1._ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.2._בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות

4
ועדת הכנסת
15/6/2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 139
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ"ו בסיוון התשס"ד (15 ביוני 2004), שעה 09:00

1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.
2. בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, לפני קריאה טרומית:
1. הצעת חוק יסוד הממשלה (תיקון – הפסקת כהונתו של שר), (פ/2346), של חברת הכנסת גילה גמליאל.
2. הצעת חוק יסוד הממשלה (תיקון – קביעת עילה לפיטורי שר או סגן שר)(פ/2354), של חבר הכנסת שאול יהלום.
3. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח זכויות עובדי הרשויות המקומיות) התשס"ד – 2004 (פ/2347), של חבר הכנסת עמרם מצנע.
4. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – סמכויות שר הפנים), התשס"ד – 2004, (פ/2353), של חבר הכנסת משה כחלון.

3. קביעת ועדת לדיון בהצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון-העדפת משפחה אומנת מדרגה ראשונה), התשס"ד- 2004, של חברתה כנסת נעמי בלומנטל (פ/1800).
4. קביעת ועדת לדיון בהצעה לסדר היום בנושא: "סלילת כבישי גישה למוסדות החינוך במדינה"- של חבר הכנסת טלב אלסאנע.
5. בקשת סיעת מרצ לשינוי שם הסיעה.

חברי הוועדה: רוני בר-און – היו"ר
גדעון סער
מיכאל איתן
עמרי שרון
ענבל גבריאלי
מיכאל גורולובסקי
דניאל בנלולו
שלום שמחון
רוני בריזון
רשף חן
יאיר פרץ
אליעזר כהן
שאול יהלום
זהבה גלאון

איתן כבל
טלב אלסאנע
מוחמד ברכה
גילה גמליאל
נעמי בלומנטל
עמרם מצנע
רוחמה אברהם
משה כחלון
יצחק הרצוג
מיכאל מלכיאור

דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
יחזקאל לביא - משרד הפנים
אודי בן דרור - רכז ביטוח לאומי, משרד האוצר
משה בר-סימנטוב - משרד האוצר

אתי בן יוסף

ארבל אסטראחן

איה לינצ'בסקי

ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת מספר 139, ערעורים על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים לאשר דחיפות הצעות לסדר היום, אנחנו מודים לסגן היו"ר, חבר הכנסת ברכה שמייצג את הנשיאות.

נתחיל בערעורים של חברי הכנסת איתן כבל ואבשלום וילן. כתב היו"ר שעה שקיבל את הערעור של חבר הכנסת כבל שעניינו שביתת המצילים, כמו גם ערעורו של חבר הכנסת וילן, שהנשיאות לא קבלה את הבקשה שלהם לאשר דחיפות הצעה לסדר היום. על גב כתב הערעור כתב היו"ר, "מאשר להגשה, יש דיון מפורט בעניין בוועדת הפנים של הכנסת, לכן לא אושרה הבקשה כדחופה".

בררנו, בוועדת הפנים התקיים אכן דיון לפני שלושה שבועות ביוזמת ועדת הפנים, בדיון השתתפו כל ארגוני המצילים וגם נציגי הממשלה. לאחר מכן התקיימה פגישה, שאיני יודע מי נטל בה חלק בלשכת שר הפנים, יחד עם ארגון מצילים, בינתיים לא נקבע המשך דיון בוועדת הפנים והם ממתינים לפגישה עם שר הפנים. האם אתם מסתפקים בעובדות אלה, או שאתם עדין עומדים על כך שצריך להעלות את זה למליאה בדחיפות.

אני חושב שצריך להעלות את זה ואני אומר למה. זה נושא שגם אושר, אבל כשעלה נושא המצילים , ואני ער למה שאתה אומר - - -

המצילים עדין שובתים?

כן. הסיבה שמצאתי להעלות את העניין למרות הכל לסדר היום, כיוון שמה שיקרה כאן זו רוטינה שחוזרת מידי שנה. אם אתה חוזר לפרוטוקולים ולדיונים של כל שנה, הכל אותו דבר. לכן אני מבקש, למרות הכל, במיוחד אחרי שאדם טבע בשבוע שעבר, חשבתי שלמרות הכל הרי עוד נשמע על זה לצערי.

גם אני חושב שזה נושא שככל שאנחנו יכולים לדבר עליו אנחנו צריכים לא להרפות בעניין הזה משום שדיונים סגורים בוועדות סגורות, ההשפעה שלהם היא לא כמו דיון במליאה. סגן היו"ר בבקשה.

כשהנושא עלה על שולחן הנשיאות היו שתי סיבות לדחייה, הסיבה הראשונה היא מהותית, והיו"ר התייחס אליה. הטיפול בשביתת המצילים הוא לא טיפול הצהרתי, זה חשוב שהנושא יעלה במליאה כמובן, אבל בסופו של דבר טיפול המהותי צריך להיות בוועדה, בקשר בין חברי הכנסת בין המצילים ובין משרד הפנים, והדבר הזה מתבצע.

מה גם שלפני יומיים התבשרנו גם על פתרון שבא לידי ביטוי בהיענות שר הפנים להצעת בקשות המצילים שאם יש אופנוע ים יהיו שניים או שלושה, זאת אומרת שהדברים הולכים בכיוון של דיון אופרטיבי. לכן אנחנו חושבים שהמשך הדיון בוועדת הפנים יותר חיוני וחבר הכנסת כבל יכול להצטרף לדיון הזה, ויכול לתת את דעתו שם. הסיבה השניה היא טכנית כי בדרך כלל הנשיאות מאשרת חמישה נושאים דחופים והפעם היא אישרה ששה נושאים.

אבל זה יהיה על סדר היום במשך ששה חודשים, ואז בדצמבר פתאום נשמע את חבר הכנסת כבל מסביר על שביתת המצילים חוף תל-אביב.

אם זה יעבור לדיון במליאה אז נדון בשלג הבא בירושלים ואם זה יעבור לוועדת הפנים זה ממילא שם.

זה מרכז סוג של אינטרס, חברת הכנסת גלאון בבקשה.

אני תומכת בחבר הכנסת כבל.

אנחנו עוברים להצבעה, מי בעד קבלת הערעור של חבר הכנסת איתן כבל ושל חבר הכנסת אבשלום וילן.

הצבעה
בעד: 8
נגד: אין
נמנע: 1

ברוב , ללא התנגדות ועם נמנע אחד, אנחנו מחליטים לקבל את הערעור.


בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות חוק לפני הקריאה הטרומית.

