ג' - _הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – עשיית נקב בגוף), התשס"ג-2003

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (191) 5
15/6/2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 191
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
‏יום שלישי, כ"ו בסיון התשס"ד (‏15 ביוני, 2004), שעה 17:30

1. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – עשיית נקב בגוף), התשס"ג-2003, פ/1397 של חה"כ גילה פינקלשטיין וקבוצת חברי כנסת

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר

חה"כ גילה פינקלשטיין
עו"ד ענת אסיף - משרד המשפטים
עו"ד עדי ביתן - משרד הפנים
עו"ד אילנה מישר - לשכה משפטית, משרד הבריאות

ג'ודי וסרמן
גיל שבתאי (מתמחה)

וילמה מאור

רשמה: אירית שלהבת



הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – עשיית נקב בגוף), התשס"ג-2003
פ/1397 של חה"כ גילה פינקלשטיין וקבוצת חברי כנסת

אני מתכבד לפתוח, ברשות יושב-ראש הכנסת שהתיר לנו לשבת בזמן המליאה, את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום עומדת הצעת חוק פרטית שחתומים עליה 14 חברי כנסת, הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – עשיית נקב בגוף), התשס"ג-2003.

חברת הכנסת גילה פינקלשטיין, את הראשונה ברשימת היוזמים. מה את מציעה לנו?

החוק נולד כתוצאה מפנייה של הורים רבים שילדיהם בני 11-12 נכנסו לחנות ועשו פירסינג בחלקים שונים בגופם ואחר-כך הגיעו באמצע הלילה לבתי-חולים סובלים מזיהומים. ראיתי את חוק הקעקועים וחשבתי שצריך חוק דומה בעניין פירסינג.

עשיתי מעקב מה קורה בחקיקה בארצות שונות – בניו-יורק, בפלורידה. בפלורידה למשל צריך אישור נוטריוני מההורים שהם מתירים לילד עד גיל 18 לעשות פירסינג. במקומות רבים נדרש אישור הורים או נוכחות הורים או אישור נוטריוני. אצלנו זה הפקר. ילד יכול להיכנס, לעשות פירסינג בלי רשות ההורים והתוצאות הן חמורות מאוד.

ביוזמה שלי הורדתי מגיל 18 לגיל 16 כי אצלנו ילד בן 17-18 הוא כבר לפני צבא והוא ממש בחור מבוגר. במדינות שונות, למשל בארצות-הברית מדובר על גיל 18. אני מדברת על כך שמגיל 16 ומטה יידרש אישור הורים. לא דיברתי על אישור נוטריוני או על נוכחות הורים אלא נדרש אישור הורים. יכול להיות שצריך לתת את הדעת לנושא הזה.

קיבלתי הדים מצוינים. גם בהצבעה בכנסת כל חברי הכנסת שהיו נוכחים במליאה המליצו על הצעת החוק, אמרו שזה מצוין, שזה ימנע בעיות. יש לי גם מכתבים מרופאים וגם מכתב מאיגוד הרופאים של לונדון, שכותב שזה חוק מצוין ושצריך לעודד את היוזמה. זה חוק שקיים בארצות רבות וכדאי לאמץ אותו גם במדינת ישראל.

תודה רבה. מה אומרת עו"ד ענת אסיף ממשרד המשפטים?

כפי שציינה חברת הכנסת המציעה, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה. גם בבדיקה שלנו במדינות אחרות מצאנו דוגמאות לחוקים כאלה, עם כל מיני ניואנסים: גיל 18, נוכחות הורים, אישור.

לגבי מגבלת הגיל, אנחנו מצטרפים להצעה להתיישר על גיל 16.

בפלורידה ובטקסס צריך אישור נוטריוני ועד גיל 18. בניו-יורק צריך נוכחות הורים ואישור עד גיל 18.

ברוב המדינות שאני בדקתי זה גיל 18.

לא נתווכח. אצלנו הבנות והבנים בגיל 16 הרבה יותר מבוגרים.

בדיון דומה שהיה בוועדת החוקה, חוק ומשפט לגבי הקעקועים גם הגענו למסקנה שגיל 16 הוא האיזון הסביר.

בטנסי יש צורך באישור מתחת לגיל 17. השאר מדברים על גיל 18.

אני לא אחזור על דברים שלא לצורך. אני רוצה להתייחס רק לשני נושאים.

