ב' - מצוקת הדיור בתמרה



2
ועדת הכלכלה
2.6.2004


הכנסת השש עשרה
מושב שני נוסח לא מתוקן




פרוטוקול מס' 208
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ג בסיון התשס"ד (2.6.04) בשעה 10:26

מצוקת הדיור בתמרה

חברי הוועדה: שלום שמחון - יו"ר
אבשלום וילן
דוד טל
אחמד טיבי

ח"כ מוחמד ברכה
ח"כ עבד אל-מלאכ דאהמשה
ח"כ ג'מאל זחלקה
ח"כ ואסל טאהא
ח"כ עסאם מח'ול
ח"כ יאיר פרץ
ד"ר ישראל שוורץ – סמנכ"ל בכיר לאכלוס, משרד הבינוי והשיכון
גבי ויסמן – מ"מ מנהל מחוז הצפון, מינהל מקרקעי ישראל
אחמד חג'אזי מטלק – מ"מ ראש עיריית טמרה
אמין סהלה – מהנדס העיר טמרה
ואסל טאהא

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ





מצוקת הדיור בטמרה

ברשותכם אנחנו רוצים לפתוח את הישיבה כשעל סדר היום מצוקת הדיור בעיר טמרה, הצעתו של חבר הכנסת עסאם מח'ול, שביקש לקיים דיון בועדת הכלכלה של הכנסת, בנושא הזה. אני מברך את כל החברים שהגיעו מעבר לחברי הכנסת.

אפשר הצעה לסדר לפני. אדוני היושב ראש, טמרה אולי תהיה פעם עיר ואם בישראל - -

היא כבר עיר משנת 1995.

אולי תהיה עיר ואם בישראל שתכלול 240 אלף תושבים ותהיה הרביעית בגודלה במדינת ישראל, אבל אותי מעניין לדעת, אולי היושב ראש יוכל לאמר, מדוע אנחנו צריכים בדיון הזה להתמקד רק בטמרה, האם בכפרים ערביים אחרים או בשכונות איפה שאני גר, אין מצוקת דיור, אולי כדאי לדון בכמה מקומות, או בכל המקומות שיש מצוקת דיור, בין בכפרים הערביים, אולי גם בשכון המזרח מקום שאני גר, שאנשים שם אוספים אוכל מהפחים ואין להם דיור, הם פשוט ישנים בחוץ, אולי נדון באותה הזדמנות גם בזה וגם בזה.

אני מקבל את זה כמודל.

אני ממש דוחה את זה. הפיילוט יתחיל בשכון המזרח, ואתם תתנו לי תמיכה בזה, לאחר שזה יצליח בשכון המזרח, אנחנו נעביר את הפיילוט אליכם.

אני רוצה לפתוח את הישיבה.

אחרי שאנחנו ניכנס לדיון חבר הכנסת טל ידע למה טמרה, במקרה הזה. למה היא מקרה מיוחד שאנחנו מביאים אותו.

אם היא מצגת השרותים נכונה.

אולי נתחיל את הדיון כי הדיון הוא מאד רציני, הדיור בבעיה כאובה וקשה ואני מקווה מאד שאנחנו נצליח היום לא רק לדון אלא להציע מוצא ופתרונות לפחות לעלות על דרך הפתרון.

אנחנו מדברים על משבר חמור וחריף במשבר דיור, ומצוקת דיור בעיר טמרה. אמנם יש מצוקה כוללת יותר בכלל באוכלוסייה הערבית, אבל אולי גם בשכון המזרח, אבל אנחנו מדברים על מציאות קשה, זועקת, שמחייבת להתחיל לזוז, להתחיל לתת מענה כבר. אנחנו מדברים על העיר טמרה שהאוכלוסייה שלה כ-25 אלף תושבים כיום, שיש בה כ-5,010 יחידות דיור. אנחנו מדברים על עיר שהיא נמצאת בדרוג סוציואקונומי נמוך, מפעם אחרי פעם בדיקה אחרי בדיקה, וזה הולך ומתדרדר ולא מתקדם קדימה. אנחנו מדברים על עיר, שהיא עיר צעירה מבחינת ממוצע הגיל, כמעט 45% מתושבי העיר הם מתחת לגיל 18, אבל תראו את הנתון המשלים, כ-40% הם בין 19 ל-44. זאת אומרת אנחנו מדברים גם על אותם גילאים שעכשיו צריכים דיור, וגם אותם גילאים שבעתיד הקרוב יצטרכו דיור, ואנחנו מדברים על מקום שאין בו שום אופציה. הרי העיר הזו באה וזועקת, אנחנו לא רוצים לבנות בניה בלתי חוקית, אנחנו לא רוצים לבנות בניה בלתי מאושרת. תאפשרו לנו לבנות, תאפשרו לנו לחיות. תאפשרו לנו לתת מענה לטווחים של הריבוי הטבעי של האוכלוסייה, כאשר ריבוי האוכלוסייה הוא בעיקר ריבוי טבעי במקרה הזה.

