א' - הצעת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 9) (איסור אפליה בשל הריון)

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (189) 5
15/6/2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 189
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
‏יום שלישי, כ"ו בסיון התשס"ד (‏15 ביוני, 2004), שעה 16:15

1. הצעת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 9) (איסור אפליה בשל הריון), התשס"ד-2004 – פ/1795 של חה"כ גילה גמליאל

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר

חה"כ גילה גמליאל
משה בר סימן טוב - רפרנט עבודה ורווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד דן אורנשטיין - לשכה משפטית, משרד המשפטים
עו"ד נועה וגנר - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
שולה זלצר - מנהלת האגף לגמלאות משפחה, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אודליה לוי-אטינגר - לשכת עורכי-הדין
עו"ד ראם סיקרון - נעמ"ת
עו"ד שיר-אל נקדימון - שדולת הנשים

ג'ודי וסרמן
גיל שבתאי (מתמחה)

וילמה מאור

רשמה: אירית שלהבת



הצעת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 9) (איסור אפליה בשל הריון), התשס"ד-2004 פ/1795 של חה"כ גילה גמליאל

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בפנינו הצעת חוק, בהכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, של חברת הכנסת גילה גמליאל, שנמצאת כאן אתנו. למעשה כבר עברנו על זה ודיברנו על זה. אנחנו רוצים להכניס לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה גם איסור אפליה בין עובדים בשל כך שאחד העובדים בהריון. לפי ההתפתחויות המדעיות הנוכחיות זה רק אישה אבל מי יודע מה יהיה בעתיד, אולי יכניסו גם גבר להריון.

יכול להיות עובד שאשתו בהריון וההריון משפיע על מצב התעסוקה שלו.

האם יש למישהו הערות? כולם מסכימים?

במשרד האוצר התנגדנו להצעת החוק גם בדיון הקודם ואנחנו שבים ומתנגדים גם עכשיו. לדעתנו זה יוצר פגיעה לא סבירה במעסיקים. אתה הבאת כאן דוגמה אחת, של מורה שלפני 1 בספטמבר צריכה ללדת. אולי במקרה הזה אפשר להגיד שאופיו של התפקיד אכן יאפשר את זה בוועדת החריגים אבל עדיין יש כאן תחום אפור רחב מאוד שבו אתה מבטל בעצם את שיקול הדעת וכופה על המעסיק לקבל עובדת.

לפי הערר של השר, הטיעון שלו הוא שקבלת הצעת החוק האמורה לעיל תוביל לתוצאה הפוכה מכוונת המציעים ותרע את תנאי העסקתן של הנשים במקום להיטיב את מצבן. הוא לא מדבר על מה שאתה מדבר. אתה מייצג כאן את הממשלה על בסיס הטיעונים של הערר. אני רוצה לצרף את הערר. אם הטענה היא על פגיעה בנשים – ארגוני הנשים ואני כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה חושבים שזה לא ירע את תנאי העבודה של נשים. אם זאת דעתך האישית אני לא בטוחה שזאת הדעה שהוצגה בערר הממשלתי.

זאת לא דעתי האישית. אני מייצג את משרד האוצר והפגיעה בנשים היא פועל יוצא מהצעת החוק.

מה החליטה ועדת השרים לחקיקה?

לאחר שהגשתי את הצעת החוק ועדת השרים לחקיקה אישרה אותה בהסתייגות – להוריד את המילה "פוריות", ואנחנו אכן לא דנים בזה כרגע בכלל. אני הסכמתי לכך וזה עלה לקריאה טרומית ועבר. מקריאה טרומית זה עבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ואז בתחילת הישיבה עדכנו אותי שהשר שטרית הגיש ערר ושקיבלו את הערר שלו.

ברגע ששר מגיש ערר, וכל עוד הערר לא נדון, וזה המקרה, על-פי תקנון עבודת הממשלה הממשלה מתנגדת. זאת עמדת הממשלה עד עכשיו.

הבנתי אז שהערר עבר, לכן גם לא דיברתי אתו. כעת אני מבינה שזה לא נדון עדיין.

זה היה המצב כשהוועדה הזאת דנה בהצעת החוק אחרי הקריאה הטרומית ולקראת הקריאה הראשונה וזה עדיין המצב. זאת אומרת, הוגש ערר על אותה החלטה של ועדת שרים לתמוך באופן חלקי בהצעת החוק. הערר לא נדון ולכן עמדת הממשלה נשארת בעינה, להתנגד להצעת החוק מהטעמים שהעלה השר שטרית.