נפתח בחוק הצעת הביטוח הלאומי (תיקון- ביטוח זכויות עובדי רשויות מקומיות) התשס"ד – 2004 (פ/2347) של חבר הכנסת עמרם מצנע. חבר הכנסת מצנע איננו, הדיון לא יתקיים היום.

אי אפשר לייצג אותו?

רק בכתב. הנושא הבא הוא הצעתם של חברי הכנסת גילה גמליאל וחבר הכנסת שאול יהלום, הצעת חוק יסוד הממשלה (תיקון- הפסקת כהונתו של שר), (פ/2346) של חברת הכנסת גמליאל ו- (פ/2354) של חבר הכנסת יהלום, זו אותה הצעת חוק? אפשר לקיים דיון מאוחד?

אני מבקשת דיון נפרד.

למה?

אני אסביר. באתי לכאן היום ראשית כדי להודות על עצם הדיון אבל בעקבות זה שראש הממשלה לא פיטר אתמול את השר עוזי לנדאו ואת סגן השר מיכאל רצון, אני רואה לנכון שאכן ראש הממשלה הפנים את המסרים שהועברו סביב ההצעה ואני לא חושבת שיש נחיצות מבחינתי לפטור מחובת הנחה, זה סובל את הדיחוי כך שאני לא מבקשת כלום רק באתי לכבד אתכם.

את חוזרת בך מההצעה?

אני חוזרת בי מעצם הצורך בפטור מחובת הנחה.

את מושכת את ההצעה?

באתי רק להודות לכם.

זו הדוגמא הכי טובה ללמוד איך לא מחוקקים חוקי יסוד ואיך לא משנים חוקי יסוד לפי גחמות , תתנו כבוד למה שנקרא חוק יסוד וחוקה. חוק יסוד הממשלה.

אני אמרתי שאני רק חוזרת בי מהפטור מחובת הנחה.

הטענה היא אלי לא אליך.

חס וחלילה, לא אליך. אני רק מנסה להגיד שאסור לנו להגיע למצב מבוזה כמו שראש ממשלה מסוים נבחר, רצה להרחיב ממשלה ואז הוא משנה את החוקה של המדינה בכדי שיהיו לו עוד כמה שרים. כאן קרה משהו, חבר כנסת קם בבוקר ואומר שהוא ישנה את החוקה, בערב הוא נרגע ואומר שהוא לא צריך, ואם הוא לא נרגע? גם ישנו את החוקה.

רשמנו לפנינו את ההערה של יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ונשתדל להתייחס אליה. חבר הכנסת יהלום, האם הדברים של חברת הכנסת גילה גמליאל לא נגעו ללבך? וגם לא דבריו של חבר הכנסת איתן?

הם נגעו ללבי, לבי רוטט, ואני מבקש להעלות את הבקשה בלב רוטט. אדוני היו"ר, מי שלאחרונה פגע בחוק יסוד, זה ראש הממשלה. ראש הממשלה, כאשר פיטר את שני שרי האיחוד הלאומי, לפני שעשו מעשה, רק על סמך ניצול הרוב ביודעו שהרוב יצביעו, זה מעשה שמקרב אותנו יותר לדיקטטורה פוליטית.

כשאנחנו מסתכלים על כל מיני דמוקרטיות, איך הם הולכות ומתקלקלות והפרלמנט יושב אדיש לעניין ומסתתר מכל מיני מיעוטים שצריכים לחשוב יותר ולשאול על החוקים, כפי שאמר יו"ר ועדת חוקה קודם, אחר כך מצטערים ורואים לאיזה תוצאות מגיעים. הפיטורים האלה חייבים תשובה הולמת ומיידית של המחוקקים.

יכול להיות שלא יסכימו, אבל להגיד שנמתין 45 יום, אני חושב שזה מוגזם. הצעת החוק שלי היא מאד שמרנית משום שהיא אינה אומרת מה שאמרה חברתה כנסת גמליאל, שחזרה בה בשלב זה מהבקשה, היא אומרת שכל פיטורי שר צריכים את אישור הכנסת.

אני לא אומר כך, אני מתיר לראש הממשלה ואני מוסיף, מותר לו לפטר אבל לא סתם, כמו שהיום זה כתוב, ואז לכאורה הוא חדר לחלל הזה, אלא מחמת שהתנהגותו אינה הולמת שר בממשלה. זאת אומרת שצריך להיות נימוק שהוא יסביר מדוע התנהגות השר לא הולמת. גם אני מתנגד מכל וכל לפיטורי השרים ובתוך זה היה גם השר אורלב, אבל לפחות יש סיבה, אבל סתם לפטר לפני ישיבה, למה הוא לא פיטר בהזדמנות זו גם את עוזי לנדאו.

אני מבקש להתמקד בשאלת הדחיפות לא בשאלות הפוליטיות.

לכן, מאחר ואני חושב שצריך להינתן ביטוי הולם, ויכול להיות מצב שעוד שרים יפוטרו כדי ליצור רוב מלאכותי, אני פונה ומבקש, אם אנחנו מקבלים את 45 יום, הרי שהחוק הזה יידון בעוד חמישה ששה חודשים כי יש את הפגרה. לכן אני מאד מבקש לדון בו עוד במושב הזה ולכן צריך לקבל את הפטור.

תודה. חבר הכנסת רשף חן.

אני מצטער אבל אני פשוט לא מצליח להבין לא את המהות ולא את הדחיפות. יש לי משהו שהולך להפיל את כולם מהכיסא, ממנים שרים מסיבות פוליטיות, לא בגלל הכישורים האישיים שלהם, לא במכרז, אלא בגלל הנכונות והסכמים קואליציוניים, שבמרכזם עומד ראש ממשלה שהם מתחייבים ללכת אתו ולתמוך בו בדרכו.

כאשר דרכו לא נראית להם, אילו היו בקרבם אמות המוסר המקובלות ביתר העולם, לא היה צורך לפטר אותם אלא הם עצמם היו קמים ואומרים, אדוני, אנחנו לא מסוגלים לשבת בממשלה הזו, והולכים. ראש הממשלה עשה את הדבר הטבעי ביותר, הנכון ביותר מבחינה דמוקרטית, הוא אמר להם, דרככם אינה דרכה של הממשלה הזו יותר ולכן דרכנו נפרדות. פתאום כולם מזדעקים, זה לא דמוקרטי.

מה זה התנהגות בלתי הולמת? אין אמת מידה אובייקטיבית.

אני מסכים אתך, אבל לא צריך התנהגות בלתי הולמת כדי לפטר שר, אם השר באופן מהותי לא מסכים עם עמדות ראש הממשלה, לא מסכים עם עמדות הממשלה, הוא לא צריך להיות שם. הוא בעצמו היה צריך לקום וללכת.

