פרוטוקולים/כספים/8381



5
ועדת הכספים
14.04.04

פרוטוקולים/כספים/8381
ירושלים, ח' באייר, תשס"ד
29 באפריל, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
מיום רביעי, כ"ג בניסן, התשס"ד (14 באפריל, 2004) בשעה 10:00

1. תקנות מס הכנסה (קביעת ניירות ערך זרים לעניין קופות הגמל) (תיקון), התשס"ד-2004
2. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון), התשס"ד-20004
צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון), התשס"ד-2004
3. שינויים בתקציב לשנת 2004

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
אלי אפללו
רוני בריזון
מיכאל גורלובסקי
יצחק הרצוג
אבשלום וילן
יעקב ליצמן
מיכאל נודלמן
ניסן סולמינסקי
אהוד רצאבי
אברהם שוחט

טלי ירון אלדר
יעל ייטב – נציבות מס הכנסה
טלי דולן – משרד האוצר
עקרן יעקב
דן אלון
חמי בן חיים
ירון לוינסון – ההסתדרות החדשה
ירון פיטרו – בנק לאומי
אלי רביבו – הבנק הבינלאומי הראשון
יהודה ארליך – ק.ה.ל – קרן השתלמות
סופי ציבל – בנק אוצר החייל
מיקי ציביר
עו"ד איריס ויינברגר
דניאל מרום – משרד התשתיות הלאומיות
עמרם אזולאי
איריס צמח

נועה יוצר
ערן ניצן
שאול מגידו
ראובן כוגן
יפתח ברמן
גיא יפת
ברוך פרסקי

גבי בן ארוש
דוד כוכבא
פיני סבח
יוסי יונה

יעל דניאלי
יהודה נצח
עודד בלום
אילן גליגר
אחמד נאסר

חזקי ישראל

יאיר אורגלר
שאול ברונפלד
רונית הראל בן זאב
גרי אגרון

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן


























תקנות מס הכנסה (קביעת ניירות ערך זרים לעניין קופות גמל)(תיקון), התשס"ד-2004

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון – תקנות מס הכנסה, קביעת ניירות ערך זרים לעניין קופות גמל, תיקון התשס"ד-2004.

ניירות ערך זרים והרפורמה – אני ארחיב טיפה מעבר לצו ואזכיר איפה אנחנו נמצאים. הרפורמה במס, החל בשנת 2003 חייבה במס את שוק ההון ואת כל הפעילות בשוק ההון בבורסה בשיעור של 15% על הרווח הריאלי, ו – 10% על הרווח הנומינלי. ניירות ערך זרים, כלומר- ניירות ערך שנסחרים בבורסה בחו"ל, למעט ניירות ערך של חברות תושבות ישראל, חויבו במס של 35%. החיוב הזה חל גם על אחזקה של יחידים וגם על אחזקה של קופות גמל. החיוב במס של 35% הוא ישן מאד, לפני הרפורמה. במסגרת הרפורמה, החל משנת 2006 לגבי ניירות ערך שמוחזקים בידי קופות גמל, ב-1 בינואר, 2007 לגבי יחידים – שיעור המס הופך להיות אפס אחוז, או 15% בהתאמה, לפי החוק הקיים. יש כוונה, ויצא כבר תזכיר חוק – שהקדים את הפחתת המס מ- 35% ל- 15% במקום ב- 2006 ב- 2007, לשנת 2005. זאת אומרת, אם הכוונה הזו תתממש, ב- 1 לינואר 2005, החיוב במס על הכל יהיה 15%. 15% פטור ממס לקופות גמל.

מה שעומד בפנינו עכשיו, מבחינת הגדרה של ניירות ערך זרים, זה למעט מתוך ניירות הערך הזרים עסקאות עתידיות, בתנאי שהן נסחרות בבורסה בישראל. אנחנו מדברים על פרק הזמן שהעניין הזה רלבנטי – מעכשיו ועד שייכנס לתוקף תיקון החוק, כלומר- 1 לינואר, 2005, שאז הכל יהיה 15%, גם בארץ וגם בחו"ל. מה שקיים היום מבחינת ניירות ערך זרים, כמו שאמרתי, זה ניירות שנסחרות בחו"ל, עסקאות עתידיות שנסחרות בחו"ל בלבד. ממועטות מההגדרה של ניירות ערך זרים חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל וחברות שיש להן רישום כפול, גם בחו"ל וגם בארץ. אנחנו מדברים כרגע לא על חברה שהמניות שלה נסחרות גם בחו"ל וגם בארץ, אלא על עסקה עתידית לגבי ניירות ערך זרים, זאת אומרת – אופציות לגבי סל מניות בחו"ל שייסחרו בארץ. שימכרו ויקנו אותם בבורסה בישראל. את זה אנחנו רוצים למעט מההגדרה של ניירות ערך זרים. במילים אחרות, המשמעות של זה היא שיחול עליו מס של 15% במכירה בארץ, כמו כל מניה אחרת, או פטור ממס לגבי המוסדיים. מה שעומד בפני הוועדה זה קביעת ניירות ערך זרים לעניין קופות גמל – לגבי המוסדיים. זה מחייב את אישור ועדת הכספים. יש צו מקביל של שר האוצר שלא מחייב אישור של ועדת הכספים, אבל הוא כמובן יותאם וייעשה בזהות מוחלטת למה שהוחלט פה, וזה לגבי יחידים, לא לגבי קופות גמל.

אני חשב של קרן השתלמות. מה שנציבת מס הכנסה אומרת הוא שהולך להיות מצב מיסויי מאד מוזר, שאומר – אם תשלם למתווך פיננסי פה, בארץ, עמלה , תהיה פטור ממס. מה הוא יעשה עם הכסף? – הוא יקנה את אותו נייר בחו"ל, אבל אני אהיה פטור ממס כי שילמתי למתווך פיננסי פה, בבורסה בתל אביב. לעומת זאת, אם אלך ישירות, ואחסוך לעמיתים שעבורם אני משקיע, ואקנה ישירות, בכזה מקרה אצטרך לשלם מס של 35%. מה שאתם מתבקשים פה לעשות זה לעזור לאותו מתווך פיננסי "לגזור קופון" על חשבון כל האזרחים. זה אותו מתווך פיננסי שאחרי זה, בפן אחר, יקטרו עליו וישאלו איך עוזרים למתווכים כאלה להמשיך לעשוק את אזרחי ישראל. לזה אתם הולכים לתת יד.

אם זה נסחר בבורסה, ורוצים שזה יהיה פטור ממס, אני מברך על כך. אבל תרחיבו את זה, שאותה עסקה עתידית, אם אני קונה ישירות בבורסה בחו"ל, שגם זה יהיה פטור ממס. אין פה שום היגיון אחר. להפך. זה מותאם מאד למדיניות מס הכנסה. מס הכנסה לא התנגד בשנים האחרונות לכל הנושא של הקדמת הרפורמה במס. זה עולה בקנה אחד עם כל האמירה הכלכלית והמקצועית של מס הכנסה. להפך. הייתי מצפה שזה יורחב אפילו יותר מכך. שגם השקעות ישירות בחו"ל, תהיינה פטורות ממס, מהיום. אין שום היגיון שאתם תאפשרו למישהו לגזור קופון על חשבון החוסכים בקופות גמל ובקרנות השתלמות. זה ממש לא הגיוני.

אני מנהל אגף השקעות של קופות הגמל של בנק לאומי. אל"ף, אני מברך על כך, כי כל נושא של פטור ממס מאפשר לנו להגדיל את ההשקעות בחו"ל, מצד אחד, ולהקטין את רמת הסיכון שלנו עקב הרחבת הנכסים שאנחנו יכולים לסחור בהם. מבחינה זו הדבר הוא, כמובן, מבורך. זה מקטין את העיוות בינינו לבין המתחרים ובין השקעות פיננסיות נוספות, שחלק מהגופים פטורים לגמרי ממס. אבל, בהמשך למה שציין קודמי – אנחנו חושבים שיש להרחיב זאת לפחות ל- ETF מחו"ל, אם לא יותר. יהודה ארליך ציין לגבי הרחבה מוחלטת. אנחנו, כמובן, נברך על זה, אבל לפחות גם על אפשרות לקנות סלים בחו"ל, מהטעמים הבאים: יהודה ארליך ציין את הנושא של העמלות. העמלות בארץ הן יקרות בצורה משמעותית לעומת עמלות בחו"ל. אין שום סיבה שעקב חוסר תחרות עם האפשרות לקנות בחו"ל, ה- ETF בארץ יהיו הרבה יותר יקרים, ויאפשרו למתווכים המקומיים לגזור קופון משמעותי, עקב חוסר התחרות. כמובן שיש לציין גם את הנושא של הדיבידנדים. הם, למעשה, קונים מניות של חברות בחו"ל. קנית מניות של חברות בחו"ל, בעיקר חברות גדולות שמחלקות דיבידנד – בחלק מהמקרים נתקלנו שהדיבידנדים נגזרים לתוך הרווחיות של אותם מתווכחים, במקום שיעברו לעמיתים. בל נשכח שאנחנו גופים פטורים ממס, והדבר פוגע בנו בצורה משמעותית, בעיקר במדדים שבהם החברות מחלקות דיבידנד משמעותי.

דבר נוסף שיש לציין הוא הפיזור. כמות ה- ETF בארץ, אני מניח, תהיה מעטה מאד. ולכן, בניגוד לטווח מאד רחב של ETF שקיימים בחו"ל, בארץ לא נוכל ליהנות מזה, בעיקר השנה, שבה יש פערים מאד גדולים, גם בין המדדים השונים, בין הסלים השונים ובין ההשקעות השונות. הדבר יכול לפגוע באפשרות שלנו להגדיל את הרווחיות. זה אומר פחות תשואה לעמיתים, וזה אומר הפסדים שיכולים להסתכם בעשרות מיליונים לעמיתים שלנו, עקב כמות דלה של ETF שתוצע בישראל.

