והוא לא במסגרת הזאת. בהחלט יש לעשות חשיבה לנושא הזה, אך לא במסגרת החוק הזה. הייתי שמח אם תעלי את הסוגייה הזאת שוב, כי זה כבר היה בדיונים, וודאי יש להזמין את אנשי המשרדים הנוגעים בדבר. לא הייתי מציע לערב את הנושא הזה.

אני מודה לך, ואני מבקשת שיהיה דיון, כי אני מדברת על הטבות בפני אנשים שרוצים לחזור ארצה, ואני מבקשת התייחסות לנושא השליחים – מה דינם של שליחים שחוזרים מחו"ל אם שליחותם פחותה משש שנים. בזה נגמרו זכויותיהם?

צמצמנו את ביטול הזכויות אך ורק למוצרים מס קנייה, כלומר מוצרי חשמל. כל הדברים האחרים - חפצי בית, שטיחים, רהיטים, בכל זה – אין שום פגיעה. הפחתת מסי הקנייה מפברואר יוצרת מצב שבו מס הקנייה על מקררים, מדיחי כלים וכו' הוא 5% בלבד, ומס הקנייה על טלוויזיות או DVD הוא 15%.

אני מבקש שתעבירו את הרשימה שביקשה קולט.

אני מציע שתחילת כל התקנות, שבמקום 1 באוקטובר יתחילו ב-1 בינואר, שתהיה תקופת הסתגלות רחבה יותר.

מה שתצביעו עליו עכשיו זה הצו שקובע את ההחמרות. לצורך קביעת ההנחות הם לא זקוקים לאישור הוועדה, הם יפרסמו את הצו בנפרד.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
התקנות אושרו.

התקנות אושרו.


2. תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס"ד-2004

בדיון הקודם העלו מספר בקשות לאגרות בטענה כזאת או אחרת, היועצת המשפטית שמעה את הדברים מפי החברים. ביקשתי שיבואו היום עם תשובות כדי לנסות לשכנע את חברי הוועדה שהאגרות האלה מוצדקות.

ביקשתם לדעת מאין לקחנו את ה-2,500 בגין שומה. הממוצע של עלות שומה כפי שמצאנו זה סדרי גודל של 2,200 ללא מע"מ וסדרי גודל של 2,500 כולל הטיפול, הערכנו את זה כמשהו שיש לגבות בגין מידע מוקדם שמחייב שומה. כל מידע מוקדם שאנשים מבקשים, בלית ברירה אנו אמורים לתת להם את המידע הזה. אנו שוכרים שמאי שעושה את זה, השמאי עולה לנו כסף.

אין שמאים במינהל מקרקעי ישראל? אתם צריכים לשכור על כל דבר שמאי?

ודאי. גם השמאי הממשלתי - אנו משלמים לו פר שומה.

כמו שאתם לוקח יועצת משפטית שהיא עורכת דין, מדוע לא תיקח כמה פקידםי שהם שמאים? אולי זה יוזיל את העסק.

נציבות שירות המדינה אומרת: כל מה שאתם יכולים לקנות בחוץ, אל תעשו עם עובדי מדינה, אלא עם קניית שירותים. יש לנו בכל מחוז שמאי אחד, שתפקידו לנהל את קניית השירותים - לשלוט עליה, לבקר אותה, לפקח עליה, לא לנהל את השומות. את כל השומות אנו קונים בחוץ. יש לזה יתרון מאוד גדול.

כן, אך אתה מפיל את זה על האזרח.

בסופו של תהליך, אם מתבצעת עסקה, העלויות האלה יורדות מעלות התשלום שהוא צריך לשלם לנו.

ביצוע השמאות הוא בתעריף קבוע?

לכל אחת יש המחיר שלה. אנו גובים את זה כסכום אחיד.

כמה כאלה יש לכם בשנה?

סדרי הגודל של תקציב השמאות שלנו זה כ-11 מיליון, ואנו מדברים על כ-3 מיליון ₪ שאנו קונים מהשמאי הממשלתי, אנו משלמים לשמאים שנבחרו במכרז באמצעות השמאי הממשלתי, אך אנו משלמים להם ישירות. המכרז החדש מייקר לנו את העלות. כשהשוק יחסית לא פעיל, המחיר של השמאויות יורד, ולהפך.

לגבי השאלה ששאלת, במידה מסוימת זה לא בסמכותנו. המבחן שלנו פה, אם מישהו לא עושה חגיגה על האגרה, צריכה להיות ועדה בין-משרדית שתבחן. זה העלאות רציניות לעומת מה שהיה קודם?

לא היה קודם. ראו בכספים האלה חלק מהיחסים החוזיים, ולא נגבתה בגינם אגרה.