עליכם להבין שמהלכי הכנסת נעשים בפרופורציה. אם הערר הוגש בחודש מרס וכעת אנחנו בחודש יוני אז הייתי אומר שיש גבול. אם באמת שר מעוניין במשהו אז הוא מוציא את הנשמה כדי שזה יהיה. אם הערר היה מוגש השבוע הייתי יכול להגיד שאנחנו נדחה את זה בעוד שבוע. אבל הוא הוגש ב-21 במרס 2004, חלפו שלושה חודשים בלי שנעשה דבר ולכן זה כאילו אות מתה. אתם לא מצפים שהכנסת תשב 3 חודשים ותחכה כאשר תהליכי הכנסת מחייבים המשכיות. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה. אנחנו לא יכולים להמתין 3 חודשים.

אבל מה הסיבה לערעור? זאת השאלה.

הוא כתב שזה יפגע בנשים.

אז קודם כול "פוריות" הורדנו.

השר לא התייחס בערר שלו לטיפולי פוריות כי הוא קרא את החלטת ועדת השרים. השר אומר שיש היום הגנה שניתנת, אל"ף, במסגרת חוק שוויון הזדמנויות – להוֹרוּת, ובי"ת, בחוק עבודת נשים – לנשים בהריון אחרי תקופה של 6 חודשים בעבודה.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר אפליה בקבלה לעבודה של הורים. "הורים" לפי פסק-דין של בית-הדין הארצי לעבודה כולל גם הריון.

חוק עבודת נשים אוסר פיטורים ופגיעה בהיקף המשרה של אישה בהריון או אישה לאחר חופשת לידה. כלומר זה קיים.

מה רע בזה? למה זה לא מספיק?

חוק עבודת נשים הוא מצומצם יותר.

הוא דורש עבודה במשך 6 חודשים לפחות.

התנאים מצומצמים יותר וההגנה מצומצמת יותר. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נותן הגנה רחבה הרבה יותר, גם מבחינת היקף ההגנה וגם מבחינת סוג ההגנה.

היכן בחוק מופיעה ההסתייגות על אופיים של הפיטורים?

בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שאותו אנחנו מתקנים, המצב הוא כזה.

אם מחר למשל מתכוונים לקבל אישה בתור טייסת והיא בהריון. יכול להיות שהצבא יגיד שטייסת לא יכולה להיות בהריון בגלל אופי התפקיד, לא בגלל הלידה אלא בגלל שכאשר היא בהריון היא מקבלת בחילות.

אם זה מתבסס על מידע מקצועי ומהימן אז תהיה להם הגנה מפני הגנה.

אני אומר שיש כאן תחום אפור.

בסדר. אבל זכותה של חברת הכנסת להציע את הצעת החוק, ולגבי אופיו של התפקיד יש הגנה. נכון שיש כאן תחום גבולי. השאלה היא לאן אתה הולך בתחום הגבולי. המגמה של הכנסת היא ללכת יותר לכיוון של שמירה ולא לכיוון של אפליה.

אנחנו חושבים שהתחום הגבולי הוא רחב מאוד, והמקרים שאתם מביאים הם מקרי קצה נוראים. לגבי הטייסת זה אולי ברור אבל יש הרבה מקרים שאולי קשה יותר למעסיק להוכיח שאופיו של התפקיד אכן מחייב אפליה של אישה בהריון.

תן לי דוגמאות.

אם התפקיד דורש שהאישה תיסע בתקופה מסוימת לחוץ-לארץ והיא מגיעה בחודש שישי או שביעי או תשיעי להריונה לראיון ומבקשת להתקבל לעבודה – אלה תמיד מקרים עדינים.

לא הבנתי איך הנסיעה לחוץ-לארץ קשורה לכך.

הוא רוצה להעסיק אותה בחוץ-לארץ לצורך סגירה של עסקה מסוימת בתאריך מסוים ופעילות העסק תלויה בעסקה הזאת.

תיכף תמנע ממנה. אולי תחתים נשים שלא תוכלנה להיכנס להריון במהלך העבודה?

אנחנו תמיד עוסקים בדברים שיש בהם סבירות מסוימת. אנחנו לא רוצים ללכת עד הסוף. עובדה גם שהפסיקה מכירה במקרים האלה.