דבר נוסף שצריך להתייחס אליו הוא הנושא של מחקר. בחו"ל מאד מקובל שברגע שאתה מבצע פעילות עסקית כלשהי עם ברוקרים בחו"ל, אתה, כנגד זה, מקבל - -. ידוע בחו"ל שכל ברוקר ניהנה מכך שאתה נותן לו עסקים, קונה ממנו – אם זה השקעות שונות, אם אתה מבצע דרכו מסחר, וכנגד זה אתה מקבל מחקר. אנחנו אמורים להיפתח לעולם הרחב, וגם מס הכנסה מודד את זה. הדבר יאפשר לנו החל מהשנה הבאה להיפתח בצורה משמעותית לחו"ל, מתוך הנחה שחלק לא מעט מהשקעות הקופות – ואני מדבר פה על השקעות במיליארדים- יהיו פתוחים לחו"ל. אנחנו צריכים ליצור התמחות חדשה, שהיא התמחות גלובלית, התמחות כבדת משקל, שכדי להגיע אליה אנחנו צריכים להיפתח למחקר בחו"ל. אף אחד לא ייתן אותו, אף אחד לא ייפתח אלינו אם אנחנו לא ניתן להם אפשרות, על ידי כך שנשקיע בהם כספים. ה- ETF שיהיו פתוחים רק בישראל ימנעו מאתנו להשקיע במחקר, או השקעה בעסקים ובהשקעות בחו"ל ועל ידי כך לקבל מחקר. כך, שלמעשה ייווצר מצב מוזר שרק המתווכים הפיננסיים יוכלו לקבל מחקר, והם יהיו חסרי שימוש במקרה הטוב. במקרה הרע הם ינצלו את זה לשימוש הפנימי, כי חלק מהמתווכחים הם גם מתחרים. ייווצר עיוות בלתי רגיל שדווקא הגופים הגדולים שזקוקים למחקר לא יהיו נגישים אליו, וזה נושא קריטי שאני לא חושב שמישהו התייחס אליו, אבל נחנו מודעים לו עקב הרגישות לזה.

דבר אחרון הוא העניין שכרגע קיימת אפליה בין הגופים הפנסיונים השונים, לרבות קופות גמל מצד אחד, וחברות ביטוח מצד שני, שפטורות לגמרי ממס. עצם זה שאנחנו אמנם נהיה פטורים מחלק מההשקעות בחו"ל זה מועיל, אבל עדיין זה יוצר עיוות עד סוף השנה, לגבי ההשקעות הפיננסיות השונות בינינו לבין הגופים הפנסיוניים השונים. אני חושב שהמשך העיוות הזה אינו מועיל לעמיתים שלנו, ורק פוגע באפשרות התשואה שלנו, והיות וההיקפים של הקופות גמל שמנוהלות הם היקפים גדולים, הדבר יכול להתבטא בעשרות מיליונים של הפסדי רווחיות, פלוס הפסד של פיזור סיכון – עצם זה שאנחנו מוגבלים בהשקעות שלנו בחו"ל, שזה גורם מפזר סיכון.

אני יושב ראש איגוד מנהלי קרנות בישראל. בהמשך למה שנאמר פה – אנחנו, קרנות הנאמנות, כבר מושקעים בהרבה סלים כאלה. הולכים להקים פה מתווך פיננסי חדש, או איזושהי חברה שתקום, ובעצם תקבל יתרון עצום לעומת קרנות הנאמנות, וכספים רבים מקרנות הנאמנות, תוך החצי שנה הקרובה, יעברו למכשיר החדש. אנחנו לא נגד ההצעה שמוצעת פה. יש כאלה שזה יקל עליהם וישפר אותם, אבל אנחנו בדעה דומה מאד למה שהציג פה מר יהודה ארליך, שבגופים שכבר עושים בעניין הזה, ועוסקים בכך, והם מתווכחים פיננסיים והם ישראלים, ומשלמים מס הכנסה על ההכנסות שלהם למס הכנסה, והלקוחות כבר ככה משלמים לנו עמלות, ומשלמים עמלות בעקיפים גם לאותם סלי מניות שמנהלים בחו"ל, שגם להם מתווך פיננסי בחו"ל, ומוסיפים עוד איזשהו נדבך. אנחנו חושבים שצריכים להוסיף לתקנה הזו שהולכים להציע פה גם תוספת והיא לא גדולה, שתרחיב את העניין מבחינתנו, שההשקעה בסלים, בקרנות נאמנות, תהיה גם היא באותו שיעור מס. מחוץ לזה יש לנו מוצרים שהם עצמם סלים, קרנות שהן נסדא"ק, ועוד קרנות שהן סלי מניות אחרים, בחו"ל. הם מתנהגות כמו סל, משקיעות בניירות הערך הישירים ועכשיו אומרים ללקוח: תעזוב את זה, תעבור למקום אחר, אנחנו נממש את הסחורה, נמכור בחו"ל, נביא את הכסף לארץ, הכסף הזה יילקח ויעבור חזרה לקרנות האלה, יעבור לחו"ל. יהיו פה עמלות, הוצאות נוספות, וחבל על כל הפעילות הזו.

אנחנו גם בדעה שרוב הפעילות עשויה לעבור לתחום הזה של סלי מניות על ידי המשקיעים בארץ. יתברר די מהר למס הכנסה ולגופים מסביב שצריך להקדים מאד את הרפורמה במס לאמצע השנה בנושא של ניירות ערך זרים, כי עיקר הפעילות תהיה במוצר הזה. כל היתר יישאר בשוליים, כי בעצם, לפי התקנה הזו, כל ETF יכול להשקיע במניות, רק מניות IBM, ולתת התחייבות שתקבל את התוצאות של חברת IBM ויש לנו את חברת IBM בבורסה. זה לא רק סלי מניות, זה גם נייר ערך בודד. בעצם מביאים אותם למצב שיש לנו מוצר שמתחרה בנו בכל המערכת, עם איזושהי עדיפות מס, שלא צריכה להיות מיוחדת. כל העסק הזה ביחד צריך לעבור במכה אחת ב- 15% מס. זה יקל על כל המערכת, וגם – לפי דעתי, המשקיעים והציבור בנויים לעניין הזה כבר היום.

שמענו מנציגי קופות הגמל וקרנות הנאמנות הוכחה למה שוועדת רבינוביץ אכן חששה ממנו, שברגע שיעשו את הרפורמה במיסוי, חלק גדול מההשקעות במניות תעבורנה מהשוק הישראלי לשוק האמריקאי. הנה, כל מה שנאמר לנו – זה מה שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו רוצים להעתיק כמות גדולה מאד של השקעות מהבורסה של תל אביב לבורסה של אמריקה, ומה שעוצר בעדנו זה שיעורי המס. זו בדיוק היתה הכוונה של ועדת רבינוביץ כאשר היא אמרה – ניתן לבורסה בתל אביב שנתיים-שלוש על מנת להיערך ולהתכונן לבריחה הזו של כספים לבורסות בחו"ל. בסופו של דבר תקופת ההיערכות הזו לא תהיה שלוש שנים, לא תהיה שנתיים. כל מה שמבקשים כאן זה שתקופת היערכות תהיה 7 חודשים. זה כל הסיפור. מחודש יוני, 2004 עד חודש ינואר, 2005. כל מה שאומרים לכם הוא לחכות בסבלנות 7 חודשים. יש כאן חשיבות עליונה לתת לבורסה להתארגן במשך ה- 7 חודשים האלה. השינוי, ההצעה, זה לא כל כך מהפכה כמו שזה נדמה. בסך הכל, החוק, מאז ומתמיד, הכיר בזה שאם נייר ערך זר נסחר בבורסה בתל אביב – מה שקראנו "רישום כפול" – הוא ייהנה מה- 15% של הבורסה בתל אביב. אף אחד לא ערער על העניין הזה, אף אחד לא חלק על זה, משום שכולם מבינים שאם אנחנו רוצים שוק הון במדינת ישראל, אם אנחנו רוצים פעם אחת לפצל את הריכוזיות העצומה שיש בשוק ההון במדינת ישראל, זה ייעשה על ידי חיזוק הבורסה. אני לא מאמין שיצליחו להוציא את קופות הגמל מהבנקים. מדברים על זה עשרים שנה וידברו על זה עוד עשרים שנה. אבל אם תהיה בורסה חזקה, טובה, שוק הון משוכלל במדינת ישראל – זה יקל, זה יקטין את הריכוזיות.

לכן, כל מה שמבוקש הוא באמת את הארכה הזו של 7 חודשים. זה לא הרבה זמן. זה בהתאם להמלצות ועדת רבינוביץ, זה בהתאם לעקרונות של הרישום הכפול, ולא צריך לתלות על העניין הזה את כל הצרות של עם ישראל.

אני רוצה להוסיף עוד דבר – התחרותיות של יצרני הסלים ומנפיקי הסלים בארץ היא מאד גבוהה. אולי העמלות טיפה יותר גבוהות מאשר בחוץ לארץ, אבל הן הרבה יותר נמוכות מאשר כל המכשירים הפיננסיים האחרים שנסחרים בבורסה בתל אביב – תראו את הסלים של מטבע חוץ, תראו את הסלים של תל אביב 25. העמלות מאד נמוכות, הציבור אוהב את זה ומשקיע בזה. לא נורא גם אם קופות הגמל שלך ישקיעו ב- ETF האלה. מוכרחים לרוץ ישר לוול סטריט? אם אפשר את אותה הסחורה לקנות כאן, בבורסה בתל אביב, אני חושב שחשוב שזה ייעשה כאן, בבורסה בתל אביב.

לסיכום, ההצעה הזו היא מאד חשובה לבורסה בתל אביב. מדובר כאן בסך הכל על 7 חודשים, וזה בהתאם להמלצות ועדת רבינוביץ. כל העניין הזה – עליו לא עומד העולם, כפי שניתן היה להבין מדעות חבריי המלומדים.

