ד' - הצעת חוק העובדים הסוציאליים (תיקון), התשס"ד-2004

5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
8.6.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 184
מישיבת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום שלישי, י"ט בסיוון התשס"ד – 8 ביוני 2004 – בשעה 12:30

הצעת חוק העובדים הסוציאליים (תיקון), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: אריה אלדד – מ"מ היו"ר

יצחק רוזנר - איגוד העובדים הסוציאליים
אתי פרץ - איגוד העובדים הסוציאליים
שמואל פינצ'י - מנהל אגף השיקום והסיעוד, המוסד לביטוח לאומי
עמי ברקוביץ - משרד המשפטים
עו"ד בתיה ארטמן - ס. בכיר ליועץ המשפטי, משרד הרווחה
עו"ד חנה נויברגר - לשכה משפטית, משרד הרווחה

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

הדס דויטש


הצעת חוק העובדים הסוציאליים (תיקון), התשס"ד-2004

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אקרא את הסעיפים אחד-אחד.

קוראת סעיף 1. אנו משנים את השם של המועצה מהשם של מועצת העובדים הסוציאליים למועצת לעבודה סוציאלית, משום שלנושא של עובדים סוציאליים יש קונוטציה של איגוד עובדים, וזה לא משקף את רוח החוק, שקובע ששר הרווחה ממונה גם על תוכן העבודה הסוציאלית, מהבחינה שהוא קובע מי רשאי לעבוד לעבודה סוציאלית, באיזו עבודה סוציאלית יכולים לעבוד גם כאלה שלא עובדים סוציאליים. המועצה יכולה לייעץ בכל נושא שקשור לעבודה סוציאלית, לכן השם הזה יותר מתאים.

ראשית נלך לעניין של מהות החוק. המועצה קמה מכוח חוק מסוים, ואמורה להיות בזיקה לחוק. חוק העובדים הסוציאליים הוא החוק שמסדיר את העיסוק במקצוע, ויש בו התייחסות לעבודה סוציאלית, אך במהותו הוא מסדיר את העיסוק במקצוע ואת הרישוי והגבולות. אם השר רוצה להקים מועצה אחרת, שיקים אותה בחוק אחר. המועצה הזאת היא כלב השמירה על החוק הזה. לא יעלה על הדעת שחוק מסוים שהוקמה מועצה מכוחו, ולא משנה שההגדרה היא לתת המלצות בתחום עבודה סוציאלית, כי העובד הסוציאלי במהותו אינו פקיד, ובמהותו הוא רואה את העבודה הסוציאלית במובן הרחב. לכן בחוק העובדים הסוציאליים, ההגדרות של המועצה - יש בהן נשמה יתרה וראייה רחבה, ולא רק העיסוק. העובד הסוציאלי לא עוסק אף פעם רק בעיסוק.

לכן אני מבקשת; המועצה בחוק הזה צריכה להישאר מועצת העובדים הסוציאלית. בחוק אחר, שהשר ייתן לזה הגדרה רחבה, ושוב - לראות את החוקים האחרים, שהם רלוונטיים.

מעבר לסמנטיקה, מה באמת מדאיג אתכם?

המהות. הסמנטיקה אינה רק אסתטיקה. לעובדים הסוציאליים לקח שנים לחוקק חוק שמסדיר את העיסוק. זה החוק היחיד שמתחיל ונגמר בנושא העיסוק והפרופסיה. זאת המועצה היחידה שהיא נשמת לבה של הפרופסיה. לא יעלה על הדעת שיהיה רוכב על החוק הזה.

לדעתי, זה מרחיב ולא מצמצם.

יש הרחבה שהיא רועץ. אני לא רוצה להרחיב רק להרחבה. מכיוון שזה המועצה היחידה שהגדרתה היא העיסוק במקצוע, אני מבקשת, ואנו כאיגוד העובדים הסוציאליים, שמאוד מעריך את כוונת השר, שיקים מועצה בתחום שהוא רוצה. אך החוק הזה, שהוא הסדרת המקצוע, כמו חוקים אחרים, כמו חוק הפסיכולוגים- -

איזה נזק יכול להיגרם משינוי השם, שלדעתי, נותן הרבה יותר כבוד לחוק ולעיסוק, כי הוא מוציא אותו מתחום הגילדה?

