הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 25) (מימון לפעילות הסיעות בכנסת)

5
ועדת הכספים
16.6.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 161
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כז בסיוון התשס"ד (16 ביוני 2004), שעה 10:45

1. פנייה לוועדה מספר 251, 252.
2. הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 25) (מימון לפעילות הסיעות בכנסת),
התשס"ג-2004.

חברי הוועדה: אברהם הירשזון - היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
מיכאל איתן
אלי אפללו
רוני בריזון
מוחמד ברכה
עזמי בשארה
משה גפני
יצחק הרצוג
אבשלום וילן
יעקב וקנין
יצחק כהן
יעקב ליצמן
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
יאיר פרץ
אהוד רצאבי

יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין
אבי לוי - חשב הכנסת
טובי חכימיאן
מנחם לוין - ועדה ציבורית – מימון מפלגות
נורית ישראלי - יועמ"ש, משרד מבקר המדינה
דלית דרור - משרד המשפטים

אנה שניידר
ארבל אסטרחן

סמדר אלחנני

תמר פוליבוי

1. פנייה לוועדה מספר 251, 252

רבותיי, בוקר טוב, אני מבקש לפתוח את הישיבה. מספר פניה לוועדה 251, 252. אנחנו דנו בה אתמול. מי שהשתתף בדיון, זוכר שדנו בה. סיימנו את הדיון. חבר הכנסת אלי אפללו ביקש לבדוק דברים לפני ההצבעה. הוא בדק את הדברים, ואין לו התנגדות שנצביע על זה היום. אני רק מבקש למסור בשם מזכיר הממשלה, שהוא מתנצל על ההתפרצות שהיתה לו כלפי חבר הכנסת אלי אפללו. מאחר שסיימנו את הדיון, אני מעמיד את הנושא להצבעה. מי בעד? מדובר על 10 מיליון שקל לחינוך יהודי בתפוצות.

היו לנו שני דברים.

מה זה חינוך יהודי בתפוצות?

דיברנו על זה והסברנו הכל. יש פרויקט שהוצג בפנינו אתמול, ושאני לא יודע אם אני שלם אתו או לא. אני לא בטוח שהוא ניתן למי שצריך. אנחנו ביקשנו בפעם הבאה לקבל הרבה יותר פרטים בנושא הזה. הובטח לנו שנקבל את הכל. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
פנייה מספר 251, 252 נתקבלה.

תודה רבה, זה אושר.

היה עוד נושא שהוא ביקש לבדוק, הנושא הראשון של שר התיירות. הוא גם בדק את זה?

לא נאמר לי.



2. הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 26), התשס"ד-2004

הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 26), התשס"ד-2004. חבר הכנסת הרצוג, אני אבקש ממך לצאת, כי אני לא יכול לנהל ישיבה בצורה הזאת. חבר הכנסת איתן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, אתה מתבקש להציג את ההצעה.

הצעת החוק הזאת באה לתקן איזושהי שגגה שנפלה בניסוח קודם שבא לשרת מטרה מסוימת, אבל הניסוח לא הלם את המטרה שאותה באה לשרת הצעת החוק. הצעת החוק הזאת, מקורה בהסכמות ובהבנות שהיו בלשכת יושב ראש הכנסת, שעל פיהן יש בכנסת מעמד למנהלי סיעות, שהוא גם באינטרס של הכנסת, וכמובן גם באינטרס של הסיעות, שהן חלק מהעבודה של הבית, אבל באחריות הסיעות. אבל לכנסת יש בהחלט אינטרס גדול שבכל סיעה יהיה אדם שיהיה לו איזשהו מעמד, שירכוש מיומנויות - חברי הכנסת מתחלפים, אבל אותו אדם נשאר כאן – שתהיה לו כאן עבודה יציבה ושהוא יעשה את עבודתו הפרלמנטרית כמו עוזר פרלמנטרי.

המציאות היא כזאת שסיעות עשו מעשים שפגעו במוסד הזה של מנהלי סיעות, מעשים לא הגונים אפילו הייתי אומר. הן עיכבו שכר, השאירו אנשים עם חצי מהשכר ועם חלקו, וזה כביכול על רקע של מצוקה תקציבית. למה אני אומר "כביכול מצוקה תקציבית"? כשאני פגשתי את אחד מחברי הכנסת שדיבר בשם סיעתו, הוא אמר לי "אנחנו צריכים כסף לשתייה, ולכן אנחנו לא משלמים משכורת למנהל הסיעה שלנו כבר כמה חודשים". שאלתי אותו איך הוא לא מתבייש להגיד לי שהם מוציאים כספים לשתיה, ולא יכולים לארגן את הכסף הזה מהכיס שלהם או מקופת המפלגה שבטח לא חסר לה כסף, ומוצאים את הפתרון בכך שהם מלינים את שכר האדם שעובד עבורם.

מה, זאת רשות מקומית?

אני קיבלתי את ההנחה ואת המנדט מיושב ראש הכנסת לנסות ולהשיג את המטרה שלשמה הריצו את הצעת החוק הזאת מיומה הראשון, לעגן ולהבטיח איזשהו מעמד שהכספים שהכנסת משלמת לפעילות הסיעות כאן בכנסת ישמשו את המטרה שלשמה הם הוקדשו, ויוקדשו לאותו שכר לאותם מנהלי סיעות. מכאן היתה נקודת המוצא.

הניסוח הקודם היה ניסוח גורף מדי, והוא הסמיך את ועדת הכנסת לקבוע הוצאות לפעילות של סיעות. בגדול, זו היתה פגיעה אנושה במעמד הוועדה הציבורית למימון המפלגות, זה היה פתח ליצירת מסלול נוסף למימון מפלגות. לא היתה כתובה בהצעת החוק הזאת שום מגבלה, לא לגבי סכום ולא לגבי שימוש, והכי גרוע, גם לא היה כתוב שם שהכספים הולכים למימון מנהלי הסיעות. בין זה לבין מנהלי הסיעות לא היה שום קשר, רק בדברי ההסבר השתמשו בגב של מנהלי הסיעות להעביר חוק, כשבכלל יכול היה החוק, ללא מגבלות וללא השגחה, לפרוץ סכרים ולשנות סדרי בראשית כאן בבית. ברגע שהתעוררה השאלה, היוזמים ראשי סיעות התיישבו בלשכת רובי ריבלין ואמרו "אם זאת הביקורת שלך, חבר הכנסת מיכאל איתן, תציג הצעה שמעגנת את מה שסוכם ומה שמקובל גם עליך, שיעגן את מעמדם ומצבם של מנהלי הסיעות", וזאת התוצאה שהגענו אליה.