אני שאני מנסה לעשות בזה שאני אומר שתפתחו את כל העסקאות העתידיות שתהיינה פטורות ממס זה רק לחסוך את הקופון שמישהו חותך על חשבוננו. כבר היום אנחנו משקיעים בכל מיני מכשירים. כבר היום משקיעים, אני יכול להרגיע אותך. לא תהיה כזו בריחה. יש קרנות נאמנות שבנויות במיוחד לזה. מה שמרגיז פה זה שהעמיתים שלי משלמים מיליונים על זה. מה יעשה אותו מתווך? הוא ייקח את הכסף של העמיתים וייסע עם זה לחו"ל. אין פה הרבה משחק עם זה.

גם אתה מתווך. מה אתה מתרגש?

כל אחד דואג לכבשת הרש, כמו שאתה רואה. לא צריך להיתמם.

אתם רוצים לדאוג לעמיתים? אז יש דבר שאתם יכולים לדאוג כבר היום ועכשיו, עד לעוד כמה חודשים, שהכל ייפתח. חשוב מאד להתחיל את הדבר הזה.

מילה אחת לגבי מחקר. כל המחקרים מראים שה- ETF עם תעודות הסל לטווח ארוך זו ההשקעה הטובה ביותר. אז אם יחכו למחקר החברות הספציפיות- תאמין לי, זאת לא תהיה הבעיה. לגבי העמלות, אני מוכרח לומר שזה מיליונים של עמלות. אני חושב שזה מאד מוגזם. מדובר פה בעמלות יחסית נמוכות. לא צריך להפריז בזה.

אם העמלות תהיינה גבוהות הרי זה ממילא ייגמר תוך חצי שנה. אל תחנקו.

ברפורמת רבינוביץ דובר על זה שהמס של 35% יהיה, למעשה, עד ינואר 2007. בשיחות שהתקיימו בין שרי האוצר השונים הוחלט, בסופו של דבר, שזה ייכנס לתוקף, ה- 15% יוקדמו, למעשה, ל- 1 לינואר, 2005, לצערי הרב. כמה שדיברתי, בזמנו, גם עם בנימין נתניהו וגם עם מאיר שטרית, זה לא עזר. לכן, למעשה, אני מניח שהומצא הדבר הזה, אותם סלים שאפשר יהיה להשקיע דרך הבורסה בארץ, גם כדי לא לאבד נפח פעילות דרך הבורסה.

עכשיו, מה יש לנו פה, מול העיניים? יש לנו פה תקנה שדורשת את אישור הוועדה, שמייחדת את האפשרות למיסוי מופחת של 15% רק לקופות הגמל. נאמר לנו פה, בדברי ההסבר, שתיקון דומה מוצע לקבוע גם בתקנות מס הכנסה, שלו לא נדרש אישור ועדת הכספים. אז קודם כל, רציתי לדעת מהיועצת המשפטית אם היא יודעת שאכן לדבר הזה לא צריך את אישור ועדת הכספים.

לא צריך.

אז מכשול אחד עברנו. מצד שני מוצע לקבוע מתי ייקבע, האם זה כבר קיים, האם זה לא קיים. עוד שאלה שיש לי : מאיר שטרית דיבר על כך בעיתון וכולנו יודעים שבינואר, 2005 ייכנס לתוקף השינוי שדורש, למעשה, חקיקה ראשית של מס של 15%. יש תזכיר חוק. מתי הוא מתכוון להגיע לכנסת? את כל זה אני אומר בנימה מאד חרדה. יש מספר דברים שדובר עליהם משך התקופה שאני חבר כנסת, שלמעשה לא התממשו עד היום. אני אזכיר כמה דברים: תיקון 50. ישבנו באוגוסט 2003. עדיין לא קרה כלום. אנחנו כבר גומרים את שנת 2004. תיקון 50 זה מס שבח. עניין שכר דירה זה חקיקה ראשית. עדיין לא קיבלנו את זה. כשזה יגיע אנחנו נהיה, כנראה, בשלהי יולי. נאשר את זה רטרואקטיבית. המשק, למעשה, כרגע מתנהג בצורה עבריינית.

עוד דברים שהובטחו ועדיין לא התקיימו: בישיבה שאני ניהלתי, שבה דנו בצורת הדיווח של יחידים שאינם חייבים בדו"ח על הכנסותיהם בחו"ל הובטח, לפרוטוקול, שיומצא מכתב מהנציבה שיאמר שלא יינקטו פעולות פליליות ואזרחיות נגד אדם שלא יגיש את דו"ח ההכנסות שלו ל- 2003 עד אפריל 2005. טרם קיבלתי את הדבר הזה. כתבתי לנציבות וביקשתי הבהרות.

- - -

הוא מדבר ברצינות. זה חלק מהעבודה בין הממשלה לוועדה. לכן, אני מבקש: אנחנו מתייחסים בכבוד לממשלה ואנחנו דורשים שגם יתייחסו אלינו בכבוד.

אני אזכיר לנציבה דבר נוסף – מכתב שבו פניתי, באוגוסט, 2003 אליך, ועדיין לא קיבלתי תשובה. הובטח לי על ידי העוזר שלך, משה אשר, תשובה ב- 29 למרץ, שיש ועדת פסיקה. נכון להיום לא קיבלתי תשובה. למה אני מעלה את כל הדברים האלה? מה שכאן מעלה הבורסה – אין ספק שכל מה שנאמר הוא חשוב. צריך לעשות אותו, ולו רק כדי ל- - את ההמתנה לינואר,צ2005. צריך לעשות את זה. לחוקק את התקנה, לאשר את התקנה הזו בלי שהצו שלא צריכים לו את אישור ועדת הכספים לא יומצא ולא ייכנס לתוקף – כל הדבר הזה לא שווה כלום.

דבר שני שאני טוען – לתת עדיפות לקופות הגמל על פני קרנות ההשתלמות ושאר המכשירים זה שוב עיוות של הקצאת ההון במשק. כל מי שרוצה להשקיע בחו"ל ולא לשלם מס של 35% יכולים לעשות את זה. האמן לי, יש יועצים מיוחדים איך לעשות את זה. לא צריך להיות חכם באופן מיוחד ולא צריך להיות רואה חשבון בשביל זה. ניתן לעשות את זה. למה ליצור עיוותים? אני אומר דבר אחד: אני לא רוצה הבטחות. אני רוצה לראות דברים בעיניים. ברגע שאני רואה את תזכיר החוק הזה מונח על שולחן הכנסת, ברגע שאני רואה שההמלצה לתקנות שלא צריכות את אישור ועדת הכספים אכן ישנה בצו של השר נתניהו- מבחינתי אין בעיה. אבל אני לא רוצה שיגידו לי שמבטיחים, והדבר לא יקרה. מי ערב לי שזה יקרה? בזמן הזה, עד שזה יקרה, ויחוקק רטרואקטיבית – שנת 2004 תיגמר. לכן, לטעמי, לא הייתי כרגע מצביע על זה. זו הבקשה שלי. יש צו של השר נתניהו? אני לא בא בטענות לנציבות מס הכנסה. אני מדבר על האוצר.

יש צו?

צו מאושר?

כן, בוודאי.

אם יש צו שהוא כבר מאושר, מן הראוי היה להביא את זה לידיעתנו, כדי - - -

יש גם תזכיר חוק שעדיין לא הונח על שולחן הכנסת כי יש זמן עד ינואר 2005, אבל ראה מקרה שכר דירה, גם את זה נעשה כבר בחיקוק רטרואקטיבי, ואז – מי צריך את זה בכלל.

לכן אני אומר שוב – אני לא חותמת גומי, וגם הוועדה הזו אינה חותמת גומי של אף אחד. אני לא בא בטענות לגבי נציבות מס הכנסה ולפקידים שלה, אני בא בטענות אל האוצר. כל הדרך שבה החברים פה עובדים מבחינת חוקי המס – הכל ברטרואקטיבית. יש לנו מספיק זמן היום לאשר מה שיקרה בינואר 2005. בינתיים נוצרים עיוותים במשק, וזה דבר שלא צריך לקרות.

שתי הערות – מי שלא חי לעומקו של העניין, ואני מניח שרובנו כך – שמע את שני הצדדים וכל צד נראה לו צודק. באמת, למה לתת למתווכים לגזור קופונים? צודקים אנשי הבורסה שיש כאן חשיבה, וצריך לתת לבורסה להתארגן וכו'. במצב כזה, לפחות מה שאני אעשה – אם ישנה ועדה שהוקמה, ועדת רבינוביץ, והיא וירדה לעומק העניין ויש תוכנית שהולכים לפיה, וזו ההמלצה שלה - - -

לא.

אני לא יודע, שמעתי את מנכ"ל הבורסה. אז במקרה דנן, שלי אין את היכולת לראות את התמונה כולה ואת כל ההשלכות לכאן ולכאן – אני אסמוך על כל אלה שאמרו לגבי ההמלצה. במקרה דנן אני אסמוך על הוועדה. אבל, כדי שזה יהיה כך צריכות לפחות להיות המלצות לוועדה. לא יכול להיות מצב שמביאים לנו קטע קטן שבו, מהרגע שאנחנו מאשרים הוא נכנס לתוקף, ובאמת זה ירד ל- 15% על מגזר קטן, ועל הדברים האחרים הם אומרים: יהיה. לכן צריכים לראות את כל התמונה, לפחות. צריך לראות איך יוצא הצו של שר האוצר שלא צריך את האישור שלנו לגבי כל המשק כולו, ובי"ת- צריך לראות שאכן, ב- 2005, החוק הזה נכנס. אם יש לנו את שלושת האלמנטים האלה אני יודע שאני הולך בעקבות הוועדה ואני יכול להצביע על זה בשקט. אחרת, מה שיקרה פה הוא שאני מצביע על קטע, שאר הדברים הם לא בידיי, ואני לא יודע מתי יעשו את זה, ואז יצרתי עיוות. אז אני חושב שהאוצר צריך להשתדל, ואם ירצה – תוך שבוע להביא לנו את שלושת האלמנטים האלה יחד.

הכל קיים. רק כדי שלא יהיה ספק.

