ס ד ר ה י ו םהטלת פיקוח רפואי על גז הצחוק
5
הוועדה למאבק בנגע הסמים - 14.6.2004
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 59
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שני, כ"ה בסיון התשס"ד (14.6.2004) שעה 11:00
ס ד ר ה י ו ם
הטלת פיקוח רפואי על גז הצחוק
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 14/06/2004
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: איוב קרא- היו"ר
מוזמנים
¶
פרופ' אליעזר קאופמן, בית הספר לרפואת שיניים
ד"ר מיקי אריאלי, רוקח מחוזי, מחוז מרכז
ד"ר לטוטה בלנקה, משרד הבריאות
עירית לבנה, הממונה על תחום הבריאות, משרד החינוך התרבות והספורט
דבורה אלטוס, מבקרת ארצית בשירות לנפגעי סמים, משרד הרווחה
רפ"ק יפעת שטיינברג, ראש חוליית סמים, המשרד לבטחון פנים
רפ"ק ג'ודי אליוף, קצין מדור חקירות, המשרד לבטחון פנים
ד"ר רחל בר-המבורגר, מדענית ראשית, הרשות הלאומית למלחמה בסמים
דודו פפו, יושב-ראש סניף תל-אביב, הסתדרות הרוקחים
פרופ' יוסף שפירא, הסתדרות רפואת השיניים
היו"ר איוב קרא
¶
בוקר טוב. אני החלטתי היום לערוך דיון בנושא הטלת פיקוח רפואי על גז הצחוק, אולי להכניס אותו לרשימת הסמים המסוכנים, אני לא יודע, אני אשמע את חוות דעתכם ובסוף נמליץ לאיזה כיוון ללכת, אבל מהידיעות ומהמקורות שלי המצב הולך ומחמיר בשימוש בגז הצחוק בקרב צעירים במיוחד. אנחנו עדים למצב שאין דין ואין דיין בשימוש בגז הצחוק. אמנם יש במערך הרפואי שימוש בגז הצחוק לצרכים רפואיים והענין הזה מנוהל היטב לדעתי, אבל בראיה של הצעירים והשימוש בו אנחנו רואים שיש שם לקונה די גדולה, הוא לא נמצא ברשימה שמחייבת מתן מרשם רפואי ואין פיקוח רפואי בלשון המעטה וגם הוא לא נמצא ברשימת הסמים המסוכנים, זאת אומרת שגם משטרת ישראל ידיה כבולות בענין הזה.
מה שקורה זה שילדים משתמשים בזה בכל אמצעי שאפשר, קונים בלוני גז ופוגעים בעצמם ולכן אני מבין שיש בעיה ואנחנו צריכים קודם כל לשמוע אתכם, אנשי המקצוע, מה אתם חושבים ואיך אפשר לטפל בדבר הזה, מה לדעתכם צריך להיות.
מיקי אריאלי
¶
יש כמה דברים די מעניינים על הנושא הזה ואני חושב שמה שמדאיג אותנו, אם אנחנו מסתכלים על הנסיון האמריקאי, ואני חושב שמה שיש באמריקה בסופו של דבר מגיע אלינו תוך כמה שנים, יש גם לפי האתרים שאנחנו מכירים על שימוש לרעה בסמים, מה שקורה שם זה שיש שני נושאים, אחד זה הנושא הרפואי הממוסד שהתחיל תחת פיקוח בארה"ב וכמו שאתה רואה כאן יש איזה הצעה לחוק ובארץ כרגע אין פיקוח שזה חייב להדאיג אותנו, אבל מבחינת האספקה הרפואית בארה"ב בגלל שיש חוק ויש פיקוח כמעט אין שימוש לרעה.
מיקי אריאלי
¶
יש לי תמונה כאן, אני אתן לכם את החומר, זה מיכלים קטנים של גז צחוק, זה כמו לסיפולוקס, יש אתרים באינטרנט שהיום כמו סם מסוכן וכל דבר אחר שאפשר לקבל ישר הביתה, אפילו עם המכשירים כדי להוציא את הגז ישר מהבלונים וזה גם מדאיג את האמריקאים ואני אומר לכם בפירוש שאצלנו אין פיקוח בכלל על נושא יבוא אישי שאפשר להזמין גם סמים מסוכנים וגם גז צחוק דר האינטרנט ולקבל את זה ישר הביתה בלי שום פיקוח, זה דבר שחייב להדאיג אותנו מאוד. היה תקדים עכשיו בארה"ב, היה מקרה מוות בעקבות שימוש בגז צחוק על-ידי איזה סטודנט בארה"ב, מחלקת החקירות של משרד הבריאות האמריקאי מצאה שדרך איזה אתר אינטרנט מכרו את גז הצחוק, תבעו אותו והיה תקדים פלילי וזה כנראה יעשה גלים. לנו אין את הכלים, אין שום פיקוח על הסיפור הזה.
