א' - הצעת חוק הדגל והסמל (המנון המדינה), התשס"ד-2004

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
09.06.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 221
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, כ' בסיון התשס"ד (09.06.2004), בשעה 09:00

הצעת חוק הדגל והסמל (המנון המדינה), התשס"ד-2004.

חברי הוועדה: יורי שטרן -היו"ר

חה"כ מיכאל נודלמן
חה"כ משה גפני
עו"ד עדי ביתן -לשכה משפטית, משרד הפנים
יחזקאל לביא -משרד הפנים
קובי שפירא -משרד המשפטים
אביגדור דנן -לשכה משפטית, משרד החינוך, התרבות
והספורט
ד"ר אילנה זלייר -מנהלת אגף א' מוסדות חינוך, משרד
החינוך

מירי פרנקל-שור

יפא שפירא

מיטל בר-שלום







הצעת חוק הדגל והסמל (המנון המדינה), התשס"ד-2004.

שלום אני פותח את ישיבת הוועדה. אנו דנים בהצעת חוק הדגל והסמל. אני מבקש מחבר הכנסת נודלמן להציג את החוק.

זה חוק פשוט. בכל מדינה יש שלושה סמלים מעוגנים בחוק, סמל דגל והמנון. במדינת ישראל שני סמלים מעוגנים בחוק, דגל וסמל, אבל ההימנון לא מעוגן בחוק. עכשיו נשמעים דיבורים על מדינה דו לאומית. אני חושב שאנחנו מדינה יהודית, ועל כן צריך לעגן בחוק גם את ההימנון.

אני רוצה גם לומר כי מההתחלה זה היה המנון לאומי. במשך 50 שנה האחרונות, הוא הפך להיות ההימנון של ישראל. אף אגוד בארץ ובעולם אינו חושב שזהו אינו ההימנון של מדינת ישראל, אבל אני יודע שיש אנשים שרוצים לשנות את ההימנון, ועל כן אני חושב שצריך לעגן את זה בחוק.

האם מישהו יודע, מה הסיבה לכך שעד כה זה לא קרה? למה עד כה לא נקבע מעמדה של התקווה בחוק?

הימנון התקווה, הולחן על ידי נפתלי הרץ אימבר, כאשר במקור ישנם עוד 3 בתים נוספים, שיש הרבה רשויות שלוקחות על עצמן את זה, פתח תקווה, ראשון, דלית אלכרמל, ויסוד המעלה.

אולי הוא סייר בארץ ובכל מקום חיבר כמה שורות.

כל מה שאני אומר כרגע זה לא בכובע שלי כאיש משרד הפנים, אלה כמיצג מזכירות הממשלה. במועצת המדינה הזמנית, בזמן שדנו בסמל המדינה, ראו את התקווה כהמנון המדינה.

אני רוצה לציין, כי בהצעת החוק שלפנינו חסרים התווים של ההימנון, דבר שקיים במדינות רבות בעולם, או שמא יעלה מישהו רעיון, שישירו את המילים של התקווה במנגינה אחרת.

האם זה באמת ישים?

זה ישים.

מה היתה הסיבה שעד כה לא הכניסו זאת לחוק?

ראו את זה כדבר מובן מאליו.

כלומר, רק כאשר התחילו לדבר כנגד, הרגישו צורך בעיגון בחוק.

הדיבורים כנגד כבר נשמעים שנים. אני מוכרח לציין, כי אישיות מפתח במדינת ישראל, שעמדה כסגנית נשיא בית המשפט העליון ולאחר מכן בתפקיד בכיר אחר, אמרה כי אולי צריך להתאים את מילות התקווה למצב.

מי זאת?

מרים בן פורת.

האם לנציגי הממשלה יש הערות?

יש לנו הערה טכנית. התוספת מפנה לסעיף 1א, כאשר היא צריכה להפנות לסעיף 1ג. לגבי המנגינה, יחזקאל כבר העיר.

אנחנו בעד החוק. אני מקבלת את ההערה לגבי המנגינה.

יש מדינות לא קטנות שהיום בבית הספר מתחיל בשירת ההימנון.

בארצות הברית זה חלק מהחוק.

מדובר רק בהצהרת האמונים.

בטקסים בארצות הברית יש חובה כזו.