אני אומר את הדברים האלה מכיוון שמחצית, אני אתיחס לשטח הישוב על פי תכנית המתאר שהוא מגיע ל-4,163 דונם, כאשר מזה בבעלות פרטית 1,663 דונם, שזה 40% ושטח בבעלות מינהל מקרקעי ישראל 60%, 2,500 דונם. הברירה היחידה שעומדת על הפרק, היום, כדי שאנשים יגורו, כדי שאנשים יבטיחו לעצמם קורת גג בעיר כזו, לאותם יותר מ-80% מהאוכלוסייה שעכשיו צריכים, פה בעתיד הקרוב, הברירה היחידה שיוקצו מגרשים וישווקו מגרשים לבניה דרך מינהל מקרקעי ישראל.

המינהל לא מוכן להקצות.

המינהל מקצה כל כמה שנים. נדמה לי מאז 2001.

המכרז האחרון היה בינואר 2000, חלקו מגרשים. לבניה כפרית. צמודת קרקע, בנה ביתך.

אם יש כל כך מעט קרקעות למה צריך בניה צמודת קרקע.

כי אין מתחמים.

לא, הוא שואל אם יש כל כך מעט למה לא בניה רוויה.

כי אין אדמות מתחמית שאתה יכול לבנות בניה רוויה.

זה לא בדיוק כשהייתם אצלי, והצעתי לכם את מה שנשאר לשווק, כדו משפחתית, תלת משפחתית התנגדתם, זה לא במנטליות, לא מתאים לנו.

אני מציע שאנחנו קודם נעמוד על תמונת המצב, יש ויכוח סביב השאלה של בניה רוויה, אם אנחנו הולכים על בניה רוויה, אז בואו נעמיד אותה ברמה הישראלית, לא ברמה של האוכלוסייה הערבית בלבד, אז יש לי הרבה מה להגיד על בניה לא רוויה.

רבת עמון, וקהיר, בואו נהפוך את הכל לבנין אחד, לכל כיוון בנין אחד ונחזיר את האדמות של הכפרים הערביים, מה הסיפור הזה, אמרתי לכם ולא אמרתי לך.

אני רוצה להגיד, אנחנו, אם מדברים על בניה רוויה ולא רוויה, יש 11,000 דונם שיש בתחום השיפוט של טמרה שהם ליעור. אי אפשר לבוא ולקבוע, עכשיו כשאנחנו דנים על טמרה, אז יש כללים חדשים, אז אנחנו מדברים על בניה רוויה. כאילו שזה, אתה אומר שזה לא במנטליות, אולי זה מנטליות להציע לטמרה דווקא כן לבנות במנטליות ההפוכה. לבנות רוויה.

אולי התנאים האוביקטיביים של טמרה לא דומים.

אני אסיים בנתונים נוספים רק בענין של התפלגות הקרקע לצרכים השונים בתוך העיר טמרה.

אנחנו מדברים על 84.5% אזור מגורים ודרכים. אנחנו מדברים, כאשר ברמה הממוצעת הארצית הוא 47.5%, שטח לבניני ציבור, פרקים וגנים. 4% בטמרה, כאשר זה 24% בממוצע הארצי. שטחי תעשייה 6.5% כאשר הממוצע הארצי הוא 13.6%.

שזה נתון בסיסי לעיר.

כן, שונות שזה, מתחמי ספורט, בתי קברות, שבילים, זה 5%, כאשר הממוצע הארצי 15.7%. אנחנו מדברים על מציאות זועקת, מציאות בלתי אפשרית במובן הזה ואנחנו אין לנו ברירה אלא לתבוע כועדה את הקצאת מגרשים. הדרך היחידה להבטיח קורת גג לאנשים זה ללכת על זה.

אני רוצה ברשותך, אם תרשה לי, לנסות לפתוח את הדיון ולאפשר גם לממלא מקום ראש עיריית טמרה להגיד את דברו. ולפני כן, אני רוצה לנסות להציע תיקונים אפשריים לדיון כדי לנסות ולהבין.

מצבה של העיר טמרה ואת היחודיות שיש בינה, ולנסות להבין את המציאות שיש בינה לבין ערים בגודל דומה במדינת ישראל.

לפי מה שהנתונים שהוצגו פה, נתוני הקרקע בעיריית טמרה הוא נמוך ביחס לכל עיר אחרת במדינת ישראל. אתם יכולים לסתור את מה שאני אומר.

על פי מה שמונח פה על השולחן היחס בין הקרקע הפרטית לבין קרקע של המינהל עומד ביחס של 40% קרקע פרטית 60% מינהל. יש באפשרות הזאת לבד לעשות שתי תופעות, אחת, להשפיע באופן ישיר אם מצאי קרקע פרטית הוא כזה גדול אז בוודאי שיש לו השפעה על יוקר הקרקעות בצד השני. אם זה לא נכון, אתם יכולים לסתור את זה גם כן.