אז אם הכל קיים – מה צריך? רק חתימה של שר האוצר.

כדי שלא יהיה ספק: לגבי הצו של שר האוצר – הצו קיים, חתום. אנחנו מחכים עם הפרסום להחלטתו כדי שנעשה את זה יחד. לא רק מבחינת הפרסום. נניח שהוועדה תחליט לשנות משהו – לא רצינו שיהיה נוסח אחר לפה ונוסח אחר לשם. לכן, ברגע שזה יעבור, אם זה יעבור - - -

ומה עם החוק ל- 2005?

החוק ל- 2005 זה חקיקה ראשית. יצא כבר תזכיר חוק. הוא מחכה להערות.

יצא?

חתמנו על ההערות וזה כבר מונח על שולחנו של השר כדי לשלוח את זה לאישור הממשלה.
תיקון 50 כבר אושר על ידי הממשלה.

בואו לא נערבב.

הדברים נעשים ביחד. המלצת ועדת רבינוביץ, במקור, היתה עד 2007 – להשאיר 25%. ההמלצה כרגע היא לקצר את התקופה ל- 2005, וזאת החקיקה הראשית שאנחנו הולכים להביא, עד ינואר 2005 במקום 2007. בעצם, המחשבה בזמן הדיונים בוועדה היתה שמאחר ועברנו מפער שבין 35% לאפס, ל- 35%, זה 15% במעבר, צריך לתת עוד תקופת הסתגלות,ולבורסה – להתארגן. אנחנו, את תקופת ההסתגלות הזו מאד מקצרים בזה שאנחנו מעבירים את זה ל- 2005 מבחינת ההתארגנות של הבורסה. אני חושבת שזה נכון מבחינת הנכונות והמוכנות של השוק לעניין הזה. מה שאנחנו נותנים זה את התקופה של חצי שנה – שבעה חודשים, כרגע, להכניס מכשירים נוספים לבורסה, בארץ, ולכן זה גם לא רלבנטי וגם לא מתאים, לא לקרנות הנאמנות ולא להשקעה ישירה של קופות הגמל, כי אנחנו מדברים, באמת, על איזושהי הדרגתיות בכניסה של החשיפה של הבורסה בארץ לתחרות בחו"ל. אנחנו נותנים להם עוד את ה- 7 חודשים להתארגנות. כל השאר זה הסדרים מיוחדים, הסדרים שקשורים בקניה ישירה בחו"ל, לא רלבנטיים לנושא שעליו אנחנו מדברים. ייפתר מייד ב- 2005 בהסדר שכבר נמצא על שולחן הממשלה, או שנמצא אצל השר לחתימה, ואנחנו מאד רוצים להביא אותו, מבחינתנו.

אפשר לראות את הצו?

הצו כבר קיים, הצו חתום.

אני מבקש ממנהל הוועדה, טמיר, ומדני, העוזר שלי, לרכז – עם צוות של חברי כנסת שמתעניינים בעניין, עם נציגי הגופים, לעשות עבודת מטה כדי לראות איך אנחנו רואים את הדברים, ולהכין את זה לקראת הצבעה, כי יש נתונים שלא קיבלנו, וכן חומר שלא הגיע לוועדה. אנחנו לא יכולים להצביע לפני שעושים עבודת מטה בנושא הזה.

אם אפשר, אני רוצה לענות לחבר הכנסת רצאבי שהתחיל לעשות ספירת מלאי לגבי דברי חקיקה מסוימת, איפה הם נמצאים. הצו הזה, שהוא לא באישור הוועדה, פורמלית, לגבי קופות גמל והצו שהוא לא לגבי קופות גמל והוא לא באישור הוועדה, אומרים, למעשה, אותו הדבר. לי יש כבר עותק חתום של הצו הזה על ידי שר האוצר, אבל, כמו שנאמר פה, לא שלחנו אותו לפרסום, כי אם מסיבה כלשהי, ועדת הכספים לא היתה מאשרת היום את הצו של קופות הגמל, ואנחנו מסכימים עם חבר הכנסת רצאבי שהצווים האלה הולכים יחד, אז גם את הצו הזה, שתיאורטית יכולנו לשלוח לפרסום, כי טכנית הוא לא נזקק לאישור הוועדה, לא היינו שולחים, כמובן, לפרסום. לכן הצווים האלה הולכים יחד ומשיאושר היום מצב לגבי קופות הגמל, נשלח לפרסום, כמובן, את שני הצווים.

התיקון הגדול, שמדבר על זה שהמס על ניירות ערך זרים יהיה שווה למס על ניירות ערך הרגילים, החל מ- 1 בינואר, 2005, כבר הופץ לגביו תזכיר חוק, והוא מונח על שולחנו של שר האוצר כדי להעביר את זה לאישור הממשלה. גם תיקון 50 וגם פטור מהשכרת דירת מגורים כבר אושרו על ידי הממשלה. הכנסת כרגע בפגרה, ולכן אי אפשר להניח על שולחן הכנסת, אבל ברגע שהכנסת חוזרת מפגרה, פטור מהשכרת דירת מגורים כרגע ממש במדפיס הממשלתי, וגם תיקון 50 יונח על שולחן הכנסת, בקרוב מאד.

כאשר אני כחבר כנסת, חבר בוועדת הכספים, מקבל את דברי ההסבר של השר, ובדברי ההסבר של השר כתוב: "תיקון דומה מוצע לקבוע..." – אני מבין שזו הצעה לעתיד לבוא. עכשיו את אומרת לי שיש. אם יש, מין הראוי שאני, כמי שאמון על החקיקה, אקבל את הנייר הזה, ואולי גם כל הדבר הזה היה נמנע כי הייתי מקבל מראש, ואולי היה לי זמן לשאול שאלות מה הפירוש. קחו בחשבון, רבותיי, שאנחנו לא חותמת גומי. אנחנו יודעים לקרוא וגם מבינים. לכן אני מבקש שאת כל הדברים האלה נקבל מראש, ויהיה זמן לשאול שאלות.

דבר שני – בנושא של הצעות החוק שכבר יצאו מהמדפיס הממשלתי, כבר עברנו את הדברים. עובדה. אנחנו היום בחודש אפריל ועדיין איננו.

אנחנו באופוזיציה דווקא חשבנו לתמוך. גם חבר הכנסת רצאבי אמר שהתיקון חיוני. הוא רצה לראות מה שאנשי האוצר אמרו לו שיש. אני לא רואה שום דבר שצריך לראות. אם יש פוליטיקה מהצד אנחנו לא חלק מהמשחק.

אני חושב שאם חברי ועדה רוצים לעיין יותר עמוק בדברים – זה לא פוליטיקה. יש פה גופים עם אינטרסים שונים, ואנחנו צריכים להחליט, בסופו של דבר. אם חברי כנסת רוצים, אני חושב שצריך לתת להם ארכה, בנושא הזה.

אדוני היושב ראש. הרפורמה במיסוי עברה פה כבר לפני כמעט שנה. מדובר על מיסוי שוק ההון ושינוי הפרופורציות במערכת שלמה שתיקח כמה שנים. עכשיו אני רואה שבצעדי היישום – וחבר הכנסת רצאבי מצוי יותר בדברים שהדברים האלה זזים לאט. אבל לפחות יש כאן רצון מצד אנשי מס הכנסה לקדם את הרפורמה, בהתאם למה שהחלטנו. אני חושב שצריך לתת להם גיבוי, ואת מה שאפשר – צריך להוציא לדרך.

אני לא אוהב להיות מואשם כמי שלא מקיים דיונים רציניים, ואם חבר ועדה אומר שחסרים לו נתונים והוא מתמצא בנושא מאד, אז לפעמים – החיפזון הוא מהשטן. אם ניתן לעניין עוד שבוע ימים לא יקרה שום אסון בעניין, ואחר כך נצביע ונאשר, ויכול להיות שנגיע לאיזשהו דבר משותף.

אני מציע שבכל הישיבות זה יהיה כך, גם בישיבה הקודמת, שבה עזבת אותנו באמצע, וכשביקשנו לעשות את אותו הדבר – זה לא קרה.

אם הזכרת את הישיבה הקודמת – אני מחכה לחוות דעתה של היועצת המשפטית שמכינה לי אותו. כשאבדוק את חוות דעתה אתייחס לעניין. אתה גם שלחת לי מכתב בנושא הזה, ועניתי לך את אותם הדברים בשיחה בינינו. אני לא מתכוון לעבור על שום דבר לסדר היום.

גם היה איזשהו בג"ץ אחרי הישיבה.

אני מתייחס לדברים שהיו בוועדה. אני מציע שניתן כמה ימים לרכז פה צוות, ונצביע. תשלחו את המכתבים שהתחייבתם לוועדה, עד אז.



















צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון), התשס"ד- 2004
צו הבלו על דלק (הטלת בלו)(תיקון), התשס"ד-2004

אנחנו עוברים לנושא הבא – צו תעריף המכס והפטורים (מס קניה על טובין) וצו הבלו על דלק (הטלת בלו). אנחנו קיימנו מספר דיונים בנושא הזה, ולא מיצינו אותם, עדיין. הייתי רוצה ללמוד עוד פעם את הדברים, לראות היכן הם עומדים היום. אני יודע שהיו גם מגעים. ביקשתי את חבר הכנסת אלי אפללו לרכז את הנושא הזה מטעם הוועדה כדי שנגיע לסיכומים. אני מבין שאתה רוצה להעיר הערות.

בישיבה האחרונה שהיתה בינינו, בועז סופר התחייב להעביר מסמך להתאחדות המובילים, ויחד עם זה לקבוע תאריך לפגישה. לצערי הרב לא קיבלנו מסמך ולא תאריך. רק אתמול נאמר לי שקבעו תאריך. אז אני חושב שהדיון הזה הוא לקוי וחסר. הם היו צריכים להעביר לנו בכתב את ההצעות שלהם, והיום אנחנו נמצאים באותה נקודה בה הפסקנו, ולא התקדמנו עם כלום. לא קיבלנו שום מסמך ולא היתה פגישה בעניין.