צודק חבר הכנסת איתן במאה אחוז, לא משנים את החוקה של מדינת ישראל בגלל גחמות של רגע, אלא אם באמת מישהו רוצה לחשוב שלא ראש הממשלה יעמוד במרכז הממשלה אלא הכנסת תעמוד במרכז הממשלה, שממנים, ואחר כך זה הופך להיות גוף מוגן על ידי החוק, שראש הממשלה לא יכול לפטר אותו, זה שינוי יסודי שביסודיים במבנה החוקתי של מדינת ישראל וזה בטח לא דבר שצריך להיעשות על בסיס של מהר ופטור מחובת הנחה.

תודה חברת הכנסת גלאון, אחריה חבר הכנסת גדעון סער, אחריו חבר הכנסת איתן.

אם חבר הכנסת רשף חן לא הצליח להפיל אתכם מהכיסא, אולי אני אצליח לגרום לזה. אני רוצה לומר שההתנהגות של ראש הממשלה בעניין פיטורי השרים ליברמן ובני איילון הייתה מחפירה, לא תקינה לא הולמת וקשה לחשוד בי שאני בעד השרים ליברמן ואיילון.

קשה לחשוד בך גם שאת בעד ראש הממשלה.

אני מודה לאדוני, קשה גם לחשוד בי שאני תומכת בראש הממשלה, אז אולי במהות חבר הכנסת יהלום צודק, אבל אני מסכימה מאד עם הדברים של חבר הכנסת איתן, נראה לי לא נכון שבגלל קוניונקטורה פוליטית מזדמנת אנחנו נשנה חוקים בחיפזון, איזו התנהגות זו? חוץ מזה אם כך ראש הממשלה מתנהג אז מגיע לממשלה הזו שימשיך לעשות מה שהוא רוצה, שיפטר ויוציא והציבור ישתוק.

הדבר האחרון שנכון שנעשה זה לדון בהצעה לתיקון חוק היסוד במקום לדון בהצעה, לדון בסוגיית פיטורי שרי האיחוד הלאומי שאני נמנה על אלה שלא חשבו שהמהלך הזה נכון, אבל זה ממש לא הדיון כרגע. כרגע הדיון הוא האם לעשות שני תיקונים מציע לנו חבר הכנסת יהלום, אחד להגביל את הפיטורים לנוסחה שאומרת מחמת שהתנהגותו אינה הולמת שר בממשלה, זו נוסחה מאד כללית מאד עמומה ושאליה אפשר בטוח להכניס הכל.

אם בכלל רוצים להגביל את סמכותו של ראש הממשלה לעילות מסוימות, אני מציע שתהיה עבודה מסודרת, בוועדה ברשות חבר הכנסת איתן שעובדת עכשיו על כל חוקי היסוד ויראו מה צריך, בוודאי לא עילת סל כזו שניתן או לא ניתן להכניס אליה הכל.

אותו דבר לגבי ההצעה שימי המנוחה או השבת לא יבואו במניין השעות, היום יש חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה שזה תופס התפתחות, לא תתעסק בפיטורים אבל בשורה התחתונה היא בעצם השורה הראשונה של חבר הכנסת איתן ואני כבר לא מתייחס לעובדה שלא בכדי יש הסכמה קואליציונית לגבי חוקי היסוד. גם חבר הכנסת יהלום לא יכול שלא לשים לב לעובדה שאני מתעקש שלא להתווכח אתו, אני אומר שההצעה לתיקון חוקי יסוד צריכה להיעשות בדרך מסודרת לא בחופזה, ולכן אני מציע לחברי הוועדה לדחות את ההצעה.

דבר ראשון, אני מאד רוצה ששרי האיחוד הלאומי יהיו בממשלה, חבל לי שהם עזבו את הממשלה וחבל לי שהם פוטרו. דבר שני, אני מבין ששאול יהלום מודיע לכולנו שמה שעשה ראש הממשלה הוא מאה אחוז על פי החוק, כי הוא רוצה לשנות את החוק. אם מה שעשה ראש הממשלה זה בניגוד לחוק, אז חבר הכנסת יהלום לא צריך להציע לשנות את החוק. לפחות אנחנו יודעים שמה שלפי דעתו של חבר הכנסת יהלום, ראש הממשלה פעל לפי החוק.

דבר שלישי, אני רוצה להבין מדוע צריך להטיל מגבלה, סעיף 22 לחוק יסוד הממשלה מדבר על פיטורי שרים, מדבר גם על התפטרות שר, זה סעיף שאומר בדיוק ששר זכאי להתפטר ללא כל עילה, אז לשרים מותר לעשות מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, אבל ראש הממשלה, לפי ההצעות, יצטרך להמציא עילות. זה אומר שבית המשפט הוא זה שיפטר את השרים. אתם לא מבינים מה אתם עושים עם ההצעה הזו? מה שיהיה הוא שעל כל מקרה של פיטורים יעתרו לבג"ץ ובג"ץ יגיד אם זו סיבה הולמת או לא סיבה הולמת.

מה רע? אתה חושב שבבג"ץ לא יאהבו אתה רעיון הזה?

יאהבו מאד, מהיום והלאה בג"ץ יטפל בכל העניינים. הדבר האחרון, שואלים מה ההבדל. בכל אופן יש הבדל, שרים שאומרים, אנחנו בין עוזי לנדאו, זבולון אורלב לשרי האיחוד הלאומי. שרים שאומרים אני אעזוב דקה לאחר ההצבעה את הממשלה, מדוע ראש הממשלה צריך להיות פרייר ולחכות עד לדקה הזו?

אני חושב שמה שעשה ראש הממשלה בעניין הזה הוא כשר אבל מסריח זה לא עניין של המדיניות, כי אז בוודאי שיש לו עילה, הם יצרו אופוזיציה לראש הממשלה בתוך הממשלה. אבל כשהוא בא ערב החלטה ומפטר כדי ליצור לעצמו רוב ולהעביר החלטה בניגוד להחלטת הממשלה, ממשלה זה גוף שכולל את כל השרים, כל חברי הממשלה זה הממשלה וכשהוא מפטר הוא יכול לזכות ברוב, אם מחר יהיה לי דיון על תקציב המדינה אז כדי ליצור לעצמו רוב לגבי התקציב, הוא יכול לפטר. לכן התקדים עצמו, ערב קבלת החלטה, זה הדבר החמור.

