מוסדות ציבור, מע"צ, מס הכנסה, ניירות ערך, קבוצות מחיר בתקנות התעבורה, צו תעריף המכס, שינויים בתקציב

5
ועדת הכספים
29.04.04
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 138
מישיבת ועדת הכספים
מיום חמישי, ח' באייר, התשס"ד (29 באפריל, 2004) בשעה 10:00

1. אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
2. הפיכת מע"צ לחברה.
3. תקנות מס הכנסה (קביעת ניירות ערך זרים לעניין קופות גמל)(תיקון), התשס"ד-‏2004
4. תקנות ניירות ערך – דו"חות תקופתיים ומידיים (תיקון), התשס"ד-2004 בעניין דיווח על תרומות.
5. תקנות ניירות ערך – דו"חות תקופתיים ומידיים עריכת ד"חות כספיים שנתיים ועסקה בין חברה לבעל שליטה.
6. עדכון קבוצות המחיר בתקנות התעבורה.
7. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 6).
8. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 8).
9. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 13).
10. שינויים בתקציב לשנת ‏2004.

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
דניאל בנלולו
נסים דהן
יצחק הרצוג
אבשלום וילן
יעקב ליצמן
אהוד רצאבי
אברהם בייגה שוחט

רחל נוימן
אלכס וישניצר – מע"צ
חסאן סאלח
שאול ברונפלד
אוסקר אבו ראזק
יהודה ארליך
מיקי ציביר

ענת לאור
שאול מרידור
אוריאל לוין
חיים פרננדס

אברהם נתן
אלי רייפמן
קובי שרון
עו"ד אביגדור דורות
קובי בוזו
בועז סופר
אייל סולגניק
רן סער
נתי שילה
דניאלה גורני

שגית אפיק

טמיר כהן

לאה קיקיון


אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

שלום לכולם, אני מבקש לפתוח את הישיבה. הנושא הראשון – אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

הרשימה מונחת לפני חברי הכנסת. אשמח לענות על שאלות.


1.
קש"ת קידום שרותי תקון
מס': 580038867

2.
קרן המטולוגית
מס': 580082071

3.
בי"ס לתיאטרון חזותי ירושלים
מס': 580352482

4.
מבוי סתום
מס': 580268183

5.
תורת האילוצים בחינוך
מס': 580343127

6.
מכון לאו בק לחקר
מס': 580200236

7.
על"ה עמותה לטיפוח המדעים
מס': 580209120

8.
עמותת נופים ע"ש ד"ר חנה אשד
מס': 580362242

9.
תנו לחיות לחיות, חיפה
מס': 580237782

10.
בית הכנסת אחוזת אברהם אבינו קרית ארבע
מס': 580037182

11.
בית הספר למוסיקה ולאומנויות בירושלים
מס': 580066033

12.
האגודה למען הקשיש קרית שמונה
מס': 580018190

13.
ילדי ברכה
מס': 580327336

14.
עמותת קנף קן פנאי
מס': 580375277

15.
שמיר שירותי מידע רפואי בע"מ
מס': 513436857

16.
העמותה הישראלית למנע התקפי לב
מס': 580024248

17.
מרכז לתסמונת רט בישראל
מס': 580406650

18.
מדרשת ירושלים
מס': 580223899

19.
ישיבת הרן בית מדרש גבוה לתלמוד-רמות ירושלים
מס': 580021145

20.
תורת בנימין שילה
מס': 580276988

21.
קרן הדרך מרכז לשיקום וגמילה מסמים
מס': 580243160

22.
אהבת שלום רכסים
מס': 580173672

23.
עמותת הל"ה למען הקשיש בשדרות
מס': 580274827

24.
הטוב והמטיב
מס': 580372233

25.
אגודת אולפנת נוה דקלים
מס': 580069250

26.
האגודה למען הקשיש כפר יונה
מס': 580068146

27.
בית כנסת לב המושבה נס ציונה
מס': 580339232

28.
העמותה למען הקשיש נצרת עילית
מס': 580013456

29.
עמותת קול אהרון
מס': 580268449

30.
אגודת נחלת הר חב"ד
מס': 580055200

31.
יד לזכרו של ד"ר ברוך זינגר
מס': 580409399

32.
עמותת נדיב לב
מס': 580371193

33.
עיטם המרכז הישראלי לשמירת העופות הדורסים
מס': 580331494

אני בעד אישור הרשימה, וכן הלאה, אבל ראיתי שם – עמותה בנווה דקלים. מה דינה של העמותה אם אכן ראש הממשלה יצלח בצעדיו, ואני מקווה שכן, והיא תעבור למקום אחר? מה קורה במקרה כזה?

למעשה היא צריכה להעביר את כל רכושה ואת כספה למוסד ציבורי אחר. זה אחד התנאים של כל מוסד ציבורי.

תודה. עוד שאלות? מי בעד? מי נגד? תודה.

אישרנו את העמותות לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.



























הפיכת מע"צ לחברה

אנחנו עוברים לנושא הבא – הפיכת מע"צ לחברה. ביקשנו בפעם הקודמת סקירה בנושא הזה, לפני שנאשר דברים בוועדת הכספים.

שלום לכם. למי שלא יודע – מע"צ: מחלקת עבודות ציבוריות של מדינת ישראל, הוקמה ב- 1921 על ידי המנדט הבריטי. המנהל הראשון של הגוף הזה היה קצין בריטי. באותה תקופה מע"צ עסקה בסלילת כבישים בין עירוניים וכבישים בכלל, וגם עסקה בהקמה של מבני ציבור לפי הזמנות של המדינה. למע"צ יש מעגל של הרבה מאד עשייה, ועשייה של ממש, בכל רחבי המדינה. אני חושב שכולם מכירים את הדבירם ואין טעם לחזור עליהם בישיבה הזו. על מנת לתת עדכונים מבחינת המלאי, או מה שנעשה במהלך אותן שנים: היום מע"צ מטפלת בכ- 6,400 כבישים ברחבי המדינה. כפי שאתם רואים במצגת, הנכסים הם לא מעטים. שילוט ותמרורים – 90,000, עמודי תאורה- 80,0000. אלה שטחים לא מבוטלים וכל זה נמצא באחזקה שוטפת של 24 שעות ביממה, על ידי מע"צ.

בספטמבר בשנה שעברה קיבלה הממשלה החלטה להפוך את יחידת הסמך מע"צ לחברה ממשלתית, וזה מה שהתבקש על ידי לבצע בפועל, בתקופה מאז ועד היום. במהלך הקמת החברה למדנו לא מעט לאן דרכנו, מה החזון, למה אנחנו רוצים לשאוף, למה רוצים להגיע. לצורך כך התחלנו מזה שלמדנו מה קורה באותן מדינות שאליהן אנחנו רוצים להגיע מבחינת נפחי התנועה, חופש התנועה, בטיחות בדרכים וכך הלאה. הרבה מאתנו נוסעים לחו"ל, ורובנו חושבים שטוב שם בכבישים, רחב ונוח לנסוע, ולא מבינים למה אצלנו זה לא כך. יש לכך סיבות. קל מאד לשאול ולשאוף אבל קשה ליישם. על מנת לתת כיוון – היום, כל מדינה אירופאית שאליה אנחנו רוצים להגיע נמצאת ברמת צפיפות של כ- 450 כלי רכב ל- 1000 נפש. אנחנו נמצאים ברמה של 309 כלי רכב ל- 1000 נפש, ויחד עם זאת, מבחינת הצפיפות בכבישים, מבחינת רשת הכבישים, ואראה לכם את זה בגרף, בהמשך, אנחנו נמצאים בצפיפות על. כלומר, לקחנו כאייטם 8 או 9 מדינות הכי מפותחות באירופה, דרום אפריקה, אוסטרליה וכך הלאה. אתם תראו שלפי הגרף אנחנו נמצאים בצפיפות מירבית. משמעות הדבר: תאונות, קושי בתנועה, וכך הלאה. מה שמפורט כאן זה כל מה שלקחנו לשריון בתהליך של הקמת החברה. עיקר המסר של הקמת החברה והחזון העיקרי שלנו – מצד אחד לתת שירות מיטבי לאזרח, כך שיוכל להיכנס בבוקר לרכבו ולנוע בכבישים בין עירוניים עם מצב רוח מרומם, וגם יחזור הביתה עם אותו מצב הרוח.

על מנת להגשים את החזון הזה, היעדים חייבים להיות מבוססים על בסיס הנדסי וכלכלי, גרידא. זה, למעשה, מה שהנחה אותנו ומה שהביא אותנו למסקנה ומוכיח – שמוכרחים להתייעל בתהליך. אחרי שלמדתי את החברה מהר מאד הגעתי למסקנה שהחלטת הממשלה היא נכונה. חייבים להתייעל ולהיכנס לעידן חדש מבחינת הפעילות. שם החברה הוא – מע"צ, החברה לאומית לדרכים בישראל. ראינו לנכון והקפדנו על כך להשאיר את השם, כמותג. מע"צ יכולה אך ורק להתגאות בכל מה שהיא עשתה. הקפדנו על כך שאכן יישאר המותג. מבחינת תחומי האחריות, ולמדנו גם את מה שקורה בחו"ל – יש אך ורק גוף אחד שמוביל את התשתית הבין עירונית במדינות אחרות. לא בריא ולא רצוי שמספר גופים יובילו את אותה תשתית. אני חושב שעל זה הגענו לקונצנזוס גם עם אגף התקציבים, גם עם החשב הכללי ועם כל האוצר – שמע"צ חייבת להמליץ על מדיניות תשתית כבישית וגם ליישם אותה בפועל. אני מדבר באופן ספציפי על חשיבות של חיזוק וקידום הגוף הזה ברמה לאומית, על מנת שגם גופים אחרים יכולים לעשות, בהתאם לסטנדרטים שייקבעו על ידי מע"צ, את העבודה ברמה הטובה ביותר.

מע"צ חייבת להיות גם הגוף שמייעץ לממשלה בתחום המקצועי גרידא. היא חייבת לייעץ לממשלה בתחומים כתכנון ובניה, כלומר- המהויות של התכנון עצמו, במחקר ופיתוח, בתחום של בטיחות בדרכים, בתחום של איכות הסביבה, אבטחת איכות וניהול ובקרת התנועה. עיקר ההתמקדות שלנו בתהליך ההקמה היתה מבוססת על בטיחות. אני אזכיר שעד היום אנחנו סובלים ממחלה של תאונות קטלניות – 486 תאונות בשנה שעברה מול כ-230 הרוגים כתוצאה מטרור. כלומר, הקטלניות בכבישים עדיין קיימת, עדיין פוגעת בצורה מאד ישירה. אם נדבר במונחים כספיים, אז הנזק המשוער שהמדינה סופגת מתאונות מסוג זה כל שנה הוא סביב 13 מיליארד שקל, ומדובר רק על תאונות קטלניות ולא על תאונות אחרות.

מה התחומים העיקריים של פעילות החברה העתידית? כפי שכולם יודעים, החברה עוסקת בתכנון, פיתוח, אחזקה, ניהול, בקרה ומו"פ - גם היום. החברה חייבת לפתח ולקדם את התחומים האלה, וחייבת להיות מתכנן על מבחינת מדינת ישראל בתחום רשת הכבישים הבין עירונית. כפי שאמרתי קודם – מע"צ מתחזקת כ- 7,000 ק"מ של כביש. לתחזק כביש, מבחינתנו, זה כמו לבנות כביש. החכמה היא לא רק לבנות אלא לתחזק ברמה מאד נאותה. בתחום הזה למדנו וניתחנו, ואנחנו מכינים הרבה מאד מודלים חדשניים, על מנת לתת ביטוי של כל מה שביצענו בעבר, על מנת שנוכל, באמת, לתחזק את זה ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות.

אחד מסודות ההצלחה בתחום של צפיפות בכבישים הוא ניהול ובקרה נאותים. נכון להיום אנחנו נמצאים בשלבים הראשונים של הדרך בבקרה בתנועה. אנחנו שולטים בכמות קטנה של צמתים ואזורים קריטיים מבחינת התהליך, אבל יחד עם המשטרה יש לנו מוקד תנועה, שלמעשה – כל רשתות הרדיו וכל המקורות ניזונים מהמוקד הזה. הוא ממוקם בבית דגן. אנחנו עובדים שם במשותף עם המשטרה, ובהרבה מאד מקרים אנחנו פותרים הרבה מאד בעיות בתהליך. המוקד גם מהווה שירות לאזרח. כל אזרח שיש לו בעיה כזו או אחרת יכול לפנות לאותו מוקד ולקבל שירות כמו שבכל מוקד עירוני, וכך הלאה.

לגבי בטיחות בדרכים – ב-10 השנים האחרונות מע"צ היתה בתנופה וביצעה הרבה מאד עבודה. כולנו מרגישים את זה. הנושא של בטיחות בדרכים הוא נושא אקוטי מאד. כלכלית, כל השקעה בתשתית נכונה שמונעת תאונות דרכים – היחס הוא דולר מול 3 דולר חיסכון בתהליך. זו נקודה מאד חשובה. בימים אלה סיימנו עבודה מאד קפדנית עם צוות אקדמיה בראשותו של ד"ר בקר, ולמעשה- איתרנו את כל הנקודות, את כל הקטעים והאזורים האדומים, הבעייתיים, ויש כאלה לא מעט, מצד אחד. בתקציב העתידי, תקציב החומש – בטיחות בדרכים, מבחינתנו, לקח חלק אופטימלי מבחינת ההשקעה. כמובן שאין בלי פרוגרמת תכנון ארוכת טווח. אנחנו, בימים אלה, סיימנו הכנה של תכנית חומש, ואחרי שהיא תוצג בפני רפרנטים של האוצר, דירקטוריון וכל הגורמים הרלבנטיים, אנחנו ב- 2005 ניכנס לפעילות לפי תכנית מוגדרת, והאי אוכפת, למעשה, הרבה מאד, גם בתחום הפיתוח, גם בתחום האחזקה הבטיחות והבקרה.