סכום ששווה בערך למחיר שנקבע בלי קשר לכלום, של כ-100 דולר, אנו גובים היום 500 ש"ח. את המחיר הזה אנו מתכוונים לשמר ליחידת דיור אחת כשייעוד הקרקע הוא למגורים. להעלות - לגבי כל השימושים האחרים. עשרות-אלפי בקשות מוגשות אלינו בשנה, יש לבדוק את השוק, את המחיר. אנו מעריכים שאם המחיר יהיה משמעותי יותר, הוא ינקז אלינו את מי שבאמת רוצה לעשות עסקה. כשהוא יעשה עסקה, נקזז את הסכום, כך שלכאורה, מי שרציני לא ייפגע.

רק הערה: זה מהנטו.

הערה: אני מבין שיש עלות. ערעור – נראה לי קצת מוגזם.

אני מוסיף את שאלתי בנושא הערעור; למשל, אני ערערתי, המערכת טעתה. הכרחתם אותי לערער, זכיתי, ואתם מכריחים אותי לשלם אגרה. אם הערעור בפני ועדת הערעורים, שהיא בתוך המערכת, קיבלה את ערעורי, הטריחו את האזרח, ואז אין סיבה לדרוש ממני את האגרה הזאת.

מה שאמרת לגבי מידע הסרק יכול להיות נכון, אך יש גם מידע שאינו סרק. יש צורך לגיטימי של אזרח לקבל מידע. אני יודע שכל המערכת פועלת בהנחה שהמידע יהיה מאוד זמין ונגיש. פה, לפי דברי ההסבר, אומרים: נשים מחסום בפני המידע, כי יש אנשים שמשגעים אותנו. זה עלול לפגוע באזרח שרוצה לדעת פרטים - הוא הולך לקנות נכס, ורוצה לברר מידע. למה להרים את המחסום כל כך גבוה? פה כתוב שכל מידע מוקדם שאינו לדירת מגורים הוא 2,500 ₪.

אני מבין שפטורים לאזרחי חוץ הם חלק מהסכמים בין-לאומיים?

מקרקעין שהכנסותיהם מיועדים לצורכי דת, חינוך, תרבות, מדע וטיפול רפואי – מי קבע את המסגרת הזאת הזאת?

רצינו ליישר קו עם המקובל.

לגבי המידע המוקדם, אני חושבת שפה זה חסר. אומנם מדובר פה רק על נושא של דירת מגורים, אך אולי אדם ירצה לבקש מידע שקשור בזכויות היסטוריות שהיו לפני 80 שנה. זה סכום גבוה. לכן יש להרחיב את ההגדרה או להקטין את הסכום. זה מתחבר גם לסעיף 1 ב.

לגבי הערעור, אני מצטרפת לליצמן ולחיים. בזמנו היתה לי השגה לגבי מהלך הערעור, שהגוף שאתה מבקר אמור לדון בערעור. אני רוצה לדעת מה קורה עם זה, כי אם לא, אני מתכוונת להגיש הצעת חוק, הפעם תהיה כללית.

יש שתי מטרות שמעלים אגרה: רוצים הכנסות ורוצים להתפטר מהנודניקים. ההכנסות שאתם אמורים לקבל בגין ההעלאות – בכמה זה מעלה את ההכנסות?

זה סדרי גודל של אחוז עד שני אחוז. ההכנסות האדמיניסטרטיביות הן לא בסדרי גודל גדולים. כיסוי הוצאות זה חלק מהמטרה, במיוחד בכל פעולת רה-ארגון של המינהל וחלוקת המינהל בין הפעילות העסקית והשיווקית שלו, כאשר פעילות השיווקית תממן את הפעילות שלו באמצעות האגרות.

מדוע דמי הסכמה, שזמינים במחשב, מדוע צריך לשלם?

זה לא זמין.

אני חוזר על שאלתי הראשונה: דירת מגורים וחנות קטנה, אני חושב שזה יכול להיכנס לאותה קטגוריה. זה אותו דבר, לדעתי.

אני רואה שבסעיף 2 כתוב שהאגרות תשולמנה עם הגשת הבקשה לקבלת השירות. אני יודעת שלא תמיד התשובות מגיעות בסמוך, במיוחד כשאנו מדברים על הבירוקרטיה במשרדי ממשלה. אני לא רוצה לומר מלה וחצי מלה על המינהל. האם לא נכון לקבוע שהאגרות תשולמנה עם קבל השירות?