אני רוצה לציין שלא האמנתי ששלושה ארבעה ימים אחרי שליברמן רוצה לגרש אותי מסחנין, הוא יהיה מגורש מהממשלה, לזה לא ציפיתי.

אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד מתן פטור מחובת הנחה להצעת החוק של חבר הכנסת שאול יהלום שעניינה הצעת חוק יסוד הממשלה תיקון קביעת עילה לפיטורי שר או סגן שר פ/2354, ירים את ידו?

הצבעה

בעד: 3
נגד: 10

אין

אני קובע שברוב דעות גדול ההצעה לא קבלה פטור מחובת הנחה. אנחנו חוזרים, לפנים משורת הדין לדון בהצעתו של חבר הכנסת מצנע, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון- ביטוח זכויות עובדי רשויות מקומיות התשס"ד - ‏2004) (פ/2347), בקשה לפטור מחובת הנחה.

חבר הכנסת מצנע הציע את הצעת החוק שלו, הצעת החוק כשלה וסורבה על ידי המליאה בדיון הטרומי שלה. יו"ר הכנסת, חרף העובדה שטרם עברו ששה חודשים כמצוות התקנון, הפשיר את הצעת החוק לדיון חוזר וחבר הכנסת מצנע שב ומבקש פטור מחובת הנחה. נא לנמק את עניין הדחיפות בלבד.

כפי ידוע לכל החברים, בעיית השכר בשירות הציבורי ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות, עדין לא הוסדרה במלואה. החקיקה של שבוע שעבר, שהייתי שותף לה והצבעתי בעדה, פטרה אולי חלק מהבעיה, עדיין השאירה חלק מהבעיה לא פטור ובעצם גם לא פטרה את הבעיה באופן מוסדי.

הצעת החוק שהגשתי לכנסת, עוד לפני ארבעה חודשים, וכפי שנאמר לא אושרה על ידי המליאה בקריאה הטרומית, היא הצעת חוק דחופה אבל היא בעצם הצעת חוק נכונה בכל מערכת יחסי העבודה בין העובדים ברשויות הציבוריות לבין המעסיקים.

אני רוצה למקד את הדיון. נוכח העובדה שעברה בשבוע שעבר הצעת חוק בקריאה שניה ושלישית שפוטרת את העניין למשך לפחות שלושת החודשים הבאים, איפה העוגן שעליו אתה מבסס את הטענה על הבהילות בדחיפות בהצעה הזו.

גם אם הצעת החוק, שהיא הצעת חוק טובה ונכונה, תביא לפתרון בחלק לא קטן מהרשויות, הבעיה לא תיפתר, בטח לא לטווח הקרוב, ועובדים ימשיכו להיות בני ערובה במאבק הזה שיש בין השלטון המקומי, הרשויות המקומיות לממשלה ולנושים.

הצעת החוק שלי באה להתמודד עם הבעיה, והיא תפתור את הבעיה לעובדים, תפתור אותה אמנם חלקית, כי הביטוח הלאומי לא משלם לאורך כל הזמן וגם לא את כל השכר, יש לזה כללים, אבל אני חושב שעדיין העברת החוק הזו מהר ככל שאפשר נותנת תשובה ופתרון.

לחוק הזה אין עלות ממשלתית שכן הביטוח הלאומי הטווה את הכסף מהרשויות המקומיות, ודרך אגב, אם הממשלה היא זו שתרצה באמצעות הביטוח הלאומי לפתור לפחות את בעיית העובדים ועל זה הממשלה הכריזה, יהיה לה צינור הרבה יותר בטוח והרבה יותר קל. לכן אני חושב שלהצעה הזו יש דחיפות ואני מבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את דחיפותה ולהעלות אותה תוך זמן פחות מ- 45 יום.

עמדת הממשלה, כפי נמסרה לי, שהיא מתנגדת למתן פטור, היה פה נציג האוצר אודי בן דרור, רכז הביטוח הלאומי.

ממתי לממשלה יש עמדה בעניין מתן פטור.

תמיד, בכל פעם, יותר מזה, כאשר הממשלה מסכימה למתן פטור מחובת הנחה, אין צורך בדיון. בכל ישיבה אני מודיע את עמדת הממשלה. למען הסר תקלה מעל הפרוטוקול אני מבקש להוסיף, שגם לבקשתו של חבר הכנסת יהלום מתנגדת הממשלה. אני רוצה להשלים רק שנציג הביטוח הלאומי ונציג האוצר שהיו פה, שמעו שהכרזתי על הדיון בבקשתך, וכששמעו שהדיון לא מתקיים הם עזבו ולכן אני נאלץ למסור את הודעתם.

אני רוצה לומר שכשפניתי ליו"ר הכנסת פניתי בברכתם של שר הרווחה, שר הפנים ושל יו"ר ועדת הפנים שהסכימו אתי שנכון להעלות את החוק הזה מחדש בדחיפות והסכימו אתי שנכון להעלות אותו ושאין לו עלויות אלא יש בו מסלול שיכול לתת פתרון נוסף לבעייתם של העובדים מבלי לפגוע באחריותם של ראשי הרשויות.

חברת הכנסת ענבל גבריאלי, ואחריה חבר הכנסת גדעון סער.

אני מוותרת על זכותה הדיבור משום שהעלית כבר את השאלה בנוגע להצעת החוק שאנחנו העברנו.

מאד הייתי שמח אם עוד מישהו היה מאמץ את אמת המידה הזו שאם יש לו מה להגיד וזה כבר נאמר קודם, הוא יאמר שאין צורך לחזור על הדברים.

ההצעה היא הצעה מאד רדיקלית, מאד קיצונית, יש בה היבטים לא פשוטים בנוגע לאפשרות להתייעל, מכיוון שהיא נותנת מסלול כזה של ביטוח אוטומטי רק על המשכורות, יכול להיות שהייתה נכונה לעידן שלפני חקיקת החוק שחוקקנו פה בהסכמה רחבה בשבוע שעבר, בוודאי אחרי שניתן מענה, כמובן צריך להמתין ולראות בפרק זמן סביר מה המשמעות של זה בשטח, עם תכניות ההבראה, בוודאי שאין צורך.

ההצעה הזו נפלה במליאה, ההצעה קבלה כבר פעם אחת פטור מחובת הנחה, דברתי עם יו"ר הכנסת כשהוא הפשיר אותה, הוא הפשיר אותה או קיצר את המועד של הששה חודשים לפני שהממשלה הביאה בשבוע שעבר את הצעת החוק שאותה גם אישרנו מקץ יומיים. פה היה לו ספק האם הוא יכול להתערב אחרי שהוא כבר קיבל החלטה, אבל אין ספק, וגם הוא אמר, שזה היה מצב אחר לחלוטין, אם זה היה אחרי שהצעת החוק הממשלתית הייתה עוברת, וזו בדיוק הסיטואציה שאליה התייחס חבר הכנסת מצנע שדיבר עם שר הרווחה ושר הפנים לפני שהם באו אלינו כממשלה, ושר הפנים באופן ספציפי עם פתרון. לכן אני מציע לחברים לדחות את הבקשה.

