הצ"ח מס הכנסה, תקנות מס הכנסה, תיקון פקודת מס הכנסה, חוק מקרקעי ישראל

5
ועדת הכספים
14.06.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 159
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ה בסיון התשס"ד (14 ביוני 2004), שעה 10:30

1. הצעת חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ד-2004.
2. הצעת חוק מס הכנסה (מכירת נייר ערך או יחידה בקרן נאמנות בשנת המס 2003 – הוראת שעה), התשס"ד-2004.
3. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראות לעניין נישום שהיה ברשותו נייר ערך במועד שהוחלו לגביו הוראות חוק), התשס"ד-2004.
4. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 139 והוראת שעה), התשס"ד-2004.
5. אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל תש"ך-1960 חליפין בין קרן קיימת לישראל לבין מדינת ישראל-עתלית.

חברי הוועדה: אברהם הירשזון - היו"ר
חיים אורון
אברהם (בייגה) שוחט
מיכאל גורולובסקי
יצחק הרצוג
נסים דהן
אורית נוקד
אהוד רצאבי

אוסקר אבו רזאק - סגן נציבת מס הכנסה, משרד האוצר
יעל ייטב - יועצת משפטית, מס הכנסה, משרד האוצר
טלי דולן - יועצת משפטית, מס הכנסה, משרד האוצר
ישראל שטראוס - יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי חשבון
משה וינרב - אחראי על ביטוח חיים, איגוד חברות הביטוח
מיכאל נוימן - יו"ר ועדה לביטוח חיים, לשכת סוכני ביטוח
שוש שחם, עו"ד - לשכת עורכי הדין
אופיר לוי - כלכלן, מינהל הכנסות המדינה
סער אבנרי - נציג בנק לאומי
צבי פרידמן - רו"ח, לשכת רואי חשבון
בנימין סלמון - יו"ר ודה התאחדות בעלי בתים
יאיר יוספי - חבר ההתאחדות בעלי בתים
נסים כהן - סגן הממונה על שוק ההון, משרד האוצר.
במה גלאי - מנהל אגף בעלות ורישום, לשכת מינהל מקרקעי ישראל
פרומה סודס - סגן מנהל אגף בעלות ורישום, לשכת מינהל מקרקעי ישראל

אנה שניידר

טמיר כהן

סיגל גורדון

הצעת חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (הוראת שעה)
(תיקון מס' 11), התשס"ד-2004

רבותיי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים, הנושא הראשון על סדר היום: אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל. נציג המינהל נמצא כאן על מנת שיציג את הדברים? אף אחד, אני דוחה את הנושא.

הצעת חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ד-2004.

החל משנת 1991 קיים חוק מיוחד שפוטר ממס הכנסה מהשכרת דירת מגורים ליחיד. הוראת השעה הזאת נמשכת כבר הרבה זמן ואנחנו רוצים להאריך את הוראת השעה עד 31 בדצמבר 2004. למעשה, מ-1.1.2004 ועד היום אנחנו בלי הסדר חקיקתי בנושא הפטור והגיע הזמן שתתקבל הוראת השעה.

מאחר ואנחנו יודעים שהחוק הזה כבר קיים עוד מעט 14 שנים ומאחר וזאת הוראת שעה, שעון החקיקה הוא שעון מפגר כי אנחנו נמצאים כבר ביולי ומאשרים היום רטרואקטיבית לינואר 2004. יכול מאוד להיות, שאוכלוסייה שלמה היא עבריינית. אני מציע, להאריך את התוקף לשנתיים, דהיינו, עד סוף דצמבר 2005 במכה אחת. אני מניח שבתחילת דצמבר 2005 יחליטו אם להאריך את זה בשנה נוספת או לא.

הנחתי בפניכם את התזכיר שלי, הערה עקרונית הקבועה היום, שהיא מתחדדת אחרי הרפורמה במס הכנסה. כפי שאני תמיד כותבת, יש היום מס בשיעורים שונים על כל דבר שזז ועל כל דבר שלא זז. אני לא רואה סיבה, מדוע הכנסה הונית מדירה תהיה שונה מהכנסה הונית מריבית, מפיקדון בבנק, מתוכנית חיסכון, ממניות, מרווח הון, כל דבר שזז ולא זז חייב במס. לכן אני מציגה את זה בפניכם. אומדן העלות קפץ מאוד בשנה האחרונה, לקראת שנת 2004, למרות שאז פורמלית עוד לא היה אישור לפטור הזה, הניחו שעלות הפטור הזה לשנה תהיה 600 מיליון שקלים. תחשבו אתם מה אפשר לעשות ב-600 מיליון שקלים.

לשלם את אגרת הרדיו.

כל מיני דברים. למה אני מצביעה על כך? כי לשנת 2003 אומדן העלות של הפטור הזה היה רק 300 מיליון שקלים, כך שחלה קפיצה אדירה לא מוסברת במה שקרה פה. אני מסתפקת בזה שאני מציגה את הערותיי.

ולכן מה את ממליצה לנו?

אני נגד פטורים בכל דבר. אני נגד פטורים כי פטורים יוצרים עיוותים, יוצרים פרצות. יותר טוב היה לא לפטור את זה ולהטיל שיעורי מס נמוכים יותר על הכל.

אנחנו מצטרפים לדברים שאמר חבר הכנסת רצאבי. מבחינת הליך החקיקה, סעיף 122 לפקודת מס הכנסה קובע אופציה שיעור של 10% מס על דמי שכירות. מי שבוחר לשלם את האופציה הזאת של 10% מס דמי שכירות, מחויב לשלם את זה תוך 30 יום מתום החודש שבו הוא קיבל את שכר הדירה. מה שקרה, שמתחילת השנה ועד עכשיו נוצרו הרבה מאוד עבריינים בכוח בפועל כי הפטור הזה עדיין לא נכנס לתוקף, אני מניחה שהוא ייתקף היום לתוקף רטרואקטיבי, אבל כל עוד הוא לא נכנס לתוקף, סעיף 215 לפקודת מס הכנסה קובע באופן כללי, שמי שעובר על פקודת מס הכנסה צפוי לשנת מאסר. לכן, מה שקורה, כשהליך החקיקה הוא כזה, שבאמצע השנה מחוקקים רטרואקטיבית, מה שקורה, שמהחודש הראשון של השנה ועד היום, יוצא שכל אותם אנשים שבנו על כך שזה יהיה פטור, לא שילמו את ה-10% מס ואז למעשה הם עבריינים על-פי פקודת מס הכנסה. זה מצב שהוא לא תקין מבחינת חקיקה.

בשנה שעברה הדעה הכללית שהובעה, שתהיה הארכה של הפטור. לכן, מה שאנחנו מציעים, הואיל ועברה מחצית השנה, אנחנו מציעים שהפטור כעת יוארך עד סוף שנת 2005.

כפי שהציע חבר הכנסת רצאבי. תודה.

אני מציע להעביר את זה מהקטגוריה של הורדת נטל המס לקטגוריה של המתנות כי זה המקום הטבעי של המקום הזה. הורדת נטל המס זה סיפור אחד, יש מקום שאני בעדו, יש מקומות שאני נגדו, יש שעות שאני בעדו, יש שעות שאני נגדו. זה בקטגוריה של המתנות שהם התחילו כאשר היו הרבה עולים לארץ. היה סיפור, שאף פעם לא נבחן עד הסוף, שיש אלפי דירות ריקות, שאנשים לא משכירים אותן, הם מוכנים לוותר על 7,000-8,000 שקלים בחודש כי הורסים להם את הדירות. היום אנחנו במצב הפוך, מחיר שכר הדירה עולה, צפויה עלייה בשכר הדירה, יש להניח שהשוק - שאני חסיד גדול שלו - יעבוד. מחיר שכר הדירה יעלה, אנשים ישלמו כי אין דירות, כי לא בנינו. למה הסיפור הזה? מדובר בהכנסה של 7,500 שקלים בחודש. כשאני מציע מס הכנסה שלילי, שולחים אותי לאשפוז, לא על 7,500 שקל, על 4,000 שקל, על 5,000 שקל, אומרים אין. ופה יש.

חבר הכנסת אהוד רצאבי מציע לאשר את הפטור לעוד שנה וחצי. למה שנה וחצי? מה ההיגיון לתת פטור ממס לדירות? תן לי נימוק אחד. אתה רוצה להוריד מס, נגיד, מי שבדרגת מס 38% יש לו 36%, מי שב-45% ישלם 40%. למה מי שיש לו דירה הוא פטור, מי שאין לו דירה לא פטור? כמה זמן יימשך העיוות הזה? שאגב, בספר הפטורים הללו הם סיפור של 26 מיליארד שקלים. לא כולם לא מוצדקים, אבל חלקם לא מוצדקים. למה צריך להאריך את זה באופן אוטומטי כל שנה, מה הנימוק?

הסיבה שאני רוצה להאריך את זה בשנה וחצי זה כדי למנוע מצב, שביוני מאשרים באופן רטרואקטיבי.

כמו שבחוק עידוד השקעות הון - שהוא פוקע בעוד שבועיים - תבוא ותגיד כמוני, אנחנו מאשרים להם לחצי שנה, תבואו בסוף השנה ותבטלו את זה. אם יש לכם 600 מיליון שקלים להפחית מס, בואו נקיים דיון כאן, איפה מפחיתים ובמה מפחיתים.

אני מזכיר לחבר הכנסת אורון, שכר הדירה עלה בצורה בלתי רגילה. למשל על דירה בת 30 מטר, שזה בעצם חדר אחד, משלמים היום 350 דולר.

אם תטיל על זה מס, זה יעלה עוד יותר. היום אתה יכול להשכיר יותר זול כשאתה לא משלם מס.

אז למה שלא נוריד את המס על קוקה קולה? אם נוריד את המס על "קוקה-קולה", הוא יהיה זול יותר.

חבר הכנסת רצאבי, מאחר ואנחנו לא יודעים מה יהיה בשנה הבאה, האמת היא, שהיו צריכים להגיש את זה בתחילת השנה, אבל גם אם נאריך את זה בשנה וחצי, יכול להיות שאחר כך הם גם יגישו חצי שנה אחרי. זה שהממשלה לא התנהלה כראוי בנושא הזה, היתה צריכה להגיש את זה בתחילת השנה, זה נכון. זה שאנחנו לא יכולים היום שלא לאשר את זה, זה גם נכון כי זה לא תחילת השנה. לכן הייתי מציע, שנתאחד ונאשר את זה לשנה הזאת. יש ועדת משנה שתדון בנושא הזה ונראה מה צריך לעשות לגבי השנה הבאה, אולי יהיו שינויים שונים.

אנחנו מצטערים שאנחנו באים מאוחר, אבל אני שמחה לומר, שיש שני שינויים שאנחנו רוצים להביא לשנה הבאה ולכן שאנחנו מבקשים שזה יאושר רק לשנת 2004.

כשתביאו את השינויים, נדון בהם.

אני לא חושב שזה יעלה את מחיר שכר הדירה. המחיר נקבע על-ידי השוק, הדירות הקטנות שבנו בפריפריה, מחיר שכר הדירה בחמש השנים האחרונות הוא סך של 350-400 דולר, אני לא חושב שיש לכך השפעה על המחיר, ההפך הוא הנכון, זה יקבע את המחיר, נכון להיום המחיר גבוה יותר.

אני סבורה, שאין אפשרות שלא לאשר, לפחות לשנת 2004, על מנת שלא ליצור עבריינים, כפי שאמרה נציגת לשכת עורכי הדין, אבל עדיין מציעה, שהוועדה תמליץ או תפנה לאוצר, שאת המדיניות בנושא הזה לקראת השנה הבאה יביאו בדצמבר ולא ביוני 2005.

אני הייתי מרחיק לכת קצת. מאחר ונאמר לנו שצריכים להיות שינויים נוספים, הייתי מציע, שכל הנושא של השינויים הנוספים והמדיניו לגבי השנה הבאה תבוא בזמן, ראשית על מנת שנוכל לדון בזמן, שנית, שיבוא בזמן, קרי, בתחילת השנה.

אני עדיין דבק בעמדה שלי, שצריך להאריך את התוקף עד דצמבר 2005 מהסיבה הפשוטה. ראשית, אני לא רואה איך בא לידי ביטוי השינויים של הוועדה כאשר אתה אומר לנציג מינהל הכנסות המדינה, להביא את החוק בזמן בפעם הבאה. אנחנו יודעים אני איך הדברים נעשים. אנחנו צריכים להחליט החלטה עקרונית, האם אנחנו רוצים לפטר את הסכומים האלה או שלא.