אשאל אותך שאלה: המקצוע הוא פרופסיה, הוא לא גילדאי. הוא מספיק לעמוד בפני עצמו. שהמועצה תהיה שלו. אני לא נזקקת בחוק הזה להוציא אותי מהגילדה. החוק הזה מתחיל ונגמר בפרופסיה. אני אומרת, שהרעיון יכול להיעשות במקום אחר. המועצה הזאת מתחילה ונגמרת בפרופסיה. כמו במקצועות אחרים, בכל המקצועות – יש מועצת רואי החשבון, הפסיכולוגים.

אני רוצה להפנות את אדוני לסעיף 52 בחוק העובדים הסוציאליים, שקובע: המועצה תייעץ לשר בעניינים שלגביהם עליו להתייעץ עם המועצה לפי חוק זה, ובעניינים אחרים הנוגעים לעיסוק בעבודה סוציאלית. הוא יכול לעשות כללי אתיקה.

אמרתי שיש הגדרות רחבות.

התפקיד של המועצה לייעץ בכל נושא העבודה, וזה המינוח הנכון.

אני מופיע כאן בשני כובעים – יושב ראש ועדת החוק באיגוד העובדים הסוציאליים ויושב ראש ועדת החוק במועצת העובדים הסוציאליים. גם כאן, בדיונים של הוועדה שהיא חלק מהמועצה שאנו דנים עליה, הדעות היו חלוקות. שמענו דעות של בעלי פרופסיות אחרות, אפילו עורכי דין. הפנו את תשומת לבנו למה שטוענת אתי. החוק, אם נתייחס לכל התכנים שלו, 80% מהחוק דן בתפקוד של העובד הסוציאלי, בייחוד העיסוק שלו, ברישוי שלו, בחובות שמוטלות עליו של שקיפות, של הגינות. אגב, גם כללי האתיקה שהותקנו מתוקף החוק הזה, יש לנו 73 כללי אתיקה שעוסקים בכל מכלול העבודה הסוציאלית. ראה המחוקק להכניס לחוק רק אותם 11 כללים שקשורים בעיסוקו של העובד הסוציאלי. אמנם צודקת עורכת הדין בתיה ארטמן, שכתוב כאן: בכל ענייני העבודה, אך אם אני נוגע ברוח החוק, מה שהמחוקק קבע, אני חושב שהוא נגע בעיקר בעיסוק של העובדים הסוציאליים, של העובד הסוציאלי. החוק הזה נועד כדי להעצים את כוחו של העובד הסוציאלי כדי שיוכל לתת שירות יותר טוב ללקוחות שלהם. הוא מתחיל וגומר ברוב הפעמים בעובד הסוציאלי.

התוכן של החוק זה איך עובד סוציאלי יכול לעבוד, איך צריכה להתנהל עבודה סוציאלית. בתוך החוק יש גם כללים, איך הוא יתנהג בנושאים משפטיים, איך הוא יגן על פרטיות. נכון שזה חל על עובד סוציאלי. אך מה התוכן של העבודה הסוציאלית, איך הוא צריך לעבוד, והשר יכול להתקין תקנות בכל הנושאים האלה. לכן המונח הנכון הוא שזה העבודה. זה לא רק נוגע לעובד. נכון שהעובד כפוף לתוכן של העבודה, ונכון שהעבודה היא גם בנושאים שנלמדים באוניברסיטה, אך הסמכות לקבוע כללים, מה יהיה התוכן, איך הוא ינהג, באיזה אופן הוא יגלה פרטים, זה חלק מהעבודה הסוציאלית.

היית משנה את שם החוק לחוק העבודה הסוציאלית?