מיקי אריאלי
¶
כן. תפסו אותם על מכירת תרופה ללא אישור וללא מרשם. לנו אין את הכלים החוקיים כרגע כדי להתמודד עם זה.
היו"ר איוב קרא
¶
זאת אומרת מבחינה רפואית זה נמצא ברשימה האסורה ויש פיקוח בארה"ב וגם ברשימת הסמים המסוכנים?
מיקי אריאלי
¶
לא, זה לא ברשימת הסמים המסוכנים. זה לא צריך להיות ברשימת הסמים המסוכנים אבל צריך את הכלים מבחינת הפיקוח להתמודד עם זה.
אליעזר קאופמן
¶
אני מנהל המרכז לסדנציה בטיפול שיניים בפקולטה לרפואת שיניים. הרבה שנים מלמד את הנושא בפקולטה ומכיר את הנושא על בוריו, בין השאר גם הנחיות של משרד הבריאות בנושא שימוש בגז במרפאות שיניים וביוזמתי ב-93 עשינו סדנת קונצנזוס לענין הזה כך שלדעתי הנושא הרפואי, הפיקוח על השימוש וההכשרה מי יכול להשתמש בזה, איזה הכשרה צריך, איזה ציוד צריך, הגדרות של סדנציה עבור הרגעה עמוקה וכו', כל הדברים האלה נמצאים. ישנה עכשיו גירסה שניה של התקנות של משרד הבריאות בנושא הזה שכמעט לקראת סיום וכנראה תבוא לדיון בפני ועדת העבודה והרווחה השנה.
הבעיה מבחינתי היא העובדה שהיום ניתן, אני לא ראיתי את זה אבל אני שומע גם מהסטודנטים וגם ממה שמתרחש בקרב הנוער, שהיום אפשר להשיג את המיכלים, היום כל דיכפין הולך וקונה מיכל של גז של 150 קילו, יכול להפיק מזה אלפי ליטרים של גז וזה עומד היום לפני פארקים ולפי אירועים של נוער והם ממלאים בלונים ונותנים את זה, לכן נקודת התורפה היא כאן השיווק החופשי של הגז הזה שלא למטרות רפואיות. פה אני חושב המקום של הועדה הזאת למנוע את הדבר הזה. לדעתי צריך את הגז הזה לנפק אך ורק עבור מרשם רפואי, זה סוג של תרופה.
במידע שיש לכם כאן יש כמה טעויות. הגז הזה נמצא, זה גז ההרדמה הראשון שהשתמשו בו בעולם, זה היה ב-1844 ולא ב-1890, השם העברי שלו זה לא תחמוצת החנקן אלא דו חנקן חמצני. הפרצה הזאת קוראת לגנב ובאיזה שהיא צורה צריך לעצור את הדבר הזה ולמנוע מכל דיכפין לרכוש את הדבר הזה בשוק החופשי. הגז הזה לא רק משמש לקצפות, הוא משמש גם לבערה, לשיפור ביצועים של תנורי שרפה פנימית, במכוניות מירוץ משתמשים היום, אפשר לקנות קיטים שמוסיפים למנוע וזה מגביר את ההספק של המנוע, יש מתקן כזה שמוסיף את הגז הזה לתערובת של הבערה במנוע.
אליעזר קאופמן
¶
אני לא מכיר את החקיקה, הבעיה היא חקיקה בכיוון של סמים אסורים וזה תחום שנאי לא בקיא בו.
ישראל פיטוסי
¶
הבעיה היא, כמו שאמר הפרופ', שהחומר הזה נכנס גם לתעשיית המזון ולכן הקושי להסדיר את הענין הזה כי אתה לא יכול למנוע שתעשיית המזון תשתמש בחומר הזה.