מי שעובד בתחום התשתיות יודע שמע"צ זה גוף שתמיד אפשר לקבל ממנו אינפורמציה, מרמה תכנונית בסיסית ועד לרמה תכנונית ומדעית – על. המו"פ הקטן שלנו והמעבדות נותנות שירות בכל רחבי המדינה, כולל כל החברות שעובדות היום בשטח – גם "נתיבי איילון", גם "דרך ארץ", "יפה נוף", "מוריה". כל החברות שעובדות בתשתית פונות אלינו לצורך קבלת נתונים בסיסיים, הנחיות תכנון וכל מה שקשור לכך.

אנחנו, בתשתית, לא מעט סובלים מרב גווניות בדברים שצריכים להיות מאד סטנדרטיים. סטנדרטיזציה בתהליכים זה אחד מהכבלים של כל העולם. אין טעם בהנדסה מדויקת להשתמש בדברים שונים שהם לא חדשניים, אם יש דברים סטנדרטיים, ולפי זה צריך לעבוד. אחת מה מהמשימות החשובות שלנו זה פשוט לסטנדר את כל מה שאפשר לעשות בהליכים הנדסיים, כך שכל המדינה תעבוד לפי סטנדרטים מוגדרים, כולל תקינה. היום התקנים בתחום התשתית סובלים מחסר. יזמנו, יחד עם מכון התקנים הישראלי, פעולה מאד רחבה, דווקא לא להתחיל לעשות תקנים חדשים, כי זו פרוצדורה מאד ארוכה, אלא פשוט לאמץ סטנדרטים שקיימים בעולם. ארצות הברית ומדינות מתקדמות באירופה ביצעו מספיק סטנדרטים שמאפשרים לעבוד גם לפי שיטה אחידה וגם לפי שיטה מאד מתקדמת. בתחום מחקר ופיתוח יש מושג שנקרא "אספלט שקט". זה פרי המצאה של מע"צ של מדינת ישראל. זה אספלט כלוא אוויר והנסיעה עליו היא שקטה. מגע הצמיג שקט.

בשקף הבא תוכלו לראות פירוט של כל התחומים בהם אנחנו מתכוונים לפעול. מפאת קוצר הזמן לא אכנס לכל דבר. הנושא של quality control הוא סוד ההצלחה של כביש 6. כאשר משווים לכבישים אחרים, התשובה שלנו היא – נחיה ונראה. צריך לתחזק את המלאי. דבר שני – צריך להקפיד מאד על רמת הביצוע שתהיה איכותית. אם נצליח להשגיח ולהבטיח איכות ברמה מאד גבוהה, תראו שכל הכבישים שלנו יהיו ברמה, בהתאם.

בשקף שלפניכם יש פירוט של תפיסה איך להקטין את הגודש בכבישים. בין המטרות העיקריות שלנו זה להקטין את הגודש בכבישים. אתם ודאי שומעים שבימים האלה הולכים לצאת לביצוע כבישי על מהירים. לדוגמה – יצא עכשיו למכרז כביש 431, כביש מהיר שמאד מאד מורכב מבחינה הנדסית. הוא כולל 27 מחלפים, 3 מנהרות, עלותו 1.5 מיליארד שקל. זה כביש רוכב שמחבר את כל האזור של ראשון – מודיעין, כביש שיפתור את הגודש של האזור הדרומי של מטרופולין תל אביב. בשלב מעט מאוחר יותר יצא לדרך כביש 531 שיהיה צפונית למטרופולין תל אביב, באזור כפר סבא-רעננה, והכביש הזה יעזור לכל כבישי האורך – 246, כך שתמיד אפשר יהיה, למי שמטרתו לעקוף את האזורים הפקוקים, דרך הכביש הזה. בהמשך ייצאו לדרך כבישים יותר צפוניים – כביש עוקף קריות, כביש 9 המחבר לכביש 6, וכך הלאה. למעשה, כפי שאמרתי, בחומש הקרוב התכנון שלנו הוא להקטין את תאונות הדרכים, לתת מסה של פתרונות בתחום הבטיחות, וכמובן – לתת נוחיות לאזרח.

לא מעט דיברנו על נושא של הפעלה ואחזקה. לצערי הרב, יש תרבות אצלנו שכאשר מבצעים משהו חדש מאד מתפארים בזה ומאד שבעי רצון, אבל אם צריכים לתחזק משהו, ההתייחסות היא טיפה שונה. אולי זה עניין של מנטליות. אנחנו החלטנו שיהיה דגש מרבי על כל מה שקיים אצלנו, בכבישים. הכוונה היא לספור את כל מה שיש במלאי, להביא את זה לרמה בינלאומית, ולתחזק את זה לאורך טווח. מדובר על מכרזים ארוכי טווח שמשולבים – בשיקום ואחזקה של 10-15 שנים. המטרה היא לתת אינטרס מיוחד לזכיין לבצע את העבודה מלכתחילה ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות, כי הוא יודע מראש שהוא צריך לתחזק את זה. את אותם מודלים אנחנו רוצים לבצע במסגרת שילוב של המשק הפרטי, ועל זה דיברנו לא מעט בכנסים. מדובר על פרויקטים בואריציות של PPP , PFI, BOT וכך הלאה. במהלך ה- 6 חודשים האחרונים עבד של צוות של יועצים ועובדים של מע"צ בהקמה של תהליכים בגוף החדש. למעשה, החברה הממשלתית תעבוד לפי הסכמים מוגדרים על המדינה. ההסכמים יהיו 3 בהרכבם: הסכם תפעול, הסכם נכסים והסכם מעבר. אני חושב שאין טעם להתעכב על כך.

אני מציע שנדבר קצת על המבנה החדש של החברה. מע"צ יחידת סמך פעלה על בסיס של 5 מחוזות: צפון, חיפה, מרכז – תל אביב, ירושלים והדרום. חוץ מזה היה גם משרד ראשי. הדבר היא לא יעיל וגרם להרבה מאד כפילויות בתהליך. במבנה החדש, כפי שאתם רואים מצד שמאל, יש 3 מרחבים: צפון, מרכז, דרום. לפי הערכתנו, מבדיקה סימוטליבית – גם במבנה כזה יהיה מענה מלא לכל הפעולות. זה לא סוד שהמבנה הארגוני של הגוף הישן סבל מחוסר כוח אדם מקצועי, או יותר נכון – סבל מעודף כוח אדם לא מקצועי. כוח אדם מקצועי היה מאד חזק, ועדיין יישאר כזה, אך היה עודף של חלק ניהולי – כ- 62% עובדי מנהל, ורק 30 עובדי הנדסה גרידא. בגוף החדש, כפי שאתם רואים, מדובר על 12% כוח אדם מנהלי, ו- 72% צוות הנדסי.

זה הפיטורין?

זה גם פיטורין.

כמה? והשאלה השניה – האם הסתדרתם עם העובדים בעניין?

לא.

אכן יהיו קיצוצים בגוף, על דעת כולם, כולל העובדים. ברור שיש עודף עובדים לא הנדסים בגוף העובדים. הנושא הזה ברור. נגדיר את זה בצורה קצרה: אנחנו נפטר, אבל לטובת קליטה מחדש בצורה הרבה יותר יעילה, בכמות הרבה יותר גדולה, מכיוון שהתוכנית שלנו, מבחינת היקפי העבודה ומהויות היא הרבה יותר גדולה, ומאד חשובה למשק. אני יכול להתחייב, בתור אחד שלמד את העניין, שכל מי שיפוטר, יוצע לו לחזור ולשרת את החברה בצורה אחרת, בצורה הרבה יותר יעילה, וזו המטרה.

לגבי התקציב – תקציב מע"צ ב-2003, כפי שאתם רואים בשקף, הסתכם בסדר גודל של 2.2 מיליארד שקל, על כל מרכיביו. תקציב רגיל, שזה כוח אדם וכן הלאה, היה 160 מליון שקל. ב- 2004 קוצץ התקציב ל – 1.6 מיליון שקל, והדבר הביא לבעיות קשות מבחינת פיתוח הפעילות. קיצוץ של 30% במקרו הוא דבר מאד כואב. לא על זה נדבר עכשיו.

הקיצוץ בתקציב של 2004 הביא אותנו למצב שלמעשה, בפועל, פרוייקטים נמשכים, שיש לנו בקנה, בלי התחלה של שום דבר – חסר לנו 300 מליון שקל. הדבר נדון עכשיו עם אגף התקציבים והחשב הכללי. אנחנו בדרך לפתרון של העניין הזה, אבל על מנת להבין איפה אנחנו נמצאים היום – מבחינת האחזקה, למשל, שזה דבר חשוב – אנחנו נמצאים בקיצוץ של 60% נכון להיום, דבר שבהחלט פוגע בתהליך.

הגרף שלפניכם הוא אחד מתוצאות המחקרים שעשינו לאחרונה מבחינת ההשוואות. מבחינתכם זה – מה הצפיפות בכבישי ישראל. אתם רואים שישראל, מול מדינות גרמניה, הולנד, שוויץ, צרפת, ספרד ואחרות, נמצאת בשיא הצפיפות.

למה אין כאן טבלאות לגבי ארצות הברית? זה מקרי?

ארצות הברית נמצאת ברמת מינוע של 850 כלי רכב לאלף נפש. אנחנו לא יכולים להגיע לשם. אנחנו היום ב- 309 כלי רכב לאלף נפש. לפי התחזית אנחנו נגיע ל- 450 כלי רכב. האזרחים לא יקנו כמות כזו של כלי רכב. האירופאים נמצאים ב- 450 כלי רכב לאלף נפש. לשם נגיע. אם נשים פה את ארצות הברית הם יהיו אפס מבחינת הצפיפות. לא תהיה צפיפות.

יש לכם גם פילוח בתוך כבישי המדינה?

התשובה היא – כן.

בגרף הבא אנחנו רואים שצפיפות גורמת באופן ישיר לתאונות קטלניות. כל השקעה בתשתית, מבחינת העניין הזה, אתם תראו למה זה יביא, בסופו של דבר.

מצד ימין זה מה שאתם רואים, מבחינת רמת השירות. יש מקדם כזה שנקרא OPI ומבחינתנו, בשפה פשוטה – מה רמת השירות, מה איכות הכבישים בארץ. מצד ימין זו הרמה, ומצד שמאל – לאן אנחנו רוצים להגיע, הרמה הבינלאומית. היום אנחנו בחצי.

אם נעבור לגרף הבא – פה אנחנו רואים איפה נמצאת ישראל מבחינת הצפיפות בכבישים. אם יאושר לנו תקציב החומש – הסימון הירוק מבטא את המקום שבו נימצא. זו היא השקעה מאד אינטנסיבית, אופטימלית, לא מקסימלית. אנחנו נימצא, עדיין, מעל גרמניה ובריטניה.

אבל לא מופיע מה שיהיה בגרמניה ב- 2009. גם הם עושים את אותו גרף. גם הם יורדים.

ההשוואה היא על בסיס שווה ערך.

להיום.

לגבי רמת הנסועה – אם נשקיע כמו שאנחנו מתכננים להשקיע, מה שרואים פה בירוק – לשם נגיע. זאת אומרת, תהיה קפיצה גדולה מאד מבחינת רמת השירות.

הגרף האחרון, שהוא מאד חשוב – אם נשקיע נכון, בכבישים כמו כביש 79, שהוא כביש מאד בעייתי, או כביש 2 או 1 – רמת הצפיפות, שמבוטאת בצבע סגול, תגיע לרמת הצפיפות באדום, כלומר, היא תוקטן באופן משמעותי מאד. כל מה שבסגול זה מה שקיים היום וכל מה שבאדום – לשם אנחנו רוצים להגיע.

למה כביש אשדוד לא מופיע כאן, הוא אחד הבעייתיים?

לא. יש כבישים יותר בעייתיים.

אלה העקרונות של בניית התקציב לשנים 2005-2009. אנחנו נמצאים בשלבים סופיים של הקמת הכביש הזה.

הפעלת החברה החדשה, נכון להיום, זה שלב מאד הכרחי ומאד חשוב גם לעובדים וגם בשבילנו. ככל שנפעיל את התהליך הזה יותר מהר זה יכאב פחות, התהליכים יהיו הרבה יותר יעילים והרבה יותר חשובים. אני מודה לכם.

תודה לך על הסקירה הממצה. הגיעו נציגי העובדים לכאן. לא זימנו אותם, כי אנחנו לא דנים בהפיכת מע"צ לחברה. אלינו מגיעים, בדרך כלל, נושאים שהם בהחלטה. אנחנו רצינו לדון בנושא הזה רק משום שאנחנו מאשרים העברות תקציביות. רצינו לדעת על מה המושגים. מאחר ונציגי העובדים הגיעו, אי אפשר שלא להקשיב להם. אני אשמח לשמוע אתכם.

אני רוצה לשאול לפני כן – אני רואה שהתקציב שלכם הוא מתחת למינימום ההכרחי, וזה בניגוד למה שהאוצר הצהיר בפני הוועדה, שבתשתיות עומדים להשקיע. כל ילד יודע את הפיגור שיש לנו היום בתשתיות, בכבישים. עכשיו אתה מראה שהתקציב שלך קטן, ואני מבין שבגלל החיכוכים, ונשמע מהעובדים עוד מעט, ובמשך 4 חודשים הדברים לא זזים. כלומר, הפיגור, אחרי כל זה, עוד יותר גדל. השאלה היא מה עושים עם זה.

שמעתי שיש לכם כוונה להטיל קנסות על נהגים סוררים שעושים נזקים. רציתי לדעת אם זה נכון ומה התוכנית לגבי הדבר הזה. הדבר השני – האם זה פותח אפשרות לנהגים שהרכב שלהם נפגע כתוצאה מאחזקה לקויה שלכם לתבוע אתכם?

קודם כל, לשאלתו של חבר הכנסת וילן – מה שהוצג פה שזה תקציב של 2004. אנחנו עובדים עכשיו על תקציב חומש של 2005-2009. התקציב הרצוי, המבוקש מבחינתנו, הוא סדר גודל של 4 מיליארד שקל לשנה. לא צריך להיבהל מזה, כי הרבה מזה זה שיתוף עם הסקטור הפרטי. זה הרבה ב- PFI וכן הלאה. זאת אומרת, לשאלתך – התקציב העתידי, הכללי, הוא כ- 4 מיליארד שקל לשנה. זה מה שאנחנו מבקשים וזה טרם אושר. התקציב הארגוני, ניהולי, בתוכנית החומש, הולך וקטן בערך ב- 30%. משנת 2004 לשנת 2005 התקציב הארגוני יוקטן ב- 50 מיליון שקל.