אדוני היושב ראש, חברותיי וחבריי חברי ועדת הכספים וראשי סיעות, אני מצטרף לכל אמירה שנאמרה על-ידי חבר הכנסת איתן. זה הנוסח המתוקן, לאחר שאנחנו הזהרנו את עצמנו מפריצה וגלישה אל תוך סמכויות הוועדה, שאנחנו נתנו לה את המנדט לקבוע מה הוא הסכום של מימון מפלגות. בצד הנכונות שלי ללכת לקראת כל ראשי הסיעות - ויש כאן הסכמה מלאה – אני חוזר ואומר שבתחילת הדרך סיעת שינוי התלבטה בבעיות ובנושאים שמעסיקים את הכנסת, ורק עלתה ועדיין לא ירדה. אלה דברים מתעתועי הפוליטיקה - לא שחלילה אני מאחל לאיזו סיעה, אבל תעתועי הפוליטיקה יכולים ליצור מצב שהיום יש לך 40 מנדטים ומייד לאחר הבחירות יש לך 19 מנדטים. אלה הם דברים שפקדו אותנו, אתמול 10 מנדטים והיום חמישה או שישה מנדטים. אלה הם דברים שמחייבים אותנו לשקול רק את טובת עבודת הכנסת.

עבודת הכנסת, מאחוריה עומד הרעיון - ונתמך גם על ידי החוקים והתקנות, כמו גם ההסדרים - שכל חבר כנסת רשאי להחזיק עוזרים פרלמנטריים. העוזרים הפרלמנטריים לא יכולים לשים יהבם על חבר הכנסת. הכנסת היא זו שמשלמת, למעשה, את שכרם מתוך תקציבה. ההסכם נחתם בין חבר הכנסת לעוזרים עצמם, אבל המטלה הכספית נופלת על הכנסת. כל כך למה? על מנת לאפשר להאדיר את פעולתם של חברי הכנסת, במסגרת מילוי תפקידם.

לכל חבר כנסת יש עוזר או עוזרים פרלמנטריים, ולסיעה כולה יש כקולקטיב עוזר פרלמנטרי ממדרגה ראשונה או עוזרים פרלמנטריים ממדרגה ראשונה, שהם גם לא יכולים להיות בטוחים בעתידם כאשר המצב המשפטי שלהם כעובדים צריך עיון או יכול להתבטל כהרף מילה שנאמרת מפי יושב-ראש סיעה כזה או אחר כשגם הם מתחלפים. לכן, כאשר ישבנו על המדוכה בתחילת הקדנציה הזאת, נוכח תהפוכות רבות שקרו בפוליטיקה הישראלית פעם לכאן ופעם לשם, ואיש לא יודע מה יילד יום בפוליטיקה, הסכמתי ליוזמה שבה אנחנו נקבע שמנהלי הסיעות ועובדי הסיעות הם כמו העוזרים הפרלמנטריים. שכרם ישולם על-ידי הכנסת, אבל מתוך אותם כספים שמגיעים לסיעות עצמן.

הצעתו של חבר הכנסת איתן מגשרת בין ההצעה המקורית לבין המגבלות שאנחנו הצבנו לעצמנו בראשית הדרך. אני חושב שצריך לקבל אותה, ואני אודה לחברי הכנסת, אם יאשרו אותה על מנת שנוכל לצאת לדרך. כל פעם יכולה להיות ביקורת. אני בהחלט שלם עם עצמי, שביקורת זו תהיה נכונה, אם יבואו ויאמרו שהכל צריך לצאת ממימון מפלגות כפי שהוא ניתן. מבחינת עבודת הכנסת, הרעיון העומד מאחורי הנושא של מנהלי סיעות, משענתם על הכנסת ומתוך הכספים המגיעים למפלגות, הוא רעיון נכון, צודק וחשוב לעבודתה של הכנסת. תודה רבה. אני מתנצל בפניכם על כך שאני צריך לעזוב, אבל אני הולך לפתוח את המליאה.

אני מאוד מודה לך. אנחנו נפרדים ממך בצער רב. חבר הכנסת איתן, אתה יכול להשלים את דבריך.

עכשיו אני אדבר על הפרטים של ההצעה. ההצעה מנצלת תקציב ששולם במשך עשרות שנים לסיעות, אבל לא היה לו מעמד חוקי. אם מישהו היה פונה לבג"צ ומבקש את הפסקת הסיוע הזה, יש לי רושם שהעתירה שלו היתה מתקבלת, משום שזה היה סעיף שדרכו העבירו בערך סכום של ארבעה מיליון וחצי שקלים לטובת פעילות של סיעות, מבלי שהיתה לכך אסמכתא – אומנם זה הופיע בתקציב הכנסת, אבל לא היתה אסמכתא – בחוק מימון המפלגות להוציא את הכסף בדרך הזאת.

על מנת לעשות את הרפורמה הזאת, אנחנו הוספנו מעבר לתקציב הזה עוד מיליון שקלים וחצי על חשבון הציבור. זה יהפוך לשישה מיליון, שישוריינו, יעוגנו, בתוך החוק. המשמעות של ההחלטה הזאת היא שזאת החלטה תקציבית, שתצטרך רוב של 50 חברים בכל הקריאות.

בראשונה, שנייה ושלישית.

בשנייה ושלישית?

לנו יש פרשנות שמדובר פה רק בתוספת של מיליון וחצי - - -

אני מתקן, אני לא רוצה להיכנס לעניין המשפטי. זאת דעתי המשפטית, הבנתי המשפטית, שבמקום שבו יש תשלום שהוא תשלום ספק, ואתה קובע אותו ונותן לו מעמד מעוגן בחוק, אתה הופך אותו להוצאה תקציבית, כי מקודם יכלו לבטל אותו ואף אחד לא ראה בו הוצאה מאולצת. לעומת זאת, עכשיו חייבים לכבד אותו, כי הוא לשון החוק. זאת דעתי. אני מקבל את הפרשנות של אנה שניידר. זה הוא תפקידה. היא סבורה שכאן יש תוספת רק מיליון שקל וחצי. אני לא מתווכח על זה, היא היועצת המשפטית, הפרשנות שלה קובעת. דעתי, עם כל הכבוד, במקומה מונחת. על זה נקיים דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט ועל השאלה מי צודק מבחינה תיאורטית. כרגע דעתה קובעת.