ישראל פיטוסי
¶
נכון, אבל זה כל הקושי. עקב כך שיש משתמש נוסף שהוא לא בכיוון הבריאות אז זה הקושי להסדיר את הענין. מה שאנחנו עושים במשרד הבריאות עכשיו, אנחנו מוציאים גירסה שניה של התקנות.
דודו פפו
¶
ונניח שיוסדר לגבי תעשיית המזון, אבל אם יש לי גלידריה ואני מייצר גלידה, מי ימנע מבעדי למכור 300 ליטר גז למי שירצה לעשות חגיגה במסיבות.
דודו פפו
¶
זאת אומרת שאתה תצטרך להטיל אחריות כזאת על תעשיית המזון, על גלידריות, קשה לי להאמין שהדבר הזה יוכל להיעשות.
היו"ר איוב קרא
¶
הרי בכל נושא כמעט יש פה לקונות, אבל משהו צריך לקרות, אי אפשר שבן אדם יחשוב שאין דין ואין דיין בדבר הזה. מספיק פסיכולוגית שידע שיש פיקוח וצריך אישור רפואי, שהמשטרה תדע שזה לא נושא שאין לה את הכלים להתמודד עם זה. זה דברים שצריך להתמודד איתם.
עירית לבנה
¶
היה נסיון באיזור תל-אביב, מקומות המכירה הם סביב מועדונים וזה להיט והיום הנרגילה היא כמעט פסה, זה מדהים, זה פושט, היה נסיון בעזרת רישוי עסקים בעיריית תל-אביב לנסות להפעיל את זה, שזה גם לא כשל אבל כן אני חושבת שאתה שאלת מי, אז זה צריך להיות גם הנושא של משרד התעשייה והמסחר שמעורב בנושא, משרד הפנים בנושא של רישוי עסקים, זאת אומרת כל הגורמים צריכים להתאחד כל אחד בתחום שלו כדי, אנחנו מדברים על המניעה בקטע של להגיע לתלמידים, אז הגלידריות צריך לפתור אותם, אפשר את השימוש הנכון והמושכל כן לאפשר, וצריך בתקנות למנוע את זה מהילדים ובני הנוער. עד שזה לא יהיה אני מודיעה לכם שהתופעה פושטת והיא אינית ואנחנו מתקרבים לחופש והחגיגה בעיצומה.
אליעזר קאופמן
¶
גז רפואי, עד כמה שאני יודע ואני לא כל כך מעורה בתחום של אביוס, אבל גז רפואי שמשווק זה רק זה.
דודו פפו
¶
אני יודע למשל על הליום, שהוא לא נותן את התחושה של הסדנציה, אבל משתמשים בו בתור גימיק. השאלה אם יש לזה גם תופעות לוואי אחרות שאנחנו לא מודעים להם.
אליעזר קאופמן
¶
הליום הוא גם גז רפואי אבל הוא לא מדכא את מערכת העצבים. הוא עושה דברים אחרים. משתמשים בו במצבים רפואיים מסויימים שיש חסימות בדרכי הנשימה, אבל אין לו את האפקט של דיכוי מערכת העצבים המרכזית ולכן אי אפשר לקרוא לו סם.
דודו פפו
¶
הבעיה שיש בו שימוש והוא נעשה בעיקר על-ידי ילדים קטנים בגלל הגימיק. אתם מתייחסים לזה בקלות דעת אבל דווקא אצל הילדים הקטנים יותר זאת היא תופעה נפוצה, כי הם לא מגיעים למועדונים.