לא, כי החוק בא להכיר בעבודה הסוציאלית כפרופסיה. העובדים הסוציאליים לא היו מוכרים באף חוק, לא היו להם סמכויות, הנושא שלהם לא היה מוסדר. הוא בא לתת לעובד הסוציאלי מעמד של פרופסיה מוסדרת. אך מי שאחראי על התוכן ועל צורת העבודה שהיא חלק מהתוכן, זה הרבה יותר רחב מרק העובד הסוציאלי עצמו, שחלים עליו כללים שמחייבים אותו לעבוד. מה אתם מרוויחים מזה- -

לא רק רווח, אני גם לא ראיתי את ההפסד והנזק. אם את מציעה לשנות את חוק העובדים הסוציאליים, אני מוכן לדון בזה לא בקונטקסט הזה.

זה לא חוק עבודה סוציאלית.

להבנתי, הצעת התיקון הזאת עולה בקנה אחד עם סעיף 52 לחוק הנוכחי שמדבר על כך שהמועצה תייעץ לשר. התיקון של שם המועצה נראה לי עונה על ההגדרה. בואו נתקדם.

אני פונה ליועצת המשפטית; יש גם כללים ותרבות פרופסיונלית. מכיוון שזה מקביל לחוקים אחרים, אני מבקשת מהיועצת המשפטית של הוועדה הזאת לבחון את זה גם לאור מקצועות אחרים ומועצות אחרות. זאת המועצה היחידה שנקראת מועצת העובדים הסוציאליים.

- -

תיקח את חוק העובדים הסוציאליים, חוק הפסיכולוגים, עורכי הדין והרופאים. אני מציעה שתמצא את ההבדלים שם.

ההבדלים הם גדולים בתחומים שונים. אין אחידות בחקיקה בתחומים האלה - לא ברפואה, לא בהנדסה, לא ברואי החשבון. אם אין אחידות, אין צורך להיזקק דווקא לאחד מהם. הדבר סותר את החוק ואת מה שכתוב בו.

הסיפא של הסעיף תוחמת את זה לעיסוק. תקרא את הפתיח. אני מבקשת חשיבה נוספת.

אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה; בפקודת הרופאים יש המועצה המדעית, שזה המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית, שהשר מתייעץ אתה לעניינים מסוימים. הנימוק של ההתנגדות שלך לא ברור.

אם החוק יתוקן- -

תציעו לשנות את החוק, ואולי נעשה את זה.

אני מבקשת להגיש הצעה.

תגישו. התיקון נראה לי הגיוני.

קוראת סעיף 2.

סעיף 9 קובע מי כשר לעבוד בעבודה סוציאלית. בין היתר כשר לעבוד בעבודה סוציאלית מי שהיה כשר לעבוד בעבודה סוציאלית ערב החוק, ונרשם בפנקס העובדים הסוציאליים, לפי חוק שירותי הסעד. מסתבר שיש קבוצת עובדים שלא נרשמה משום מה, ולכן לא יכולה לעסוק היום בעבודה סוציאלית. לכן אנו מאפשרים לאותו קומץ עובדים שהיתה לו כשרות להירשם ולא נרשם, היום להירשם, אם הרשם אישר את זה אחרי שהוא התייעץ עם ועדת הרישוי.

מדובר בסביבות עשרה אנשים. אחד מהם קיבל תואר של יקיר עיר, ועם זאת עמדו לפטר אותו כי אין לו הכשר. זה תיקון.

לא היתה חובה להירשם ולא היתה מגבלה שרק מי שרשום יכול לעבוד בעבודה סוציאלית. המגבלה הזאת קיימת היום בחוק. עובד סוציאלי הוא רק עובד סוציאלי שרשום בפנקס. בהוראת המעבר קבעו שגם עובדים סוציאליים כאלה, שהיו רשומים בפנקס, זאת הוכחה שהם יכולים היו להיות עובדים סוציאליים.

אנו מברכים על זה.

קוראת סעיף 3.