דבר אחד שחשוב לציין, כאשר עשינו את התיקון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לגבי הקעקועים היו נציגים של העסקים שעושים את הקעקועים האלה והם אמרו שהם מאוד בעד וממילא היום הם מבקשים ממי שנראה להם צעיר אישור מההורים. הם לא אמרו: אוי ואבוי, איזו מטלה אתם מטילים עלינו. למיטב ידיעתי בדרך כלל פירסינג עושים באותם מקומות בהם עושים קעקועים, ומקומות של פירסינג ממילא צריכים היום רישוי עסקים מטעמי בריאות הציבור. לכן אנחנו בעצם נכנסים כאן למסגרת חוקית מתואמת.

הדבר יחיד, שהוא עניין ניסוחי לחלוטין, זה שכדאי אולי להתאים את הנוסח. כאן כתוב "נקבים בגוף לצורך עגילים" ואילו בצו רישוי עסקים כתוב "ניקוב חורים לצורך ענידת תכשיטים". זה תיקון טכני לחלוטין אבל נעשה את זה כבר בשלב הניסוח.

אני מייצגת את משרד הפנים. ההערה שלנו כבר נאמרה על-ידי משרד המשפטים, שזה צריך להיות "לצורך ענידת תכשיטים", גם משום שהיום עושים פירסינג עם כל מיני סיכות ואביזרים, זה לא רק עגילים.

בהצעת החוק כתוב "עגילים" ואילו בצו רישוי עסקים כתוב "תכשיטים"

אז זה מרחיב.

צריך לומר "ענידת תכשיטים" כי אם זה סיכת ביטחון זה לא עגיל ולפעמים אתה יכול לראות גם מישהו עם סיכת ביטחון.

סיכת ביטחון – לא בטוח שזה גם תכשיט אבל בואו ניישר קו לפי מה שכבר כתוב בצו רישוי עסקים.

מה זה תכשיט? אני בעד הרחבה. נניח אדם שם עגיל בלשון.

זה בדרך כלל עגיל. זה מין טבעת שאפשר להגיד שהיא עגיל.

אבל הוא עשוי להגיד שזה לא תכשיט אלא זה טוב לעיכול.

תיקון הנוסח הזה שמשרד הפנים ומשרד המשפטים מדברים עליו הוא לא בשל מחשבה להרחיב אלא רק כדי להיות אחידים עם הניסוח הקיים.

זה טוב לעגילים, זה טוב לנזם, שאפשר להגדיר אותם כתכשיטים. נניח שמישהו עושה משהו מוסתר. אני לא יודע מה ההגדרה של "תכשיט" אבל אין לי ספק שבהגדרה הוא צריך להיות דבר גלוי. מה, את הולכת עם תכשיט נסתר? אז בשביל מה את הולכת אתו?

קעקוע למשל הוא נסתר, לא תמיד הוא במקום גלוי. בנסיבות מסוימות מן הסתם אתה חושף אותו.

חלק מהזמן הוא גלוי. את אומרת שהטבעת בלשון נופלת בגדר של תכשיט?

לדעתי כן. אבל צריך לזכור גם שאנחנו מטילים את המגבלה על מקומות שעושים את הפירסינג. לחשוב שיהיה מקום שעושה רק כאלה בכוונה כדי שלא יקראו להם תכשיטים – אם היה יצור כזה הוא כבר היה קיים מפני שזה מקום שהיה אומר שהוא בכלל לא צריך רישוי עסקים גם היום כי הוא לא עושה תכשיטים. אני לא מכירה תלונות על מקומות כאלה. יש מקומות שעובדים בלי רשיון ועושים פירסינג אבל הם עוברים על החוק, זה כבר שאלה של אכיפה. אבל לא שמעתי על מקומות שאמרו: אנחנו לא צריכים רשיון כי הדברים שאנחנו שמים לאנשים בתוך החורים בגוף זה לא תכשיטים. לכן אני לא כל-כך מודאגת מהמונח הזה "תכשיטים".

מה אומר משרד הבריאות?

כל מה שנאמר כאן מקובל עלינו. אנחנו תומכים בתיקון הזה.

אז נקבל את הצעת החוק בשינוי הנוסח, שבמקום "עגילים" יבוא "ענידת תכשיטים".

להתאים לפריט 1.4 לצו רישוי עסקים.

אנחנו מאשרים את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – עשיית נקב בגוף), התשס"ג-2003, לקריאה ראשונה. בהצלחה.

אולי בכל זאת לפני הקריאה השנייה והשלישית יהיה כדאי שבעלי העסקים לפחות יידעו על התיקון הזה בחוק.

בעלי העסקים הוזמנו לכאן אך לא מצאו עניין בנושא.

יש להם כל-כך הרבה עומס שחבל להם לבזבז זמן.


הישיבה ננעלה בשעה 17:40