לשאלה האם אנחנו מתכוונים לגבות קנסות – אז קודם כל זה לא קנסות. מי שפוגע ברכוש צריך לשלם עבור פגיעה ברכוש. אנחנו פשוט נאכוף את זה.

אני לא משיג על זה. אני רק רוצה פרטים – איך זה ייעשה, וכן הלאה.

יש מנגנון לכך. בדיוק כפי שמישהו פוגע בחצר של מישהו. זה רכוש של המדינה שאנחנו אחראים עליו.

רק כדי להבהיר את העניין – אני בעד, כאשר נהג, מתוך רשלנות, פוגע ועושה נזקים. כמובן. השאלה היא איך מיישמים, מה הכללים.

גם היום זה כך. תנסה אותנו. תפנה למוקד ותכתוב מכתב עם העובדות, ותראה איך אנחנו פועלים.

אדם שנכנס לבור, וכתוצאה מזה נגרם לו נזק. אתם משפים אותו

התשובה היא – כן.

חבל שלא ידעתי, החלפתי צמיגים בגלל בורות בכביש.

אני אומר לך באחריות – זה לא בכבישים שלנו. בכבישים בין עירוניים אין בורות.

האם אתה יכול להשוות את השירות שיש לכם לעומת השירות שיש בכביש 6?

התשובה היא – כן. אני חושב שהשירות שלנו הרבה יותר טוב מאשר בכביש 6. אל תשכח שכביש 6 מטפל ב- 86 ק"מ, ואנחנו מטפלים ב- 7,000 ק"מ. מה זה שירות? שירות הוא: נתקעת? יש בעיה? תוך כמה זמן יש פעולה. אנחנו, במצבים של תאונה, מגיבים בסדר גודל של בין שעתיים ל- 4 שעות. יחידות יס"ם שלנו מגיעות לאזורים הרלבנטיים תוך זמן קצר ביותר.

אני יושב ראש ועד העובדים של עובדי מע"צ. אני עובד במע"צ 38 שנה ואני מכיר את המערכת בכל המדינה די טוב. כל מה שהוגדר פה על מע"צ נכון בהחלט. בנינו 6,000 עד 7,000 ק"מ של כבישים, ואנו מטפלים בהם ומתחזקים אותם כמו שצריך, זו עובדה קיימת. עכשיו, מה שעומדים לעשות הוא להפוך את מע"צ לחברה ממשלתית. אני רוצה שהפורום הזה יידע כדי להחליט אם זה יהיה יעיל יותר. נכון לעכשיו אנחנו עובדים קרוב ל- 80 שנה והכבישים מוכיחים את עצמם. היום עומדים כאילו לפטר את העובדים ולהביא אותם חזרה, בדרך עקיפה, לאותה חברה. מה החיסכון ומה החכמה בזה? מפטרים עובדים היום, משלמים להם פיצויים וקולטים אותם מחדש? אני חושב שצריך לייעל את מע"צ כפי שהיא, למרות שנאמר שהיא גוף מקצועי מעולה, שנותן ייעוץ מעולה לכל חברות הכבישים בארץ. אולי נעשה קצת ייעול במע"צ הנוכחית ונעביר את כל העובדים פה לחברה החדשה, במקום לעשות את המעקף הזה- לפטר אותם פה, ולהכניס אותם בשלב אחר, בצורה בטוחה או לא. אני חושב שיכול להיות שזו רק הצגה פה. מה שידוע לי הוא שנכון לעכשיו הם עשו ראיונות לאלפי מהנדסים אחרים, שסביר להניח שממע"צ הנוכחית לא יישארו אפילו 20 עובדים. כל החברה תהיה חברה חדשה. אני לא בטוח שהחברה החדשה תעשה מה שמע"צ עושה, נכון להיום. אם נראה שהחברה החדשה באמת לא תהיה יעילה כמו מע"צ היום, לעום לא נחזור למע"צ הנוכחית.

אני, כמזכיר ארצי, יחד עם עופר עיני, מזכ"ל הסתדרות עובדי המדינה, רוצה להוסיף דברים: לנו אין התנגדות למעבר מיחידת סמך לחברה, אבל אני אומר: קודם כל, ניקח את הטובים שנשארים, נעשה תוכנית מסודרת של פרישה מרצון למי שיילך, ומי שנשאר – יישאר. עושים ראיונות למהנדסים מבחוץ, כאשר יש לנו מהנדסים מעולים בתוך מע"צ, ואף אחד לא אומר להם דבר. זה גורם לדמורליזציה בעבודה.

אבל המנכ"ל הצהיר כאן שהוא כבר קיבל את כולם חזרה.

אני אומר שמתבצעים ראיונות. זה לא לדיון עכשיו. אנחנו מנהלים משא ומתן מול האוצר ומול הנציבות, והמנכ"ל נוכח. נאמר כאן שכל זמן המהלך של המשא ומתן – צריך להמשיך לעבוד. אבל הכל נעצר. 600 עובדי מע"צ יושבים במשרדים שלהם, לא עושים כמעט עבודה. הקפיאו מכרזים, הקפיאו את הכל, ויש חרדה גדולה. אין מה לעשות, ורק ממתינים מישיבה לישיבה.

ראינו שיש תקציב. אני לא יודע למה הולך התקציב. אם למשכורות – נותנים לעובדים משכורות בלי לבצע עבודה. זה לא בסדר .









שינויים בתקציב לשנת 2004

אנחנו עוברים להעברה מספר 156- 157 בעמוד 8, כאשר דיברנו בנושא הזה כבר בפעם הקודמת. היום אנחנו צריכים רק להצביע.

מי בעד? מי נגד? תודה, אושר.

זה שתי העברות, נכון?

כן.

אבל לא קיבלנו תשובה, אחרי שאישרנו – למה לא עובדים.































תקנות מס הכנסה (קביעת ניירות ערך זרים לעניין קופות גמל), (תיקון) התשס"ד-‏2004

אנחנו עוברים לנושא הבא.

יש בשוק שני סוגים של ניירות ערך: ניירות ערך זרים, ויש ניירות ערך מקומיים. ניירות ערך זרים, מאז ומתמיד, חייבים ב- 35% מס. ניירות הערך האחרים, הישראלים, עד 31 בדצמבר, 2002 הרווח מהם היה פטור ממס. החל מ- 1.1.2003 הרווח מאותן ניירות ערך חייב ב- 15% מס. לכן, החל מ- 1.1.2003 יש לנו שני סוגים של ניירות ערך: סוג אחד שחייב ב- 15, אלה הישראלים, וסוג שחייב ב- 35%, אלה הזרים. קופות גמל, לפי פקודת מס הכנסה, פטורות ממס רווח הון. אבל, על ניירות ערך זרים הם חייבים ב- 35% מס. אנחנו רוצים לתקן את החוק בצורה כזו שהחל מהיום, או משנת 2004, כאשר קופת גמל - - -

רטרואקטיבי?

לא. המכשיר הזה, שלגביו אנחנו מדברים – קופות הגמל עדיין לא משקיעות בו, ולכן זה לא תיקון רטרואקטיבי. ברגע שהתיקון ייעשה הקופות יתחילו להשקיע באותו מכשיר, ואז אין בעיה של רטרואקטיביות. אנחנו רוצים, כתוצאה ממשא ומתן עם הבורסה – לאפשר לחברות ישראליות לגייס כסף מקופות הגמל. אותן חברות יתכסו בכספים האלה בניירות ערך זרים. לפי החוק היום, אם אדם משקיע כסף אצל אדם אחר, ואדם אחר מתכסה בנייר ערך זר, אז ההשקעה נחשבת לנייר ערך זר. אנחנו חושבים שהדבר הזה לא נכון, ולכן – אנחנו רוצים לאפשר לקופות הגמל להשקיע באותן חברות ישראליות שהתכסו בהשקעות האלה, שיהיו סחירות בבורסה – שיתכסו בניירות ערך זרים ולאפשר להם את הפטור ממס רווח הון.

אנחנו עושים את זה מסיבות נוספות – מה שקורה היום, המיסוי של קופות הגמל והמיסוי של העמיתים הוא מאד בעייתי. בהרבה מאד מקרים יש מיסוי כפול. לדוגמה, אם היום קופת גמל תקנה נייר ערך זר, אז קופת הגמל תשלם 35% ובהרבה מאד מקרים, העמית, כאשר ימשוך את הכסף מקופת הגמל, גם הוא ישלם מס, אלא אם יש לו פטור מיוחד. זה מעין מנגנון שמאפשר לאותו עמית לקבל זיכוי בגין המס שקופת הגמל משלמת. אנחנו מסתכלים על העמיתים כעל הנישום, ולכן –יותר נכון, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה מסוית, שהחיוב במס יישאר ברמה של העמית, כאשר קופות הגמל תהיינה פטורות ממס, גם על אותם כספים שהם משקיעים במה שנקרא "עסקה עתידית", בנייר ערך זר, אם אותה עסקה עתידית נסחרת בבורסה בישראל. זה התיקון.

יש עוד שני דברים קטנים שהם דברים טכניים, שקשורים בשוק מוסדר. פקודת מס הכנסה לא מבחינה בין בורסה לבין שוק מוסדר. בגלל טעויות טכניות הדבר הזה לא נעשה, ואנחנו רוצים לעשות את זה עכשיו הדבר הזה, הצו הזה, סוכם – למיטב ידיעתי, אם הבורסה לא חוזרת בה.

לפני פתיחת הדיון הייתי מבקש מנציגי האוצר להסביר מדוע עברתם להעדיף את הבורסה
כרגע, למשך התקופה הנוכחית, עד שיחול המס של ה- 15% כפי שהבטיח השר שטרית ב- 1 לינואר, 2005.

כמי שהיה חבר נספח בוועדת רבינוביץ, כשהתחילו הדיונים על חיוב במס על רווחי הון של ניירות ערך שנסחרים בבורסה, אני יודע שניתנה הבטחה לבורסה בישראל, של איזושהי תקופת מעבר של 3 שנים. לכן, נעשתה אבחנה בין נייר ערך זר לבין נייר ערך שנסחר בבורסה בישראל. אמרו שעל ניירות ערך זרים המס יישאר 35%, ועל ניירות ערך ישראלים המס יהיה 15%. ואז, באותה התקופה של ה- 3 שנים, כי הרי מה- 1.1.2007 כולם יחויבו ב- 15%, ואז הבורסה בישראל תתארגן, במשך 3 שנים, לפתח מכשירים נוספים שימנעו, או שיגרמו לכך שיהיה כדאי יותר, או לפחות באותה רמת כדאיות, להשקיע בבורסה בישראל.

ב- 1.1.12007, ב- 1.1.2005 עדיין אין החלטה.

יש החלטה. אחרי הסיכום שהיה, כמו שאמרתי, בחקיקת הרפורמה, נוצר לחץ מהשוק להקדים את הפחתת המס על ניירות ערך זרים, מ- 2007 ל- 2004, ואז היה דיון שהשתתף בו השר שטרית, והסיכום היה שההפחתה של המס תהיה החל מ- 1.1.2005. הסיכום הזה צריך להעלות על ספר החוקים ובוודאי שבכוונתנו, החל מ- 1.1.2005 לתקן את ההגדרה של נייר ערך זר, ולהקדים את החיוב במס של 35% ל- 15% לשנת 2005.

זה בחקיקה ראשית?

כן.

אני רק רוצה להמשיך באותו הקו, כי בזמן הקצר שאני חבר כנסת ראיתי דברים שהובטחו ועדיין לא הונחו על שולחן הוועדה או שולחן הכנסת. אני הייתי רוצה ליצור איזשהו מנגנון שיכריח את האוצר להביא לנו את השינוי המובטח ל- 1.1.2005. אני בדעה שהייתי מתקן את הנוסח של התקנות שאנחנו נדרשים לאשר היום, ולהגביל אותן בתוקף עד לסוף שנה זו, עד 31.12.2004, כך שייצא מצב שבו לא תהיה לכם ברירה אלא להביא את האישור ששטרית הבטיח בזמן ובמועד, ולא לעשות תיקון רטרואקטיבי. לצערי הרב אנחנו חווים דברים רטרואקטיביים בדברים אחרים. אני אביא את זה להצבעה.

כל הדברים שנאמרו פה הם מאד הגיוניים, חוץ מאשר המסקנה בסופו של דבר, ואני מייד מפרט. קודם כל, אני מברך על כך שמציעים עוד כלים בבורסה בתל אביב. זה מאד חיובי, בטח בעיני רוב האזרחים שאולי מגע ישיר עם הבורסה בחו"ל לא אפשרי מבחינתם, מחוסר הבנה, חוסר גישה, ונותנים להם כלי להיסחר בו בארץ. זה בהחלט מבורך. אני רק רוצה להאיר את התמונה כולה בפני חברי הכנסת, והייתי שמח אם היו מתייחסים למה שאני הולך להציג. העניין הוא כזה. אומרים לנו את הדבר הבא: רוצים להקדים את הרפורמה, את מסקנות ועדת רבינוביץ כמה שיותר מוקדם. כמובן שזה מבור – ולא לגרום למיסוי כפול לעמיתי קופות הגמל. באיזו דרך? – קופות הגמל מעונינות להשקיע את הכספים בבורסה בארצות הברית, למשל, מטעמים של פיזור סיכון, של השגת תשואה עודפת מידי פעם, אבל – אם אתם הולכים ישירות לבורסה בחו"ל, תשלמו על כך 35% מס, אבל נציע אפשרות: נאפשר לבורסה בתל אביב, באמצעות איזשהו גוף שהוא מתווך פיננסי, יתנו לו את הכסף, תמורת עמלה מכובדת כמובן – הוא ייקח את הכסף, וישקיע אותו בחו"ל. אומר אוסקר אבו ראזק באופן נכון: הכסף יגיע, בסופו של דבר לבורסה בחו"ל. הבורסה בתל אביב לא תושפע מהעניין בכלל. זאת אומרת, הבורסה היא גוף שמאפשר פה לאיזשהו מתווך פיננסי לחתוך את הקופון שלו. אולי גם הבורסה מרוויחה מזה, מטעמיה היא. זה בסדר. עיני לא צרה בהם. כמה כלים פיננסים שיהיו – זה מבורך. אבל אומרים לנו: אם תאפשרו לנו לחתוך קופון, נפתור אתכם ממס.