אני אזכיר לכם את תיקון מס' 12, אנחנו יודעים מה יהיה השלב הבא כאשר התיקונים האלה – שאנחנו עדיין לא יודעים מה מהותם – יגיעו לשולחן שלנו, או שזה יוכנס לתוך חוק ההסדרים כמקשה אחת, או שזה ילך בשיטת המקל והגזר, לא ניתן לכם את הגזר. אנחנו מכירים את הסחטנות הזאת. לכן אנחנו צריכים להחליט החלטה עקרונית. אני בעד ללמד לקח פעם אחת ולתמיד, לומר, רבותיי, מכיוון שהגעתם חצי שנה באיחור, ניתן היה לגמור את כל העניין בדצמבר, אין "אובר" מחשבה על שום דבר, בסך הכל הארכה של תאריך, במקום יום מסוים יהיה כתוב יום אחר. בזה זה נגמר. זה נמשך עד סוף חודש יוני, אני בעד לאשר את זה עד יוני 2005, ולו רק כדי להראות פעם אחת איך צריך לעבוד. זאת דעתי. מאחר וכוונת האוצר מלכתחילה לתת את הפטור הזה, אני לא רואה שום צורך לסחוב את הנושא.

אני הולך בכיוון של חבר הכנסת אהוד רצאבי אבל הפוך. אני מציע לאשר עד 2007. השנה להשאיר את זה כי אין ברירה. ב-2005 – 75% מ-2004, ב-2006 50%, ב-2007 בטל.

כמה בשנת 2006?

50%.

אז למה לא לעשות 25% בשנת 2007?

כי הגבייה של 25% וההתעסקות בזה לא שווה את העניין. אני אומר, כל החוק הזה כשהוא בא, הסבירו לנו, שממילא חלק מעלימים וחלק לא משלמים. היום אני לא יודע מי עומד בפטור ומי לא משלם. מ-7,500 שקל בחודש זה 1,200 שקלים. אני לא יודע כמה אתם גובים מדירות ששכר הדירה בהם הוא 2,000 ו-3,000 שקל. אתה רוצה החלטה ארוכת טווח? בוא נתלכד על הארכה ארוכת טווח, נסמן את הכיוון שאנחנו חושבים, שאם רוצים להפחית מסים, יש מנגנונים יותר צודקים וגם יעילים יותר להפחית מסים. 600 מיליון שקל זה המון כסף, יש לי ארבע הצעות היכן להפחית.

ראשית, החוק הזה קיים 13 שנה, כל שנה הארכנו בזמן, אז השנה לא הארכנו בזמן. שנית, אני מסכים עם סמדר, יש היום סביבה אחרת, כל ההכנסות מכל הנכסים חייבות ממס, הדבר היחיד שנשאר זה הנושא של שכר דירה. אנחנו רוצים להביא משהו אחר, זאת לא רק אמירה של מינהל הכנסות המדינה אלא מאחורי זה יש דיונים רבים בעניין.

לגבי עניין העבירה והעבריינים, אין שום עבריינים מכיוון כי ההכנסה החייבת היא הכנסה שנתית, בתום שנת המס הנישום יכול להחליט באיזה נתיב הוא רוצה ללכת. לבוא ולומר, כל הנישומים עבריינים, זאת אמירה לא נכונה. בסוף השנה הנישום יכול להחליט באיזה נתיב הוא רוצה ללכת ולכן יש לו זמן להחליט עד ינואר 2005.

הערה לגבי אלה שכן הפכו לעבריינים, הם בהחלט הפכו לעבריינים הואיל וסעיף 122 לפקודה אומר, שאתה חייב לשלם את המס תוך 30 יום מהיום שאתה מקבל את דמי השכירות, או במקדמות, שאתה משלם את האופציה של 10% מס. אם אתה בוחר באופציה של 10% מס ואתה לא מעביר את המס תוך 30 יום מיום קבלת התשלום, צר לי, עברת עבירה על פקודת מס הכנסה, אין לך את האופציה שעומדת לך בסוף השנה כי אתה חייב לשלם את זה תוך 30 יום מיום קבלת התשלום.

אם יובטח לנו בפרוטוקול, שהנושא הזה ייכנס לדיון מעמיק בוועדת הכספים, האם ללכת על פטור או שלא, באיזה צורה וכו', ולא יוחבא בסעיף כלשהו בחוק ההסדרים או בחוק אחר, אני מקבל את לאשר עד דצמבר 2004.

אני מקבל את מה שאומרים לי ואני לא חושב שמישהו משקר אותי. אני בטוח שיביאו את זה בצורה הגלויה, בזמן הנכון. אם לא, אנחנו פה. אני מאמין, שבכנות אתם מתכוונים להביא שינויים נוספים ולכן אתם רוצים להאריך את זה רק עוד סוף שנה זו. אני אשמח שיהיו שינויים נוספים ואולי הגיע הזמן שיהיו שינויים נוספים, לכן אני מציע שנאשר את זה כרגע, אחר כך נראה מה השינויים.

רבותיי, אני מעמיד זאת להצבעה, מי בעד ההצעה כפי שהיא קיימת, ירים את ידו.


הצבעה

בעד - 2
נגד – 1
נמנעים – אין
הצעת חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ד-2004, נתקבלה.

ההצעה אושרה.





הצעת חוק מס הכנסה (מכירת נייר ערך או יחידה בקרן נאמנות בשנת המס 2003 –
הוראת שעה), התשס"ד-2004

אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק מס הכנסה (מכירת נייר ערך או יחידה בקרן נאמנות המס 2003 – הוראת שעה), התשס"ד-2004.

החל מ-1.1.2003 רווח ממכירת ניירות ערך בבורסה חייב במס של 15%. כאשר החלטנו להחיל את הרפורמה, נוצרה בעיה, הבנקים אמרו, אנחנו לא יכולים לחשב את הרווח המדויק בשנת 2003 כי אנחנו עדיין לא ערוכים. אמרנו, במחצית הראשונה של שנת המס 2003 תנכו מס במקור לא מהרווח אלא מהתמורה כחצי אחוז, במחצית השנייה של שנת המס תנכו 1% מס במקור. חלק מהציבור הבין, שבשנת 2003 0.5% או 1% הוא המס הסופי. חלקו של הציבור הבין אחרת. לקראת נובמבר-דצמבר 2003 חששנו ממכירות ש"ישטפו" את הבורסה, לכן נתקבלה החלטה, שהניכוי מס במקור לשנת 2003 יהפוך למס סופי. דהיינו, מי שנוכה ממנו מס במקור 0.5% או 1% - תלוי באיזה חלק של השנה – המס יהיה מס סופי. אבל חלק מחברי הבורסה חישבו מס לשנת 2003, הברוקרים הפרטיים התארגנו מהר יותר מהבנקים והם עשו חישוב מס מדויק של רווח לשנת 2003. נוצר מצב, חלק מהנישומים שהיו אצל הברוקרים הפרטיים שילמו מס לפי הרווח המדויק. החלק שהיו אצל בבנקים שילמו מס רק ניכוי מס במקור. היתה בעיה, מה אנחנו עושים עם שתי הקבוצות השונות. ההחלטה היתה – זה מופיע בהצעת החוק – שכל נישום יכול לבחור לעצמו את המסלול. דהיינו, אם ניכו ממך 0.5% ואתה רוצה להישאר עם המסלול הזה, זה יהיה המסלול הסופי שלך. אם אתה רוצה לעשות חישוב מס מדויק ונישום רוצה לחשב רק את המס, כולל את ההפסדים, גם האופציה הזאת פתוחה בפניו.

גם שנה קודם?

בשנה קודם זה לא היה, בשנה קודם היה פטור. לגבי נישומים שהיו אצל הברוקרים הפרטיים, אמרנו להם, פתוחה בפניכם האופציה לבחור את הדרך, אתם רוצים 0.5% - בבקשה, נעשה לכם חישוב. אם אתם רוצים חישוב מס מדויק, אין בעיה.

מי שבוחר ב-0.5% ו-1% לא יכול לדרוש הפסדים.

בדצמבר 2003 הועברו תקנות מס הכנסה לגבי המכירה הרעיונית, , שם היו סוגי יישומים וגם סוגי ניירות ערך, שאם מתקיימים התנאים, יכולים לבצע מכירה רעיונית, דהיינו, יש כאן סופיות של הנושא ניכוי במקור. יבצעו מכירה רעיונית, ינכו מס במקור, זה ייחשב כסופי. אנחנו פותחים את הצעת החוק ומגלים שישנם סוגי נישומים וסוגי ניירות ערך שעל פי התקנות יכלו לבצע מכירה רעיונית, דהיינו לגביהם חלה סופיות ניכוי מס במקור. על פי החוק, אותם נישומים, אין להם סופיות של ניכוי מס במקור. למשל, הגדרת נייר ערך, נייר ערך שנסחר בבורסה בחו"ל, לגביו, לפי הצעת החוק, לא מגיע סופיות המס. זאת בניגוד לתקנות. זאת אומרת, אם אני מחזיק נייר ערך בניכוי של 1%, לכך יש סופיות מס. אבל אם החזקתי גם "צ'ק פוינט", על "צ'ק פוינט" אין לי סופיות של ניכוי המס. זה בניגוד לתקנות. כמו כן, אין דברי הסבר, למה נייר ערך זה רק נייר ערך ישראלי שנסחר בבורסה בתל-אביב ולא נייר ערך שנסחר בחו"ל. זה לא ברור לי, אין שום איתות מה היתה כוונת המחוקק בנקודה הזאת.


נקודה נוספת, בעל שליטה. השאלה שנשאלת, בעל שליטה שפטור ממס במכירה, אין לו סעיף 101 והוא לא חייב במס, למה שלגביו לא תהיה סופיות ניכוי מס במקור? הנה בהצעת החוק הוסיפו לבעל שליטה עוד נישומים שלא היו בהגדרה בתקנות. לפי הצעת החוק, אם אני מחזיק 1% במניה מסוימת, ובחברה נוספת אני מחזיק 25%, אותה חברה מחזיקה 9% בנייר ערך הזה, בשרשור אני מחזיק גם 3% באותו נייר ערך, אבל מבחינת החוק, אני נחשב בעל שליטה ולא יכול לבצע סופיות המס. אני לא מבין למה ההחמרה הזאת, זה בניגוד למה שנקבע בתקנות.

עוד רשימה של נישומים שלפי התקנות היו זכאים לבצע מכירה רעיונית וכאן אנחנו מגלים שאי אפשר לבצע מכירה רעיונית. למשל עובד, עובד שהוקצה לו נייר ערך בשם מסוים, בדרך כלל הוא חייב במס במכירה, אבל ישנם עובדים שמשלמים את המס בגין אותו נייר ערך מכאן ואילך עם מסלול פטור. לא ברור למה אותו עובד לא זכאי למכירה רעיונית. אותו הדבר, מה קורה עם נישום. יש הוראה שאומרת שכל נישום שהחזיק נייר ערך שנרשם בבורסה, שהחזיק בו לפני רישומו בבורסה, לא יכול לבצע את סופיות המס. למשל, אני נישום, היה לי נייר ערך שהחזקתי בו חצי אחוז, במקרה הייתי בין המייסדים, לפי סעיף 101 כבר שילמתי את המס, מכאן ואילך אני פטור ממס, לא ברור, למה אחד כזה לא יכול לקבל סופיות ניכוי המס. לפי התקנות זה אפשרי, לפי החוק זה בלתי אפשרי.

העיקרון שצריך להוביל פה, מי שזכאי לפטור ממס במועד 31.12.2003, יהיה זכאי גם לסופיות המס. כך אני חושב שזה צריך להיות ולא להחיל את ההחמרות שישנן פה. לרבות נייר ערך ישראלי שנסחר בבורסה בחו"ל.

לגבי ההפסדים, החקיקה מסובכת וקשה להבנה. אני מתקשה להבין את הכתוב, לפי מיטב הבנתי, אם לגברת כהן מחדרה היו שני חשבונות, חשבון אחד בבנק לאומי, וחשבון שני בברוקר, הבנק ניכה לה לפי 0.5% ו-1%, והברוקר ניכה לה 15% מהרווח הריאלי. במקרה גברת כהן הפסידה בניירות הערך, הברוקר התחשב בהפסד, מותר לגברת כהן לבצע סופיות המס, אבל אומרים לה, STOP, אותו הפסד שהברוקר התחשב בך, לא מגיע לך. למה? איך מחושב המס לאותה גברת כהן מחדרה?

אני חושב שצביקה פרידמן אמר דברים נכונים. אנחנו רוצים להוסיף הערה כללית, הניסוח של החוק הזה הוא מסורבל, הוא מתייחס רטרואקטיבית. לא ייתכן שחקיקה תתייחס רטרואקטיבית למצב שהיה קיים בתקנות ומשנה את התקנות, זה מסרבל את כל מערכת המס בצורה מיותרת.