ג'ודי אליוף
¶
אנחנו סיכמנו גם, לפי מה ששמענו כאן, את הנושא החוקי. יש לנו בעיה קשה, אנחנו חשבנו תחילה ואני מבקשת להעיר על משהו שרשמנו שנשלח אליכם אתמול, חשבנו מאחר והנושא טרם טופל, על אף שכולם מודעים לזה כבר מ-99 היה חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות שאמרו שהדבר הזה חייב הסדרה וחייבים עד ל-1.1.2001 אי אפשר להשתמש בזה במוסדות רפואיים ללא הסדרת הנושא, אז המתנו. משטרת ישראל בחנה את האפשרויות הנוספות לתקוף את הנושא הזה, העלינו את האפשרות לתקוף את זה דרך סעיף מאוד בעייתי מבחינה משפטית שזה סעיף הרשלנות בחוק העונשין, סעיף 3388 שמשתמש בדרך נמהר ורשלני ולאחרונה קיימנו דיון אצל ממלא מקום פרקליטת המדינה דהיום נאוה בן אור ושאלנו, ביקשנו הבהרות משום שהיתה תחושה לא נוחה לגבי השימוש בסעיף הזה לא בגלל שאנחנו לא רוצים לתקוף את זה אלא בגלל שצריך להוכיח שאדם מן הישוב ידע שהשימוש בזה מסוכן ושאותו אדם שמכר את זה לא חשב על זה וכן חשב על זה, וקיבלנו הנחיות חד משמעיות שזאת לא דרך המלך והדיון התקיים ב-1.4 לפני חודשיים ומשהו, והיא הנחתה עוד פעם את משרד הבריאות לפעול לסיום התקנות בנושא הזה. על-פי פקודת הרוקחות מוסמך השר להוציא תקנות, אני לא אכנס להיבט המשפטי, אבל סוכם על-ידי כולם שזאת דרך המלך וזה צריך לפעול ובינתיים זה הסיכום. אני לא רוצה להיכנס לזה מעבר לכך, ברור שמתלווה לשיווק וכו' עבירות נוספות כגון אם אדם נחבל כתוצאה משימוש אז פתוחה בפנינו הדרך לחקור.
רחל בר-המבורגר
¶
אני הבאתי נתונים, אני לא יודעת אם הצגתם כאן נתונים, אבל הנתונים היחידים שאני יכולה להציג ואני חושבת שהם משמעותיים מאוד זה מסקר אחרון שעשינו בקרב סטודנטים, מדגם מאוד גדול, ומסתבר שהשימוש בגז הצחוק הוא לא שימוש ברפואה ולא אצל רופא שיניים אלא שימוש לרעה, 5% מהסטודנטים הצהירו שהם השתמשו בשנה האחרונה, כמעט 9% הצהירו שהם השתמשו בו אי פעם ומה שלפי דעתי חשוב להבין שכששאלנו - -
רחל בר-המבורגר
¶
לא שאלנו את בני הנוער בינתיים, אנחנו כנראה בסקר הבא נשאל, מכיוון שהתופעה של שימוש בגז הצחוק עלתה רק בשנים האחרונות למודעות של הציבור. מבחינה של תפיסת הנזק רק שליש מאוכלוסיית הסטודנטים חושבת שגז הצחוק יכול לגרום להם לנזק חמור מאוד, אבל באותה מידה הרוב בצד השני, כשליש לא יודעים בכלל אם יש או אין נזק ואלה נתונים לדעתי שכדאי שהועדה תדע, גם בהתכוננות של חקיקה בנושא הזה ואני חושבת שהשימוש בבלונים בלי פיקוח כשבמסיבות מצמידים את הבלון ישר לפה או לאף, יכול לגרום לנזק מוחי ואולי אפילו להגיע לכדי מקרי מוות מבל שהציבור ידע שזאת היתה הסיבה. כי ההשפעה היא קטנה, אפשרות לעקוב אחרי הגז בדם אחרי כמה זמן הוא כמעט בלתי אפשרי והסיבות של מוות כתוצאה מאי קבלה של מספיק חמצן למוח, כשחוקר מקרי המוות יבדוק את הסיבה הוא לא יוכל לגלות אותה, לא יהיו סימנים ולכן אף אחד לא ידע שזאת היתה הסיבה. הנתונים האלה שהבאתי מצדיקים את הישיבה של הועדה הזאת והתייחסות בחומרה לאפשרות של לקנות בלונים של גז ללא פיקוח.
אליעזר קאופמן
¶
הסכנות בשימוש בגז הזה, הסכנה הראשונה והמיידית של השימוש בגז הזה, המיכל שמכיל גז דחוס או נוזל שמתנדף בלחץ של 50 אטמוספרות, הדבר הזה עלול להתפוצץ ואמרנו קודם שהגז הזה תומך בבערה, כך שאם פותחים מיכל כזה בלחץ גדול ויש קצת שמן או קצת לכלוך על פתח המיכל, הוא עלול להתפוצץ וזה כמו טיל, זה יכול להיות קטלני. זה עוד לא קרה, אבל יש אפשרות שזה יקרה. זאת הסכנה המיידית בשימוש.