אנחנו מעלים את התקציב לשישה מיליון שקלים, על-פי פרשנות של אנה שניידר תוספת תקציבית של מיליון שקלים וחצי. מה נעשה בתוספת הזאת? אנחנו קבענו שני דברים: אחד – שיושב ראש הכנסת יקבע כללים, וגם הצענו לו הצעה איך לחלק את הכספים ולמלא את המטרה, והשני – בהשלמה, הצענו ליושב ראש הכנסת, וזאת סמכותו, הוא יקבע את הכללים לאחר שהחוק הזה יעבור, שעל חמישה חברי כנסת ראשונים הוא ייתן אפשרות לבצע חוזה העסקה של מנהל סיעה בסדר גודל של 23,000 שקלים, שזה מקביל למנהל ועדה בכנסת. על כל חמישה חברי כנסת נוספים, ההצעה שלנו היא שכל סיעה תוכל לקבל – הוא יקבע את זה בכללים - עוד עובד בסדר גודל של הוצאה כספית של 12,000 שקלים, שזה מקביל לפקיד עם 10 שנות ותק. יהיו מרווחים קטנים, שלא כדאי להיכנס אליהם עכשיו. סיעה שיש לה 10 חברי כנסת תקבל את המשרה הבכירה ומשרה זוטרה. סיעה שיש לה 15 חברי כנסת, תוכל להחליט או שהיא לוקחת בכירה ושני זוטרים או שני בכירים.

המגבלה בחמישיות חלה בסוף רק על הליכוד, כי אנחנו הגענו למסקנה שיש איזשהו יתרון לגודל, ולכן זה לא ירוץ עוד ועוד, אלא לאחר - ההצעה הראשונית שלי היתה לאחר 20, אבל יש כבר ערעור של סיעת הליכוד, אז אני אמליץ לאחר 30. מ-30 חברי כנסת יוכלו לקבל רק על כל 10 חברי כנסת תוספת של משרה זוטרה. אם זה יתקבל, זה לא יחרוג מהתקציב.

אלה הכללים שהמלצנו ליושב ראש הכנסת, והוא אמר שהוא בעיקרון מסכים לקבל את הכללים האלה, והוא יתקין אותם, אבל ההסכמה שלו כמובן לא פוגעת בסמכותו להשתכנע אחרת, אם ישכנעו אותו.

בעקבות הסיכום הזה, שאני קיבלתי עליו ברכה מיושב ראש הכנסת, הופיע אצלי נציג של אחד הסיעות ואמר לי "אתה לוקח לנו עכשיו את התקציב ששימש את הסיעה". במאמר מוסגר אני רוצה לומר שאף סיעה כאן לא מפסידה. הסיעות הקטנות יקבלו הרבה יותר ממה שקיבלו. לגבי הסיעות הגדולות, הליכוד יקבל טיפה יותר ממה שיש לו, והסיעות הבינוניות יקבלו יותר ממה שיש להן, זאת אומרת שאף סיעה לא יכולה להגיד שהיא פה "נדפקת מהעניין". בכל אופן בא אליי נציג שאמר לי שהוא "נדפק מהעניין". כששאלתי אותו למה, הוא אמר שמקודם היתה לו לפחות הפריבילגיה לקחת את מה שהוא קיבל ולא לשלם, אלא להוציא את זה למטרות אחרות. נגיד שהיה דבר דחוף ביותר, להוציא מברקים דחופים, אז הם אמרו שלא ישלמו משכורת. היום אנחנו קובעים בחוק שהתשלום יכול להיות מופנה רק למשכורת. גם אם יש לו היום קצת יותר או הרבה יותר, הכל הולך למשכורות, והוא לא רצה להוציא את זה על משכורת.

אני התנגדתי, אבל היושב ראש נטה לחפש איזושהי פשרה. זה יהיה תלוי במה שהוא יחליט אחר כך, אבל על מנת לתת לו את המנדט המשפטי שהוא יוכל להתקין כללים, כתבנו כאן בחוק שזה הולך רק לכוח אדם. אני אמרתי שנצטרך לקבוע איזושהי מכסה שהולכת גם למטרות אחרות, אלא מה? אסור בשום פנים ואופן שנגיע למצב שממנו אנחנו יוצאים, שאנחנו נגיד שזה אפשרי גם למטרות אחרות ואז עוד פעם ייקחו את כל המטרות האחרות ולא ישאירו את השכר שאנחנו רוצים להגן עליו, כשזוהי מטרת החוק.

לכן, אחרי שחשבתי על כל העניין, ההצעה שלי אומרת שלאחר המשרה הבכירה, לגבי סכום שאנחנו נקבע כאן, אפשר יהיה להמיר במקום משרה, לתת איזשהו סכום לצורך הוצאות פעילות.

סכום או אחוז?

זה צריך להיות סכום, ולא יותר מ-x% מהסכום הכולל, כלומר אתם תשבו ותחליטו בעניין ונכניס את זה לחוק. אם היושב ראש רוצה להתקין כללים בעניין הזה, ניתן לו כאן את ההרשאה הכללית. איך הוא יהפוך את זה אחר כך בפועל? נסמוך עליו, הוא או אלה שיבואו אחריו בשנים הבאות, יחליטו איך ליישם זאת.

האם סיעה בת 10 חברים יכולה לחלק את זה לשלוש משרות זוטרות?

הבעיה המרכזית היא בסיעות הקטנות. אם לסיעה יש היום שבעה או שמונה חברי כנסת, אני לא רוצה להתערב, זאת החלטה שלכם. תחשבו על זה טוב.

אני חושב שזה צריך להיות בכללים, לא בהצעת החוק. תפנה ליושב ראש הכנסת ותשאל אותו.

המקפצות שדיברת עליהן, שעל כל חמישה חברי כנסת יהיה עוזר זוטר וכן הלאה, האם אלה הם דברים שנקבעים בכללים?

כן, בכללים.

ומה הם אומרים הכללים האלה היום או שהם לא אומרים?

אין כללים, היום אין דבר.

הכללים יהיו רק אחרי שהחוק יתקבל.

מי קובע את זה?

יושב-ראש הכנסת.

והאם זאת זכותו הבלעדית לקבוע שזה חמישה חברי כנסת, או שזה בא לדיון או לאישור?

כן, הוא יקבע, זה לא כתוב בחוק.

אני מקבל את ההצעה של חבר הכנסת איתן. אני מציע לא להיכנס לסיפור של הוצאות הסיעות. או שזה שכר עבודה לעוזרים או שזה הוצאות סיעות. אני מכיר מפלגה אחת מאוד מקרוב, שמוציאה הרבה כסף לעבודת הסיעה מתקציב מימון המפלגות. זה יכול להיות עבור קפה, זה יכול להיות עבור תה, וזה אפילו יכול להיות מברקים לראש הממשלה. אם זה תקציב למשכורות, בואו לא נפתח אותו עכשיו, כי זה פתח שאין לו גבולות. אני אומר לפרוטוקול שאנחנו מפלגה במצוקה, צריך להיזהר בדברים הללו. אני מסוגל אישית להגן על הצורך להבטיח משכורת קבועה למנהלי סיעות ולעובדים בסיעה. לגבי כל דבר אחר, יש מימון מפלגות, מקפה עד מברקים.