אבל אני מבין מדבריך שנקבע אתמול תאריך. זאת אומרת – מיד אחרי הפסח. משרדי הממשלה גם לא עבדו בפסח. עד אותה ישיבה צריכים גם להעביר מסמך, ומייד נברר.

אם זה כך, אני מציע אפילו לא לפתוח בדיון. נדחה את זה. יש היום ישיבה של ועדת הפנים בירושלים. אם מראש יודעים שלא תהיה הצבעה, וחסר חומר – אין טעם. באותו יום שהכל יהיה בנוי לדיון והכרעה – נקיים את הדיון.

אני חושב שהדיון בנושא הזה הוא חשוב, כי אני צריך ללמוד מה קורה בין הצדדים. חבר הכנסת אפללו אמר עכשיו דברים ואני מניח שגם נציגי המובילים יאמרו דברים. אני, כדי לכוון את העניינים, חייב ללמוד את הנושא על בוריו. לכן אני חייב לקיים את הדיון הזה. המקום שאני מקיים את הדיון זו הוועדה הזו.

אני דווקא יותר קיצוני מחבר הכנסת סלומינסקי. אני חושב שאנחנו נצטרך להצביע נגד. אפילו משא ומתן לא היה. אם רוצים להתחיל מחדש את כל הדברים – בואו ננקה שולחן, ונגיד – לא, תודה רבה. אם האוצר רוצה הוא תמיד יכול להביא את זה פעם נוספת לוועדת הכספים.

להביא מס נוסף?

אז זה היה עשירית הפרומיל פחות? זה שטויות. אני מציע להצביע. רוב חברי הוועדה התבטאו נגד זה. אם האוצר ירצה – שיביא, ונדון אחר כך.

לא ברורה לי המדיניות. אם אתה מסתכל על פעולות האוצר בחודש האחרון, שהוא אומר: יש כסף, נכנס כסף ונוריד מסים – ואז לא ברור מה הצו הזה. אנחנו יודעים שהוא בעייתי. הוא נעשה כדי לכסות סעיף תקציבי אחר. עכשיו, כשיש כסף, הוא לא צריך לכסות שום סעיף תקציבי אחר.

בפעם הקודמת שהנושא הגיע אמר שר האוצר שהסכום שייגבה מהמס על הסולר, ה- 700 מיליון שקל, אמור לממן את גדר ההפרדה. אני שאלתי: ממתי צובעים כספים של מס לצורך פרוייקט. זו הרי לא היתה מדיניות האוצר, מעולם. השר, שרצה לתמרן, הציג את זה ככה. זה לא עבר במנהל תקין. הדיון הוא מאד כבד, מאד רציני: כמה מיסוי צריך להטיל על הסולר. בהזדמנות זו אולי היה צריך לדון בכלל על המשמעות של 100% מס קניה על כלי רכב, אם רוצים להרחיב את הדיון. אני מאד לא אוהב את היציאות הבלתי רציניות בעליל שמאפיינות את שר האוצר. ערב הפסח הוא עושה הצגה לתקשורת על רפורמה שאולי היא חיונית. תציג אותה אחרי זה, ואז היינו מביאים גם את המס הזה ובוחנים- אולי כן ואולי לא, אבל בצורה אחראית. היציאות התקשורתיות האלה וההצגות הבלתי מסתיימות של האוצר, במקום מדיניות ארוכת טווח שקולה ומאוזנת, לפחות בנושא הזה – אנחנו איננו אחראים. כפי שהגדיר חבר הכנסת ליצמן – אנחנו הפעם דורשים הצבעה, ונצביע נגד.

אני רוצה להדגיש כמה נקודות. ב- 16 לדצמבר, מכוח הסמכות של שר האוצר, הועלה הבלו על הסולר מ- 38 אגורות ל- 68 אגורות לליטר. קשה לראות בזה מהלך שנועד רק להשיג תוספת הכנסות, כיוון שאם אתם קוראים את החוברת המאד מעמיקה של מנהל הכנסות המדינה, ובזמנו צירפתי לכם את הפרק המתאים, המיסוי על הסולר נועד לתקן עיוותים. אחד מהם זה ההשפעות השליליות על בריאות הציבור. עדיין לא הציגו את האבחנה בין סולר לתחבורה לסולר לתעשייה, וגם את האבחנה בין סולר שמכיל אחוז גבוה של גופרית לסולר המכיל אחוז נמוך. זאת אומרת, המטרות לא קשורות רק לתוספת הכנסות. יחד עם זאת, בד בבד, מיד, עם הטלת הבלו והאומדן של תוספת הכנסות, שאני בדקתי אותו והוא היה אומדן סביר לחלוטין – הוא היה של 700 מיליון שקלים, ובמקביל, תקציב המדינה, במעבר מקריאה ראשונה לקריאה שניה, הוגדל ב- 700 מיליון שקלים. רשמית לא נאמר בשום מקום לגבי הגדר. התוספת ניתנה למשרד החינוך, לתקציב הכנסת. התקציב גדל למשרד החינוך, לכנסת ולרזרבה. כך חולקו ה- 700 מיליון.

הוועדה בעצם אמרה את דברה מכוח זה שבמשך חודשיים היא לא אישרה את זמנה. מכוח החוק יש לה חודשיים לאשר את הצו. כיוון שהיא לא אישרה, והיועצים המשפטיים חלוקים עלי – אמרתי שאם הוועדה לא אישרה את הצו הוא פג. בינתיים הטיל שר האוצר צו חדש, ובגלל ימי הפגרה שעברו פה, הוא עומד בתוקף בערך עד 20 במאי. אני מביאה את זה לידיעתכם, כי אני חושבת שהוועדה אמרה את דברה. הייתי מצפה שגם יגידו לנו אם ה- 700 מיליון זה אומדן ההכנסות.

אני מבקש שיגידו למען הפרוטוקול עבור מה ה- 700 מיליון שקל.

אני יושב ראש מועצת המובילים. אני רוצה להתייחס לנושא של ה- 700 מיליון שקל. תאונות הדרכים עולות 10 מיליארד שקל בשנה. מי שראה אתמול את התוכנית של חיים הכט בטלוויזיה, ראה תמונה מייצגת של ענף ההובלה. שאלו שם בעל משאית למה הוא לא מחליף צמיגים ובכך מסכן את חייו וחיי אנשים בכביש. הוא ענה שאם הברירה שלו היא להביא אוכל הביתה או להחליף צמיגים, הוא בוחר להביא אוכל הביתה.

יש בעיה נוספת והיא החוקיות של הצו. הצו היה בתוקף ל- 60 יום שהסתיימו לפני חודש ימים. בפועל אנחנו משלמים את הבלו, על פי החלטה שלכם. שלכתם את האוצר להתדיין אתנו על נושא הצו. מה שקרה הוא שאפילו פעם אחת לא היתה ישיבה. יושב ראש הוועדה זימן אותנו לפני החג, ללשכתו, וגם התקשרתי ערב החג הזה לחבר הכנסת אלי אפללו לשאול מה קורה. לא נייר עבודה מהאוצר ולא כלום, ואנחנו משלמים. רבותיי. יש קטל בכבישים. אתם רוצים את הנתונים – קחו ממשטרת ישראל. העבריינות גודלת. אל תחפשו 700 מיליון על חשבון חיי אדם.

הייתי מבקש - אם זה הזלזול מטעם האוצר, וזה המצב, בניגוד לכל תפיסת עולם אחרת, תקבלו החלטה, תסיימו את הפרשה.

לפי חוק מסי מכס ובלו, לשר האוצר יש סמכות להתקין צו מכס. צו כזה עומד בתוקף במשך 60 ימים למעט ימי פגרה, עד שוועדת הכספים מאשרת אותו או מבטלת אותו. לוועדת הכספים יש גם אפשרות שלישית – לא לאשר ולא לבטל, ואז הצו יהיה בתוקף במשך 60 ימים. במקרה הזה הוועדה קיימה לפחות 2 דיונים, למדה את הנושא ולא הצליחה להגיע למסקנה, ובסופו של דבר עברו 60 הימים והצו פקע. לפי החוק, שר האוצר מוסמך להתקין צו נוסף, גם אם הוא זהה בנוסח שלו לצו קודם שתוקפו פקע. יש גם פסיקה בנושא הזה, שמאשרת את זה. עם זאת, אנחנו צריכים לבחון מתי פרסום חוזר של צו בנוסח זהה מהווה שימוש לרעה בסמכות על ידי שר האוצר. אני חושבת שבמקרה של הצו הזה, מאחר שוועדת הכספים קיימה דיונים וניסתה ללמוד את הנושא לעומקו, ובסופו של דבר לא הגיעה להכרעה, העובדה שפורסם הצו פעם נוספת אחת מהווה פרסום חוקי, וקשה להגיד שהצו בטל מעיקרו. אני חושבת שהפרסום היה סביר, בנסיבות העניין.

יחד עם זאת, הצו הזה בתוקף מ- 17 בפברואר. הוא יהיה בתוקף בערך עד 17 במאי, בגלל שימי הפגרה לא באים במניין. בזמנו היתה הצעת חוק של חבר הכנסת ליצמן לבטל את האפשרות הזו להאריך את זה בצורה כזו, ולכן רצוי שוועדת הכספים עד 17 במאי תגיע לאיזושהי מסקנה. הדיון הזה היום חשוב, לדעתי, על מנת שתוכלו להגיע להכרעה לפני ה- 17 במאי, לפני שהצו יפקע, כי אני חושבת שפרסום נוסף של צו זהה יהיה כבר בלתי סביר.

בואו לא נשכח – הסולר מתייקר בעולם. אנחנו חטפנו עליות בלי שום קשר לבלו הזה. אנחנו חוטפים התייקרות אחת לחודשיים-שלושה, והנה שוב התייקרה חבית נפט. אנחנו חוטפים גזירות גם בלי האוצר.