סכנות אחרות, יש דיווחים מאוד ברורים בספרות על פגיעה נוירולוגית. אנשים שהשתמש, שהתמכרו לגז הזה או השתמשו בצורה סדירה פעמיים בשבוע רק בשביל ההנאה, פיתחו תופעות נוירולוגיות, חלק מהן בלתי הפיכות, של חולשת שרירים, של חוסר תחושה, ממש פגיעה בלתי הפיכה. חוץ מזה שבשימוש אגרסיבי בגז, מי שמשתמש בזה בצורה מאוד מסיבית, יש גם תופעות של אנמיה אבלסטית שזה קטלני, זה פוגע במערכת יצירת הדם של מיח העצם והתוצאות הן קטלניות. כך שהדברים האלה צריך לקחת אותם בחשבון.
ישנן סכנות נוספות, העובדה ששואפים את הגז הזה, במסגרת רפואית תמיד נותנים את הגז הזה יחד עם תערובת של חמצן, תמיד, מינימום של 30% חמצן, כאשר באוויר חדר יש 21% חמצן, כך שתמיד ישנו מספיק חמצן כדי לספק את הרקמות ולקיים את הגוף. כאשר מקבלים את זה או בבלון או שואפים את זה ישירות ממיכל, שואפים מאה אחוז חמצן וזה גורם לחנק, אנשים יכולים למות כתוצאה מכך.
סכנה נוספת שעלולה להתרחש והיא שהגז הזה בריכוזים גבוהים גורם לבחילה והקאה, זה תופעה דומה לאלכוהול, וכאשר מישהו מאבד את ההכרה כתוצאה משימוש בגז הזה בריכוז גבוה של מאה אחוז וגם מקיא, יכולה להיות בעיה של אספירציה, של שאיפת תוכן קיבה לתוך הריאות שזה גם קטלני. 30% מהאנשים ששואפים תוכן קיבה לראות מתים מזה. כך שיש הרבה מאוד סכנות בדבר הזה ואם אפשר, אני לא יודע מה המצב היום, האם כל אדם מן הישוב יכול ללכת ליצרן ולקנות מיכלים, חייבים לעצור את זה, זה פשוט לא יתכן, זה פרצה שקוראת, וכנראה שיש גם רווח כלכלי מאוד גדול בזה.
מיקי אריאלי
¶
כאיש מהשטח ממחוז המרכז, אני אומר לך בפירוש מבחינת פיקוח אני לא יכול לפקח על זה, אין לי שום דרך. יש לי שלושה רוקחים, 500 יחידות בתי מרקחת, בתי חולים וכו', מבחינת פיקוח עם כל הכבוד, שיהיה חוק ויהיו נהלים, אנחנו חייבם לחשוב איך באמת יהיה פיקוח ולא סתם יהיה חוק ונהלים. אני חושב שהתפקיד של הועדה לפתור את הנושא הזה. אני לא ידוע מה אבל צריך לחשוב איך במציאות נבצע את זה.
יוסף שפירא
¶
אני מנהל המחלקה לרפואת שיניים לילדים בהדסה עין כרם. אני רוצה לחדד את נושא הילדים. בצד הרפואי אין ספק שזה מכשיר רב עוצמה בידי כל רופא שיניים לילדים, המכשיר בטוח בשימוש נכון עם ילדים ואין מקרה גם לא בספרות בו מתוארת אלרגיה ולא מתוארות שום תופעות לוואי לבד מאשר בחילה והקאות שיכולים להיות כאשר השימוש אינו נכון. אבל בשימוש נכון אין תופעות לוואי והמכשיר מונע הרבה ילדים מהצורך לעבור טיפולי שיניים בהרדמה כללית, כאשר יש צורך בטיפול דנטלי קשה, כשצריך לטפל בהרבה שיניים והגיל של הילד הוא נמוך וצריך לעזור לילד להתגבר על החרדה והפחד והאי נעימות שכרוכה בטיפול שיניים, והמכשיר הזה עוזר לנו לאין ערוך, מאז שאנחנו משתמשים בו 20-30 שנה זה מכשיר רב עוצמה ועוזר רבות. אבל יש לנו וגם אני הייתי עד לאותן תופעות שקשורות באכיפה של החוק שמונע את השימוש הזה במסיבות ובכל מיני חגיגות על שפת הים בתל-אביב שאני הייתי עד ונדהמתי, זה הצעד שבו והמקום שבו צריך להכניס את המשטרה ומשרד הבריאות, כי לא יתכן שמוכר בלונים שמוכר את הבלון וכל אחד יכול לקנות את זה בעשרה שקלים, בלון קטן שמנפחים לו את זה על המקום, והם הולכים ואני רואה את הילדים שלרגע מסויים הופכים להיות כחלחלים, בחושך אפשר לראות את זה, את האי תנועתיות של אותו ילד שלוקח את הבלון ושואף מלוא ראותיו את הגז הזה, וזה המקום ובמקום הזה צריך שיהיו שוטרים או מישהו שיפקח על הדבר הזה שלא למכור לאנשים שאין להם את הרשות ואת היכולת לטפל בגזה הזה, שלא מכירים את תופעות הלוואי שלו וכו', כמו שמדובר על כל תרופה.