היום על פי החוק אפשר למנות חבר ועדת משמעת לתקופה של שלוש שנים פעמיים, עד שש שנים. היות שוועדת המשמעת התחילה לפעול לא לפני זמן רב, ואנו רואים כמה חשוב שוועדת המשמעת תהיה מיומנת ותצבור ידע, ויושב כאן חבר ועדת משמעת, חשבנו שלא נכון להגביל אותה לתקופת קדנציה של שתי כהונות בלבד. גם בחוקים אחרים התקופה היא לא של שש שנים, יש כל מיני חוקים שהתקופה היא הרבה יותר ארוכה. לכן חשבנו להוסיף עוד תקופה של שלוש שנים, כדי לאפשר גם לוועדת המשמעת שיושבת כיום, ועדת משמעת שהיא באמת טובה, שמתנה מספר פסקי דין, לאפשר לה להמשיך לעבוד. אם שר רוצה לפטר או חבר משמעת רוצה להתפטר, יש אפשרות כזאת.

בניסוח שאתם מציעים, אדם יכול להיות תשע שנים חבר ועדת משמעת, לצאת להפסקה לשלוש שנים ולחזור. כלומר אנו מגדלים פה, תיאורטית לפחות, דורות של פרופסיונלים בוועדות משמעת.

יש חילופי שרים וחילופים פרסונליים. הרבה פעמים גם לא רוצים.

דווקא כי אני יודע שזה לא דבר מבוקש ביותר, יכול להיות שיהיו אנשים שלא יהיה אכפת להם להיות האנשים הרעים של החברים שלהם. אם אני מנסה לגזור גזרה שווה מתחום אחר, אנו עלולים ליצור פה מצב של אנשים שהם כבר לא עובדים סוציאליים, וכל העבודה שלהם זה לפקח על עבודת אחרים בלי להיות משהו שיש לו תרומה ייחודית למקצוע.

ראשית, לעניין של הארכת הקדנציה יש עניין אחד שעו"ד ארטמן לא הבליטה אותו במקרה. הוועדה הזאת עבדה רק אחרי שארגון העובדים הסוציאליים עמד להגיש בג"ץ שהיתה למעלה מחמש שנים על הנייר. יושב-ראש ועדת המשמעת היה שנה וקצת, וכבר פג התוקף. כלומר הגענו לאבסורד. בעניין הזה שמוליק ואחרים שנבחרו, לפני שנכנסו כבר יצאו. לעניין הזה, המועד הוא אבסורד.

לעניין של ההמתנה שלוש שנים – אנו בין אדישים ללא מקבלים. יכול להיות ששווה להתייחס לעניין של מצבים של כניסה באמצע קדנציה.

מה יהיה אם נמחק את המלה "רצופות" מסעיף 3?

אז המשמעות היא שאתה מגביל את זה לתשע שנים.

אך אם מישהו הוא טוב במיוחד, למה להגביל את זה? זה גם לא קיים באף חוק אחר. השר צריך למנות מחדש כל שלוש שנים. אני לא הייתי רוצה להגביל את התקופה הזאת.

אך אנו יכולים להגיע למצב שאדם אחד ישתלט על גוף ציבורי בתוקף אישיותו- -

האדם הזה הוא אחד משלושה.

תיאורטית, זה יכול להיות כל השלושה.

ההסתברות היא אפסית. אם יקרה דבר כזה, יהיה מקום אולי לתקן את החוק.

במועצות ציבוריות בדרך כלל מגבילים את סך כל התקופה.

לא בוועדות המשמעת. שם מבקשים תקופת הפסקה.

אגב, אני חושבת שהגדלת קדנציה עדיפה, כלומר ליצור מצב של חמש שנים פעמיים.

כתוב בחוק לשכת עורכי הדין: "מי שכיהן... לא יהיה מועמד בתקופה הסמוכה...".

אז לא מעבר לשלוש שנים.

אגב, שים לב שאיפה שנוח, הולכים ללשכת עורכי הדין.

אני הצעתי למחוק את המלה "רצופות", והשתכנעתי שאין סכנה אמיתית. נשאיר את זה כמו שהוא, התיקון עובר.