החוק הזה מדבר גם על פיטורים, נכון?

הוא מדבר על קבלה לעבודה, תנאיי העבודה, קידום בעבודה, הכשרה, פיטורים ופיצויים.

נניח שיש במפעל הזה עורכת-דין, אישה שעובדת בו זה מזמן, נעזוב לרגע את הקבלה לעבודה, והמעסיק אומר: אני צריך לחתום חוזה בחוץ-לארץ, אני שולח אותך בעוד 3 חודשים. היא עובדת קבועה שעושה עבודתה נאמנה.

אנחנו לא מטפלים במקרה הזה כעת כי זה מקבל כבר מענה בחוק עבודת נשים, על אישה שעובדת במקום עבודה מסוים. אם היא בהריון ומועסקת כבר חצי שנה באותו מקום עבודה יש לה הגנה, אסור לפטר אותה ואסור להרע את תנאי עבודתה. אנחנו מדברים על עובדת שמגיעה למקום עבודה ובתקופות מסוימות לא יכולה למלא את הדרישות ממנה.

אם זה כמו בדוגמה שנתתי, שהיא מורה שלא יכולה להתחיל את שנת הלימודים, אז תהיה לך ההגנה ותתמודדו על זה בבית-המשפט.

אבל יש עוד המון מקרים.

הדוגמה שנתת לא טובה. אם המעסיק הזה באמת צריך לשלוח עובדים ליריד בחוץ-לארץ שבו הוא קונה ציוד, נניח שהוא בעל מפעל אופנה ויש יריד בפריז מדי אוגוסט, מדי שנה. באה אליו דוגמנית ומבקשת להתקבל לעבודה והוא אומר לה: אני צריך אותך רק ליריד בפריז באוגוסט. היא אומרת לו: אז בדיוק אני אהיה בהריון, או אלד ולכן אני לא יכולה. אז הוא אומר לה: גברתי, לא. תהיה לו הגנה כי הוא היה צריך דוגמנית רק בשביל היריד.

נכון, ואנחנו גם תומכות בזה.

ואם זה לא מדי שנה?

אתה אומר: אל תקבל דוגמנית בהריון בגלל שפה יש לך יריד, שם הופעה וכולי. זאת בדיוק ההגנה. מצד שני, למה שדוגמניות לא תהיינה בהריון?

הן יכולות גם להיות בהריון. אני חושב שלא בזה אנחנו עוסקים.

תראה את גלית גוטמן שנראית מצוין.

אנחנו פונים לממשלה ומבקשים קצת מסירות-נפש. כמו שהמציעה משגעת אותי כל יום ואומרת לי: תגיש את החוק, אנחנו מצפים שאם למישהו באוצר יש ערר – שלא תחכו 3 חודשים אלא כל יום תתקשרו בטלפון או תשלחו מזכר ותאמרו: כבוד השר, נא להגיש, כבוד השר נא להגיש. ואם כך עשיתם והוא עדיין לא מגיש אז עזבו את זה.

הוגש ערר לממשלה.

אבל העניין עוד לא נדון. אחרת אין לזה סוף.

אין להם אינטרס.

הממשלה קבעה בנוהל את האפשרות הזאת מתוך הנחה שזה ייקח שבועיים אבל כך על כל דבר שר אחד יגיש ערר והכול יוקפא.

רציתי להבהיר את שני החוקים, ההסדרים שאנחנו מדברים עליהם. לכל הסדר יש את ההיבטים המיוחדים שלו מבחינת מי שיתבע ומי שייתבע, יתרונות וחסרונות מסוימים.

החוק הישן יותר, חוק עבודת נשים, נותן הגנה לאישה שכבר עובדת 6 חודשים ואז היא במצב טוב יותר מאשר בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה כי ברגע שהיא בהריון היא לא צריכה להוכיח איזה קשר סיבתי בין הפיטורים לבין המצב של ההריון. כשהיא בהריון אסור לפטר אותה אלא בהיתר מאת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.

לעומת זה, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה גם היום פורש יריעה רחבה יותר כי הוא חל גם על קבלה לעבודה, גם על פיטורים, על כל מה שקשור ליחסי עבודה, פנסיה והכול, אבל צריך להוכיח קשר סיבתי. למרות שיש העברת נטל אבל כעיקרון צריך להוכיח שמה שנעשה – אם זה פיטורים, אם זה אי קבלה לעבודה – הוא מחמת מין או מחמת הורוּת.