האם יש תוכניות להרחיב את מצאי הקרקע של עיריית טמרה גם למגורים וגם לאזורי תעשייה.

אם יש תכנון שלוקח בחשבון את הגידול הטבעי של עיריית טמרה בעתיד, ומה הם הכיוונים ומה הם תוכניות העתידיות.

האם יש תוכניות לנושא של שטחי תעשייה, ואני רוצה שטחים לבניני ציבור, ופרקים וגנים, ומה התחזיות שלכם לעתיד הבא.

אני מציג את הנקודות האלה כיוון שהייתי רוצה שאתם תתייחסו לדברים. אתם יכולים גם להתייחס לדברים אחרים.

אני מציע שהישוב עצמו יתן סקירה תיכנונית בלבד ואנחנו נתייחס לזה.

נמצא איתנו מהנדס העירייה שהכין מצגת אני רוצה שיציג את כל הסקירה ואת ההתפתחויות מבחינה תיכנונית ואנחנו נשלים את הסקירה.

אפשר לקבל דוגמה של עיר מקבילה עם 25.000 תושבים. אמרתם מעלות תרשיחא.

תנו למהנדס העיר להביא את הדברים שלו. רוצים גם לשמוע תשובות.

אני אתן סקירה כללית, איך כל הנושא של התכנון טופל בטמרה, ועל איזה בסיס.

לפי תחזית האוכלוסייה טמרה אמורה להגיע לאיזה 42,000 תושבים לקראת שנת 2020, התפלגות הגילאים פה, איך שחבר הכנסת עיסאם מח'ול הציג כ-45% מהאוכלוסייה הם נמצאים מתחת לגיל, אבל מה שחושב מאד להסתכל על שטח השיפוט של טמרה שבעצם כאילו שרואים שיש איזה שהוא עתודות קרקע כאלה גדולות בטמרה, שזה 29,300 דונם, אבל בפועל אם אנחנו בודקים איפה אפשר לפתח ביניהם לא נותר חוץ מ-2,900 דונם לפיתוח עתודות קרקע בעתיד, וזה מסיבות כאלה ואחרות, חלק מהם שזה תב"עות שעוברות בתחום השיפוט של טמרה, אם אנחנו לוקחים תב”ע 14 שזה המחצבות, אותם 22 שזה היעור.

סך הכל כמה קרקע יש לטמרה.

29,300 תחום שיפוט. אבל מתוך מה שאפשר לנצל סך הכל, 6,000 דונם.

תכנית מתאר, כמה מאושר.

מאושר מתוך זה 4,163 דונם, שזה המצב הקיים היום, תכנית המתאר המאושרת של טמרה.

מה יכולה להגיד למשל עיר מקבילה כמו מעלות, על מה יושבת מעלות תרשיחא?

יושבת על חצי מזה.

על חצי מזה.

כן.

ומספר התושבים שם.

אם אנחנו מסתכלים על מה. על פי שטח.

אתם אומרים שמעלות תרשיחא זה 22,000 בערך.

אנחנו 25,000 תושבים.

זה לא רלוונטי.

מזה 14,000 דונם חקלאות.

ברשותכם, לא זה מה שקובע, מה שקובע, אם אנחנו מסתכלים על התכנית העתידית של טמרה מתאר, לשנת 2000, בשנת 2000 אושרה, הוגשה לטמרה תוספות הדרושות לטמרה לשנת 2020, אם אנחנו מסתכלים בעצם על מה שקרה מאז שנת 2000 ועד היום, אנחנו רואים שמלכודת בעצם, תכנית המתאר לטמרה הפכה להיות מלכודת, מחסום במקום שזה תהווה תכנית אב. כי כל פעם שאנחנו יוזמים תכנית נקודתית, נקודתית למלא אחרי הצרכים שלנו, אומרים שצריך לחזור לתכנית האב, מתאר, ולהתיחס אליה. ואם אנחנו חוזרים לתכנית אב מתאר, אז זה בעצם מתנגש בכל מיני.

צריך להתייחס לשנת 2000 לתכנית הזאת אומצה על ידי הועדה המחוזית. שהיום לא מקבלת אותה.

אתה מתכוון לתכנית האב.

תכנית האב אומצה בשנת 2000.

מי ביקש.