אני מצטרף לכלי. בבקשה, שיהיה, אני מברך עליו. אל תחסמו אותם, זה בסדר גמור. הדבר הוא כל כך פשוט והגיוני, ובגלל זה מפחיד אותי שאולי זה לא יתקבל, בסוף. הדבר הוא כל כך פשוט. חבר הכנסת רצאבי רוצה להכריח את האוצר לקיים את הדברים. אני מציע כלי הרבה יותר קל. אל תגביל את זה. פשוט תגיד שגם אם העסקה העתידית מבוצעת על ידי קופת הגמל ישירות בבורסה בחו"ל, בלי אותו מתווך פיננסי, שהולך לגזור קופון קל – תחסכו לאזרחי המדינה את העמלה הזו. תאפשרו לנו להגיע ישר מחו"ל. כל ההבדל הוא שאני חוסך לעמיתים שלי. מי הם העמיתים? אתם. כל מי שיש לו קופות גמל וקרנות השתלמות כאלה ואחרות. אתם תעזרו לעצמכם, תעזרו לכל האזרחים. תמיד בנקים וקופות גמל נחשבים לכאלה שחותכים קופונים על חשבון האנשים. תמיד אומרים את זה. פעם ראשונה אתם יכולים להזדהות אתי באופן מלא. אני מנסה לחסוך לאנשים שאני משקיע עבורם כסף, לחסוך עמלה. זה מאד פשוט. את התיקון המוצע תקבלו, תרחיבו אותו מעט. תגידו שכל עסקה עתידית, באשר היא, פטורה ממס. אני עושה את זה דרך הבורסה כי אני אזרח פשוט. אני לא רוצה להתקשר לאיזשהו מתווך פיננסי מחו"ל. אני לא מכיר את העניין הזה. אני אגש לכלי בבורסה, אקנה אותו ישירות, אשלם עמלה כי אני לא מספיק מקצועי. זה בסדר, זה טוב מאד. אבל אם אני גוף מוסדי, שיש לי את הכלים, אני משלם משכורות למנהלי השקעות, אני יכול לעשות את זה ישירות – אז אני אגש לבורסה בחו"ל.

מה הולכים לעשות? – כפל של עמלות. ברור שאותו מתווך פיננסי בארץ ייקח ממני את הכסף, ייקח ממני עמלה, יפנה הוא לבורסה בחו"ל, וגם הוא משלם שם את אותן עמלות שגם אני, ממילא, חייב לשלם אותן. יש פה כפל עמלות. יש פה כפל עמלות. תחסכו לאזרחים שחוסכים דרכי. הם משלמים מספיק גם לי דמי ניהול, הם משלמים עמלת קניה ומכירה גם לבורסה, במקרה הזה. תחסכו את זה. תחסכו את אותה עמלה של מתווך פיננסי. זה כל כך פשוט וברור. אם לא תחליטו ככה, יהיה פה איזשהו סימן שאלה רציני. לא צריך להיות פה רואה חשבון או כלכלן דגול. זה ממש שחור על גבי לבן. אפילו אם תתייעצו עם אנשי מס הכנסה שיושבים פה, הם יסבירו לכם שהבורסה לא מרוויחה מזה שום דבר, כי הכסף ממילא כבר שם. הכסף יעבור לחו"ל באמצעות אותו מתווך פיננסי. הכסף לא עוצר בשערי הבורסה בתל אביב. הוא ממשיך לארצות הברית רק באמצעות מישהו. כבר היום, אני יכול להרגיע אתכם, אני עושה את זה באמצעות קרנות נאמנות שהן פטורות ממס. אז הן חותכות היום את הקופון. אנשי הבורסה מנסים טיפה להפחיד, ואומרים שכל הכסף יברח מהארץ. זה לא המצב. כבר היום אני מושקע במאות מיליונים בחו"ל. אני רק מבקש: תאפשרו לי להשקיע ישירות. תחסכו כסף לעצמכם ולכל האזחרים, ובכך נמצה את העניין בצורה הכי הגיונית. תפתיעו אותי שמה שפשוט והגיוני אכן מתקיים במדינה.

בהמשך לדברים שנאמרו –ברור שהכוונה היא כאן לקופות הגמל. רוצים להקל על קופות הגמל, למרות שלא הזכירו שיש פה גם צו שירחיב את זה גם לתושבי ישראל האחרים.

אני רוצה למנוע כפל מס ו - - על קופות הגמל. זה שני דברים שונים.

בסדר. כפל מס לעמית הסופי.

כפל מס לעמית הסופי, שבקרנות הנאמנות זה לא קיים.

רוב הכספים בקופות הגמל שנמצאים זה כספים ישנים, שאין בהם כפל מס. לא חשוב. נדבר עכשיו על המציאות. המצב הוא כיום שאותה ועדת רבינוביץ, והמחוקק קבע בחוק, שהמסלול להקל על קופות הגמל, לצערנו הרב או לשמחתנו הרבה – זה דרך קרנות נאמנות. יצרו קרן נאמנות מיוחדת, מעורבת או פטורה, שאם היא תשקיע עד 25% בניירות ערך זרים, קופות הגמל תהיינה פטורות ממס. זה היה המסלול שנבחר, לא משהו אחר. כתוצאה מהדבר הזה, כספים לא קטנים שמרתם בקופות הגמל – לא בחברה שלי, במקרה, אבל בתעשיית קרנות הנאמנות – נכנסו להשקעה בחו"ל בסלי ניירות ערך וניירות ערך ישירים, בעסקאות עתידיות, בהיקפים של כמיליארד שקל. יחד אתם יש גם השקעה של תושבי ישראל, פרטיים, בעוד סדר גודל של כמה מאות מיליוני שקלים, שמשקיעות בניירות ערך זרים באמצעות קרנות נאמנות שמשקיעות בסלי ניירות ערך שהן מוגדרות מבחינת החוק הזה כעסקה עתידית.

מה שעכשיו הולכים לעשות – אומרים כך: במקום קרן נאמנות נקים חברה אחרת. היא תעשה בדיוק מה שיכולה לעשות קרן נאמנות: תיקח את הכסף מהלקוחות. קודם כל – תירשם בבורסה, תשלם אגרה לבורסה. גם אנחנו עושים את אותו הדבר. הלקוח יעביר אליה כסף. היא תשקיע בחו"ל, תקנה מטבע חוץ, תשלם את כל העמלות שכולנו משלמים. וקופות הגמל ייקחו את הכסף מקרנות הנאמנות, במידה ולא יהיה להן את המסלול הישיר להשקעה בחו"ל. אנחנו נמכור בחו"ל את הנכסים, נמיר את זה למטבע חוץ, ובדרך הבנקים ייהנו מכל מיני עמלות, יעבירו את זה לאותן חברות – את אותם כספים בדיוק – והם ילכו עוד פעם לארצות הברית, ישקיעו באותם סלים, ישלמו את כל העמלות, ובא לציון גואל. זה בקטע של קופות הגמל. הלקוחות האחרים, הפרטיים, שיציעו להם גם להשקיע שם, בגלל פערי המס האלה בין הקרן שלנו, שלעתים משלמת 35% ולעתים 15% - אם יש לה הפסדים היא משלמת 15%, ואם אין לה אז היא משלמת 35% - יעבירו את הכסף, בגלל הפער הזה. ייקחו את הכסף, ובתנועה חופשית יעבירו אותו לנכס הזה שנסחר בבורסה בתל אביב. הבורסה על שני הנכסים מרוויחה אותו הדבר. עמלות די דומות. אני בעד המכשיר הזה, שיהיה בישראל. לא מהשיקולים האלה, אלא מהשיקולים שאכן – למשקיע ישראלי עדיף להשקיע בשקלים. הוא לא צריך להמיר למט"ח ולעשות את כל הפעולות. שמישהו אחר יעשה לו את זה. הוא ישלם הרבה לעומת מי שעושה את זה יחד. תהיה לו נוחיות. הוא יקבל את זה באותו היום – יש לו הרבה סיבות לסחור בנכס הזה בישראל, אבל לא מהסיבות של המס, אלא כדי לחנך אותו להשקיע דרך מכשירים כאלה. כל המכשירים האחרים, דרכם משקיעים היום, אם רוצים להשוות את המס על נכסים עתידיים כאלה, עסקאות עתידיות כאלה – זה צריך להיות בכל המוצרים.

הצענו תיקון לעניין הזה. גם אם קרן נאמנות משקיעה בסל מניות כזה, היא צריכה לקבל את אותם תנאים. אנחנו חברה ישראלית. נותנים שירותים למשקיעים ישראלים, משקיעים ישראלים קונים אצלנו בשקלים, קונים ומוכרים באותו יום, מקבלים את כל השירותים, משלמים עמלות בבורסה, משלמים אגרות לבורסה. וגם קצת לרשות לניירות ערך. בסך הכל, העסקה, מבחינה כלכלית, היא אותו הדבר. בחינוך אני בעד, אבל לא בשביל לפגוע במכשירים הבריאים. בארץ יש מכשירים כאלה. במעו"ף יש נכסים כאלה, ויש לנו קרנות. הם חיים ביחד. במעו"ף הם הרבה יותר גדולים. לא צריכים באותה הזדמנות להרוס חלק מהתעשייה בלי שום צדק. אנחנו לא מעטים. אנחנו משווים את עצמנו ל- ETF ולא לקופת הגמל. קופת הגמל משתמשת בנכסים שלנו במקרים שהיא לא יכולה לעשות את זה לבד. זה המצב.

אנחנו ביקשנו תיקון ברוח שאמר יהודה ארליך, כפי שדיברנו ותיאמנו אתו קודם, שאם קרן נאמנות משקיעה בנכסים עתידיים כאלה – לא בישראל, היא תהיה פטורה על הקטע הזה ממס. זה יהיה טוב מקרן פטורה. דרך אגב, מבחינת העמלות, אם אני בודק את הקרנות - הקרנות וקופות הגמל הציעו מחירים זולים יותר מאשר יציע ה- ETF, אבל שם זה 100% השקעה ופה זה 25%. התיקון שהצעתי הוא לא נרחב. הוא תיקון שאמר שאם קרנות נאמנות ישקיעו בדבר כזה הן יכולות להיות פטורות.

ראינו קודם מצגת מאד מעניינת על מע"צ, תשתית הדרכים. לעניות דעתנו התשתית של הבורסה היא תשתית שחשובה למדינת ישראל – לא כמו תשתית הדרכים, אך היא גם תשתית חשובה. מאחר וזו תשתית חשובה, המחוקק קבע במפורש שצריך לתת לבורסה תקופת הסתגלות של שנתיים ושלוש על מנת לעמוד בהלם הזה של השוואת המיסוי. החוק קבע את זה, הכנסת קבעה את זה, זה חוק מדינת ישראל. אז הנה, כבר שמענו – כבר משקיעים כמויות גדולות של כסף בחוץ לארץ. מתקופת ההסתגלות של שנתיים שלוש זה נהיה 8 חודשים. זה מה שנשאר לנו: יוני, יולי, והחצי השני של שנת 2004. מהשלוש שנים נהיו 7 חודשים. באו החברים הנכבדים האלה. הם לא מתעשיית גוזרי הקופונים? הם לא גזרו קופון בחיים, שהם עושים את החשבונות שלנו? חברים יקרים, המדינה, הכנסת, הממשלה, רצתה לתת לבורסה תקופת הסתגלות ואתם רוצים לתפוס טרמפ על תקופת ההסתגלות הזו ולהשחיל את הדברים שלכם. זה לא שזה לא הגיוני. הכנסת וועדת רבינוביץ נתנו לכנסת תקופת grace של 7 חודשים בסך הכל. אז במחילה, תנו לנו את התקופה הזו ואל תתקעו לנו מקלות בגלגלים. החל מינואר 2005 תגזרו קופונים.

אני רוצה להגיד לכם דבר נוסף, לך, מיקי ציביר – אנחנו צריכים להתחרות בכם. אתם, שבהינף טלפון אחד מסוגלים לגייס 1,7 מיליארד שקל ביום לקרנות הנאמנות. אם לא אתה אז תשאל את הרשות לניירות ערך מי עושה את זה.

אבל הבנקים ייהנו יותר מאשר אתה.

עם כוח שיווק דורסני כמו שיש לך אני לא יכול להתחרות. אני לא יכול לגייס בהינף טלפון אחד לגייס 1,7 מיליארד שקל ליום. אתה יכול, אז במחילה – תתאזר בסבלנות, תחכה עד ל- 1 בינואר, 2005 ותן לכנסת להעניק לנו את ה- grace כפי שהיא רצתה לעשות בלי לגרום לייסורי מצפון על דברים שלא היו ולא נבראו.

אתה לא מייצג את הבורסה אתה מייצג את ה- ETF.

אני רוצה שתבינו שיש הבדל גדול בין קופת גמל לבין קרן נאמנות, מבחינה כלכלית, לא מבחינת המסים. בקופת גמל, מי שמשקיע יכול למשוך את הכסף רק אחרי גיל 60. בקרן נאמנות אפשר למשוך את הכסף בכל עת. אי אפשר לקחת חתול וסוס ולהשוות ביניהם. יחיד שיש לו כספים בקופת גמל שמפסידה – אינו יכול לקזז הפסד. בקרן נאמנות אפשר לקזז הפסד. לכל הדברים האלה יש מחיר, ולכן אי אפשר להגיד שרוצים את אותו הדבר, כי זה שני דברים שונים. זה לא אותו נישום מבחינת מיסויית. התיקון נעשה רק לקופות הגמל.

- - -

זה כדי למנוע כפל מס. לך אין כפל מס.

אז תן למשקיע ישר, זה הכל. אל תיתן לנו שום דבר, תן למשקיע.