אני מבין שחבר הכנסת איתן התכוון בדיוק לזה. היועצת המשפטית טוענת שכך זה גם נוסח בחוק.

אבל נאמר פה שמעבר לראשון, לשני - - -

החוק כמו שהוא כעת לא מאפשר.

אני מודה ומתוודה שאני ביקשתי את הנושא הזה, מסיבה פשוטה. אני יודע שיש כמה מפלגות, שכל תקציב מימון המפלגות שלהן משועבד להחזרי חובות ואין שם אפילו אגורה אחת ניידת. אם כל הסכום הזה שנקבל עכשיו ילך אך ורק לשתי משכורות נניח, המשמעות היא שהסיעה לא רק שלא תוכל להזמין שתייה, אלא היא לא תוכל לעשות דבר. היא לא תוכל אפילו להוציא מכתב אחד, ואם היא תרצה לנסוע לסיור לראות את הבעייתיות האקולוגית במקום כלשהו, היא לא תוכל לעשות זאת.



אני מודע למה שחבר הכנסת אורון אומר, ולכן המשרה הראשונה שהיא המשרה של מנהלת הסיעה, זה חייב להיות נכס צאן-ברזל. את החלק השני צריך להקציב באחוזים, הגבלנו ל-20%, נניח שאותה סיעה תוכל להמיר זאת אך ורק לצורך עבודת הסיעה הנדרשת, כי אחרת תישאר תקוע עם סיעה שאין לה שום יכולת לעשות דבר, כי הכספים האחרים משועבדים לחובות. אני חושב שיש הרבה מפלגות כאלה. גם מפלגות שלא במצב כזה, צריכות לזכור שגם הן יכולות להגיע יום אחד למצב כזה, כי אף אחד לא יודע מה יקרה בבחירות, כשאתה בונה על הרבה מנדטים ופתאום אתה נופל ונכנס לחובות כאלה, שכל מה שתקבל משועבד לחובות. לכן אני אומר "בואו נהיה חכמים".

הרעיון הוא טוב, אבל לגבי החלק השני – לא לגבי מנהלת הסיעה – צריך לאפשר לסיעה להגדיר אחוז ברור שאי אפשר יהיה לפרוץ, לצורך עבודת הסיעה, כדי שלא לגזור על עצמנו גזירה שלא נוכל לעמוד בה. אני מסכים אתך בעיקרון, אבל אני חושב שאם נעשה זאת באופן הזה, נאפשר לסיעה לפעול במסגרת הזאת. זה מצומצם מאוד, ובמפורש חל רק על החלק השני, ולא על הבסיס של מזכיר או מזכירת הסיעה.

אני נוטה יותר לדעתו של חבר הכנסת סלומינסקי מאשר לדעתו של חבר הכנסת אורון. הרי יש תקדימים בחקיקה בכל מה שנוגע לעבודת הכנסת.

דרך אגב, לגביכם זה לא ישנה.

אנחנו גם לא נשתמש בזה גם אם יהיה סעיף. אני מדבר על העיקרון. מה היה ביסוד הרעיון של תקציב לקשר עם הבוחר ולשכה פרלמנטרית של חבר הכנסת? שהיא מנותקת מהמפלגה שהוא שייך אליה וממשרדי המפלגה. הכוונה היתה מתן מרחב פעולה לחבר הכנסת ישירות מול הציבור. אותו עיקרון תקף לגבי הסיעה כולה, לא רק לגבי חבר הכנסת. אני יודע שיש סיעה מסוימת בכנסת, שהיא לא הסיעה שלי אגב, שבגין חובות של מערכת הבחירות המוניציפליות, אם יפרסו לה את החוב לכל אורך הקדנציה הנוכחית, בהנחה שהכנסת תסיים את ימיה, כל ההקצבה שלה לא תספיק להחזר חודשי. להכניס את הסיעה ואת עבודתה למערבולת הזאת פירושו לשתק אותה, לשתק סיעה שלמה. לכן העיקרון שדיבר עליו יושב ראש הכנסת וחבר הכנסת איתן ושעמד עליו חבר הכנסת סלומינסקי הוא לאפשר 20%-25% ניידות בתקציב הזה.

לא, מה שהציעו זה מעל למשרד.

20%-25% לצורכי עבודת הסיעה. אגב, אסור לנהל שתי קופות בכל מפלגה, אלא קופה אחת, לפי חוק מימון המפלגות. מה יקרה? על כל הוצאה בסיעה צריך לפנות למרכז המפלגה כדי לקנות נייר או לאירוח כלשהו, ולכן אני חושב שהעיקרון בא לפתור בעיה. לא חייבים לנהוג כך, אבל צריך להיות אפשרי לנהוג כך.

אני מתנגד להצעה הזאת, מכיוון שהצעת החוק הזאת באה לקבוע סעיף שכר ולא סעיף פעולות. אם הייתם באים עכשיו עם הצעת תקציב שמחולקת לפעולות ולשכר, אני מבין, אבל אם החברים רוצים לאפשר מצב שחלק מהתקציב לשכר יעבור לפעולות, מהר מאוד תמצא את הכסף הזה בהחזרים לבנקים. זה לא יעזור להם, מכיוון שמייד תראה את ה-20% האלה עוברים להחזרי חובות בבנקים. אני מתנגד לזה. אם זה מיועד למימון שכר, זה רק למימון שכר.

אני גם חושבת כמו חבר הכנסת יצחק כהן. אם מדברים על כל נושא השכר לצוות הפרלמנטרי, ראוי וצריך להתמקד בזה, ולא להתחיל לפרוץ את זה. החוק הזה נוצר מכיוון שסביר להניח שקיימת בעיה, אחרת החוק הזה לא היה נולד. אז אם קיימת בעיה, צריך לתת פתרון הולם לבעיה ולא לקחת חלק מה-100% של הבעיה ולפרוט אותה לגורמים אחרים. בואו נגדיר את זה כמו שעשינו בחוק האחרון שחוקקנו בשבוע שעבר, כאשר הגדרנו את כל נושא העובדים ברשויות המקומיות והמועצות הדתיות. אמרנו שאנחנו לא באים לפתור את כל המכלול. קח את השכר, תקבע אותו. אם יהיו בעיות אחרי זה, נפתור אותן אחרי זה.

מתוך דבריו של חבר הכנסת איתן, אני הבנתי שהעלות התקציבית הנוספת היא מיליון וחצי שקלים לשנה, זאת אומרת שאנחנו משלמים מיליון וחצי שקלים כדי להבטיח שמנהלי הסיעות יקבלו את שכרם ולא יהיו תלויים ברצונה של מפלגה כזאת או אחרת.