אמרנו גם בישיבה הקודמת שאנחנו מתנגדים להעלאת הבלו על הסולר. אני לא רוצה לחזור כרגע על הנימוקים. יש לזה השפעות קשות על התעשייה. היינו מבקשים – היה ומתקיים כינוס של ועדה או פגישות עם אנשי המכס, שנהיה שותפים לתהליך.

אני אבקש לקחת את הדברים בחשבון, בהחלט.

אני מחברת "דלק" ואני רוצה להעלות נושא אחד שמין הראוי שיתנו עליו את הדעת, וזו המשמעות, במונחי אשראי, שגורמות העלאות הבלו. הבלו על הסולר עלה בשנתיים האחרונות – פעם אחרונה לפני שנתיים בדיוק – ב-250 שקל לאלף ליטר, ובדצמבר, ב- 300 שקל לאלף ליטר. המשמעות לחברות הדלק היא שעם מרכיב המע"מ שחל על הבלו, האשראי שמעמידות חברות הדלק ללקוחות בכלל המשק גדל ב- 530 מיליון שקל. האשראי שאנחנו מקבלים משלטונות המכס הוא בסך הכל 10 ימים. מין הראוי הוא שבמקביל להעלאת תעריפים הבלו יגדל גם האשראי שניתן לחברות הדלק, ויועמד על אותו אשראי שניתן היום למע"מ, דהיינו – שלושים יום, שוטף + 15 יום.

אני רוצה לציין שהאשראי שחברות הדלק נותנות היום ללקוחות הסולר עולה על 90 יום, בממוצע.

איך זה בבנזין?

בבנזין, האשראי שחברות הדלק נותנות – אני מדבר על אומדנים של המשק – הוא בסדר גודל של 30 יום. האשראי על סולר עולה על 90 יום ובתנאי המשק, כפי שהם היום, בוודאי שלא ניתן להקטין אותו. האשראי למכס הוא 10 ימים.

קודם כל אני אענה לחבר הכנסת אלי אפללו, בנוגע למסמך שבועז סופר הבטיח. לפי מה שאני יודע, זה אמור להיות לאחר דיוני הוועדה, או תוך כדי. בכל מקרה, אם יש צורך במסמך כזה, זה יועבר אליו.

בנושא מה שהועלה כאן על ידי חברי הכנסת הרצוג ווילן, לעניין של כיסוי תקציבי כזה או אחר – את החלק העיקרי אנחנו רואים בשינוי העיוות הקיים בהבדלי המס בין סולר ובנזין, למעשה, שיוצר הקצאת משאבים לא נכונה. זה חלק גדול מהעניין ולא שינוי תקציבי כזה או אחר. אנחנו גם רואים שזה מפריע בצורך להפנים את ההשפעות השליליות שנוצרות כתוצאה מהשינויים או ההבדלים במיסוי, שלא באים לידי ביטוי כתוצאה מההבדלים במיסוי - -

ענייני איכות סביבה?

כן, בדיוק. היות שגם סולר וגם בנזין – ההשפעות הסביבתיות שלהן דומות מאד, כלומר –השפעות הסולר דומות להשפעות הבנזין, בהבדלי המיסוי אנחנו לא יכולים להפנים, למעשה, את כל ההשפעות השליליות שנגזרות כתוצאה מהסולר, וזו אחת הבעיות העיקריות. יש צורך להזכיר שההבדלים, לפני הצו, עומדים על יחס של 1 ל- 6 בין סולר לבנזין, כאשר אין אח ורע לעניין הזה בעולם. בעולם נע הממוצע סביב ה- 30%, כלומר- הנחה לטובת הסולר, כך שגם בעניין הזה אנחנו מאד שונים ומאד מובדלים.

בכמה הצו הזה יצמצם את זה?

עדיין זה יהיה 1/3 – בין 68 אגורות ל- 2.2 שקלים לליטר. גם באירופה, אגב, הולכים בכיוון של להשוות את המסים, כמובן – עם רגישות כלפי ענף ההובלה, אבל גם הרגישות הזו היא סביב ה- 25%.

לגבי ה- 770 מיליון, תוספת המס שאמורה להיווצר כתוצאה מהמהלך הזה היא סביב ה- 1.2 מיליארד ברוטו, כאשר זה 700 מליון שקלים נטו, כיחלק גדול מהכספים מיועדים לרווחה, למשרד הביטחון, לשיפוי התחבורה הציבורית על מנת לא לייקר אותה, וכמובן – לחלק מאכיפה שאמורה להיות מופנית דרך משרד התחבורה למשטרה,כדי לאכוף את נושא החאפרים, נושא המובילים הלא מורשים. זה הוסכם, כך הבנתי, בדרך כזו או אחרת. בסופו של דבר, הנטו מסתכם ב- 700 מיליון.

אנחנו כל הזמן שומעים על ההפרשים בין הארץ לבין אירופה מבחינת מיסוי. אני הייתי מציע לממשלה שקודם כל תיקח את ענף ההובלה ותמסד אותו שיהיה כמו באירופה. אז אני מוכן לשלם 10 שקלים ולא 68 אגורות. אי אפשר לעשות השוואה בדברים שנוח ובדברים אחרים לומר – את זה אחר כך. הוקמו ועדות. הוקמה ועדת שגיא, שהממשלה אימצה את כל ההמלצות שלה אבל לא יישמה אף אחת מהן. אז באים ומטילים עלינו עוד גזירות. אתה בא ואומר עוד שחלק מזה אתם מפרישים לתחבורה הציבורית, על מנת לא לייקר אותה, ומצד שני אנחנו שומעים ששר האוצר מוריד מסים. אנחנו חלק מהמגזר היצרני. אותנו גם צריך לעודד באיזושהי דרך ולא להטיל עלינו כל הזמן עוד ועוד גזירות, שאנחנו כבר לא יכולים לעמוד בהן יותר.

לעניין נושא ימי האשראי, שהעלו חברות הדלק. הנושא נבדק במחלקה הכלכלית באגף המכס. כל נושא האשראי מוסדר בחקיקה ראשית, כאשר מנהל המכס מתייעץ עם מנהל מנהל הדלק כדי לקבוע את ימי האשראי. נקבע בחקיקה ראשית שזה לא יהיה יותר מ- 10 ימים. זאת אומרת, זה לא משהו שיכול היום להשתנות, אלא בחקיקה ראשית. הדברים נבדקים כל הזמן, מעת לעת, בשיתוף עם מנהל הדלק.

אני רוצה להזכיר – פנינו לשר לפני למעלה משנה, בנושא הזה. הסיבה שלו היתה אז שלאור הבעיות בתקציב המדינה הוא לא יכול להיענות לפנייתנו.

אם זה חקיקה ראשית, זה לא ייפתר עכשיו, בדיון הזה.

קודם כל, הפגישה עם בועז סופר היא רק ב- 3 למאי. עד אז אין לנו כלום. אבל מסמך שסוכם שייצא קודם, יעבור אלינו ואל מועצת המובילים לעיון, אני מבקש לשלוח את זה לפני הישיבה.

אני לא חושב שהייתם צריכים להתייחס לנושא של מתי המכתב הוצא או לא, כי זה כבר נעשה בינינו. אני רואה בחומרה רבה שהאוצר מושך את הדברים. אני הייתי מציע לסיכום: אל"ף, אם האוצר לא יגיע להסכם, ואני נותן זמן לזה עד סוף השבוע הבא – אם אין הסכם, אם אין הליכה לקראת, אנחנו נתכנס ונצביע. אני לא מוכן לדחות יותר הצבעות. אני לא מוכן לתת אפשרות לצד שלישי. אני חושב שנתנו מספיק זמן לכל הצדדים. תתעשת הממשלה, תתחיל להיכנס לעניין, תשב עם המובילים, תשב אתך, תגיעו למסמך משותף ונשמח מאד. שידברו גם על ההווה וגם על העתיד, כדי שהמובילים ידעו לקראת מה הם הולכים. אם לא – נעמיד את זה להצבעה, ותהיינה התוצאות אשר תהיינה. אני מודה לכם על הדיון היום.










שינויים בתקציב לשנת ‏2004

אנחנו עוברים לנושא הבא – העברות תקציביות. הבקשה הראשונה – בקשה מספר 52, עמוד 1. משרד ראש הממשלה. האם יש נציג שיסביר את העניין? – אין.

זו פעם שניה כבר. ראית למה זה מיועד? לאלה שמוציאים כל הזמן כסף ואין להם אישור – למועצה לביטחון לאומי, לאיילנד שנוסע כל הזמן.

הבקשה הבאה היא בקשה מספר 103, עמוד 8.

הפניה עוסקת בתוך תוכנית המדען הראשי, במשרד התמ"ת, במסגרתה מעבירים 25 מיליוני שקלים לתוכנית קרן ההזנק שפועלת בשנים 2003-2004.

מי בעד? מי נגד? תודה, הבקשה עברה.

אנו עוברים לבקשה הבאה – בעמוד 10.

פניה זו עוסקת בתקציב אזורי התעשיה של משרד התמ"ת והיא מחולקת לשלוש: האחד, פיתוח עבודות באזור התעשיה ארז- השתתפות של אזור התעשיה הזה במשרד. הדבר השני – קידום תיקי הפרטה. יש תוכנית שהאוצר מקדם יחד עם התמ"ת לנסות ולהפריט חלק מאזורי התעשיה, ולצורך העניין הזה מבצעים סקרים. הדבר השלישי – החזר ליזמים. זה לאותם יזמים שכבר שילמו למשרשד התמ"ת עבור פיתוח אזורי התעשיה, ומסיבה זו או אחרת לא מקימים את המפעל. הכסף מוחזר אליהם.

תודה. מי בעד הבקשה? מי נגד? תודה, אושר.

אנו עוברים לבקשה מספר 109 בעמוד 10. מי מציג?

משרד המשפטים.

האם יש נציג של משרד המשפטים? – אין. אני רק מודיע דבר אחד: כל העברה תקציבית, אם משרדי הממשלה ידעו ולא באו , שלא יבואו אחר כך בטענה שאנחנו מושכים את זה, כי כמו שמזלזלים בנו, גם אנחנו נזלזל. מקובל עליכם?

