א' - _הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 13) (הארכת אשרה לעובד זר)

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
7.6.2004
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 217
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, י"ח בסיוון התשס"ד (7 ביוני 2004), שעה 09:00

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 13) (הארכת אשרה לעובד זר),
התשס"ד – 2004 - ח"כ רשף חן, שאול יהלום, אתי לבני.

חברי הוועדה: יורי שטרן– היו"ר
משה גפני
יצחק הרצוג
רשף חן
יגאל יאסינוב
יאיר פרץ
איוב קרא

עו"ד אירית ויסבלום - הלשכה המשפטית, משרד הפנים
עו"ד דניאל סלומון – הלשכה המשפטית, משרד הפנים
עו"ד צחי בר ציון – הלשכה המשפטית, משרד האוצר
איריס גינצבורג – משרד האוצר
ד"ר שרה לוי – משרד הבריאות
טלי בראל – משרד המשפטים
עו"ד אביטל שטרנברג – משרד המשפטים
עו"ד בתיה הרמן – יועצת משפטית, משרד הרווחה
יבין ישראלי – משרד הפנים

מירי פרנקל שור

יפה שפירא

חבר המתרגמים בע"מ






הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 13) (הארכת אשרה לעובד זר),
התשס"ד – 2004 - ח"כ רשף חן, שאול יהלום, אתי לבני

רבותיי, הישיבה הראשונה היא, אני מקווה, סיום לדיון שקיימנו בשבוע שעבר, ואני מקווה שהיום אנחנו נצביע על תיקון חוק הכניסה לישראל, תשס"ד – 2004. בישיבה האחרונה אנחנו הגענו לכמה פשרות ולכמה תיקונים בנוסח שהיה לנו עד כה בדיון.

זו הצעת חוק של מספר חברי כנסת, ובראשם חבר הכנסת. אנחנו צירפנו כאן שתי הצעות, אחת של חבר הכנסת רשף חן, והשנייה של חבר הכנסת שאול יהלום, יושב ראש ועדת העבודה והרווחה והבריאות.

היו, כפי שאתם זוכרים, כמה סוגיות, שלגביהן היו אי הסכמות, ופחות או יותר קבענו את הכיוון. והיועצים יחד עם היועצים המשפטיים של המשרדים ושל הוועדה היו אמורים לקבוע נוסח סופי של הצעת החוק, ואני מקווה שמה שקיבלנו היום זה כבר לשביעות רצון כולם. למרות שהיו כאן קצת ויכוחים שבגללם עיכבנו את תחילת הישיבה.

אני מבקש מחבר הכנסת רשף חן לדווח לנו על הסיכומים, ואז אנחנו נעבור להסכמה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. המצב הוא שאכן, בסוף הישיבה הקודמת, גיבשנו רשימה של הסכמות עקרוניות, והיועצת המשפטית של הוועדה לקחה על עצמה לתת להסכמות האלה את הביטוי הטכני, הניסוחי, הטוב ביותר, והדבר הזה אכן מונח כאן בפנינו. לעניות דעתי, הניסוח שנמצא בכאן באמת מבטא את כל מה שהוסכם בישיבה הקודמת, והוא מבטא את זה בצורה נכונה. לי אישית אין שום הערות לנוסח הזה. מבחינתי אפשר להצביע עליו כמו שהוא.

ההגדרה , אני מדבר על סעיף (ב) "עד שחדל לעסוק בטיפול באותו מטופל" כולל את שתי האפשרויות.

נכון מאוד.

גם כשהמטופל כבר לא צריך אותו. זו הגדרה אולטימטיבית.

בדיוק כך. זה מבהיר שאחרי החמש שנים, כשנכנסים לתקופת ההארכה, כל עוד - - -

המטופל חי והוא סיעודי והוא זקוק, והוא רוצה באותו מטפל – או.קיי.

בדיוק. אם מאיזו שהיא סיבה נפסק הקשר, בין אם זה אחרי חודש ובין אם זה אחרי עשר שנים, אז המטפל יוצא.