תודה. כפי שאמרתי קודם – אני אבקש להכניס שינוי בנוסח התקנות ולהחיל את התוקף עד ליום 31 בדצמבר, 2004, שכן ב- 1 לינואר צריך להיכנס לתוקף השינוי לחוק, כך שיהיה 15% מס על הכל.

אנחנו מתכוונים באמת ב- 1.1.2005 לתקן את החוק. לכן, בלית ברירה אני מוכן להסכים.

אני מעמיד את העניין להצבעה, בכפוף לתיקון כפי שאמרתי.

שתוקפן של תקנות אלה מיום פרסומן עד ליום 31 בדצמבר, 2004.

מי בעד? מי נגד? תודה, אושר.

אני, בישיבה הקודמת שהיתה פה, התעקשתי לא להביא את העניין לדיון כי לא קיבלנו הבהרה, בין היתר בהמשך לדיון שהיה בוועדת הכספים בנושא חובת הדיווח על הכנסות מחו"ל למי שלא חייב בדו"חות. הוצהר אז, לפרוטוקול, שלא יינקטו כל צעדים פליליים או אזרחיים כנגד מי שלא יגיש במועד, וזה יהיה עד לחודש אפריל, 2005. קיבלתי מכתב בחתימתה של נציבת מס הכנסה. המכתב מופנה אלי, כיו"ר ועדת משנה: "על פי תקנות אלה המועד לתשלום המקדמה והדיווח לשנת 2003 נקבע עד ליום 31.8.2004. מאחר ומדובר בשנה הראשונה בה מופעלת חובת דיווח זו, הריני להודיעכם כי אגף מס הכנסה לא ינקוט בצעדים ולא יפעיל סנקציות כנגד אותה אוכלוסייה בשל אי התשלום עד ליום 30.4.3005." זה מוצהר כאן, במכתב.

דבר שני – כאשר קיבלנו בתוכנית להבראת משק ישראל, באפריל, 2003, את התיקון לסעיף הפטור מנכות – ההקלות במס שהיו, אלה שקיבלו הטבות במס לתקופה שהיא קצרה משנה, הזכויות שלהם הורעו. כתוצאה מזה ניתנה פרשנות, על ידי מס הכנסה, שהלכה לרעת אותם אנשים שקיבלו נכות לפני יום תחילתו של החוק, דהיינו – 1 ביולי, 2003. קיבלתי כאן את אישור נציבת מס הכנסה שמאשר שמי שקיבל נכות בתאריך תוקף של לפני 1 ביולי, 2003 – החוק שקדם הוא זה שיהיה תקף לגביו, גם אם האישור ניתן על ידי ועדת הביטוח הלאומי בחודשים שלאחר יום 1 ביולי, 2005, קרי – אדם שיש לו נכות של 95% ומעלה לתקופה של פחות מחצי שנה – עדיין יהיה זכאי לפטור לפי 500 אלף שקלים לשנה. תודה.























תקנות ניירות ערך – דו"חות תקופתיים ומידיים (תיקון), התשס"ד-2004
בעניין דיווח על תרומות

אנחנו עוברים לנושא הבא- תקנות ניירות ערך – דו"חות תקופתיים ומידיים (תיקון), תשס"ד-2004 בעניין דיווח על תרומות. יציג את הנושא אייל סולגניק מהרשות לניירות ערך.

נמצא אתי כאן גם רן סער ממחלקת תאגידים ברשות, ויחד נציג את העניין.

גם את השינויים שנעשו.

כן. ממש בקצרה על התקנות – מה שיש לנו כאן, לפנינו, זו הוראת שעה שאנו מבקשים מוועדת הכספים להפוך לתקנות. הוראת השעה הזו בעצם עוסקת בגילוי שתאגיד ציבורי, חברה ציבורית שנסחרת בבורסה - צריכה לתת אודות תרומות. הדברים האלה כבר רצים למעלה משנתיים. החברות נתנו גילוי על הדבר הזה. אנחנו חושבים שהגילוי הזה הוא גילוי חשוב, מעניין, ובכיוונים שהולכים אליהם היום בעולם בכל מה שקשור לדיווח חברתי, דיווח על אחריות.

כתוב גם מי שתורם. זאת אומרת, שאם אני רוצה לפנות אליו בבקשות, אני יכול.

בדיוק בגלל טענה כזו אנחנו מבקשים להוריד את הסיפה של התקנה. היה כתוב בהתחלה: "יפורטו היקפי התרומות לכל אחד מהתחומים שלהם מיועדות התרומות" – ואת זה הורדנו כדי שלא יהיה לחץ על החברות לתרום, אלא שזה יישקף את התרומה האמיתית. אנחנו בסך הכל לא מנסים להתערב בכוחות של התרומה אלא רק לתת את הגילוי המתאים.

רק כדי לסכם את מה שמונח לפניכם – אנחנו, בעצם, מבקשים להוסיף תקנה, שאחרי המילים: "..בציון התחייבויות" תתווסף המילה "מהותיות". כלומר, שרק התחייבויות מהותיות לתת תרומות תגולנה, ואנחנו מורידים את : "...יפורטו היקפי התרומות לכל אחד מהתחומים שלהם מיועדות התרומות. אלה השינויים שאנחנו מבקשים לעשות".

אבל בטקסט שלנו זה לא מופיע.

זה שינוי שהושג הבוקר.

בטקסט שלפניך אתה צריך להוסיף אחרי המילה "התחייבויות" את המילה "מהותיות" ולמחוק את הסיפה: "...יפורטו היקפי התרומות לכל אחד מהתרומות". המילה "מהותיות" היא אולי מילת המפתח בחוק ניירות ערך ובתקנות ניירות ערך ובכל התפיסה.

תלוי בהכנסות החברות.

זה גם יכול להיות פרמטר.

למשל – סכום של 50 שקל יכול להיות מהותי בשבילי, ובשביל החברה זה כלום.

המילה "מהותי" זה מושג שסתום, אבל בקונטקסט של חוק ניירות ערך אנשים יודעים איך ליצוק לו את התכנים המתאימים.

יש לך הערכה כמה תרמו חברות ציבוריות ב- 2003?

יש יותר מהערכה – יש נתונים.

יש ארגונים חברתיים שנעזרים בנתונים מתוך הדו"חות, וממש מפרסמים סקרים.

מה היה ההיקף המשוער של התרומות?

למיטב זכרוני ההיקפים לא היו דרמטיים, אבל זה ממש מזיכרון, ואני לא רוצה להתחייב.

אני מייצג את איגוד החברות הציבוריות. אנחנו, באופן עקרוני, תומכים בזה שחברות ציבוריות תהיינה משולבות בקהילה ותתנה תרומות. הדבר שאנחנו הסתייגנו ממנו הוא החובה לתת דיווח על זה בדו"חות של החברה. אנחנו חושבים שאפשר לתת לחברות לעשות את הפעילות הזו של התרומה בלי שהדבר ידווח, אלא אם זה מאד מהותי לגבי אותה חברה.

יחד עם זה, כיוון שהתקנות האלה רצות כבר באופן זמני שנתיים, הגענו לידי הסדר עם הרשות לגבי התיקונים האלה, שהוכנסו, ולכן אנחנו מסירים את ההתנגדות לתיקון הזה, שמוצע.

תודה. אנחנו נעמיד את העניין להצבעה. מי בעד? מי נגד? תודה, אושר.



תקנות ניירות ערך – דו"חות מידיים ותקופתיים

תקנות ניירות ערך – עריכת דו"חות כספיים שנתיים

עסקה בין חברה לבין בעל שליטה

אנחנו עוברים לנושא הבא – תקנות ניירות ערך – דו"חות מידיים ותקופתיים, תקנות ניירות ערך – עריכת דו"חות כספיים שנתיים ועסקה בין חברה לבין בעל שליטה.

בשלושת הסטים האלה מדובר בתיקון שלפי תוכנו הוא אחד. התיקון – מטרתו לאפשר לחברות שהתאגדו בחו"ל ונשלטות על ידי תושבי חוץ לערוך את הדו"חות הכספיים שלהם בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית או בהתאם לכללים חשבונאיים בינלאומיים, מקובלים. ללא התיקון הזה, כל החברות מחויבות בדו"חות כספיים הערוכים לפי כללי חשבונאות מקובלים ישראלים. לגבי חברות שהן מנפיקי חוץ, שנשלטות על ידי תושבי חוץ, שבאמת אין להם זיקה אמיתית לארץ, הדבר הזה הוא לא מעשי והוא לא ישים. זה מחייב אותם לעשות מערכת נוספת של דו"חות כספיים על הדו"חות הרגילים שלהם. המטרה היא לאפשר, בתקווה שהם יבואו – למנפיקי חוץ להנפיק בארץ, על סמך הדו"חות שלהם, בתנאי שהם ערוכים לפי כללים אמריקאיים או כללים בינלאומיים.

זו למעשה הקלה רק במישור המנהלי. מבחינה מהותית זו ודאי איננה הקלה, כי הכללים בארצות הברית הם לפחות טובים כמו הכללים שלנו, ויש הטוענים שאף יותר, כך שיש כאן הטבה לקראתם רק במישור המנהלי, ובמהות יש כאן רק עליית רמה, לא ירידה. העיקרון שעומד בבסיס ההסדר המוצע הוא שמנפיק חוץ, המציע ניירות ערך לציבור בישראל – כמובן שראשית התהליך הוא בתשקיף, בין אם זה הנפקה ובין אם זה רישום למסחר של מניות בבורסה, ואחריו – הדו"חות הכספיים שערוכים בהתאם לכללים שהזכרתי. הדו"חות יוכלו גם להיות מבוקרים בהתאם לתקני ביקורת אמריקאים או תקנים בין לאומים בביקורת. שוב – יש כאן, מבחינת המהות, העלאת הרמה ובוודאי לא פגיעה ברמה. מבחינה זו אין כאן שום ירידה או פגיעה במשקיע בישראל.

התקנות מונחות לפניכם, אבל כמו בתקנות הקודמות, גם כאן הכנסנו שינויים בהתאם להערות שהתקבלו מלשכת רואי החשבון. יש מכתב שמונח בפניכם. קיימנו אתם גם הבוקר דיון, וחלק מהדברים סוכמו קצת אחרת ממה שכתוב במכתב. אני רוצה שנרשום את התיקונים שנעשו. בתקנות עריכת דו"חות כספיים שנתיים, בתקנה 3א, בתקנה 2 של התקנות המתקנות – פריט (4) יהפוך להיות פריט (6), פריט (5) יהיה פריט (4), פריט (6) יהיה פריט (5), ופריט (6), בנוסחו החדש יהיה: "בנוסף, יחווה המבקר, או רואה החשבון, את דעתו, אם הדו"חות הכספיים נערכו לפי הוראות תקנות אלה". זה, למעשה, רק ניואנס. במקום המילה "אישור" זה נהפך "חוות דעת", כי רואה חשבון לא נותן אישור, אלא נותן חוות דעת. פתחתי בדו"חות השנתיים כי אלה הדו"חות המבוקרים. זה התיקון בתקנות האלה.

בתקנות דו"חות תקופתיים ומידיים, שם אנחנו עוסקים בדו"חות ביניים שהם דו"חות סקורים. בפריט (6), בתקנה 40א (ב), הנוסח ישונה ל: "המבקר או רואה החשבון יציין שלא בא לידיעתו דבר המצביע כי הדו"חות הכספיים נערכו שלא לפי הוראות תקנות אלה". כאן אימצנו נוסח שלילי כמו שמקובל בסקירה של רואה חשבון. אנחנו נעביר מיד בשובנו מהמשרד נוסח מתוקן, אל מנהל הוועדה.





בתקנות העסקה בין חברה לבין בעלי שליטה זה רק יישור קו, ובהם אין כל שינוי. אנחנו מבקשים את אישור הוועדה.

מי בעד? מי נגד? תודה. התקנות אושרו.













































עדכון קבוצות המחיר בתקנות התעבורה

כמידי שנה, לקראת שנת המודל החדשה, אנחנו מבקשים לעדכן את קבוצות המחיר בהתאם למודל שנבנה על ידנו ורץ כבר כמה שנים. המודל מתבסס על שינוי בשערי החליפין, ואפשר לראות את השינוי ביחס לשנה שעברה, שזה היה מאי 2003. שיעורי השינוי במטבעות היו – ביין כ- 11%, ביורו –כ-5%, בדולר כ- 2%, בפאונד – כ-13%. אנחנו לוקחים את התפלגות סל המטבעות, את התפלגות הרכישות לפי מטבעות, ובעצם משקללים את זה. כלומר – היורו בהתאם ליורו והפאונד בהתאם לפאונד. הרציונל הוא מאד ברור. הוא אומר שלא משנה בכמה עלה שער אחד מול שער שני, כלומר – לא משנה מה שיעורי השינוי הצולבים, יבואנים צריכים להתאים את עצמם בטווח הבינוני והארוך. כלומר, אם היין עלה ב- 10% והדולר לא זז, מתי שהוא, היבואן יצטרך להתאים את עצמו, אחרת הוא לא יהיה תחרותי. אז זו תהיה תחרות ברמה שהיצרן יעזור לו, או מבצעי מכירות שיצמצמו את הרווח שלו. זה לא משנה. לכן, השינוי המשוקלל בשערי החליפין שומר על מחירים סבירים, יחסית. גם אם היורו או היין עולים יותר, זה המודל שלנו. המתודולוגיה, למען הסר ספק, היא זהה לחלוטין. גם בשנה שעברה זה היה ככה וגם השנה. השקלול של כל הגורמים הללו מביא אותנו לעדכון של כ- 5.5% בקבוצות המחיר בהשוואה למאי, 2003.

למה אין אוטומטי בזה?

מכיוון שאנחנו בעצם עוקבים כל הזמן אחרי הסל. הסל הוא לא אחיד.

בסדר, אז אפשר לעשות אוטומטי לפי ה - -

אפשר לעשות חצי אוטומטי. אי אפשר לעשות אוטומטי לגמרי. ואז אנחנו אומרים – נבוא בכל שנה לוועדת הכספים ונסביר. זה לא סל המטבעות של ישראל שהשינויים הם זניחים.

זה נקבע גם לגבי משאיות, נכון?