לכן חייבים להתייחס לשני הצדדים, מבחינה רפואית צריך לתת לזה את כל הקרדיט, בבית ספר לרפואת שיניים מלמדים סטודנטים כך שכל אחד מקבל את הרשיון שלו עם אפשרות שהוא יכול אחרי שהוא עובר איזה קורס קצר מאוד, להשתמש בזה, כמובן נזהרים בהתחלה ולומדים ולאחר מכן אפשר להשתמש בזה בצורה בטוחה ויפה, אבל הצד השני של המטבע של לאכוף את אי השימוש של כל מה שהוא לא בגדר רפואה. וזה הצד של משרד הבריאות והמשטרה וצריך למצוא איזה שהיא דרך להסדיר את זה.
ג'ודי אליוף
¶
יש לנו תסכול רב, יש תיקים שנפתחו על-ידי המשטרה, אני לא מדברת ברבים משום שנתקלנו בבעיה המשפטית שהיה בהמשך הטיפול, אין חוסר נכונות של המשטרה, הידיים שלנו קצת כבולות ואני מבקשת שני דברים מהועדה, שתצא בקריאה גם לציבור, אנחנו ביקשנו מספר פעמים ממשרד הבריאות במסגרת דיונים שהיו, לפרסם, לדאוג לפרסום בקרב לא רק הצעירים, אולי משרד החינוך דרך חוזרים ואני הבנתי שהתקבלה תשובה שכן יפיצו איזה חוזר, אבל גם קריאה לציבור הרחב, יש לנו חוות דעת שאנחנו קיבלנו בזמנו מפרופ' אמיתי, אני שומעת את כל האנשים המכובדים כאן, אין מחלוקת שיש בחומר הזה סכנות רבות, אבל לדעתי הציבור הרחב וגם הצעירים לא מודעים לזה ואולי צריך לצאת באיזה קריאה לציבור.
אני מבקשת מהועדה שגם תפעיל את סמכותה לזרז את התקנות של משרד הבריאות, אנחנו מחכים שנים ואני מדברת על שנים וחבל, אנחנו מאוד מתוסכלים.
עירית לבנה
¶
אני חושבת שהציבור לא מודע, כולל ההורים, אני תמיד אומרת איפה ארגוני ההורים, אומרים לא יודעים. אחד מהדברים שאני חושבת שכשעשינו בעבר עם הרשות למלחמה בסמים, פשוט להפיק איזה שהוא חומר שיחולק, דף מידע כזה, גם הנוער לא יודע מספיק, גם ההורים לא יודעים, קודם כל שגז צחוק ממכר כמו סם, לא חשוב איך מנסחים, אבל מוכרחים ליידע.
עירית לבנה
¶
ברור, צריך לעשות את ההבחנה מה השימוש החיובי שבו ועד כמה הוא מסייע ומצד שני את כל הסכנות שכרוכות. ההורים לא יודעים מה קיים בבית שלהם ובמה הילדים משתמשים, ברגע שכן מעירים את תשומת ליבם, משהו ראשוני, חוזר מנכ"ל זה הדבר הקל ביותר, אני מדברת על דף פרסומי צבעוני, כמו ש עשינו בעבר, פשוט קצת להעלות את המודעות יותר, כי זה פה וזה בקרב אנשים שהם יותר קרובים ובמקביל ללכת לצד החוקתי, הנושא של רישוי עסקים צריך לחשוב שאולי יותר קל בהתחלה עם משרד המסחר והתעשיה ומשרד הפנים עד התקנות של משרד הבריאות, שזה תהליך קצת יותר ארוך.