קוראת את סעיף 4. בעצם, בסעיף הזה יש הוספת חוקרים שהם עובדים סוציאליים, ועל ידי כך עושים הפרדה בין התובעים לחוקרים. כיום על פי החוק התובע הוא גם החוקר. היום אנו חושבים שהמגמה היא להפריד בין חקירה לתביעה כדי שלא תהיה השפעה ומעורבות אישית של החוקר שהוא גם התובע. הדבר נעשה גם בחוק שירות המדינה, משמעת. בכל הנושאים המשמעתיים יש הפרדה בין חקירה לתביעה. לכן אנו חושבים שיש להשאיר לתובע שהוא נציג של היועץ המשפטי של משרד הרווחה גם את הסמכות של החקירה, או להשלים אותה, או הוא לוקח את זה עליו. התיקונים האחרים הם טכניים של התאמה של החוקר והתובע בסעיפים אלה.

איגוד העובדים הסוציאליים מברכים על ההפרדה הזאת. לא ברור למה החוקרים צריכים להיות גם עורכי דין. ברפואה, בדרך כלל החוקרים הם אנשי הפרופסיה שמכירים את החומר והאווירה, את המשמעויות של מה שנעשה, ורק אחר כך נכנסים בקטע של התביעה עורכי דין. אנו מציעים שייחקרו בידי חוקרים שימנה שר הרווחה לעניין זה מבין עובדי מדינה שהם עובדים סוציאליים.

אם אנו באים לתקן מצב שיש בו בעיה- -

היות שבדרך כלל מעורב פה נושא משפטי, של עבירה או לא, חשבנו שנכון שגם עורכי דין, כמו שהתובעים היום הם גם החוקרים והם עורכי דין, אנו לא ראינו מניעה שגם במקרה הזה- -

אנו לא חלוקים על כך שהמצב הקיים טעון תיקון.

עדיין התובע יישאר גם חוקר. אנו לא מונעים מתובע לשמש. זה כמו מה שנעשה בין משטרה ופרקליטות.

למה לא לומר שהחוקר תמיד יהיה עובד סוציאלי, תובע יכול להיות עובד סוציאלי או עורך דין?

גם בשירות המדינה היום עורכי דין הם החוקרים. אנו חושבים שלעורך דין יש גם כישורים להיות גם חוקר כי הוא מתמצא בנושא ראיות, הוא יודע לחקור ולתשאל. אנו חושבים שזה נכון.

אנו עוסקים באותו תחום של ועדות משמעת של חקירה על עובד סוציאלי. אנו חושבים שעובד סוציאלי תפקד שלא כהלכה, ומחליטים לפתוח חקירה. האם את לא רואה יתרון שאת החקירה יעשה איש מקצוע?

כן, אך יש כל מיני נושאים. יש עבירות משמעת שהן על סמך התנהגות שהוא עומד לדין פלילי בגינן בבית משפט. אני חושבת שזה לטובת העניין, שגם עורכי דין יוכלו לסייע בחקירה, כי הם מיומנים בפרוצדורה של ראיות, של חקירה. אני לא רואה שום סיבה לא לתת את זה גם לעורכי דין.

כאשר אנו עסוקים בשלב החקירה של הבירור – איסוף החומר, תשאול האנשים, שנוודא שמי שמוביל את התהליך הזה הוא עובד סוציאלי. את אומרת שיכול להיות שיש תועלת בעורך דין בשלב הזה, אף אחד לא מפריע שיצטרף לעובד הסוציאלי עורך דין שיסייע לו אם הוא לא מיומן בתשאול. אף אחד לא יפריע להקים פה צוות חקירה של 17 איש.

חשבתי שזה יעזור, אני מוכנה לרדת מהעניין הזה.

מפסקה (ג) יימחקו המלים "או עורכי דין". כלומר שימנה השר מבין העובדים הסוציאליים שהם עובדי מדינה.

למה מבין עובדי המדינה?