ברור, הרי אם הוא לא יקבל אותה בגלל שהעובדת לא חכמה ברור שיש לו הגנה.

אז מה אם היא בהריון, אז ההריון לא רלוונטי בכלל. אין שום בעיה עם זה.

רציתי רק להציג את תמונת מצב החקיקה.

זה בסדר, על זה אין שום ספק. לא יכול להיות שכל אישה שלא תתקבל לעבודה תגיד שהיא היתה בהריון ותפנה לעתור על-פי החוק. על זה אין ויכוח.

כשדיברנו על נושא חוק עבודת נשים רציתי להגיד את מה שעו"ד דן אורנשטיין אמר כאן כבר, שחוק עבודת נשים מטפל בנשים שעבדו מעל 6 חודשים. מגיעים אלינו הרבה מאוד מקרים של בחורות שעבדו 3 חודשים או 4 חודשים, וגם מקרים שהן עבדו 5.5 חודשים ומפטרים אותן מיד לפני שיהיה להן וותק של 6 חודשים ואז זה ייכנס לגדר חוק עבודת נשים. זה מה שאנחנו בעצם רוצים למנוע. אנחנו בשדולת הנשים בעד החוק.

אני נציגת לשכת עורכי-הדין. אנחנו תומכים בחום בהצעת החוק.

אני מתנצלת על האיחור. אני רוצה להגיד כמה מילים בזכות ההצעה, ואם אני חוזרת על דברים שנאמרו אני מתנצלת מראש.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בא לתת הגנה שאינה קיימת היום תחת חוק עבודת נשים. ראשית, כפי שאמרתם, לאישה שעוד לא מלאה חצי שנה להעסקתה; ושנית, הוא בא לתת הגנה בשורה של מקרים אחרים שהם לאו דווקא פיטורים. זאת אומרת, חוק עבודה נשים אכן מגן מפני פיטורים אבל חוק שוויון הזדמנויות מטפל בעוד הרבה סיטואציות בעבודה שבהן אסור להפלות מחמת המין או ההריון, כמו לגבי עצם הקבלה לעבודה או קידום בעבודה. זאת אומרת, יש שורה ארוכה של סיטואציות שעומדות בפני נשים בהריון שחוק עבודת נשים לא נותן להן מענה.

דיברנו על זה.

בעצם לא ברור לי למה בכלל יכולה להיות התנגדות להצעת החוק. בעיני התיקון הזה הוא ממש To state the obvious.

ראיתי שצוין בדברי ההסבר שבית-הדין הארצי כבר נתן את דעתו וקבע שאין ספק שהריון נחשב כאן. אם כך, צריך להשיב לי באותה מטבע, אם כך למה לטרוח לתקן? עד היום יש בסך הכול פסק-דין אחד של בית-הדין הארצי. יש פסק-דין מטריד מאוד של בית-הדין האזורי, שעל אף שהיו 4 פסיקות קודמות בבית-הדין האזורי לעבודה, למרות זה היתה שופטת מסוימת, שכבודה במקומה מונח, שמצאה לנכון לפסוק בניגוד לכל ההלכות ומצאה שמאחר ולא נכתבה בחוק המילה "הריון" משמע הריון לא כלול בחוק שוויון הזדמנויות.

עוד דבר הוא ההיבט הפרקטי, וכאן אני מדברת כנציגת לשכת עורכי-הדין. פעמים רבות מעסיק פונה לקבל ייעוץ לפני שהוא נוקט צעדים מסוימים כלפי עובדת. הוא פונה לעורך-דין, שאולי בקי במקרה הטוב בדיני העבודה אבל ברוב המקרים הוא לא בקי בחוקי עבודת נשים כי זאת נישה מאוד צרה וספציפית. למען אותו עורך-דין, כדי שיידע לתת ייעוץ נכון, ולא נסמוך על כך שהוא מכיר את אותו תקדים אחד שיש בבית-הדין הארצי, הייתי רוצה שכאשר הוא יפתח את החוק לא יהיה ספק והוא יידע לייעץ ללקוחות שלו שפגיעה בגין הריון אסורה.

את זה תפתרו במסגרת הלשכה, תוציאו חוזר כל יום.