הטענה שלי בעיקרה היא טענת הרטרואקטיבית. למה אני מכוון? בסוף שנה שעברה קיימנו ישיבה בתל-אביב עם נציבת מס הכנסה, כולנו חגגנו את הפתרון שנמצא לעשות מכירה רעיונית, אנשים ידעו שבזה הם גמרו את הסיפור של מס על רווחי בורסה לשנת 2003. והנה בא לנו חוק, אנחנו מדברים שוב באיחור של חצי שנה, ומשנה את המצב הנתון שהיה ידוע בדצמבר 2003. נתן צביקה פרידמן כמה דוגמאות, אתן על קצה המזלג: "הגדרת בעל שליטה" - הוסיפו את המונח "קרוב", זה לא היה קיים קודם, זה משנה מצב של אנשים שחשבו שגמרו את אותו עניין, מי שידע שהוא פטור או מי שניצל את סעיף 101 וחשב שהוא גמר את זה, פתאום הסיפור הזה לא חל לגביו. אותו הדבר מי שהיה מפעל תעשייתי והיה פטור, שוב הוא לא פטור. סעיף 102 בכלל לא היה קשור. כל מי שקיבל אופציות, הוסיפו את זה כאן, רטרואקטיבית חצי שנה.

בעמוד 459, סעיף ה', יש כאן סעיף שלא הבנתי מה אתם רוצים, בשביל מה זה טוב: הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מכירת נייר ערך כאמור בתקנה 8ב'(1) לתקנות מס הכנסה על מלוות מדינה ויחידות בקרן נאמנות.

כי מלוות מדינה פטורות ממס בשנת 2003.

זה בין כה וכה פטור. הדגש שלי הוא על דבר אחד, הרטרואקטיביות, חצי שנה אחורנית שיניתם מצב.

לגבי רטרואקטיביות, כאשר מדובר על שנת 2004, הממשלה באה לערוך שינוי כלשהו, אנחנו מוכנים לומר, שזה לא רטרואקטיבי כי חישוב המס הוא שנתי. כאן מדובר על שינוי לשנת 2003. אומרים כאן, שלגבי שנת המס 2003 יקראו את פקודת מס הכנסה כאילו יש סעיף נוסף או פרק נוסף שמסדיר את הנושא. כאן צריך לעשות הבחנה, אם מדובר בהקלות, עוד אפשר להבין שאפשר לחוקק רטרואקטיבית. גם אז לא בטוח שזה טוב כי צריכה להיות סופיות בהוראות, בוודאי כשמדובר בהוראות שמתייחסות למסים. אני לא בטוחה שמדובר פה בהקלות, לפחות לפי ההערות ששמעתי כאן. לכן אני חוששת שיש פה חקיקה רטרואקטיבית שייתכן וניתן לעשות אותה כי המחוקק רשאי לחוקק באופן רטרואקטיבי אבל הדבר לא מתאים.

אני רוצה להבין, לא מדובר רק בחקיקה רטרואקטיבית, היא גם לא מוצדקת.

זה סיפור שונה.

לגבי הרטרואקטיביות, חד משמעית, ניכוי מס במקור איננו מס סופי.

לא כך זה הוצג בדצמבר 2003.

ניכוי מס במקור הוא לא סופי רק מצד הלקוח, לא מצד מס הכנסה.

ניכוי מס במקור איננו מס סופי. המצב החוקי היום - אם ההוראה הזאת לא תאושר – הוא כדלקמן: לשנת 2003, כל מי שהיה לו רווח הון ממכירת ניירות ערך בבורסה בתל-אביב ונוכה ממנו מס במקור, 0.5% או 1%, צריך להגיש לפקיד השומה דוח, לחשב את המס המדויק, ולשם את המס בשיעור של 15% על כל הרווחים שהיו לו. אין פה החמרה אפילו עם נישום אחד. הוראת השעה אומרת, אדוני הנישום, תבחר לך בנתיב הכי נוח שיכול להיות.

לגבי מספר הערות שהעלה צבי פרידמן. אני מסכים אתך, שאם יש נייר ערך של חברה ישראלית, שנסחר בבורסה בחו"ל והוא מוחזק על ידי ברוקר או על-ידי חבר בורסה בישראל, אני מסכים שצריך לתקן, הדבר מצריך תיקון. כאשר הנייר הזה הוחזק אצל חבר בורסה בישראל, אני מסכים שהנייר הזה צריך להיכלל.

לגבי עובד – אני לא מסכים להערה. החוק לא אומר, שעובד ששילם מס על נייר ערך, ההוראה לא חלה עליו. החוק אומר, אם שילם את המס על אותו נייר ערך, סעיף 102 לא חל. כתוב: נישום שחלים עליו סעיפים 101 או 102, אותו נייר ערך ששולם עליו המס, לא חל עליו סעיף101 או 102.

נייר ערך שהוקצה ליחיד בשל היותו עובד.

אני חוזר ואומר, אם העובד שילם את המס על הנייר, הוא כבר לא מחזיק את הנייר כעובד, הוא מחזיק את הנייר כמשקיע. לכן, הוא כן ייכנס לאותה הוראה שאומרת - - -

אם כך, תנסחו את זה בצורה ברורה. ככה אי אפשר להבין ואז אנחנו מתחילים עם פרשנויות. נייר ערך שהוקצה ליחיד בעל היותו עובד. נקודה. עזוב סעיף 102.

לגבי גברת כהן שהיו לה שני חשבונות, באחד הפסידה ובשני הרוויחה, אין לה בעיה. הוראת השעה אומרת, גברתי, את רוצה לקזז את ההפסדים, בבקשה, תקזזי את ההפסדים. הרי הנישום במס הכנסה הוא נישום אחד, לא חשבון הבנק עושה את הנישום. קחי את שני החשבונות, תקזזי ביניהם, כדאי לך להפסיד את קיזוז ההפסד, הדרך פתוחה, אין בעיה.

101 הוא סעיף - - -

רבותיי, בוודאי שעל סעיף 101 ועל בעלי שליטה אין שום היגיון שמי שחל עליו סעיף 101, מייסדים או בעל שליטה, ייהנה ממס מופחת של 0.5% ו-1%. אין שום היגיון להחיל את ההוראה הזאת על הנישומים הללו.

אבל מי שלא - - -

אתה יכול לחלוק על ההגדרה של "בעל שליטה". זאת ההגדרה של "בעל שליטה" בחלק ה(3), אנחנו לא רוצים על אותו פרק להשתמש ב-50 הגדרות. יש הגדרה של בעל שליטה ולכן אנחנו רוצים להשתמש באותה הגדרה. זה לא מוצדק לגבות 0.5% או 1% מס לבעלי שליטה שמגישים דוח ומקיימים את החברה שלהם, הם יכולים לקבוע מתי למכור ומתי לא למכור, זה לא מקובל.

אוסקר מיצה את הנושא של הרטרואקטיביות, שאין פה בעצם רטרואקטיביות, יש פה הקלה משום שהיום שיעור המס שחל לפי הוראות הפקודה הוא 15%.

בנושא הזה אני רוצה לשמוע את חוות הדעת של היועצת המשפטית.

אמרתי קודם, אם מדובר בהקלה, ואכן אם הוועדה משתכנעת שמדובר בהקלות, ניתן לחוקק באופן רטרואקטיבי.

כל נישום שבשנת 2003 היה מוכר את ניירות הערך שלו, היה משלם 15%. אני מוכן להצהיר לפרוטוקול, אם הנישום הזה יצטרך לשלם יותר מ-15% בעקבות החוק הזה, הוא לא ישלם יותר מ-15%.

עם כל הכבוד, הצהרה כזאת לא עוזרת. אם יש חוק ויפרשו אותו בדרך שונה מההצהרה שניתנה פה לפרוטוקול, ההצהרה אינה עומדת מול החוק. צריך לתקן את החוק.

אנחנו אומרים, שהחוק הזה רק מקל, הוא לא מחמיר עם אף נישום. יושבות כאן עורכת הדין יעל ייטב, ועורכת הדין טלי דולן, והן אומרות, החוק הזה רק מקל, הוא לא מחמיר עם אף נישום.

אני יושב כאן ומחייך. ראש מחלקת המסים של אחד משלושת המסים הגדולים ביותר במדינת ישראל אומר, לא הבנתי אל"ף, בי"ת, גימ"ל. יושב כאן חבר הכנסת אהוד רצאבי, שהיה בעל משרד רו"ח ולא מבין. אני בא ממשרד רו"ח, הוצאתי יותר ספרים מכל אדם אחר במדינת ישראל על מסים, קראתי ואני אומר, לא הבנתי. יושבת כאן שתי עורכות הדין המלומדות ואומרות, זה בא להקל. יושב צביקה פרידמן ואומר, זה בא להחמיר. הציבור איננו מתמצה בזה, פקידי השומה אינם מתמצים בזה, רואי החשבון אינם מתמצים בזה, חברי הכנסת אינם מתמצים בזה. תהפכו את ניכוי המס לסופי, נקודה. מה שהיה ניכוי המס, שיהיה סופי כמו שהבטיחו לציבור. אנשים לא ייצאו מזה. יתרה מזאת, אנחנו מקבלים ניירות מהבנקים, באים אליי למשרד ואומרים לי, שהאישורים אינם נכונים, שהאישורים אינם נכונים, שהאישורים אינם נכונים - אני אגיד את זה שלוש פעמים. התוצאה הסופית תהיה, שאנשים בדוחות שלהם יכתבו, הכל היה בבנקים ואצל ברוקרים, היה ניכוי במקור, נקודה. כך יהיה בסופו של דבר כי גם המפקחים במס הכנסה לא מתמצים. לכן הצעתי לחברי, תציע הצעה פרקטית. אני חושב שההצעה הכי פרקטית, שתהפכו את הניכוי במקור לסופי, לפחות לתקופה הזאת. אי אפשר להבחין בין כל סוגי הנישומים, איזה נייר כן ואיזה נייר לא. אמרתי את אותם הדברים על תקנות בנושא הקדמות על הכנסות מחו"ל. אמרתי, עד שלא יוגשו הדוחות הראשונים ל-2003, אף אחד לא יודע איך ייראו הדוחות האלה. זה המצב כעת בשטח. לא חוכמה שניקח סעיף, נתעמק בו, אבל כשזה יוצא החוצה, אנשים לא מתמצים. אני מאמין לחברותיי שזה מקל, אני מאמין להן, למרות שיושב פה החבר שלי ואומר, זה לא מקל, אז אני שואל, מי האנשים שיעשו את ההבחנות האלה? אם יושבות כאן שתי פרקליטות מלומדות, יו"ר מחלקת המסים של אחד משלושת המשרדים הכי גדולים בארץ שממונה על עשרות אנשים שעוסקים במסים, ואומר, גם אני לא הבנתי חלק מהדברים.

כדי לבדוק אם יש פה רטרואקטיביות או לא, צריך לקחת את החוברת, להשוות אותה למצג שהציגה נציבת מס הכנסה בפני ועדת הכספים בדצמבר 2003, אז נאמר, מי שישלם 1% על המחזור שהוא עשה, יגמור את נושא מס הכנסה. זה הכל. הוצג מצג בפני הוועדה, זה אושר בוועדה, זה יצא לעיתונות וכך נהג כל העולם. לא באים שישה חודשים מאוחר יותר ומשנים מצב.

יש כאן בעיה משפטית בסיסית.

יש לי בקשה. לשכת רואי חשבון, לשכת עורכי הדין, תנו לי מקרה אחד שזה מחמיר בו, דוגמה אחת פשוטה.

עם כל הדחיפות שבעניין, אני חושב שאפשר לחכות עוד שבוע ימים. אני מציע, תשבו עם לשכת רואי חשבון, עם לשכת עורכי הדין, שבו אתם, תנסו להגיע להבנות ולהסכמות, לפחות שרואי החשבון יבינו את העניין.

שיידעו להסביר ללקוחות שלהם.

שיגיע נוסח מתוקן ומוסכם.

שיגיע נוסח מתוקן ומוסכם על שני הצדדים ואז נשמח לדון בזה בשלווה ונעביר את זה אולי בהסכמה מלאה. אם זה מקובל עליכם, הייתי מאוד מודה לכם בנושא.


תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראות לעניין נישום שהיה ברשותו נייר ערך במועד שהוחלו לגביו הוראות חוק), התשס"ד-2004

אנחנו עוברים לנושא הבא: תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראות לעניין נישום שהיה ברשותו נייר ערך במועד שהוחלו לגביו הוראות החוק), התשס"ד-2004.