הועדה המחוזית, מינהל מקרקעי ישראל, טוענים כל הזמן שצריך לעבור בתהליך תכנית המתאר קודם שנאשר תכניות מפורטות. הפלונטר בזה שתכניות מתאר הולכות המון זמן עד שהם מאושרות. ועובדה, הנתונים של טמרה. אם אנחנו מציגים את הנתונים של התכנית הראשונה שהוצאה לטמרה, זה היה בשנת 68,ואושרה ב-78, לקח 10 שנים עד שאושרה תכנית, אז כשהישוב היה כמה אלפי תושבים. כי התכנית השניה שהוצאה היתה ב-83, אושרה ב-95, לקח 13 שנים. התכנית אב מתאר שהוקמה ב-96, אומצה רק ב-2000, ועד היום עוד לא אושרה, ואני לא יודע מתי היא תאושר. אז אם אנחנו רוצים לקשור כל פעם תכנית מפורטת נקודתית לתכנית המתאר אז תאושר בוודאי ב-2020. אז זה לא הגיוני.

אתה אומר זה לא אוביקטיבי, זה גם אומר לגבי תכנית מתאר גם של ישובים יהודיים שזה קורה לו. למה לא, זה יותר קצר.

תכנית המתאר של טמרה שאנחנו עובדים לפיה יום, זו תכנית המתאר. אם אנחנו מסתכלים רק ויזואלית אנחנו רואים שכמעט ולא מזהים את השטחים המיועדים לצרכי ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים. אין. לא ירוק ולא חום. הנתונים מדברים על כך שתכנית המתאר של טמרה, סך הכל תכנית המתאר המאושרת היום זה 4,163 דונם, כאשר 168 דונם בלבד הם לצרכי ציבור, שזה 4%, וכל השאר 84% זה למגורים, זאת אומרת יש מחסור עצום. אם אני משווה את זה לנתונים של ישובים שבסדר גודל של טמרה, מבחינת תושבים, אני מוצא שרק 47% הם לצרכי מגורים ו-24% לצרכי ציבור, וזה הנתונים של הרקע של טמרה 35, שרק ידוע מאיפה המקור לזה. זאת אומרת שהמצוקה של שטחי ציבור בטמרה היא אקוטית. מה שקיים אצלנו היום, יש לנו תקציב - -

אנחנו מתמקדים בשטחים למגורים. לא דוחים את זה אבל הבעיה כרגע היא מגורים.

המגורים הרי מתבטאים גם בפונקציות. אנחנו צריכים גם בשביל המגורים, רוצים גם בתי ספר, גם גני ילדים, גם הכל. כל מה שנלווה למגורים.

אני בא מאיזה שהוא מגזר, גם כן, שמגורים זה לא מבנים לצרכי ציבור.

דוד, זה קשור.

יש לנו 4 פרויקטים בעצם שתקועים היום, יש לנו תקציב לזה אבל הם תקועים בגלל שאין לנו קרקע. אנחנו פנינו למינהל והכנו תכניות מפורטות אבל מאותה סיבה מאותה טענה שצריך קודם לאשר תכנית המתאר.

הבקשה של עיריית טמרה, קודם כל לאשר לנו הרשאה לתיכנון תכניות מפורטות מתחמיות, להרחבת תכנית המתאר של טמרה, זה אחת הבקשות המרכזיות בכדי לפתור את בעית הדיור בטמרה. נושא שני, להוציא לפועל מכרז חדש לחלוקת מגרשים שנמצאים בתוך המתאר, תכנית המתאר המאושרת, ועוד בעיה אקוטית, הנושא של הבתים, כאילו האנשים שעלו על אדמות מינהל שיהיו חלק להסדיר את הנושא הזה כחלק מפתרון מצוקת הדיור. היה נסיון בעבר, בזמנו שהיה בזמנו, שר השיכון, ראש הממשלה דהיום, שהיה בהסדר חזקת טמרה, אנחנו רוצים שהנושא הזה גם יחול על אנשים שבנו מ-98 והלאה.

אתה בעצם מדבר על להכשיר בניה שהיה בלתי חוקית.

בטמרה יש משבר שמאז 48 המצב הזה הולך ומחמיר. כולנו יודעים, לפני שאתחיל, נברר אם הוזמנו אנשי משרד הפנים ואחרים. בטמרה כמעט 50% מתושביה באו מכפרים סמוכים שנטשו את הכפרים שלהם, או הוגלו ב-48, תחת צל המלחמה, לדאמון, מכפרים אחרים סמוכים, הם באו בנו צריפים, בתוך העיר, כי אין להם שטחים פרטיים.

זה מקרה חריג.

גם ראש העיר מהכפים האלה. בנו על אדמות מדינה שמו צריפים אלה היו שטחים פרטיים, ואדמותיהם מרוחקות מהם 2 ק"מ, 3 ק"מ. ולא מרשים להם לחזור לכפרים שלהם ולאדמות שלהם. זה עבר חמישים שנה. הענין התפתח. קנו אדמות, חלקות קטנות, לקחו מהמינהל, בוא נגיד בנו בלי היתר. וכל המדינה העלימה עין. והיום יש משבר שם. יש יותר מ-150 בתים מחוברים לחשמל, יש רשת שם, יש ביוב, יש נסיעות, יש הכל, הבעיה שהמינהל לא רוצים להגיע לפשרה עם הבעלים האלה בכדי שיגיעו את הבתים. והם חיים תחת איום נורא.