כל צוות כוח-האדם שעובד בסיעות - לא רק מנהלי סיעות - לרבות המזכירות והכל.

ולכן תשובתי מתייחסת בדיוק למה שחבר הכנסת אורון העלה. מיליון וחצי שקלים זאת עלות שאני מוכן לשלם אותה, כדי להבטיח את שכרו של מנהל סיעה ותו לא, ויותר מזה שום דבר. לגבי המקפצות של חמישה חברי כנסת - כן או לא, לדעתי זו מקפצה נמוכה מדי. אם אקח את שינוי עם שלושה עוזרים, נראה לי שאפשר להרחיב את המקפצה לשבעה, אבל זה לא נושא הדיון היום.

תחשוב על הבחירות הקרובות.

אם אני סיעה קטנה, אין לי בעיה עם זה.

חבר הכנסת איתן, אני מצטרף לדעת חברי הכנסת אורון וכהן.

גם אני מצטרפת.

אני הבנתי שזה בא לפתור את בעיית המשכורות. אם זה לא בא לפתור את בעיית המשכורות אלא דברים נוספים, אין בעיה, שיגישו הצעה נפרדת.

גם אני מצטרף לדברים שרוחמה אמרה.

מכובדי, ברור לכולם שלוועדה אין עמדה, היא צריכה לקבוע עמדה. הכנסת ריבונית לחוקק את החוק הזה והכנסת ריבונית גם לבטל את הוועדה בכלל. לא צריכה להיות לנו עמדה, ובכל זאת, קודם כל יושב ראש הוועדה הזמין אותי. הנימוס מחייב לבוא, אז באתי, אבל לא באתי רק בגלל זה. כשאני באתי, החזקתי ביד את הטיוטה שנשלחה אליי. אז באתי במרץ רב, לא רק בשמי, אלא בשם כל חברי הוועדה, אבל מסתבר שלא צריך להיות צדיק במיוחד כדי שמלאכתי תיעשה בידי אחרים. עובדה שרוב מלאכתי כבר נעשתה בידי אחרים.

מה שכולנו נבהלנו ממנו היה ההצעה שהתיקון הזה נועד למימון חודשי של פעילותה בכנסת ועזרה מתקציב הכנסת, ובהמשך - המימון החודשי של פעילותה של הסיעה בכנסת ייקבע על ידי ועדת הכנסת. כך היה כתוב, וזה בלי שתהיה הגדרה מה היא פעילותה של הסיעה בכנסת. אנחנו חשבנו שבעצם זה מייתר את הוועדה. אז רצינו להציע שאולי יתקנו את החוק ונוותר על הוועדה. כל אחד מאתנו הסכים, זה לא כל כך נורא.

אבל עכשיו אני חוזר בי, בגלל שאני רואה שמישהו פה חשב על הנושא. הניסוח כפי שהוא בטיוטה שהוגשה לי כעת לא יוצר בעיה. זה אומר שתקציב של משכורות לא שייך ליחידת המימון. יכול להיות שבזמן שנצטרך לדון ביחידת המימון, נצטרך לקחת בחשבון שהוצאה זאת לא קיימת. זה יכול להיות.

אבל גם ביטלנו את הארבעה וחצי מיליון, אז גם את זה תביאו בחשבון.

נכון, הכל צריך לקחת בחשבון. אני שוב אומר שאסור לנו להתערב – שמעתי כאן הוויכוח - בוויכוח מן הסוג הזה, זה עניין שבין חברי הכנסת. אבל אם בסופו של דבר, כאשר המאפה הזה ייצא מן התנור הוא לא יהיה לשכר הצוות בלבד, מתעוררת מחדש השאלה אצל כל חברי הוועדה האם צריך אותה.

זה לא ייצא מהתנור... אני מאוד מודה לך על ההבהרות שלך.

אני מציעה שאני אקרא את החוק, ותוך כדי הקריאה אני אסביר את מה שרציתי להסביר.

לפני שאת קוראת את החוק, אני הייתי מבקש שקראי את מכתבו של שר האוצר.

מכתבו של שר האוצר מאתמול ליושב ראש הוועדה אומר כך:

הצעת החוק מעמיסה עלויות נוספות על תקציב הכנסת. הצעת החוק מבקשת להוסיף בחוק מימון מפלגות סעיף נוסף, הקובע כי מימון העסקת הצוות הפרלמנטרי של הסיעות ישולם מתקציב הכנסת בסך שישה מיליון ש"ח. על אף שכבר כיום קיים בתקציב הכנסת סעיף תקציבי בסך 4.5 מיליון ש"ח למימון מפלגות, סכום זה אינו מעוגן בחקיקה, ומכאן שעלות הצעת חוק זו עולה על חמישה מיליון ש"ח בשנה. יצוין כי מי שקובע את מימון המפלגות הנגזר מחוק מימון המפלגות היא ועדה ציבורית בראשות שופט, וסכום זה מתעדכן מעת לעת בהתאם לקביעת הוועדה. הצעת החוק הנ"ל מבקשת להוסיף על מימון זה סעיף נוסף כאמור. לאור האמור לעיל, אני מבקש כי ייקבע שהצעת החוק שבנידון היא הצעת חוק תקציבית כמשמעותה בסעיף 3ג לחוק יסוד: משק המדינה.

אם אתם רוצים התייחסות שלי כרגע, התייחסותי היא כדלקמן: אכן נכון שכאשר יש תוספת לתקציב על ידי חקיקה ומוסיפים סכומים שלא מעוגנים בחקיקה לתקציב המדינה, צריכים לבדוק אם התוספת היא מעל חמישה מיליון שקלים. מדובר בהצעת חוק תקציבית, ויש צורך ברוב של 50 חברי כנסת, על מנת שהצעת החוק הזאת תעבור בשלוש הקריאות, קריאה ראשונה, שנייה ושלישית.

אבל לא בטרומית.

אנחנו לא בקריאה טרומית. הצעת חוק של ועדה איננה בכלל בשלב של טרומית, אלא היא מגיעה ישר עם קריאה ראשונה. אנחנו מדברים כאן על מצב, לדעתי, מאוד מיוחד. מדובר פה במימון פעולות סיעות בכנסת, בסכום שהיום עומד על 4.5 מיליון שקלים, שתחילתו בשנות ה-60 עוד לפני חוק מימון מפלגות. במשך יותר מ-40 שנה הכנסת נותנת את הסכום הזה, והוא נמצא בבסיס התקציב של המדינה.