לא. מדובר ברכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון.

מדוע רישיון הרכב של משאית, דהיינו – רכב שמוגדר מעל 3,500 גם יש קבוצת רכב?

לא.

3.5 טון - -

עד 3.5 טון. מעבר לזה - -

אני הולך לפי תקנות מס הכנסה, שם מדובר על רכב שמתחת לזה. שם, 3.5 טון כבר לא נחשב רכב, ולכן, אין בגינו - -

לא. מעל 2.5 טון.

אני אעשה בירור מול מס הכנסה זה לא המקום, כרגע. לגבי אפשרות של קיזוז במצב שיש בו עודף של שווי על הוצאות – זה מס הכנסה.

זה גם אתי. גם טלי ירון, בזמנו – אחרי נובמבר עשינו שינוי מבני פה, בקבוצות, וטלי ירון אלדר הציגה את שני הפנים, כי זה לא חד משמעי. הבעיה הזו מתעוררת בעיקר בכלי רכב ישנים. עובדתית אין ויכוח, זה קורה, אבל אנחנו לא רוצים לעודד רכישה של כלי רכב ישנים על ידי חברות עסקיות. אנחנו בעצם רוצים שהם ישמרו על מחזורים - - -

מה שאני טוען הוא דבר אחד: כאשר אתה מקבל מצב שבו יש או עודף של שווי זקיפה על פני ההוצאות בפועל, וזה קורה, גם ברכבים ישנים כאשר כבר אין להם פחת וכן הלאה, יוצא מצב שבו יש הוצאה שבגינה משלמים מס, שהולך לאיבוד, ואף אחד לא נהנה מזה. אני טענתי שמה שצריך לעשות זה לקחת את עודף הזקיפה ולהכיר אותה כהוצאה, אצל המעביד. במידה ולא – ודיברתי על כך עם טלי ירון לאחרונה, והיא טוענת שזה בעייתי – לפחות לאפשר לקזז בין רכבים, שמצד אחד יש לנו עודף, כנגד רכבים אחרים שיש בהם חוסר, של אותו מעסיק, שלא לדבר על אפשרות לאפשר הוצאה אצל העובד שמשלם מס על הוצאות שאין - - . על זה נעשה דיון בנפרד.

אני מעמיד את העניין להצבעה. מי בעד? מי נגד? תודה, אושר.













צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 6)

אנחנו עוברים לנושא הבא - צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 6).

בתיקון מספר 6 מדובר על שמן סומסום שלא למאכל. מדובר על טעות טכנית. כאשר הוצאנו את ספר תעריף המכס ב- 1.1.2004 ראינו שחסר פרט, שהוא שמן סומסום שלא למאכל. בשמן סומסום יש פיצול – יש שמן למאכל ושמן שלא למאכל. ראינו שהפרט לא נמצא, בטעות, ואנחנו מבקשים להוסיף את הפרט הזה. בעיקרון, המכס על שמן שהוא לא למאכל הוא 8%. לכאורה מדובר כאן בהעלאה, ולכן זה מובא כאן לאישור הוועדה, למרות שזה תיקון טכני, בלבד.

נעמיד להצבעה את תיקון מספר 6 – מי בעד? תודה, אושר.


































צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 8)

אנו עוברים לתיקון מספר 8.

מדובר על הוראת שעה שהיתה לאריחים לפסיפס קרמי, שהמכס עליו היה 12% אך לא פחות מ- 6 שקלים. היה מכס קצוב עד ל- 31 בדצמבר, 2003. כאשר הוצאנו את ספר התעריף החדש, ב- 1.1.2004 שוב – בטעות, במקום ליישם את הוראת השעה ולהוריד את המכס שקבוע – "אך לא פחות מ- 6 שקלים", מה שנעשה הוא שבטעות נמחק כל הפרט. לכן אנחנו מבקשים כאן להוסיף את הפרט עם השיעורים הנכונים, עם מס הקניה והמכס.

זה רק תיקון.

כן. מאחר ובכלל בוטל מס הקניה בתחילת החודש על האריחים ועל הפסיפס הקרמי והכלים הסניטריים אז אפילו לא מדובר כאן על העלאה.

מי בעד תיקון מספר 8? עבר, תודה.


























צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 13)

אנחנו עוברים לצו הבא – צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין – תיקון מספר 13.

אנחנו מבקשים להביא לפני ועדת הכספים את צו תעריף המכס והפטורים תיקון מספר 13, שמשמעותו – שינוי במיסי הקניה על פלאפונים ועל טלפונים. כעיקרון, אנחנו מנסים להמשיך במגמה שהתחלנו בה בפברואר, שנה זו, המגמה להפחית מסי קניה, ולפשט את מנהל המס. עשינו עבודות מאד יסודיות תוך ניסיון לייצר או להציב מפה נכונה של מסי הקניה שהיינו רוצים לראות במדינת ישראל, וכהמשך ישיר להפחתת מסי הקניה על מכשירי החשמל, שם ביטלנו את התמ"א בצורה מאד רחבה וגורפת, כעיקרון, כי אנחנו חושבים שהתמ"א הגם שאולי היתה לה חשיבות בעבר, ואולי, במקרים מסוימים יש לה חשיבות קרדינלית גם היום – היינו רוצים לבטל אותה. זה מעמיד אותנו בבעיות כאשר אנחנו באים לדיונים מול ארצות הברית והאיחוד. אנחנו חושבים שמבחינת מנהל המס התמ"א, למרות היכולת שלנו לבקר. זה בבחינת "בפני עיוור לא תשים מכשול". כמות המשאבים שאנחנו נצטרך להשקיע בבקרה של תמ"אות אופציונליות, שזה הליך שקיים, יוצא מצב שבו, כעיקרון, 10 יבואנים יכולים להציג לי 10 שיעורים שונים של מסי קניה. לדעתנו זה לא סביר. זה לא קיים באף מדינה בעולם. היינו רוצים שזה גם לא יהיה קיים פה. לכן אנחנו רואים את זה כחלק בלתי נפרד מהפחתת מסי הקניה שיש שם. שוב, הלכנו עם דגש חזק מאד על הפישוט. אני רוצה להגיד שבעיקרון אין שינוי במס האפקטיבי. כלומר, לכאורה, יבואן ששילם קודם את התמ"א הלא אופציונלית, התמ"א הרגילה – לא השתנה שום דבר. קודם זה היה 15 וגם עכשיו זה 15, אבל בפועל, זיהינו מגמה בחודשים האחרונים וניסינו לבוא ולעשות את זה בזמן, כדי לא להכניס יותר מדי יבואנים להסדרים האלה, ואז אנחנו עלולים ליצור בעיה קשה של אפליה ועיוותים. לכן עשינו את זה מהר מאד, יחסית, מייד אחרי הפחתת מסי הקניה. אנחנו חושבים שהתמ"א מהווה פתח עצום לחיכוכים בין יבואנים לרשויות המס. אנחנו סבורים שבסופו של דבר, מכיוון שמדובר בפלאפונים, כסעיף שמכניס לנו כ- 250 מיליון שקל בשנת 2004, מסי קניה, ובכלל זה תמ"א – אנחנו סבורים שאין הצדקה להקל בנושא הזה.

מה התשובה למכתב של עורך הדין?

אין הצדקה להקל בזה, מבחינת הכנסות המדינה. כל אחוז שאני מאבד זה כ- 17-18 מיליון. אני אומר במפורש – שכל השינויים האלה נועדו בסופו של דבר למנוע מאתנו לאבד הכנסות.

בנושא הזה של הייצור המקומי – כרגע אין ייצור מקומי של פלאפונים. גם הייצור המקומי של טלפונים הוא זניח לחלוטין. אנחנו סבורים שיש מצב פרדוקסלי – כאשר יש תמ"א אופציונלית, ככל שהיבואן גדול יותר קל לו יותר לעמוד על דעתו, הוא יכול להציג לנו שיעורי מס קניה פיקטיביים שהם סביב 12 ו- 13%. אלה סדרי הגודל. כאשר זה המצב, וכאשר התמ"א האופציונלית מתקיימת, הרי שהיתרון היחסי, לעומת הייצור המקומי, מתקזז מאד. אנחנו מדברים על 2 ו- 3%, לא יותר מזה. זה המצב. 2 או 3% מתבטאים בסדרי גודל של 8 דולר. אלה המספרים. תזכרו שההכנסות מפאלפונים לא נובעים מהיות המוצר מאד יקר.

נניח שהיה כאן מפעל שמייצר, כפי שהם טוענים שיהיה – האם היית מתייחס אחרת היום?

אני לא חושב שזה היה משנה. בסך הכל הצגתי את הדברים כהוויתם. העובדה שיש ייצור מקומי לא משנה את העובדה שמדברים על המון שיעורי מסי קניה אפקטיביים.

אבל כל הזמן יש לנו מקרים כאן, בוועדה, שאנחנו רוצים להגן על מפעל מקומי שרוצה לייצר עבודה. עכשיו בא לכאן מפעל ומבקש להקל עליו. אז אני חושב שיש טענה בדבר, אם הוא מייצר מקומות עבודה.

אז קודם כל צריך להבין שטלפונים שמיובאים מארצות שלישיות, והכוונה היא לא ארצות שיש לנו הסכם אתם – לא האיחוד האירופי ולא ארצות הברית – יש מכס של 2.5-3%. זה קיים. אנחנו יודעים להגן ועושים את זה.

מה אתה מודיע לוועדה על המפעל המסוים? אני לא מכיר אותם, וראיתי את המכתב שלהם כאן בפעם הראשונה.

אני בא כוחם של מפעל Emblaze Mobile שהיא היצרן הישראלי של הטלפונים הסלולאריים שבהם הפגיעה היא הכי גבוה אם התמ"א תבוטל. ישנו כאן מנכ"ל החברה ואני מבקש שהוא זה שיציג את החברה ואת הטלפון שלה לפני שניכנס לנימוקים המיסויים עצמם.

אני בכל זאת רוצה שאתה תציג את העניין.

חברת Emblaze Mobile זו החברה הישראלית שפיתחה טלפון ישראלי שעד היום אכן הייצור שלו נעשה בחוץ לארץ, אך יש כוונה מיידית להעביר את הייצור של הדגם החדש שהיא מפתחת למגדל העמק. יש משא ומתן מתקדם והרעיון הוא שבחודשים הקרובים יחל הייצור במפעל במגדל העמק, והתמ"א, שכרגע מציעים לבטל אותה, נועדה בסך הכל לאפשר להם לשלם את מס הקניה – לא לשלם יותר מאשר היבואנים. הם לא מבקשים שום הטבה. הם לא מבקשים עזרה או הגנה מכסית, אבל הם לא רוצים לשלם מס קניה יותר גבוה ממה שישלמו היבואנים, מפני שלפי ההצעה הם ישלמו מס קניה של 10% על מחיר המכירה שלהם, בעוד שהיבואנים ישלמו 10% על מחיר הקניה שלהם בנמל, שהוא רמת סחר הרבה יותר נמוכה. לכן, כדי שלא תיווצר אפליה, זו תהיה טעות אם יבטלו את התמ"א.

אני לא בטוח שמשרד האוצר, כאשר הביא את ההצעה הזו, היה מודע לזה שעומד להתחיל להיות בטווח המיידי ייצור בארץ של הטלפונים, כי כשעשו את הצו הזה בפברואר, הייצור היה בחו"ל. אז יכול להיות שזה היה נכון לשעתו, אבל ברגע שעושים את הייצור בארץ זו פשוט מכה שאין שום הגיון לתת אותה לייצור המקומי. במקום לעודד את העברת הייצור לפה, למפעלים בארץ, עם התנופה שזה יביא למפעלים וקבלני משנה נוספים – זה לתת מכה ולהכריח אותם להשאיר את הייצור בחוץ לארץ, ולתת לפועלים אוסטריים להתפרנס.

אמר כאן נציג האוצר שמבחינת ארצות הברית והאיחוד יש בעיה – הרי בדיוק בגלל הנושא הזה של הלחץ של האיחוד וארצות הברית תיקנה מדינת ישראל את החוק לפני 10 שנים, ועשתה תמ"א אופציונלי עם יבואן בהסדר, כדי שלא יבואו אלינו בטענות. הרי מה היו הטענות? – שהתמ"א שכתובה בתעריף היא לפעמים גבוהה מדי. אז בגלל זה תיקנו את החוק, ויש כמה יבואנים בודדים שהצטרפו והפכו להיות יבואן בהסדר, ומה לעשות שהפער אצלם אולי יותר נמוך ממה שכתוב בתעריף המכס? אז כתוצאה מזה – אולי שילמו כמה אחוזים פחות במס קניה, אבל זה המצב בפועל, כך שאין כאן מצב שהתיקון הזה כאילו משאיר את המצב אותו הדבר. מעלים את המס, אפקטיבית. גובים יותר, מעלים כאן פורמלית את מס הקניה, ולכן – אם לא יהיה יצרן מקומי אולי היה בזה איזשהו היגיון, אבל כשיש יצרן מקומי זה פשוט לתת סתירה לייצור המקומי.

יש ייצור או שאתם מתכננים ייצור? היתה על כך הערה. כאשר קראתי את המכתב ביררנו את זה.

לא משנה. נניח שיהיה ייצור בעוד 3 חודשים?

אין לי בעיה.

נגביל את זה ל- 3 חודשים.

אני מייצג את חברת "סלקום", שמייבאת טלפונים בעצמה, והיא אחת הצרכנים הגדולים בשוק בנושא של המכר והשירותים הסלולאריים. אנחנו הגשנו בקשה להיות יבואנים בהסדר, ומספר ימים לאחר מכן באה ההצעה של המכס וביטלה את ההסדר הזה לגבי טלפונים. אנחנו חושבים שיש כאן איזושהי הליכה נגד המגמה. ההצעה הזו בעצם הולכת להביא להגדלת מסי הקניה, בא בשעה שמוזילים מחירים של מכשירי חשמל ומוצרי אלקטרוניקה. כרגע המכס מציע להעלות את זה לגבי טלפונים. אנחנו מצהירים שבמידה ויתאפשר לנו להיות יבואנים בהסדר, מאחר והמדיניות שלנו היא לא להרוויח על מכר המכשירים אלא לתת שירותים – אנחנו נביא להוזלת מחירים. הדבר הזה מגיע חזרה למדינה דרך השירותים שאנחנו מעניקים, דרך תמלוגים שאנחנו משלמים, דרך מסים ובעצם לא ייווצר גם שום חסרון כיס למדינה.