איזה איום, מה האיום.

הריסת בתים. צווי הריסה. יש פינוי, צווי פינוי וצווי הריסה. זה הנקודה החשובה היום העומדת בטמרה.

לעניין הבניה הרוויה. נדמה לי שזה מחייב גם שינוי בחוק הבניה.

אני רוצה להגיד, לחבר הכנסת ברכה שהזכיר את עניין המושבים והקיבוצים כשהגיע הנה, נמצא פה האיש של המינהל והוא יגיד לך.

אין דבר כזה, מושב לא יכול להגיע ל-100 יחידות צמודות קרקע. הוא מוגבל בגודל שלו למספר יחידות, מאד מאד מוגבל.

ואצלנו בטמרה, זה הסבר יפה ומקובל עלי, אבל להחיל אותו גם על הישוב הערבי.

את הערבים רוצים ככה להגיע לשמים. בלאו הכי הישובים הערביים בהעדר תעסוקה ושרותים הופכים למן בית מלון אחד. בית מלון אחד ברמה נמוכה. אז אתה עוד רוצה לקחת את זה לגובה. אפילו לנשום אי אפשר. חוץ מזה יש עניין תרבותי, הנושא של מנטליות זה שטות. יש עניין תרבותי. אז בנוסף לכל מה שאמרת, גם שם מוגבל, גם לגובה אסור. גם לגובה אסור.

איזה תרבות, איזה תרבות אחרת.

אתה רוצה הסבר, תן לי לגמור אני אסביר לך. אני אוריד לך נקודות שגם לגובה בטמרה אסור. הגובה מצב של 12, 13 מ' 16 מ', הנה המהנדס כמה מגבילים אותם לגובה בטמרה, 15 מ' או 16 מ'?

4 קומות זה 15 מ'.

זה 3 יחידות.

בתכנית מתאר זה תקנות. אני רוצה להגיד לגבי תכנית. זה לטיסות חיל האוויר. זה בלתי אפשרי כשמבקשים מהעיריות והמועצות להגיש תכניות מתאר, מושכים אותם שנים, על שנים. כשבסוף ציינו, נניח שאושרה לי תכנית מתאר, אחרי זה הלחיץ ומצוקת הדיור לוחץ את ראש העיר, לוחץ את העירייה אז מתחילים להגיש בקשות להרחיב את תחום השיבוץ. אז אומרים, יש פטנט חדש במשרד הפנים, אנחנו מוציאים לכם תכנית אב, תבואו תציעו תכנית אב, מציעים תכנית אב מאמצים אותה, בסופו של דבר זה לא יתכן מתחילים להתחנן, זה לא יתכן.

אני חושב שמה שאני אסקור יכלול את הכל כי אנחנו מתואמים. קודם כל טמרה היא עיר והמצב שם לא טוב, אני מסכים עם כל מי שאמר ומה שאמרו. אבל טמרה היא עיר, ובעיר צריך להתנהג כמו בעיר, זה כבר לא כפר. ותכניות המתאר - -

את מתייחס אליה כמו לעיר בכל דבר, אזורי תעשייה למשל, תחבורה ציבורית.

אמרת נכון, טמרה היא עיר ובעיר מתנהגים כמו בעיר.

מעבר לתכנית המתאר המאושרת, מדינת ישראל החליטה על פרויקט 34 ישובים בגליל להכין לכולם תכניות אב מתאר, שהם התוכניות המנחות במימון המדינה, וטמרה נכללת בפרויקט הזה. היום יש לנו מצב שיש לו טמרה תכנית אב מנחה, היא בהליך אישור מתארי, והיא מהווה גם את תכנית השלד, שממנה כבר בשלב הזה אפשר להתחיל לגזור תוכניות מפורטות על פי תכנית האב, על מנת לקדם את הקרקע לבניה.

בשלב הראשון, שמשרד השיכון אמור לקבל הרשאה, והוא יקבל הרשאה בימים הקרובים, ועל סמך הרשאה זו הוא יתקצב את זה במסגרת האוצר, מדובר על 2,500 יחידות דיור, שזה מעבר, והעיר יודעים זאת, כי אנחנו מתואמים.

אני רוצה שתבינו, בחלק מהישובים מי שמתכנן את זה מינהל מקרקעי ישראל, ממשלת ישראל קיבלה החלטה שהמגזר הערבי יטופל על ידי משרד השיכון והוא גם מעביר את הסובסידיה. אנחנו לא מעבירים סובסידיה כדי שאנחנו נעביר סובסידיה אצלנו זה סיפור ארוך.

סובסידיה למה.