מי שמוכר נייר ערך שנסחר בבורסה, אותו מוכר חל עליו סעיף 6 לחוק התיאומים, כל הרווח ממכירת אותו נייר ערך חייב ב-36% מס. יכול להיווצר מצב בגלל מבנה החוק, הנייר מוחזק על-ידי הנישום שנים רבות, אבל חוק התיאומים לא חל על הנישום הזה. החוק יתחיל לחול עליו למשל בשנת 2006. החוק אומר היום, מי שנכנס לחוק התיאומים בשנת 2006 ויש לו נייר ערך שהחזיק בו ארבע שנים, כשהוא מוכר את נייר הערך, החוק שואל אותו בכמה קנית? קנית ב-200, מכרת ב-1,000, אתה חייב מס של 36% על 800. אתה אומר, זה לא צודק כי נכנסתי לחוק התיאומים רק בשנת 2006. אם הייתי מוכר בשנת 2005, הייתי חייב רק 15% מס. בכלל, עד 31 בדצמבר 2002, הייתי פטור ממס על הרווח. נכון, לסיטואציה הזאת צריך למצוא פתרון. התקנות אומרות, מי שיש לו נייר ערך ונכנס לחוק התיאומים בשנת מס מסוימת, ניקח את הרווח מאותו נייר ערך בעת המכירה ונחלק אותו לפרוסות. לתקופה שבה הנישום היה פטור ממס, הרווח יהיה פטור. לתקופה שבה הרווח היה חייב ב-15% מס, הרווח הזה יחויב ב-15% מס. לתקופה שעל הנישום הזה חל חוק התיאומים, הוא ישלם על הרווח 36% מס ליניארי. אלה התקנות.

אני רוצה להצביע על כמה בעיות מקצועיות בנושא הזה. יש מצב, נישום כל שנה יכול להיכנס לחוק ויכול לצאת ממנו. התקנות האלה לא מסדירות מצב שבו נישום נכנס לחוק ואחרי זה יצא מהחוק. אין אפשרות כזאת. על זה אמר הנביא נחום: בוקה ומבולקה. אין מנגנון, תבדוק את זה, שמי שהיה מחוץ לחוק, נכנס לחוק, יצא מהחוק, עוד הפעם נכנס לחוק.

אני לא מסכים אתך, סעיף 6(ח) פותר את הבעיה.

6(ח) מדבר על מי שהיה בחוק ויצא מהחוק, אין נישום שיצא, נכנס, נכנס ויצא. יש לי הצעה פרקטית, צריך לחלק את הרווח לתקופות שונות, לתקופה של הפטור, לתקופה של חיוב במס נמוך ולתקופה של שיעור מס רגיל. אבל יש גם אפשרות לעשות את הרווח הזה לפי מחיר הבורסה באותו מועד של הכניסה והיציאה. בדרך זו נפתור את כל המצב של נכנס-יצא, נכנס-יצא. רק דרך מחירי הבורסה אני יכול למצוא מנגנון שייתן לי פתרון לבעיה הזאת. בלי מנגנון כזה, אי אפשר למצוא פתרון לכניסה ויציאה מחוץ לחוק.

אמר אוסקר ובצדק, שהחישוב של הרווח נעשה ליניארי. אבל הנה כי כן, מי שייקרא את התקנות ייראה, שעניין חישוב הפסד ריאלי, אם בסוף התקופה יש הפסד ריאלי וחלק מההפסד הריאלי היה בתקופה שהנישום היה פטור, הוא לא יוכר, החישוב רבותיי לא נעשה ליניארי, הוא נעשה לפי מחיר הבורסה. מדוע אם יש רווח, עושים רווח לפי ליניארי, אם יש הפסד, עושים לפי מחיר הבורסה.

זה בגלל טכניקת חישוב.

בגלל טכניקת חישוב, בגלל האפשרות של נישום שנכנס ויוצא מהחוק, אין מנוס לקבוע, שכל התקנות יהיה לפי מחיר הבורסה.

אני לא מסכים עם האמירה של צביקה פרידמן, שאין פתרון בחוק למי שנכנס ויוצא, נכנס ויוצא. לדעתי סעיף 6(ח) נותן את הפתרון, כך אנחנו עושים וכך גם הוא עושה.

אתה יכול להסביר מה הפתרון?

החוק אומר, כל שנת מס, יצאת מחוק התיאומים, נראה את ניירות הערך שלך כאילו נמכרו באותו היום.

לא, אבל החוק ממסה אותך בעת המכירה בניגוד לסעיף 6(ח). כשהוא מוכר, יש לו או תקנות 6(ח) או 6(ט, אין משהו באמצע.

כשהנישום יוצא מהחוק, 6(ח) אומר, רואים את ניירות הערך שלך כאילו נמכרו. מבחינתו נמכרו ונקנו.

אבל מתי נעשה חישוב המס?

סעיף6(ט) בתקנות מדבר על נישום שנכנס לחוק לא על נישום שיצא מהחוק. למה סעיף 6(ט) לא מדבר על נישום שיצא מהחוק? כי אנחנו חושבים שסעיף 6(ח) נותן את הפתרון למי שיוצא מהחוק. לגבי מי שנכנס, מה זה משנה אם קודם הוא היה בחוק התיאומים או לא. הרי באותה שנת מס הוא לא יכול להיות גם בפנים וגם בחוץ. באותה שנת מס, או שאתה בפנים או שאתה בחוץ. לכן, כשאתה יוצא מתוך החוק, ההסדרים נמצאים בסעיף 6(ח). סעיף 6(ט) אומר, כשאתה נכנס לחוק, נאפשר בעת מכירת הנייר לפרוס את הרווחים לפרוסות פרוסות.

לגבי הנושא של ליניאריות או שווי – אם נלך לשווי, אנחנו מסתבכים כאן בעניין ההפסדים. צריך להבין, נייר בבורסה לא תמיד עולה. נייר יכול לעלות, לרדת, לעלות ושוב לרדת. אם אפעל לפי שווי, אני צריך למצוא מנגנון מיוחד, לפחות 5 עמודים שמדברים בנושא ההפסדים. הלינאריות אוכפת את הבעיה של קיזוז הפסדים וחלוקת ההפסדים לתקופות שבהן שיעורי המס היו שונים. על מנת שהחוק יהיה קריא וברור יותר, הלכנו לערכים ליניאריים ולא לשווי. צריך לזכור, שחלק מהניירות לאו דווקא סחירות כך שגם אין שווי.

צביקה פרידמן העלה שתי נקודות שלא קיבלתי עליהן תשובה, האחת, הוא אומר שיש כאן חוסר קונסיסטנטיות כי ברגע שאתה מפסיד אתה הולך לשיטה אחת, ברגע שאתה מרוויח, אתה הולך לפי שיטה אחרת, פעם לפי שווי, פעם לפי ליניאריות. האם זה נכון? דבר שני, בנושא במידה יצאת ונכנסת, בחוק רואים אותך כאילו מימשת, ובעצם משך התשלום רק בזמן שאתה מממש בפועל. האם זה יוצר לנו בעיה?

בוא נבחין בין תשלום המס לבין אירוע המס. מבחינת אירוע מס, זה אירוע מס לכל דבר ועניין.

זה לא אירוע מס. כל אירוע מס נדחה למועד המכירה, רק החישוב, הרווח ושיעורי המס נעשים בסוף המכירה. זה לא אירוע מס. זה בניגוד לסעיף 6(ח) ו-6(ט), היציאה מהחוק זה לא אירוע מס.

6(ח) הוא לא הנושא לתקנות. אתה רוצה שנפתח את 6(ח) ונתקן אותו? זה משהו אחר.

אני אמרתי, שהיום מי שנכנס מהחוק ויוצא מהחוק, מכיוון שהמיסוי הוא בעת המכירה, אני יכול לפעול או לפי 6(ח) או לפי 6(ט), לא יכול לשלב ביניהם באמצע. תבדקו את עצמכם.

אז קנית מחדש. לגבי הנושא של שתי השיטות. אין פה שתי שיטות שונות לגבי רווח ריאלי והפסד ריאלי. כל ההוראה שמדברת על הפסד ריאלי, בחוק התיאומים יש שיטה שאומרת, כאשר אתה מוכר נייר ערך, אתה מתאם אותו עד סוף השנה, אתה לא מתאם עד יום המכירה. לכן המנגנון של ההפסד הריאלי זה לא כי אנחנו משחקים בין שתי שיטות, חלק שווי וחלק ליניארי. זה בא לפתור את הבעיה, כשאני מוכר נייר ערך, אני מתאם אותו עד סוף שנת המכירה. לכן הייתי חייב מנגנון שימנע קיזוז הפסדים, שאם היית מוכר, היית פטור ממס.

נכון שאנחנו עוסקים כעת בסעיף 6(ט) ואם יש לזה השפעה על הבעיה של 6(ח), צריך לבדוק אם יש לזה השפעה כן או לא.

זה לא קשור, אנחנו מדברים על נישום שנכנס לתוך החוק, 6(ח) מדבר על נישום שיצא, למה לערבב בין הדברים? רוצים לתקן את 6(ח)? שלשכת רו"ח תגיש הצעה, נתקן את 6(ח), זה לא קשור.

נישום שייצא וייכנס, הוא לא יידע לחשב את המס.

אתה יכול לתת דוגמה? תן לי דוגמה שאדם לא יכול לחשב את המס שלו.

נישום היה בתוך החוק, יצא מהחוק - - -

לגבי מי שיצא מהחוק, אתה מסכים אתי שהתקנות האלה מסדירות?

הוא אומר שלא.

נישום היה מחוץ לחוק, נכנס לחוק ויצא. יצא, נכנס ויצא. תגידו לי רבותיי, איזה תקנות חלות עליו? הרי ממסים אותו בעת המכירה. לא חל, לא זה ולא זה.

למה 6(ח) לא חל עליו?

כי כאן מדובר על מי שהיה מחוץ לחוק ונכנס. אני צודק יעל? אין פתרון בחוק.

או שמתלוננים על זה שיש חישוב ליניארי, מצד שני אומרים - - -

אם הוא נכנס ויוצא, כאילו הוא נישום אחר, מה הבעיה?

אני אמרתי את שלי.

מה זאת אומרת, אנחנו רוצים לדעת. הוא לא יכול להיכנס ולצאת בתוך השנה, נכון?

ודאי שכן. נישום שהיה מחוץ לחוק, נכנס ויצא, אין תקנה רלוונטית לגביו כי כל תקנה מדברת, או שיצא, או שיצא ונכנס.

אם זה יוצר בעיה למס הכנסה, הם יפתרו את הבעיה. השאלה, זה עושה בעיה לציבור, כן או לא?

אני לא יודע, זה יוצר בוקה ומבולקה, אני רוצה ודאות בחוקי המס. אני יודע שיש לקונה.

אני חוזר ואומר, נישום שיצא מהחוק ונכנס באותה שנת מס, הוא נישום חדש, אין דבר כזה שנכנס ויוצא, התקנות מסדירות את הנושא. התקנות מדברות על נישום שנמצא בתוך החוק. ברגע שהיתה הפסקה, התחילו לחול עליו הוראות החוק, זה לא מעניין אותי אם בעבר חלו או לא חלו, ברגע שהיתה הפסקה, יחולו עליו הוראות החוק, זאת הפרשנות.

רבותיי, אני מעמיד זאת להצבעה, מי בעד התקנות ירים את ידו.


הצבעה
בעד - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראות לעניין נישום שהיה ברשותו נייר ערך במועד שהוחלו לגביו הוראות החוק) (התשס"ד-2004), נתקבלו.

תודה, התקנות אושרו.

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 139 והוראת שעה), התשס"ד-2004.

אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 139 והוראת שעה), התשס"ד-2004.

זה חוק שלטעמי אסור לאשר אותו היום.

למה?

כי מכניסים לנו עז בסעיף 6. יש מקל וגזר באותה הצעה.

בהצעת החוק יש כמה דברים, דבר ראשון, ריווח מדרגות המס של יחיד לפי 121. כידוע יחיד משלם מס לפי מדרגות מסוימות, סעיף 1 להצעת החוק מרווח את מדרגות המס לפי סעיף 121.

הסעיף השני מדבר על מס חברות, כידוע היתה החלטה להפחית את שיעור מס החברות בהדרגה ל-30%, הצעת החוק אומרת, בשנת 2004 שיעור מס החברות יהיה 35%, בשנת 2005 יהיה 34%, בשנת 2006 32%, ובשנת 2007 שיעור המס ירד ל-30%.

סעיף 5 להצעת החוק - כידוע, לפני תקופה קצרה תוקן חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תיקון 12 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, היו שני סעיפים שקשורים לפקודת מס הכנסה. באחד הסעיפים נפלה טעות, השמיטו מילה אחת, השמטת המילה גרמה לכך, במקום שהזיכוי יהיה קטן יותר, הוא הפך לפי 4. מר שטראוס הסב את תשומת לבנו שאנחנו צריכים לתקן את זה. אנחנו מקבלים בברכה את התיקון.