אני פשוט אזכיר לכולנו, שאני חושב שזה חוק, שאולי בפעם הראשונה בסופו של דבר, באמת מבדיל באופן ברור בין עובדי סיעוד לשאר העובדים הזרים, שרובם בחקלאות ובבניין, דבר שהוא בטבעו שונה בתכלית מעבודה סיעודית. פה מדובר במשהו שאינו נכנס למסגרת הרגילה של יחסי עובד מעביד ויחסים של מטפל ומטופל. יש שם דינמיקה וחוקים משלהם, ואנחנו חייבים להתחשב בזה. החקיקה הזאת היא לטובת החולים והמטופלים הסיעודיים במדינת ישראל. אני חושב שבאישור התיקון הזה נעשה הקלה משמעותית למאות אם לא אלפי אנשים. ויש בזה תכיפות. אז אני אבקש מעורכת הדין מירי פרנקל, היועצת המשפטית של הוועדה להתחיל בקריאת הסעיפים – ואנחנו נצביע.

חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 13), התשס"ד - ‏2004–06–12
תיקון סעיף 3א
1. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 בסעיף 3א –

(א) בסעיף קטן (ב) -

1) ברישא, המילים "ובלבד שסך תקופות ההארכה הנוספות לפי סעיף קטן זה לא יעלה
על שנתיים וחצי" - יימחקו;

(2) בפסקת משנה (1), במקום "שלוש השנים" יבוא "השנה".

זאת תוצאה של ההצבעה שעשינו.

(3) בפסקת משנה (2), במקום הרישא עד "חוות דעת" יבוא "גורם מוסמך שאינו מועסק
ואינו בעל ענין בחברה העוסקת בתיווך עובדים זרים או בהעסקתם, נתן, לאחר שנפגש
עם המטופל במקום מגוריו, חוות דעת בכתב" ובסופה יבוא "בפסקה זו, "הגורם המוסמך" – עובד סוציאלי בעל כישורים כפי שקבע שר הפנים, רופא או אח מוסמך"

עכשיו, כאן היתה בקשה, אנחנו לא כללנו אותה במסגרת גוף הצעת החוק, אבל היתה בקשה שהרופא שאמור לתת את חוות הדעת יהיה או רופא משפחה או רופא גריאטר.

אני מבקש להתייחס לעניין הזה. לא דובר על העניין הזה בוועדה.

לא . לא דובר. לכן אני מדגישה שלא הכנסנו את זה לגוף הצעת החוק, אלא זו נקודה שנתבקשנו, שעלתה בדיונים.

אני רוצה לומר לעניין הזה משהו שהוא טכני, ואחר כך עניין מהותי. הטכני הוא, ברגע שהתחלנו לשבת ולנסח, לכל אחד שעמד שם היו שלוש הצעות נוספות איך לתקן את העניין הזה. ואני ביקשתי, שהואיל והוועדה דיברה, קבעה, סיכמה עקרונות, ואנחנו עוסקים במלאכת ניסוח, אז זה לא יהפוך עכשיו יריית הפתיחה למשא ומתן חדש.

אין טעם לפתוח את זה.

לגבי סעיף (א) יש הערות?

ההערה שלכם היא לא לנושא הזה.

ישנה איזו הערה של שר הפנים, אדוני.

בנוסח הקיים כתוב על עובד סוציאלי שהוא צריך להיות בעל כישורים "כפי שקבע שר הפנים". שר הפנים, להזכיר לוועדה, קבע תקנות בנושא הזה של מהי ההסמכה, מיהו העובד הסוציאלי, מהם כישוריו של עובד סוציאלי שיכול לתת חוות דעת בנושא הזה. למרבה הצער, התקנות האלה לא הועילו, כי העובדים הסוציאליים של הרשויות המקומיות, שלגביהם קבע השר שהם בעלי הכישורים הראויים, הם למעשה לא שיתפו פעולה, ולא מוכנים לתת חוות דעת שכאלה.

לא. לא. לא.

לכן הוספנו את הרופא.

זאת חקיקה. עכשיו, עמדתו של האיגוד המקצועי של העובדים הסוציאליים יכולה להשתנות. זה עניין של משא ומתן. בחוק אנחנו קובעים כמה אופציות. לכן יש פה גם רופא, וקודם לא היה, וגם אח מוסמך או אח ואחות. וזה נותן מגוון אפשרויות לאותה משפחה שיש בה מטופל סיעודי. כל השאר - אנחנו מסמיכים את העובדים הסוציאליים. לא רוצים – הדבר יכול להשתנות.