ישראל פיטוסי
¶
אני רוצה להעיר את תשומת לב הועדה שבשנת 2001, ב-2.8.2001 יצאה הודעה לעיתונות מטעם דובר משרד הבריאות לשעבר עידו אדרי, לאחר שהיו מקרים כבר הודענו את זה. לפני ימים ספורים יצא מכתב ממנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי למנכ"לית משרד החינוך רונית תירוש, לגבי התופעה הזאת ולהסביר לתלמידים מה התופעה של גז צחוק בשימוש לרעה. יש דיבור בין המשרדים ויש פרסום לגבי הנושא הזה לרעה באוכלוסיה.
לגבי התקנות, לאחר שהיתה לנו איזה פגישה עם המשטרה, לפני כתשעה חדושים, הוצאנו תקנות, הם הוגשו למשרד המשפטים, לא התקבלו מסיבה שאינה ברורה לי, אני לא משפטן, העבודה חזרה ליועץ המשפטי של משרד הבריאות ושוב יצאה לפני כמה ימים גירסה חדשה עדכנית והיא תוגש שוב למשרד המשפטים.
דודו פפו
¶
כולנו משתמשים במושג גז צחוק וזה עושה את הגז הזה קצת לאינוסנטי. אני חושב שלפחות אנחנו הגורמים המקצועיים צריכים להפסיק להשתמש במושג הזה, לחשוב על איזה שהוא שם שהוא יהיה קצת יותר מפחיד או קצת יותר מקצועי, כי זה גורם לכך, ואני כרוקח שבא מהקהילה יודע שכפי שאנחנו קוראים למשלשל ומוסיפים את המילה טבעי אז ההורים מוצאים מגרות מלאות עם משלשלים טבעיים בבתים, זה אל גז צחוק, זה מים פלוס אוקסיד וזה בעייתי מאוד.
אליעזר קאופמן
¶
ברור שהסברה והבנה של הסכנות שכרוכות בשימוש לא רפואי בגז צחוק צריך לעבוד על זה, אבל אפשר גם לעצור את השיטפון הזה בשתי דרכים בעיני, כפי שאני רואה את המערכת, אחת זה הגבלה מאוד חמורה של מכירת הגז רק למטרות רפואיות וכל הלקונות שקראת להם, הגלידריות והשימושים האחרים בסך הכל זניח ואפשר לעקוב אחרי זה, מפני שאם יש גידול מאוד משמעותי במכירה לכיוון הזה - -
אליעזר קאופמן
¶
גם תעשיית ההי-טק משתמשת בזה, אבל צריך להסדיר את זה, צריך לסגור את זה הרמטית. לדעתי צריך לתת למשטרה כלים לאכוף את החוק ברחובות ונורא קל לראות את האנשים שמוכרים את הגז הזה, זה לא מכירה של כדורי אקסטזי, אלה מיכלים גדולים שאי אפשר להסתיר אותם וקל לאכוף את זה. אם תתנו למשטרה את הכלים לעשות את זה הם יעשו את זה בלי בעיות, הם לא יוכלו להתעלם מזה.
ג'ודי אליוף
¶
לפי מה שאני הבנתי ממה שמוצע, זה יהפוך את זה לעבירה של עוון, מעל שישה חודשי מאסר, לא תהיה בעיה, אני לא מתחייבת שכל שבוע נקצה 200 שוטרים, אבל היו לנו נסיונות, זה לא שהמשטרה לא ניסתה, אני יכולה להגיד שבשנים האחרונות יש לנו לדוגמה יחידה אחת בתל-אביב, יפתח, שנפתחו תיקים, יש רצון, בגלל זה מתקשרים אלי מכל הארץ ושואלים איך לעצור ואז איך לבדוק את המוצג שנתפס, לפי מה שאני הבנתי התקנות יוסדרו הצורה כזאת שברגע שנזהה כמות כלשהי של נייטרו טוקסיד זה יאפשר לנו להגיש כתב אישום על-פי פקודת הרוקחות.
דודו פפו
¶
יש לי שאלה לפרופ' קאופמן, האם מבחינה טכנית, הרי אתה אמרת שמינימום מדובר בתערובת של 30% חמצן - -
אליעזר קאופמן
¶
לא. נייטרו טוקסיד מגיע בשני אופנים, ישנה תערובת מוכנה מראש שקוראים לה נייטרו נוקס או אנטו נוקס שהיא מסופקת לאמבולנסים ולפרמדיקס ובמיכל אחד ישנה תערובת של 50% נייטרו ו-50% חמצן, זה ניתן לחולים בהתקף לב, משתמש בכל התכונות הטובות של הגז הזה. ישנה הצורה שמסופקת לבתי חולים, למרפאות שיניים שהגז מסופק בצילינדר שהוא טהור.