הדבר השני, סעיף 45 לפקודה הוא סעיף שנותן זיכוי לתשלומים שמשתלמים לפקודת גמל,
הניכוי מוגבל באחוז מסוים, בהכנסה חייבת. בטעות נכתב, שהניכוי מוגבל באחוז מסוים מההכנסה, במקום מההכנסה החייבת, אנחנו מבקשים שהניכוי יוגבל להכנסה החייבת ולא להכנסה.

היינו כאן כאשר תוקן תיקון 12. אז ביקשנו להפריד את תיקון 12 משאר הנושאים שנידונו באותה ישיבה אבל לא היו מוכנים לכך, זאת אומרת, איחדו את שני הסעיפים יחד. אמרנו שהדברים יותר מסובכים מכפי שהם נראים, דרשו תוך יום אחד להעביר הכל, עכשיו לגמור. התקיימו יומיים של דיונים, אמרנו, יש כאן הרבה טעויות ואתם מאשרים דברים שאי אפשר לקשור אותם עם הדברים האחרים, אבל בכל זאת קשרו אותם. היום כאן עושים אותו הדבר, קושרים את חוק הפיקוח על עסקי ביטוח בפקודת מס הכנסה, מתוך ניסיון להעביר את התיקון של חוק הפיקוח לעסקי ביטוח, יכול להיות שיש התנגדויות ויש כל מיני טעויות שנעשו, ודוחפים את זה למשהו אחר. בדיוק כפי שעשו בפעם שעברה רק כדי שזה יעברו. יש תקלות הרבה יותר חמורות בחקיקה שנעשו לפני שלוש שנים. לפני שלוש שנים, חוק קצבה מוכרת וקצבה מזכה, אחדו אותם יחד, למרות שהאחד מדבר על פיצויים והשני מדבר על תגמולים, עד היום, למרות כל ההבטחות, מס הכנסה, אגף שוק ההון, אף אחד לא תיקן את זה. למה? זה כפל מס אז למה לתקן את זה.

כאן כאשר יש דברים שהם דברים קטנים, שהם דברים שבחלקם אולי מוצדקים, פתאום אומרים, מייד צריך לתקן אותם. לצערי, מר שטראוס התעורר וביקש לתקן את זה. אני חיכיתי שיגיע חודש דצמבר, אולי פעם אחת נלמד שכאשר כורכים דרג אחד בשני ועושים חקיקה במהרה, יש לזה מחיר. אי אפשר לתקן רק את הטעויות שהן לטובת מס הכנסה. הערתי זאת כבר בדיון הקודם. כאן יש לנו אובדן כושר שמסתיים, לא נתנו לזה פתרון. לוקחים ונותנים כפלי מס איפה שרק אפשר, כאשר מתקבל פיצוי מפוליסה, המפקח באמצעות מס הכנסה יוכל לבחור את המס, זה בסדר, את זה לא באים לתקן. עכשיו באים מהר, בואו נתקן כי יש לנו טעויות. 2.5% מכלל ההכנסה - מוצדק. ואם נפל מצב, שבגלל המהירות, בגלל החופזה ניתן זיכוי הרבה יותר גבוה – אמרתי לכם אז, יש לכם טעויות, אמרתם, לא עכשיו, הכל ועכשיו. אז קודם כל אני מבקש להפריד את הדיון של חוק הפיקוח על עסקי הביטוח מהעניין האחרים. שנית, אנחנו מתנגדים לשני התיקונים שמוצעים בסעיף 6(1)(א)ו-(ב).

אסור להפריד.

רוצים לדחות את סעיף 2 ולהחיל את זה ב-2005, אין בעיה, תדחו את זה ל-2005, יתארגנו כולם, יש כאן עוד הרבה מאוד תקנות וחוקים שצריך לחוקק. את שני הדברים האלה אני מציע שלא יתקנו כרגע, שיביאו הכל, כולל הקצבה המוכרת, כולל הקצבה המזכה, שיבואו עם כל הדברים בצורה מסודרת ויגידו, לא הכל בחבילה, נעבור את הסעיפים, נראה למה. היום יוצרים כפלי מיסוי, אני מבקש לדחות את הסעיפים האלה כרגע.

אתה מדבר על סעיף 6?

אני מדבר על סעיף 6. הכניסו אותו לתוך הקלות המיסוי האחרות כי יכול להיות שהתיקון של סעיף 6, אולי יתקיים עליו דיון ויגידו לא רוצים לאשר אותו, אבל אם הוא כרוך אחד בשני, יאשרו זאת.

אנחנו מסכימים לכל התיקונים עד סעיף 6א'. מסעיף 6ב' ואילך אנחנו מצטרפים למה שאמר נציג לשכת סוכני ביטוח.

אני מצטרף לדבריו של מר נוימן, שצריך לעשות את הדברים ביישוב דעת. יחד עם זאת, לגבי סעיף קטן (2), שדוחה את התחולה לינואר 2005, אני חושב שזה חיוני. המצב היום הוא, שהחקיקה נכנסת לתוקף ביולי 2004, כפי שזה עבר בכנסת, השינוי הזה מחייב היערכות רבה מאוד, גם מחשובית, גם פגישות עם אלפי מבוטחים, וזה לא מציאותי לקבוע את עת התאריך של 1 ביולי 2004, אנחנו מבקשים שהתאריך ישתנה לינואר 2005 כפי שמס הכנסה הציע.

הייתי היחיד שחלקתי על הצורה בה אושר סעיף 12, אמרתי, זה נעשה בהיסח דעת, בצורה חפוזה, הכל מלא טעויות, הכל לא נכון. כל דבר שהיה שם היה לא נכון. עשו את זה כי היה הסכם בין ביבי לעמיר פרץ והדביקו את זה לתיקון 12 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, למרות שזה היה תיקון 138 למס הכנסה. גם היום לקחו את אחד התיקונים הגסים ביותר לטובת מס הכנסה שנפלו בתיקון הנוכחי והדביקו את זה להצעת החוק להורדת שיעורי המס.

אני הגשתי לכם תזכיר בן שלושה עמודים, אמרתי, רבותיי, אני לא מצליח להבין, ביטוח אובדן כוח עבודה זה דבר עסקי, ישב כאן אייל בן שלוש, שייצג את מס הכנסה ואמר, לא, אני לוקח את החוק, את כל החוק, את תיקון 12, כי אחרת הם לא יעבירו את תיקון מס הכנסה. מה עשו פה? עשו אפליה על גבי אפליה על גבי אפליה ושורה של טעויות. חלק מהטעויות תיקנו, לא את כל הטעויות תקנו. גם עכשיו בהצעה הזאת יש עוד טעויות. לדוגמה, מגדירים ל-1 בינואר 2004 את הקלות במס שיש לעובדים שצריכים להפריש כספים לקרן גרעונית, אבל משאירים את החיוב במס שלהם לגבי הפרשות המעביד שלהם לקרן הגרעונית. למה? אני לא יודע.

תסביר מה התוצאה של זה.

ישנה דחייה של יתר הדברים –1 בינואר 2005. לצערי הרב, אני מסכים עם הצד החקיקתי של חבריי המלומדים, אבל חסד יעשו עם מדינת ישראל אם אכן ידחו את זה ל-1 בינואר 2005 מהטעם הפשוט, אני הצבעתי על שורה של דברים, מה המשמעות, שקובעים משהו ל-1 ביולי. שאלתי את הגברות היושבות פה, שאלתי את נציבת מס הכנסה, הן אמרו לי, נשב ונדון. מתי יישבו וידונו? עם ישראל לא יודע. בא לכאן נציג חברות הביטוח ואומר, אנחנו לא יכולים להיערך, מוכרחים לדחות את זה לשנת 2005. בנקודה זאת, לפני שאגיד את השגותיי, אני מצטרף לחברי נוימן, שתשאירו את כל התיקונים, תיקון 138 לפקודת מס הכנסה ותפסיקו לקרוא לו תיקון 12 בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, זה תיקון 138 לפקודת מס הכנסה, ככה הוא גם כתוב בספר החוקים. עכשיו זה תיקון 139.

כל מה שנאמר פה לגבי אובדן כושר עבודה, כולו שגוי. הלכו והכניסו לתוך החוק מספר נוהגים עם שורה של החמרות. לדוגמה, באובדן כושר עבודה, כל התקבולים חייבים במס, כולל כאלה שהיו במחלוקת בעבר, מקובל עליי שכולם יהיו חייבים במס, אני חושב את אותו הדבר, אני חושב שהם היו צריכים להיות חייבים במס, אני לא ערערתי על כך, אבל למה לא להכיר לרוב האנשים את ההוצאה, למה להתנות את זה בגיל 60? למה להתנות שורה ארוכה של תנאים שאינם חלים בביטוחים קיבוציים של עובדים. בביטוחים קיבוציים של עובדים זה יכול להיות ביטוח לשנה אחת, זה יכול להיות ביטוח לשנתיים, יכול להיות לשלוש שנים, למה לעצמאים לא? למה ההוצאה לא מוכרת? ההכנסה חייבת וההוצאה לא מוכרת? רבותיי המלומדים, חברי הכנסת קיבלו את התזכיר שלי, שבו אני מפרט שישה דברים שישנם באותו תיקון 138, תיקון 12, אני לא רוצה להלאות אתכם לקרוא את זה, אבל זה הונח על שולחן הכנסת בשבוע שעבר וזה מובא היום לדיון, אלא היום יש נציגים נוספים שהוזמנו לדיון, אז פרט לענף הביטוח, הייתי היחיד מטעם לשכת רו"ח, לא נציגי לה"ב, לא לשכת עורכי הדין ולא יועצי המס. אני אז שאלתי: מה, ישראל שטראוס מייצג את כל עם ישראל חוץ מחברות הביטוח?

אני פירטתי שורה של דברים שאת כולם צריך להתנות. כתבתי לכם בעמוד הראשון: לאור האמור, אנחנו מציעים לאשר את תיקוני הטעויות המוצעים בסעיף 6, אך לא לסיים בכך את הטיפול ולהתנות את הסכמתכם לחקיקה תיקון סעיף 6 חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, בתיקונו גם לגבי עיוותים חמורים במס הכנסה שעיקרם כדלקמן: 1. אובדן כושר עבודה. יש כאן עמוד שמפרט ארבעה ליקויים חמורים, שבלעדיהם, זה דבר אסור. כתוב, שדמי הביטוח אינם הוצאה. בסעיף אחריו כתוב, למרות האמור לעיל – שזה לא הוצאה – במקרים הבאים זה כן יהיה הוצאה. מהם המקרים? למשל, שזה חייב להיות עד גיל 60. ואם זה עד גיל 58, אז הביטוח הוא לא אובדן כושר עבודה, הוא לא אובדן של הכנסה? אני כאן מפרט ארבעה דברים. יש שם עניין של הכנסה מיגיעה אישית. יש משמעות גדולה, מהו שיעור המס. האם אדם שאיבד את כושר עבודתו, מה שהוא מקבל במקום זה לא הכנסה מיגיעה אישית, למה קצבות זה הכנסה מיגיעה אישית? אנשים צעירים שהופכים להיות נכים, זה יגיעה אישית רק אם זה מקופת גמל. למה? ואז זה חברת ביטוח שלא במסגרת קופת גמל, למה שזה לא יהיה הוצאה, מה פגום בזה, רק אם זה קופת גמל אז זה מיגיעה אישית? הרי מותר לנכות כהוצאה רק דמי ביטוח. חברות הביטוח לא מבטחות הכנסה אלא אם כתוצאה ממחלה או תאונה אדם יאבד את אותה הכנסה ובתנאי שזה לא יותר מ-75% מהכנסה שיש לו. כלומר, חברות הביטוח מגינות על עצמן, והפוליסות מבטיחות רק כאשר זאת הכנסה מיגיעה אישית, אחרת חברת הביטוח לא תשלם. למה זה לא הכנסה אישית, למה זה צריך להיות דווקא דרך קופת גמל. מתקנים את תיקון 12 או בעצם את תיקון 138 – אז שיתקנו את כל הליקויים שם.

אדוני היושב ראש אמר לחברי הכנסת - בדיון בזמנו היה כאן עמיר פרץ שאמר, שתיקון 12 הוא הסכם בינו ובין ביבי נתניהו. שאלו אותו, האם גם פרק מס הכנסה זה חלק מההסכם? הוא אמר, עזבו אותי ממס הכנסה, אני לא יודע על מס הכנסה. למס הכנסה לא היה שום קשר, פרט לפרט אחד קטן. כלומר, לא היה לזה קשר עם תיקון 12 של חוק הפיקוח על עסקי הביטוח - החוק יימשך חזרה או לא יאושר אלא אם הוא יעבור כמקשה אחת. בנקודה זאת, יש להבדיל בין הוראת השעה של מדרגות המס לבין התיקונים של מה שנקרא תיקון 12, שזה בעצם תיקון של 138, ולעשות אותו נכון וטוב אחרי שחברי הכנסת ידונו בו ולא להשאיר שם טלאים ועיוותים.