כי על עובד מדינה יש יותר פיקוח מאשר על עובד סוציאלי רגיל. אם אני מעבירה סמכות שיש לי בתור תובע שהוא נציג היועץ המשפטי של משרד הרווחה, אני לא אעביר את זה לאדם שלא עובד מדינה ואין לי עליו פיקוח. כל הנושאים של החקירות נגד עובדים סוציאליים הם מאוד רגישים. לא הייתי רוצה שעובד סוציאלי שאינו עובד מדינה שלא חל עליו הדין המשמעתי, ההוראות שלנו- -

היתה הצעה להרחיב את המעגל כדי שתהיה יותר זמינות של החוקרים. גם דובר, כדי לעמוד בקריטריונים שאת מדברת עליהם, שמשרד הרווחה יכשיר את החוקרים האלה כדי שיעמדו באמות המידה הגבוהות שאת דורשת. לכן לא הייתי פוסל עובדים סוציאליים שאינם עובדי מדינה.

אם זה יהיה מישהו, תהיה לזה עלות, זה משהו שנצטרך להביא לאוצר. אני לא מציעה להיכנס לזה.

סעיף 4 אושר.

ההערה שלי למען שמם הטוב של העובדים הסוציאליים בכל המגזרים.

קוראת סעיף 5. כיום על פי החוק אפשר להשעות או להתלות רשיון של עובד סוציאלי שהוגשה נגדו קובלנה עד תום ההליכים. מאחר שבמקרים שאנו עדיין לא מגישים את הקובלנה כי מתנהל אולי הליך בבית משפט, ואין טעם שאני אגיש את הקובלנה, אנו חושבים שאם העובד הסוציאלי הזה ימשיך לעבוד בתור עובד סוציאלי, אנו רוצים שאם העבירה שבה הוא נחשד יש בה קלון וגם חוסר אחריות, כלומר עבירה שבאמת מעידה על כך שהוא לא יכול להמשיך לעבוד בעבודה סוציאלית, אנו מבקשים להוסיף גם את העובד הסוציאלי בתנאים האלה, אך כדי שלא תהיה התליה כל זמן שלא מעמידים אותו לדין עד אין קץ, אנו מציעים שמדי תשעה חודשים ועדת המשמעת תבחן- -

ברירת המחדל היא הפסקת ההתליה?

לא, אלא שאני צריכה להגיש נגדו באופן אוטומטי קובלנה. כאן אני ממתינה לראות מה קורה עם ההליך הפלילי. עדיין משאירים לוועדה את האפשרות להאריך.

יש סוגים שונים שבגללם עובד סוציאלי – ואת יודעת שאנו בעד כך שעובדים סוציאליים שמסכנים, שיתלו את רשיונם. מצד שני צריך להיות הגון כלפיו. אך יש סוג מסוים של עבירות לכאורה שבעטין הוא עומד לדין. לא פעם בוועדת המשמעת, גם כיום מי שמכהנת, שלא היו כלים וכדומה, יכולים להיות מצבים. לוועדה הזאת אין מזכירה. יכול להיווצר מצב שעובד סוציאלי עם עבירה קשה מאוד, שתלויה ועומדת נגדו איזו עבירה פלילית מסכנת, שגם איגוד העובדים הסוציאליים – ואגב, ועדת אתיקה לא יכולה לשלול רשיון ולהתלות - יכולה להיות תקלה טכנית. הבטל, אם לא עשו תוך תשעה חודשים, האם יש אפשרות להכניס בתיקון הזה, שאנו מאוד מעריכים את הסעיף הזה, איזה קטע שמאפשר שאם הבעיה היתה פרוצדורלית, שאפשר יהיה להתלות שוב?

אין שום מניעה.

5 אושר.

קוראת את סעיף 6. למען יעילות הדיונים, לא רוצים שיתנהלו דיונים כשמתנהלים דיונים בבית המשפט. עדיין נשארת אפשרות שהוועדה יכולה להמשיך לדון, אם המטרה היא לאפשר לו להתגונן, למשל.

בעקבות הערה שנשמעה בתגובה להצעה, כדי להבהיר שהסעיף הזה לא מונע את האפשרות לעשות התליה זמנית, כדאי להבהיר שיהיה ברור שהכוונה בהליך הקובלני ולא בהליך הזמני. אולי אף צריך לשקול לאחד את הסעיף הזה עם סעיף 48, שהיום מדבר על היחס בין דין משמעתי לפלילי.

זה משהו אחר.