אני אומר שהשאלה כאן היא כזו: אם המפעל התחיל לעבוד, או נניח שאנחנו יודעים שהוא מתחיל לעבוד תוך 3 חודשים, הייתי מאשר את זה ל- 3 חודשים, לא ליותר. ברגע שהמפעל התחיל לעבוד אנחנו צריכים לשמור על מקומות עבודה, שלדבריהם הולכים לייצר מקומות עבודה חדשים לדעתי אסור לאשר את זה ברגע שהם מתחילים לייצר במפעל. אם הם לא התחילו, ויש רק כוונות, צריך לבדוק את זה. אם הם אומרים שזה יהיה בעוד 3 חודשים, נאשר את זה בעוד 3 חודשים, ואחר כך נחזור לדון.

אני רק קראתי לגבי נושא העברת קו הייצור החדש - -

על זה בדיוק רציתי לדבר. אני הבעלים והמנכ"ל של חברת Emblaze Mobile שמשקיעה והשקיעה במפעל הזה, ובכלל- היום. המפעל הוא לא בהקמה והוא לא עומד להיות מוקם. המפעל קיים 10 שנים, מעסיק 400 עובדים. הבאתי לכאן מעל 600 מיליון דולר. השקעתי מתוכם כבר 200 מיליוני שקלים בפיתוח. אנחנו מפתחים החל ממעבדים לטלפון ועד לטלפון עצמו. הטלפון מיוצר רובו ככולו בחו"ל. הוא מורכב כרגע באוסטריה, כי אין את היכולות האלה בארץ, ואני גם את זה לומד מהאוסטרים ומההונגרים והיפנים, ומביא את הידע הזה לארץ. אני הולך לפתוח את המפעל במגדל העמק, שזה מפעל הרכבה. הייצור, 90% ממנו נעשה כאן – חומרה, תוכנה, פלסטיקה, מכניקה – מעסיק מעל 104 חברות ישראליות נוספות שמשתתפות בזה. זה ייצור ישראלי ראשון. הזמנות ראשונות כבר מכרו ב "פרטנר" ביותר מ- 50 מיליון שקלים וצפוי לעלות לחצי מיליארד שקלים במהלך השנתיים-שלוש הקרובות. אנחנו מדברים על עסק חי. האלמנט של מפעל ההרכבה הוא האלמנט האחרון בשרשרת שאנחנו משקיעים בה כבר 10 שנים כדי להרים ייצור ישראלי כחול לבן של טלפונים. היום, 90% ממנו זה כבר כאן. אז חשוב לי להדגיש את הנקודה הזו.

אני מציע את הדבר הבא – מכיוון שבחומר שהונח על שולחננו נאמר שהייצור הוא זניח בישראל, ופה אנחנו שומעים שמתוכנן ייצור, אבל מצד שני – מתוכנן זה עדיין לא אומר שה נעשה בפועל, ומאחר ואנחנו בכל זאת רוצים להגן על תוצרת הארץ ולעודד תעסוקה, אני דוחה את ההצבעה להיום כאשר אתם תצטרכו לבוא ולהוכיח שאכן אתם מייצרים בישראל. אני מניח שהמכס ודאי ירצה לתת הגנה גם לתעסוקה בישראל. לכן אנחנו נסיים את הדיון להיום בנושא הזה. תודה רבה.







































שינויים בתקציב לשנת 2004

אנחנו עוברים לנושא של שינויים בתקציב. לפנינו פניה מספר 154 ו- 155.

מדובר פה לא בתוספת תקציב אלא בפירוק של תקציב שניתן. התקציב הזה הוקצה בעקבות הופעה של המפכ"ל פה, בדיונים שנערכו עם שר האוצר, על הסיפור של המאבק בפשיעה המאורגנת והפשיעה החמורה. לצורך זה המשטרה טיפלה בתקנה אחת. המשרד לביטחון פנים קיבל 50 מיליוני שקלים. כרגע אני מבקשת את האישור של הוועדה לפצל את התקציב הזה לתוך התקנות שמהן נעשה הרכש לנושא מודיעין, לנושא חקירות, ובין היתר גם לקידום של שני פרויקטים בפיתוח, כמו שאתם רואים פה. יש לנו את הנושא של ההאזנות והנושא של המערכת הפלילית. אנחנו מבקשים את אישור הוועדה לשינויים.

האם המשרד קיבל תוספת תקציבית? אלה שינויים פנימיים. בזמנו דובר על לפחות 100 מיליון שתקבלו לנושא של מלחמה בפשיעה המאורגנת. האם המשרד קיבל דבר כזה?

מול התוכנית שהציג המפכ"ל בפורום הזה בתחילת שנת התקציב, שמדברת על תוכנית תלת שנתית של מעל מיליארד ומאות תקנים, קיבלנו בסך הכל את השורה הזו, שאני מבקשת לפצל היום, בסך – 50 מיליון שקל.

אפילו לא ה- 100 מיליון שדובר עליהם?

זה מה שקיבלנו וזה נכנס כאן.

אני מבין שהמפכ"ל והשר לביטחון פנים ביקשו תוספת גדולה. הם אמרו שהם לא יכולים לעמוד מול האתגר הזה של המלחמה בפשיעה בלי תוספת התקציב. לפי מה שקורה כאן, אם הבנתי נכון, אין תוספת תקציב, אלא רק שינוי בתוך התקציב. נכון?

מול הנושא שהציג פה המפכ"ל, בפורום הזה, את אותם היקפים שדיברתי עליהם – מול הנושא הזה בלבד הוא קיבל את אותם 50 מיליון שמוצגים פה. מעבר לזה לא קיבלנו לנושא הפשיעה המאורגנת שום דבר.

אי אפשר להצביע נגד, אבל כמחאה הייתי מצביע נגד.

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? תודה, אושר.
אנחנו עוברים לעמוד 11 – בקשה 164 ו- 165.

מדובר על העברה פנימית בתוך משרד התחבורה. אם אתם זוכרים, היתה הפחתה, שדובר עליה כאן, בוועדה, יחד עם המנכ"ל, ובעקבותיה נעשה פה תיקון, בעצם, של אותה הפחתה. לא השתנו הסכומים, בסך הכל, אלא רק החלוקה בין הסעיפים השונים.

תודה רבה. אני מבין שאין הערות. מי בעד? מי נגד? תודה, אושר.

אנחנו עוברים לעמוד מספר 15 – מספר פניה לוועדה 169.

מדובר פה על העברה פנימית של תקציב הרשאה להתחייב, במזומן, של 80 מיליון שקלים לצורך חתימה על הסכם למסופי הגבול היבשתיים. היום רשות שדות התעופה מפעילה את המסופים היבשתיים במדינת ישראל, גם אלה הגובלים בגבולות וגם במעבר ברצועת עזה, מעבר קרני, של סחורות. כנגד הפעילות הזו יש לה הסכם של רשת ביטחון עם מדינת ישראל, שמסתיים בסוף שנת 2003. ההארכה הזו היא הארכה עד סוף שנת 2005, של אותו הסכם.

אתם פשוט הארכתם את ההסכם ובשביל זה אתם צריכים לתת את ה- 80 מיליון שקל האלה?

הרשאה להתחייב, כן.

על מה ההסכם הזה מדבר, על מינימום כניסות ויציאות?

ההסכם הזה כולל בתוכו שני דברים – אל"ף, רשות שדות התעופה בנתה, אז כל הבניה שהיא עשתה, בזמנו, פרוסה על פני כל השנים של ההסכם. מעבר לזה, היות והמדינה היא זו שמחליטה אם מעבר קרני נסגר או נפתח, אין לרשות שדות התעופה יכולת להשפיע על הביקוש. אנחנו מאשרים בתחילת השנה תקציב שהוא מאוזן, אבל אם יש סגר, למשל, או פיגוע, המעבר נסגר, ואז צריך להשלים להם את הכסף.

תודה. מי בעד? מי נגד? תודה רבה.

אנחנו עוברים לעמוד מספר 17, מספר פניה לוועדה- 170.

הפניה הזו היא תיקון לפניה שכבר העברנו בנושא הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. כאשר העברנו את הפניה העברנו מזומן בתקציב הפיתוח ללא הרשאה, וכידוע לכם, בתקציב פיתוח ללא הרשאה אי אפשר להוציא מזומן, ולכן יש פה רק תיקון והעברת ההרשאה למקומות ששמנו מזומן.

מאיפה הורדתם את זה?

זה היה בתוך סעיף 79, בתוך תקנה.

מאיזה פרוייקטים ביטלתם את זה?

זו רזרבה לבטיחות בדרכים.

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? תודה, אושר.

אנחנו עוברים לפניה מספר 007 29, בעמוד 19.

בקשה בתקציב הרגיל של משרד השיכון להעביר עודפים מחויבים בשיעור 75% מהעודפים המחויבים. זה התחייבויות לספקים, נותני שירותים, שהמימון ניתן בשנים קודמות, ומבקשים להעביר את העודף המחויב.

איך נוצר העודף הזה? אני לא מבין אותו. מה זה אומר, שלא ניצלת? מאיפה נוצר העודף?

זה כסף מחויב.

יש לך 3 בקשות כאלה עכשיו, נכון? זה המון כסף.

אני אתן לך דוגמה פשוטה, מהתקציב הרגיל, כי זה בתקציב רגיל: אם מזמינים מחקר בשנת 2003, ומזמינים אותו אפילו באמצע השנה, המחקר יכול לקחת שנה- שנה וחצי. ההתחייבות על מיליון שקל, הביצוע יכול להיות 300 אלף שקל באותה שנה. נוצר עודף מחויב. יש התחייבות לעושה הסקר או המחקר, כאשר התשלום היה רק חלקית מסך כל הביצוע. ההפרש בין ההתחייבות ובין מה ששולם בשנת 2003 זה עודף מחויב לספק. זה יכול להיות בניקיון, יכול להיות באחזקה, במחשוב – בכל הדברים השוטפים.

בגלל שזה עודפים, לפי סעיף 15 לחוק יסודות התקציב, הודעה לוועדה על עודפים צריך להגיש לא יאוחר מחודש ימים לפני תום שנת הכספים, אבל הוועדה רשאית, במקרים מיוחדים, להרשות את ההגשה במועד מאוחר יותר. אתם צריכים להצביע פעם אחת שאתם מאשרים את ההגשה במועד מאוחר יותר ולאחר מכן על האישור.

מה ההבדל לגבי 32?

זה אותו הדבר.

אז למה אי אפשר לעשות את זה ב- 32?

לגבי 32 היתה חוות דעת של אנה שניידר - - -

מה ההבדל ?

סעיף 3 א לחוק יסודות התקציב מתייחס להעברות תקציביות - -

הבנת את התשובה?

כן. יש איזשהו הבדל.

יש כאן סך של 17 מיליון ₪ לשיקום שכונות ב- - -

יש כ- 100 שכונות בשכונות שיקום. בתקציב הפיתוח יש שיקום שכונות פיזי, שזה – שיפוצים, תשתיות, הרחבות, שזה לא הבקשה הזו. בתקציב הרגיל יש שיקום שכונות חברתי, שזה פרויקטים משותפים – משרד העבודה והרווחה ומשרד הבריאות. גם פה נשארו עודפים מחויבים.

עודפים שלא ניצלו אותם?

זה פרויקט מתמשך.

אז נצביע קודם כל בהצבעה הראשונה – על ההגשה המאוחרת. אם זה יעבור, נצביע על הבקשה.

מי בעד אישור הנושא של הגשה מאוחרת? מי נגד? תודה, אושר.

מי בעד הפניה? מי נגד? תודה, הבקשה אושרה.

אנו עוברים לעמוד מספר 21 . יש שתי פניות: 016 70, 017 70.

בתקציב הרגיל שהצגתי קודם, העודפים יחסית קטנים כי הפעולות נמשכות על פני שנתיים, אולי לפעמים שלוש, אבל רובן מסתיימות בפרקי זמן קצרים. בתקציב הפיתוח המצב הוא יותר מורכב, כי אם עושים תשתיות או הרחבה בשיקום שכונות הפיזי, מההתחייבות לספק, לעיריה, עד גמר הביצוע יכולות לעבור שנתיים, שלוש ואפילו ארבע. יתרה מזו. החל משנת 2003 בגלל הנחיות חשב כללי של קצב התחייבויות וקצב תשלומים, נדחות הרבה פעולות ממהלך שנים רגיל, מתחילת השנה, מאמצע השנה – לסוף השנה. זה אומר שההתחייבויות נעשות בסוף השנה. בחלק גדול מהתקציב ההתחייבויות נעשות בסוף השנה, ולכן הביצוע הוא רק חלקי בשנה השוטפת, ורוב הביצוע נדחה לשנים הבאות.

ככל שמאשרים למשרדים את העודפים מוקדם יותר הם יכולים לבצע בקצב סביר יותר. בשנה שעברה אישרו את העודפים מאוחר, וכך גם לפני שנתיים. אם הוועדה ואם אגף תקציבים מאשר להגיש עודפים יותר מוקדם, יש אפשרות למשרדים להפעיל את העודפים בצורה שוטפת ולהימנע מגרירה של עודפים לשנים הבאות. יתרה מזו – חלק גדול מהעודפים בתקציב פיתוח מורכב משני דברים מרכזיים: 1. משקים כספיים סגורים – שזה תשתיות לבניה חדשה, שהיזם קונה את הפיתוח והוא נעשה בשלבים. ההכנסה מקבלת את ההכנסות, חלקן הגדול – מראש, ואז הכסף נשאר בתקציב משרד השיכון ועובר משנה לשנה כדי להשלים את הפיתוח בגין ההתחייבות ליזם שקנה את הפיתוח. יש היקף גדול של משקים כספיים סגורים רגילים. יש פרויקטים – מודיעין, אלעד, מעלה אדומים, שזה משקים כספיים תקציביים שכל משק כספי מתוקצב בתוכנית נפרדת, וגם שם יש עודפים מהכנסות מפיתוח שלמעשה אמורות להיות מושקעות בשנה הנוכחית, בשנה הבאה, להשלים את הפיתוח שנותר.