אליעזר קאופמן
¶
בוודאי, הם לא צריכים את החמצן. ברגע שלא כל אחד יוכל לקנות את זה אז הקטע של בתי חולים ורופאים הוא מאובטח, הבעיה שלי זה בתעשיית המזון או קיטים לרכבים.
ישראל פיטוסי
¶
לגבי היבוא ביקשנו תיקון של הצו יבוא חופשי שבסעיף מכר שלו יהיה פיקוח ואישור של אגף הרוקחות, או לתעשיית המזון אם זה לשימושם.
אליעזר קאופמן
¶
מדובר בסך הכל בשני יצרנים בשוק יחסית מוגבל, שוק גדול אבל מוגבל, קל מאוד לשלוט בו ואתה יכול לגשת לשני המפעלים האלה לראות למי הם מכרו את זה. את הדברים שזולגים לרחובות קל לעצור וקל לזהות מפני שהם באים במיכלים גדולים, אי אפשר להסתיר את זה, זה לא תחנות סמים שמוכרות את זה מאחורי אבן או אשנב או משהו.
היו"ר איוב קרא
¶
בואו נסכם את הדיון, אם יהיה לכם משהו להוסיף, אני אשמח.
הועדה קוראת לציבור בישראל ובמיוחד להורים לראות בגז הצחוק כחומר מאוד מסוכן לבריאות הילדים ומאידך החומר מאוד חיובי וחשוב על-פי מרשם או פיקוח רפואי במיוחד רפואת השיניים וגם בזמן לידה ובהרדמה כללית. בכל מקום שצריך למנוע כאבים.
הועדה רואה בחומרה רבה את הסחבת בהכנסת גז הצחוק לפיקוח רפואי וקוראת לשר הבריאות לסיים יחד עם משרד המשפטים את התקנות המחייבות על מנת לאפשר למשטרת ישראל ולגורמי האכיפה להתמודד עם התופעה המסוכנת הזאת.
הועדה פונה לרשות למלחמה בסמים למצוא הסדר כך שיצאו דפי הסבר על הסכנות שבשימוש שאינו רפואי בגז הצחוק בקרב הציבור בישראל והנתונים על השימוש בקרב הסטודנטים הגבוהים הם רק עובדה מוגמרת לסכנות הטמונות בחומר זה ללא השגחה או פיקוח רפואי.
הועדה פונה גם למשרד הבריאות ולרוקחים בישראל לשבת ולמצוא תחליף לשם "גז הצחוק" שממנו נודף בלשון המעטה נחמדות, ולמצוא שם פחות ידידותי.
ישראל פיטוסי
¶
אני רוצה לדבר כאזרח ולא כנציג משרד הבריאות. זאת הערה כללית. מאחר שהייתי פה נוכח בועדה של צמח הגת, אני מתפלא שמתנהגים איפה ואיפה בשתי התופעות האלה, גם הגת הוא לא אנונימי, גם לו יש תופעות משלו עם החומרים הפעילים שלו ולגז הצחוק גם יש. כאזרח וכאבא לילדים אני מתפלא שאנחנו פה מפרידים שצמח הגת הוא בסדר וגז הצחוק לא בסדר.
היו"ר איוב קרא
¶
בענין ההוא גם עמדת משטרת ישראל היתה שונה, עמדת כל הגורמים שדנו איתם היתה שונה ואין שום פרופורציה בהשפעה בין גת שכולם מעשנים והתימנים חיים עד גיל מאה ואתה משווה את זה לילדים שמשתמשים בגז צחוק. אין שום פרופורציה, זה לא ניתן להשוואה. שם לא היתה הסתייגות שצריך למנוע אותו, פה אומרים לך מראש, אתה רואה קונצנזוס שהדבר הזה מסוכן. בישבה לגבי הגת לא היו אנשים שהסתייגו בצורה כזאת אגרסיבית, לא המשטרה ולא משרד הבריאות, לכן אני מתפלא על ההשוואה. נושא גז הצחוק הולך ומחמיר, הוא הופך להיות תופעה, הגת קיים מאז ומתמיד וצריך להסדיר את זה בכל דרך.
תודה רבה חברים.
הישיבה ננעלה בשעה 11:50