דבר נוסף שיש שם, חלק מהמימון שם בא מהגדלת נטל המס על עובדים שהמעביד לא משלם בעדם, או שהמעביד כן משלם בעדם אבל הוא לא הגביל, הם לא מחויבים במס. למה אלה שצריכים לשלם מכיסם צריכים להיות במצב גרוע יותר מאלה שהמעביד משלם בעדם והם לא מחויבים במס. איזה סיבה עלי אדמות יש לעשות את זה? הפחיתו את ההכנסה המזכה לכל השכירים לגבי החלק שהמעביד לא משלם בעדם לתגמולים או לקצבה. כי על החלק שהוא משלם בעדם, יש גם הפרשות של המעביד. למעבידים אפשרו להגדיל את ההכנסות מ-5%-6% או ל-7%.

יש לי הרגשה, שישראל שטראוס מדבר על דברים מאוד חשובים, אבל בייגה ואני לא כל כך מבינים, אתה הבנת?

אני אסביר לך, בין פקודת מס הכנסה לבין מה שמוצע פה, התיקונים עומדים בהרבה סתירות, לכן מר שטראוס מבקש, שהנושא לא יוכרע עכשיו. מה שהוא מציע בעצם, קודם כל לפצל את סעיף 6.

כמו שההצעה הקודמת היתה הצעת חוק לתיקון הפיקוח על עסקי הביטוח ולא היה רמז שבפנים יש מס הכנסה, פה יש הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, ואין רמז לכך שבעמוד 493 כתוב: בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, בסעיף 6 יחולו השינויים הבאים. מה לעשות, ההפניה היא לפקודת מס הכנסה. אם מישהו מחכה שיתקנו לו את תיקון 12, הוא אפילו לא יודע מזה. אבל בפנים הוא קורא, תיקון 12 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, הוא אפילו לא מבין על מה הוא מדבר, וזה אפילו עדיין לא פורסם ברשומות, זה הונח על שולחן הכנסת בשבוע שעבר לקריאה ראשונה.

אני לא רוצה לדבר על כל הליקויים שהיו בתיקון 138, רק אותם שניים שפירטתי כאן.

ולכן, מה אדוני מציע?

מה שאני מציע - הפרדת הדיון במגמה אחת, לאפשר לאנשים, כולל לחבריי המלומדים מארגונים אחרים, כולל לה"ב, לשכת ארגוני עצמאיים, שלא מודעת לכל הדברים, להשמיע את דברם. לדעתנו, אין שום מקום להתנות ששני נישומים המבטחים הכנסה שווה ולעיתים אף בעיסוק דומה, תיקבע להם מסגרת ניכוי הוצאה מפלה לרעה את מי שעלות ביטוחו גבוהה יותר. מאחר ומדובר בסיכון שונה, דמי הביטוח מושפעים מגילו של המבוטח, ממצב בריאותו, מהסיכונים שאליהם הוא חשוף.

דבר נוסף, העניין של הכנסה מיגיעה אישית. לא יעלה על הדעת, שאם מקבלים את זה מקופת גמל זה הכנסה מיגיעה אישית, אם מקבלים את זה מחברת ביטוח שלא במסגרת קופת גמל, זה לא הכנסה מיגיעה אישית. מה ההבדל בין השניים? ישנם מקרים שזה בא במקום ההכנסה שאיננה. ואפליה של שכירים שמעבידם לא משלם עליהם.

רק לחדד את הדברים שאמר ישראל שטראוס לגבי יגיעה אישית. יגיעה אישית זה שיעורי מס פרוגרסיביים הרבה יותר נמוכים מאשר המס הכללי. לכן, אם מנכים את זה כהוצאה, בעצם כל תקבול שמקבלים מביטוח, לאו דווקא קופת גמל, שהמקור שלו זה באי כושר, צריך להיות ממוסה בצורה פרוגרסיבית כמו שממוסה יגיעה אישית ולא בצורה הכללית. זה צורם בצורה בלתי רגילה.

לעניין יגיעה אישית. הכנסות שנובעות מיגיעה אישית מתחילות ב-10%, הכנסות שהן לא מיגיעה אישית מתחילות ב-30%. ברגע שהכנסה מאובדן כושר עבודה, אדם שנפגע, נכה, מקבל פיצוי בגין ביטוח שהוא קנה, זאת הכנסה שהיא חלופה של הכנסה מיגיעה אישית ולכן יש למסות אותה כפי שהיו עושים זאת לו היה עובד. לכן ההגדרה של הכנסות מאובדן כושר עבודה, מיגיעה אישית, היא מאוד חשובה. כדי שאותו אדם נכה יוכל לשלם את המס כאילו היה עובד, הרי בשביל זה הוא עשה ביטוח. ההתליה של פוליסות מאובדן כושר עבודה בפוליסות לחסכון, לקופת גמל לזמן ארוך, אין להם שום קשר. אין שום קשר בזה שאני חוסך לזמן ארוך בגיל הפנסיה שלי, גיל 65 או גיל 67, כאשר בגיל 40 יכולה להיות לי תאונה ואני זקוק לאותה פוליסה שרכשתי כאובדן כושר עבודה. לכן ההתליה של זה בזה היא לא רלוונטית.

דבר נוסף, אני לא רואה צורך להגביל את התקרה ל-2.5% בשעה שכל ההכנסה מהפוליסה המסוימת הזאת חייבת במס לכל האורך. אדם שבגיל צעיר עושה ביטוח אובדן כושר עבודה, ככל שהוא בגיל מבוגר יותר הוא ישלם יותר מ-2.5%. נכון שבתיקון מס' 12 אמרו לך, תעשה אובדן כושר עבודה, מותנה בסל של 7%. תיקון מס' 12 נעשה בחופזה, נעשה תחת אותו מקל וגזר, ניתן לכם את ההסכם של קופת הפנסיה הגרעוניות אבל אתם – חברי הכנסת – תאשרו לנו את מה שאנחנו – אגף שוק ההון – רוצים, שרוצה שיקיימו את המדיניות שלו מבלי שיתקיים דיון בוועדת הכספים. לדעתי זה אפילו איום על הוועדה הזאת, אם לא, מושכים את החוק.

זה נאמר במפורש.

נאמר בצורה הזאת על ידי אייל בן שלוש: החוק יימשך. עכשיו יש לנו רצון של שר האוצר להוביל רפורמה החל משנת 2004 שתוריד את שיעורי המס. אני כמובן בעד הרפורמה הזאת, אבל אני רוצה ללכת באותה המדיניות של הממשלה, מקל וגזר. לכן, לא לפצל את סעיף 6, לכרוך אותו אחד עם השני, וכאשר הדברים שאנחנו רוצים לשנות, אפרופו תיקון מס' 12, גם הרפורמה הזאת תיכנס לתוקף.

יש לי נטייה שאני מאוד אוהב סלטים, אבל אני לא בטוח שהעגבנייה והגזר כאן הולכים יחד. לכן הפתרון היחיד הוא לפצל. אני מראש אומר, לא הצלחתי להבין את כל המורכבויות, הבנתי שחלק קשור בקרנות פנסיה גרעוניות, חלק קשור באובדן כושר עבודה - - -

מה שאמר ישראל שטראוס לא קשור לזה, זה קשור לתיקון 12.

זה כן קשור.

אני כבר לא יודע למה זה כן קשור לכן אני לא הולך לדבר על סעיף 6. אני כן רוצה לדבר על הפלטפורמה העיקרית של החוק וזה עובר כאילו כלום. הנושא של ריווח מדרגות המס או הטבות במס הכנסה, אני מודה, זה הפרק היחידי ברפורמה שאני מקבל אותו כפי שהוא מכיוון שהוא עושה את הדבר שהיה צריך להתחיל בו, מרווח את מדרגות המס לשכבות הביניים. אם יש תחום שהיה נטל מס ישיר מופרז במדינת ישראל, זה על מדרגות המס לשכבות הביניים.

"הרפורמה על פי דוח רבינוביץ היא רגרסיבית באופן מובהק" – זה לא מסמך שלי, זה מסמך של המכון לדמוקרטיה או של צוות כלכלנים. יש כאן עוד כמה אמירות, כולל הויכוח על נטל המס. היות ואני לא מתווכח עם מה שכתוב פה. אנחנו דנים בזה חתיכות חתיכות. שר האוצר מגיע בכל פעם ואומר, אם יהיה גידול בהכנסות המדינה בחודש יוני-יולי, אני אבוא עם דבר נוסף. יש שתי מטרות לדבר הזה.

כל מטרה זה מסיבת עיתונאים.

יש לזה שתי מטרות – אני לא מדבר על המטרה השלישית שבייגה מנה אותה - מטרה ראשונה, לבצע מדיניות שהוא מבצע אותה. באים כלכלנים אחד אחרי השני, כולל נגיד בנק ישראל, ואומרים, מפעילים מדיניות בתקופה של צמיחה כלכלית, אבל היא נשארת. הרי לא תבואו לפה בעוד שנתיים ותגידו, עכשיו יש שינוי במדרגות המס כי ההכנסה ממסים ירדה. מתוך מגמה ברורה, שכאשר המצב ישתנה, אנחנו נהיה למטה. ואז יגידו, אין ברירה, הגירעון קבוע, ההוצאה קבועה, יש פחות מס, צריך להוריד בהוצאות. שנית, בתוך הדיון הזה יש שאלה של פרוגרסיביות ורגרסיביות.

טענה שנייה, הוא בעצם עושה תרגיל לשרים. קודם כל אין הכנסות ואם אין הכנסות, אין מה לחלק. אין על מה לריב, לא על הגדר, לא על תשלומי העברה ולא על קצבאות, הוא "תוקע" אותם. אני לא רוצה להיות שותף לו ל"תקיעות" האלה. שיתכבד שר האוצר ויאמר מה התוואי שהוא רואה אותו כאשר הוא מוריד את נטל המס. יש כאן משוואה עם כמה מרכיבים, לא רק מרכיב אחד, איך תיראה התמונה של נטל המס הישראלי בשנה שאין בה צמיחה של 4%, 3% או 6%. כבר ראינו, גם כאשר ביבי יהיה שר אוצר לשנים, הצמיחה היא לא תמיד. אנחנו יודעים שהגידול בהכנסות הוא ב-60%-70% בגלל הגידול בייצוא. הנאומים של ביבי לא השפיעו, לא על הצמיחה באמריקה ולא על הצמיחה באירופה. כשנמתחים מאיפה באה הצמיחה, צריך לראות את המספרים של בנק ישראל ואחרים.

אני לא אצביע נגד הפרק הזה, נגד הסעיף הזה של הפחתות שיעור המס על שכבות הביניים. שנים כבר אמרנו, פה צרך להוריד. זה המקום שבו צריך להוריד. אבל אני חושב ששר האוצר יבוא לכאן ויאמר לנו, מה התוואי שלו, לאן הוא רוצה להגיע בכל המכלול של הפחתות ממסים.

נושא שני, קשור לשאלה שעוררתי אותה קודם, הנושא של סף המס, בעצם, סף המס בהקשר של מס הכנסה שלילי. למיטב ידיעתי, בסף המס אנחנו נמצאים בסף מס מאוד גבוה בהשוואות בינלאומיות. זאת אומרת, יש הרבה ארצות שמתחילות לגבות מס בשיעורים נמוכים בסף מס נמוך יותר. בין השאר, מכיוון שגם מס וגם פטורים ממס הוא אחד המכשירים לחלוקת הכנסות. ברגע שקבוצה גדולה נמצאת מחוץ לסף המס, הרבה הכלים הללו, למשל, תשלום משחרור ממס לעוזרת, לפעוטון וכו', זה לא עובד על השכבות הללו כי אין להן מס.

הן כבר מקבלות את זה.

איך הן מקבלות אם הן מתחת לסף המס?

כי יש נקודות זיכוי ולכן סף המס של נשים הוא כל כך גבוה.

אלה נושאים שלא יביאו אותי להצביע נגד התיקון הזה, אבל אם לא עוסקים בהם, בעצם פועלת איזה שהיא רוטינה. פה מעלים את סף המס לאם חד הורית עם ילד אחד ל- 5,000 שקלים. מפה יכול להשתמע שאני רוצה להתנכל לאם אחד הורית. הערתי את ההערה הזאת - - -

ביקשתי ששר האוצר יופיע כאן, אל"ף, אני חושב ששר האוצר מופיע מדי פעם, בי"ת, אם חברי הוועדה רוצים לקיים דיון בנושאים שונים, אפשר להזמין את שר האוצר לקיים דיון בנושאים שונים, אין לי בעיה בנושא הזה, אני חושב שהוא ישמח מאוד.