זה בהיבט הפרקטי.

ומילה אחרונה, רק כדי להניח את הדעת על החששות שעלו כאן. החוק עדיין מחייב, כדי שתהיה עילת תביעה, שהפיטורים או אי הקבלה לעבודה יהיו בגין ההריון. חייב להיות קשר מוכח. החוק גם נותן הגנה למעסיק שיוכיח שהיו טעמים ענייניים. בדוגמה שאתה נתת, של עובדת שהתפקיד דורש שהיא תהיה על המטוס ואין חברת תעופה שתטיס אותה בחודש שמיני, תהיה לו הגנה טובה על-פי חוק שוויון הזדמנויות. עובדת שמתקבלת לעבודה במפעל שיש בו חומרים מסוכנים שעלולים לסכן את העובר, אין ספק שזה לא ייחשב אפליה לא לקבל אותה בגין ההריון.

אני נציג נעמ"ת. הדבר היחיד שמטריד אותנו כאן – ואולי אני חוזר על דברים שכבר נאמרו – הוא נושא טיפולי הפוריות, שכבר הורד. הסיבה שאני מתייחס לזה שוב היא מכיוון שלפני הוועדה בדיון הקודם לא עמדה העובדה שניתן ב-31 ביולי 2003 פסק-דין בבית-הדין האזורי לעבודה בירושלים, פסק-דין עב' 571/97, בניזרי יונה נגד אורי דנון ושות'. פסק-הדין הזה למעשה ניתח את נושא טיפולי הפוריות. למרות ששם לא עמדו בנטל הראיה, השופט כן נכנס לתוך הסוגייה הזאת. אותו ניתוח שנעשה בפסק-הדין בעניין אפלבוים, שהתייחס לנושא של הריון, הסתמך על דברי ההסבר להצעת החוק המקורית וקבע שנושא טיפולי פוריות נכנס בגדר האיסור הקיים בחוק.

מדוע אני מעלה את זה? מכיוון שבישיבה הקודמת נדון הנושא של הסדר שלילי. אם כאן נובט הנבט הראשון שאולי סופו יהיה בפסק-דין מקביל לעניין אפלבוים - -

ממש לא. אנחנו דיברנו על זה בישיבה הקודמת.

- - הרי עצם ההורדה של זה אחרי שמסתמכים על הצעת החוק הראשונה ועל דברי ההסבר שלה, כאשר כאן יש דברי הסבר ויש דיונים שכתוצאה מהם הורידו את נושא טיפולי הפוריות, החשש שלי הוא - - -

אנחנו הבהרנו את זה בישיבות הקודמות בצורה חד-משמעית. אין חשש כזה. בעייתי מאוד להגיד "טיפולי פוריות" בחוק הזה כי המונח הזה לא מוגדר ולכן הורדנו את זה בינתיים.

אפשר להגדיר את זה כאן.

על זה יהיה דיון אחר. אמרתי שאני מוכנה להסיר את זה כדי קודם כול לקדם את הנושא שיש עליו הסכמה. בהתחלה היתה הסכמה של הממשלה.

כל חבר כנסת, ובכללם חברת הכנסת גמליאל, יכול להגיש הצעת חוק בעניין טיפולי פוריות. אם נראה שיש משהו בעייתי בפסיקה, זה עוד יעזור לה.

אני מהביטוח הלאומי. על אף שאין רלוונטיות ישירה לחוק הביטוח הלאומי אני מבקשת להאיר כאן עוד פן לטובת הצעת החוק. פעמים רבות כשנמנע מאישה לעבוד בגלל ההריון אז נמנעות ממנה זכויות בביטוח הלאומי. אם היא לא צברה מספיק חודשי עבודה נמנעת ממנה הזכות לדמי לידה וכולי.

זאת אומרת שהנזק הוא כפול, לא רק חודשי עבודה אלא גם אחרי זה המענק של 3 החודשים מהביטוח הלאומי.

שדולת הנשים פנתה לפני כמה חודשים לחברת הכנסת גמליאל בבקשה לקדם את תיקון החקיקה הזה. אנחנו רוצות לברך אותה על הקידום המהיר של תיקון חשוב זה.

ולברך את יושב-ראש הוועדה בראש ובראשונה.

רבותי, אנחנו מאשרים את הצעת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 9) (איסור אפליה בשל הריון), התשס"ד-2004 כלשונה לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 16:40