הגם שהטעמים של חבר הכנסת סער הם לכאורה טעמים של פורמליסטיקה, בשאלה של פטור מחובת הנחה יש בהם מהות.

אני רק רוצה להוסיף על דברי יו"ר הקואליציה ולחדד את העובדה, שכחברה בוועדת הכספים, עשינו שעות רבות בשבוע שעבר על מנת לפתור את הסוגייה הזו, אני סבורה שהסוגיה הזו נפתרה, מה גם שבהצעת החוק שעברה בשבוע שעבר יש הגנה מלאה לכל נושא שכר העובדים גם ברשויות המקומיות וגם במועצות הדתיות, משום שנפתח חשבון בנק מיוחד שאף אחד לא יכול לעקל אותו ואף אחד לא יכול לשים עליו את ידו.

הצעת החוק הזו גם מכניסה את הכל למסלול ידוע, היא אומרת שגם ברשויות שם אין עדין תכנית הבראה, מספיק שראש הרשות יכריז בפני שר הפנים שלדעתו מהיום שהחוק הזה עבר עד חודש ימים, יגיש תכנית הבראה, אני סבורה שלא יהיו בעיות משום שכולנו צריכים להגיע לפתרון הולם למצב הרשויות.

לפיכך, ברמה האישית אני מתנגדת להצעת החוק הזו, אני חושבת שזו הצעת חוק שעושה קשר ישיר בין עובד מעביד, עובדי רשויות לבין ממשלה, דבר שאנחנו צריכים להימנע ממנו, ולכן אני מתנגדת וממליצה לחברי להתנגד גם הם להצעה.

תודה. חבר הכנסת רשף חן.

מוותר.

חברת הכנסת זהבה גלאון.

אדוני היו"ר, אני מודה שיש לי חשד שאם היה מדובר בחבר כנסת מהקואליציה שהיה מגיש את החוק הזה, אז לא כל אותם טיעונים - - -

יש כשל בהנחה שחבר מהקואליציה לא היה מגיש את החוק הזה.

כבר ראיתי אתכם.

האמונה הטבעית שאת רוכשת לנו מדהימה אותנו כל פעם מחדש.

הדיון הקודם היה של חבר מהקואליציה ואפילו את התנגדת לנושא.

מה יותר חמור בסולם הערכים שלך, חשש או חשד.

אני שומעת את יו"ר הקואליציה אומר זה חוק רדיקלי ואני חושבת לעצמי אם אנחנו בדיון הנכון? חשבתי שלפנות ישובים זה רדיקלי, אבל זה חוק רדיקלי? החוק שעבר במליאה הוא חוק מאד חשוב, החוק הזה, שאין לו עלות כספית בא לשפר להוסיף לסייע לעובדים, מה קורה? השלטון מתנגד לסייע לעובדים? צריך לנתק את הממשלה מהרשויות לקחו את זה בדרך אחרת, לא על הגב של העובדים. ברגע שהממשלה יכולה להחזיק את העובדים כבני ערובה, זה משהו שלא מתקבל על הדעת שלא תתמכו בו.

זה לא ככה.

זה ככה.

כמה שעות קיימנו דיונים לתוך הלילה.

שלא תהיה פה סתימת פיות לקואליציה. תגידו שזה משיקולים קואליציוניים וזהו.

קודם כל אני רוצה להגיד לחברת הכנסת רוחמה אברהם שאין בעניין הזה שום קשר לעניין של המחשבה, זה חוק שהועתק מחברות שפשטו את הרגל ואף אחד לא יגיד שהחברות יש להם קשר. זאת אומרת שהנקודה היא האם מדינת ישראל, כמדינת רווחה, דואגת לאנשים שהיו צריכים לשלם להם משכורת והם פשטו את הרגל, או שלא מסוגלות לשלם.

יכול להיות שהחוקים שהתקבלו, ואני מאד מחייב אותם, יפתרו את הבעיה, יכול להיות שלא, ואז הפתרון של חבר הכנסת מצנע למעשה יידחה עד אחרי הפגרה, זאת אומרת חמישה חודשים אנשים לא יקבלו משכורת. להתנגד אפשר גם בקריאה הראשונה השניה והשלישית. לכן אני מציע לפתור מחובת הנחה, ובקריאה הראשונה השניה והשלישית נראה אם הכל מתקדם, החוק יהיה מיותר.

אנחנו עובדים להצבעה, מי בעד מתן פטור מחובת הנחה להצעת החוק של חבר הכנסת עמרם מצנע, הצעת חוק ביטוח לאומי (תיקון- ביטוח זכויות עובדי הרשויות המקומיות תשס"ד – 2004 ) פ/2347 , ירים את ידו.

הצבעה

בעד: 8
נגד: 11

אין

אני קובע שלא ניתן פטור מחובת הנחה לבקשתו של חבר הכנסת מצנע. אנחנו ממשיכים בהצעת חוק של חבר הכנסת משה כחלון. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון-סמכויות שר הפנים), התשס"ד – 2004 פ/2353. גם לזה מתנגדת הממשלה.

לפי סדר היום יש גם את סעיף ד.

אני מודה לך, אבל אני אחראי לסדר היום ואני מציע לא להעביר אלי הוראות כי כל פעם שאני מקבל הוראה הסעיף יורד עוד מדרגה בסדר היום. עכשיו אנחנו דנים בבקשתו של חבר הכנסת כחלון, בבקשה.

הצעת החוק מדברת על כך ששוהים בלתי חוקים או עובדים זרים או כל מי שנכנס לארץ בדרך לא חוקית ולאחר שיש לו מעמד של אדם שראוי לקבל אזרחות לפי החוק, לא יוכל לקבל אזרחות, שזה הפרס הגדול ביותר שמדינה יכולה להעניק לאדם, אם הוא רכש אותה או הגיע למצב הזה בדרך עבריינית.

הסיבה של הדחיפות, ב- 31 ליולי 2004 מסתיימת הוראת השעה בנוגע לחוק האחמ"שים, שזה איחוד משפחות.

החוק השערורייתי.

עכשיו נמסד אותו בחוק טוב.

יש על זה בג"ץ.