תראה, ההערה מיד עלתה לאחר שהתחלנו לשבת לנסח. יכול להיות שיש משהו בהערה. אבל על מנת למחוק דבר שכבר כתוב היום בחקיקה צריך לשמוע את כל הגורמים הרלבנטיים בדבר. אני מציעה שזה לא המקום ולא הזמן לתקן, במיוחד מה שכתוב כבר היום בחוק. יכול להיות שיש מקום. צריך לבדוק. אפשר להגיש הצעת חוק ולתקן את העניין. אני מציעה כרגע, אדוני היושב ראש, לא לנגוע.

אני מסכים. אני שוב אומר: אנחנו מסמיכים את העובדים האלה לתת חוות דעת שמאפשרת הארכת אישור עבודה ושהות בארץ. אם ההסתדרות שם לא רוצה או משהו, זה כבר מישור אחר לחלוטין.

אז בבקשה, מי בעד הסעיף הזה כפי שנוסף?

לפרוטוקול – סעיפים קטנים (א) ו-(ב) של סעיף 1.

נגד? נמנעים אין.

סעיף (ב) בקשה.

(ב) בסעיף קטן (ג) במקום "תום שבע שנים ותשעה חודשים מהיום האמור, יבוא "שחדל לעסוק בטיפול באותו מטופל".

(3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

דקה, דקה. נגמור עם הסיעודיים. בקשה, מי בעד?

נגד – נמנעים – איין.

חבר הכנסת גפני, אני לא רואה את הצבעתך.

בסדר. בסדר.

מה זה בסדר? אתה בעד?

הוא לא הצביע.

פשוט קשה לו, לאור זהות המציעים.

(3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

רק דקה אחת. בזה הסתיים הפרק, שני פרקים בעצם, שמתייחסים לעיקר ההצעה, וזה לעובדים סיעודיים. כאשר עם קבלת התיקון יהיה אפשר, כשהעובד נכנס יש לו אפשרות לעבוד פה עד חמש שנים. אם בשנה האחרונה הוא עובד אצל מטופל חדש, שנה או מעבר לזה, הוא כבר יכול להמשיך אתו, כמובן לפי בקשת המטופל מעבר לזה, ואם בתום שבע שנים עדיין יש את היחסים האלה בין המטפל והמטופל, ויש חוות דעת של העובדים הסוציאליים, או של הרופאים או של האחים או האחיות, אז שר הפנים יאריך בעצם את שהותו של העובד עד תום ההתקשרות הזאת עם המטופל הסיעודי. זה פותר את המצוקות הקיימות כיום.

אגב, זה שינוי מהחלטת הממשלה, מה שהתקבל בסופו של דבר.

זה מה שהתקבל בוועדת הפנים ואיכות הסביבה. מה זה חשוב כעת? אני מבין את ההרהורים שבלבך.

(3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי שר הפנים להאריך רשיון לישיבת ביקור שניתנה לעובד זר, או להעניק לעובד זר אשרה ורשיון חדשים, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, אם נתקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה של העובד הזר לכלכלה, למשק או לחברה, ושנקבעו בתקנות בהסכמת שר התעשיה, המסחר והתעסוקה."

התקנות הן בהסכמת שר המסחר והתעשייה?

כן. רק התקנות. אבל מה ההבדל בין כלכלה למשק?

האמת היא שאני לא מבין את הסעיף הזה.

הסעיף הזה נותן אפשרות לשר הפנים להאריך אשרות שהות ואשרות עבודה לעובדים מקצועיים במקצועות השונים שתורמים, כמו שכתוב פה, לכלכלה, למשק ולחברה.

כמה מובטלים יש במדינת ישראל?

זה לא חשוב.

זה מאוד חשוב.

חבר הכנסת גפני,

מה זה לא חשוב? מה זה לא חשוב? עושים צחוק מהבעיה.

חבר הכנסת גפני, עזוב את האובססיה שלך בעניין של זרים. יש לך עובדים זרים בארץ שבגללם- - -

לי יש אובססיה?

יש לך פה רופאים ויש לך פה מדענים.

אני מאוד בעד, אדוני היושב ראש, אבל למה שיש לי אובססיה לזרים?

כי אתה כל פעם כאילו רוצה לתקוף את זה.

זה אנשים מאוד מיוחדים.

מה זה אנשים מאוד מיוחדים? מגיעים מברית המועצות לשעבר פרופסורים שנותנים להם לעבוד כעובדי ניקיון. אז פתאום אתה מטיף לי? לי יש אובססיה לעולים חדשים?

נכון, יש לך אובססיה לזרים ולעולים חדשים.