ולכן, הואיל ומדובר במצב שהיתה בזמנו החלטה של ועדת הכסת, ובזמן שחוקק חוק מימון מפלגות בשנת 1973, כנראה כתוצאה מחוסר תשומת לב או שכחה – אינני יודעת מה היתה הסיבה - לא עיגנו את הסכומים האלה בחוק מימון מפלגות, אני סבורה שכאן מדובר במקרה מיוחד, ולכן לדעתי מדובר כאן רק בתוספת של מיליון וחצי שקל, אם אנחנו קובעים בחוק שמדובר כאן בסכום מקסימלי של שישה מיליון, כאשר הארבעה וחצי מיליון שקל, כפי שאמרתי, קיימים במשך 40 שנה בחוק התקציב.

לכן, למרות הכלל שצריך להיות - כפי שאמר חבר הכנסת איתן – הצעת חוק תקציבית במקרה אחר, במקרה הספציפי הזה, מכיוון שמדובר במקרה מיוחד, לדעתי אפשר לומר שמדובר כאן בתוספת של מיליון וחצי שקלים בלבד, ולכן אין צורך ברוב של 50 חברי כנסת בקריאה השנייה והשלישית, כשבקריאה הראשונה לא היה רוב של 50 חברי כנסת. זה לעניין הנושא התקציבי.

אני רוצה להתייחס רק לנושא הצעת חוק תקציבית. השאלה הזאת עלתה כבר בעבר, האם כאשר הצעה מעגנת בחקיקה סכום שחלקו מעוגן ממילא בתקציב, או אפילו כולו מעוגן ממילא בתקציב, אבל עכשיו מציעים לעגן אותו בחקיקה – האם זאת הצעת חוק תקציבית או לא? הוכרע שכן.

מי הכריע?

בין המשפטנים.

אני רוצה להבין, מה זה המשפטנים? ארבל? מזוז?

נניח שהסעות לבית ספר לילדים נכים מעוגנות ממילא בתקציב מזה שנים, אבל יש הצעת חוק שמציעה לעגן את זה בחקיקה, שזה אילוץ על התקציב, האם זה מהווה הצעת חוק תקציבית? הוסכם בין משרד המשפטים לבין הלשכה המשפטית של הכנסת - ותקן אותי אם אני טועה - שבמצב כזה זאת בכל זאת הצעת חוק תקציבית, מכיוון שזה הוא אילוץ על התקציב, גם אם ממילא נהוג לממן את זה מזה שנים.

לפי הפרשנות הזאת, לפנינו הצעת חוק שעלותה שישה מיליון שקל, ולכן היא תקציבית. גם בקריאה הראשונה, שזאת היתה הצעת חוק שונה, היא היתה תקציבית, כי שם היא לא היתה מוגבלת בסכום.

ולמה לא פניתם אז לא אתם ולא משרד האוצר לגבי הנושא הזה?

היתה פנייה של שר האוצר גם אז. יש מכתב של אורי יוגב ממרץ.

לאחר הקריאה הראשונה.

הוא מתנגד.

שזאת הצעת חוק תקציבית.

אני רוצה להוסיף עוד משהו בנקודה הזאת. מכתבו של הממונה על התקציבים הגיע לאחר הקריאה הראשונה. הוא היה במרץ 2004, כשהקריאה הראשונה היתה בסוף שנת 2003. אנחנו תיקנו את הצעת החוק על מנת לסגור את האפשרות של ועדת הכנסת להגדיל את הסכום הזה, כשאז עוד אפשר היה לטעון ולומר שאין כאן שום מגבלה. ברגע שאנחנו כאן מתמקדים על שישה מיליון, כשארבעה וחצי מתוכם נמצאים כבר בבסיס התקציב, אני סבורה שאפשר לראות בזה מקרה מיוחד שאיננו הופך אותו להצעת חוק תקציבית.

קודם כל, אני מאוד מודה לך. שנית, דעתה של היועצת המשפטית של הכנסת מקובלת עלינו, ולכן אני מציע שתיגש לקריאת החוק.

יש לי הצעה לסדר.

תעזוב.

לאמץ את הגישה - - -

זה לא נכון, אתה לא צודק.

האם ראוי שמשרדי הממשלה יתערבו באופן עבודת הכנסת? הם בדרך כלל לא עשו את זה, אז מה פתאום עכשיו?

מזוז יעשה סדר...

מאחר שהכל פתוח וגלוי אצלנו, שיביעו את דעתם ונשמע את דעתם בכבוד. בכל אופן, היועצת המשפטית של הכנסת לגבינו היא האינסטנציה המשפטית, אבל אני מוכן לשמוע את כל מגוון הדעות.

אנחנו קודם כל מציעים להוסיף הגדרה לסעיף 1 לחוק מימון מפלגות של "צוות פרלמנטרי" אשר תאמר כך: צוות פרלמנטרי – עובדים של מפלגה או של סיעה, המועסקים דרך קבע במשרדי הסיעה בכנסת, ועיקר עיסוקם בפעילות הפרלמנטרית של הסיעה בכנסת.

אנחנו רוצים בהגדרה הזאת להשיג שני דברים: קודם כל, שיהיה ברור שמדובר בעובדים של המפלגה או של הסיעה, ובשום מקרה לא עובדים של הכנסת, גם אם הכנסת משלמת בסופו של דבר מתקציבה את השכר הזה; שנית, אנחנו רוצים להגביל את התשלומים שהכנסת תשלם אך ורק לאותם עובדים של הסיעות שאכן ממלאים את התפקיד במישור הפרלמנטרי בכנסת, ולא מזכירים, מנהלי מחוזות או דברים מהסוג הזה, שאינם מעניינה של הכנסת. לכן ניסינו להצטמצם בהגדרה לעובדים שעובדים במשרדים של הסיעות בכנסת.

תיקון נוסף בסעיף 2(א) בחוק מימון המפלגות שמקנה את הזכאות של הסיעות להוצאות בחירות ולהוצאות שוטפות – אנחנו נותנים כאן זכאות נוספת, שלא תיחשב כהוצאות בחירות או הוצאות שוטפות, ולכן לא תהיה כפופה לסמכויותיה של הוועדה הציבורית שקובעת את יחידת המימון. אנחנו אומרים בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, שאחרי פסקה 2 יבוא 3, זאת הזכאות, למימון התשלומים לצוות הפרלמנטרי. כאן אנחנו נותנים תשלומים אך ורק למשכורות. אין כאן אפשרות, לפי הנוסח שמוצע כאן, שהדבר הזה יחול על פעולות אחרות של הסיעה.