בסדר, אני מציע זאת, כמו כן, אני מציע לפצל את סעיף 6.

אם הבנתי נכון, עד 11 אלף שקל, אין שינוי.

בגלל הרפורמה הקודמת.

לא, פה נוגעים רק בהכנסה של עד 11 אלף שקל.

אני רוצה לעזור לך. אני מקריא מנייר אחר, שתי הרפורמות הללו, כולל הרפורמה הזאת, לעשירון 1-3 זה: 0. אם היינו הולכים רק על רבינוביץ, 4 זה 1, ובכל זאת, שני העשירונים העליונים 9-10, הרפורמה נותנת 4-6 לעשירון ה-9 ו-10-5 לעשירון העשירי.

הרפורמה הזאת עוסקת רק עד 11,000 שקל, בייגה צודק.

והיא משפרת את רבינוביץ.

היא לא משנה מ-11,000, היא משפיעה לרעה מ-7,711 - - -

היא לא משפיעה לרעה, היא מועילה עד 11,000 בתהליך יורד.

הכי נהנים בעלי הכנסה ש 7,000 שקלים, מ-7,000 ועד 11,000 שיעור ההנאה יורד.

העלות השנתית היא מיליארד ו-600?

1.3 מיליארד שנתי.

כמה אנשים זה מוסיף לאלה שלא משלמים בכלל מס? לאותה קבוצה של 45% או מה שהיה קודם?

כבר 50%. 47%, 45%. סף המס עכשיו עובר את ה-4,000 שקל לבודד.

ראשית, אני אתמוך בעניין, לא נוח להצביע נגד הקלות במס, למרות שאינני שבע רצון מהתופעה הזאת, שכל חודש וחצי באים עם מדיניות מסים עם משהו חדש. מדיניות מסים זה לא דבר שמשתנה, לא מחליפים תוכניות מדיניות כמו גרביים, גם מדיניות מסים לא עושים כמו גרביים, כל שבועיים או חודש באים עם קטע כזה או קטע אחר, פתאום היו הכנסות גבוהות ממסים בחודשיים הקודמים, לאור זה מורידים את המס. דרך אגב, כשמסתכלים על מה שקורה בתקציב בצד ההוצאה ובצד ההכנסות ממס, הסיפור המרכזי והעיקרי הוא תת ביצוע ענקי של התקציב, לפי הסיכומים שמופיעים. כולל בהוצאות הכי חשובות, כולל תקציב הפיתוח. תקציב הפיתוח הוא בערך 14 מיליארד שקלים, ביצוע של 5 חודשים היה צריך לתת משהו בסביבות 6.2 מיליארד שקל. הביצוע בפועל הוא 3.2 מיליארד שקל. כשאתה רואה את הביצוע בדברים האחרים, בביטחון ובדברים האחרים, המשמעות העיקרית שמשפיעה על כך שהגירעון יהיה נמוך יותר או שאפשר להוריד מסים, חלקו במס הוא יותר קטן. החלק במס בחמישה חודשים הוא מיליון וחצי מעל המתוכנן. סך הכל הכנסות ממסים בחמשת החודשים האחרונים היו 1.5 מיליארד יותר - - -

יש תוספת קטנה.

כלומר, עיקר העסק הוא בתת ביצוע. בדיון על כביש חוצה ישראל אומרים, אי אפשר לעשות את חוצה ישראל דרומה כי חסר 100 מיליון שקל, לא נותנים למע"ץ 100 מיליון שקל.

הערה שנייה, מעבר למסיבות העיתונאים החד חודשיות על הורדת המסים כדי לשמר את זה חם בעיני הציבור, וזה לא רע, אבל יש גבול לעניין הזה. אם יש משהו מעל התחזית במסים, וזה יגיע ל-4-5 מיליארד אל מול התחזית בסוף השנה, יש גבול גם לתיאוריה, שכמה שאתה מוריד אתה גובה יותר, כי כל אחד מבין שברגע מסוים נקודת האיזון הזאת לא מתקיימת. אבל אני חושב שכן יש חשיבות למה שאומר נגיד בנק ישראל, שהגירעון שלנו הולך וגודל הוא דבר בעייתי. גם השנה נהיה בסביבות 3.5%-4% בתוצר, 4% בתוצר זה סכום לא מבוטל, זה 20 מיליארד שקל שיצטרכו לקחת הלוואות והחוב הלאומי יעלה ויגדל. לכן אני חושב שגם הצד הזה לגיטימי לטפל בו. כמו כן, לגיטימי לטפל בשורה של דברים במשק, שככל הנראה, זרקו את הכידון יותר מדי רחוק, זאת לא בושה לבדוק נקודה זאת או אחרת, למשל בשלטון המקומי. כל אחד מאתנו מבין, שמסים נמוכים זה דבר טוב, אבל צריך לזכור לאן אנחנו הולכים. אנחנו נראה את זה בדוחות בשנה הבאה.

יש לנו מערכת לבחינת רמת אי השוויון בקו העוני של 2 מיליון אנשים בערך לפני תשלומי ההעברה ומיסוי, שני המרכיבים שמורידים את זה מ-2 מיליון ל-1 מיליון, שניהם עובדים בכיוון שהמספר יותר גדול. כי במס אנחנו מקבלים בצורה מאוד משמעותי, ובצד הקצבאות אנחנו מקבלים את זה בצד השני. כלומר, שני המנגנונים שהביאו לתוצאה מסוימת, שהורידה את זה, הם עובדים בכיוון של הגדרת יותר אנשים שיהיו עניים יותר. לכן השאלה היא, עד כמה אפשר לרוץ עם הנושא של המיסוי?

דבר אחרון שאומר אותו פה, ידענו שוועדת רבינוביץ בעניין מיסוי שוק ההון היתה פשרה מרחיקת לכת על ועדת בן-בסט או על מה שמקובל בעולם. אני חושב שזה נכון להוריד את המיסוי בעבודה, מה שאנשים מקבלים כשכר עבודה, אבל לא פחות חשוב לעשות מעשה נוסף, כמקובל בעולם, גם בנושא מיסוי ההון, כדי שבבעיה הכל כך קשה באי השוויון, שאנחנו לא מצליחים להשתחרר מהמיקום שלנו, נפעיל את המנגנון הזה שהוא מקובל, קיים, נכון, חלק מהמערכות הכלכליות הן מערכות המיסוי בכל העולם המערבי, אי אפשר להגיד שאנחנו להמציא המצאה משלנו, ששם צריך לגעת.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להציע לך, שבנושא של תת ביצוע תקציב המדינה - - -

אני מזמין משרדים באופן קבוע. מתחיל להזמין משרדים באופן קבוע, יחד עם משרד האוצר.

היה צריך להקדים דיון כולל.

הערה כהמשך לדבריו של בייגה. יש עניין מהותי שהוועדה צריכה לדון בו, הויכוח, האם עדיף קיצוץ מסים או שלא. יש את התיאוריה שמוביל ביבי נתניהו, של הפחתת נטל המס בצורה דרסטית כדי לעודד את הצמיחה. אין ספק שכולנו תומכים בהפחתת נטל המס ליחידים. אבל התפיסה שהיום מוביל נתניהו, לדעתי היא מוטעית. אני תומך בעמדה של נגיד בנק ישראל, שעדיף ללכת על החזר חובות, זה דבר הרבה יותר נכון מאשר לתת מתנות לאזרחים, שזה רק מגדיל את הפער, זה לא הבסיס ליצירת צמיחה. התיקון הוא באמצעות עידוד השקעות הון במערכת הרבה יותר מפותחת, שאני מחכה לראות אותה מגיעה לכאן. אשמח לדעת מתי זה מגיע.

חלק מהדברים נאמרו על ידי חברי הוועדה, אני רוצה רק להעיר, העובדה שמשתמשים פה להקטנת נטל המס היתה צריכה להיות הצעד הבא אחרי צעד פורמלי שבו מציגים בפני הוועדה אומדן מתוקן של הכנסות המדינה עד לסוף השנה. הצעד הזה לא נעשה כך שזה בא בלי בסיס שאני יכולה להתייחס אליו. אין את האומדן הפורמלי. אחר כך, השלב הבא. לוקחים מצפן לפני שלוקחים מפה טופוגרפית של 1:100,000, יש כמה אלטרנטיבות לשימוש בכסף הזה. אני כמובן תומכת בהקטנת החוב הפנימי כי השפעתו על הדירוג של מדינת ישראל, על שער הריבית לטווח ארוך הוא עצום ורב.

צריך לומר נימוק נוסף, השנה הגירעון המותר הוא 4%, בשנה הבאה לפי החוק הקיים זה 3%. אם כבר יש עודף, מן הראוי היה להיכנס למסלול של 3% גירעון ולהימנע מהעודף הזה שיש במקרה השנה, שמותר היה להשתמש בעוד אחוז אחד תוצר. האלטרנטיבות שיכולות להיות בפני הוועדה, כל אחד לפי השקפת עולמו, אבל למשל, הקיצוץ בקצבת ילד ראשון, שני וילד חדש, עולה בערך אותו דבר כמו מטרת המס הזאת. זה אותו הדבר מבחינת מס, מבחינת הכנסות נטו ומבחינת השפעה על הכנסות המדינה כי אם אתה מקטין את הכנסות הביטוח הלאומי או נוצר שם עודף, זה בא בצד ההכנסות ולא בצד ההוצאות בתקציב.

בייגה, אני רוצה להזכיר לך, מי שנמצא בהכנסה של 11,000 שקל, שיעור המס השולי שלו שהוא רואה לפני העיניים זה 43%. עבור כל שקל נוסף הוא משלם שיעור מס של 43%.

שתי הערות עקרוניות, קצת יותר טכניות, מאז ועדת בן-שחר, לפני 29 שנים, אחת הרפורמות הכי מדהימות שהיו במס הכנסה, אז הם קבעו שיעור מס בסיסי של 30% בשלב הראשון, וחריגה, שכל מי שיש לו הכנסה מיגיעה אישית ישלם שיעור מס נמוך יותר. אז זה לא היה 10%, זה היה גבוה יותר.

זאת היתה הפחתת מס מאוד מהותית, אנשים שילמו כמעט 85% מס.

אבל על חלק קטן מההכנסות, הם הרוויחו את הבסיס והקטינו - - -

אבל הירידה היתה מ-85% ל-50%.

מה קורה עכשיו, אחרי הרפורמה שנעשתה, שכל מה שזז ולא זז חייב במס, פרט לדירות להשכרה. אבל שום שיעור מס הוא לא 30%. אז דווקא על התמלוגים, הכנסות מריבית לא בנקאית, מתחילים ב-30%. הנוסחה הזאת חוזרת על עצמה כל הזמן, אתם מביאים את זה בחוק, למה זה צריך להתחיל מ-30% ולהגיע לשיעורים האלה? גם אם יש לך הכנסה שהיא לא מיגיעה אישית ואתה יכול ליהנות מהשיעורים – כאילו זה יגיעה אישית – מגיל 60. אבל עכשיו אחרי כל התיקונים שנעשו בחוק גיל פרישה, בחוק ההסדרים וכו', גיל 60 לא קיים לגבי שום דבר אחר של הנחות מטעמי גיל. אחד, אני חושבת שיש לקבל את הצעתי, לבטל את שיעורי המס שלא מיגיעה אישית. לחלופין, אם לא מקבלים את הצעתי, לשנות את הגיל. בביטוח לאומי, הגיל הלא מותנה הפך להיות 67, יש כיום כאלה שינויים במערך הזה, שלדעתי גם את זה צריך לשנות.

תזכורת קטנה, בכל הסיפור הגדול הזה, שעיקרו של החוק שמונח לפנינו זאת הרפורמה - - -

אולי נפצל את סעיף 6(1)?

לפני הפיצול, אני רוצה להזכיר את השיטה של המקל והגזר. למשל, הסרת החסמים בשוק הנדל"ן, זה כל פעם מרגיז אותי מחדש. לראייה, גם תיקון 50. הצעת החוק הטרומית שלי עוברת והצעת החוק הממשלתית עוד לא עלתה לראשונה במליאה ואנחנו גומרים את שנת 2004. מדוע? כל זה מקל וגזר. לדעתי לא צרך לפצל, להפך, לקשור אחד עם השני, להתנות אחד בשני, אחרת שום דבר לא ייקרה.

שמעתי בקשר רב את דבריו של ישראל שטראוס ומיכאל נוימן. כל מה שנאמר הוא נכון, אבל הוא לא שייך לתיקון הזה.

שייך.