חבר הכנסת גפני, יש לך פה עובדים, מדענים, רופאים, עובדים מקצועיים, שבגללם נוצרו במשק מקומות עבודה רבים. ואם אתה מוציא אותם, כי הוא ראש הצוות, אנשים כאלה מייצרים מקומות עבודה, ולכן אנחנו בעד שהמדינה תוכל לתת להם להמשיך ולפעול ולתפקד בארץ.

זו אמירה דמגוגית. אין מאחורי האמירה הזאת כלום.

היא לא דמגוגית.

אני רוצה להזכיר שהממשלה בהחלטתה מתנגדת להוספת הסעיף הזה להצעת החוק, אולם, אנחנו להסכמה בישיבה הקודמת של אישור התקנות תתווסף התייעצות עם שר האוצר. אנחנו ביקשנו ממך שזו תהיה הסכמה. הסכמת. התייעצות עם שר האוצר. מדובר על תרומה למשק וכלכלה.

הצד השני של המטבע זו פגיעה בשוק העבודה ופגיעה במשק. לכן שר האוצר יחליט.

אני מציע להוסיף את ההתייעצות. הרי זה לא בהסכמה. זה דבר פחות מחייב. הוא מחייב באמת יצירת מגע,

זו ביורוקרטיה מסורבלת. מי בדיוק במשרד האוצר יוכל לקבוע אם איזה מדען באיזו חברה

אני ציפיתי שאתם תבואו, שני משרדי ממשלה, בעמדה מאוחדת. אני רואה את זה כפשרה. הרי אם דרשו שזה יהיה בהסכמת שר האוצר.

שר הפנים מתנגד לזה לחלוטין.

למה שר הפנים מתנגד?

אני מעלה את זה להצבעה, חברי הכנסת.

לא, רק דקה. אני מבקש להצביע על הסתייגויות שלי על הסעיף הזה.

קודם נצביע על ההסתייגויות של הממשלה. אז אני מעלה להצבעה את הסעיף הזה בשתי גרסאות. האחת, הקיימת – שהתקנות הן, הקריטריונים בעצם, כן התקנות, שזה בהסכמה בין שר הפנים לשר התעשייה המסחר והתעסוקה .

אני נגד הסעיף הזה. יש לנו בעיה, אדוני היושב ראש. לא, יש לנו בעיה. אנחנו לא יודעים מי קואליציה מי אופוזיציה. אנחנו מנסים לעשות פה סדר.

תצביע חבר הכנסת גפני לפי צו מצפונך.

צו מצפוני זה שהממשלה תיפול. אז איך עושים את זה?

שתי גרסאות להצבעה. חברי הכנסת, תפסיקו את הבלגן. שתי גרסאות להצבעה: אחת כפי שכתוב פה: רק שני משרדי ממשלה מעורבים, והצעה שניה – שני משרדים שהם צריכים בהסכמה ביניהם, ובהתייעצות עם שר האוצר.

בקשה, מי בעד הגרסה הראשונה בלי שר האוצר? שניים.

מי בעד הגרסה השנייה?

אני גם לא בעד הגרסה השנייה. הסדר זה להצביע על ההסתייגויות.

החלטה: בהצבעה שלוש מול שניים התקבלה הגרסה בהתייעצות שר האוצר.

אלה הסתייגויות מהותיות, אני מבקש.

אבל עדיין אין לך חוק, על מה אתה רוצה להצביע, על חוק שעדיין אין לך חוק?

יש לנו שלושה מול שניים.

לא, אני רוצה בהסכמה.

טוב, אתה יודע, תגיש את זה כהסתייגות. חברי הכנסת, יש הסתייגויות, תגישו את זה.

לא. לא. אני רוצה הצבעה על שלוש ההסתייגויות.

אבל אתה לא כתבת אותן, מה!

אני צריך לכתוב אותן? מה זה, אמצע הדיון.

רק שניה. למען הפרוטוקול, אדוני, אני מבקשת שתסכם מה התקבל לגבי- - -

התקבלה תוספת "בהתייעצות שר האוצר".

אני מבקש להביא להצבעה הסתייגויות.

אני בפעם הראשונה אז התנגדתי. אבל אני קיוויתי שאתם תבואו להסכמה. אם באים נציגי משרד האומר, מה אתם רוצים מחברי הכנסת. שהם עכשיו יכריעו בין משרדי ממשלה בקטעים כאלה ביורוקרטיים?