לפני חודש וחצי כמה חברי כנסת ואני, התארחנו בלוס אנג'לס, שהיא בערך כמו מדינת ישראל, כאשר ישיבת מועצת העיר התחילה בכך שכולם קמו, הצדיעו לדגל ושרו את ההמנון. אצלנו זה מיד יהפוך ללעג בתקשורת. אולי כדאי לנו להציע שגם אצלנו זה יהיה. הזלזול הזה בסמלים הוא בלתי נסבל.

בזה מתחיל הזלזול בכל יתר הדברים.

מירי, האם יש לך הערות נוספות.

אני רוצה להפנות שאלה למשרד החינוך, האם יש נוסח רשמי של תווים?

אני אבדוק את זה, ואחזיר לך תשובה. אני אשאל את המפקחת על הוראת המוסיקה.

באתר האינטרנט שנקרא "המנון", יש תווים.

יש מקור אחד במדינת ישראל שבו יש את התווים של כל ההמנונים, של כל מדינות העולם, תזמורת צה"ל.

אני שואלת לגבי המעמד הרשמי של התווים.

אני רוצה להעיר, כי מקובל לחשוב שהמנגינה היא מנגינה סלבית, שנפתלי צבי אימבר הביא איתו מרומניה.

המקור הוא סמטנה, מלחין צ'כי.

אבל זה לא ממש דומה.

לא. מדובר רק בטיוב המרכזי.

האם בארצות הברית ההמנון מעוגן בחוקה?

כן.

האם גם המנגינה?

נדמה לי שכן, אבל אני לא זוכר.

אני מעלה את הצעת החוק להצבעה.

ה צ ב ע ה
בעד – 1
נגד – 0
נמנעים – אין

ההצעה התקבלה פה אחד. אנו מבקשים מהמציע ומהיועצת המשפטית לבדוק את הנושא של התווים. אנחנו מסמיכים אתכם, לקראת הקריאה הראשונה, לצרף את התווים לתוספת החוק.

לסיכום, אנחנו אישרנו לקריאה ראשונה את חוק הדגל והסמל והמנון המדינה של חה"כ מיכאל נודלמן. ההצעה הזו נותנת להימנון הלאומי, "התקווה", מעמד חוקי, דבר שלא היה עד כה.

אנחנו קיבלנו ממרכז מידע של הכנסת, תוצאות מחקר שמקראות שבמדינות רבות, קנדה, רוסיה, יפן, צרפת וסינגפור, יש חוק שנותן מעמד קבוע ומוגן להמנון הללאומי. אין זשום סיבה שמדינת ישראל לא תעשה אותו דבר. אנחנו עושים את זה כנגד כל ההתבטאויות על כך שההמנון הזה מבטא רק צד אחד של הציבוריות הישראלית. אנחנו מדינה יהודית, וההמנון הזה הוא המנון של התנועה הציונית, שהפך לאורך השנים להמנון המדינה. היום, אנו ניתן לו מעמד חוקי, כך שהערעורים כנגדו לא יהיה להם סיכוי. אני מבקש מהיועצת המשפטית לקרוא את החוק.

מקריאה את הצעת חוק הדגל והסמל (המנון המדינה), התשס"ד-2004.

מה המשמעות של מחיקת התוספת השנייה.

בתוספת השנייה של חוק הכנסת יש את נוסח ההמנון. עכשיו זה יעבור לחוק הדגל והסמל. בחלוק הכנסת זה היה כנספח. שם נאמר כי הכנסת בישיבת הראשונה תשיר את שיר "התקווה".

לאחר הבדיקה, יצורפו גם התווים להצעת החוק, כפי שזה קיים בחוקים מגבילים במדינות אחרות. צריך קודם לבדוק האם יש תווים רשמיים של "התקווה". צריך גם לבדוק היכן לשבץ זאת בגופו של החוק. את זה יעשו מציע החוק והיועצת המשפטית של הוועדה, בעזרתו של משרד החינוך.

גם אין תווים רשמיים, אין בעיה להכניס אותם לחוק.

זה חלק מההכנות שצריך לעשות.

אני מציע שבעקבות הצעת החוק הזו, נעשה מבחן בבתי הספר כדי לראות כמה יודעים את מילות ה"תקווה".

אנחנו צריכים להיו אופטימיים ולקוות, שעם אישור החוק, אנחנו נעלה את רמת ההשכלה של תלמידי בתי הספר. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 09:45