ארחיב את הנקודה הזאת; הבירוקרטיה בכל משרדי הממשלה – הבנתי את הבעיה הזאת, זה קיים. יש בעיה קשה מאוד במינהל מקרקעי ישראל עם כל עניין השביתות. בדיון הקודם התייחסנו לזה, היתה בעיה קשה מאוד, ואנשים פה נתנו דוגמאות על בעיות קשות מאוד בהרבה מקומות. כפי שאומרת חברת הכנסת נוקד, יש שביתות, הכל סגור, ולא יהיה עם מי לדבר. אנו ערים למצב הבעיה עם השביתות, במיוחד במינהל מקרקעי ישראל. היו תקופות ארוכות מאוד. אני מבקש להתייחס לנקודה הזאת.

אם אני מזמין היום את האגרה, כמה זמן אני אמור לחכות כדי לקבל את התשובה? האם זה כתוב?

אגרה בגין הערעור; אנו רואים תופעה שמתפתחת – אין אחד שלא מערער, כי כמעט בכל ערעור אין מה להפסיד. אף פעם אי אפשר להעלות את המחיר, יש סיכוי להוריד את המחיר, והתהליך הזה עולה כסף. אם אנו הולכים על ההגדרה שכל אדם משלם את העלות על הפעילות שלו, במנגנון שיש לנו היום, ואנו רוצים מאוד לשנותו, שכל אחד יכול רק לזכות ללא תשלום, ואין שמאי, כולל השמאי הממשלתי, שעושה ערעור ללא תשלום, לכן אנו חושבים שהערעור צריך להיות בתשלום. הערעור זה לא צדק אבסולוטי. מי שמכיר שומות יודע שבערך 5%-10% נופל בתחום הסבירות של כל שמאי. כל שמאי שרואה שומה של מישהו אחר בקלות משנה סדרי גודל כאלה.

ואם התקבל הערעור, סימן שלא הייתם בסדר, ואז צריך להחזיר לו.

תדבר עם שמאים, סדרי גודל בהפרשים שבין 5% ל-10% לא נחשבים ערעור. זה דבר מקובל לגמרי. בחלק מהשומות האחוזים האלה הם באמת פרוטות, ברוב המקרים זה יכול להיות סכומים מאוד משמעותיים. אין סיבה שהוא לא ישלם את העלות של הערעור. את הערעור אנו מרכזים אצל השמאי הממשלתי, וגם לשמאי הממשלתי אנו משלמים על כל פעולה. כך הוא מתוקצב.

כמה אתם משלמים בשנה?

3 מיליון ש"ח מתוך כ-11 מיליון ש"ח. אגב, זה פחת, בין השאר, בגלל הנושא שהעלתה אורית נוקד, של ניגוד עניינים. אנחנו מנסים לעשות יותר הפרדה. סדרי גודל של 70% מהפעילות יוצאת לשמאים שזכו במכרז השמאי הממשלתי ואנו מפעילים אותם ישירות, כאשר הערעור נעשה אצל שמאי ממשלתי. נעשית הפרדה, אנו היינו רוצים מאוד את המודל של ערעור בפני ועדה כמו שיש במס 7. אגב, שם הערעור הוא של שני הצדדים, ואפשר גם להעלות את השומה. כלומר יש גם סיכון בהגדלת השומה, זה עושה את המערכת יותר מאוזנת, וחשוב שתהיה מאוזנת.

אני לא מבין את השמאי הממשלתי יכול להיות מכריע.

השמאי הממשלתי יושב במשרד המשפטים, הוא בדיוק כמו שופט.

גם אתה משלם לו.

אני משלם לו פר פעולה. חשוב שהתשלום יהיה לא פר תוצאה. אם התשלום הוא פר תוצאה, אתה צודק, אני יכול לכוון את פעולתו. התשלום הוא פר יחידת פעולה, שזה סכום שתלוי בהשקעת עבודה - השמאי או השמאי הממשלתי. לכן הערעור מקבל מפנה חיובי ממה שהיה קודם, ויותר שומות ראשוניות יוצאות החוצה.

לגבי פטורים; אנו מתיישרים עם כל המערכות ועם האמנות הבין-לאומיות. גם אנחנו נותנים כמו כולם.

דמי הסכמה בהגדרה זה תשלום אחר בגין הסכמה של המינהל לאיזו פעולה שהיא מותנית הסכמה. משלמים אותה היום בעיקר בנחלות כשמוכרים.

זמינות שומות; ירדנו מהעניין לחלוטין. פעם היו לנו טבלאות. משקיעים המון כדי לבנות אותן. בכל אזור גיאוגרפי אתה לוקח מחיר מייצג של ערך מטר. בהגדרה זה יוצר לנו עלויות מאוד גבוהות, והרבה פעמים השימוש באותן השקעות בבניית טבלאות היא הדירה. בהגדרה כל השומות אצל השמאי הממשלתי, השמאי הממשלתי היה מוגבל בלתת לנו תשובות בזמן מוקצב, והלכנו לטבלאות. עולה לי המון כסף לבנות טבלאות, אני לא משתמש בהן, והן מעוותות בהגדרה.