נוסיף: דיוניה בקובלנה.

סעיף 9 הוא תחולה. סעיף (ב) זה הוראת מעבר שמאפשרת לאותו חוקר שהתחיל בחקירה לפני החוק להמשיך ולסיים את החקירה.

הצענו תיקון של סעיף 62, תיקון טעות סופרים.

משרד המשפטים אמרו שלא מכניסים תיקון כזה.

אני מבקשת מהוועדה להסמיך אותי במידת הצורך להכניס אותי לסעיף 62 לחוק העובדים הסוציאליים; קיבלנו העתק פנייה של עורך דין יפהר ליועץ המשפטי לממשלה מ-21 באפריל. הוא מפנה לסעיף 62, לחוק העובדים הסוציאליים, שם עושים תיקון בסעיף 4 (ג) (3) לחוק לימוד חובה; צריך למחוק את פסקה (2) לחוק 62.

הוסמכת.

אשמח לשמוע התייחסות שלכם; יש עניין של פיצול סמכות ואחריות בתחום העבודה הסוציאלית. אנו מכירים מצב שבו עובדים סוציאליים הם עובדי רשות מקומית, אך המפקח מטעם משרד הרווחה, שהוא סמכות הפיקח המקצועי עליהם, יכול לומר להם: באת בזמן לעבודה, אתה חרוץ, אך שיקול הדעת שלך לא לעניין. יכול להיות שיהיה אדם חרוץ לחלוטין, אך הסיק מסקנות לא נכונות מהחומר שהיה לפניו. יש פה פיצול בין סמכות ואחריות. המפקח המקצועי מטעם המשרד יכול לומר לו מה שהוא רוצה, אך אין לו שום סמכות לפטר אותו כי הוא עובד רע. זה לא פשוט. האם אנו יכולים להוסיף לסעיף 27 לחוק בכל הסיבות המשמעתיות גם סעיף של חוסר יכולת מקצועית?

הייתי רוצה לראות האם אי פעם הפעילו את הסעיף הזה של חוסר יכולת כעבירה משמעתית. אני חושבת שזה דבר שאי אפשר להוכיח אותו ברמת המשמעת, כמעט. אני חושבת שזה שייך ליחסי עובד-מעביד, כשיש עובד לא טוב, יש תלונות.

בלשכת רווחה יש שני סוגים של עובדים סוציאליים; רגילים, ופקידי סעד, והם קיבלו מינוי של עובד סעד. במקרה של עובד כזה, שהוא לא עושה מה שצריך, יכול פקיד הסעד לפנות לשר ולבקש לשלול ממנו את ההסמכה כפקיד סעד. זאת סנקציה קיימת. אולי יגידו לו: בתור פקיד סעד אתה לא יכול לשמש, חפשו ו עבודה אחרת. אז גם הרשות מעונינת להיפטר מאדם כזה.

אך זה לא עבירת משמעת. היושב ראש מדבר על עבירת משמעת.

אני לא רוצה להוסיף משהו לחוק שקיים בחוקים אחרים, בלי שבדקתי אם זה אי פעם יושם. זה דבר שמאוד קשה ליישמו. אם האדם לא כשיר לתפקד, יש ועדה רפואית שיכולה להוציא אותו. גם הרשם יכול למחוק אותו בנסיבות מסוימות. אם אדם לא עובד טוב, לא נראה לי שהמקום של זה הוא ועדת משמעת. המשרד שלנו מפקח, יש כללים, שצריך לבצע בדרכים מסוימים, ולשכות הרווחה חייבות לפעול, כשהאחריות היא על המנהל של לשכת הרווחה, שהלשכה תפעל כמו שצריך.

אשמח לקבל הערות שלכם על הסוגייה.

אני מוכנה לבדוק את זה בוועדת המשמעת של הרופאים, הפסיכולוגים. אני רוצה לדעת אם אי פעם העמידו לדין משמעתי, ומה הקשיים. אם יגידו שזה סעיף נכון, אני אעשה תיקון.

אנו מאשרים את התיקונים שהתבקשו בתוספות שקראנו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 13:30.