אנו עוברים לבקשה מספר 115 – תשתיות.

עובדי נציבות המים, שבמסגרת הקליטה מעובדי כוח אדם הופכים להיות עובדי מדינה, צריכים לסגור עניינים עם חברת כוח האדם שהעסיקה אותם. הם עוברים למדינה כשהם דף חלק, בלי חופשה צבורה, וכן הלאה.

מי בעד הבקשה? מי נגד? תודה, אושר.

הבקשה הבאה בתור – התמ"ת. בקשה מספר 118. עמוד 16.

הפניה עוסקת במנהל לפיתוח אזורי התעשיה. התמ"ת מפתח את אזור התעשייה במעלה אדומים. ישנו כביש שממ"י, במסגרת הסכם בין הגופים – בונה אותו. ישנה השתתפות של ממ"י בכביש המוביל לאזור התעשייה מתוך תפיסה שבצורה כזו או אחרת גם יהיו שם מגורים בשלב העתיד, ולכן ממ"י כבר בונה את הכביש הזה.

לא הבנתי אף מילה. כביש לאזור התעשייה.

זה בסופו של דבר יעזור לשכונת מגורים שכנראה המנהל עומד להקים שם, ולכן למנהל יש עניין.

אני אחזור – מדובר בהשתתפות בסך 1,5 מיליון שקלים של מינהל מקרקעי ישראל ומינהל אזורי הפיתוח במשרד התמ"ת עבור כביש שמוביל לאזור התעשיה במעלה אדומים. בכביש הזה ממ"י משתתפת כי במסגרת תכנון הערים שקיימים שם הוא גם אמור לשמש למגורים, בשלב עתידי.

אני חושב שהערב, כשראש הממשלה נפגש עם הנשיא בוש, והוא צריך להסביר לו מדוע הוא לא פינה מאחזים בלתי חוקיים וכו' – לאשר דווקא ביום הזה 1.5 מיליון שקל, גם באזור שאפילו על פי ג'נבה הוא בתחום ירושלים – זו התגרות מיותרת, ולכן הייתי נמנע מזה היום.

מי בעד הימנעות מהצבעה?

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, שפה נאמרים דברים פופוליסטיים.

מי בעד הבקשה? תודה. מי נגד? הבקשה אושרה.

אנו עוברים לפניה מספר 121, עמוד 18. משרד האוצר.

מדובר בהעברה פנימית מפיתוח של האוצר לפיתוח של אגף המכס והמע"מ לטובת ייעוץ ארגוני. מדובר ב- 3 מיליון שקל, כאשר מיליון שקל זה במזומן ו- 2 מיליון בהרשאה להתחייב.

נראה לי הרבה כסף הייעוץ הזה.

עשינו אומדן, ומדובר בערך על 3 מיליון. כיוון שחשבנו שזה הרבה כסף שמנו רק מיליון שקל במזומן. אם הצרכים יהיו באמת יותר תהיה את האפשרות לכך, דרך ההרשאה להתחייב. במידה ולא – זה ייעצר שם.

אני לא מוכן לתת יותר ממיליון שקל. זה מנקר עיניים, זה לא לעניין. מליון שקל זה סביר. שלושה מיליון זה מטורף לחלוטין.

אני דווקא בעד ההעברה. מותר לעשות ארגון מחדש, לא קרה שום דבר. השאלה שלי היא רק אחת: מי מוסמך להוציא את הכסף, טלי או איתן?

אגב, זה במכרז?

כן, ודאי.

מי בעד, ירים את ידו? מי נגד? תודה, אושר.

בקשה מספר 122 – משרד המשפטים. לא הגיע נציג.

אנו עוברים לפניה מספר 125, עמוד 22. משרד האוצר – אין נציג.

אנו עוברים לפניה מספר 126, 127, 128 – מתאם הפעולות בשטחים. עמוד 24.

הערה לסדר לפני כן – גברתי היועצת המשפטית. אנחנו, בדרך כלל, בוועדת תקציב הביטחון, היינו מאשרים את התקציב, תקציב מתאם הפעולות בשטחים. תקציב אחר היה עובר במקום אחר. אנחנו פה דיברנו רק על המסגרות. פה אני רואה שיש שינויים פנימיים. אני חושב שהמקום הראוי לדון בזה זו הוועדה המשותפת. היא גם מאשרת את תקציב מתאם הפעולות בשטחים.

כך אמרנו גם בפעם הקודמת, שתובא בפנינו רק המסגרת הכללית.

הסיבה היא שלא היה דיון שם?

הסיבה היא כי היועצת המשפטית של הכנסת נתנה חוות דעת כי בשנת תקציב זו המסגרת הכללית של תקציב הביטחון תידון בוועדת הכספים כאשר הפירוט יידון - - -

המנהל האזרחי גם שייך לזה?

המנהל האזרחי הוא חלק מתיאום הפעולות בשטחים.

גברתי היועצת המשפטית – האם את אומרת שמין הדין היה להצביע על הנושא הזה בוועדה המשותפת?

ביקשנו גם בפעם הקודמת – לא להביא לכאן את הפירוט. אתם לא דנים בפירוט. אתם דנים אך ורק בסכום הכולל שמבקשים להעביר אותו. במסגרת, זה הכל.

אבל זה המנהל האזרחי. המנהל הוא חלק מהמתאם.

אנחנו מדברים פה על שינוי פנימי של 500,000 שקלים. אני לא משפטן, אבל עובדתית – בכל השנים, שני העשורים האחרונים, תקציב המסגרת נדון בוועדת המשנה, והשינויים - -

ההפך. ועדת המשנה קבועה בחוק.

היא לא ועדת משנה, היא ועדה משותפת. זה שונה לגמרי.

השינויים הפנימיים שנעשים במהלך השנה מובאים לפורום הזה. זה מה שהיה עד היום.

לגבי מה שדיברנו קודם, מה שאמר חבר הכנסת אבשלום וילן – יש הבדל אחד. עד לרגע הזה, הוועדה המשותפת לא דנה בחלוקה התקציבית הפנימית, ולכן – אתה לא יודע אם יש לך שם 250 מיליון שקל בסעיף הזה. מה שכתוב כאן הוא שטויות. אישרנו מסגרת תקציב בוועדת הכספים, שבתקציב הביטחון – 100 מיליארד שקל, או כמה שיש שם. הוועדה המשותפת היא האמורה לחלק. לכן, כל זמן שהוועדה המשותפת הזו לא מתכנסת ולא יושבת ומאשרת חלוקה פנימית – עם כל השינויים שעשינו, אנחנו לא יכולים לעשות.

בוא נפריד. היתה ישיבה ייעודית אך ורק לתקציב מתאם הפעולות, שבה אושרה החוברת הזו. תקציב הביטחון אכן נדון בנפרד.

הכל בסדר. הרי מה הוויכוח? אנחנו, בוועדת הכספים מאשרים את תקציב הביטחון. אישרנו, במסגרת התקציב. איך לחלק את התקציב - - -

יש חוברת מפורטת לחלוטין למתאם הפעולות בשטחים.

זה סעיף נפרד מסעיף תקציב הביטחון. אדוני אומר שעל זה הצביעו – אני לא יודעת.

גם זה חלוקה.

לא הצביעו בוועדה המשותפת. אני חבר הוועדה. אני אסביר שוב – אנחנו אישרנו פה, בפרוצדורה, את המסגרות. זה לא עבר לוועדת תקציב הביטחון שהיא מאשרת את המסגרת עם הפירוט. לכן, הטענה שלי, שכל זמן שוועדת תקציב הביטחון, הוועדה המשותפת, לא אישרה את ה- - עקרונית, אנחנו לא יכולים לעשות בזה שינויים. זו הבעיה. אנחנו אישרנו רק מסגרות. זה לא ויכוח פרוצדורלי, זה ויכוח מהותי שהיה בזמנו בכנסת. בלתי אפשרי לעשות כעת שינויים.

אני חושב שיש כאן בלבול. תקציב הביטחון אושר רק כבלוק, בלי פירוט. זה תקציב המנהל האזרחי. היתה חוברת כמו במשרד האוצר, כמו בכל משרד אחר, חוברת עם פירוט מפורט שאושר בכנסת. זה אושר, וזה תמיד היה אצלנו.

סעיף נפרד, וחוברת נפרדת . יש 3 סעיפים, למעשה, למשרד הביטחון: 1. תקציב משרד הביטחון 2. תיאום הפעולות בשטחים 3. סעיף שלישי - -

ופיקוד העורף.

הסעיף הזה, סעיף 17, של תיאום הפעולות בשטחים, לפי מה שאומר האדון הנכבד כאן, נדון והוצבע בוועדה המשותפת. זה סעיף נפרד מהסעיף של משרד הביטחון. לכן אפשר לקיים בו שינויים פנימיים.

מי בעד?

אבל על החוברת הצבענו כבר?

אני מקיים הצבעה על סמך מידע שהיתה הצבעה שם. במידה ולא היתה הצבעה – זה יבוא חזרה לוועדה הזו.

מי בעד? מי נגד ? תודה רבה, הבקשה אושרה.

למען הפרוטוקול אומר שגם לי לא זכור שדיברנו על הפירוט. אבל אם כן – אני תומך בבקשה.

אנחנו עוברים לעמוד 28, מספר פניה 129, 138. תיירות.

הפניה הזו עוסקת בתקציב הפיתוח של משרד התיירות: דבר ראשון - היא מעבירה את תקציב הפיתוח של קבר הרשב"י אל הסעיף השוטף של המשרד. זה משהו טכני מבחינה חשבית, משום שהסעיף הזה הוא לא פיתוח, הוא למעשה תשלום שכר. הדבר השני – העברת 4 מיליון שקלים לתקציב הפיתוח לסביבות ירושלים. זה נועד לבצע שתי פעולות: האחת, הגדלת תקציב הפיתוח של משרד התיירות ב- 2 מיליון שקלים בהתאם לסיכום, והשני- פתרון בעיית נשות הכותל בהתאם להחלטת בג"ץ בנושא.