לכל משתכן. לתשתיות. זה עזרה למשתכן לתשתיות. העלות של הסובסידיה היא דרך אגב, מסתכמת ב-2 חדרים, הערך הכספי לכל משתכן. ולכן אנחנו היינו במשא ומתן עם ראש העיר הקודם, ועם ראש העיר החדש, בשלב מסוים כשאנחנו פנינו לועדת פרויקטים עם האוצר, אמרו לנו, רבותי, מינהל זה עבודה של משרד השיכון. לכן, ההרשאה הועברה למשרד השיכון, אנחנו מתואמים כרגע, משרד השיכון נכנס לתוך ההליך, של בקשת התיקצוב של זה. זה הקטע של מה שהולך להיות, כלומר, התכנית המפורטת של משרד השיכון, ואני מדבר על הצד הדרום מערבי של הכפר, אנחנו מתחילים משם כי שם הגישה הראשית. ומשם אנחנו נמשיך ל-2,500 הנוספים, שזה יגיע לעוד 5,000, חמשת אלפי בסך הכל, בצד הדרום מזרחי.

מה שאתה אומר זה נכון לרגע זה יש איזה שלב כזה או אחר של תכנון, חמשת אלפי יחידות דיור לעיר טמרה, 2,500 בשלב.

לא, זו אותה תכנית אב מתאר. עכשיו, כמו שנאמר פה, עד שתכנית מתאר לא מאושרת אתה לא יכול להתקדם מפורטת. היום תכנית אב המתאר היא מתעכבת.

למה היא מתעכבת. אמר המהנדס.

בגלל מוסדות התכנון. מוסדות התכנון משהות את הקבלה. אנחנו הולכים לגזור מתוך זה את הצד הדרום מערבי, כתכנית מפורטת ולהריץ אותה במקביל למתאר, שהם יגיעו לשלב הגמר ביחד, וזה הסיכום עם העיר. והם יודעים את זה. משרד השיכון אמור לתקציב את זה - -

כמה יחידות דיור יש שם.

2,500. עכשיו אני רוצה להתייחס פה לכמה נקודות. זה נכון שבתחום השיפוט יש הרבה קרקע מינהל, אבל בתחום של המגורים יש לנו מעט מאד, בפועל היום. חלק מהקרקעות נשדדו בבניה בלתי חוקית, וחלק הלכו למוסדות ציבור.

אמרתי בנימוס הם נטשו את הכפרים, הם הוגלו מהכפרים בכח. והועברו לטמרה. איפה הם יגורו.

אלה קיבלו את הסדר טמרה, אבל כל אלה פליטים מ-48, הוסדר להם - -

לא נכון, אני קשור ל-150 בית שאני מוביל את הבעיה שלהם.

150 בית זה בניה מ-98, החדשה, ולהם לא מגיע פרס. כל התכניות שנעשו על ידי הרשות המקומית, או גורמים אחרים בעבר, לא כללו טבלאות איזון מסודרות ולכן ישנה מצוקה גם בשטחי ציבור. כלומר, אם המעט קרקע שבתכנית הקיימת שלי, הלכה לשטחי ציבור לא נשאר לתת לחסרי הקרקע.

זה תלוי במועצה.

זה תלוי ברשות המקומית.

סך הכל 168 דונם שטחי ציבור, מחצית מהם טאבו, איך אתה - -

אז אני אומר, זה המצב של העבר. עכשיו, חלק מהשטחים כרגע הרשות המקומית הגישה תכנית למוסדות ציבור כי יש להם תקציב לבית ספר, וכן הלאה, זה פה לפני המסגד שלא כחוק, ששדד קרקע למגורים, ועוד כל מיני כאלה שאנחנו צריכים להתמודד עם הדברים, ואנחנו מתמודדים בכל מיני תהליכים. אני נוגע כעת בשטחי ציבור, המועצה המקומית הגישה לנו מספר תכניות, אנחנו בזהירות בזהירות אנחנו מוחלים על חוק התכנון - -

אני רוצה לשאול אותך ביושר, אמרת שסך הכל הדברים שתוארו פה הם נכונים. אמרת שהמצב לא טוב. תגיד לי ביושר, אתה הרי ממונה על הגזרה הצפונית, זה החלק שלך, אתה יכול להגיד לי מה המצב בישוב הערבי האזור שאתה נמצא בו, בנושאים האלה שדברנו עליהם ביחס לישוב היהודי.

יש ישובים שהמצב שלהם יותר טוב, יש ישובים שהמצב שלהם לא טוב. למשל כפר קנא.

אני נלחמתי אז קבלתי. אני נלחמתי עד שקבלתי.

נלחמת אז קבלת. אני רוצה שתבין, בא תלך אחורה. האחריות של השלטון המקומי, קרי הרשות, מתכננת את עצמה והיא חובה עליה לעשות את התשתיות, והיא צריכה לקדם את הישוב שלה.