החישוב שחשב הכנסת עשה לגבי הצעת הכללים, לפי מיטב הבנתי, מתייחס אך ורק למשכורות, כלומר הוא בצורה מתמטית לקח 23,000 שקל והכפיל במספר המשרות ולקח 12,000 שקל והכפיל במספר המשרות הזוטרות. אין כאן כסף שנשאר לפעילות אחרת של הסיעה. אם הוועדה תחליט שהיא רוצה, יצטרכו לתקן את הנוסח בהתאם. זה גם אומר שאם הסיעה תשתמש בזה בכל זאת למימון פעולות אחרות ולא לשכר, זאת תהיה הפרה של החוק.

זה יהיה הסכם פרלמנטרי.

זה לא ייכנס לשום קופה חוץ מאשר לעובד.

יהיה הסכם כמו עם עוזר פרלמנטרי היום, והכנסת תשלם ישירות את המשכורת, כך שזה לא יעבור דרך המפלגה.

זה יהיה בכללים. אנחנו מציעים להוסיף סעיף 3א - מימון תשלומים לצוות הפרלמנטרי.

יש לי שאלה על הסעיף הזה.

בסוף.

אנחנו מציעים להוסיף סעיף 3א רבתי – "מימון תשלומים לצוות הפרלמנטרי":

"(א) הסכום השנתי הכולל המיועד למימון התשלומים לצוות הפרלמנטרי כאמור בסעיף 2
(א)(3) לא יעלה על 6 מיליון שקלים חדשים, שישולמו מתקציב הכנסת; יושב-ראש
הכנסת יקבע כללים לחלוקת הסכום בין הסיעות, בהתחשב, בין היתר, בגודלן".

סיעות בכנסת מורכבות לעתים ממפלגות. אנחנו לא התחשבנו בהרכבים האלה, אלא זה יינתן לאותן 12 סיעות, לא לכל מפלגה בנפרד. אני רוצה שזה יהיה ברור, כי יש אפשרות לגבי הוצאות שוטפות, לפי חוק מימון מפלגות, שכל מפלגה תקבל בנפרד. אומרים לי כאן שהשירותים הטכניים ניתנו למפלגות בנפרד, ועכשיו זה לא יהיה כך, אלא זה ילך לכל סיעה.

אנחנו לא כתבנו שיושב ראש הכנסת בקביעת הכללים צריך לקבל אישור של ועדה מוועדות הכנסת. אם אתם רוצים שזה יהיה באישור ועדת הכספים או ועדת הכנסת, צריך לקחת את זה בחשבון.

קודם כל, אנחנו סומכים על יושב ראש הכנסת. אם הוא ימצא לנכון לשתף מישהו, הוא ישתף.

הוא מטבע הדברים ישתף.

אני ממשיכה לקרוא: "(ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יהיה צמוד למדד, ויחולו לגביו הוראות סעיף 1ג(ב)(1) ו-
(2), בשינויים המחויבים".

יש כאן רק הצמדה לממד, אין שום אפשרות להוסיף תוספת כלשהי לסכום.

תחילה ותחולה – "תחילתו של חוק זה ב-1 לחודש שלאחר פרסומו (בחוק זה – יום התחילה), והוא יחול על מימון תשלומים לצוות הפרלמנטרי לפי סעיף 3א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, מיום התחילה ואילך".

אם זה יהיה מאחד ביולי, כל התשלומים שישולמו מאחד ביולי ואילך. אני רוצה להדגיש שעכשיו השימוש בסכומים האלה יהיה נתון לביקורת מבקר המדינה, כי הם חלק מחוק מימון מפלגות.

תודה רבה, גברתי.

מה דינה של סיעה שמורכבת מכמה מפלגות?

היא ענתה על זה.

אמרתי שהקשבתי, אבל לא הבנתי. סיעה שמורכבת מכמה מפלגות, שתיים ויותר, מסיבות פנימיות שלה אומרת "אתם יודעים מה? בדקתי את העניין, לא מדבשך ולא מעוקצך, אל תוסיפו לי שום דבר".

יחסי העובד והמעביד היום הם למעשה בין העובד לבין המפלגה. מזכירת הסיעה שלנו רשומה על ה-payroll של מפלגת שינוי. היום אומנם הכנסת משלמת, אבל בין מי למי יש יחסי עובד ומעביד? יכול להיות מצב שכתוצאה מהחלפת מעבידים יהיה צורך בפיצויים.

מטבע הדברים, הכספים האלה נתונים לביקורת מבקר המדינה, אבל בהמשך לדברים של חבר הכנסת רצאבי לגבי יחסי עובד ומעביד בין הסיעה לבין מנהל הסיעה, הכנסת משלמת, על מי חלה חובת הדיווח, על המפלגה או על הכנסת?

יש לי שתי הערות, אחת טכנית קטנה ואחת עקרונית. ראשית, צריך לכתוב איזה מדד.

יש הגדרה בחוק.

שנית, מכיוון שכל הסכום הזה מיועד לשכר, וזה שכר שבא מקופה ציבורית, אני מבקשת שיחילו על זה גם את כל ההוראות של קיצוץ השכר לצורך עידוד הצמיחה במשק.

על עוזרים פרלמנטריים זה לא חל.

אנחנו שמענו את הדברים, ושמעתי גם את יושב-ראש הוועדה הציבורית הנכבד. בכל אופן, יש לנו איזשהו חשש שבמהות זה חוק שכן עוקף את חוק המימון במובן של תפקוד הוועדה הציבורית. נוצרות פה בכל זאת שתי מערכות של התחשבנויות. נדמה לי שאולי ראוי היה שכל המימון יהיה מרוכז באותה ועדה ציבורית ולא בשתי מערכות, כי קל וחומר, נוכח הדברים ששמענו פה – שלא באים לידי ביטוי בהצעת החוק הכתובה - של כללים בדבר אפשרות להמרת התקציבים, או מה שכינה היושב ראש הנכבד זליגה.

זה יורד.

זה ירד, אבל בכל אופן מדובר בשתי מערכות חשבונות.

החשש הנוסף - אמרה היועצת המשפטית הנכבדה שזה נתון לביקורת.

אני לא שמעתי דבר כזה, משרד מבקר המדינה מקבל חוות דעת על חוק - - -

לא שמעת, תשמע היום.

הנוסח הזה חדש לי, אבל אני לא משוכנעת שמבחינה משפטית זה אכן נתון לביקורת מבקר המדינה במסגרת חוק מימון מפלגות, ואני מבקשת להבטיח את זה.

אני אענה בקצרה לחבר הכנסת גפני. החוק הזה – וחשבנו על הנקודה – יוצא מנקודת מוצא שגם לכנסת יש אינטרס, היא לא מחלקת פה סתם כספים. כשיש שלוש מפלגות שמהוות סיעה אחת, היא רוצה לשמור על המושג סיעה. היא לא מתייחסת למפלגות בכלל. לכן היא אומרת שלכל סיעה היא נותנת מנהל, כי היא רוצה שהוא יהיה ברמה ושיהיה לו שכר כמו מנהל ועדה.