נכון, בג"ץ שלעבדכם הנאמן יש בו זכויות גדולות. הסדר היסטורי, תאמין לי.

הפעולה האחרונה – העברת מיליון שקלים נוספים לנאות קדומים.

מי בעד? מי נגד? תודה, אושר.
הבקשה הבאה- עמוד 31. פניה 133,134.

הפניה הזו נועדה לאפשר סיוע להקמה של מתקנים לטיפול בשפכים, גם בעכו וגם במעלות, במסגרת החלטות ממשלה על סיוע, גם למגזר הלא יהודי, שזה רוב תורמי השפכים באזור עכו, וגם לקו העימות. חוץ מזה יש כאן תמיכה בפרוייקטים חוסכי מים בתעשייה.

מי בעד? מי נגד? תודה רבה, עבר.

אנו עוברים לעמוד 39, פניה מספר 136. משרד הבריאות.

היתה החלטת ממשלה שהוחלט בה לאחד את בתי החולים רמב"ם ובני ציון, במסגרת דיונים על התקציב. ההחלטה הזו בוטלה, ובתי החולים האלה לא התאחדו. הפניה הזו בעצם מפצלת את התקציב של בית החולים שהיה אמור להיות מורכב משני בתי החולים, ומחלק את הכסף בחזרה.

לפי מה שאני רואה כאן זה בדיוק הפוך – מבתי החולים הנפרדים זה עובר לבית החולים החדש.

ההפך. הפניה הזו מפצלת את התקציב שהיה אמור להיות בית חולים אחד לשני בתי החולים.

מעבירים לבית חולים עירוני ממשלתי חיפה. זה המאוחד. מעבירים אליו את הכסף. ומאיפה לוקחים? – מבית החולים רמב"ם.

לא. בית החולים העירוני ממשלתי חיפה זה בית החולים בני ציון. ואז, לקחו את הכסף מבית החולים רמב"ם. מחזירים את המצב לקדמותו.

מי בעד? מי נגד? תודה, אושר.

הבקשה הבאה – מרכז מיפוי ישראל, עמוד 39. בקשה 140.

מדובר בהעברה של עובד אחד, 100 אלף שקל מתקציב האוצר לתקציב מרכז למיפוי ישראל.

מי בעד? מי נגד? תודה, הבקשה אושרה.

אנחנו עוברים לעמוד 43 – דיור ממשלתי. בקשה 141.

שינויים בתקציב הדיור הממשלתי, שמהותם – תקצוב הכנסה ממנהל מקרקעי ישראל בסך 600 אלף שקל למימון התאמות בבנין מרכז האנרגיה. מנהל מקרקעי ישראל עובר לבנין מרכז האנרגיה, שמשרד המדע היה אמור לעבור אליו. נדרשות התאמות במבנה.

המנהל יוצא מהמבנה ברחוב שמאי 6?

מי בעד הבקשה? מי נגד? תודה, עבר.

אנו עוברים לפניה מס' 142. מנהל מקרקעי ישראל, עמוד 45.

המדובר בשינויים פנימיים בתקציב מנהל מקרקעי ישראל, שעיקרם – תקצוב 20 מיליון שקל לביצוע מאגרי קולחין על ידי קק"ל.

בסדר גמור. מי בעד? מי נגד? תודה, עבר.

אנחנו עוברים לבקשה מספר 143 – מנהל מקרקעי ישראל.

זו פניה תקציבית שנועדה להפחית שני תקני כוח אדם בהתאם לכללים שנקבעו ליישום החלטת הממשלה בדבר הקפאת קליטת עובדים בשירות המדינה. מדובר באיוש של שתי משרות שהיו פנויות במנהל מקרקעי ישראל, וכנגד איוש המשרות המשרד נדרש להפחית שני תקנים.

מי בעד? מי נגד? תודה, הבקשה אושרה.

אנו עוברים לפניה מספר 144 – משרד ראש הממשלה. אין נציג.

אנו עוברים לפניה מספר 147, 153 – משרד החקלאות. אין נציג.

פניה מספר 149 – רווחה. עמוד 51.

פניה זו נועדה להעביר מיליון שקל מביטוח לאומי למשרד הבריאות עקב כך שהטיפול בנפגעי הגזזת עדיין - -

עדיין מתעסקים - - גזזת?

דע לך שאני, במשך 8 השנים האחרונות, מנעתי בוועדת הכספים את ההורדה של נושא הגזזת, ואני לא אתן שיפגעו בהם, כל זמן שאני פה. כאשר באו עולים לכאן בשנת 48 ריססו אותם ועשו להם הקרנות. כתוצאה מכך התפתחו אצלם מחלות וגידולים איומים ואנשים סובלים סבל רב. מאז, במשך 8 השנים האחרונות, מנסים להוריד להם תקציבים, ושנית – מנסים להעביר את זה ממשרד הבריאות למשרד הרווחה. את זה הם ניסו בפעם האחרונה, ואנחנו מנענו את זה. עכשיו אני מבין שיש העברה לצורך העניין הזה. אני מציע שנצביע בעד.


מי בעד? מי נגד? תודה, עבר.

אגב, אני רוצה לומר שבעקבות הגילויים על שייטת 13 והקישון, הגשתי הצעת חוק שבעקבותיה הקימו את הוועדה הציבורית. הצעת החוק הזו היא בדיוק חוק הגזזת. מה אומר חוק הגזזת? – שמי שעלה בשנת 48 ועבר את הטיפולים הנ"ל וחולה במחלות הנ"ל – הוא חולה גזזת. עשינו אותו הדבר לגבי הקישון: מי שצלל בקישון והתגלו לו מחלות כאלה וכאלה - -

אנו עוברים לבקשה מספר 116, 117. משרד התחבורה.

מדובר על העברת עובדת אחת ממשרד המשפטים למשרד התחבורה, שעברה בתחילת השנה, ועכשיו מעבירים את התקן.

מי בעד. מי נגד? אושר.

אנו עוברים לעמוד 4 – 154, 155. ביטחון פנים. אין נציג.

אנו עוברים לבקשה 156, 157.

מדובר על העברה של 9 מיליון שקל מתקציב מע"צ הקיים היום לתקציב הפיתוח של משרד התחבורה, על מנת להתחיל להקים את חברת מע"צ החדשה, שלאט קורמת עור וגידים. בינתיים לא מדובר על העברת עובדים. יש כרגע משא ומתן על העובדים, ולא מדובר על העברת עובדים אלא רק על העברת כסף להתחיל פעילות.

מפרקים חברה ישנה ומקימים חדשה?

זו לא חברה. מה שקיים היום זו יחידת סמך בתוך משרד התחבורה. היא נשארת, היא קיימת. שום דבר, בינתיים, לא קורה שם.

למה לא מביאים את הכל יחד?

יהיה מאד קשה באותו יום לסגור את יחידת הסמך ולפתוח חברה שתפעל ולא ייפגע כל עניין התשתית. אנחנו מנסים לעשות את זה הדרגתי, כדי שגם לא ייפגע פיתוח הכבישים בישראל.

לי יש בעיה בנושא הזה, ואני רוצה לומר לכם: זו הפיכה של יחידת סמך לחברה. אנחנו נדרשים להצביע פה על הרבה מאד כסף, ובאופן עקרוני אין לי בעיה, אבל אני לא חושב שהובא לפנינו ולא קיימנו שום דיון על המשמעות של הנושא הזה. לכן, בכל הכבוד, מאחר ואנחנו לא רוצים להיות חותמת גומי, אני מציע שנקיים בעתיד הקרוב מאד, דיון בנושא, נשמע את הנציגים ונלמד את הנושא, ורק אחר כך נאשר את זה. אני מבקש שיגיעו אנשי מע"צ, שיתקיים דיון ושיסבירו לנו את המשמעות של הפיכת הנושא הזה מיחידת סמך לחברה. אני חושב שלא יכולים לבקש מאתנו לאשר סכומים כאלה מבלי שנדע על מה מדובר. זה פשוט דבר לא רציני. אז תבואו, תתייצבו בפנינו, ספרו לנו על העניין, ועשו את זה בהקדם האפשרי, כדי שנוכל לאשר. תודה.

אנחנו עוברים לפניה מספר 158, 159. בעמוד 10.

מדובר ב- 500,000 שקל של העברה מסעיף של משרד התחבורה לסעיף של המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, לטובת גופים תכנוניים שממלאים תפקידים של משרדי הממשלה בישראל. מדובר בתכנון נושאים כדוגמת כבישים עוקפים, רכבת תל אביב – ירושלים, תוכניות מתאר עתידיות שקשורות לתשתיות של כבישים, תחנות דלק וכדומה.

מי בעד? מי נגד? תודה רבה, אושר.

אני מבקש רביזיה.

רביזיה בעוד שתי דקות.

אנו עוברים לפניה הבאה – פניה מספר 162 בעמוד 18.

מדובר בהעברת 15 מיליון שקלים עבור קרן ההלוואות למפעלים קטנים ובינוניים. עסקים קטנים.

לא צריך להוסיף. מי בעד? מי נגד? תודה, אושר.

אנחנו עוברים לפניה מספר 124 שחולקה לכם עכשיו, בנפרד.

מדובר על מתקן התפלה בחדרה. הממשלה מתכוונת לפרסם מכרז להתפלה של מי ים בחדרה, והכוונה היא להקים את המתקן הזה באתר של חברת חשמל. יש שם מקום שיש עליו כל מיני מבנים וצריך לפנות אותם, וגם צריך לתכנן את זה. אנחנו רוצים להעביר תקציב לחברת חשמל כדי שתתכנן ותפנה את המבנים המיותרים.

מי בעד? מי נגד? תודה, אושר.

אנחנו עוברים לרביזיה - -

הוא הוריד את הרביזיה.

במילא צריך לבדוק את שני הדברים האלה ש - - אז אני מוריד את הרביזיה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00