בנוסף לכך, יש פה אלמנטים ביטחוניים בנוסף לאלמנטים הערכיים של אדם שעובר חוק, שלא יכולה לצמוח לו עילה דרך זה, אז יש גם אלמנטים ביטחוניים, כשאנחנו יודעים שחלקם של האחמ"שים האלה, ושמענו את זה מאנשי הביטחון, משמשים ושמשו כסייענים לפיגועים, וככל שהולכת ומסתיימת בניית הגדר, כך גובר הלחץ וכך חודרים לארץ מספרים גדולים של שוהים בלתי חוקיים.

האנשים האלה, בעקבות החיץ שהולך ונבנה הם כעין סחורה שעוברת לסוחר אצל ארגוני הטרור, בכל ארגוני הטרור, לא חשוב איזה, שמשתמשים בהם כדי להעביר מידע, להעביר מתאבדים ולסייע בכל צורה. בשנים האחרונות ניצלו ארגוני הטרור את היתרונות של נושאי התעודות הכחולות, שקבלו אזרחות מתוקף החוק, והם משתמשים בהם והם מסוכנים. אני חושב שצריך לעצור את התופעה הזו ומהר וזו סיבת הדחיפות.

תודה רבה לסגן היו"ר, חבר הכנסת כחלון, הצורך בדחיפות כפי שעולה מדבריך הוא מאד ברור. חברת הכנסת גלאון.

רציתי לשאול שאלת הבהרה, למה צריך את הצעת החוק הזו מעבר לחוק האחמ"שים, שדעתי עליו כבר ברורה.

הוא אומר שהתוקף של חוק האחמ"שים פוקע ב- 31 לחודש יולי. כפי שאתם יודעים, לפני שאני מאשר את עצם הנחת הבקשה על סדר יומה של ועדת הכנסת, אני מדבר עם החברים ומבקש לברר אתם בתמצית את מידת הדחיפות, כי אם זה לא ממש משכנע אותי שיש בזה ממד של דחיפות, אני לא שם את זה מיד על סדר היום.

דברתי אתמול עם חבר הכנסת כחלון, הוא אומר שהתופעה מתגברת, זאת אומרת שככל שאנחנו מתקרבים למועד תפוגת החוק, כך הנהירה של היושבים הבלתי החוקיים מתגברת. לחץ נוסף שנוצר עלינו, והוא גם אמר את זה, לנסות להיכנס פנימה כדי לקנות את המעמד מפה, היא התופעה שהגדר הולכת ומתקדמת, והיכולות שלהם מבחינת הטופוגרפיה הגיאוגרפיה להיכנס הולכות ומצטמצמות.

אומר חבר הכנסת כחלון בצורה מאד ברורה, שלא יעלה על הדעת שכתוצאה מזה שאדם עובר על החוק בעצם כניסתו ובעצם שהייתו הבלתי חוקית, תקנה לו סטטוס כלשהו לצורך קבלת מעמד חוקי. בלשון המשפטית קוראים לזה "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה". חבר הכנסת כחלון אמר את זה במילים שלו.

אני רוצה להגיד משהו במהות ומשהו לפרוצדורה. דעתי על חוק האחמ"שים יידועה הלכתי לבג"ץ עם זה. הנושא תלוי ועומד בבג"ץ גם מתוך הנחה שזו הייתה הוראת שעה לשנה. יש משהו שנראה לי לא תקין, אם ממשלה התקינה הוראת שעה, שאני מתנגדת לה, והעבירה גם חקיקה להוראת שעה, אז מי שצריך להאריך את החוק זו הממשלה, היא צריכה לבוא ולהאריך את החוק ולא חבר כנסת.

חבר הכנסת כחלון לוקח את זה מכיוון לגמרי אחר, הוא לא מדבר על הארכה, הוא אומר שהממשלה תעשה מה שהיא רוצה, רק שמי שקנה סטטוס שהוא נמצא פה שלא כדין לא יכול לנצל את הסטטוס הזה כדי לבקש הלאה איחוד משפחות. פעם אחת נכנסת שלא כדין אתה נמצא כאילו אתה לא במקום הזה.

ברשותך, תאפשר לי שתי דקות כדי לספר לוועדה אתה סיפור הבא, לפני יומיים מצלצלת אלי אישה בעלת מסעדה בהרצליה, שאני לא מכירה אותה. היא ספרה לי שיש להם עובד במסעדה שהבת שלה ראתה שהוא בוכה, העובד הוא עובד זר עם אשרת שהייה והוא סיפר לה שחברתו הייתה עם אשרת שהייה, אשרת השהייה שלה פג תוקפה, והיא נשארה בארץ באורח לא חוקי כאופר אצל משפחה בנתניה. בעלת הבית נסעה לחו"ל ובעל הבית אנס אותה שלוש פעמים עד שהיא ברחה מהבית. זו בחורה תאילנדית שחששה להתלונן במשטרה, כי אם היא תתלונן במשטרה והיא שוהה באופן בלתי חוקי, היא תגורש.

זה לא מדויק כי בתפקיד הקודם שלי הגענו להסכמה שמי שמותקף, גם אם הוא שוהה בלתי חוקי, אם הוא מתלונן יש לו חסינות לאותה נקודת זמן.

ויומיים אחרי זה יגרשו אותו.

מה את רוצה? שניתן לו להדליק משואה?

הגעתי להבנה בזמנו עם המשטרה ועם משרד הפנים שנשים שנסחרות, אם הן מתלוננות שהן נאנסו אנחנו מאפשרים להם אשרת שהייה או עבודה לתקופה מסוימת, לא באופן אוטומטי מגרשים אותם. נשאלת שאלה לגבי בחורה כזו, ואני מגלגלת את זה אליך חבר הכנסת כחלון, שתיקח את זה על המצפון לך שיש נסיבות שיש חקיקה היא חקיקה פשוט איומה, דרקונית ולא הומנית.

מה עושה אישה כזו? אני רוצה לעודד אותה להתלונן כי אין לי ספק שהאיש הזה שאנס אותה יאנוס גם את האופר החדשה שתהיה לו ולא יקרה לו כלום כי אותה אישה תחשוש להתלונן במשטרה. האנשים ששוהים באופן לא חוקי, לא כולם הם מסתננים פלשתינים ושב"חים, יש הרבה בעיות אנושיות, איך אתה יכול לכתוב שאנשים מנצלים נסיבות הומניטריות, איזה חקיקה דרקונית.

עם כל הכבוד, גם לא כל השוהים הבלתי חוקיים הם בעלי סיפור כל כך מזעזע כמו שלך.