מה אתה רוצה לדעת, יש לי 80 ישובים שמה.

אני רוצה לדעת האם זה בא מהבטן או שזה בא מהראש וזה נכון, שיש מצוקה אמיתית, במגזר הערבי באזור שאתה נמצא בו, בכלל, ובעיר טמרה בפרט. אם הדבר הזה נכון, אז אני לא חושב שאפשר לעשות את זה בשלוש דקות. יש לי פה הצעות מה לעשות עם הדבר הזה. זה כל מה שאני מבקש ממך.

המצב הוא לא טוב. עכשיו תחזית, יש כפרים ערביים שלמינהל אין שם מטר מרובע אחד. אז אנחנו לא שחקן שם. בטמרה יש לנו.

יש פתרון, זה הענין. זו בעיה שאפשר לפתור אותה. זו לא בעיה בלתי פתירה.

תכנית האב מתאר, שמדינת ישראל הכינה ומימנה, היא באה כשלב ראשון לקראת הפתרון. יש שלבים, יש הררכיה במערכת התכנון במדינה. אתה צריך להכין קודם כל לשנות את התמ"א, על ידי תכנית מתאר, אחר כך אתה גוזר מפורטות, ואתה יכול להוציא היתרי בניה. זה חלק מהעסק. אז אנחנו נמצאים במצב שהתכנית מתאר מתקדמת.

הצעה, ויכול להיות שזה יהיה מיתר ואין צורך בהמשך הדיון. ממה שאני מתרשם, הרי אני מתרשם פה לרגע, זאת אומרת, התכניות הכל בסדר, אפשר לדבר עליהם הרבה. אבל נכון לרגע זה המצוקה היא כרגע, היא לא מצוקה של איך זה יפתר. אני רוצה להציע הצעה בשני מסלולים. אחד, זה שועדת הכלכלה תקיים דיון יחד עם שר השיכון והבינוי ומנהל מינהל מקרקעי ישראל לגבי מצוקת הדיור בישוב. אני רוצה להציע את זה בשני מסלולים. אחד יתקיים הדיון בתקופה הקרובה מאד עם שר השיכון עם מנהל מינהל מקרקעי ישראל, עם כל הנוגעים בדבר, ועם משרד הפנים, לגבי מצוקת הדיור בטמרה, וננסה לעשות את זה בטווח קצר. גם כדי לפרוש את התכניות וגם כדי לראות איך מקצרים הליכים מהירים מעבר למה שמקובל במקומות אחרים.

הדבר השני שאני רוצה להציע, זה אני רוצה לדבר איתך ולדבר עם הגורמים הנוספים, זה שועדת הכלכלה תצא לסיור בישוב הערבי באזור הגליל, נגיע לטמרה, אני בטמרה בן בית. אני מציע שהועדה תצא לסיור באזור הצפון. אתה הרי מכיר את הענין כיוון שהיית קודם בדרום, זאת אומרת אתה מכיר את הזוויות מכל הכיוונים. אם שואלים מה הבעיה של ערביי ישראל בתחום הזה, אתה פחות או יותר יכול להגיד ב-80% מהצפון. לכן אני מציע שזה יהיה אצלך. ואז תוכל להגיד לנו מה קורה שם, ומה קורה בדרום. עד מתי היית בדרום.

עד לפני שנה וחצי.

אז את יודע מה אני אומר.

באר שבע גדלה ב-4.5% לשנה.

אנחנו לא מדברים על באר שבע. למרות הרצון שלחבר הכנסת טל להתעסק בשיכון המזרח, הנושא של הדיון הזה הוא לשיכון המזרח.

חשבתי שנשלב, זו אותה בעיה, אותה בעיה גם פה וגם שם, במגזר החרדי, התסמונת אותה תסמונת.

האם יש תשובה למה מינהל מקרקעי ישראל לא מוציא כרגע מכרז של מגרשים, ויש אפשרות להוציא כזה, לפתור בעיה חריפה בוערת, כרגע.

יש לנו סך הכל 20 נקודות דיור.

זה לא יפתור את כל הבעיה.

לא, לא, 120 מגרשים.

120 ב-4 קומות.

לא, 120 מגרשים אתה לא זוכר.

מי עושה את הסידור, אבל מה אתה רוצה ממני.

אמרנו שאנחנו רוצים פיתוח מינימלי - -

אבל אני לא יכול לעשות פיתוח.

אל תעשה פיתוח, בוא תוציא את המגרשים. שיתחילו בניה.

אבל עד אין על זה פיתוח.

כמו שאמר חבר הכנסת עסאם, יש עכשיו 120 מגרשי מינהל שנמצאים שיכולים לשווק אותם.