כתוב כאן "נסיבות מיוחדות וחריגות". עזבנו את זה כרגע כי כולם אמרו לנו, זה מה שיש בהסכמה, ועל זה צריך להחליט. אז אם זה מה שבהסכמה – יכול להיות. אם זה מה שיש בהסכמה, אז מצביעים כפי זה. אם מוסיפים לזה תוספות אז אנחנו רוצים לפתוח את זה, והשר מתנגד לנוסח הזה. או ככה או ככה.

מה השר מבקש שיהיה?

השר מבקש במקום נסיבות מיוחדות, שתהיה " תרומה מיוחדת" כי אין כאן עניין של נסיבות. יש כאן בן אדם שאני מאשר אותו בגלל תכונתו הספציפית. אין בזה איזה שהוא היגיון מעשי שחלות נסיבות מיוחדות, אלא יש תרומה מיוחדת לאותו בן אדם. לכן אני רוצה ספציפית אותו, או את אותה קבוצת אנשים או את מי שיש להם תרומה מיוחדת. ורצינו את השינוי הזה. עכשיו, אם אומרים שלא משנים כלום – טוב.

אלי , שוב פעם, אני לא רוצה לתווך בין שני משרדים. מה שאני מציע, שתהיה הסתייגות של אחד מחברי הכנסת. עד ההצבעה במליאה נעשה עוד סבב, פשוט התייעצויות, ונראה איך. יכול להיות שבמליאה נמחק את זה.

השאלה מה הנוסח שאנחנו מצביעים עכשיו.

אנחנו הצבענו. היתה הצבעה ואישרנו את הגרסה השנייה.

אדוני היושב ראש, באמת צודק מר בראון. מה שהובא לוועדה זה היה בהתאם לסיכום ולעקרונות שהתקבלו ביום רביעי. היו הערות נוספות. אם כך,

כבוד היועצת המשפטית, אם היית מעירה את זה לפני ההצבעה,

אנחנו הערנו את זה לאורך כל הדרך. אנחנו גם הערנו את זה לנושא של העובד הסוציאלי.

אדוני, אני יכול לבקש רביזיה?

כשהעמדתי את זה להצבעה, לא הערת לי את זה.

אבל אני הערתי לפני כן.

לא. לא. לא. היתה הצבעה. צירפנו את המילים,

אפשר לבקש להעלות הסתייגויות?

לא כדאי, עזוב, עזוב. אני חושב שאנחנו סיימנו את הדיון ואת ההצבעות. מי שיש לו הסתייגויות- - -

אדוני היושב ראש, לפי התקנון אני מבקש להעלות הסתייגויות.

בבקשה.

יש לי שלוש הסתייגויות: הסתייגות אחת היא של חבר הכנסת איוב קרא ושלי: אנחנו מבקשים- - -

רגע אחד, אני מבקש לרשום את ההסתייגות שלי לעניין הזה שהנוסח יישאר כפי שהוא: "שר התעשייה והמסחר והתעסוקה...."

זאת הסתייגות שלך חבר הכנסת רשף חן. אני מציע שלוש הסתייגויות. אחת של חבר הכנסת איוב קרא ושלי. אנחנו מבקשים שזה יהיה בהסכמת שר האוצר.

אתה רוצה שאנחנו נצביע?

מה השאלה. מה זה, רק הצבעה קובע בבניין הזה.

אני בעד להצביע.

בעד להצביע.

טוב. בבקשה.

אבל יש לי עוד שתי הסתייגויות.

אני רוצה להתבטא בעניין הזה. אני רוצה לקיים דיון על ההסתייגות הזאת.

מה זאת אומרת?

חברים, תראו. אנחנו פה העברנו עכשיו תיקון שהוא כבר מנוגד לדעתו של שר הפנים. אתם רוצים לאנוס. אתם לוקחים דוגמה מראש הממשלה שהוא מפטר את השרים שלא מסכימים להצביע כמו שהוא רוצה. אז דקה אחת. אי אפשר. כי אנחנו כבר העברנו נוסח שהוא פשרה מסוימת עם עמדת משרד האוצר, על חשבון עמדתו של שר הפנים. אתם רוצים לקחת את זה עוד יותר רחוק, וליצור מערכת בלתי סבירה של שלושה משרדים שצריכים להסתבך ביניהם בשביל ליצור תקנות.