כל מה שהם אומרים, צריך לפתוח מחדש את תיקון 12. אבל הבעיה כאן היא לא תיקון 12. זה לא ה"אישו" כאן. כל מה שאנחנו עושים, אנחנו אומרים, לדחות חלק גדול מתיקון 12, במקום ינואר 2004, לדחות אותו לינואר 2005. כל מה שקשור לתיקון מס' 12, לומר, המודד של 2.5% הוא לא נכון, אפשר לומר שצריך 7%, אין בעיה, אבל תסכים אתי, שזה לא נכון למדוד את ההכנסה הזאת בהכנסה ולא בהכנסה החייבת. כשמישהו נפגע, חברת הביטוח לא נותנת לו פיצוי על המחזור. חברת הביטוח לא מבטחת את המחזור. חברת הביטוח אומרת לו, תגיד לי כמה הרווחת והיא נותנת לו את הביטוח על כמה שהוא הרוויח ולא על המחזור שעשה. אילו היה אפשר לבטח מחזור, חברות הביטוח היו יכולות לתרום רבות למס הכנסה.

אתה צודק בנושא של קצבה, קצבה מזכה וקצבה מוכרת, אני יכול להביא הרבה עיוותים לכאן או לכאן, אבל זה לא המקום.

אבל זה גם לא היה המקום כשעשינו את תיקון 12.

אני לא בוכה על חלב שנשפך. תיקון 12 זה חלב שנשפך. אתה רוצה לתקן את תיקון 12, תתקן את תיקון 12. פה מדובר בדברים טכניים בלבד.

לא יכול להיות במקרה הזה שמס הכנסה רץ לתקן, אם אתה מדבר בשיטה הזאת, תאסוף את סעיף 6(1) חזרה, תחזור בעוד שבוע, תחזור בעוד יומיים, עם התיקון, כולל הקצבה המוכרת. אתה אומר, לא, למה? כי את זה אתה רוצה להעביר ואת ההוא לא להעביר.

אלה טעויות טכניות.

זה לא טעויות טכניות אלא טעויות שהיו כאן. היה כאן דיון ארוך, הייתי כאן עם חברי הכנסת, עם אנשי מס הכנסה, כולל אגף שוק ההון, במשך ארבע שעות ודנו בסעיפים האלה. על 2.5% אמרתי, זה לא נכון 2.5%, מה קורה עם אדם בן 50 שמחליף מקום עבודה? מה קורה עם שכיר שהמעביד לא שם 2.5% והוא קונה מכספו האישי. עד עכשיו היה מכתב מנציב מס הכנסה שמאפשר לו זאת, עכשיו אין את זה. לא אמרתם, שכיר שמעבידו יכול בעצמו ויזדכה על זה. למה אדם בן 50 שהולך לעבוד בתור צווארון כחול, אי אפשר לפנות לביטוח אובדן כושר עבודה? ככה מודדים עבודה?

בא ישראל שטראוס כבר לפני שנים ואמר, 2.5% זה משהו שנולד בשנות השישים, עזבו אותו - - -

סליחה, ישראל שטראוס יושב כאן, הוא אמר, שזה לא חוקי.

הוא לא אמר שזה לא חוקי. הוא אמר, 2.5%, חוקק חוק חוקי, זה שזה לא תקין - - -

זה לא מה שהוא אמר.

אם היום יעבירו את כל העיוותים ואת כל הדברים שפוגעים, כולל עיוותים של תיקון 12, נמנעתם מלהעביר אותם היום, למה לא באתם עם הנוסח הראוי. לא קראתם לנו פעם אחת לשאול אותנו. למה לא חזרתם עם זה ואמרתם גם את זה מכניסים. כי זה לא טוב, אי אפשר לבוא עם צד אחד. אתם מטילים כפלי מס, אתם לא מתקנים חצי מהעיוותים שיש כאן. אמרתי גם אז לפרוטוקול, שהמפקח, שיושב עם הנישום, יקבע מה נוח למס הכנסה ואיזה צורת מס היא הגבוהה מבין השתיים. תבואו ותחתכו את זה. אתם רוצים לתקן דברים, קבעה הכנסת, אין בעיה, שזה מכלל ההכנסה. לא פעם בא מס הכנסה ואומר, את ההכנסה הזאת אתה מנהל נכסים, זאת לא הכנסה מיגיעה אישית. יש מיליון ואחד מקרים. מה קורה עם שכיר? את ההוצאה אתה לא מתיר לו, את ההכנסה אתה מחייב לו. בהזדמנות חגיגית זאת תכניסו את התיקון שהובטח לכל נושא הקצבה וקצבה מזכה, תבואו בצורה מסודרת עם הדברים, אין בעיה.

הייתי נוכח בדיון שהוזכר קודם. מהדברים של מר נוימן עולה, שעכשיו צריך לפתוח את החבילה ולדון כל דבר לגופו. בסך הכל, מאותה תקופה ועד לפני כמה שבועות, התקיימו דיונים לגבי האפשרות ליישם את החוקים. אחת התוצאות היתה בעצם דחייה של רוב החלקים לינואר 2005. זה כל הסיפור. עכשיו לפתוח הכל מחדש, זה ממש לחזור אחורה. בקטע הזה הלכנו לקראת הגופים שאמורים ליישם את הדבר הזה, אפשרנו תקופה של זמן כדי ליישם את זה. לכן אני חושב שכן צריך לאשר זאת כפי שזה כאן היום.

אני רוצה להוסיף דבר אחד, מדוע אני חושבת שאסור לפצל את סעיף 6(1). ראשית, יש כאן הסכמה כללית שמדובר בטעויות, חלק גדול משתי הטעויות הללו, דווקא חבריי הם אלה שהסבו את תשומת לבנו. הם מודים בכך שמדובר בטעות. הנוסח היה שגוי והוא לא משקף את מה שהוחלט בוועדה. לכן אנחנו באים ורוצים לתקן זאת. הם מבקשים להרחיב את זה לעוד סוגיות שונות, אנחנו לא חושבים שזה טעון, אנחנו לא חושבים שזה צריך להצדיק - - -

מה ייקרה גברתי, אם יתקיים דיון נוסף בוועדת הכספים בנושא? זה שאנחנו מפצלים, זה לא אומר שלא נדון בזה לעולמי עד. אנחנו אומרים, שנדון בנושא בשבוע הבא ונצביע.

אלה טעויות טכניות.

אני חושבת שהדיון ב6(1) ו-6(2) צריך להיות ביחד. בעצם מדובר בתחילה. היום התחילה בחוק היא 1 ביולי. דהיינו, הטעויות האלה עומדות להיכנס לתוקף. מה שמוצע ב-6(2), לדחות חלק מהתחילה לדחות ל-2005, וחלק להקדים – לגבי הקרנות הגרעוניות - לינואר 2004. ברגע שנכניס לקרנות הגרעוניות תיקון תחילה ל-2004, השגיאה הזאת לגבי הזיכוי, שיש לה משמעות תקציבית ניכרת - - -

מתי אני יכול לקבל נוסח של השגיאות המתוקנות?

זה הנוסח.

לא צריך לשנות כאן כלום. זה הנוסח, אנחנו לא רוצים לשנות שום דבר. זה יהיה תיקון רטרואקטיבי שיפגע באנשים אחר כך ולכן זה בלתי אפשרי.

מה שהכנסנו כאן, דברים שאנחנו רואים אותם כתיקוני טעויות. מה שאומר אדון נוימן, הוא אומר, לא טוב לי עם תיקון 12, כאן זה לא צודק, כאן זה לא הוגן. זאת אופרה אחרת לגמרי. באנו עם תיקוני טעויות, אפילו היתה לנו התלבטות עם משרד המשפטים, האם לא להכניס את זה כתיקון טעות. ואז אמרנו, מכיוון שזה מחמיר ומכיוון שיש חשש שככה הוצבע, נבוא עם זה שוב לוועדת הכספים. התיקונים האלה הם בעצם תיקון לפקודה. באים אלינו בטענות שאנחנו עושים תיקון עקיף דרך חוק הפיקוח לעסקי ביטוח. חוק הפיקוח לעסקי ביטוח הכניס תיקון עקיף לפקודה. עכשיו, הטעויות האלה תהיינה בתוך הפקודה ב-1 ביולי. אם אני רוצה לתקן את זה, בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח שתיקן את הפקודה, להחזיר את המצב כמו שרציתי שיהיה כדי שהנוסח הנכון ייכנס לפקודה.

אני נגד הפיצול ומתנגד לאשר את החוק עד שכל הדברים המעוותים יתוקנו.

היות ואני באופוזיציה, אני בדעה הפוכה. אני בעד פיצול סעיף 6, לקיים עליו דיון.

זאת אומרת, שהיום אני לא יכול להביא את זה להצבעה כי אין רוב בוועדה להעביר את החוק כמו שהוא. אפשר להעביר אותו בפיצול הסעיף או לחכות לחבר הכנסת רצאבי ולומר, אני רוצה לדון בנושא של תיקונים בחוק הזה ורק אז להצביע על כולו, זה המצב היום.

ואם מפצלים - יש רוב?

כן.

אם כך, צריך להביא את הדברים במהרה כי זה נכנס לתוקף ב-1 ביולי.

אין בעיה.

אם זה יפוצל, זה יישאר על שולחן הוועדה.

אני אומר, לא צריך למשוך את זה עד סוף יולי, נביא את זה כמה שיותר מהר. רבותיי, מי בעד הפיצול של סעיף 6 ירים את ידו.


הצבעה

בעד הפיצול - 2
נגד - 1
נמנעים – אין
הפיצול נתקבל.

הפיצול התקבל. מי בעד ההצעה עם הפיצול, קרי, בלי סעיף 6, ירים את ידו.

הצבעה

בעד - 2
נגד - אין
ההצעה התקבלה.

ההצעה התקבלה.

זה טעון אישור המליאה.

ברור.


אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל תש"ך-1960 חליפין בן קרן קיימת לישראל לבין מדינת ישראל-עתלית

אנחנו עוברים לנושא הבא: אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל תש"ך-1960 חליפין בין קרן קיימת לישראל לבין מדינת ישראל-עתלית. אנחנו מדברים על קרקעות של קרן קיימת למדינה. בדרך כלל זה מובא לוועדה כאישורים טכניים, היא היתה מצביעה על זה. מאחר וכל כמה חודשים יש אישור כזה, בהזדמנות אני רוצה להעלות סוגיות בנושא הזה.

במקום אחר בכנסת הוציאו לדרך בדיקה יסודית של קרקעות שעשויים להיות רכוש של אנשים שנספו בשואה. שני הגופים שייבדקו בצורה הכי מלאה יהיו מנהל מקרקעי ישראל וקרן קיימת. זה דברים שיוצאים לאור בוועדת החקירה שבראשותה של חברת הכנסת קולט אביטל. אחד הדברים שאנחנו כל הזמן שומעים, שאי אפשר לאתר, בדיקה שתהיה מאוד מסובכת. אני מעלה את זה כאן, לא רק בגלל טיב העסקה ולמה היא נעשית, אלא בהזדמנות זאת שמוציאים תיקים, הן במינהל מקרקעי ישראל, הן בקרן הקיימת - - -

גם לי יש הצעת חוק שקשורה לנושא הזה, אני לא חושב שזה היום שצריך להבהיר את הדברים אלא אם כן, היינו צריכים לבוא ולומר לכם מראש, שאנחנו רוצים לקיים דיון כולל ואז הייתם נערכים לדיון כולל והיינו שוקלים את הנציגים המתאימים. לכן, אני מציע להסביר את מהות העסקה וכנראה נאשר אותה. בפעם הבאה שתבוא עסקה, אני פונה למנהל הוועדה ואומר לו, כאשר זה בא, תביא את זה לידיעתי, אני אבקש לקיים דיון כולל בנושא הזה.

העסקה שמונחת כאן היא יחסית עסקה קטנה, מדובר פה בהעברת מקרקעי מדינה לקרן קיימת, כאשר בחליפין ניתנים קרקעות קרן קיימת למדינה. הרקע לעסקה, השלמת בעלות, מדובר בחלקים מאוד קטנים, 119 מטר שנמסרים לקרן קיימת להשלמת שתי חלקות, שלקרן יש את כל החלקים הנותרים. תמורת זה, המדינה מקבלת 95 מטרים בחלקה אחרת בעתלית, שבה יש חלקים לקרן קיימת, למדינה ולפרטיים. החלקים האלה כמובן יצטרפו לחלקי המדינה.

רבותיי, מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד - 2
נגד - אין
נמנעים - אין
אישור עסקה לפי סעיף 6(2) לחוק מקרקעי ישראל תש"ך-1960 חליפין בין קרן קיימת לישראל לבין מדינת ישראל-עתלית, נתקבל.

תודה רבה, זה אושר, הישיבה ננעלה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.