הם בדרך כלל יותר מזעזעים.

היות ואני מכיר את הנושא ורגיש לו לא פחות ממך.

זה לא בא לידי ביטוי בחוק שלך.

אם היית קוראת את החוק היית יודעת.

קראתי אותו בעיון.

אין פה מונופול לא על הרחמנות ולא על הרשעות, תשמעי מה שיש לו להגיד.

פעלתי לטובת האנשים האלה לפחות כמו כל אחד שיושב כאן, גם במסגרת מסילה וגם במסגרת מצילה ובכל המסגרות שנותנות את הסיוע. בהצעת החוק שלי אפשרתי ועדת חריגים לשר, שאם יש מקרים מיוחדים, ותמיד יש מקרים חריגים, של מחלה ועוד סיבות לא רק אונס של עובדת זרה, אפשרתי ועדת חריגים ברשות שר הפנים שידון בנושאים האלה ויחליט.

להצעת החוק הזו יש השלכות על משפחות על ילדים וקטינים, ולא בכדי לכנסת יש את הצעת החוק הקודמת של איחוד משפחות בתור הוראת שעה. אני זוכר ששר הפנים אמר מעל הדוכן אולי הנסיבות ישתנו ואז גם החוק ישתנה. אני מקווה שבתקופה האחרונה אנחנו ידועים על שינוי בנסיבות שחייבו את ביטול הוראת השעה הזו.

הצעת החוק המונחת לפנינו, ממה שאמרת שממעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה, הרי האנשים שהתחתנו לא יצרו את העוולה הזו, מה שיצר את העוולה זה שמשרד הפנים לא נתן להם את אישור השהייה כאן. אילו הפקיד היה נותן להם את הפתק הזה שיש להם אישור אז לא הייתה עוולה, הוא לא נתן להם והפך אותם לעבריינים.

אם אנחנו רוצים לתקן, צריך לזכור שאין צד אחד שהוא רשע וצד שני שהוא צדיק המדיניות של משרד הפנים חייבת להשתנות אחרת תוך דקה אחת כולם הולכים להיות עבריינים לכן לא צריך להזדרז בחקיקה הזו, זו אל חקיקה שנוגעת לקבוצה מסוימת זה נוגע לחיי יומיום של משפחות ושל בני אדם.

אמרנו שהממשלה מתנגדת להצעת החוק.

אני רוצה להסביר את זה, נעשה תיקון בחוק הכניסה לישראל לאחרונה, עכשיו יש דיונים על תיקונים נוספים לתיקון המוצע פה יש השלכה גדולה לעובדים זרים לכן זה נמצא בדיונים בממשלה לפני שמצביעים עליו.

מי בעד מתן פטור מחובת הנחה להצעת החוק הכניסה לישראל תיקון סמכויות שר הפנים התשס"ד- 2004, פ/2353 של חבר הכנסת כחלון?

הצבעה
בעד: 10
נגד: 3

2

ברוב של עשרה נגד שלושה עם שני נמנעים אנחנו קובעים שניתן פטור מחובת הנחה להצעת החוק כאמור, תודה לחבר הכנסת כחלון ובהצלחה עם הצעת החוק שלך. אנחנו עוברים לדון בנושא הבא.

קביעת ועדות לדיונים בהצעת חוק.

אנחנו עוברים לקביעת ועדה לדיון בהצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון- העדפת משפחה אומנת מדרגה ראשונה), התשס"ד – 2004 של חברת הכנסת נעמי בלומנטל (פ/1800). נשמעו הצעות להעביר את הנושא לוועדה לזכויות הילד או לוועדת העבודה הרווחה והבריאות. יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות מבקש להעביר את הצעת החוק אליו, מצורף מכתבו, ויו"ר הוועדה לזכויות הילד ביקש גם הוא להעביר את הצעת החוק אליו. חברת הכנסת בלומנטל, מהם העדפותיך בעניין הזה.

אני מוכרחה לומר שיש פה לכאן ולכאן. אני חושבת שהנושא הזה, כפי שראינו בימים האחרונים, הוא ממש בראש סדר העדיפויות, ואחת הבעיות שלנו היא שאנחנו לא יודעים מספיק, ואולי הכנסת צריכה להפעיל יותר סמכות ויותר עוצמה בהקשר הזה.

מה שקורה לנו כחברי כנסת, שאנחנו מאד ערים למה שקורה בשטח, אבל הממשלה מגיבה מאד באיטיות. עכשיו זו דוגמא קלאסית, זה חוק שהעליתי אותו כתוצאה מזה שהאנשים פונים ללא הרף על מצוקות קשות בנושא של אימוץ ילדים כאשר דומני שיש סמכויות יתר לרשויות הרווחה, סמכויות שניתנו להם בזמנו, כנראה בצורך שעה, אבל מזמן הגיע הזמן לשנות מעט את הסמכויות שיש לרשויות הרווחה, הם בעיני ממש דרקוניות.

לפיכך העליתי את הצעת החוק הזו כאשר אלה ממש מפניות מהשטח וזה לא מהיום ולא מאתמול.

חבר הכנסת יהלום אני קורא אותך לסדר.

מה שקרה הוא שהממשלה הסכימה והיא ערה לכך שצריך לשנות את החוק. הם אומרים שהם נמצאים בעיצומה של החקיקה ולפיכך הם רק יסכימו להמשך החקיקה של החוק בתנאי שאני אסכים לתאם הכל עם הממשלה. נכון שהתחייבתי לכך, ואני מוכרחה לומר שבלית ברירה, זה גם בא לידי ביטוי במליאה, אבל בשל ההזדמנות הזו שנקרתה בפנינו, הייתי רוצה לפנות לאחת מהוועדות, מי שתקדם בצורה המהירה ביותר ותלחץ בצורה יותר משמעותית על הממשלה לחוקק במהרה את חוק האימוץ, גם לאור מה שמתרחש היום, אני אברך על כך.

אין לך עמדה בעניין הזה? את מוכנה בשתיהן?

רק בתנאי - - -

אין תנאי. התנאי הוא שהתחייבת במליאה לקיים את המהלך יחד עם הממשלה, לא נראה לי שיו"ר הוועדה יכול לכפות על הממשלה את הקצב הרצוי לציבור ולמציאות הישראלית. הממשלה תתנהל בקצב שלה. אני שואל אותך בפעם השלישית, ואני מצטער לומר שגם האחרונה, אם יש לך העדפה מבין שתי הוועדות האלה.

אותה ועדה שיכולה במהירות האפשרית.