ערך בשומה נקבע על פי גודל השטח ומה אפשר לעשות על אותו שטח, כמה אפשר לבנות עליו.

כמה אתם גובים על דמי הסכמה?

בנחלות בדמי הסכמה כשליש מעליית ערך הקרקע.

כלומר כל הישובים שמתרחבים, שליש מעליית הקרקע?

לא, אנו מדברים על נחלות שקיבלו ללא תמורה ומוכרים אותן ומממשים אותן בסכומים משמעותיים, וזה שליש.

חנות ודירת מגורים; בהגדרה כל מה שהוא עסק הוא הוצאה מוכרת לצורכי מע"מ. יש עסק קטן, יש חנות קטנה בקניון, וערכה פי עשרה מעסק גדול שמחוץ לקניון, כי בקניון יש אוכלוסייה שבויה, והערכים של המטר לא רלוונטיים.

שביתות; אני במינהל כשלוש שנים, אני לא מכיר שביתות ייחודיות למינהל. היתה לנו בעיה במבנה מסוכן, מה שקראו פל-קל, ולא היתה לנו ברירה – אסור היה לסכן ציבור, קהל ועובדים. במהלך השביתה האחרונה של ההסתדרות, המינהל - רוב העובדים בו נתנו שירות.

אם כל חברי הכנסת היו פה, היית שומע את כל הבעיות, ומבין למה לא עשינו אז את ההצבעה.

אורית, את בעד או נגד?

לא הייתי בדיון הקודם, אני לא רוצה להקשות על האנשים היקרים האלה שאני מעריכה ברמה האישית, כי הייתי חברת מועצת מקרקעי ישראל. אך רק היום יצא דוח של בנק ישראל שדיבר על עלייה וצמיחה בבעלי ההכנסות הגבוהות. מדובר פה בנושא שקשור לצרכנות, לאזרח. יש פה מי שמייצג את כל האזרחים?

אנו מייצגים את האזרחים. חוץ מזה נזרק פה לחלל שכל עסקה מסחרית שמתבצעת היא גם מוכרת אחר כך לצורכי מס. אם העסקה מתבצעת, זה חלק מהתשלום.

לגבי הערעור; אם מישהו ערער והשתנה משהו מעל 10% לפחות, שיחזירו לו את האגרה.

ברגע שביקשתי שירות או הייתי אמור לקבל משהו, צריך לתת זמן מסוים, מתי אקבל את התשובה. שלושה חודשים? ביקשתי שירות, אני ממתין, ביקשתם כסף, לא קיבלתי את השירות. שלושה חודשים – תחזירו לי את הכסף. אני רוצה שתהיה לו הזכות אחרי שלושה חודשים להחזיר את הכסף. אם הוא מוכן להמתין מרצונו, הוא זכאי לקבל את הכסף חזרה לפי בקשתו, אך אני מבקש שהוא יהיה גם מודע לכך, שיש לו האופציה הזאת. אני מבקש שתכניסו את זה לנהלים, תשלחו לוועדה ותפיצו באינטרנט.

מה לגבי המידע המוקדם?

כל מידע זה באגרות של חוק חופש המידע. השאלה היא איזה סוג של מידע.

מתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת דיון בעניין תקנות מינהל מקרקעי ישראל, מאגר מידע. במהלך אותו דיון יושב-ראש הוועדה ואחרים העירו את תשומת לבנו לעלות פלט מחשב, שזה 27 ש"ח, וביקשו מאתנו להתיישר לפי האגרה המקבילה בטאבו - 10 ש"ח. ביקשו להביא לידיעתם הוועדה הזאת, ואנחנו מסכימים.

אני שמח שזה בא גם מצדכם.

אם היום אני מבקש שירות אצלכם, כמה זמן אני ממתין כדי לקבל את התשובה?

תלוי, ואני מקווה שהמועדים יהיו קצרים יותר.

חסר לכם כוח אדם?

כן.

יש מספר החלטות: נושא הערעור – אם קביעת ערך הקרקע השתנתה בערעור מעל 10%, תוחזר האגרה.

מרגע קבלת בקשה לשירות כלשהו אני ממתין עד שלושה חודשים. אם אחרי כן אני רוצה לקבל את האגרה חזרה, אקבל אותה, אני מבקש ליידע, שזה יהיה גם בידיעת האזרח. תביאו את זה בנהלים לוועדה ותפרסמו באינטרנט. אם מי שקיבל את השירות מוכן לחכות מעבר לשלושה חודשים – לשיקול דעתו.

במקום 27 ש"ח פלט מחשב, אנו ממליצים על 10 ש"ח.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 12:00.