אני מבקש ממך, חבר הכנסת איוב קרא, יש לי פחות השפעה על חבר הכנסת גפני, כי הוא רוצה לטרפד את הסעיף הזה. אני יודע שאתה לא. אז אני מציע שאתה לפחות לא תצביע בעד ההסתייגות הזאת.

חבריי, אני מבקש להוריד את ההסתייגות הזאת. משה גפני?

לא.

לא. או.קיי. מי בעד התיקון?

רגע, סליחה, סליחה. אני ביקשתי רשות דיבור.

או.קיי. בבקשה, חבר הכנסת רשף חן. חברים, כבר הגיעו אנשים לישיבה הבאה. טוב, אני מבקש להפיל את ההסתייגות הזאת. מי בעד ההסתייגות? בקשה. נו, באמת. שלושה בעד ההסתייגות?

מי נגד ? שלושה מול שלושה – ההסתייגות לא עברה.

אני מבקש הסתייגות שנייה. ההסתייגות השנייה היא: במקום "התרומה של העובד הזר לכלכלה, למשק או לחברה", אני מבקש שיהיה רשום רק התרומה של העובד הזר לכלכלה. לא יודע מה זה משק, ולא מבין מה זה חברה.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת גפני?
שלושה. מי נגד? לא עברה. ההסתייגות השלישית.

ההסתייגות השלישית שלי, זה מכיוון שההסתייגויות שלי לא התקבלו, אני מבקש למחוק את סעיף קטן גימל.

מי בעד ההסתייגות האולטימטיבית של חבר הכנסת גפני? כן, מי בעד? שלושה. מי נגד? לא עבר.

רגע, רגע, אדוני היושב ראש. רגע. הישיבה עוד לא הסתיימה. חבר כנסת דוד אזולאי ביקש להציג הסתייגות שהוא ביקש ממני להציג אותה בפני הוועדה.

ההסתייגות של חבר הכנסת אזולאי אומרת כך: "בסעיף קטן (א)(2) יבוא "ובלבד שאין לו בן משפחה השוהה בארץ שלא כדין, ולעניין זה, בן משפחה – בן זוג, ילד, הורה, אח או אחות".

חבר הכנסת דוד אזולאי מנמק את ההסתייגות שלו בכך שהארכת הרשיון ומתן השהייה תהיה שמית לכל עובד זר, והארכה תותנה ותוקפה יישמר אך ורק בהתקיים מידע ועדויות לפיהן העובד הזר חי בגפו. ולפיכך, לשם השלמת ההסתייגות, אנחנו נוסיף בסעיף קטן (א)(1)

ואם בני הזוג שלו כדין פה נמצאים?

אם הם כדין אז זה בסדר.

מה אומרים במשרד הפנים?

הם לא מכירים את ההסתייגות הזו.

אתם לא מכירים את ההסתייגות הזו?

מדובר על עובד זר, לפי מה שאני מבינה.

עובד כולל עובדת.

בוודאי. עובד זר, רק אם הוא חי בגפו בארץ. אם יש לו בני משפחה השוהים כדין – ההסתייגות, אם זה התקבל כחוק, לא תחול עליו. אם הם חיים פה שלא כדין, לא תוארך האשרה ורשיון הישיבה.

לא מבין את זה. אני אגיד לך למה.

תהיה משטרה שתלך לבלוש עם מי חי העובד? הילד?

אם העובד עצמו הוא עובד חוקי, הוא עובד חוקים. אם יש לו בן זוג או בת זוג שנמצאים פה באופן לא חוקי, יש לטפל בהם ולא בעובד החוקי.

זו הסתייגותו של חבר הכנסת דוד אזולאי, ויש להבהיר אותה.

טוב. אני מעלה את זה להצבעה.

רק אמשיך, למען הפרוטוקול, סעיף קטן (ב)(1) – "חדל להתקיים תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב) יפקע הרשיון". זו הסתייגותו של חבר הכנסת דוד אזולאי.

שמעתם חברי הכנסת. מי בעד הסתייגותו של חבר הכנסת דוד אזולאי? שלושה. מי נגד? לא עברה.

אם היה מביא את זה לישיבה קודמת, שאפשר היה לדון ככה, ברגע האחרון זה פשוט לא הולך.

אתם בוחרים להגביל את העובדים הזרים.

אם יש עובד לא חוקי, צריכים לטפל בו.

עובד שהתחתן, מה תעשה לו? תגרש אותה? אם הוא מתחתן מחר.

הישיבה הסתיימה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:40