אנחנו לא יכולים לקבוע את זה, אז אנחנו רואים את התשובה שלך כאילו אין לך עמדה ושתי הוועדות מבחינתך מקובלות. חבר הכנסת יהלום, יו"ר ועדת העבודה והרווחה.

חוק הנוער, בדרך כלל לכל גלגוליו, חוץ מכמה יוצאים מהכלל, ולא בוועדה לזכויות הילד, נדון בועדת העבודה הרווחה והבריאות. אנחנו דנים כל הזמן בנושא אימוץ אמנה ומשפחות, ובחוק האימוץ. חוק האימוץ ותיקוניו נדון עכשיו בוועדת העבודה והרווחה, לא חוק האימוץ שמתכוונת לו חברת הכנסת בלומנטל, אבל תיקוני אימוץ ודברים אחרים שאושרו על ידי שר המשפטים, שהעדיף את הוועדה שלנו ולא את ועדת חוקה.

בנושא שעליו הארץ רועשת היה אתמול דיון ויבואו לכאן בודאי ארבעה חוקים שיעברו לוועדה שלנו על הנושא. כל הזמן דנים על זה וזה יהיה משונה מאד אם זה לא יעבור לוועדה שעוסקת בזה כל הזמן. אני מתחייב כלפי חברת הכנסת, שבאילוצים הממשלתיים, אני גם מחויב לממשלה וגם את התחייבת לכך, בנוסף לאילוצים הממשלתיים נעשה הכל כדי לקדם את החקיקה.

מהטעמים שציין חבר הכנסת יהלום אני תומך בהעברת החוק לוועדת העבודה והרווחה.

אני נמצא בניגוד אינטרסים כי יש לי חוק שהוא לא מטפל בו אז אני אעביר לו עוד חוק אחד?

בדיוק הנקודה הזו שהיו"ר אמר עכשיו, זה בדיוק הבעיה. יש את ועדת העבודה הרווחה והבריאות ויש להם המון נושאים לטיפול, אנחנו ועדה מיוחדת לטיפול בנושא הזה, עבדנו בסמינרים וימי עיון עם השופטת רות לבהר-שרון שיש לה הצעות חקיקה בנושא הזה, עבדנו עם 11 חברי כנסת ישבו בימי עיון דווקא בנושא של השמה שזה נושא קלאסי שצריכים לראות מהזווית של הילד.

אני רוצה להגיד שאני קצת לא מבין את חברת הכנסת בלומנטל כי היא ביקשה ממני שזה יעבור לוועדה ויכול להיות שלא נעים לה מהיו"ר החזק של הקואליציה. אני רק אומר שזו הייתה בקשתה אלי ולנו, בנושא הזה, יש את כל הכלים כפי שעברו חקיקה בתחומים האלו גם בכנסת הקודמת. אנחנו רוצים לעשות את זה ענייני מהיר ואפקטיבי.

אנחנו במקרה מדברים על דבר שכל המדינה רועשת סביבו ואני רואה שגם ועדת העבודה והרווחה וגם הוועדה לזכויות הילד מעונינים לטפל בזה בצורה הטובה ביותר. אני מציע שאולי נקים ועדה משותפת לנושא הספציפי הזה.

אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם, אמרתי לחבר הכנסת מלכיאור שאני מציעה שיאבק על כך, לא אמרתי שאני מציעה שזה יעבור לוועדה שלו, אמרתי שאני מציעה שיאבק על כך שזה יהיה בוועדה שלו. אני בעד שזה יהיה באותה ועדה שבמהירות האפשרית אפשר יהיה לקדם את החוק ותהיה בה העוצמה ללחוץ על הממשלה לקדם את החקיקה בעניין.

תודה רבה, אנחנו עוברים להצבעה, לפיה נדע לאן רוצים חברי ועדת הכנסת להעביר את ההצעה, אם יהיה רוב לוועדה אחת ולא לאחרת, ממילא מתייתרת ההצעה של הוועדה המשותפת. מי בעד להעביר את זה לטיפול ועדת העבודה הרווחה והבריאות ירים את ידו.

הצבעה

בעד: 6
נגד: 4

אין

אם כך אנחנו מחליטים להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה והבריאות.


קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום

הנושא הבא הוא קביעת ועדה לדיון להצעה לסדר היום בנושא: "סלילת כבישי גישה למוסדות החינוך במדינה"- של חבר הכנסת אלסאנע. ההצעות שנשמעו היו להעביר את הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה או לוועדת החינוך. חבר הכנסת טלב אלסאנע מבקש להעביר את זה לוועדה משותפת של ועדת החינוך התרבות וועדת הפנים ואיכות הסביבה והוא הגיש לנו מכתבי הסכמה והרכבים על דעת ראשי הוועדות.

ההרכב המוצע מטעם ועדת החינוך והתרבות, חבר הכנסת טלב אלסאנע יו"ר הוועדה המשותפת, חבר הכנסת אורי אריאל, חברת הכנסת מרינה סולודקין וחברת הכנסת ענבל גבריאלי. מטעם וועדת הפנים ואיכות הסביבה חבר הכנסת אלי אפללו, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, חבר הכנסת דוד אזולאי וחבר הכנסת ואסל טהא. כזכור, הנושא הוא הצעה לסדר יום בנושא סלילת כבישי גישה. יש התנגדות להצעה? מי בעד?

הצבעה

בעד: רוב
נגד: אין

אין.

אני קובע שפה אחד אושרה בקשתך, ואנחנו מאחלים לך הצלחה.


בקשת סיעת מרצ לשינוי שם הסיעה

הנושא הבא הוא בקשת סיעת מרצ לשינוי שם הסיעה. אולי במקום "יחד" יהיה "לבד".

חשבתי שנכתוב בהיפוך "דחי"

אדוני יו"ר, לדעתי לא נשאר אחד בחדר שלא היה לו מה לומר, אבל אני מקבלת את זה באהבה. אני מודה לוועדת הכנסת שתצביע לאישור השם החדש.

אנחנו מתבקשים על פי סעיף 25ג' לחוק הבחירות לכנסת נוסח משולב תשכ"ט- 1969 וכן על פי הוראת סעיף 18א' לתקנון הכנסת לאשר לסיעת מרצ – הבחירה הדמוקרטית – שח"ר לשנות את שמה לשם "יחד (ישראל חברתית דמוקרטית) ולבחירה הדמוקרטית" . מי בעד מתן האישור כמבוקש?

הצבעה

בעד: רוב
נגד: אין

אין

אנחנו מאשרים פה אחד את השם החדש, אנחנו מאחלים לכם הצלחה מוגבלת… תודה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10