הן מפלגות בחוץ, אבל סיעה אחת פה.

כן, בחוץ אתן מפלגות. לכן אנחנו לא נותנים לכל מפלגה להעסיק 1/3 מנהל או לעשות כך או לעשות אחרת. אנחנו רוצים שהסיעות תקבלנה מעמד, ולכן זה בנוי כך.

חבר הכנסת גפני, הרי אצלכם בכלל זה בסיעתא דשמיא...

אני לא שאלתי עלינו. רק רציתי לקבל תשובה לשאלה. את זה הבנתי. אם אני אומר שאני לא רוצה - - -

אם הוא מוותר ורוצה לקבל את ההסכם הקודם.

אתה לא יכול, הקודם זה לא חוקי.

יש מצב שאתה תוותר על תוספת?

כן, אני לא מדבר עליי.

אולי אני אבהיר, כי יש משפט שכן כדאי שתחשבו עליו. המשמעות של קבלת ההחלטה ומי שיצביע בעד קבלת ההחלטה, מעבר לשאלות המשפטיות, בבחינה הפרקטית, היא שהוא גם מקבל החלטה על ביטול הסעיף התקציבי הקודם של ה-4.5 מיליון שקל - אין לך מאיפה לקחת אפילו - כלומר אין שם כסף יותר.

למען הסר ספק – 020303.

אני מסכים עם חבר הכנסת רצאבי, כל הקונסטרוקציה של מבנה ההעסקה היא לא ב-1000% פתורה. היא לא פתורה גם במערכת היחסים שלנו כחברי כנסת עם העוזרים.

היא פרובלמטית. אני לא הייתי רוצה לראות את זה בבית דין לעבודה.

איך אתה מעסיק את העוזרים שלך?

חבר הכנסת בריזון, אני לא התעלמתי, הייתי ער לזה ב-100%, ואני ער לבעייתיות גם שם, אלא מה אני אומר? בהזדמנות הזאת אני לא יכול לתקן בעיה שהיא מאוד עקרונית, אבל היא נוגעת לדברים די שוליים, אז אמרתי שכאשר יפתרו את הבעיה הזאת, יפתרו את הבעיה הזאת. אז נחשוב שיום אחד כשיפתרו את הבעיה שלנו עם העוזרים הפרלמנטריים, נפתור גם את המבנה הזה.

בעיית העוזרים היא יותר קשה.

בסדר, אבל זה לא עכשיו בסדר היום.

חבר הכנסת לא רשום כמעסיק. המפלגה יכולה להיות מעסיק.

זו לא בעיה יותר קשה, זו אותה בעיה.

פרה פרה.

לגבי הנקודה שהעלתה נציגת מבקר המדינה.

לא, היתה שאלה לפני זה.

לא היתה שאלה לפני זה. ההערה שהציגה כאן נציגת מבקר המדינה, לדעתי, מעידה על בעיה עקרונית שיש לה איזושהי הצדקה עקרונית, אבל מבחינה פרקטית היא לא בעיה. אומרת מבקרת המדינה "כשאנחנו ניגשים לבדוק מפלגות, יש לנו מערכת כספית אחת, שכל מפלגה חייבת בדיווחים ובנהלים, והוצאנו להן כבר הכול, גם לקראת מערכת בחירות וגם להוצאות שוטפות. כל הדברים האלה קיימים, והיום אתם ממציאים לנו דבר חדש. לכו תבדקו עכשיו עוד מערכת שהיא בכלל לא המפלגות. יש עליהן חובות וקנסות, והכל פועל מול המפלגות. פתאום אתם מחליטים שחלק מזה יצטרכו לבדוק בכלל בכנסת, כי המפלגה תשאל מה אתם רוצים מאתנו".

בהיבט העקרוני, היא צודקת. בהיבט הפרקטי, עם כל הכבוד, אפשר להגיד להם שכנסת ישראל זה לא עוד איזשהו מוסד. אין כל כך חשש שכנסת ישראל תעשה "מונקי ביזנס" בדברים האלה. אני מאמין שעם כוח-האדם הקיים במבקר המדינה, הם גם ישלחו פעם בתקופה נציג לבדוק את הנהלת החשבונות של הכנסת מול הסעיפים האלה. אנחנו לא מוסיפים עליהם עומס יותר מדי גדול ולא מבלגנים את המערכת. אם היה מדובר בהקמת מערכות אחרות, אני מסכים, זאת היתה בעיה. מאחר שמדובר בכנסת ובסכומים קטנים למטרות מאוד מוגדרות, בחוזי עבודה אחידים, אני לא רואה בזה בעיה פרקטית.

היתה שאלה מה עושים עם מנהל סיעה קיים שהוא עובד שלי כמפלגה. האם עכשיו על פי החוק הוא הופך להיות עובד כנסת?

ממש לא.

מה אתה עושה עם עוזר פרלמנטרי שלך?

חבר הכנסת גפני, אני מבין שהבעיה הזאת מציקה לך, ואתה מציע שאני לא אצביע היום? כי הסבירו לך את זה 10 פעמים.

לא הסבירו.

הסבירו ועוד איך, ואתה מעלה את זה עוד פעם.

יש היום יחסי עובד ומעביד בין המפלגה לבין מנהל הסיעה.

זה ימשיך להיות.

יחסי עובד ומעביד, לא כמו עוזר פרלמנטרי. אנחנו העסקנו אותו לפני 10 שנים או לפני חמש שנים – לא עוזר פרלמנטרי, מנהל סיעה, עובד המפלגה.

זה ייקבע בכללים. דברו עם היושב ראש, והוא יפתור לכם את הבעיה. עוד לא קבענו עכשיו איך זה יעבוד מהבחינה של שניים, שלושה וארבעה.

אנחנו מצביעים על הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 26), התשס"ד-2004. לפני ההצבעה, אני מבקש להודות לחבר הכנסת מיכאל איתן בשם כולנו על העבודה שהוא עשה.

יישר כוח.

אני זוכר שגם בדיון הקודם חבר הכנסת מיכאל איתן אמר שהוא לא מתנגד עקרונית להצעת החוק, אלא הוא רוצה לעבור עליה. הוא אמר שהיא צריכה להיכתב כפי שצריך בלי להיחפז. הוועדה נענתה לבקשתו ולא הצביעה, ואנחנו מאוד מודים לו על העבודה שעשה. אני אבקש להודות לצוות המשפטי, בראשות של אנה שניידר, על העבודה היסודית שהוא עשה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 26), התשס"ד-2004 נתקבלה.

תודה רבה, פה אחד זה עבר.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50