הבעיה שלי עם כל העודפים האלה היא שאתם המשרד הכי פחות שקוף במדינת ישראל. ישב פה קודם משרד התחבורה. אני יכול להתווכח אתם, אבל אם אני מקבל את הנתון, אני מקבל אותו מול העיניים. הוא מראה לי איזה כבישים, אומר איזה פרוייקטים – אני יודע על מה הוא מדבר. אצלכם, באורח סיסטמתי, במשך ה- 5 שנים שאני יושב פה, מעולם אני לא יודע. כתוב כאן "המנהל לבניה כפרית". אני מהסקטור הכפרי, ואני לא רואה גרוש אחד שמושקע אצלנו. הכל הולך ליש"ע. אז תגידו באומץ שזה ליש"ע. אני רואה פה על תוכניות שרנסקי. כתוב פה – אלעד, יפה. אני בעד. תכתבו את האמת. תפסיקו למרוח אותנו.

אני לא יכול לאשר. אני מבקש מהיושב ראש לדחות את זה בשבוע. שיסבירו לי – אם בשיכון יש פה 557 מיליון לפעולות פיתוח, שאני לא יודע לאן הן הולכות. תשתית בניה חדשה – 145 מיליון. פעולות שוטפות – 214,215. אני אומר לכם: אין פה שקיפות. במדינת חוק מתוקנת, אנשים היו עומדים למשפט. אני מבקש, כוועדת הפיקוח הפרלמנטרית בנושא זה, לקבל את פירוט כל הפרוייקטים, ואז נצביע. אני אדע, למען השם. למה אצלכם כל דבר לא ברור?

הם כבר נתנו רשימה, חבר הכנסת אורון קיבל.

אני תומך בפניה. אני רק רוצה לשאול את משרד השיכון דבר שמטריד אותי בשלושת השבועות האחרונים. היה תקציב שמירה של משרד השיכון, משרד הדתות, שזה הועבר למשרד השיכון בהר הזיתים. הר הזיתים הוא מקום שלא נתון לוויכוח. למה אנשים שעולים לשם – חלילה ללוויות או לקברי הורים, קברי צדיקים לא זכאים לשמירה? למה אין שם שמירה? מדובר שם על 2 מיליון שקל, בסך הכל. כבר חודשיים או שלושה אני לא מקבל שום הסבר למה אין העברה עבור שמירה בהר הזיתים.

אני מבקש את יושב הראש לדחות את זה בשבוע ימים, אם יש אפשרות. אני באמת רוצה לקבל הבהרות מה הם הנתונים. מה זו בניה כפרית? יש פה כל מיני סכומים שלי הם לגמרי לא ברורים. בפעם שעברה שהיתה הצבעה על נושאים כאלה – הוטעיתי. לא שאתם הטעתם. אני לא הבנתי נכון. יצא שהצבעתי לא כפי שרציתי להצביע, בגלל חוסר שקיפות, בגלל חוסר בנתונים. לכן אני מבקש לדחות את זה לשבוע הבא. ואז, נקבל תשובות מה הם אותם סעיפים סתומים, ובהתאם לזה - - -

למה הצבעתם על ספר התקציב? בספר התקציב כתוב אותו הדבר. אישרתם אותו כבלוק.

יש פניה תקציבית מוכנה באגף התקציבים על תקצוב של 2 מיליון שקל בהתאם לסיכום עם הממונה על התקציבים וכל הנושאים שמתעסקים בהעברה של משרד הדתות למשרדים האחרים. הפניה מוכנה. בתוך אגף תקציבים זה לא נגמר. מבחינתנו אנחנו גורם שלוחץ, דוחף, מנסה לקדם את זה.

יש את העניין של הר הזיתים, יש תקציב לכך במשרד הדתות. אנשים פחדו להגיע לשם, ומשרד הדתות, בזמנו, הקציב כסף. זה אושר בוועדה, ובכל המקומות, שהכסף הזה מיועד לשמירה, לפטרולים.

גם שמירה כנגד חילול הקברים שם.

כן. עכשיו, השמירה הזו הופסקה, ברגע שאין יותר את משרד הדתות, והיה צריך להעביר את זה, לפי החלטת הממשלה. זה עובר למשרד השיכון. בסדר. עכשיו, לצערי כבר חודשיים אין שמירה. אנשים מפחדים לנסוע.

אנחנו פנינו למשרד השיכון מספר פעמים ולא דחינו הצבעות, ומשרד השיכון העביר לנו את כל מה שהוא התבקש להעביר. גם השר, כשהיה פה, אמר שהכל יהיה גלוי ופתוח, ואכן כך הם נהגו, כולל השיחות של חבר הכנסת דניאל בנלולו בטלפון. הכל היה גלוי.

אני לא אכנס לצדדים שאני לא מבין בהם. מי שרוצה לבדוק, לפקח – הפיקוח נעשה דרך ההרשאה להתחייב. ההרשאה להתחייב מאפשרת למשרד או לגוף שמאושר לו תקציב, להתחייב. מה שפה יש זה התחייבויות לקבלנים, לספקים, שנחתמו לפני שנתיים, שלוש וארבע. אין פה שום פעולה חדשה. זה רק מאפשר תשלום שלא שולם בשנה הקודמת – לשלם אותו.

אני מודה לך, אדוני, ואני אכן חושב שאנשים התחייבו להם, צריכים לקבל את כספם כי הם לא שייכים לפוליטיקה של העניין.

מי בעד הבקשה? מי נגד? תודה, הבקשה אושרה.

אנו עוברים לפניה מספר 179, 180 - רשות השידור.

רשות השידור היא השופר הכי גדול של השלטון שראיתי, בשבוע האחרון. אתמול מראים את נתניהו עם הזקנים. לא מביאים אופוזיציה. מראים את נתניהו בנושא הבנקים, ולא מביאים אופוזיציה. מחקו את הכתבים לענייני רווחה ומשפט, ולא מעניין אותם שום דבר.

- - -

זה דבר מאד לא מאוזן.

הפניה שמונחת לפניכם, חברי הכנסת, מבקשת לתקצב סך של כ- 50 מיליון שקלים, מתוך כ- 60 מיליון שקלים. 10 מיליון כבר קיימים. הבקשה היא להעביר את סכום לטובת מימון פעילות של תוכנית התייעלות ברשות השידור במסגרת הסכם שקיים בין רשות השידור, משרד האוצר, השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, ובמשרד האוצר, כמובן – גם אגף התקציבים וגם אגף החשב הכללי. הפניה מונחת לפניכם.

מה מקור הכסף? לא כתוב.

המקור הוא בסעיף 83 – הוצאות פיתוח אחרות. יש לנו שם רזרבה שמשמשת אותנו לכל מיני פעולות. כרגע הרזרבה ריקה, כמו שאתם ודאי יודעים. העברנו משם את הסכום - - -

כמה יש שם בתוכניות פיתוח?

אני לא רוצה לומר סתם. זה סעיף שאני לא אחראי עליו.

מה המשמעות של תכנית ההתייעלות? פיטורי עובדים?

אנחנו כבר אישרנו את התוכנית, זה היה - - -

אני תומך בנושא הזה, כי הנושא הזה של התייעלות השידור כבר נמצא כאן כמה שנים. צריך להוציא עובדים לפנסיה. מי שמכיר את ההיסטוריה, באיזה משכורות נמוכות עבדו שם, עם השעות הנוספות – אין ברירה, צריך לעשות את זה. יושב פה יושב ראש הוועד המנהל של רשות השידור - - -

אין ועד מנהל.

מליאת רשות השידור? בכל מקרה, אני באמת חושב שצריך לעשות את התוכנית הזו. בהזדמנות זו, הנקודה שהעלה חבר הכנסת הרצוג היא נכונה. הערוץ הממלכתי הוא ערוץ ציבורי. הוא חשוב מאין כמוהו. אני תומך, עקרונית, בשידור הציבורי, רק שהוא צריך לשרת ולשדר את כולם.

אם אתם זוכרים, אנחנו אישרנו תקציב ביניים לרשות השידור, ואנחנו הולכים לקיים פה דיון בנושא של התקציב ש - - , שאין לו שום נגיעה לנושא הזה של כסף להתייעלות. אם תרצו שיתקיים בנושא הזה דיון יותר עקרוני, תעירו את תשומת לבי.

אני הייתי בצוות שלך, אדוני היושב ראש, ואני זוכר את תשובת האוצר לפני חצי שנה. לא היה כסף. אבל אולי עכשיו, כשביבי נתניהו מופיע כל יום, ומלקקים לו מכל הכיוונים - - -

תודה, שביבי עושה גם - - -

אני אגיד לך, בתור אחד שעד עכשיו נלחם בעיקשות למען רשות השידור: בעשרה הימים האחרונים אתה לא רואה אף קול אחר, אף טיעון אחר. אתה רואה תופעות מדהימות. גם כשסתמו את הפה למי שהציג תיקים על רווחה וסיפורים מעניינים, אני בטוח שגם לא דנו בזה במליאה הזו. עם כל הכבוד והחברות, אני מאד תומך בהתייעלות, אני רק זוכר שלאוצר לא היה בכלל כסף, ולא רצו בכלל לשבת אתנו, כשרצינו את הכסף הזה. אז אני מבקש גם לדעת כמה עוד כסף חיים פרננדס עומד להקציב ליתרת ההתייעלות, כי היא צריכה לעלות 250 מיליון שקל ולא רק 50 מיליון.

כמו שכולנו זוכרים, תכנית ההתייעלות היתה בעצם linkage. גם מצד רשות השידור – הם היו צריכים לעשות פעולות מסוימות כדי להגיע לשלב הזה של קבלת 50 מיליון. אני לא רואה שאותן פעולות מסוימות, שרשות השידור היתה אמורה בהסכם ההתייעלות לבצע, עד השלב הזה של ה- 50 מיליון, לפחות לנו אין כל מסמך שהדברים הללו אמנם בוצעו. היה מדובר על פיטורי עובדים, על הוצאה לחופשה – פעולות שלמות שהרשות היתה צריכה לעשות עד ההגעה לשלב הזה של אישור ה- 50 מיליון.

אי אפשר להיכנס למהלך ההתייעלות ולפיטורי העובדים לפני שאושר תקציב. מהרגע שיאושר תקציב, נטפל בפיטורי העובדים. לשנה הזו לקחנו על עצמנו, כרשות שידור, לפטר כ- 300 עובדים. התוכנית היא מתגלגלת. היא צריכה להגיע עד 700 עובדים. לכן, לשנה זו אמרנו שזה יהיה 300 עובדים. לצורך זה, המימון, במסגרת ההסכם, צריך להיות 60 מיליון. 50 מיליון הביאו כאן כפניה לוועדה, ועוד 10 – מאיפה?

קיים כבר, בתקנה.

אז 60 מיליון שקל יונחו לצורך התייעלות.

רק לשנה?

כן.

זאת אומרת ש- 300 עובדים קיבלו מכתבי פיטורין.

עוד לא קיבלו. יקבלו.

אני לא אתחייב. את הסיפור שהיה בשנה שעברה לא נעשה יותר.

מי בעד הבקשה, ירים את ידו. מי נגד? תודה, הבקשה אושרה.

למה לא הבאת להצבעה את 32?

משום ש- - -

אבל כבר עברנו את זה. אין הבדל בין זה לבין הקודם - - -

אנה שניידר ביקשה את חוות הדעת שלכם. פי סעיף 3 א נקבע: "לא יוצא סכום שנקבע בחוק תקציב שנתי לצורך תמיכה במוסד ציבור ...." לכן נעשתה פניה ליועץ המשפטי לממשלה. עורך הדין אמנון דה הרטוך - - -

אבל לא הבאת פניה ליועץ המשפטי על דברים אחרים. רק על זה. למה אי אפשר להצביע אותו הדבר כמו שהצבענו קודם?

כי לגבי זה יש את הסעיף הספציפי הזה, ויש - - -

למה אי אפשר? אני לא רואה שום סיבה מדוע אנו מעכבים כבר 4 חודשים העברה. כתבו מכתב. טיפש זרק אבן לבאר, וזהו, גמרנו. אז אנה שניידר כתבה חוות דעת. כמה זמן צריך לעכב את הכסף הזה? אין שום שוני בין זה לבין העברה תקציבית אחרת.

צר לי שזה מתעכב ככה. פניתי לעורך הדין אמנון דה הרטוך וביקשנו ממנו לקדם את חוות הדעת שלו, ושהיא תגיע לכאן כמה שיותר מהר, על מנת שיהיה דיון היום. אלא שעורך הדין אמנון דה הרטוך מסר לי אתמול בערב, שמאחר והוא מקבל נתונים סותרים ממשרד החינוך, מבחינה עובדתית הוא לא מסוגל לכתוב חוות דעת משפטית.

בשבוע הבא נחזור לכנסת. אתם רוצים לקיים דיון עם אנה שניידר בנושא הזה? נלמד את כל הדברים, ונדע בדיוק מה קורה.

אני מאמינה שעד השבוע הבא תהיה חוות דעת, ואפשר יהיה - - -

אני מבקש מאדוני היושב ראש – לפעמים אנחנו רואים בגמרא שהביאו איזושהי מתנה למלך, והחליפו נשק בעפר – וגם העפר ירה. מה שאני רוצה להגיד הוא שאי אפשר להמשיך את זה כל הזמן כשאין תאריך יעד לכל הסיפור הזה. אי אפשר. לכן אני מבקש מאד להודיע לדה הרטוך, עם כל הכבוד, שביום שני אנחנו רוצים להצביע על זה. נראה אחר כך מה הבאלגן, אבל אי אפשר לחכות כל הזמן לחוות הדעת שלו. או, לחילופין – אני לא סומך על דה הרטוך. אני אומר שהוא שותף לכל הקנוניה שהיתה כאן, לגבי העיכוב, ולכן אני מבקש שהיועץ המשפטי לבדו יופיע בזה.

לקחתי את זה לתשומת ליבי. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:50