אדוני היושב ראש, יש לי רושם שמנסים למכור אותה סחורה עוד פעם ועוד פעם, בלי לממש את המכירה אפילו. 2,500 ועוד 2,500 וכל מיני כוונות, אני מרגיש לא טוב עם הדברים האלה. אני אומר את זה בגלוי. נשמע כמו להפריח כדי לטייח את הישיבה הזו. אני מציע, אם היושב ראש יציע תיקון.

הוא הציע שהוא לא צריך את הישיבה.

לכן אני אומר, לישיבה הבאה שהציע היושב ראש, צריך להביא נתונים. לא מילים. ודברים כתובים. אני חושב, אם מדובר על 60% משטח השיפוט של טמרה, זה שטח של אדמות מינהל, שבלאו הכי זה מינהל, מה היה לפני, מה מינהל, זה של התושבים, שהופקע, מה מינהל. שיחזירו את זה לאנשים. שיפרסמו מכרזים לקנות את הקרקעות האלה. בשביל מה אתם שומרים את המקומות האלה.

גם אם יחזירו את האדמות אתה לא יכול לבנות עליהם.

רוצים לבנות עוד מצפים בתוך טמרה, מה רוצים, כבר יש מצפים מסביב, יש נשר, יש כביש 70, כבר מנתק את טמרה מהקרקעות, יש את המצפים מסביב, אז לפחות מה שיש. מה אתם באים לסבן אותנו כאן.

אנחנו נמצאים כמו בבית סוהר.

אז לבוא ולהגיד מילים ואחר כך ללכת הביתה וכאילו שדנו, והכנסת עשתה את עבודתה. זה לעשות צחוק מהעבודה. אם אין תכניות על השולחן כפי שמהנדס העיר מביא מצגת, תביאו מצגת. ולוח זמנים. 2,500 ועוד 2,500.

זה מה שהצעתי. הצעתי לבקש משר השיכון בעצמו - -

אני מבקש מיושב ראש הועדה לא להפוך את הועדה לפלסטר לכל מיני הונאות.

אני הרי הצעתי.

אני הרי מסכים להצעה שלך.

טמרה נמצאת באזור עדיפות לאומית ב'. כתוצאה מזה, מכל מקום לפני חודש התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל 997, שעניינה הסדרות בניה בלתי חוקית במחירים מסויימים לכלל המגזר הערבי, והיא מדברת על בתים שנבנו עד שנת 95.

אני רוצה לדבר באופן חופשי בלי כותרות ובלי עניינים. יש כנראה בוודאות, אבל אני אגיד כנראה, יש מצוקה במגזר, עכשיו כל מה שצריך לעשות זה לראות איך מקצרים הליכים כדי להקדים את התכניות שאתה מדבר עליהם שהם תכניות יפות, להקדים אותם כמה שיותר קדימה. אפשר לעשות את זה בשני שלבים. הרי אם היתה בעיה כזאת במגזר היהודי, היינו כבר עושים בהליך כזה והליך אחר. אם כבר מקימים איזה ועדה מיוחדת, זה מה שהחבר'ה האלו, שיסלחו לי אחמד טיבי וברכה, כל מה שהצענו הם לא מבינים את השיטות. הם יודעים להציג את הבעיה ולצעוק עליה אבל לא לטפל בשיטה. והשיטה כמו שעושים במקומות אחרים להביא את זה לממשלה להחלטה מיוחדת, לול"ל מיוחד שיקדם את העניין הזה.

יש לי בקשה מהיושב ראש, וגם מהמינהל, לאשר לנו מידית, יש לנו תיקצוב לשלושה מוסדות ציבור, שהתקציב נמצא ומוקפא, והתכניות המפורטות נמצאות ועברו אישור רשמי של הועדה המחוזית, והמינהל תוקע את זה. יש לנו בית ספר יסודי, יש לנו חטיבת ביניים, וחטיבה עליונה והמתנ"ס. המתנ"ס 10 מיליון שקל, התקציב מוכן. אנחנו רוצים אישורים מידיים עד שנעבור את התקציב. והנושא של טבלאות איזון זה יקח עשרות שנים.

אנחנו יכולים להמליץ על זה אבל לועדה אין סמכות. מה שאני מציע זה. הועדה דורשת, נכניס את זה כחלק מהסיכום.

אני רוצה להציע לך הצעה. לישיבה שתהיה עם שר השיכון ומינהל מקרקעי ישראל, שאתם תנסחו הצעת מחליטים לממשלה לגבי הטיפול במצוקת הדיור בנושא הזה שאנחנו מדברים עליו, ואנחנו בסוף הישיבה עם שר השיכון, נניח לו את זה ביד. אחת מהן תהיה מה שהצעתי פה לגבי תכנית תבנית מיוחדת. את זה צריך לנסח, להכין, לכן הישיבה עם שר השיכון שתהיה.

אנחנו מכינים את כל הנושא הזה כמו שהכין המהנדס גם תהיה לנו תכנית חוברת מסודרת גם לנושא הזה.

חברים תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.